בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

שליחת תגובה

גישתך לעולם, היא הביטוי המדויק לגישתך אל עצמך
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי יונת_שרון* » 05 אפריל 2005, 09:04

ברוכה השבה {@

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 05 אפריל 2005, 02:19

אני כותבת את הדברים האלה כדי שבעיתות משבר אקרא ואתעודד...
אז מה הסיפור בחינוך הביתי או יותר מזה - בלימוד מהבית?
בכל פעם שאחד מילדי משיג מטרה מסויימת או איזו שהיא אבן דרך - כזו שמצאתי שמין הראוי להשיגה - מסוג המטרות הבסיסיות יותר כמו ידע של שפות או חשבון או מטרות פחות בסיסיות,
מיד אני אומרת לעצמי:
"הרי ברור שיצליח לקרוא/לכתוב/לפתור תרגיל מסויים אבל מה עם..."
ואז צצה במוחי רשימה שלמה של דברים שטרם השגנו והלב פועם בחוזקה שמא לעולם גם לא נשיג אותם ומיד עולות שאלות האם הדרך בה בחרנו היא הנכונה ביותר להשיגם.
ובתוך תוכי אני אומרת:" אם רק היינו מצליחים ללמוד את הא"ב באנגלית או לכתוב בכתב מהיר יותר" היה הרבה יותר קל...
ואז משיגים מטרה נוספת ושוב הבלתי מושג אליו אנחנו מתכוונים הלאה, נראית כמטרה שלא תושג לעולם. ואז ברור יהיה לי ולכל העולם שגידלתי ילדים בורים ועמי ארצות.
ומעת לעת כשיש הפוגה ברכישת המטרות (רק לכאורה) והילד לא בא ומראה לי איך הוא למד לנגן תו נוסף או לקרוא בלי ניקוד וכו' ונראה כאילו הוא באמת לא לומד כלום,
שוב מתגנב החשש ושוב הפחד ממה שיקרה.

והנה אנחנו בארצות הברית וכל התקופה הייתי בטוחה שהם לא ממש למדו את ה abc
ולפתע פתאום רוני מתחילה לקרוא אנגלית
ואז בשיא הביטחון אני מתדיינת עם עצמי ואומרת:
"אבל ברור שהם ידעו את הא"ב אבל מתי ילמדו לכתוב את האותיות הקטנות או כתב מחובר?"
ואז אני נזכרת במה שאורנה נוהגת לומר:
"כשהדבר רלוונטי לחייו, הילד ידע אותו והוא יהיה שלו כי למד אותו בעצמו והיה חשוב לו לדעת אותו"

מחר אנחנו חוזרים בטיסה ארוכה ארוכה ארצה.
אני משתדלת לחיות מיום ליום ולא לחשוב על מליון הדברים שעוד מחכים לי
ושמן הראוי לעשותם כשנגיע
ועוד מעט פסח ואביב והתחדשות בטבע
אז למה לא להתרכז בטיול הפריחה הקרוב במקום בצרות (הטובות רק טובות...)

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי נילי_לי* » 20 מרץ 2005, 09:40

מיכל ,
מפגש החינוך הביתי היה מיוחד במינו .
מפגש זה היווה עבורי הוכחה חיה וקיימת עבור דברים רבים שנאמרו כאן באתר , שעוצבו במחשבתי וברחשי ליבי .
מפגש רב גוני , של גילאים שונים , בגן שעשועים קטן וצנוע המוקף במרחבי דשא .
האמהות לבושות בפשטות , הילדים בפשטות אף רבה יותר .
ילדים שניכרת בהם רוח החופש , חופש המחשבה , חופש הלבוש , משהו פרוע מהול בצניעות .

האמהות התרכזו באזור אחד , הילדים שיחקו יחדיו , השתוללו , רצו לכל עבר , בעוד האמהות ישובות (וכמובן משגיחות שהילד לא יתרחק מטווח ראיה ).
תינוקות ,פעוטות , ילדים ומתבגרים .
הצעצועים היחידים שנראו לעין היו : אופנייים , סקוטר , כדור , כף ודלי .
ילדים לא רבו על צעצועים ,
היתה אוירה של הרמוניה ,
הרמוניה שהמבוגרים לא קלקלו בצורת הערות , איומים , אזהרות , הטפות , נימוסים מאולצים וכדומה .
אני בטוחה שהיו חיכוכים בין הילדים , חילוקי דעות , אי הסכמות - אך ניתן להם המרחב לפתור הבעיות עד כדי כך שזה לא ניכר למראית עין .

הקושי האישי שלי הינו לגשת לקבוצת אמהות ולדבר .
באו מס' אמהות אלינו ושוחחו עמנו , שיתפו מחוויותיהן השונות .
האחת לוקחת מורים פרטיים לבנה .
האחרת מלמדת את ילדיה דרך קלטות וידאו .
אם אחת דוגלת בשיטת לימוד מסורתית המלמדת הסטוריה בסדר כרונולוגי , המלמדת שירה מספרות מקור וכו .
ואני בטוחה שהדרכים שונות ומגוונות .

מקווה שנוכל להיפגש ביום שלישי .
לילה טוב .

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אני_מולי* » 18 מרץ 2005, 23:49

מיכל תהיתי באמצ למה בחרתם להתיישב דווקא בלוס אנגלס? במיוחד שבן זוג נמצא בחוף המעניין (מזרחי)
את לא חייבת לענות
אנו בסופ לא נבוא כי הכרטיסים די יקרים

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי דני_דנקנר* » 18 מרץ 2005, 09:29

מיכלי, למה הפסקת לכתוב?
קשה לראות מניו-יורק מה קורה אצלכם בחוף המערבי...

