איזה דף כיפי וכתיבה משמחת

טבריינית, את עדיין כאן?
אולי את לא אבל אחת מהבנות שלך מגיעה לכאן? אפילו אם זה יצא בלטינית אנחנו נהנה!
את ממש מכאיבה לנו מצחוק, אבל זה כאב בריא.
נשמח מאוד להשתמע!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

בלוג נהדר!

[u]"פה" היה "תיכף מגיע פוק ולא ברור לאן זה יתפתח[/u]
חחח גדול

טיילנו השבוע בצפון ובדרך עברנו בטבריה
חייבת להיות כנה: הייתי סקרנית מאד לגלות רסיסי אמת מוחבאים מתחת ומשולבים בתוך התיאורים הציניים של חייכם
אז עשינו עם האוטו סיבוב קצר מאחורי התחנה המרכזית,סתם בשביל הקטע...

קוראת אתכם כל פעם שמתחשק לי לצחוק.
תודה על הציניות השמחה שמעוררת בי הזדהות מהולה בסקרנות להכיר את הדמויות שמאחורי השמות

מזל טוב! כמה מרגש לשמוע!

עדכנתי לאחרונה בדף הקרמבו (סליחה שהפכתי שם את ט"ל הקטנה לזכר. טעות אנוש. אבל זה ילד רביעי, מי שם לב ;-) ).

רוצים עוד

[u]מזל טוב! איזו התרגשות![/u]

מזל טוב! איזו התרגשות!
[u]שיראו את הגרשיים[/u] הומור משובח, (לבנות שלכן).

מזל טוב !
מצטערת , אין לי איחול שמחולק ל-3 כמו כל דבר בצבא ...

מזט"ל!

מזל טוב. אני מזועזעת לגלות שזמן רב לא הייתי מעודכנת. תשתית האינטרנט פה גרועה מאשר בטבריה.
מאחלת פוסט פארטום רגוע ומבריא ועתיר פוסטים. תני לעצמך לנוח ואל תעייפי את עצמך עם משלוחי שבשבות. אם יש לך קוצים בתחת יותר טוב תכתבי.

מזלטוב!

כאן האיש של הטבריינית, ערב טוב לכולם. אני שמח לדווח על הצטרפות בת נוספת למשפחתנו הקטנה שכבר אינה כל כך קטנה.

הלידה התבצעה באוטובוס של אגד וזאת משלוש סיבות:
א. מעוננו הנוכחי קטן מדי למטרה זו.
ב. לא רצינו שאמא שלי תראה אותנו ותדווח לרשויות על הבלת"מ.
ג. כיוון שיש לרכה הנולדת נסיעות חינם לכל החיים באגד, חשבנו שכדאי שתתרגל קודם...

כמיילדת שימשה בתנו חשרה, שעשתה את תפקידה זה בצורה נפלאה. היא נבחרה משלוש סיבות גם כן:
א. יש לה ניסיון: היא שימשה כדולה בלידה הקודמת של אשתי.
ב. יש לה גיבוי למקרה הצורך - מחילה.
ג. אף מיילדת אחרת לא הסכימה לבוא בגלל תנאי הלידה (סוף שבוע 45 וללא שום בדיקות). אני מבקש למסור בהזדמנות זו שאנחנו מאוד מאוכזבים ממיילדות הבית בישראל וגם מאלה שפנינו אליהן, בעזרת כמה מכרים ותיקים שלי, בירדן, קפריסין ומקדוניה.

למרות הכל הלידה עברה בצורה חלקה וללא אירועים מיוחדים. לאחר כרבע שעה נולדה תינוקת במשקל 5.200 ק"ג עם שתי שיניים בתוך הפה. דבר זה הסתבר כמועיל כיוון שחבל הטבור היה כרוך סביב הצוואר והיא הורידה אותו בנגיסה בדרכה החוצה. אנו צופים לה עתיד גדול בקומנדו הימי... הלידה היתה ממש מעל הפתח של המזגן, כך שבעיות ניקוז לא היו.

התלבטנו קצת לגבי השם, רצינו שם בראשי תיבות שיבטא רגשות עזים שלנו. אשתי הציעה רח"ב (רק חינוך ביתי) ואני צידדתי בחי"ה (חיל הים הישראלי). לבסוף התפשרנו על השם הסולידי ט"ל (טבריה לנצח). התאומות התבדחו שהיא תצטרך ללכת לכל מקום עם שתי קוקיות בשיער, שיראו את הגרשיים. אשתי לוקחת קשה את ההומור הזה אבל אני סבור שלילדות יש יכולת התמודדות בריאה עם אתגרים.

