_כן ראיתי שיפור אדיר לאורך השנים שאנחנו יחד.
אני גם יודעת שהדברים הם תהליך ולא קורים בן יום._
את יודעת מה, את זה צריך לפרק ולנתח. עם מישהו/י שיודע לזהות אלימות מוסווית וגלויה, פיזית, מילולית ורגשית. ולבדוק. כי מה שקורה הרבה פעמים, זה שאת רואה 'שיפור' לאורך השנים - אבל בעצם לא מדובר בזה שמשהו בפנים השתנה, אלא רק בקוסמטיקה, שהוא 'עושה קולות של משתפר' בדברים שמעל פני השטח כי זו דרישת המינימום שלך להישארות, אבל בבסיס שום דבר לא השתנה.
תראי, אם הוא היה מסוגל להגיב בחריפות כזאת בעניין השינה, ואחר כך בהמשך הוא לא מבטא צער אמיתי, לא מבטא חרטה אמיתית, לא מבטא אמפתיה אלייך, אלא להיפך - מוסיף חטא על פשע ומזלזל ברגשות שלך, בחומרת מעשהו, ובתגובה שלך - זה דבר בסיסי שאם הוא לא השתנה עד היום, אני מצטערת מאוד אבל לא רואה שהוא עושה עבודה אמיתית.
את זה אני אומרת מתוך הידע והניסיון שרכשתי בנושא האלימות במשפחה בשלושים השנים האחרונות, אוקיי?
זה לא משהו שאני שולפת מדמיוני.
אילו העבודה שהוא עושה על עצמו היתה אמיתית, אז כן, אני מסכימה לגמרי שהוא היה עלול לגמרי להגיב באותן צעקה ובעיטה כי זו היתה תגובה מתוך איבוד שליטה, כי זו היתה תגובה מפני שבפגיעות מסוימות, התגובה של האדם הפגוע היא מצוקה מיידית בכל מצב הכי קטן של אי נוחות, והתגובה המיידית וחסרת השליטה למצוקה היא
אלימות. זו תגובה בלתי נשלטת שהוא חייב ללמוד להשתלט עליה כדי להחלים וכדי שתסכימי להמשיך לחיות איתו.
אבל יותר חמורה בעיני התגובה הנשלטת.
התגובה בהמשך.
התגובה שכבר באה בקור רוח.
פה, אדם שנמצא בתהליך
אמיתי, שישר עם עצמו ועושה מאמץ אמיתי וכן לעבוד על הזעם שלו ולהתנהג בצורה אוהבת ומכבדת כלפי אשתו ובתו, היה קודם כל מביע צער אמיתי. היה מבין שהוא איבד שליטה ותקף אותך באלימות פיזית, והיה מביע צער על מה שגרם לך, צער אמיתי, וגם מנסה לתקן: 'מה אני יכול לעשות עכשיו כדי שתרגישי פחות רע? מה אני יכול לעשות למענך? אני רוצה שתדעי שאני עובד על התגובות המוגזמות והתוקפניות שלי, ואני מאוד מצטער שפגעתי בך כשאיבדתי שליטה'.
הוא לא רק שלא עשה את זה, אלא, כגבר מתעלל קלאסי, מצא דרך למסמס את מעשהו אבל להציג בסופו של דבר אותך בתור מי שלא בסדר.
כלומר, המקום החשוב לו הוא המקום שבו הוא שולט בך. הוא חייב לשלוט בך ולהכתיב את המציאות. המציאות היא מה שהוא אומר, ואת לא נחשבת. את נמחקת. רגשותייך נמחקים. חשיבותך נמחקת. זכותך לחיות בשלווה נמחקת. את אפס.
אבל אני מכירה אותו ולא באמת מפחדת ממנו ברמה של לקרוא למשטרה ולהרוס לו את החיים עם תיק של אלימות
תסלחי לי שאני אומרת לך את זה, אבל כתבתי את זה בתור התירוץ שאני יודעת שתתני לי, ומחקתי.
כתבתי לך רק:
_אני נותנת לך תסריט מציאותי ליציאה מתפקיד 'האשה המוכה' שאת עדיין שרויה בו.