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 15 מרץ 2005, 02:07

הי אורלי
אתמול כמעט כמעט התקשרתי
השעה היתה 2200 בארץ ואיך שהוא ידעתי שאת ישנה מזמן
אנסה היום בערב שלי או בערב שלך

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אמא_של_איתי* » 14 מרץ 2005, 18:53

מיכל, דני והילדים - הביקור הזה מצטייר ללא ספק כסוג של חוויה מעצבת - לילדים כמו גם להוריהם.
מיכל, מצטערת שלא יצא לנו לשוחח. בהיותי מאותגרת טכנולוגית, עד עכשיו לא הבנתי מה בדיוק אני אמורה להוריד מהאינטרנט...
מכל מקום, אין כמעט יום שאני לא חושבת עליך, ביחוד במהלך הנסיעה הארוכה הביתה בסוף יום עבודה... מתגעגעת - אורלי

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מייק_בר_רב_אשי* » 14 מרץ 2005, 08:37

דני, מיכל, ביקרתי יחד אתכם בדיסנילנד, איזה כיף!
תודה!

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי דני_דנקנר* » 14 מרץ 2005, 06:51

לפני יומיים ביקרנו בדיסנילנד. הביקור הותיר בנו חותם עמוק. ישבנו עם הילדים לכתוב יומן מסע:
aviv]טיול לדיסנילנד pix[/po]/disneyland.pdf

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 14 מרץ 2005, 02:45

נכון נכון נכון
קודם כל בזכות ההורים
אח"כ בזכות אנשים שהראו לי דרך קצת אחרת :-)

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אמא_של_יונת* » 13 מרץ 2005, 10:34

אם אני אומר שהכל בזכות ביתך זה לא ישמע שמאלצי מדי נכון?
לא שמאלצי, אבל גם לא מדוייק.
גם אם הושפעת ממנה, או מרעיונות שהכרת בזכותה, לא היא עשתה אותך למי שאת.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 13 מרץ 2005, 07:47

תודה תודה על התגובות!!!!
אם רואים תגובות זה אומר שאנשים קוראים ואם לא אז זה לא אומר לי כלום...
אמא של יונת,
:-]
אם אני אומר שהכל בזכות ביתך זה לא ישמע שמאלצי מדי נכון?
אז הכל בגללה...
לגבי "ישמעאל" אני מבינה שקלעתי לדעת גדולים...

נניח שמישהו (לא מבני ביתי) גרם לי לעשות משהו שלא תיכננתי...כלומר לחץ עלי לעשות דבר מה (כמו סדר או ניקיון וכד')
היה לי תכנון אחר לזמן הזה ולא היה לי נעים לסרב
הועמדתי בפני מצב מאד לא נעים: מצד אחד רציתי להיות "טובה" ולעזור
ומצד שני הייתי בקונפליקט עם רצונותי האחרים
והוא לא ממש כפה את עצמו אבל מאד ביקש
המצב גרם לי לחשוב: כמה פעמים אנחנו מבקשים שלא לומר דורשים מילדינו/בני זוגינו לעשות דברים
חלק מהם אינם נעשים תוך כדי רצונם החופשי או כחלק מהתכנון שלהם לזמן הזה.

נכון שקשה לנו ואנחנו מנסים לחנך וכו' וכו' אחרת לא היינו מבקשים את העזרה הזו
ונכון שזה לא פיר שרק אנחנו עושים ואחרים רק נתלים על גבינו
וגם נכון שאנחנו אחראים עליהם ומחליטים במידה כזו או אחרת על חייהם...
אבל במצב כזה של "לחץ מתון" (לסדר עכשיו את החדר, לשטוף את הבית, לרחוץ כלים, להכין שיעורים, להתאמן בכלי נגינה ואפילו להתלבש)
ילדים "טובים" יעשו מה שנגיד כי זה מה שצריך ולא יעשו את מה שהם אמורים לעשות מבפנים
וילדים פחות טובים לא יעשו אבל ירגישו די רע עם הלחץ המתון (ואם הלחץ קצת פחות מתון הם אפילו ילחצו)
מיידית יעלמו להם כל האנרגיות והעייפת תשתלט (מניסיון)
אם התקשורת טובה יש להניח שנדע על כך ונוכל להחליט אם העניין מספיק חשוב כדי לדחות את רצונותיהם האחרים
ואם לא אז זו יכולה להיות חוויה קצת לא נעימה עבורם

היינו בדיסנילנד כמו שאתם יכולים לתאר היינו כלואים מרצון במקום הדמיוני הזה
היתה חוויה מיוחדת אבל ארוכה באופן קיצוני
והיו המון המון המון המון שמנים

היום נסענו להרים (מרחק 10 דקות מהבית) מה אומר ומה אגיד?
אין כמו לטייל בירוק בנוף הפתוח.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אמא_של_יונת* » 13 מרץ 2005, 00:22

האם הילדים שלך היפר אקטיביים?
ממש לא.

אני הייתי בודקת אם את לא מחליטה יותר מדי עבורם,
נכון מאד לגבי כל הורה. בעיקר לגבי הורים שמחליטים על הכל, אינם מקשיבים לילדיהם ואינם מאפשרים להם בשום מקרה להחליט. ואינני מתכוונת למיכל.

