קטעים ! טוב, אני לגמרי לא בקטע של לשאול על הניק.. מה הפלא שאני בכלל לא מחברת

בעניין המנקה, עדיף לדבר עם חן, הטלפון שלה בדף הקהילה.
עכשיו אני סקרנית והולכת להציץ לך בבלוג!

הי, עניתי לך גם בדף הבית לקהילה, יהיה מצוין אם תצליחי למצוא לנו מנקה

>את בת"א ועוד לא נפגשנו ?<
>היית בבית הקהילה, ואני לא מזהה את הניק ?<
< אשמח להכיר >

מה שלומך? שלומכם?

שלום יקרה.
רציתי לומר לך שריגשת אותי מאוד. קראתי כמה פעמים את שכתבת, ובכל פעם עלו דמעות בעיני.
זו היתה מחווה מאוד נוגעת ללב. הכתיבה שלך, הציטוט שלי בחזרה אלי, בדיוק ברגע הנכון.
תודה מעומק הלב ונשיקות.
אוריה

הי! איפה אתם? חסרתם לנו
הכל טוב?

הי! איפה אתם? חסרתם לנו.
במפגש ביום א' אנחנו עושים מסיבת חנוכה קטנה אצלנו בבית. אם הגוזל שלך רגיש למשהו בתחום הסופגניות/לביבות/שירי החג, אנא ידעי בעוד מועד. ולא להבריז!

אהלן, מחר ניפגש בגינה אלא אם יירד גשם (שאז אולי אפשר להיפגש אצלך? אם לא, אז... הממ... אצלי או אולי ניקח את הילדים למשחקייה בדיזנגוף סנטר לשם שינוי?)

רציתי שוב להגיד תודה על התמיכה. ובכלל, שתדעי שנגעת לי עמוק בלב איך ששיחקת עם שפן ושימחת אותו כשאני הייתי עסוקה בלהתפרק. ושוב תודה.

נשמח נתקשר אליכם כשנהיה בסביבה (בשבתות אנחנו בד"כ בשדרה לידכם, במתקני המשחקים שם).

הממ. אתם בטח נוחרים עכשיו בשלווה אנחנו ערים כבר משש... תשע וחצי זה ממש בראנץ' בשבילנו.

(ישן שלוש וחצי שעות בצהריים? להעיר! להעיר!)

הקטנה בת שנה וחמישה חודשים השבוע ואני לא מאמינה שהיא כל כך גדולה. היא כבר הולכת הליכה מהירה ומבינה הכל. אנחנו עוברים השבוע לבית בכרכור. וההתרגשות והתכונה רבה.

תודה, החלמתי בינתיים...
כיוון שמחר צפוי יום יפה אם אינני טועה, נפגשים מחר בגינה שקרובה אלייך בתשע וחצי.

יו פתאום שמתי לב שחזתם לארץ. אז ברוכה הבאה. איך זה שעוד לא החלפת את השם? את עדיין בהלם?

היי לך! תודה שענית אצלי, רציתי רק לשאול האם זה יתאפשר כבר בסוף נובמבר או רק מדצמבר?
כידצבר לבדו לא רלוונטי לנו. אבל תודה!

אמא יקרה,

בוודאי ששרדתי.
היה שווה את הפגישה!!

תודה לך על התענינות.....

נשתמע.

תתחדשי על התיק.. כל הכבוד לאיש על היוזמה והביצוע.
בהחלט שזה לא קשור לזה שרצוי וצריך להפגש.
אני מגיעה מעט מאוד למרכז לאחרונה, מקווה שבכל זאת יצליח לנו בקרוב.
אם תזדמנו אל צלע ההר, מבטיחים תה משובח וערמונים..
נשיקות בינתיים

אוי אוי, קשה-קשה... אבל קשה גם להאשים אותו אם אתם עצמכם הולכים לישון בשתיים בלילה, הוא בטח לא רוצה לפספס אף רגע...
מקווה שתשנו טוב יותר בסופ"ש ונתראה בקרוב (ראשון אחה"צ אצלי?) @}

הי אמאב! מצטערת שברחנו ככה, אבל השפן היה נחוש בדעתו שהגיע הזמן ללכת (הביא לי את הנעלים והתיק והתחיל לנסות לפתוח את הדלת). זה שאחר כך לקח לנו 20 דקות לעבור 50 מטר זה משהו אחר - אם צריך להגיד שלום לכל חתול, ולהריח את כל הפרחים, וללטף את כל האוטואים - זה לוקח זמן.
בכל מקרה, היה נחמד מאד. ניפגש בשבוע הבא!

הי הלמית, במקרה השארנו אצלכם את הכוס הוורודה של תמר?
היה כיף @}

דבר ראשון שיש לי לומר זה שטוב לשמוע ממך. מאוד. טוב לדעת שאת בשמי הארץ.
מאז מעברי אל הכפר, שכחתי איך נראית עיר, לא ירושלים, לא תל אביב, לא רוצה לראות מכוניות נוסעות ואנשים שזזים מהר, זה מפריע לשלווה הפנימית שלי...
טוב, אולי לכבודכם אקריב איזה שעתיים של קולות ציפורים וגינת ירק..

תיק צד. יש עניין כזה. הם נועדו להכיל אין סוף דברים שאף פעם אי אפשר למצוא..
יש בו 2 כיסים די גדולים, אחד לפלאפון אחד למפתחות. את הארנק עדיף לא למצוא. סתם מבזבזים כסף אם יודעים איפה הוא.
מה את אומרת?

