על ידי פרח* » 07 אוקטובר 2009, 11:38
וגם אל תשאלו אף פעם "ילדת כבר?"
וגם אל תשאלו אף פעם "נו, מה קורה? את כבר לא ילדה..." או "את כבר בהריון?" או "אתם כבר מנסים?" או "למה אתם מחכים?"
או עצות מסוג "כדאי לכם להזדרז, אחר כך זה לא נעשה פשוט יותר" או "זה בסדר לחכות, אבל לא יותר מדי, שלא תתעוררו מאוחר מדי..."
או אפילו בשיא הנימוס מחברות טובות: "נו, יש חדשות?"
אין חדשות. אם היו, הייתי מספרת. וזה כואב, כל שאלה כזו מכאיבה כל כך. וכן, אני עונה בנימוס, בנעימות, אפילו אומרת "זה בסדר" לכל מיני משפטים כמו "אני מקווה שזה בסדר שאני שואלת" או "זה מתוך דאגה לך כי חשבתי שאולי את לא יודעת, או שלא חשבת על זה..."
אז אני יודעת הכל. חשבתי על הכל. לא צריכה אף נשמה טובה שתאיר את דרכי ותפנה את תשומת ליבי. לא צריכה שתתעניינו בי ככה, שתדאגו לי ככה, שתשאלו אותי ככה. זה כואב ומייסר.
יש סיבה לזה שאני לא בהריון עכשיו, תחשבו קצת בעצמכם ותבינו, שלא יכול להיות מצב שבו השאלות האלה יהיו פשוטות ויעברו בקלות. שלא יכול להיות מצב שקל לי ונוח לי לדבר על זה, שלא יכול להיות מצב שזה לא נושא מורכב, קשה, גדול מבחינתי.
ועל אחת כמה וכמה כל מי שמכיר אותי טוב ויודע כמה הייתי רוצה להיות בהריון.
אז אני גם חושבת שצריך שיהיו קווים מנחים, ורגישות בסיסית, לא לכולם מתאים לשתף כל חברה וכל עוברת אורח בענינים פנימיים, רגישים, מסובכים. צריך לסמוך על האדם שאם הוא ירצה לשתף הוא ישתף ולא לכפות עליו דיון בנושא בלי לדעת בוודאות שזה בסדר מבחינתו לדבר על זה.
ואני חושבת שצריך להרחיב את הטווח מעבר ל אף פעם אל תשאלו אישה אם היא בהריון גם ל"אף פעם אל תשאלו אישה למה היא לא בהריון" "אף פעם אל תשאלו אשה מתי היא מתכוונת להיות בהריון" ובאופן כללי, אף פעם אל תתערבו בעניניו הפנימיים של אדם, בלי לדעת בוודאות מוחלטת שזה בסדר מבחינתו באופן כללי וגם ברגע הנתון של שאילת השאלה.
מבחינתי זה אלמנטרי, אולי אני פחות חבר'מנית, אולי בסוף יוצא שאני שתקנית אולי לוקח לי יותר זמן לפתח קשרים עם אנשים, אבל לפחות לא יוצא מצב שמישהו מדבר איתי על משהו בניגוד לרצונו.
והאמת, מתוך הנסיון שלי, דוקא להיות בשקט לצד מישהו, להיענות באמת לכל מה שבא ממנו, אבל לא להכנס לו לקרביים, להשתתף כשהוא רוצה לשתף, להיות הצד הפאסיבי בשיחות אבל תמיד להתענין ולהקשיב. כל אלה, יוצרים לרוב מצב שבו אנשים נפתחים אלי מיוזמתם, מספרים לי, חושבים שאני יודעת להקשיב טוב, מעריכים את האינטרקציה איתי ויוזמים קשר, שיחה, שיתוף.
תודה על הדף, על הדיון ועל העלאת הנושא @}
[u]וגם אל תשאלו אף פעם "ילדת כבר?"[/u]
וגם אל תשאלו אף פעם "נו, מה קורה? את כבר לא ילדה..." או "את כבר בהריון?" או "אתם כבר מנסים?" או "למה אתם מחכים?"
או עצות מסוג "כדאי לכם להזדרז, אחר כך זה לא נעשה פשוט יותר" או "זה בסדר לחכות, אבל לא יותר מדי, שלא תתעוררו מאוחר מדי..."
או אפילו בשיא הנימוס מחברות טובות: "נו, יש חדשות?"
אין חדשות. אם היו, הייתי מספרת. וזה כואב, כל שאלה כזו מכאיבה כל כך. וכן, אני עונה בנימוס, בנעימות, אפילו אומרת "זה בסדר" לכל מיני משפטים כמו "אני מקווה שזה בסדר שאני שואלת" או "זה מתוך דאגה לך כי חשבתי שאולי את לא יודעת, או שלא חשבת על זה..."
אז אני יודעת הכל. חשבתי על הכל. לא צריכה אף נשמה טובה שתאיר את דרכי ותפנה את תשומת ליבי. לא צריכה שתתעניינו בי ככה, שתדאגו לי ככה, שתשאלו אותי ככה. זה כואב ומייסר.
יש סיבה לזה שאני לא בהריון עכשיו, תחשבו קצת בעצמכם ותבינו, שלא יכול להיות מצב שבו השאלות האלה יהיו פשוטות ויעברו בקלות. שלא יכול להיות מצב שקל לי ונוח לי לדבר על זה, שלא יכול להיות מצב שזה לא נושא מורכב, קשה, גדול מבחינתי.
ועל אחת כמה וכמה כל מי שמכיר אותי טוב ויודע כמה הייתי רוצה להיות בהריון.
אז אני גם חושבת שצריך שיהיו קווים מנחים, ורגישות בסיסית, לא לכולם מתאים לשתף כל חברה וכל עוברת אורח בענינים פנימיים, רגישים, מסובכים. צריך לסמוך על האדם שאם הוא ירצה לשתף הוא ישתף ולא לכפות עליו דיון בנושא בלי לדעת בוודאות שזה בסדר מבחינתו לדבר על זה.
ואני חושבת שצריך להרחיב את הטווח מעבר ל [u]אף פעם אל תשאלו אישה אם היא בהריון[/u] גם ל"אף פעם אל תשאלו אישה למה היא לא בהריון" "אף פעם אל תשאלו אשה מתי היא מתכוונת להיות בהריון" ובאופן כללי, אף פעם אל תתערבו בעניניו הפנימיים של אדם, בלי לדעת בוודאות מוחלטת שזה בסדר מבחינתו באופן כללי וגם ברגע הנתון של שאילת השאלה.
מבחינתי זה אלמנטרי, אולי אני פחות חבר'מנית, אולי בסוף [u]יוצא שאני שתקנית[/u] אולי לוקח לי יותר זמן לפתח קשרים עם אנשים, אבל לפחות לא יוצא מצב שמישהו מדבר איתי על משהו בניגוד לרצונו.
והאמת, מתוך הנסיון שלי, דוקא להיות בשקט לצד מישהו, להיענות באמת לכל מה שבא ממנו, אבל לא להכנס לו לקרביים, להשתתף כשהוא רוצה לשתף, להיות הצד הפאסיבי בשיחות אבל תמיד להתענין ולהקשיב. כל אלה, יוצרים לרוב מצב שבו אנשים נפתחים אלי מיוזמתם, מספרים לי, חושבים שאני יודעת להקשיב טוב, מעריכים את האינטרקציה איתי ויוזמים קשר, שיחה, שיתוף.
תודה על הדף, על הדיון ועל העלאת הנושא @}