אשתי מתאוששת כעת, היא מבקשת למסור לכולם ולכולן שהיא חשה בטוב ושהילדים מקבלים יפה את הקטנטונת. התאומות עוזרות בכל דבר כולל פשפושים, אפיית השלייה וכדומה. קנרסי הקטן, שאגב החזרנו לו את השם מטעמים הומאופתיים, קצת מתקשה וחזר למולל גרביים, נתנו לו מגירה שלמה ואנחנו מקווים שזה יעבור בקרוב.

שנה טובה לכולם ולכולן. עד כאן.

טבריינית, מחרתיים אנחנו בטבריה. יש מצב למפגש?

זה עדיין אמור להיות משהו אכיל!

מה מזעזע לא אמורים לבלוע את זה

[u]המרכיב העיקרי הוא: גומיות!!![/u]

זה באמת נכון? זה פשוט מזעזע.

כמעט שכבר הצלחתי - ופספסתי...
ד.ס.

[u]הגדולה רוצה להכין מסטיק. איך מכינים מסטיק? היא ניגשת למחשב ומחפשת בגוגל מתכון. ומה היא מגלה? שחוץ מתפוחים,וניל ועוד כמה חומרי מאכל, המרכיב העיקרי הוא: גומיות!!! (היה כתוב שהכי כדאי לשים את הסוג העבה שקונים באופיס דיפו.)[/u]
וואלה? איכככסססס

[u]אבל הן כל הבוקר לועסות ומכינות מסטיקים להדבקה על הכיסאות מלמטה[/u]

רוצה להוציא להן את החשק ממסטיקים לכל החיים?
תשכנעי אותן לנסות להכין מסטיק לבד, כפי שרצתה לעשות הבת של [po]נ ע מ ה[/po]:
[u]הגדולה רוצה להכין מסטיק. איך מכינים מסטיק? היא ניגשת למחשב ומחפשת בגוגל מתכון. ומה היא מגלה? שחוץ מתפוחים,וניל ועוד כמה חומרי מאכל, המרכיב העיקרי הוא: גומיות!!! (היה כתוב שהכי כדאי לשים את הסוג העבה שקונים באופיס דיפו.)[/u]

לא טעתה הטבריינית, אכן מטבח S-:

טליה, בטח יש לך חתכת חבורה בראש מפינת השולחן, לא חבל?

_נדמה לי שהאיות הנכון הוא
עם פ._
כמובן |אוף|

[u]נדמה לי שהאיות הנכון הוא[/u]
עם פ.

[u]אדרבא[/u]
אוי, איך החמצתי את זה קודם? אדרבא זה שם מצויין!

מטווח - מטבח
קלעתי?

גם אני לא הבנתי... (לא רוצה לעשות עיניין אבל סקרנית להסבר..(-:

טליה אלמתן , לא הבנתי , תוכלי להסביר לקשות הבנה ?
ועוד טבריינית חיזקה את דבריך ...שני וו ? איפה ?
איזו אהבלה אני ...

(ידעתי שזה יקרה מתי שהוא).
מי ששמה לב, שתידום לעד. אפשר? :-)

[u]מזל שהוא טוב במטבח.[/u]

נדמה לי שהאיות הנכון הוא עם שני ו' @}

תצחקו, תצחקו כולכן ;-) החיים מפתיעים אותי שוב!
הבוקר קיבלתי ביקור מתורג'י, מנהל התחנה, שמאוד התרגש לשמוע על שינוי השם. מסתבר שהם בטוחים שם באגד שגדא נקרא על שמם :-0 בגלל שאנחנו גרים שם!
לכן הביא איתו הזמנה לטקס חגיגי שבו נוכרז כולנו "יקירי אגד" ונקבל כרטיסים לנסיעה חינם לכל החיים |יש| הנה לכם עידוד לנסיעה בתחבורה ציבורית! אני כרגע מנסה לשכנע את התאומות להעדיף את האוטובוסים הלא ממוזגים (אם כבר דוגמא אישית אז עד הסוף) אבל הן כל הבוקר לועסות ומכינות מסטיקים להדבקה על הכיסאות מלמטה :-/

מנסה לתפוס את אישי ולהודיע לו... מרגיז שהם לא עונים שם. משאירים הודעה במשיבון "לרגל פעולה סודית באזור ב'" וכאלה, וכולם מסתלקים. חוסר אחריות כזה! סוף סוף יש לי משהו חשוב באמת להודיע לו, והוא צולל איפשהו. לפעמים אני ממש מרגישה ממודרת מחלק שלם מחייו של הגבר שלי! מזל שהוא טוב במטבח.

שם יפה לבן זה "להלן". או "לעיל". בעצם אלה שמות יוניסקס. לו היו לי תאומים, או תאומות, או תאום ותאומה, הייתי קוראת להם/ן להלן ולעיל.

מוסיפה את שני הסנט הקנדי שלי: לפני שינוי השם, לא תמיד זכרתי האם בנך נקרא "קנרס" או "מרפס". "גדא" לפחות זכיר לי.