מצחיקה את... מה פתאום? מאוד נהנינו לבקר. פשוט היה שבוע מטורף, כשגם אנחנו וגם תמר מתחילה חלינו בווירוס ההקאות האימתני. למותר לציין שלא הלכנו לים ולשום מקום אחר. ואני בכלל קיבלתי ממך סמ"ס חתוך באמצע...
תבלי אצל ההורים וניפגש ביום ד', נקווה שמזג האוויר ישתפר עד אז.

אהלן,
צ'וצ'ו שלי חטף וירוס לא סימפטי - היה לילה של הקאות (ראי פירוט מלבב אצל תמר מתחילה ). עכשיו הוא כבר בסדר, אבל לא נגיע למפגש מחר כדי לא להדביק. תוכלי להיות בקשר עם ת"מ לגבי זה

תודה על האירוח היה מאוד נחמד למרות התלהטות הרוחות. עכשיו באמת יש אתגר - להוציא את עקרון הרצף הגרסה המוערת !

רק עכשיו ראיתי שכתבת לי שריגשתי אותך.
שמחתי לשמוע.
< סוף מעגל >

מה שלומכם?
שבוע שעבר היינו בשחק אותה בעמק חפר, ופתאום נזכרתי שאת גרה בסביבה וקיללתי את עצמי שלא לקחתי את הטלפון שלך...

מקווה להיפגש בקרוב... עכשיו אחרי המלחמה כל הזמן בא לי לצאת ולטייל, אבל החגים מתקרבים והלחץ בעבודה גובר.

מתגעגעת, נשיקות.

נהדר! מקום טוב בחרתם.
נוכל להיפגש, ואתם מוזמנים גם כמובן ל מפגשי פרויקט המנהרה @}

סדנה לכתיבה יצירתית.
דף חלק מכיל הכול. זהו מקום בטוח להשתחרר, להתמלא, להיות. בואו ונלמד לכתוב לתוכו את מי שאנחנו, לפתח את מיומנויות הכתיבה שלנו ועוד...
קבוצה חדשה בתל אביב נפתחת ב-4 בספטמבר. 12 מפגשים שבועיים בני שעתיים. קבוצה בזכרון יעקב בחודש אוקטובר.
מחכה לכם/ן

יעל צבעוני 052-8881188 [email protected]

תודה יקירתי...

הייתי מאוד רוצה לבוא, אבל עם כל המצב אני עדיין ממשיכה לעבוד...

אני חופשיה לחלוטין רק בשבתות.
מה עם בעלך הוא כבר הגיע?

נשיקות

אהלן נהדר לשמוע שאתם חוזרים לארץ!

מפגשי חינוך ביתי בת"א הם משובחים. יש מפגש אחד שקצת נסגר, אבל השאר חיים ובועטים. מפגשים בגינת דובנוב היו, קצת נעצרו (בחורף נפגשו במשחקייה) אבל הולכים להתחדש בקרוב, כך הבנתי, לפחות פעמיים בשבוע בשעות הבוקר.
יש מפגשים במרכז אילון בגבעתיים, לילדים בכל הגילאים, פעם בשבוע. ואנחנו (3 אמהות לתינוקות בסביבות 1.5) נפגשות ב מפגשי פרויקט המנהרה פעמיים בשבוע, כשאף אחד לא חולה
וחוץ מזה גם יש תת-קבוצות שנפגשות מדי פעם באופן ספונטני ולא רשמי בכל מיני אזורים בעיר, אבל זה מתגבש מתוך המפגשים עצמם. בקיצור, משעמם לא יהיה לכם, אפשר לבנות לו"ז שבועי וללכת כל יום למפגש אחר...

0545-660804

זה הפלא שלי, תיתקשרי. אני עובדת לרוב במשמרות. אבל בשבתות פנויה תמיד.

וואו איזה חדשות!

את פה לבד עם הנסיך? מה עם מפגש נראה לי שהקטנטנים ייהנו מזה? דברי איתי בכל מקרה.

יום נפלא! @}

וואלה? חזרתם? את מחפשת עגלה למסירה או בהשאלה? (אם אשמע). בכל מקרה - ברוכים הבאים!

העגלה כבר נמסרה... את באה לביקור?

שלום יקרתי, כנ"ל.

נעלמת לי קצת... מה שלומך? ומה עם הנסיך? איך החיים?
מתי את באה לבקר?

יומטוב @} נשיקות.

אני גרה בצפון מזרח לונדון במקום שנקרא אנפילד. זו נפה של לונדון. אפשר לראות אותה במפת העיר. מה אתם מתכננים? למה כאן תהיי פחות בבידוד מאשר איפה שאת עכשיו? איטליה?
קשים המעברים האלה...
בכל אופן, כמו שאמרתי, יש כאן אחלה בנות שאוהבות להתחבר.
נשיקות.

מתוקונת, לא בקרתי אצלך הרבה זמן. לונדון מחכה לך.. אפשר להסתדר, ואם תבחרו מקום קרוב לכאן תהיה לך קבוצה שלמה שתחכה לקבל אותך לחיבוק.

מותק? איפה את? מה העיניינים?

כתבי לי, התגעגעתי...