תמיד יש מקום לבחון אלטרנטיבות
את צודקת בהחלט. זה בדיוק מה שמיכל עשתה, היא בחרה באלטרנטיבה.

אני לא אומרת שבהכרח כל מה שאת עושה הוא רע
ואני מניחה שלא כל מה שמיכל עושה הוא טוב , פשוט מפני שהיא אנושית. אבל מבחן התוצאה אומר אחרת. מהכרות אישית, לא וירטואלית, אני מאחלת לכל הורה ילדים כמו של מיכל, ולכל ילד - אמא כמו מיכל.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי יוחננ_ית* » 12 מרץ 2005, 17:02

גולת הכותרת של הביקור היתה אמא אורנגוטנגית שילדה את תינוקה רק לפני שבועות בודדים.
מיכל, תיאור מקסים ונפלא! אהבתי כל מילה :-)

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי ליזה_ליזה* » 12 מרץ 2005, 16:58

אך, מיכל, איזה בלוג נפלא
מצטרפת.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי רונלי* » 12 מרץ 2005, 10:29

עדי - אני מכינה רשימת שאלות, שוב תודה - אולי ייקח קצת זמן, מקווה שתחזרי לכאן

ועוד משהו לגבי הקופים -
התיאור של מיכל, או כל תיאור אחר לא אומרים שאין לקופים בעיות, יש להם, וזה לא העניין. הבעייה היא שאנשים שוכחים כמה בעיות יש לבני האדם כתוצאה מהאופן בו הם חיים ולפתע זה נראה להם שהם לא סובלים מכאבים, מחלות, קושי בהשגת מזון, חוסר ביטחון שבמחסה וכיו"ב כאלה צרות מאוד בסיסיות שנוטים לייחס לקופים לחברות "פשוטות" בעולם השלישי, כאילו העולם המערבי נקי מהן, וכאילו כל אחד מאיתנו חייו בטוחים יותר בזכות הטכנולוגיה. לעיתים קצת צרות אופקים ולא הרבה חשיבה מאפיינים את תרבותנו.
נדמה לי שדווקא אנשים הבוחנים היטב את האלטרנטיבות מאיימים על אלו שלא רוצים "לפעול ממקום שמפחיד אותם עצמם כדי לא לפגוע בילדיהם" ומציגים בפניהם את המאמץ האדיר הנדרש על מנת לא להתעלם ממה שאנחנו עברנו כדי להנחיל לעצמנו את הייתרון שבנסיון ובאופן טבעי - גם לילדינו.
אמנם יש סיבות כן לשלוח ילד לבית ספר, אך עניין הבחירה שעליו כתבה רוית אינו רלוונטי לאף אחת מהן.
ואגב - מעטים האנשים כאן שאכן נשמעים קיצוניים. מדוע מי ששולח את ילדיו באופן אוטומטי לבית הספר מעולם לא נקרא "קיצוני"???

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי רונלי* » 12 מרץ 2005, 10:15

תודה עדי, היתה לנו בעיית גישה לרשת קטנה - אז באיחור

והלוואי עליי לחנך בבית כשהרגע יגיע (איכשהו, כשהם תינוקות זה לא נראה "לחנך" אלא סתם בבית...)

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אביטל* » 12 מרץ 2005, 07:42

חן חן לעדת המתחנפים.

אך, מיכל, איזה בלוג נפלא.
אכן, למרות הכל זה בלוג נפלא ;-)

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי יונת_שרון* » 12 מרץ 2005, 03:19

אך, מיכל, איזה בלוג נפלא. (הצליח אפילו למשוך אורחים! :-))

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי עין_לציון* » 11 מרץ 2005, 17:17

בעיני כתבת יפה מאד. הרגשתי את הצער והחמלה (וכמובן חשבתי על סדרת]ישמעאל ישמעאל[/po]).

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 11 מרץ 2005, 10:27

תמיד יש מקום לבחון אלטרנטיבות- וזו רק עיצה
מי אמר שאני לא בוחנת?
ואולי כדאי להפנות את השאלה אליך?
הלא כמעט כל מי שמגיע לקהילה הזו מגיע בגלל שהוא בוחן היטב את האלטרנטיבות ולא בהכרח הולך בתלם הסלול והקבוע מראש
קל לתקוף אותי בדף הבלוג הזה - כאן אני חשופה
מי את? והאם את עוצרת (צריך לעצור ולראות מה מפעיל אותנו והאם זה טוב לילדנו-)
מה שכתבתי למעלה נכתב בהרבה חמלה וצער ולא בהתרסה...