[u]לו תהיינה לי תאומות אקרא להן "לכאורה" ו"הכצעקתה?"[/u] אדרבא. האם "אדרבא" הוא שם לבת? לבן? יוניסקס?

[u]"ביש"[/u]
אני יודעת שרוח לצון נושבת לא פעם ממילותיי, ואולם, לא אכחד אם אומר שזה היה כינוי החיבה שהענקתי לזוגי בראשית דרכנו המשותפת.
אמת לאמיתה היא.
<לעניין המשתתפות ברינה שמשלב מסויים הרסו (לכאורה) את הכיף/הבלוג, אני רק מציינת שאני התחלתי להרוס אותו כבר ביומו הראשון.>
<האין "לכאורה" שם נאה לבת?>
<לו תהיינה [b]לי[/b] תאומות אקרא להן "לכאורה" ו"הכצעקתה?" <כולל הסמנ"ש> לבן כבר גיליתי לך.>

איך אפשר לקבל מסרון לפלא' כשהפוסטים פה מתפרסמים???
(מילים טובות מסלקות עננים שחורים...)
ץ

[u]לגדא "ביש"[/u]
נו, זה התבקש. גם לי זה ישר חלף בראש, אז התאומות הגאונות שלך על אחת כמה וכמה! סליחה, על אחד, כמה וכמה!

חשבנו ששינוי השם יביא גם שינוי אווירה. אבל התאומות התחילו לקרוא לגדא "ביש" :-(

מזל טוב, אבל נראה לי הכי אקולוגי יהיה לשים אותו בקומפוסט, בכל זאת כבר יש לך 3 ילדים תשאירי משהו לאחרים.
ואקדים תרופה למכה: אם המשפט הזה חורה לך הסתכל\י פנימה וחשוב\י מה זה אומר עלייך

[u]היה לי קצת קשה בהתחלה לחשוב שזה המקום שאלד בו את הלידה הבאה שלי, אם וכאשר...[/u]
אני שמחה לבשר שההרגשה הזו התפוגגה בינתיים :-] שששש.... חמותי עדיין לא בעניינים.

אישי מתבדח שאם מספר הילדים שלנו הוא סדרה הנדסית, הבא יהיה חצי ילד... מחילה מתעצבנת ואומרת שגם 0 יכול להיות המשך טבעי לסדרה הזו.
אני תוהה עד כמה ההתנהגות שלה קשורה לשינוי המתקרב (אימצה לה פתאום שתיל אפונה ריחנית כחפץ מעבר).
חשרה דווקא מאוד פעילה ותומכת, מעסה לי את כפות הרגליים, בודקת שתן בסטיק וכאלה. איזה כייף לראות עוצמה נשית בהתהוות |יש| רק שתפסיק לזרוק את הסטיקים על גדא אחר כך :-/ ולהאשים את אחותה.

[u]עוד![/u]

עוד!

עוד!

[u]הסברנו להן שרק ילדי מסגרת שלא נמצאים בלינה משותפת ושההורים שלהם מרגישים צורך לפצות אותם על חוסר נוכחות, נקשרים לחיות צעצוע ואוהבים להעמיד פנים שזה הדבר האמיתי.[/u]
|Y|

[u]פעם השתילה להם בתינוקייה בקבוקי פורמולה עם תחתית כפולה ובפנים חלב שאוב[/u]

[u]אני מאמינה בפשטות מרצון ולכן מוכרת במחירי הפסד[/u]

אוי הרסתותי.
איזה כיף שחזרת

שכחתי לכתוב שגדא זה מזל בארמית! זה על שם סבתא של אישי שהיתה מנקת מקטרות בבולגריה (גדלה בכפר השני שבו יש הכי הרבה בני מאה. הם לא התפרסמו כי זה הכפר השני ולא הראשון). הספקתי עוד להכיר אותה... וויי וויי איזה יוגורט היתה מכינה :-]

שוב עבר המון זמן מאז שכתבתי לאחרונה ושוב היו לי סיבות טובות :-] אני מייצרת ומשווקת במשרה מלאה, שבשבות נייר אישיות תחת הסימן המסחרי "פפפווו".

מה שהעמיד אותי על הרגליים היה שתי הזמנות ענק: האחת מארגון הגג של מסעדות הדגים בטבריה, שאתם אנחנו מיודדים כבר מאז פורים כזכור לכם :-] הם הזמינו שבשבת לכל לקוח שמגיע בקיץ. עשרים אלף חתיכות הלכו תוך חודש |יש|