@}

אבל שוב אין לי אפשרות עריכה
ברגע שתרשמי את הניק שלך במקום פלוני אלמוני
תחזור לך אפשרות העריכה.
כל עוד רשום פלוני אלמוני בקוביה הלבנה, לא תהיה לך אפשרות עריכה.

אהובתי...

מהקורה? מה חדש?
איך הנסיכון בכותונת הפסים?

ואיפה התמונה שלי?

לילה טוב.@}

מצטערת שלא עניתי לך - הזמן האחרון עמוס מאוד.
הסתכלתי בשאלותייך - לגבי הראשונה, בלי לחשוב לעומק אין לי הצעה טובה יותר
את המושג השני אני לא בטוחה שמכירה - מדובר על עניינים של חניה? נסיעה באוטובוס? אם כן, גם כאן הבחירה שלך נשמעת בסדר.
אם עוד לא הגשת את הטקסט, אולי תרצי להתייעץ גם עם פורום תרגום בנענע (יש קישור בראש דף התרגומים). שם בטח גם תוכלי לקבל פידבק על עבודה עם לונלי פלאנט. בהצלחה!

תודה על המחמאה...

מוזר שהמיילים חוזרים, אני ארוקן עכשיו את התיבה, תנסי שוב. ותשלחי לי גם תמונה שואכל לפרגן גם לך.

המון נשיקות, גם לחתיכי הקטן.
@}

היי אמא בהלם,
מצטערת על העיכוב בתשובה. את מוזמנת להתייעץ, איתי או עוד יותר עדיף - בדף בקשר לתרגומים.

שלום יקרה. אני מאושרת כל כך שהמנשא נוח ומשמש אותך.
בעניין התשלום- זה לא ממש משנה, נראה לי שעדיף בשקלים (בצ'ק או מזומן) אבל מה שלא יהיה אני מפקידה בחשבון של העסק ומוציאה חשבונית, כך שמה שנוח לכן, טוב לי.
חיבוקימים ושבוע מאוד מצויין.

תודה על ההשתתפות @}

שלום יקירה,
פגשנו היום את חברתך החביבה להפליא. הפקדנו בידיה פונצ'ו, מנשא והרבה אהבה.
מקווה שכולם יגיעו בשלום. שבת שלום בינתיים. ספרי כשהכל הגיע.

ולהלן הנחיות לגבי המנשא:
דבראשון, תסתכלי טוב בתמונות בדף סיעור המוחות. רואים שם מצויין איך זה צריך להיראות.
גם עשינו הדגמה לחברתך, ובכל זאת, ההוראות:
לובשים באלכסון את המנשא בלי ילד.
הרצועה על הכתף, פרושה על כל הכתף בכדי לחלק היטב את המשקל. הטבעת מעבר לכתף שלך לכיוון החזה. הערסל פתוח לכיוון הגוף שלך.
להכניס את הילדון כשהרגליים שלו משני צידי הגוף שלך והערסל נפרש מהברכיים שלו ועד מתחת לזרועות. תנוחת ישיבת צפרדע.
אחרי שהוא יושב היטב כמו בנשיאה על הידיים והמותן, להדק את הרצועה במשיכה. זה הכל.

איכשהו זה לא נשמע לי לגמרי ברור. אם אחרי כל זה והתמונות בדףסיעורמוחות לא הבנת, תגידי, אסביר שוב.

שלחתי לך מייל.

שלומלום,
כן. ביום שישי אהיה בת"א ואשמח להוביל פונצ'ו לעיר החטאים. תגידי איזה ולאן ולכבוד לנו לחמם את ליבך ואת ארנבונך.

היי!

רציתי לשאול אותך אם לא קשה לך לנסוע ואז לחזור - כלומר להתרגל למשפחה וכל זה ואז שוב לחזור לבדידות?
המממ...
זה מורכב... מצד אחד, כן. זה קשה מאוד, במיוחד כשיש ילד בעניין. פתאום אחרי שמתרגלים לאווירת המשפחה כל הזמן מסביב, כל הזמן יש עזרה ותמיכה, פתאום לחזור לשגרה של שלושה אנשים בבית.
אבל, מצד שני, זאת השגרה שלנו. והאמת, רגוע לי יותר כשאני כאן. בסופו של דבר אני מרגישה פה יותר בבית. זה הבית שלי, הדירה שלי, המיטה שלי, הספה שלי, המחשב שלי, המטבח שלי... המשפחה שלי! המשפחה שלי שאני יצרתי, שהיא הגרעין החדש שלי.
ותמיד כשאני בארץ, לקראת סוף הביקור, קצת נמאס לי ואני רוצה כבר לחזור...
כמובן, שבמחשבה כללית, הרבה פעמים אני חושבת שהייתי מעדיפה את המשפחה המורחבת שלי יותר קרובה. אבל במקרה הספציפי שלי, זה לא ממש אפשרי גם מתוך הזוגיות שלנו... אולי אצלכם זה אחרת, בגלל ששניכם ישראלים.
יש גם את העניין שאני זו שבחרתי לעזוב את הארץ. יש לי איזה שהו סדר עדיפויות, שלפיהו אני עכשיו רוצה לחיות כאן. ברגע שארגיש שסדר העדיפויות השתנה, אשקול מחדש את החלטתי. ורק שאהייה יותר ברורה, בראש סדר העדיפויות נמצא פיצילון שלי, שנראה לי שפה יהיו לו חיים הרבה יותר נוחים ועם הרבה יותר אפשרויות מאשר בארץ.
אם בביקור שלך בארץ את תרגישי כל הזמן שאת ממש לא רוצה לחזור, אולי זה סימן בשבילך שהחיים שלך כרגע צריכים להיות בארץ. אולי זו גם סיבה בשבילך לנסוע לביקור עכשיו. רק מאוד מאוד מאוד חשוב תמיד לזכור, שדברים נראים שונים לגמרי בין ביקור למגורים.
מקווה שהכנסתי קצת סדר, ולא בילגנתי יותר...