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי רוית* » 11 מרץ 2005, 09:00

נוצר הרושם שבא לך שנחזור להיות חיות ואני מצרה על כך-האם הילדים שלך היפר אקטיביים? ומדוע את בחרת ככה לחנך ולגדל את ילדייך- מה עושים לך גבולות- אני הייתי בודקת אם את לא מחליטה יותר מדי עבורם, ומה את חווית בתור ילדה שכל כך מאיים עלייך- לפעמים צריך לעצור ולראות מה מפעיל אותנו והאם זה טוב לילדנו- אני לא אומרת שבהכרח כל מה שאת עושה הוא רע- אבל מאידך את נשמעת לי קיצונית מאוד- וקיצוניות זה בכל מקרה לא טוב.
בתור מישהי שמתעסקת בחיי הנפש (ולא ארחיב את היריעה) ומתענינת בחיים בריאים יותר וטבעיים יותר במידה - עושה לי רושם שאת מונעת (מלשון תנועה)ממקומות שאולי הם טובים לך אך תמיד יש מקום לבחון אלטרנטיבות- וזו רק עיצה

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי גלי* » 11 מרץ 2005, 08:39

בגיל שלושה חודשים לא משאירים אותו במעון "כי הוא צריך חברה"
אולי בגלל שלהורים שלו אין פרוטה שחוקה והם צריכים לצאת לעבוד בשביל שכר מינימום כדי שיוכלו לשלם חשבונות ולקנות מזון (אם אפשר לקרוא למה שהם אוכלים כך). ואולי בגלל שהם תוצר של חברה כל כך מעוותת.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי גלי* » 11 מרץ 2005, 08:35

_וגם אף אחד לא רשם אותו בשום ספר של משרד הפנים (או החינוך)
לא הזריקו לו כלום_
לא הייתי חותמת על זה.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 11 מרץ 2005, 06:38

אתמול היינו בגן החיות של לוס אנג'לס.
חוויה קצת מדכאת למרות שהילדים די נהנו.
גולת הכותרת של הביקור היתה אמא אורנגוטנגית שילדה את תינוקה רק לפני שבועות בודדים.
היא ללא ספק ילדה לידה ביתית בטבע (עד כמה שכלוב יכול להיות טבעי)
היא לא העירה אף אחד כשירדו לה המים
וגם אף אחד לא הסיע אותה לשום מקום.
בזמן הלידה לא בדקו לעובר את הדופק עם שום מוניטור
ולאמא לא "פתחו" וריד וגם לא הזריקו לה אפידורל
על תנוחת הלידה לא היה מה לדבר (בכריעה כמובן)
אף אחד לא דחף לה ידיים ולא ספר לה אצבעות (של אורנגוטנג)
היא אולי צעקה אבל זה מותר כי היא הרי קופה וקופים משמיעים קולות צעקה
(וגם קולות נמוכים שמזרזים את הפתיחה)
את התינוק היא הרימה מיד, הניקה אותו כמובן וחתכה בעצמה את חבל הטבור
(כן כן היא לא היתה צריכה שום הוראות משום מיילדת - זה פשוט טבוע בה)
אף אחד לא לקח לה את התינוק לצינוקיה
וגם אף אחד לא רשם אותו בשום ספר של משרד הפנים (או החינוך)
לא הזריקו לו כלום. היא לא חתמה על שום מסמך וגם לא הוכיחו אותה שזה מסוכן לא לתת שום חיסון
בגיל שמונה ימים לא חתכו לו את האצבע וגם לא את האוזן (או את ה... אתם יודעים)
אורנגוטנגים ידועים כחיות הומאניות במיוחד
אף אחד לא מתרגש אם הוא משתין או מחרבן - זה מתייבש ואין צורך בחיתול
היא סומכת עליו שהוא יחזיק אותה והוא סומך עליה שהיא תחזיק אותו
היא לא צריכה אף אחד שיעזור לה לטפל בו והוא לא צריך אף אחד מלבדה
היא נושאת אותו איתה לכל מקום גם בלי לקרוא את עקרון הרצף
ולו ברור שאף אחד לא הולך לנסות עליו את שיטת החמש דקות
בגיל שלושה חודשים לא משאירים אותו במעון "כי הוא צריך חברה"
ובגיל שלוש לא משאירים אותו בגן עד חמש כי הוא צריך ללמוד.
בגיל שש אף אחד לא נותן לו ריטלין כי הוא לא מסוגל לשבת בשקט בכיתה ולכתוב
ובגיל עשרים וחמש הוא לא צריך לעבור טיפול פסיכולוגי כדי להתאפס על חייו.
בבית הספר של החיים שלו הוא ממש מצטיין
הוא לבטח יגדל ויהיה כמו אימו ואביו ואבות אבותיו
קוף אורנגוטנג מקפץ על העצים לתפארת
ויום אחד כשיגיע לפירקו ויביא ילדים לעולם גם עליהם תמלא עובדת גן החיות
דוח מפורט המתאר את התנהגות האם והולד והכל בהתפעלות ראויה לציון

מעניין שעלינו בני האדם המערביים (הבאופנים) אף אחד לא מילא דוח מפורט כזה
אבל אולי עוד יבוא היום...
מתחשק לי גם לכתוב שאצל בני האדם המתקדמים במיוחד קם המלפפון על הגנן
ושכחנו את כל מה שהיה טבוע בנו מימים ימימה

<מיכל גאה לתאר את קורות משלחת החינוך הביתי באמריקה>

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 08 מרץ 2005, 06:43

הי עדי
1-818-9995247

בשמת
אני אמא חד הורית מזה שלושה וחצי שבועות
קצת התעייפתי וכשאני מגיעה לעדכן אני כבר ממש שפוכה
פירוט בהמשך

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי נילי_לי* » 07 מרץ 2005, 18:57

מיכל ,
אבד לי מס' הטלפון שלך .
שלחי לי שוב .

תודה .

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי בשמת_א* » 07 מרץ 2005, 17:19

תפרטי , תפרטי. את לא תאמיני כמה שמתגעגעים אלייך כאן.