ההזמנה השנייה הגיעה מהלל יפה בחדרה, דרך ידידתי הדולה אמיחיה (כמו אביחי רק בנקבה) שיש לה מהלכים שם והיא ממזרתה לא קטנה (פעם השתילה להם בתינוקייה בקבוקי פורמולה עם תחתית כפולה ובפנים חלב שאוב). היא קישרה אותי למנהל מח' כירורגית שהחליט לקרר את חדרי הניתוח בעזרת שבשבות ניצבות (40-50 בכל חדר, לא להתקין קרוב מדי למנורות). מפה לשם הגענו גם לחדרי התאוששות וידה ידה ידה, הזמנה של חצי מיליון שבשבות :-0 בהסכם לשלוש שנים. גייסתי עובדים מקומיים בשכר הוגן, פחות או יותר כל המושב של אחותו של דוביק נכנס לקטע של אריזה והדבקת הלוגו, ומה אגיד לכן - מעמיסים... ויש אפילו אתר בבנייה בשם wind4U.co.il אבל ייקח זמן להקים אותו כי אני מאמינה בפשטות מרצון ולכן מוכרת במחירי הפסד. חשוב לי לשרת אוכלוסיות חלשות! וגם את התיירות בטבריה.

בקיצור, החיים נראים כמו אוריגמי שהתקפל על עצמו :-D אני נמצאת בסככה די מעט אבל אישי מחפה עלי... הילדים תומכים ואני מרגישה שאני נותנת להם מודל לחיים! אמנם גדא הקטן (החלפנו לו את השם אחרי שאישי שמע בקורס קבלה לאנשי קבע, שק' וס' באותה מילה זו בעיה קוסמית) מתלונן שהוא כבר לא יכול למולל כמו פעם, אבל החלטתי שזה שלו ושאני נותנת לו מרחב לפרוק את זה וזהו.

<מרגיעון: כולנו זקוקים לפפפווו>

נ.ב מה דעתכן על המפגש האלטרנטיבי שלנו בסחנה? מי תבוא? התאומות כבר ממש מצפות ומתרגשות :-)

הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא
(או בעברית: חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה)
לא חוקי לצחוק ככה בחום הזה
איך גיליתי רק עכשיו?

[u]האשה הזו גרמה לנו להפסד כספי של איזה 200 שקל פוטנציאליים[/u]
שיט. אנחנו חיים מסכום כזה חצי שנה! <תשעה חודשים אם מוותרים לגמרי על נייר טואלט.>
לא יודעת אם הייתי מצליחה למצוא את המקום הסלחני בתוך עצמי למעשה כזה.
ואני הכי אומרת לך את זה ממקום מזדהה.
<דף תמיכה?>

שאפו
חחחחחחחחחחחח

אף אחת לא שאלה איזו סדנא התאומות העבירו בשאקטי?!

עדכון: אני רותחת מזעם! חמותי הגיעה אתמול לביקור עם סירים לשבת. הניחה את הסיר הכי גדול ישר על השולחן, על חצי ממלאי השבשבות שהיה שם, ארוז ומוכן לשיווק (חשרה ואני עבדנו כל הלילה). הכל נמעך והתקמט ונרטב... :-/ לא היתה ברירה - ישר לקומפוסט (מזל שהגומי של התחתונים של אישי הוא אורגני מסחר הוגן, לא היינו צריכים להפריד). בקיצור, האשה הזו גרמה לנו להפסד כספי של איזה 200 שקל פוטנציאליים - אישי אומר שאפשר להגיש את זה על סעיף "בלאי". אבל הלכה לי כל המוטיבציה מהעסק...

חמותי כמובן לא התרשמה בכלל מהנזק שעשתה ומהפרצופים החמוצים שקיבלה - "הבאתי לכם ירקות, זה בריא, כמו שאתם אוהבים", ומוציאה גיבץ' :-(

היום בבוקר קמתי, יותר נכון התאומות שמו שעון ל-11 והעירו אותי עם הפתעה - ייבשו את כל השבשבות על החבל, קיפלו מחדש וארזו :-0 בגלל הקומפוסט זה גם קיבל צבעים פסיכדליים כאלה...
אני כל כך גאה בילדות האלה ובתושייה שלהן! אנחנו אימפריה משפחתית בלתי מנוצחת |יש|
אישי כל כך התרגש מהמחווה שהבטיח להן למצוא בן זוג לבוני. במקור הן ביקשו וובקינס אבל הסברנו להן שרק ילדי מסגרת שלא נמצאים בלינה משותפת ושההורים שלהם מרגישים צורך לפצות אותם על חוסר נוכחות, נקשרים לחיות צעצוע ואוהבים להעמיד פנים שזה הדבר האמיתי.
בערך שעה אחר כך חשרה הורידה סטירה לקנרס, לא זוכרת למה, ואישי הודיע לה שאם היא רוצה שבוני לא תימצא צפה בכנרת, שתתנצל מהר. חשרה הסתגרה במטבח בחוץ ושלחה את מחילה להתנצל במקומה. קנרס לא קיבל את ההתנצלות (הילד הזה נשמה חופשית! מדהים). אישי הלך לחפש את בוני אבל היא נשכה אותו :-/ כך שנכון לעכשיו יש תיק"ו וכולם חברים של כולם ;-)

[u]אולי זה כי את מרעילה אותן בגרנולה קלויה?![/u]
חברות, להירגע :-) הגרנולה לא קלויה! היא רק מיובשת - דוביק עושה לנו טובה וכל פעם שהוא יוצא לקו שלו הוא לוקח שקית בד עם קילו גרנולה ומכניס מעל המנוע. יוצא פיצוץ.