תודה על הברכות ושלום לך, יקרה. ראיתי ששבת. הצצתי לך בדף, אבל עוד לא הספקתי לכתוב. מקווה שהרוח האופטימית תשוב אט אט. אבוא לבקר.

מה נראה לך הכי מתאים לתינוק שעוד לא יושב אבל שוקל כבר שבעה קילו לפחות
לדעתי - אם יותר לי - מנשא קובבה (זה מנשא גב מבד).
הרבה יותר נוח לגב הנושאת.

בהוראות כתוב לא להשתמש עבור תינוק שעוד לא יושב בכוחות עצמו בחנות אמרו לנו שזה לא כל כך משנה - מה דעתך?
לדעתי תקשיבי ליצרן. בטח לא למוכרים בחנות. היצרן פועל לפי תקן מסוים (יש להניח ולקוות) ולא הייתי מתעסקת עם זה. בכלל נראה לי שעדיף ללכת על החומרה מאשר על הקולה, בכל מה שקשור לבריאות ולנזקים בלתי הפיכים אפשריים.

לשלב הזה הכי טוב מנשא צד?
זה אחלה מנשא. הכי נוח בעיניי, התינוק נמצא מלפנים אבל יושב על המותן כך שהוא רואה מה קורה. הוא נמצא במין חיבוק כזה של ההורה, מה שמעניק לו בטחון וחום, ובעיניי זה מנשא מאוד מאוד טבעי. ככה בעצם אנחנו מחזיקים אותם על הידיים.

מה נראה לך הכי מתאים לתינוק שעוד לא יושב אבל שוקל כבר שבעה קילו לפחות
over the shoulder baby holder
תקליקי את זה בגוגל ותגיעי לאתרים רלוונטיים.
זה בעיניי מנשא הצד המוצלח מכולם.

ובכל מקרה זה לא במקום מנשא גב - גם כשהוא כבר יישב. זה בנוסף. אני מוצאת את עצמי משתמשת בשניהם עד היום. (11-12 ק"ג, ילדה בת 1.9).

תודה שכתבת לי
בחפץ לב.
את מוזמנת לדפבית שלי בכל עת. אגיש לך תה לואיזה מתוק ונשב על המרפסת להתבונן ברקפות.

הי
ראיתי שכתבת אצלי אתמול בלילה שאלה על מנשאים, ואחר כך מחקת אותה.
הסתדרת? או שאת עדיין צריכה התייעצות?
אם כן, אני כאן.

אולי תשני את הניק שלך? נראה לי שאת כבר לא כל כך בהלם!...

לא שמתי לב שזה מנשא גב בלבד
האמת, זה גם מנשא שאפשר לשאת קדימה (בישיבה) וגם תינוקות רכים אפשר בתנוחת עסרול, היצרנית מספקת מין שמיכה לצורך זה. תסתכלי באתר שלהם.

הסל גוזל הוא זה שלוקחים על הצד?
כן.
אבל אני מעדיפה באופן אישי את: Over the shoulder baby holder
את יכולה לראות פרטים עליו ב-מנשא צד.
בעיניי הוא יותר מוצלח.
הרבה יותר.
אבל בטוח יש מי שחושב אחרת....

אז אנחנו צריכים עוד לחכות כי ארנבון עוד לא יושב?
רק לנשיאה אחורית או קדמית בישיבה בארגו צריך לחכות. אבל לא כדי להחליף מנשא!
מנשאים מתאימים יש כבר לגיל הנוכחי שלכם.

הי אמא בהלם
רציתי לשאול איך הוא האם הוא מקל
כן... מאוד מקל!
מה שכן, אני לא חושבת שהוא מתאים לנשיאה על הגב של תינוק בגיל 4 חודשים אשר עדיין לא יושב. כדאי אולי לשאול את היצרנית ממתי היא ממליצה. תקראי על זה עוד בדף מנשא ילקוט.
יש עוד מנשאי גב שם אולי אחד מהם יתאים יותר?
אני מנסה להיזכר, ראיתי מנשא גב נהדר שכן מתאים לתינוקות קטנים, נקרא קוזי משהו. תנסי לשאול את ענת גיגר עליו, ראיתי אותה מסתובבת איתו ואני לא זוכרת איפה כתוב עליו באתר. (אולי ב- המלצות מנשאים ?)

לי יש מנשא מאיה - בד ארוך
אני את המנשא הזה די מהר נטשתי. איפשהו בגיל חודשיים.
עברתי להשתמש ב- אובר דה שולדר (מנשא צד) אשר משרת אותי עד היום!
במקביל אליו אני משתמשת גם בארגו.
בקיצור, לדעתי אלה שני המנשאים שצריכים להיות בכל בית (;-)).

מקווה שעזרתי במשהו.
תרגישי חופשי לשאול עוד אם את צריכה.

לילה טוב

שירות הבלוגית עד הבית : לצייר עולם

איזה כיף לי, לפתוח את המייל ולראות כזה יצורון חמודון...
שלחתי לך תשובה, מקווה שזו הכתובת וזה הגיע..