מה הסיכוי שתעשי את זה?
לדעתי לא גבוה._
היה ברור לי שאת תכתבי שאת לא רוצה להרוס לו את החיים. יקירתי, הוא לא מהסס לפגוע בך. הוא לא מהסס לפגוע בך באלימות. הוא לא מגן על גופך או לבך או חייך.
אבל את - לא שומרת על עצמך. לא מגינה על עצמך. לא מגלה אחריות כלפי עצמך או הבת שלך.
הוא מכה אותך ואת מרחמת עליו?
במקום לעשות את הדבר הנכון ולבקש הגנה ועזרה?
זה חלק מבור הקורבניות.
תראי, אני יודעת שבאת להתייעץ. אני לא מזלזלת בזה ולא מבטלת את זה. אבל את באה להתייעץ מבור הקורבניות. מתוך הבור, רוב האופציות שלך סגורות. את עדיין יותר עסוקה בלהגן עליו מהמציאות ובלהסתיר מעצמך בתוך איזו זוועה את חיה, שלא מגיעה לך ולא מגיעה לבתך ולא מגיעה לאף אחד - מאשר באמת בלהציל את עצמך ובלחיות חיים טובים.
ומעל לכל, את זקוקה לעד מואר. את זקוקה לאישור שמה שאת חווה באמת נורא, באמת לא מגיע לך, באמת נעשה פה משהו לא בסדר. ואני אומרת לך את זה בגלוי: זה לא תקין. פוגעים בך! וזה לא מגיע לך ולא לאף אחת.
אני לא מרגישה שאני במקום של קורבנות.
תראי, את לא מכירה את המושג הזה ולכן את משתמשת בו במובן אחר ממה שהוא. האם את יכולה לקרוא אנגלית? כי אם כן, בבקשה תקראי באתר של
drirene.com שכבר המלצתי עליו לא פעם בעבר את כל הדפים שקשורים ל
קורבן . זה ממש חשוב בשבילך. זה יעזור לך להבין מה קורה, יעזור לך להבין מה פירוש הדבר להיות "קורבן" ומה אופייני להתנהגויות הקורבן.
בכלל, אני ממליצה לקרוא את כל הדפים באתר, ויותר מפעם אחת.
ד"ר איירין מטיאטיס היא אשה מבריקה וחריפה שמבינה לעומק את מערכת היחסים המתעללת. נוסף על כך, בניגוד לרבים אחרים שעוסקים בנושא, הראייה שלה מורכבת, היא לא מחלקת את העולם לטובים ורעים, ויש לה הבנה ואמפתיה גם למתעללים. האתר שלה כתוב באינטליגנציה ובחמלה. לפי דעתי, אין דבר יותר חשוב למען עצמך מאשר לקרוא את כל מה שהיא כותבת. היא כותבת באנגלית קלה ובצורה קצרה ובהירה.
אני מקווה שארזת תיק ויצאת מהבית עם הילדה?
מצויין וגם מצויין שדרשת פגישה משולשת להבהיר את חומרת המצב.
זה לא מצב שבא לי לערב בו את האנשים הקרובים אלי. לפחות לא את רובם
דרך אגב, זו עוד התנהגות אופיינית לנשים מוכות.
עוד שגיאה אופיינית.
את חושבת שאף אחד לא יעזור לך ובדרך כלל גם יש בזה משהו. אבל לא תמיד. בעיקר, את עדיין מגינה עליו מהמציאות, וממשיכה להזין את הפחדים שלך מלגלות בתוך מה את באמת חיה.
תדעי שתמיד יש מישהו שמוכן להושיט יד.
ושחלק מתהליך ההחלמה שלך יהיה לגלות לאנשים הקרובים אלייך את האמת, ולגלות שבכל זאת יש ביניהם אנשים שאוהבים אותך.
אנחנו פה להמשך ההתייעצויות.
(חייבת לרוץ אז לא אבדוק מה שכתבתי. שולחת כמו שזה. תדעי שאני לגמרי לצידך ולגמרי איכפת לי, גם אם לפעמים זה לא ניכר בדברי)
_כן ראיתי שיפור אדיר לאורך השנים שאנחנו יחד.