המתוקה שלי שוב עם כאבי אוזניים. התחלתי במשטר ויטמינים קפדני ואכזרי (אכזרי עאלק, זותי מייללת לי על כדור חמוד ללעיסה שאין לו טעם נורא בכלל. אז שאלתי אותה מה יותר גרוע, זה או כאב אוזניים. אכלה בשקט ובלי לילל...).

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 07 מרץ 2005, 03:00

הי עדי,
אני חושבת שהכי טוב שתכתבי ל-susan זו שאחראית על המפגשים.
ה- email שלה הוא [email protected] (בלי ה- "3")
המפגשים מתקיימים בימי חמישי ב-12:30 עד בערך ארבע
אם תגיעו למפגש החינוך הביתי נוכל להתראות
ובשבוע הבא נוכל להפגש מיום שלישי אצלי - מתי שנוח לכם.
אגב עכשיו חזרתי מאירווין - דרך ארוכה למדי
עדכונים:
היינו בבית כנסת קונסרווטיבי לקבלת שבת - קהילה מאד שונה ממה שנחנו מכירים בארץ
היינו על חוף הים במקום משגע ופגשנו את דני סוף סוף
היו לנו יום או יומיים יחד והיה נפלא (חוץ מהדרך הארוכה)
אפרט יותר בהמשך

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי נילי_לי* » 06 מרץ 2005, 06:55

רונלי,

שכחתי לציין סופרמרקטים כשרים : Aaron's, The Place

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי נילי_לי* » 06 מרץ 2005, 06:39

מיכל ,

תוכלי לשלוח לי פרטים של הקבוצה ? מהו טווח גילאי הילדים ? היכן זה מתקיים - בית פרטי או מקום ציבורי ?
תיידעי אותי מתי נוח לכם להיפגש ואוכל להתארגן לנסיעה ללוס אנג'לס שלא בשעות הפקקים (?!...).

תודה.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי נילי_לי* » 06 מרץ 2005, 06:37

רונלי ,

גרנו בסן דייגו שנתיים , עברנו לא מזמן לעיר אחרת במרחק שעה נסיעה .
אם יש לך שאלות את מוזמנת לשאול .
המקום המוזל ביותר לפירות וירקות לא אורגניים הינו -- HENRIS, ניתן למצוא סחורה מועטה של אורגני .
שיטת הקופונים - במידה ויש לך סבלנות ניתן לגזור קופונים מעיתון יום ראשון , יש המעידים כי זה חוסך להם הרבה . הקופונים מכפילים עצמם ב - RALPHS

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אמא_נוסעת* » 04 מרץ 2005, 20:00

הי מיכל
תודה, כיף שענית. טיפים חשובים, גם האורגני וגם כי באמת התכוונתי לקנות שם וכאן להתקמצן על האריזה.
מאוד מרשים ללמוד על החינוך הביתי מדברייך ומי ייתן שכשילדי יגדל אצליח לא להפקיר אותו למוסדות.
האם את בLA או SD (אמרת משהו על 10 דקות מבלבואה)? כך שאוכל לתשאל אותך על אזורים למגורים ועל מחירי דירות?
בהצלחה בעסקיכם (ראיתי את מה שדני כתב:) )
שבת שלום
אגב, שמי רונלי

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי דני_דנקנר* » 04 מרץ 2005, 12:16

מיכליק,
איזה מזל שיש בלוג. כיף לקרוא מה אתם חווים. התקשורת של הילדים עם ילדים מקומיים הסבה לי הנאה רבה. החוויה הבינתרבותית היא בעיני נכס רב-ערך. אני נתקל שוב ושוב בצרות האופקים של אמריקאים רבים שאינם מכירים דבר פרט לתרבות ולשפה המקומיים.
סיימתי את העבודה, 2 בלילה. אני שפוך מעייפות. מחכה בקוצר רוח לפגישה שלנו מחר.
השהות הזו בארה"ב, במתכונת הנוכחית, די שוחקת. ביום פגישות, טלפונים ואי-מיילים בקצב רצחני, ובשעות המאוחרות והקטנות הקשר עם החבר'ה מהמשרד בארץ. היום אחה"צ נפגשתי עם מייסד ברודקום, איש מרשים שהרוויח מאות מליונים בהנפקה מטורפת. המסר שלו לגבי החברה שלי היה חד משמעי: חביבי, תארוז את עצמך ותעבור לארה"ב. הסיבה פשוטה: מנכ"ל של חברה צריך להיות במקום שבו נמצאים הלקוחות.
מיכל, יש לנו על מה לדבר מחר....

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 04 מרץ 2005, 04:38

חזרנו ממפגש של החינוך הביתי באזור היה ממש מדהים למעט שלושה דברים:
  1. אביב בכתה חלק מהדרך ונאלצתי לעצור כמה פעמים (ב-30 ק"מ)
  2. הניווט לא היה מושלם... שאלתי כמה אנשים עד שהגעתי
  3. עשיתי תאונה קטנה בדרך חזרה (יש עכשיו חור בפגוש הקדמי) כולם בסדר ואף אחד לא נבהל
כנראה שלא שמרתי מספיק מרחק ואף שהיה פקק ונסענו נורא לאט העצירה היתה פתאומית ואני לא הספקתי לבלום. עבר
לגבי המפגש.
באופן די משונה הם "מתחבאים" ונמנעים מלומר מה מקום המפגש לאנשים "שלא אמורים להיות שם"
אני עברתי שתי נשים בדרך עד ש"הכשירו אותי" והסבירו לי איך להגיע.
לדעתי יש גם משמעות לגיל הילדים. אני חושבת שמתחת לגיל ארבע-חמש הם בכלל לא קוראים לזה חינוך ביתי, חצי ממשפחות היו עם ילדים גדולים בני לפחות עשר אחת-עשרה (ואחיהם הצעירים)

