רגישה יקרה, כמה מעניין כתבת, וכמה כואב לשמוע על הסבל.
לימודים רוחניים באמת פותחים אפיקים חדשים, וההרגשה הזו לעיתים של לגעת בשמיים נפלאה. כמה טוב שלמדת להוריד לחצים, ולחיות מתוך בחירה, כל כך לא טריוויאלי ללמוד למצוא בתוכך את היכולות הללו, אנשים רבים כל כך נזקקים לעזרה חיצונית כדי להצליח במה שאת הצלחת מתוכך. בורכת ביכולות רבות ואני מאמינה שהן מנחות אותך גם במבוי הסתום אליו הגעת... למה כוונתי?
שימי לב כמה גבוה לוקחת הרוח... זו הרגשה נפלאה... ויחד עם זה אנחנו כאן בעולם הזה, ויש לכך סיבה...
ואת זה מזכירים לנו החושים שלנו...
את מספרת שהתחלת להיות מאד רגישה למה שקורה בחוץ. בעולם שמחוץ לך, הרעש והגירויים לעיניים קשים מאד. זה סביר כשמדובר בטלוויזיה ומקומות הומים. אך הופך לקושי אמיתי כשמגיע לבית.
הבית שלך בעולם הזה ממשיך להיות סופר רועש, הבעל ממשיך להיות כל הזמן בתנועה. והילדים כמוהו (בייחוד שניים מהם) מדברים בקול רם וזה מפריע לך. כמה טבעי להרגיש כך כשאת עצמך נמצאת במקום שליו וגבוה.
ובעצמך הבחנת שדברים שבאים מהפנים ולא מהחוץ בכל מקרה מעלים רגישות...זו אבחנה חכמה מאד.
אני מזמינה אותך להשתמש ביכולת הזו שלך להבחין ולהבין כדי להתבונן במה שמתרחש כאשר את מרגישה שזה בלתי נסבל ואת הולכת להשתגע. מה קורה בתוכך? אייך את מאבדת את השפיות? האם יש מחשבות שחולפות בראשך? רגשות שעולים בך? תמונות שאת רואה? קולות שאת שומעת (חיצוניים או פנימיים) ? תחושות שאת מרגישה? אולי משהו אחר?
את מבינה, אני מאמינה שלא לחינם פיתח חלק בתוכך את אותה רגישות יתר. יש חלק בתוכך שרוצה להראות לך משהו, רוצה שתשמעי משהו חדש, לפתוח לך עוד אפיק.מקום שמחבר בין הנגיעה בשמיים לבית שעל הקרקע...
שאלת על התנסות דומה? אני יכולה לספר לך שבדרך בה אני בחרתי היו תקופות שבעלי ממש התנגד, היה לו מאד קשה עם הדרך שלי. ואני מעדנת מאד....ומתוך הקושי הפחד והסבל ניפתח ערוץ חדש, ערוץ שחיבר בין השמיים לאדמה, בין הרוח לחומר. היום אני מודה לו על ההתנגדות שבעבר כל כך סבלתי ממנה.
מה מבקש אותו חלק בתוכך שיצר את רגישות היתר להראות ולהשמיע לך? איזה אפיק חדש וטוב הוא רוצה לפתוח בפנייך?
כרגע מלווים את התפקוד האימהי שלך רגשי אשם.
האימהות חשובה לך מאד
אני מציאה לך להתחיל בדיוק מהמקום הזה, מהאימא הטובה החכמה והרגישה שבתוכך, תני לקולם של הילדים, לתנועה שלהם להגיע אלייך, שימי לב לרגשות שעולים... ותני להם להיות.... אפילו תגדילי אותם קצת...שימי לב מה הם מלמדים אותך...
רגש יקרה שלי הוא רק רגש, אם מאפשרים לו להיות הוא זורם הלאה, בדיוק כמו מים באפיקי הנחל. אם מתנגדים להם ויוצרים חסימה הם נעשים עכורים, כשמאפשרים להם לזרום אפשר לראות דברים חדשים בתוך הצלילות שנוצרת, והם מזינים ומפרים את גדות הנחל והצמחייה.... ואני מאמינה שהחוכמה הפנימית הזו שמנחה אותך, ושיצרה את רגישות היתר, תפתח את החסימה שנוצרה ותעלה אותך ואת ביתך למקום גבוה יותר וטוב יותר...
שתהיה לך שנה טובה, שנה של התפתחות והתחדשות, שנה של זרימה בכל האפיקים...
את בדרך טובה הרבה מאד חוכמה שופעת ממך, חוכמה פנימית יכולה להפחיד לפעמים, תני לה להיות, היא תנחה אותך.