[u]"משיב הרוח" - מאוד רוחני, לא?[/u]
זה קשור לקבלה, לא? :-) יש לי פינה חמה בלב לקבלה ובכלל לשורשים. אני תמיד אומרת שאם לא היינו בחינוך ביתי חופשי היינו בבי"ס של אגודת ישראל :-) בגלל הכוסמת. הם יודעים שם מה לעשות עם כוסמת.

הולכת להעיר את השובבים שלי משנ"צ :-) הכנתי להם הפתעה לארוחת ארבע (נגמר הדוחן): צ'יפס מפשתן זהוב. אוכלים את זה עם מיונז משרף עצים ומרגישים מושחתים לגמרי :-9

אני חייבת להודות שגם הכותבות האחרות כאן מצחיקות.
זה נחמד שהולכות כאן דאחקות על דברים שקורים בדפים אחרים.
|Y|

אני מצטערת אם הובנתי שלא כהלכה, אך מקווה שלא אנודה כעת משהתגלה שאני אוחזת בדעות יותר אמיצות וחד משמעיות מהבינוניות הרכרוכית של הרוב.
אך הייתי תחת הרושם שהטבריינית אינה אחת שתיבהל ממעט דקדקנות ותשומת לב לתזונא. אנא תקני אותי אם טעיתי.
אלטר, תודה. נראה לי שהיתה זמינה מעודף גלוקוז שדחפתי בזמן האחרון. בכ"ז אני פונה פנימה ומתכנסת לבדק בית.

[u]"משיב הרוח" - מאוד רוחני, לא?[/u] :-D

"משיב הרוח" - מאוד רוחני, לא?

אחת, איפה ראית שהגרנולה קלויה? לא קפצת קצת למסקנות? אני רוצה להציע לך, הכי ממקום של רוצה בטובתך, לבדוק מאיפה הפרשנות הזאת באה ולמה היא כל כך זמינה לך.

אוי, זה לא קל.
נראה לי שהתאומות מנסות לומר לך משהו. לא ממקום שיפוטי חלילה, אבל אני חשה שזה זמן בשבילך להסתכל פנימה ולעשות עם עצמך עבודה אמיתית.
אולי זה כי את מרעילה אותן בגרנולה קלויה?!
רק את יודעת את התשובה

[u]ווואי היית בשאקטי ולא אמרת??!![/u]
:-]
לא רק שהייתי בשאקטי, גם חזרתי משם עם תובנות ואינסייטים חדשים |יש| ואפילו כיוון לקריירה.

קודם כל אני רוצה לומר שהאווירה הנשית בשאקטי זה מדהים-מדהים, זה ממש כמו רחם שמחבק. למרות שהיה קצת חם ולח אני והבנות נהנינו מאוד. התאומות העבירו שם סדנא ואני התבטלתי על ערסל, כמה טוב להיות משוחררת ממטלות הבית! פשוט להיות! חוץ מגרעפסים אחרי כל ארוחה ו-SMS לאישי לא התאמצתי בכלל ;-) גם הצ'אנטינג עם איריס יוטבת היה משהו משהו, מופת של סולידריות נשית. כל פעם שאחת מזייפת השאר מגבירות קול ומחפות עליה.

לגבי הקריירה החדשה - חלק מכן כבר יודעות שאני מרגישה בשלה לצאת שוב לשוק העבודה, בשיתוף עם הילדים כמובן! הרעיון שהגעתי אליו הוא יצירה ושיווק של שבשבות אישיות :-) פשוט מחזיקים את השבשבת מול הפנים, נושפים וזה משיב רוח על הפרצוף. גאוני, לא? אין צורך יותר במזגנים ואפילו לא במאווררים! הרעיון נולד על המרפסת שם בשאקטי, היה מאוורר ומולו פיסות נייר שהתעופפו ברוח. פתאום היתה לי מין הארה כזו, שאני יכולה ליצור את המציאות שלי בעצמי ולשווק אותה... כמו בספר של זאתי, ביירון. מפה לשם קנרס ישב איתי לגזור אחרי שנ"צ, ועד הבוקר כבר היו לנו איזה 20 ניירות גזורים בצבעים שונים, מכרנו אותם ב-10 שקלים האחת וכל מי שקנתה אמרה שזה שיגעון :-] ועוד מנייר ממוחזר!

