תראי, המטרה של השאלה שלי
לא היתה לשלוח אותך לדבר עם האקס ולהודיע לו על הפסקת שירותי הכביסה (למרות שבאופן אישי אני חושבת שזה רעיון שבהמשך יהיה שווה לשקול ברצינות).
המטרה היתה לסייע לך לגלות כיצד המנגנון שמאפשר "לעשות לך" - בעצם מגן עלייך. כיצד ההימנעות מהצבת גבולות ברורים ונחרצים - מגנה עלייך. ברגע שאת מציבה את עצמך, בדמיון, בתוך סיטואציות מהן את נוטה להימנע - את יכולה לגלות מה בהן מפחיד ומרתיע - וממה בעצם את מתגוננת. וזה הדבר שכיוונתי אליו בבקשה שלי ממך לדמיין סיטואציה כזאת.
לכן, אני מציעה קודם כל להביט על זה, על הפחדים, ועל מנגנון ההגנה שעולה בעקבות הפחדים - כי המטרה היא בראש ובראשונה לפרק אותו ולשחרר אותך ממנו.
ואז, בהמשך, לחשוב באופן פרקטי מה נכון לך לעשות במקרה הספציפי הזה. אבל זה אח"כ
.
[לגבי הבוסית שלך - יופי של התנהלות. את כבר התחלת לזקוף קומה ולדרוש התייחסות מכבדת, ובתגובה קיבלת התנצלות. אז זה נהדר.
שימי לב שמה שאיפשר לך להתנהל כך מולה זה אומץ לפגוש את מה שבדרך כלל מפחיד (כעס? חוסר שביעות רצון שלה? דעה שלילית שלה עלייך?)].
ובכן,
תתחילי להסתכל על הדברים שמפחידים אותך מול האקס שלך:
יהיה לו קשה והוא יכעס ויהיה הרבה פחות גמיש ונדיב ונעים איתי, על בטוח.
בסופו של דבר הוא יעזוב ויהיה לילדים ככ קשה
הוא יכעס וכל שאר הדברים שאני עושה ועוזרת ותומכת בו יחשבו כאפס ויעלמו, כמו תמיד.
מהדברים שכתבת עולה בעיקר פחד מהתנהגות שלילית שלו: מהכעס שלו, מחוסר שביעות הרצון שלו, מהנוקשות שלו (קראת לזה "פחות גמיש ונדיב"), ומהתייחסות מחלישה שלו (קראת לזה "פחות נעים").
ואם אלה הם הדברים שמפחידים אותך, אז באופן טבעי, אינסטינקטיבי ולא מודע - את תַגני על עצמך ותדאגי לא להיקלע לחוויה הלא נעימה והמחלישה הזאת. את תימנעי ממנה.
אוקיי? חשוב לי לציין שזה משהו שמתרחש ברובד הלא מודע וכרגע אנחנו מנסות להעלות אותו לרובד המודע.
את יכולה לראות שמצד אחד, עבור המערך הרגשי שלך, זוהי אסטרטגיה חכמה כי היא שומרת עלייך מפניה החוויה הקשה של ההתנהגות השלילית שלו כלפייך. מצד שני זו אסטרטגיה בעייתית כי יש לה מחירים גבוהים: הגבולות שלך נותרים פרוצים (כי את נמנעת מלהגן עליהם), ואת הולכת ונחלשת.
אז קודם כל תסתכלי על זה.
חשוב שתביני
ממה את נמענת,
ומדוע את נמנעת, וחשוב גם שתסתכלי על זה בחמלה גדולה: את לא אשמה בהימנעות הזאת. את עסוקה בהגנה עצמית שכל עוד היא מתקיימת סימן שיש לך צורך בה. ככל שתתקדמי בעבודה הפנימית שלך את תזדקקי לה פחות ופחות.
אז מה דעתך?
האם מה שכתבתי מגדיר את הדבר שאת נמנעת ממנו? את יכולה לדייק את זה או להרחיב.
אחרי שנסיים להבין על מה וכיצד מגן מנגנון ההגנה – ניקח את זה עוד צעד קדימה.
