בלידה האחרונה שלי, אני הייתי היחידה שבדקה משהו בנרתיק,
הרגשתי הכי שלמה עם זה בעולם!
עשיתי את זה בלי כפפות, שהן דבר מיותר לחלוטין אם את זו שבודקת (עם ידיים שטופות, כמובן!),
הכפפות שהמיילדת שמה הן בעיקר למנוע ממנה להידבק באידס/צהבת ואולי מחלות אחרות שאולי האשה היולדת חולה בהן.
אחרי הכל התינוק לא נולד לעולם סטרילי, על אחת כמה וכמה אם את יולדת בבי"ח, עם כל המחלות שמעופפות שם באוויר מכל האנשים והמבקרים והחולים שמסתובבים שם, החיידקים שעל היד שלך הם אולי החיידקים הכי טובים שהתינוק יתקל בהם בביה"ח (אם יש לך ירידת מים המצב קצת שונה, ואפילו בבי"ח רבים מעדיפים שלא לבדוק אז, או שלמעט בבדיקות, אבל דעתי היא שאפילו אז, עדיפה בדיקה שלי (שנחוצה לי אם בא לי לדעת עוד כמה נשאר לי בערך) על בדיקת רופא (שצריך את זה רק לפרוטוקול)). (או בדיקה שלך, אם את גם מרגישה כמוני (-; ).
בתחילת דברייך התרשמתי עד כמה את מחוברת לגופך ולאזור האינטימי הזה, ובסיומם הרגשתי המון פחד שעולה מדברייך.
אם המים יפקעו, סימן שהם היו צריכים לפקוע, הבדיקה, כנראה, היתה רק זרז.
פקיעת מים היא דבר רוטיני בלידות רבות, לזירוז הלידה.
כך שאת החששות האלו את יכולה להוריד מעצמך לחלוטין.
בלידה הראשונה שלי הרגשתי את התינוק מתקרב אלי בנרתיק לאחר כל ציר ואפילו במהלך צירים (אם אני זוכרת נכון), המים פקעו רק לקראת סוף הלידה (ואיתן התחיל השלב האחרון של 20 דקות של לחיצות), למרות שמיששתי את השלפוחית של מי השפיר הרבה לפני כן, חוץ מזה המיילדת בדקה אותי פעמיים, לבקשתי.
בלידה השניה, אני היחידה שבדקתי, איזה פעמיים בזמן שהייתי בשרותים
(לאחר הטלת שתן, בלי לרחוץ ידיים! הספיקה לי המקלחת שעשיתי כשעה-שעתיים לפני כן), והמים לא פקעו בכלל! (המיילדת היתה צריכה לפקוע את השק לאחר שהתינוקת יצאה לגמרי).
לפגוע באיזה צינור רגיש - איזה צינורות רגישים כבר יכולים להיות לך בנרתיק (את בעצמך כתבת שנייה לפני כן עד כמה את מכירה את האיבר הזה שלך, תישארי עם הידע הזה, עם הביטחון שזה נותן לך, אל תיתני לפחדים לעלות, את יודעת הרבה יותר ממה שנדמה לך!).
וכך גם לגבי כל שאר הדברים שכתבת אח"כ, נראה כאילו את מדברת מתוך איזה פחד,
פחד שבא בסתירה ענקית לבטחון, להכרות ולידע שכתבת עליו רגע לפני כן.
מערכת הבריאות בארץ ורופאים רבים הוציאו ללידה שם כאילו זה דבר לא טבעי, כאילו שהם יודעים ללדת יותר טוב מהנשים היולדות...
כל אשה, אפילו אם זוהי לידתה הראשונה והיא לא קראה על לידות מעולם... תדע ללדת בעצמה יותר טוב מהרופא הבכיר בעולם!
תבטחי בעצמך, תבטחי בגופך, כמו שאת יודעת ומכירה אותו, ותני לעצמך לזרום עם הלידה שלך בבטחון.
לי לא היה מושג על צוואר הרחם שלי כשבדקתי את עצמי בלידות, ככה הרגשתי שזה נכון לי,
מה שכן, סיפורי הלידה של
שרה ק נתנו לי המון השראה וכח, נראה שהיא קראה על עניין הבדיקה ואם תשאלי אותה היא בטח תוכל להפנות אותך למידע רלוונטי.
ולגבי הבדיקות של ביה"ח, מישהי מעלי כתבה כאן שזו זכותך לסרב לבדיקות פנימיות בלידה שלך, אני לא יודעת אם בכל בית חולים יקבלו את זה, או שיקבלו את זה בעין יפה, אבל זו זכותך, זה הגוף שלך (תחפשי בגוגל ותקראי "חוק זכויות החולה" - למרות שאני לא מחשיבה יולדות כְּחוֹלות...!), אולי כדאי לך להתכונן ולחפש מראש בית חולים שיסכים לכך בלי בעיות...?
בתכלס בבי"ח הם בודקים פתיחה בשביל הפרוטוקול.
יצא לי קצת ארוך וקצת מבולבל... אבל זה מה יש כרגע
שתהיה לך בכל אופן לידה מעצימה ומלאת בטחון בעצמך.