רגישה יקרה, כמה מעניין כתבת, וכמה כואב לשמוע על הסבל.
לימודים רוחניים באמת פותחים אפיקים חדשים, וההרגשה הזו לעיתים של לגעת בשמיים נפלאה. כמה טוב שלמדת להוריד לחצים, ולחיות מתוך בחירה, כל כך לא טריוויאלי ללמוד למצוא בתוכך את היכולות הללו, אנשים רבים כל כך נזקקים לעזרה חיצונית כדי להצליח במה שאת הצלחת מתוכך. בורכת ביכולות רבות ואני מאמינה שהן מנחות אותך גם במבוי הסתום אליו הגעת... למה כוונתי?
שימי לב כמה גבוה לוקחת הרוח... זו הרגשה נפלאה... ויחד עם זה אנחנו כאן בעולם הזה, ויש לכך סיבה...
ואת זה מזכירים לנו החושים שלנו...
את מספרת שהתחלת להיות מאד רגישה למה שקורה בחוץ. בעולם שמחוץ לך, הרעש והגירויים לעיניים קשים מאד. זה סביר כשמדובר בטלוויזיה ומקומות הומים. אך הופך לקושי אמיתי כשמגיע לבית.
הבית שלך בעולם הזה ממשיך להיות סופר רועש, הבעל ממשיך להיות כל הזמן בתנועה. והילדים כמוהו (בייחוד שניים מהם) מדברים בקול רם וזה מפריע לך. כמה טבעי להרגיש כך כשאת עצמך נמצאת במקום שליו וגבוה.
ובעצמך הבחנת שדברים שבאים מהפנים ולא מהחוץ בכל מקרה מעלים רגישות...זו אבחנה חכמה מאד.
אני מזמינה אותך להשתמש ביכולת הזו שלך להבחין ולהבין כדי להתבונן במה שמתרחש כאשר את מרגישה שזה בלתי נסבל ואת הולכת להשתגע. מה קורה בתוכך? אייך את מאבדת את השפיות? האם יש מחשבות שחולפות בראשך? רגשות שעולים בך? תמונות שאת רואה? קולות שאת שומעת (חיצוניים או פנימיים) ? תחושות שאת מרגישה? אולי משהו אחר?
את מבינה, אני מאמינה שלא לחינם פיתח חלק בתוכך את אותה רגישות יתר. יש חלק בתוכך שרוצה להראות לך משהו, רוצה שתשמעי משהו חדש, לפתוח לך עוד אפיק.מקום שמחבר בין הנגיעה בשמיים לבית שעל הקרקע...
שאלת על התנסות דומה? אני יכולה לספר לך שבדרך בה אני בחרתי היו תקופות שבעלי ממש התנגד, היה לו מאד קשה עם הדרך שלי. ואני מעדנת מאד....ומתוך הקושי הפחד והסבל ניפתח ערוץ חדש, ערוץ שחיבר בין השמיים לאדמה, בין הרוח לחומר. היום אני מודה לו על ההתנגדות שבעבר כל כך סבלתי ממנה.
מה מבקש אותו חלק בתוכך שיצר את רגישות היתר להראות ולהשמיע לך? איזה אפיק חדש וטוב הוא רוצה לפתוח בפנייך?
כרגע מלווים את התפקוד האימהי שלך רגשי אשם.
האימהות חשובה לך מאד
אני מציאה לך להתחיל בדיוק מהמקום הזה, מהאימא הטובה החכמה והרגישה שבתוכך, תני לקולם של הילדים, לתנועה שלהם להגיע אלייך, שימי לב לרגשות שעולים... ותני להם להיות.... אפילו תגדילי אותם קצת...שימי לב מה הם מלמדים אותך...
רגש יקרה שלי הוא רק רגש, אם מאפשרים לו להיות הוא זורם הלאה, בדיוק כמו מים באפיקי הנחל. אם מתנגדים להם ויוצרים חסימה הם נעשים עכורים, כשמאפשרים להם לזרום אפשר לראות דברים חדשים בתוך הצלילות שנוצרת, והם מזינים ומפרים את גדות הנחל והצמחייה.... ואני מאמינה שהחוכמה הפנימית הזו שמנחה אותך, ושיצרה את רגישות היתר, תפתח את החסימה שנוצרה ותעלה אותך ואת ביתך למקום גבוה יותר וטוב יותר...
שתהיה לך שנה טובה, שנה של התפתחות והתחדשות, שנה של זרימה בכל האפיקים...
את בדרך טובה הרבה מאד חוכמה שופעת ממך, חוכמה פנימית יכולה להפחיד לפעמים, תני לה להיות, היא תנחה אותך.
(())