שילחנו אותה - השתלחה מפה כמו גדולה!



הולך לרדת פה שלג!
אוף כמה רומנטי... אני כל כך אוהבת שלג, זכור לי עדיין מהילדות... כשתהיה שכבה רצינית נראה לי שיהיה מאוד כיף לעטוף את הארנבון במנשא בתוך מעיל גדול לשניכם ולדרוך בשלג, להשאיר סימנים ולשמוע את הקול הזה של הצעדים בשלג...

אמא שלי גרה בכפר תבור..
איזה מקום מדהים... ויופי, זה לא רחוק כל כך מהקריות, כרגע אני עובדת בקיבוץ מיזרע, החברה שבה עבדתי לפני הלידה קנתה את המפעל שם (מעדני מיזרע) וביקשו ממני לעזור במיזוג של החברות (כח אדם, כספים..). אז הסכמתי, גם כי האזור מדהים, ואני קובעת לעצמי את השעות, וגם כי צריך להכניס קצת כסף הביתה... אז בשביל זה המטפלת.
ומאז שהיא הגיע אילי כמעט ולא מקטר(לעומת הקודמות), הוא בכלל בעצם לא מקטר, הוא למד להשמיע צרחות מחרישות אוזניים, והוא מאוד נהנה מזה, "מגלה את הקול שלו" , אז הוא צורח עלינו בכל הזדמנות ואז כשמגיבים הוא נקרע מצחוק, (תשומי קטן).

וברוח "הרוח הטובה" בדיוק רבתי עם בעלי, אז אני מענישה אותו ולא מתייחסת אליו ויושבת במחשב למרות שקבענו שכשנינו סוף סוף ביחד לא נוגעים במחשב. (אבל את יודעת איך זה בתולות, לא מתרגש יותר מדי מהפוזות שלי).


אשמח לתמונה של התכשיט שלך...
אשמח לשלוח לך, ובטח גם לראות את שלך.
תשלחי ל "מייל" [email protected] ואז אני אחזיר לך לפי הכתובת.

ונשיקות...

גם שישים ושלוש זה גבוה... בעקומות כל מה שיותר משישים בגיל הזה משתייך לעקומות הגבוהות.
נכון שגבר גבוה זה יפה, אבל עדיין קוויתי לאיזה קפלים חמודים במסורת הסיבירית שלנו, ואילו קיבלתי אסמוסון (ככה חמותי קוראת לו, זה רזון ברומנית או משהו כזה) ארוך עם אצבעות ידיים ורגליים ארוכות, "נידב" לי טיפה לחיים וזהו.
בלי שומנים, אולי איזה קפל אחד בירכיים....

מה עשית עם המטפלת שהייתה שילחת אותה לארץ? או שהיא גם גרה באיטליה?
אני מאוד שמחה בשבילך שעשית את השינוי, גם אני לקחתי מטפלת שתעזור לי קצת בעומס, וכבר החלפתי שתיים (יש לי איזה דפיקות בלהסתדר עם אנשים), אבל עכשיו נדמה לי (טפו, טפו, טפו) שנפלתי על מישהי מקסימה, סבתא צעירה מטפלת רייקי במקצוע, עושה לו מסאז'ים ומדרת איתו בשקט, והוא כל כך רגוע איתה, וגם אני.

איפה אמא שלך גרה בארץ? (בודקת אופציה לקפה אם בטעות תנחתו לארץ בחנוכה).

מבין השורות של מה שכתבת לי בבלוג, קראתי הרבה קושי ותסכול.
זה מגיע. הילדים באמת גדלים לאט לאט.
את זוכרת איך היה אפילו לפני חודש? לא ממש, כי זה נראה כמו לפני מאה שנה, נכון?
אולי אני צריכה להיכנס לבלוג שלך, אבל אין לי זמן עכשיו.
נכון שעכשיו זה מאוד מאוד אינטנסיבי, ונראה אין סופי. אני יודעת. הייתי שם לפני לא כל כך הרבה זמן...
חיזקי ואימצי יקירתי.
@}

לפעמים נראה לי שהחיים שלי זה החיים שלך רק בדיליי של עשרה ימים...

זה אני כתבתי או את? כי אני חשבתי זה בטוח... מוזר.

מקווה שיום אחד חיינו לפחות יפגשו. ועוד נצחק על כל הקיטורים....

הלמית! מה קורה? התגעגעתי....

מחפשת מובייל כמו שלך, ממש מעצבן שאני לא מוצאת... טוב כאן זה ממש מעצמת "שילב" וכל המנצנצים\צבעוניים\ פלסטיקים למינהם. ממש מגעיל.
חמותי חושבת שאני ממש משוגעת שאני רוצה שיהיו לו צעצועים פשוטים ונקיים... (טוב היא חושבת כך על כל דרך ההתנהלות שלי באימהות... )

בקיצור, תעדכני מה שלומך, אבל רק אחרי שתבלי את הסוף שבוע עם בעלך והפישפשון הקטן והחמוד...

תודה, ראיתי נחמד ביותר..
חיפשתי צעצועי עץ פה, יש רק אחרי נתניה, מקווה שנגיע..

נמר הציצי מחייך אלי בפה מלא...



את רואה גם אני חשבתי שזה די מוגזם בסך הכל שיעור שטובלים במים... מה הסיפור?

