והנה סיפור מדמות חביבה עליי ביותר, ואפילו מעוררת השראה - פו הדב
.
הסיפור הוא מביקורו של פו אצל השפן (אותו ביקור שבעקבותיו בא פו בין המצרים, הווי אומר נתקע בפתח מאורתו של שפן), והקטע המצוטט מתרחש בסמוך לרגע שפו נכנס אל מאורתו של השפן:
"כל ימיו אהב פו לוק כזית באחת עשרה בבוקר, ולפיכך שמח מאוד בראותו את השפן עורך צלחות וספלים על השולחן. וכששאל השפן - דבש או שמנת מתוקה ללחם? - נתרגש פו מאוד והשיב: גם זה וגם זה [הקטע החביב עליי
] - ומייד, כדי שלא ייראה רעבתן, הוסיף ואמר: אבל אל נא תטריח את עצמך בגלל הלחם.
ושעה ארוכה לא פצה פה...
לבסוף קם כשהוא מהמהם לו בקול מדושן, לחץ בחיבה את כפתו של השפן ואמר שעליו ללכת.
- האמנם מוכרח אתה ללכת? שאל השפן מתוך נימוס.
- מבין אתה - אמר פו - בחפץ לב הייתי שוהה כאן עוד שעה קלה, אילו רק - אילו היית --- אמר והתאמץ להסב את עיניו לעבר המזנון.
- בעצם - אמר השפן - עמדתי אף אני ללכת.
- אם כן, אלך לי. שלום !
- שלום רב ! אם באמת בטוח אתה, שאינך רוצה לטעום משהו.
- וכי יש עוד משהו? שאל פו בחיפזון.
והשפן גילה את הקערות ואמר: לא, לא נשאר דבר.
- ידעתי - אמר פו והניד בראש - אם כן, שלום ! עליי ללכת.
אז התחיל זוחל ויוצא מתוך המאורה..."
[אח"כ יש עוד איזה קטע מצחיק, שכבר לא קשור לדיון, אבל בכל זאת:
אחרי שפו ניסה לצאת ונתקע בפתח המאורה:
"אין זה בא - אמר השפן בפנים זעופות - אלא משום אכילה גסה.
עוד קודם לכן חשבתי - אמר השפן - שאחד משנינו מרבה באכילה. אלא שלא רציתי לומר לך - אמר השפן - ידעתי שלא
אני הוא המרבה באכילה - אמר."]
}}
והנה סיפור מדמות חביבה עליי ביותר, ואפילו מעוררת השראה - פו הדב :-).
הסיפור הוא מביקורו של פו אצל השפן (אותו ביקור שבעקבותיו בא פו בין המצרים, הווי אומר נתקע בפתח מאורתו של שפן), והקטע המצוטט מתרחש בסמוך לרגע שפו נכנס אל מאורתו של השפן:
"כל ימיו אהב פו לוק כזית באחת עשרה בבוקר, ולפיכך שמח מאוד בראותו את השפן עורך צלחות וספלים על השולחן. וכששאל השפן - דבש או שמנת מתוקה ללחם? - נתרגש פו מאוד והשיב: גם זה וגם זה [הקטע החביב עליי ;-)] - ומייד, כדי שלא ייראה רעבתן, הוסיף ואמר: אבל אל נא תטריח את עצמך בגלל הלחם.
ושעה ארוכה לא פצה פה...
לבסוף קם כשהוא מהמהם לו בקול מדושן, לחץ בחיבה את כפתו של השפן ואמר שעליו ללכת.
[list]
[*] האמנם מוכרח אתה ללכת? שאל השפן מתוך נימוס.
[*] מבין אתה - אמר פו - בחפץ לב הייתי שוהה כאן עוד שעה קלה, אילו רק - אילו היית --- אמר והתאמץ להסב את עיניו לעבר המזנון.
[*] בעצם - אמר השפן - עמדתי אף אני ללכת.
[*] אם כן, אלך לי. שלום !
[*] שלום רב ! אם באמת בטוח אתה, שאינך רוצה לטעום משהו.
[*] וכי יש עוד משהו? שאל פו בחיפזון.
[/list]
והשפן גילה את הקערות ואמר: לא, לא נשאר דבר.
[list]
[*] ידעתי - אמר פו והניד בראש - אם כן, שלום ! עליי ללכת.
[/list]
אז התחיל זוחל ויוצא מתוך המאורה..."
[אח"כ יש עוד איזה קטע מצחיק, שכבר לא קשור לדיון, אבל בכל זאת:
אחרי שפו ניסה לצאת ונתקע בפתח המאורה:
"אין זה בא - אמר השפן בפנים זעופות - אלא משום אכילה גסה.
עוד קודם לכן חשבתי - אמר השפן - שאחד משנינו מרבה באכילה. אלא שלא רציתי לומר לך - אמר השפן - ידעתי שלא [u]אני[/u] הוא המרבה באכילה - אמר."]
}}