יש הרבה משפחות יהודיות (עם אמונות כאלה ואחרות)
פעם הקבוצה היתה הרבה יותר גדולה והתפלגה לנוצרים וחילונים
היום קבוצת "החילונים" מונה בערך 40 משפחות ונפגשת לגמרי נפרד מזה 13 שנה
הילדים שלי מיד שברו את הקרח ומצאו חברים בלי שפה ובלי הכרות מוקדמת - לא יאמן
הם דיברו עם הידיים ועשו דברים בלי לשאול אותי כמעט כלום

המפגש מתחיל משעה 12:30 ומסתיים ב-3:30-4:00 (גם הם לא ממהרים מאד בבוקר)
הוא מתקיים פעם בשבועיים.
בימי חמישי האחרים יש "יום ספר" עם בערך 10-13 משפחות
ופעילויות לילדים היותר גדולים (הקראת סיפור משותפת והרבה הרבה משחק)
בתחילת המפגש היום האימהות מתכנסות ויש "זמן הודעות"
סוזן "האחראית" פותחת ומודיעה על פעילויות משותפות של החינוך הביתי האזורי,
על חוגים שונים שהם קובעים ללכת אליהם יחד, על פעילויות במוזיאונים (באצ'י?)
ומציגה את המשתתפים החדשים
אחר כך כל אמא שאירגנה פעילות לימים אחרים מודיעה בקול איפה ומתי
(ממה שקלטתי יש חוג דרמה חוג מדע, מפגש במוזיאון לאומנות, סרט מיוחד וכו' וכו')
קיימים גם מפגשים פרטניים בין הילדים אבל מעט מאד)
אנחנו החלטנו להצטרף לחוג מדע (עם דגש על החלל) שמתקיים בימי שני

במפגש עצמו הילדים הגדולים השתתפו בהצגה מקבת כשאחת האמהות (כנראה מורה לדרמה)
מביימת אותה ומספרת את התסריט היה מעניין ומצחיק
בשיחה עם האמהות מסתבר שרוב האמהות עושות
משהו בין home schooling ל-unschooling
כלומר מצד אחד מלמדות באופן יזום ומצד שני הולכות אחרי הילדים בתחומי העניין שלהם
אני חושבת שלפחות בקבוצה שלנו רוב האימהות נוקטות באותה שיטה

חלק מהילדים הגדולים יותר מחליטים בעצמם והולכים לתיכון
ההורים מדווחים שהם משתלבים במערכת באופן די חלק

בהתבונות על הילדים היותר גדולים אני מזהה הרבה תמימות
הם לא נחשפים כל כך הרבה לעולם המהיר והתעשייתי הלבוש ילדותי ותמים
וגם בתחום שבינו לבינה יש הרבה תמימות
אני רואה את הילדים רגישים, שחווים את החיים ומחבקים אותם
מתייחסים לתינוקת שלי (גם הגדולים שבהם), מתייחסים אלי (באופן די מפתיע)
התקשורת גם עם בני הנעורים טובה ופתוחה. ואני אומרת בלי שום קשר לדרך החינוך:
כאלה ילדים אני רוצה. יש בהם משהו שלם, נינוח, בוגר, מעורר כבוד
אחת האימהות אמרה לי: הם בעיקר משחקים ואז פתאום בגיל 11-14
הם פתוחים ללמוד ברצינות, יודעים מה הם רוצים ובאיזה כיוונים הם מעוניינים להתעמק
בקיצור מאד מאד התרגשתי מהמפגש והתחזקתי בדרך בה בחרתי.

הם מכירים את שיטת הבלי חיתולים אף שרובם משתמשים בחיתולי בד רב פעמיים
סוף סוף ראיתי אמהות עם מנשאים (לפני כן לא ראיתי אפילו לא אחת)
גם הן לועגות על דרך הנשיאה בכיסא הבטיחות (ללא מגע יד אדם...)
היה יום מקסים ואנשים מקסימים (כולל הנמוכים שבהם)

אוסי הי,
תזהרי עם האקונומיקה. תני למכונה לכבס ואל תגעי בידיים
גם לנשום את החומר לא כדאי. זה רעיל ומסריח
מתגעגעת מאד

עדי ומ י
תודה על המידע, יתכן שנגיע למקומות אבל רק עם דני (הנסיעה ארוכה מדי)

אמא נוסעת,
הדרך לחסוך:
להכנס לסופרים הזולים: מזון אורגני טוב וזול יש ב-trader joes
אוכל בכמויות גדולות ללא מבחר גדול יש ב-cosco וצריך לעשות כרטיס חבר כדי לקנות
קניונים ומולים הם סחטני כספים. הביגוד די יקר כאן למעט בסיילים שגם אז לא בטוח למצוא בזול.
לדעתי חשוב להביא בגדים מהארץ וכאן לקנות רק השלמות (רק אם חייבים).
חוץ מזה להכין אוכל בבית ולא להכנס למזללות (גם חסכוני וגם יותר בריא)

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אסנת_ניר* » 03 מרץ 2005, 23:55