אני גם יודעת שהדברים הם תהליך ולא קורים בן יום._
את יודעת מה, את זה צריך לפרק ולנתח. עם מישהו/י שיודע לזהות אלימות מוסווית וגלויה, פיזית, מילולית ורגשית. ולבדוק. כי מה שקורה הרבה פעמים, זה שאת רואה 'שיפור' לאורך השנים - אבל בעצם לא מדובר בזה שמשהו בפנים השתנה, אלא רק בקוסמטיקה, שהוא 'עושה קולות של משתפר' בדברים שמעל פני השטח כי זו דרישת המינימום שלך להישארות, אבל בבסיס שום דבר לא השתנה.
תראי, אם הוא היה מסוגל להגיב בחריפות כזאת בעניין השינה, ואחר כך בהמשך הוא לא מבטא צער אמיתי, לא מבטא חרטה אמיתית, לא מבטא אמפתיה אלייך, אלא להיפך - מוסיף חטא על פשע ומזלזל ברגשות שלך, בחומרת מעשהו, ובתגובה שלך - זה דבר בסיסי שאם הוא לא השתנה עד היום, אני מצטערת מאוד אבל לא רואה שהוא עושה עבודה אמיתית.
את זה אני אומרת מתוך הידע והניסיון שרכשתי בנושא האלימות במשפחה בשלושים השנים האחרונות, אוקיי?
זה לא משהו שאני שולפת מדמיוני.
אילו העבודה שהוא עושה על עצמו היתה אמיתית, אז כן, אני מסכימה לגמרי שהוא היה עלול לגמרי להגיב באותן צעקה ובעיטה כי זו היתה תגובה מתוך איבוד שליטה, כי זו היתה תגובה מפני שבפגיעות מסוימות, התגובה של האדם הפגוע היא מצוקה מיידית בכל מצב הכי קטן של אי נוחות, והתגובה המיידית וחסרת השליטה למצוקה היא [b]אלימות[/b]. זו תגובה בלתי נשלטת שהוא חייב ללמוד להשתלט עליה כדי להחלים וכדי שתסכימי להמשיך לחיות איתו.
אבל יותר חמורה בעיני התגובה הנשלטת.
התגובה בהמשך.
התגובה שכבר באה בקור רוח.
פה, אדם שנמצא בתהליך [b]אמיתי[/b], שישר עם עצמו ועושה מאמץ אמיתי וכן לעבוד על הזעם שלו ולהתנהג בצורה אוהבת ומכבדת כלפי אשתו ובתו, היה קודם כל מביע צער אמיתי. היה מבין שהוא איבד שליטה ותקף אותך באלימות פיזית, והיה מביע צער על מה שגרם לך, צער אמיתי, וגם מנסה לתקן: 'מה אני יכול לעשות עכשיו כדי שתרגישי פחות רע? מה אני יכול לעשות למענך? אני רוצה שתדעי שאני עובד על התגובות המוגזמות והתוקפניות שלי, ואני מאוד מצטער שפגעתי בך כשאיבדתי שליטה'.
הוא לא רק שלא עשה את זה, אלא, כגבר מתעלל קלאסי, מצא דרך למסמס את מעשהו אבל להציג בסופו של דבר אותך בתור מי שלא בסדר.
כלומר, המקום החשוב לו הוא המקום שבו הוא שולט בך. הוא חייב לשלוט בך ולהכתיב את המציאות. המציאות היא מה שהוא אומר, ואת לא נחשבת. את נמחקת. רגשותייך נמחקים. חשיבותך נמחקת. זכותך לחיות בשלווה נמחקת. את אפס.
[u]אבל אני מכירה אותו ולא באמת מפחדת ממנו ברמה של לקרוא למשטרה ולהרוס לו את החיים עם תיק של אלימות[/u]
תסלחי לי שאני אומרת לך את זה, אבל כתבתי את זה בתור התירוץ שאני יודעת שתתני לי, ומחקתי.
כתבתי לך רק:
_אני נותנת לך תסריט מציאותי ליציאה מתפקיד 'האשה המוכה' שאת עדיין שרויה בו.
מה הסיכוי שתעשי את זה?