חזרנו הביתה, מצאנו בסביבה כמה קרטונים ישנים, התלבשנו על הגזירה ועולם שלם של שבשבות נפרש בפנינו |יש| . הכנתי במיוחד גם שבשבות קטנות לילדים, וגם זוגיות עם ידית שמתלבשת על משענת הספה... הבעיה היחידה שלי כרגע היא האריזה - אני רוצה שהמוצר יהיה אסתטי (אני מאוד מעריכה אסתטיקה! זה מאוד חשוב לנפש). ומצד שני אני לא מעוניינת לארוז בצורה שתפגע בכדור הארץ :-( בסוף מצאנו עלי תירס מיובשים ששמרתי פעם לחיפוי עציצים, וקשרנו כל עלה סביב שבשבת, עם סרט מגומי תחתונים ישן של בעלי. ככה שאפשר להגיד שיש לי ממש מלאי לחודשים :-) בגלל שאני עסק מתחיל יהיו מחירי היכרות: 8 שקלים לשבשבת ארוזה, 5 שקלים לשבשבת ילד ו-12 שקל לזוגית. הרעיון לעשות קטגוריות שונות של שבשבות על פי כיסי הלקוחות הוא של אישי האהוב... גבר תומך ומאפשר ששיערות על הרגליים עושות לו את זה... :-D

חייבת להזדרז כי התאומות קוראות לי שהגיע אורח לסככה: דוביק, נהג אגד חביב שתמיד מביא להן דוחן אורגני לגרנולה מהמשק של אחותו. יש אצלם תרנגולות חופש אמיתיות ששותות רק מיץ עשב חיטה, מוכרים שם ביצה בחמישה שקלים (אנחנו מקבלים ב-2 שקלים בגלל דוביק :-) חחחח, גם בקריירה הקודמת שלי ידעתי שקשרים זה דבר משתלם). בקיצור, צריך להחזיק את הגג כשדוביק נכנס כי הבחור הוא 2.02 מ' בגובה. אז |יד1|

בקיצור, אני חייבת עזרה שלכם בשם לעסק של השבשבות, אני רוצה לפתוח אתר :-) אבל בתור התחלה צריך שם. חשבתי על "רוח רוח" אבל התאומות אמרו שזה בנאלי מדי :-/ קנרס הציע "שפשפת" (=שבשבת) והן החזיקו את הבטן מצחוק איזה חצי שעה. נראה לי שהתאומות טובות בלפסול רעיונות של אחרים...

ווואי היית בשאקטי ולא אמרת??!!
אוף!!!
ץ

תודה

[url=http://www.elron2hear.co.il/home/doc.aspx?mCatID=30038]טינטון[/url]

_יש כיור אחד בתחנה המרכזית שמעורב בסיפור הזה.
כניסה חדשה לחדר הסודות?_
מה פתאום של גויים! זה בטח הפתח האמיתי של המערה החשמלית.

[u]מאז היא מטנטנת[/u]

סליחה על הבורות (גמני מפולניה. דור שני אמנם, ובלי פסנתר, אבל פולניה משני הצדדים), אבל מה זה [b]מטנטנת?[/b]

< [sub]ואיזה באעסה שלא חשבתי לחסוך את הבקבוקים לשאקטי![/sub] >

[u]יש כיור אחד בתחנה המרכזית שמעורב בסיפור הזה.[/u]
כניסה חדשה לחדר הסודות?

[u]אבל מדינה ללא גבולות?[/u]
חחחח עודד :-D אני מכירה כמה פתחים ויציאות של המדינה שלנו שאתה לא מעלה בדעתך... למה אתה חושב שאנחנו גרים בטבריה? :-) לא רוצה לפרט יותר מדי אבל יש כיור אחד בתחנה המרכזית שמעורב בסיפור הזה.

את הסימונים של כל פתח כזה, אגב, אישי הקפיד לציין פעם אחת ולתמיד, בטוש בלתי מחיק, על מפת א"י בחדר השינה שלנו, היכן שכל ערב שבת אנחנו מתכנסים ועושים חידון א"י (המסורת היהודית מאוד חשובה לי! לא יותר חשובה מהבולבול של קנרס אבל בכל אופן די חשובה). התאומות כמובן קישטו במנדלות מסוגים שונים @} הן מאוד מתחברות למשמעות המיסטית של המנדלה. אני חושבת שזה ממבו ג'מבו ;-) אבל קיבלתי החלטה לתמוך בהן. כמו שהן תמכו בי בשמירת הפיקדון של הבקבוקים לטובת פסטיבל שאקטי.

מילא חינוך ללא גבולות, אבל מדינה ללא גבולות?
בכל זאת, יש גבולות ויש גבולות. לכל דבר יש גבול. גם לגבולות.