הי מיכל,
הכל טוב? כאן מזג האויר משגע, קצת חורף וקצת קיץ ומשתנה בקצב רציני. בקשר לפורים, דנה תתחפש לסינית. בבית הספר מכינים פורימון, והשנה, התנדבתי לועדת ארועים של בית הספר, ולכן, אני אמורה להיות משתתפת פעילה בפורימון. חבל שאינכם כאן, הייתם באים להשתעשע. זה ערב שלם שאני מתעסקת עם אקונומיקה כיוון שהכנסתי חולצה אדומה לכביסה לבנה והכל יצא ורוד עז. עד כדי כך שהאקונומיקה "אכלה" לי ממש את האצבעות, כאילו שפשוף רציני. הזהרי עם החומר אם את עובדת איתו.
ביי בינתיים.
אסנת

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אמא_נוסעת* » 03 מרץ 2005, 20:03

איזה כיף למצוא את הדף הזה. בקול רם אני משתתפת די חדשה אבל תמיד נדהמת מהקהילתיות של האתר הזה. לא ידעתי שזה אפשרי באינטרנט.
אני כותבת כי גם אנחנו (אני, בן זוגי ותינוקי בן 8 חודשים) נוסעים לסן-דיאגו, לרגל עבודתו של בן הזוג. נורא רציתי לשאול אם יש לכם טיפים להתנהלות כלכלית מתונה שכן משכורתו תהיה כה כה נמוכה... ובכלל - איך סן דיאגו והאם מישהי/ו מכם בסביבה? תודה.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מ_י* » 01 מרץ 2005, 03:37

הי מיכל
אני עוקבת בענין אחרי החוויות - איזה כייף שזה לחודשיים. נראה לי אחלה של פרק זמן.
בין בילויי החורף שלנו (כאן קר ומושלג) הבנות שלנו אוהבות להכנס לחנויות יד שניה הגדולות
בקנדה יש את ווליו-וילג', נדמה לי שיש כאלה גם אצלכם
תמיד מוצאים שם דברים משונים שאפשר לעשות מהם משהו, שקיות מלאות צעצועים קטנים, בובות וכל מיני
ושלא כמו טויס אר אס הדברים לא ארוזים בהמון קרטון ואפשר למשמש אותם ואפילו לשחק בחנות
ועכשיו כשפורים מתקרב אפשר להתפרע שם עם תחפושות

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי נילי_לי* » 28 פברואר 2005, 21:40

http://www.ocparks.com/oneillpark/

אזורי טבע קסומים ב - orenge county, המתאימים לטיולי משפחות .

מלבד זה :

לגו - לנד : מתאים לקטנים שבחבורה , קטן יותר , עם אזור נרחב של משחק חופשי במתקני שעשועים . מרחק שעה ו - 45 דקות מלוס אנג'לס .

sea world - בסן דייגו . קניית כרטיסים יכולה לזכות אותך בכניסה חופשית עד סוף השנה . בהחלט כדאי עקב עלות גבוהה מאד של כרטיסים . מרחק שעתיים מלוס אנג'לס .

זהו לעכשיו .
שהות נעימה .

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 28 פברואר 2005, 19:39

אורית (-: אכן קונטרה
החזיקו מעמד והמשיכו להנות.
גם אתן!!!
אמא של יונת,
כמובן כמובן את הכלה והנכדה!!!
הבוקר אנחנו מנסים להגיע לסיפריה.
נראה אם זה יצא לפועל

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 28 פברואר 2005, 14:17

מיכל, את ה"קונטרה" לדף שלי על אפריקה...:-)
החזיקו מעמד והמשיכו להנות.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אמא_של_יונת* » 28 פברואר 2005, 11:03

מיכל - שכחת את הנכדה המתוקה! ;-)

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 28 פברואר 2005, 08:33

<אם אין לך משהו חכם לומר, אלי מוטב שלא תאמר? למה?>
מייק, לך ולבני ביתך יש תמיד דברים חכמים לומר
אתם משתמשים הרבה פעמים ב"סייג לחוכמה וגו'" לצערי הרב
ד"ש חמה חמה לאמא של יונת ולביתכם וחתנכם וילדיכם ונכדיכם (שכחתי מישהו?) (-:

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מייק_בר_רב_אשי* » 28 פברואר 2005, 05:20

קורא ומזדהה ומאחל המשך מוצלח כמו עד כה ויותר.
<אם אין לך משהו חכם לומר, אלי מוטב שלא תאמר? למה?>

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 28 פברואר 2005, 04:44

הי מולי
whole food יש במרחק כמה מאות מטרים מהבית.
אכן סופרמרקט מעניין ויקר.
בבלבואה פארק היינו מרחק 10 דקות נסיעה (יותר מדי) ויתכן שכשיתבהר שוב נצא לשם
בהחלט נשמח להפגש אצלך או אצלינו

הי דניאלה
מאד שמחה על התגובה...
גם בארץ אני בסך הכל מגדלת לבד את הילדים (דני מגיע בערבים מאוחר)
ההבדל הוא בתמיכה של המשפחה והחברים.
אז נכון שבארץ התמיכה משמעותית יותר ויש ממש קהילה מסביבינו
אבל גם כאן אנחנו לא לגמרי לבד. היום חזרנו מחברים (מרחק שעה נסיעה)
והיה מאד מאד נעים. הילד דובר את שתי השפות ברמה של שפת אם
והאם מבשלת תזונה מקרוביוטית. עמדתי איתה במטבח רוב היום עזרתי וטעמתי
ולמדתי המון על צורות בישול ומאכלים מוזרים (כנראה מאד בריאים)
הילד סובל מבקע סרעפתי (שבו הקיבה עולה לכיוון הסרעפת בעיקר בלילה)
וכל המשפחה עברה לתזונה אחרת לגמרי שעד כה עזרה לו מאד בעניין הכאבים

