על ידי שירה* » 19 ספטמבר 2007, 08:37
השיטה שהכי עובדת אצלי בדימיון מודרך
אני שוכבת במיטה מרפה את כול הגוף, קודם כול 3 נשימות עמוקות כאילו שמנפחות את הבטן, אני רגועה, אני מרפה את האיברים בגוף באמצעות דיבור בקול רם (אם נמצאים לבד) "כפות הרגליים שלי רפויות, השוקיים שלי רפויים, הירכיים שלי רפויות... וכך עד שאני מגיעה לראש, עוברת דרך הבטן, והגב הצוואר, גרון אפשר גם ריאות, לב כול דבר שזקוק לתשומת לב, אם הבעל או הילד שוכבים ליד אפשר רק בעזרת המחשבה.
לבסוף "המחשבות שלי רגועות ואני שלווה". אחרי שהגוף והמחשבה נרגעים, בתנאי שלא נרדמתי (אפשר פשוט לעשות הכול בישיבה).
אני מדמיינת את עצמי נכנסת לאולם קולנוע גדול, אני לבד בכניסה מקבל אותי הסדרן, אנחנו כבר ידידים הוא שואל אותי איך היה היום שלי ואני מספרת לו.
אני מזמינה ממנו אוכל אהוב ומתיישבת על כיסא הקולנוע, חשוב מאוד להפוך את החוויה לאמיתית, לשמוע את הרעש של המקרן או אולי של מיזוג האוויר, להריח את הריח המיוחד של הקולנוע (פופקורן שרוף), לחוש במגע העור או הקטיפה של הכיסאות, אפשר להיות יחפים ולהרגיש בגומי הקר של הרצפה, לשמוע את המקרן מתחיל לעבוד, את המסך נפתח, להרגיש את הטעם של המשקה שאני שותה ממנו, הסושי הטעים שהזמנתי, ככול שנרד יותר לפרטים כך התת מודע שלנו ישתכנע שמדובר בדבר האמיתי וזאת כול המטרה, כי התת מודע שלנו לא מבחין בין חלום למציאות לכן הרבה פעמים המחשבות השליליות שלנו פשוט דופקות לנו את החיים.
לבסוף המסך עולה (ברעש כמובן) ואני רואה את עצמי עומדת מול קהל ומרצה על חשיבה חיובית ועל התחומים שבהם היא עזרה לי (בריאות, הספר שלי, וכסף).
כמובן שכול אחד מדמיין את החלום שלו, אל תשכחו לרדת לפרטים הכי זהירים כדי שהחוויה תהיה אמיתית, צריך להינות מהדימיון להיסחף לתוכו, אם לדוגמא התסריט שבחרתן לא מרגש אתכן, אז יש התנגדות בתת מודע, להחליף תסריט שכן יהיו כלולות בו הבקשות שלכן אבל בצורה עקיפה, לי לדוגמא מאוד הפריע לדמיין את עצמי עשירה (פחד מהצלחה כבר אמרנו?) אז בגלל זה החלפתי את התסריט לכך שאני מדמיינת את עצמי מרצה על ההצלחה שלי בתחומים שהזכרתי.
השיטה שהכי עובדת אצלי בדימיון מודרך
אני שוכבת במיטה מרפה את כול הגוף, קודם כול 3 נשימות עמוקות כאילו שמנפחות את הבטן, אני רגועה, אני מרפה את האיברים בגוף באמצעות דיבור בקול רם (אם נמצאים לבד) "כפות הרגליים שלי רפויות, השוקיים שלי רפויים, הירכיים שלי רפויות... וכך עד שאני מגיעה לראש, עוברת דרך הבטן, והגב הצוואר, גרון אפשר גם ריאות, לב כול דבר שזקוק לתשומת לב, אם הבעל או הילד שוכבים ליד אפשר רק בעזרת המחשבה.
לבסוף "המחשבות שלי רגועות ואני שלווה". אחרי שהגוף והמחשבה נרגעים, בתנאי שלא נרדמתי (אפשר פשוט לעשות הכול בישיבה).
אני מדמיינת את עצמי נכנסת לאולם קולנוע גדול, אני לבד בכניסה מקבל אותי הסדרן, אנחנו כבר ידידים הוא שואל אותי איך היה היום שלי ואני מספרת לו.
אני מזמינה ממנו אוכל אהוב ומתיישבת על כיסא הקולנוע, חשוב מאוד להפוך את החוויה לאמיתית, לשמוע את הרעש של המקרן או אולי של מיזוג האוויר, להריח את הריח המיוחד של הקולנוע (פופקורן שרוף), לחוש במגע העור או הקטיפה של הכיסאות, אפשר להיות יחפים ולהרגיש בגומי הקר של הרצפה, לשמוע את המקרן מתחיל לעבוד, את המסך נפתח, להרגיש את הטעם של המשקה שאני שותה ממנו, הסושי הטעים שהזמנתי, ככול שנרד יותר לפרטים כך התת מודע שלנו ישתכנע שמדובר בדבר האמיתי וזאת כול המטרה, כי התת מודע שלנו לא מבחין בין חלום למציאות לכן הרבה פעמים המחשבות השליליות שלנו פשוט דופקות לנו את החיים.
לבסוף המסך עולה (ברעש כמובן) ואני רואה את עצמי עומדת מול קהל ומרצה על חשיבה חיובית ועל התחומים שבהם היא עזרה לי (בריאות, הספר שלי, וכסף).
כמובן שכול אחד מדמיין את החלום שלו, אל תשכחו לרדת לפרטים הכי זהירים כדי שהחוויה תהיה אמיתית, צריך להינות מהדימיון להיסחף לתוכו, אם לדוגמא התסריט שבחרתן לא מרגש אתכן, אז יש התנגדות בתת מודע, להחליף תסריט שכן יהיו כלולות בו הבקשות שלכן אבל בצורה עקיפה, לי לדוגמא מאוד הפריע לדמיין את עצמי עשירה (פחד מהצלחה כבר אמרנו?) אז בגלל זה החלפתי את התסריט לכך שאני מדמיינת את עצמי מרצה על ההצלחה שלי בתחומים שהזכרתי.