תראי, המטרה של השאלה שלי [b]לא[/b] היתה לשלוח אותך לדבר עם האקס ולהודיע לו על הפסקת שירותי הכביסה (למרות שבאופן אישי אני חושבת שזה רעיון שבהמשך יהיה שווה לשקול ברצינות).
המטרה היתה לסייע לך לגלות כיצד המנגנון שמאפשר "לעשות לך" - בעצם מגן עלייך. כיצד ההימנעות מהצבת גבולות ברורים ונחרצים - מגנה עלייך. ברגע שאת מציבה את עצמך, בדמיון, בתוך סיטואציות מהן את נוטה להימנע - את יכולה לגלות מה בהן מפחיד ומרתיע - וממה בעצם את מתגוננת. וזה הדבר שכיוונתי אליו בבקשה שלי ממך לדמיין סיטואציה כזאת.
לכן, אני מציעה קודם כל להביט על זה, על הפחדים, ועל מנגנון ההגנה שעולה בעקבות הפחדים - כי המטרה היא בראש ובראשונה לפרק אותו ולשחרר אותך ממנו.
ואז, בהמשך, לחשוב באופן פרקטי מה נכון לך לעשות במקרה הספציפי הזה. אבל זה אח"כ :-).
[לגבי הבוסית שלך - יופי של התנהלות. את כבר התחלת לזקוף קומה ולדרוש התייחסות מכבדת, ובתגובה קיבלת התנצלות. אז זה נהדר.
שימי לב שמה שאיפשר לך להתנהל כך מולה זה אומץ לפגוש את מה שבדרך כלל מפחיד (כעס? חוסר שביעות רצון שלה? דעה שלילית שלה עלייך?)].
ובכן,
תתחילי להסתכל על הדברים שמפחידים אותך מול האקס שלך:
[u]יהיה לו קשה והוא יכעס ויהיה הרבה פחות גמיש ונדיב ונעים איתי, על בטוח.[/u]
[u]בסופו של דבר הוא יעזוב ויהיה לילדים ככ קשה[/u]
[u]הוא יכעס וכל שאר הדברים שאני עושה ועוזרת ותומכת בו יחשבו כאפס ויעלמו, כמו תמיד.[/u]
מהדברים שכתבת עולה בעיקר פחד מהתנהגות שלילית שלו: מהכעס שלו, מחוסר שביעות הרצון שלו, מהנוקשות שלו (קראת לזה "פחות גמיש ונדיב"), ומהתייחסות מחלישה שלו (קראת לזה "פחות נעים").
ואם אלה הם הדברים שמפחידים אותך, אז באופן טבעי, אינסטינקטיבי ולא מודע - את תַגני על עצמך ותדאגי לא להיקלע לחוויה הלא נעימה והמחלישה הזאת. את תימנעי ממנה.
אוקיי? חשוב לי לציין שזה משהו שמתרחש ברובד הלא מודע וכרגע אנחנו מנסות להעלות אותו לרובד המודע.
את יכולה לראות שמצד אחד, עבור המערך הרגשי שלך, זוהי אסטרטגיה חכמה כי היא שומרת עלייך מפניה החוויה הקשה של ההתנהגות השלילית שלו כלפייך. מצד שני זו אסטרטגיה בעייתית כי יש לה מחירים גבוהים: הגבולות שלך נותרים פרוצים (כי את נמנעת מלהגן עליהם), ואת הולכת ונחלשת.
אז קודם כל תסתכלי על זה.
חשוב שתביני [b]ממה[/b] את נמענת, [b]ומדוע[/b] את נמנעת, וחשוב גם שתסתכלי על זה בחמלה גדולה: את לא אשמה בהימנעות הזאת. את עסוקה בהגנה עצמית שכל עוד היא מתקיימת סימן שיש לך צורך בה. ככל שתתקדמי בעבודה הפנימית שלך את תזדקקי לה פחות ופחות.
אז מה דעתך?
האם מה שכתבתי מגדיר את הדבר שאת נמנעת ממנו? את יכולה לדייק את זה או להרחיב.
אחרי שנסיים להבין על מה וכיצד מגן מנגנון ההגנה – ניקח את זה עוד צעד קדימה.