תרחיבי, רוצה לשמוע, איך היה? נהנת? נרגעת? איך היה הקטן? הכל הכל

לילה טוב,

חוצפה!
פה עולה 70 יורו לתשעה שיעורים...
הייתי ביוגה - ארחיב בהמשך
נמר הציצי מחייך אלי בפה מלא...

למה מפחדת?!? השרירים התפוסים שלי מתים לאיזו מתיחה טובה,תלכי תלכי, תגמישי את הגוף קצת, אולי גם בעלך ירוויח

חוץ מזה החוג שחייה עולה 700 שקל ל- 10 מפגשים שזה אולי לא נשמע בשמיים, אבל בהתחשב בעובדה שרוצים לעשות את זה עד גיל 4 כמו שמומלץ על בסיס שבועי אז זה הרבה.

מחכה בסבלנות למאותגרת...

זה יצא ציטוט כי בטעות כתבתי אצלי

_שלומי טוב, שורדת...
גם אני רוצה להתחיל חוג שחייה לתינוקות, יש פה ליד הבית שלי, אבל זה כל כך יקר שזה פשוט מעליב.
אני שמחה שאת הולכת ליוגה, אני חושבת שיהיה לך כיף, ואם הבובי לידך אז את גם באמת תהיה רגועה...
תספרי לי איך מתקדם... ואל תשכחי את התמונה._

קשה לדעת, פה בארץ זה עובד... מצאתי מעגל נשים מקסימות פה בקריות שפעם בחודש אנחנו נפגשות לערב אמהות כזה, וממש כיף. בין לבין גם מפגישות את התינוקות, אמנם אילי הקטן בינהם אבל תמיד מככב...

יפעת היא אשה מקסימה, תפני אליה אולי היא תצליח לאתר לך מישהי... יש לקישורי אמהות מאגר ענק של אמהות בארץ אולי מישהי מכירה מישהי אחרת... וכו'..
שווה לנסות לא?

אין לכם שם סוכנות יהודית או משהו בסגנון? אל תתקבעי דווקא על פעילות לתינוקות, אולי תכירי אנשים דווקא ממקומות אחרים. כעולה חדשה בעבר (לפני 16 שנים אמנם אבל עדיין)זכור לי בבירור התקופה הראשונה הקשה והבודדה. ואמא שלי הכירה אנשים דרך מפגשים כאלה של הסוכנות...
או אולי איזה חוג... גם אם תכירי רק אמא אחת עם תינוק זה כבר ישנה לך הכל.

מצד שני אני יכולה להגיד לך שלאט לטאט אני לומדת להנות בבית, לפעמים אפילו יותר כיף לי, הפסקתי להעסיק את עצמי בכך שכל העולם ממשיך, ושאני מפספסת משהו... כן כשבעלי בבית זה תענוג, ואני מקפידה שנעשה דברים, נטייל, נסע, שיהיה לי גם את הפן של העשייה. אבל כשאני לבד איתו אני מעדיפה לקחת באיזי, הרבה מדברת בטלפון, וזה מעביר את הזמן, תינוק ביד שמאל טלפון ביד ימין וקדימה רונדלים בבית. יוצאת לטיולים עם המנשא בחורשה ליד הבית (טוב את יודעת לדגיגה כמוני לא צריך יותר מדי כדי לדמיין עולם ומלואו).
ולפעמים כשהקרניים עולות לי לראש, אז אני גם נוגחת בבעלי, ומשחררת קיטור, אבל הוא כבר מבין...
יש ימים כאלה וימים אחרים, שבהם אני מתגעגעת לקריירה, לאדרנלין, לכח... אבל כמו שאמרת אני נזכרת בתחושה המשתקת שאוחזת בי כשאני חושבת שמישהו אחר יטפל באילי וזה מחזיר אותי ישר לפוקוס.

את יודעת, השכנה שלי דלת ממול מטופלת בשני ילדים בן 4 ובת 2 ועומדת ללדת כל רגע את השלישית, כשאני מסתכלת עליה אני חושבת שכנראה שהקשיים חולפים, ואנחנו שוכחים, והופ עושים עוד אחד...

מלא חיבוקים, ויש לי הרגשה טובה שבקרוב תמצאי משהו...

קישור רלוונטי לקפיצת גדילה:
http://157.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... 7&QID=4750

אם הוא בן 12 שבועות ויונק יותר מאשר בדרך כלל (ביום או בלילה), סביר שזה זה. לא להישבר

הלמית! ראיתי שיפעת ענתה לך באתר קישורי אימהות וביקשה שתספרי על עצמך.
יפעת היא היוזמת של כל העניין הזה קישורי אימהות, שעובד מדהים בארץ...
את יכולה לשלוח לה הודעה פרטית כדי שאחרים לא יראו אני בטוחה שהיא תעזור לך, אולי באמת יש איזו אמא באזורך...

מחזיקה אצבעות..

דרך אגב, מעניין איך הבן דוד הרגיש שלך עכשיו, תוהה אם הריגשי שלי יגדל להיות פחות תלותי...

אשמח אם תשלחי לי תמונה, מעניין איפה פה אפשר להשיג.
את יכולה לשלוח לי ל asialona#hotmail.co.il את ה# להחליף כמובן בשטרודל...

כי באמת מה שראיתי בשילב נראה לי מצועצע מדי, וראיתי שגם את הנדנדה עם כל הצפצפות והמנורות הוא שונא..

