על ידי עוצמה_לעצמה* » 09 פברואר 2010, 15:19
בערך מוחלט, אולי פשוט תחזור ותשתף יותר על הקשיים שלך, האישיים, הקשורים לנושא? מבחינתי, "נושא" הדף הוא לדבר על הקשיים האישיים הקשורים למיניות ממומשת או לא ממומשת, וברגע שפונים לפרשנויות חיצוניות על איך הדברים "צריכים" להיות - שם מבחינתי הדף סוטה מהנושא ופונה לויכוחים תיאורטיים. גם אדם דתי וגם אדם חילוני, גם גברים וגם נשים, מתמודדים לעתים עם הפער בין איך שהם רוצים שהדברים יהיו לבין איך שהם במציאות, מתמודדים עם תיסכול או שפיטה עצמית, ושואלים את עצמם שאלות, שהן לפעמים גם מביכות. אני אישית רוצה לדבר על הבילבול הזה. ורוצה לדבר על הכאב ועל ההנאה. כשפתחתי את הדף לא היה לי מושג לאן הוא יוביל, רק שיתפתי במה שאני עוברת. אבל ככל שכותבים בו אני יותר מבחינה מה מבחינתי מפספס את מטרתו, למשל הצעות מיניהן, וכך, מבחינתי, גם דיון תיאורטי על מותר ואסור. כמו שכבר כתבתי - מי שמצליח לכבוש את יצרו וחי עם זה בשלום - שיהיה לו בהצלחה. למה לבוא ולהוכיח אחרים שמערכת האמונות שלהם שונה? אני מרגישה שאתה כן נמצא כאן ממקום ששואל את עצמו שאלות ולא רק יודע. אז קדימה, תשאל בכל רם, כאן זה המקום.
.
לעומת זאת, כאשר מנסים להלביש על זה כל מיני אצטלות שאין לי מושג מה מקורן כגון שמין זו התאחדות עם היקום וכד', אז מתעורר החשד שאדם מרגיש שמין הוא דבר מלוכלך ויש לתת לו הצדקה
אני אקח לתשומת ליבי את הערתך - האם אני רוצה לעשות מסקס משהו נשגב כי בבסיס אני מאמינה שיש בו משהו מלוכלך ואני רוצה לחפות על זה? אולי דווקא את הבהמיות אני מסרבת לקבל כפי שהיא? מנסיוני, כמעט תמיד סקס מלווה אצלי ברגש, ולכן זה לא מורגש כבהמי. הייתי מחליפה את המילה בהמי לחייתי, את זה יותר קל לי לקבל.
אבל מאז ומתמיד, הרגשתי שבמין יש פוטנציאל להיות רוחני מאד, ממש מפגש עם האלוהות עצמה. נראה לי שאני לא היחידה שרואה את זה כך.
לא סתם הזדהיתי תחת המילה עוצמה, כי במין יש עוצמות אדירות, של ריפוי וחיבור ועוד, ולשם אני שואפת. אני רואה את הפוטנציאל שלהן, אבל גם תוהה - מה גרם לעוצמות האלה להרדם? מה גרם לנו בני האדם, לפחד מהן כל כך? לדכא אותן?
למי שמכיר את אושו - יש לו הסבר. הוא אמר שכשהטילו על האדם איסורים ומגבלות על המיניות שלו האדם נעשה קל הרבה יותר לשליטה מבחוץ, כי הוא איבד את החופש שלו ואת הקשר שלו האישי לעוצמה שבו, ולאלוהות, בלי מתווכים. פתאום עמדו אנשים וחוקים בין האדם לבין המיניות שלו, והאדם חשב שאין הוא יכול לסמוך על עצמו. כך היה קל לשלוט ולהפעיל המוני אדם, על ידי הפחדה.
אבל אני רוצה לחזור ולגלות את מה שאבד. ולא לפחד מזה כל כך. וזה לאו דווקא קשור לאקט המיני, אלא יותר לעוצמה הזאת שבפנים. ולנשים המסע הזה הוא מאתגר אפילו יותר כי אנחנו סוחבות על גבינו דורות של דיכוי ופחד.