[u]נו, באמת. מה יותר חשוב: עוד פעולה סודית מיני רבות שבסופו של דבר לא משנה כלום? או היצירתיות של הילדה? ואני חושבת שלכולנו אין ספק מה התשובה. בעלי-דאז אמנם טען שאני לא מבינה בבטחון לאומי. אבל אני עניתי שהוא לא מבין [po]בחינוך בלי כפייה[/po]?.[/u]

D-:

וואלה: )

או [po]חינוך בלי גבולות[/po]{{}}. לא משנה, בשניהם הוא לא הבין.

[u]הפעולה הסודית האחרונה של אישי התפקששה קצת כי קנרס צייר על הלו"ז[/u]
הזכרת לי! כשהייתי נשואה לאיש צבא זה היה קורה לו המון פעמים! אבל אני אמרתי: נו, באמת. מה יותר חשוב: עוד פעולה סודית מיני רבות שבסופו של דבר לא משנה כלום? או היצירתיות של הילדה? ואני חושבת שלכולנו אין ספק מה התשובה. בעלי-דאז אמנם טען שאני לא מבינה בבטחון לאומי. אבל אני עניתי שהוא לא מבין ב{{}}[po]חינוך בלי כפייה[/po]{{}}.

[u]"אני מרגיש שהייתי יכול כבר להוריד שווארמה בצומת".[/u]

D-:

אוי זה גדול...

[u]מעניין אם באמת חשרה כתבה את זה, או שמישהו כאן מתחזה.[/u]
לצערי מחילה כתבה את זה :-/ יש לה קצת דיסגרפיה (אבל רוב הזמן זה יתרון כי זה עוזר לה באימוני הקליגרפיה |יש| ).

אני לא מעדכנת לאחרונה כי אין הרבה חדש, חוץ מזה שהגודש קצת ירד לי. התאומות עברו ליניקה פונקציונלית בלבד וזה עדיין קצת מטריד...
הפעולה הסודית האחרונה של אישי התפקששה קצת כי קנרס צייר על הלו"ז :-D ובמקום לצאת בשש אפס אפס החבר'ה יצאו בשש עשרה אפס אפס ונתקעו בפקקים. אישי התקשר מהפקק שנשמור לו קצת דוחן בטחינה. אבל עד שהגיע הביתה כולנו כבר ישנו צהריים עם בטן מלאה דוחן בטחינה... :-9 והוא נאלץ להסתפק בתוך של כמה גלעיני משמש. רתחתי מזעם: זה היה אמור להגיע למצע הגדילה של בוני, חולדת המחמד החדשה של התאומות :-( (פגשנו אותה ליד המטבח והיא ממש אימצה אותנו :-) זה מדהים איזה חיבור מיידי נוצר עם בעלי חיים!). אבל הוא רק ענה "אני מרגיש שהייתי יכול כבר להוריד שווארמה בצומת".
בסוף דיברנו על זה והסכמנו שמעכשיו ריקון התוך של גלעיני אפרסק ומשמש הוא באחריות כולם, ושזרעי ענבים הם באחריות הילדים. אני אוהבת שיש חלוקה בנטל |יש|

[u]אמא מצחיקה... חחחחח... לא הומרים אתיופית הומרים אמהרית[/u]
מעניין אם באמת חשרה כתבה את זה, או שמישהו כאן מתחזה.
להתרשמותי עד כה, ילדות שכבר קוראות ספרים כבדי משקל, ומשחקות בהטיות בלטינית בשביל הכיף - לא נראה לי שהייתי מוצאת אצלן שגיהות כתיב.

[u]והתחלנו לחלוק חוויות (יש לו זיכרונות מפתיחה 9!)[/u]
את לא מאמינה. לפני כמה ימים דיברתי עם שכן של ההורים על כל השלב של הירידה בתעלה, והוא אמר לי שהוא צנח במיתלה!
איזה צירוף מקרים?!

:-D גדול גדול גדול.
תודה.
יש תוספת?

[u]פרס נובל לסיפרות ! לא פחות ! D:-[/u]

אמא מצחיקה... חחחחח... לא הומרים אתיופית הומרים אמהרית :-)
היה כזה כיף אצל סבתא |יש| |יש| |יש|
תחף אבא חוזר מפעולה סודית ברוש הניקרה!

אני שוב מתקשה לצמוח מתוך האתגרים שהחיים מציבים :-( מה דעתכן - האם ילדות בנות שבע פלוס שירדו משמעותית בהנקה זקוקות להשלמת תמ"ל?

אני מתה!

פרס נובל לסיפרות ! לא פחות ! D:-

עוד עדכון לעדכון: בבוקר הגיע שוב טלפון היסטרי מחמי - איזה פקיד צבאי מטומטם לקח ברצינות את העניין עם ההלאמה ושלח ש.ג לשבת אצלם בדירה, ליד פתח הקומפוסט בחדר הטלוויזיה. הם אשקרה חושבים שאיש צפרדע ייצא משם בקרוב, ורוצים לתקשר איתו במורס או משהו. :-0 מאז אמש הבחור יושב שם ולא זז מטר ימינה ושמאלה. הולך לשירותים רק בסוף המשמרת. חמי הציע לו בעדינות שיישב ליד דלת הדירה והוא הגיב באמירה על "הפרעה לסדר ופגיעה בביטחון המדינה".