צודקת בקשר לרגיש...

היא אכן קשוחה אבל לעולם לא יישמתי את השיטות שלה כשיטות. לקחתי מה שהתאים לבני, למשל לא להירדם אחרי אוכל, זה פשוט בא טבעי. טקס ההרדמה בלילה זה תענוג לכולנו, אני ובעלי יושבים לידו (כשבעלי בבית)... אח"כ אני עושה עיסוי ובעלי יושב לידי, ואז נשיקות לילה טוב, ולישון. בלילה, זה לא שאני שומרת במיוחד על כללים מסויימים אני כל כך מסטולית שאין לי כוח לא לדבר ולא להחליף ולא כלום. הימים כל כך אינטנסיביים שאם אני לא אשן בלילה אז בכלל אני אגמר... ולבעלי יש איזה צ'יפ מיוחד שגורם לו לא לשמוע בלילה... (מעניין איפה משיגים... )
אז הלילות שלי בלבד, ואני באמת שלא מרגישה שכפיתי עליו משהו, באמצע הלילה הוא עובר אליי וזהו...

כשאני שומעת על סיפורים כמו שסיפרת קשה לי שלא לחשוב שההורים מפרשים דברים כפי שבא להם ואח"כ מאשימים איזה ספר... השבוע בדיוק היה לנו ויכוח על כך במעגל "קישורי אימהות". אמא צעירה סיפרה שפעם החליטה לנסות על ביתה (בת 5 חודשים!) את שיטת ה- 5 דקות של פרבר, והתינוקת בכתה ובכתה עד שהקיאה... היה לי כל כך קשה לשמוע את זה אבל לא היה נראה לי שמכמה דקות התינוקת הקיאה, בסוף התברר שזה נמשך יותר משעה... ככה הורים נותנים פירוש מעוות.

גם בעלי קורא את דברייך , וכבר קבענו שנקנה אוניברסיטה השבוע... וגם ערסל לתינוק שראיתי אצל מישהי ונדהמתי לגלות כמה התינוק שלה היה רגוע בתוכו. "הנה שתראי במה מדובר" www.mishmash.co.il/kis.html

בכל מקרה, כשאילי נולד הזמנתי לו ספר אסטרולוגי לתינוק, וכתוב שם שהוא מאוד מאוד קשור לאמא (כמו כל הסרטנים) וזקוק להמון תשומת לב, ובאמת אני חושבת שביום קשה לו להיפרד ממני, הוא מפחד להחמיץ משהו...

אה, וגם אני הזמתני מפה אצל מישהי היום, עשית לי חשק...

(אבל מה אני בכלל יודעת בעצם...)

המון, כל יום אנחנו לומדות משהו חדש? לא?

למה היא הפחידה אותך?

בקשר ללילה, אצלנו אילי אוהב להירדם לבד כמו שאמרתי... ויושן מצוין בערך עד 4, כשהוא מתעורר אני לוקחת אותו אליי,מחבקת וחוזרים לישון, ב6 מאכילה במיטה וחוזרים לישון עד 9...הפעולות האלו כל כך אוטומטיות היום שאני עושה אותם תוך כדי שינה. גם כשהייתי מניקה עד לפני חודש זה היה בדיוק כך, הנקה ב- 23 אח"כ ב- 4 וב- 6 וישנים אפילו עד 10. הייתי מניקה במיטה תוך כדי שינה והוא היה נרדם לבד, זה היה פשוט מציל חיים.
תנסי, אני בטוחה שתשנו ביחד יותר טוב. יש ימים שאילי מפתיע וישן רצוף עד 6 ואני מסתובבת כמו סהרורית בודקת מה איתו...
אז ככה עד 4 אני ישנה בכל הפוזות שבא לי, ומ 4 אני ישנה לידו בזהירות... מתרגלים.

ביום... הלוואי והיה משחק לבד, יש לו שטיח פעילות מוכן לשכב עליו אם אני לידו מדברת איתו או משחקת איתו, את הנדנדה שקנינו שונא. אוניברסיטה אפילו לא קנינו כי ראיתי שהוא שונא את כל הצעצועים, אבל אולי ננסה עכשיו, כי אני כבר נואשת. לפעמים נדמה לי שהרסתי את הילד כי הוא לא יודע לשכב לבד לרגע.. ובמיוחד כי הוא לא היה כזה עד לפני חודש...
מטיילת הרבה עם המנשא, אתמול אפילו עשינו מסלול של קק"ל בהרי חיפה, והיה ממש כיף... אבל לרוב זה לא ממש נחמד להסתובב לבד ביומיום... ואני משתעממת די מהר.

בחודש הראשון אכן היה אוכל אחרי האמבטיה ואז הולך לישון, ההרדמות היו ארוכות ומייגעות...
בעצת הלוחשת ("הלוחשת לתינוקות") הפרדתי את השינה מהאוכל, וכבר באותו יום זה היה נראה כל כך טבעי שזה מדהים... הוא אוכל,משחקים קצת לפעמים חצי שעה לפעמים רבע שעה, לפי האיתותים שלו, עושים אמבטיה ארוכה בטאמי, (כ-20 דקות), ואז עיסוי נעים באור מעומם ולישון. בערב הוא נרדם לבד, ללא שום עזרה. בסביבות 20.00.
ב 23 ולפעמים אחרי (תלוי מתי אני מתעלפת) אני מאכילה אותו מתוך שינה, היום בבקבוק, לפני בהנקה, ממש שמה לו את הפטמה על השפה התחתונה והוא תופס ואוכל אפילו יותר ממה שהוא אוכל במשך היום. עכשיו כבר ישן עד 06.00 (הארוחה הבאה) לפעמים מתעורר בלילה אבל חיבוק מחזיר אותו לישון. לפני זה היה אוכל ב-4 וחוזר לישון...

