על ידי אורי_ה* » 11 יולי 2007, 21:25
שלום לך עצובה וכואבת.
ראשית אני שולחת לך חיבוק גדול של שותפות ונחמה.
היו כמה דברים שסייעו לי בתהליך של פרידה וקבלה, במצב דומה מאוד לשלך, לפני שבועות ספורים. התהליך הרגשי והנפשי לא הסתיים, אבל אני מרגישה במקום אחר משהייתי בראשיתו.
ראשית, הידיעה שמרבית ההריונות שמסתיימים בשלב זה, הם הריונות פגומים ושהטבע בחכמתו משחרר אותם.
שהצער שמלווה כרגע הוא מקומי. הוא צער על מה שיכול היה להיות, הוא כאב על החלום, אבל הוא בא במקומו של כאב שעשוי היה להיות גדול הרבה יותר.
שיש אינספור מקרים כאלה. שכל הריון חמישי מסתיים בהפלה טבעית, ושמרבית הסיכויים שאין המקרה הזה מעיד דבר על ביראותך ופוריותך.
שיש דברים הנסתרים מעינינו. לי עוזר להזכר לפעמים בקטנותי מול העולם, ולדעת שיש כנראה סיבה טובה לכאב הזה, גם אם לעולם לא אדענה.
אני חיכיתי. זו גם היתה ההמלצה החד משמעית של הרופא שלי, ואני סומכת עליו לגמרי.
חברה טובה שלי עברה במקביל אלי תהליך זהה, באותם ימים ממש, מעבר לים, וגם הרופא שלה הציע להמתין.
אצל שתינו הגוף עשה את מלאכתו ללא כל התערבות.
אני שמחה שכך היה.
זה אפשר לי להתחיל תהליך של בניית האמון בגוף שלי בדיוק בנקודה בה הוא כביכול כשל.
הוא לא הצליח להחזיק בהריון שכל כך רציתי, אבל הוא ידע לשחרר אותו לדרכו.
חזקי ואמצי.
נשמי עמוק.
שחררי את שזמנו ללכת.
תבכי בקול רם.
תהיי טובה עם עצמך.
נוחי היטב.
ילדך יבוא בעיתו. ילדתך תופיע כשיגיע זמנה.
שלום לך עצובה וכואבת.
ראשית אני שולחת לך חיבוק גדול של שותפות ונחמה.
היו כמה דברים שסייעו לי בתהליך של פרידה וקבלה, במצב דומה מאוד לשלך, לפני שבועות ספורים. התהליך הרגשי והנפשי לא הסתיים, אבל אני מרגישה במקום אחר משהייתי בראשיתו.
ראשית, הידיעה שמרבית ההריונות שמסתיימים בשלב זה, הם הריונות פגומים ושהטבע בחכמתו משחרר אותם.
שהצער שמלווה כרגע הוא מקומי. הוא צער על מה שיכול היה להיות, הוא כאב על החלום, אבל הוא בא במקומו של כאב שעשוי היה להיות גדול הרבה יותר.
שיש אינספור מקרים כאלה. שכל הריון חמישי מסתיים בהפלה טבעית, ושמרבית הסיכויים שאין המקרה הזה מעיד דבר על ביראותך ופוריותך.
שיש דברים הנסתרים מעינינו. לי עוזר להזכר לפעמים בקטנותי מול העולם, ולדעת שיש כנראה סיבה טובה לכאב הזה, גם אם לעולם לא אדענה.
אני חיכיתי. זו גם היתה ההמלצה החד משמעית של הרופא שלי, ואני סומכת עליו לגמרי.
חברה טובה שלי עברה במקביל אלי תהליך זהה, באותם ימים ממש, מעבר לים, וגם הרופא שלה הציע להמתין.
אצל שתינו הגוף עשה את מלאכתו ללא כל התערבות.
אני שמחה שכך היה.
זה אפשר לי להתחיל תהליך של בניית האמון בגוף שלי בדיוק בנקודה בה הוא כביכול כשל.
הוא לא הצליח להחזיק בהריון שכל כך רציתי, אבל הוא ידע לשחרר אותו לדרכו.
חזקי ואמצי.
נשמי עמוק.
שחררי את שזמנו ללכת.
תבכי בקול רם.
תהיי טובה עם עצמך.
נוחי היטב.
ילדך יבוא בעיתו. ילדתך תופיע כשיגיע זמנה.