בערך מוחלט, אולי פשוט תחזור ותשתף יותר על הקשיים שלך, האישיים, הקשורים לנושא? מבחינתי, "נושא" הדף הוא לדבר על הקשיים האישיים הקשורים למיניות ממומשת או לא ממומשת, וברגע שפונים לפרשנויות חיצוניות על איך הדברים "צריכים" להיות - שם מבחינתי הדף סוטה מהנושא ופונה לויכוחים תיאורטיים. גם אדם דתי וגם אדם חילוני, גם גברים וגם נשים, מתמודדים לעתים עם הפער בין איך שהם רוצים שהדברים יהיו לבין איך שהם במציאות, מתמודדים עם תיסכול או שפיטה עצמית, ושואלים את עצמם שאלות, שהן לפעמים גם מביכות. אני אישית רוצה לדבר על הבילבול הזה. ורוצה לדבר על הכאב ועל ההנאה. כשפתחתי את הדף לא היה לי מושג לאן הוא יוביל, רק שיתפתי במה שאני עוברת. אבל ככל שכותבים בו אני יותר מבחינה מה מבחינתי מפספס את מטרתו, למשל הצעות מיניהן, וכך, מבחינתי, גם דיון תיאורטי על מותר ואסור. כמו שכבר כתבתי - מי שמצליח לכבוש את יצרו וחי עם זה בשלום - שיהיה לו בהצלחה. למה לבוא ולהוכיח אחרים שמערכת האמונות שלהם שונה? אני מרגישה שאתה כן נמצא כאן ממקום ששואל את עצמו שאלות ולא רק יודע. אז קדימה, תשאל בכל רם, כאן זה המקום.
.
[u]לעומת זאת, כאשר מנסים להלביש על זה כל מיני אצטלות שאין לי מושג מה מקורן כגון שמין זו התאחדות עם היקום וכד', אז מתעורר החשד שאדם מרגיש שמין הוא דבר מלוכלך ויש לתת לו הצדקה[/u]
אני אקח לתשומת ליבי את הערתך - האם אני רוצה לעשות מסקס משהו נשגב כי בבסיס אני מאמינה שיש בו משהו מלוכלך ואני רוצה לחפות על זה? אולי דווקא את הבהמיות אני מסרבת לקבל כפי שהיא? מנסיוני, כמעט תמיד סקס מלווה אצלי ברגש, ולכן זה לא מורגש כבהמי. הייתי מחליפה את המילה בהמי לחייתי, את זה יותר קל לי לקבל.
אבל מאז ומתמיד, הרגשתי שבמין יש פוטנציאל להיות רוחני מאד, ממש מפגש עם האלוהות עצמה. נראה לי שאני לא היחידה שרואה את זה כך.
לא סתם הזדהיתי תחת המילה עוצמה, כי במין יש עוצמות אדירות, של ריפוי וחיבור ועוד, ולשם אני שואפת. אני רואה את הפוטנציאל שלהן, אבל גם תוהה - מה גרם לעוצמות האלה להרדם? מה גרם לנו בני האדם, לפחד מהן כל כך? לדכא אותן?
למי שמכיר את אושו - יש לו הסבר. הוא אמר שכשהטילו על האדם איסורים ומגבלות על המיניות שלו האדם נעשה קל הרבה יותר לשליטה מבחוץ, כי הוא איבד את החופש שלו ואת הקשר שלו האישי לעוצמה שבו, ולאלוהות, בלי מתווכים. פתאום עמדו אנשים וחוקים בין האדם לבין המיניות שלו, והאדם חשב שאין הוא יכול לסמוך על עצמו. כך היה קל לשלוט ולהפעיל המוני אדם, על ידי הפחדה.
אבל אני רוצה לחזור ולגלות את מה שאבד. ולא לפחד מזה כל כך. וזה לאו דווקא קשור לאקט המיני, אלא יותר לעוצמה הזאת שבפנים. ולנשים המסע הזה הוא מאתגר אפילו יותר כי אנחנו סוחבות על גבינו דורות של דיכוי ופחד.