בקיצור הלילות תענוג כי נעזרתי בהרבה עצות שלה, ובלי שום קשר הקפדתי על שיגרת ערב קבועה, ובלילה בלי טיפולים מיותרים (לא מחליפה חיתולים, לא מדליקה אור, לא מדברת איתו..) והוא ישן נהדר.

ביום הסיפור אחר,בשבועות האחרונים, הפסיק לישון צהריים בכלל ומשמונה בבוקר עד שמונה בערב רוצה להיות על הידיים. אז יש לי רגעים של ייאוש, אבל אני בטוחה שגם זה יסתדר, זורמת איתו...

ממליצה בחום על הלוחשת, יש דברים שלא הסכמתי איתם, ובטח גם את לא תסכימי עם חלק, והעצות שלה בקשר להנקה מוטלות בספק, אבל יש המון המון טיפים פרקטיים בהחלט שאפשר ליישם. למשל לעטוף אותו בשמיכה עם הידיים בפנים לשינה (באמת הרגיע בהתחלה)...

תודה לך על ההשתתפות בבלוג שלי.
@}

היי יקירה...
איך עוד לא המלצתי לך על הטאמי טאב?
חובה, חובה,חובה...
התינוק יושב לו לבד במים... מחייך, ורגוע. זה עוזר לו לגזים, ואני לא יודעת להגיד אם בזכות זה , אבל בערב אחרי האמבטיה אני עושה לו קצת עיסוי והוא נופל לישון בשניה. אני חושבת שזה בזכות זה כי ביום מאוד קשה לו להירדם.
בקיצור שווה כל גרוש. ועכשיו כשקר אז את יכולה לשים את הדלי על מגבת בחדר המחומם שלו ובכלל תענוג...

ברוכה הבאה, תתחדשי!

ברוך הבא לפתיחת הדף !
אני רואה שגם את לא יודעת איך עושים כותרת מישהו יודע?

דרך אגב: כולכם מוזמנים לדף שלי דף העצות הפתוח אם אתם רוצים לדעת עליו קצת תיקראו בהתחלה ובעיקר אם יש לכם בעיה כלשהי כל בעיה אל תחששו לכתוב אותה ואני בטוחה שהמתכתבים בדף ואני ישמחו לתת לכם כמה עצות מעולות בקשר אליה
אם אתם רוצים סתם לדבר למה לא ?! ואם אתם רוצים להיתיידד איתי אז אתם מוזמנים ל:
[email protected]
איני נכנסת לשם הרבה אז הינה משהו יותר בטוח ה ICQ שלי
347264943
מחכה ליצרת קשר מצידכם

מירי או אלכסנדרה מאירוביץ'

כל כך נכון. אין לי מושג למה, אבל היתה לי כזאת סלידה מבתולות (סליחה)... פדנטים, אנליטים, בקיצור ההפך ממני...
אבל אם בעלי לא היה מחזיר אותי לקרקע כבר מזמן הייתי נסחפת לי באוקיינוס למרחקים...
והסרטן... אני כבר מפחדת. אמא שלי, אחותה וסבתא שלי, שלושתן סרטניות. אנשים קשים, קשים, ממש סגורים בקליפתם. אז אני מקווה שאכן אוכל להשפיע עליו להיות אמפטי ורגיש לסביבה.
מעניין שאת מתייחסת לתאריך עברי, אף פעם לא התייחסתי לזה.

תודה
לכולכן יקרות שכמותכן

מדהייים.
אני דגים, בני סרטן, בעלי בתולה...

בהלם יקרה, אכן מבלבל..
אמא שלי התחתנה שוב לפני 6 שנים, וגם ילדה לי אחים תאומים ומלאכים בני 5
בשבילי,בעלה הוא אבא לכל דבר, הוא דואג לי, אוהב אותי, ולפעמים גם מעמיד את אמא שלי במקום, במקומות שאני לא יכולה. וכמובן שהעדפתי שהוא יהיה איתי בלידה...
אני לא קוראת לו אבא חורג או לאחים שלי ,אח חורג, כי יש משהו חסר במילה הזאת בעיני. ובשבילי הם עולם ומלואו.

בלי שום קשר, אחרי הרבה שנים של נתק, גם עם אבי הביולוגי חידשתי קשר, והוא היה בחתונה שלי, ואף ביקר את הנכד החדש, ואנחנו מתעדכנים זה בשלומו של זה פעם בכמה חודשים.

תתחדשי

ברוכה הבאה! @}

תתחדשי על דף בית אישי

קוראת אותך בדף השני.
אני גרועה באייקונים [חיבוק] אבל זוכרת בהחלט את הלם ההתחלה.
זה הולך ומשתפר, בחיי.
ברוכה הבאה!

ברוכה הבאה @}

נראה לי שהגיע הזמן להיפתר מהסימן שאלה, אח"כ תערכי לך את הדף כפי שבא לך.
התאריך העברי שלו- טו בתמוז.
כולי אוזן למה שיש לך להגיד.