רתחתי מזעם! אתם מבינים מה זה בירוקרטיה? :-/ איזה מזל שאנחנו לא במערכת... בטח יש לו בגרות מלאה לילד הזה :'(

בסוף הוחלט שאישי ייגש לשם בעצמו כדי ליישר את ההדורים ולסלק את הגורם הצבאי הלא קרוא. הלכנו בהרכב מלא כמובן (שמחתי כי מאז שהפסדנו טיול מאורגן של מחסום ווטץ' לא היתה לי הזדמנות להראות לילדים איך הגישה האנושית-הומנית יכולה למיליטריזם). חשרה ומחילה הכינו לש.ג כריכים מעלי חסה וחמאת פשתן, ודיברו איתו באתיופית רצוצה שהן עדיין זוכרות (למדו משידורי רדיו בגלים קצרים, ברדיו שבנינו יחד ליום הולדת 3 שלהן). מפה לשם השיחה התגלגלה, הסתבר שהוא נולד בבית |יש| והתחלנו לחלוק חוויות (יש לו זיכרונות מפתיחה 9!). בקיצור, הכל הלך נהדר עד שהוא ראה תולעת אדומה זזה בתוך הקומפוסט והתכונן לירות באוויר :-O למרבית המזל, הסתבר שקנרסי בעל התושייה טיפל לו בנשק בזמן ששוחחנו והחרים את הכדורים לאוסף האיצטרובלים שלו.

ידה ידה ידה, אישי וידא שאף מילה לא תדלוף החוצה, התאומות מביטות על קנרס בעיניים חדשות, הש.ג קיבל קידום וחמותי מצאה קורבן חדש לגפילטע שלה. רק הקומפוסט כבר לא פעיל :-/ לא נורא, לפחות נזכה להתאחד אתו בערב ראש השנה המתקרב.

שרועה על הרצפה... :-D

[u]ועכשיו אעתיק לכאן שיר שחיברתי בסוף השבוע האחרון:[/u]
רואים שאת בעניינים !
([po]אופנה וירטואלית[/po] חדשה מסתמנת....)

אה, וגם
[u]שאלתי אותה מה קרה שהיא פתאום תומכת בזה, והיא אמרה "נו, מה איכפת לי שילדים של אחרים יסתובבו בחוץ כמו פושטקים".[/u]
:-D :-D

מה זה [u]א.פ.צ.[/u]?

<והמרגיעון: 'מה את רוצה?'. לעזאזל, אני רוצה לשאול מה זה [u]א.פ.צ.[/u] ! מה יש, אסור לי?!>
<לפי כמות רגשי האשמה שה'מרגיעונים' האלה יודעים לעשות, הייתי חושדת בהם בפולניוּת... :-P>

[u]שאלתי אותה מה קרה שהיא פתאום תומכת בזה, והיא אמרה "נו, מה איכפת לי שילדים של אחרים יסתובבו בחוץ כמו פושטקים".[/u]

D-: D-:

_א.פ.צ. מכירים גם עוברים בגילי, בשמת.
שלושים בצל._
שלושים שום

עדכון לעדכון: אישי הוריד את המשטרה מהגב של חמי וחמותי |יש| בטלפון אחד שהגיע אליהם ממטה חיל הים ואישר לכאורה שאכן ה"ריח הרע" מקורו בנתיב תת קרקעי שפתחו אנשי צפרדע, בדרך לרמת הגולן. כך שרשמית, הקומפוסט שלנו הולאם ונמצא כרגע בבעלות ממשלתית ;-) חחחחח, אולי ימנו לו גם סגן שר...

ולא רק ששוחררו, גם הסתבר ששוטר אחד רוצה להשאיר את הילדים שלו בבית בחינוך חופשי :-D ומי נתן לו שלל עצות אם לא חמותי? כולל "לזרוק את השעון ולהסתכל על הילד" (התבלבלה עם המדריך להנקה). שאלתי אותה מה קרה שהיא פתאום תומכת בזה, והיא אמרה "נו, מה איכפת לי שילדים של אחרים יסתובבו בחוץ כמו פושטקים". :-/

א.פ.צ. מכירים גם עוברים בגילי, בשמת.
שלושים בצל.

[u]עלתה לארץ בגיל שש, ובדרך במטוס נכנסה לתוך פסנתר הכנף[/u]
D-: הרסתותי.

[u]לקחה שני א.פ.צ[/u]
הממממ. את לפחות בסביבות הגיל שלי.
עברית מעולה.
לעזאזל איתך, מי זאת הטבריינית? מתי נגלה את הסוד הכמוס?