לדעתי לא גבוה._
היה ברור לי שאת תכתבי שאת לא רוצה להרוס לו את החיים. יקירתי, הוא לא מהסס לפגוע בך. הוא לא מהסס לפגוע בך באלימות. הוא לא מגן על גופך או לבך או חייך.
אבל את - לא שומרת על עצמך. לא מגינה על עצמך. לא מגלה אחריות כלפי עצמך או הבת שלך.
הוא מכה אותך ואת מרחמת עליו?
במקום לעשות את הדבר הנכון ולבקש הגנה ועזרה?
זה חלק מבור הקורבניות.
תראי, אני יודעת שבאת להתייעץ. אני לא מזלזלת בזה ולא מבטלת את זה. אבל את באה להתייעץ מבור הקורבניות. מתוך הבור, רוב האופציות שלך סגורות. את עדיין יותר עסוקה בלהגן עליו מהמציאות ובלהסתיר מעצמך בתוך איזו זוועה את חיה, שלא מגיעה לך ולא מגיעה לבתך ולא מגיעה לאף אחד - מאשר באמת בלהציל את עצמך ובלחיות חיים טובים.
ומעל לכל, את זקוקה לעד מואר. את זקוקה לאישור שמה שאת חווה באמת נורא, באמת לא מגיע לך, באמת נעשה פה משהו לא בסדר. ואני אומרת לך את זה בגלוי: זה לא תקין. פוגעים בך! וזה לא מגיע לך ולא לאף אחת.
[u]אני לא מרגישה שאני במקום של קורבנות.[/u]
תראי, את לא מכירה את המושג הזה ולכן את משתמשת בו במובן אחר ממה שהוא. האם את יכולה לקרוא אנגלית? כי אם כן, בבקשה תקראי באתר של [url=http://drirene.com/]drirene.com[/url] שכבר המלצתי עליו לא פעם בעבר את כל הדפים שקשורים ל [url=http://www.drirene.com/victimpages.php]קורבן[/url] . זה ממש חשוב בשבילך. זה יעזור לך להבין מה קורה, יעזור לך להבין מה פירוש הדבר להיות "קורבן" ומה אופייני להתנהגויות הקורבן.
בכלל, אני ממליצה לקרוא את כל הדפים באתר, ויותר מפעם אחת.
ד"ר איירין מטיאטיס היא אשה מבריקה וחריפה שמבינה לעומק את מערכת היחסים המתעללת. נוסף על כך, בניגוד לרבים אחרים שעוסקים בנושא, הראייה שלה מורכבת, היא לא מחלקת את העולם לטובים ורעים, ויש לה הבנה ואמפתיה גם למתעללים. האתר שלה כתוב באינטליגנציה ובחמלה. לפי דעתי, אין דבר יותר חשוב למען עצמך מאשר לקרוא את כל מה שהיא כותבת. היא כותבת באנגלית קלה ובצורה קצרה ובהירה.
אני מקווה שארזת תיק ויצאת מהבית עם הילדה?
מצויין וגם מצויין שדרשת פגישה משולשת להבהיר את חומרת המצב.
[u]זה לא מצב שבא לי לערב בו את האנשים הקרובים אלי. לפחות לא את רובם[/u]
דרך אגב, זו עוד התנהגות אופיינית לנשים מוכות.
עוד שגיאה אופיינית.
את חושבת שאף אחד לא יעזור לך ובדרך כלל גם יש בזה משהו. אבל לא תמיד. בעיקר, את עדיין מגינה עליו מהמציאות, וממשיכה להזין את הפחדים שלך מלגלות בתוך מה את באמת חיה.
תדעי שתמיד יש מישהו שמוכן להושיט יד.
ושחלק מתהליך ההחלמה שלך יהיה לגלות לאנשים הקרובים אלייך את האמת, ולגלות שבכל זאת יש ביניהם אנשים שאוהבים אותך.
{@
אנחנו פה להמשך ההתייעצויות.
(חייבת לרוץ אז לא אבדוק מה שכתבתי. שולחת כמו שזה. תדעי שאני לגמרי לצידך ולגמרי איכפת לי, גם אם לפעמים זה לא ניכר בדברי)