מהממת יקרה @}
על אחת מהאפשרויות שם באמת חשבתי, אבל זה קצת רחוק מהבית.. קצת הרבה..._
רחוק מהבית זה טוב או רע?
קצת הרבה רחוק אולי זה אפילו קצת יותר טוב?
ואם התחלת לחשוב על זה... בעיניי זה יופי. תמשיכי.
אולי תבדקי עוד אופציות שהעלתי, אולי תשמעי אופציות נוספות.
באופן כללי, איכות הפנימיה והצוות יותר חשובה בעיניי מאשר הקרבה לבית, כי אחרי ההתמקמות הראשונית - את תבחרי כמה לנסוע הביתה, אם בכלל, והמרחק הוא רק... נסיעה, בסופו של דבר.
__אני מרגישה שאם כתבתי לה נגיד, זה במקום שאכתוב כאן. ואם אכתוב כאן, זה במקום
המייל
רק על עצמי לספר ידעתי: אני מתכתבת במקביל עם
תמרוש רוש ,
צפרדע ית ,
אינ נה ועוד כמה נשים טובות
טוחנת לכולן את המוח פחות או יותר על אותו הדבר
ואז חוזרת לדף שלי וטוחנת שוב
מבחינתי - זה כל הכיף. שיש לי את ההזדמנות לחזור על דברי ובצד השני מישהי מקשיבה בעדי.
מציעה לך לנסות את זה, ולשים לב: איך זה בשבילך לספר בפעם הראשונה? השלישית? החמישית?
דווקא בגלל שאת סובלת מאוד לבד, אני חושבת שלהגיע למינון של "יותר מידי" זה... קצת רחוק מאיפב שאת עכשיו. מקסימום תספרי שוב את אותו הסיפור. מה יקרה?
איתי זה מיטיב,
מניחה שמידי פעם אני שוכחת את מי כבר עידכנצי ומספרת בשנית לאותה אחת, אבל זה מקסימום מצחיק, לא איזו טעות חמורה שאי אפשר לחיות איתה...
__נשמע לי טוב לכתוב
פשוט
מצטרפת.
עברתי דברים, הכתיבה היא כמו יומן מסע.
אפשר לחזור אחורה ולראות את התחנות בדרך, זה מקל על הכיוון...
ממליצה בחום פשוט לכתוב
כל יום או מתי שטוב לך
מה שעולה
אפשר בהתחלה אפילו פשוט לצטט שירים שהתחברת אליהם או... כל דברי שייטיב איתך. זו לא חייבת להיות "כתיבה" מסוג כלשהו
מה שיוצא - זה טוב
__מה שאמרו לך על נישואין זה
שטויות
מסכימה, ומנימוקים שונים.
מניסיוני, גם כאשר חושבים ש"אף אחד לא יודע" בפועל יודעים (אני לצורך הענין מטילה ספק באפשרות שסבתא לא יודעת כלום-כלום)
ואז, גם אם זה נשמע מצער בהתחלה,
ה"קנס" על שיתוף, בפועל, הוא נמוך משחושבים
כי בשיתוף יש אפשרות בה תקבלי את התמיכה, ולדעת... אנשים ידעו, איכשהו, מהאויר...
אני יודעת שאת לא רואה את זה משם, אז אני אשתף מה אני רואה מכאן: את רואה את המציאות נכחה, את אופטימית, את מקסימה, והטוב שבך פשוט... שופע.
מאחלת לך שהטוב שבך יפגוש טוב לב מבחוץ...
@} @} @}