יש כאן מיחזור זבל.
לכל משפחה יש בבית שני פחים.
פח זבל רגיל ופח של כל הזבל למיחזור (פלסטיק, נייר, קרטון, אלומיניום, סוללות וכו' וכו')
הזבל נאסף בנפרד ללא טירחה גדולה מדי מצד התושבים
בהחלט פתרון טוב להר הזבל שבו כולנו נטבע יום אחד אם לא נמחזר יותר

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אני_מולי* » 27 פברואר 2005, 15:38

מיכל - כדאי לכם לבקר בסופקרמרט WholeFoods
שהןא מקדש לאוכל אורגני ... רק כדי לשהתרשם .. הכל שם מאד יקר אבל מאד יפה
פרק חבייב עלי הןא Balboa Park
אני וביתי באים בסוף מרץ ואז נוכל להפגש אצלנו (יש חצר ענקית)

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי דניאלה* » 27 פברואר 2005, 15:01

לא קשה לך להיות לבד כל הזמן< איך הילדים עם הגעגוע. נשמע שאתם עושים חיים ביחד ואני קוראת בשקיקה את הדף הזה. למרות שאנו לא מכירים. אני ממש מדמינת איך אני ובעלי ו5 ילדינו נוסעים כך לחו"ל - אבל ביחד. אני מקוה שהפרידות לא קשות לך מדי . שבוע טוב

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 27 פברואר 2005, 07:01

היום שבת ודני חזר
לא עשינו "כלום" כדי להספיק להיות הרבה יחד (מחר אנחנו שוב נפרדים לשבועיים)
ה"כלום" היה:
ארוחה משותפת
שיחה של דני עם הילדים
תרגום סרט
קריאה מספר
משחק טניס
וכביסה וגיהוץ ונגמר לנו היום

אני כל הזמן רעבה
בא לי להגיע לדונטס ולא לצאת משם בלי כמה חתיכות של סופגניות ביד ועוד כמה בתוך הבטן
הכל בגלל ההנקה אביב טורפת ואני הולכת לישון בדר"כ רעבה

ליונתן יש הצעה: "למה שבני האדם לא יוולדו זקנים וככל שעוברות השנים יהיו יותר ויותר צעירים.
כי זה כיף להיות ילדים וגם אפשר ללמוד מהם הרבה"

אני רצה לגמור לגהץ. מחר על הבוקר דני עוזב עם מזוודה מלאה...

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 25 פברואר 2005, 09:41

הבוקר המשכתי במגמת האמא המושלמת פרק רביעי
נסענו להרים.
ב-10 דקות נסיעה הלוך ו-10 חזור אביב קיטרה ורוני המתוקה החזיקה אותה בידיה כדי שנצא שפויים.
עשינו טרק קטן של כמה שעות, קטפנו מרווה להכין תה, ראינו סנאים, צופיות, איילים ונופים עוצרי נשימה. היה מדהים ממש ונהניתי מכל רגע אף שסחבתי משאות כבדים...
כולם הלכו כולל נעה (אף שהתלוננה והצטערה שאבא לא כאן כדי להרים אותה)

לפני 28 שנים הייתי בארה"ב עם הורי ואחי.
אני זוכרת היטב את החוויות דווקא מהסביבה הקרובה לבית
את היער והמחנה שבנינו בו את הבית של החברים, את השלג (בניו יורק) וכמובן את הבית
במובן מסויים ביתי הבכורה חוזרת על חוויות הילדות שלי בערך באותו הגיל

גם הורי ניסו לזכות בפרס השנתי של ההורים הטובים, ולקחו אותנו לכל המקומות שאפשר להגיע אליהם וגם לאלה שאי אפשר
לא כל כך אהבתי (ממש שנאתי) את הנסיעות
לא אהבתי את הטיולים הרחוקים (זה כמובן השתנה מאד כשהתבגרתי)
ואני חושבת שלצאת לחיק הטבע הקרוב ביותר (עדיף ממש מרחק הליכה מהבית)
ולהדביק את הילדים באהבה לירוק, למראות לריחות (ולפעמים) לאוויר הנקי, יגרום להם באופן טבעי להרחיק בעצמם ל"טיולים שנתיים" או "מחוף לחוף" כשיבשילו לכך

טוב אבל אם להודות על האמת לא יצאתי לטייל בשבילם אלא בשביל עצמי (וכנראה שכך נהגו גם הורי). וכנראה שאת האהבה הגדולה שלי לטבע ולטיולים ירשתי מהם
אז אולי אחרי הכל הם כן זכו בפרס ההורים המושלמים חלק ד'?

לילה טוב. השותפה לדירה לא הגיעה.
איזה מזל שהמיטה לא ריקה כך שאני לא ממש פוחדת

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 24 פברואר 2005, 21:41

שלומות לכולם
כתבתי המון והכל נמחק כי נעה משחקת איתי אמא ותינוקת
הגדולים יצאו לנחל כדי להמציא את השפה הסודית החדשה שלהם
אביב ישנה והכל מוכן לצאת לפיקניק ולטיול בהרים לכשתקום

אצלי הכל שפיר מתגעגעים לארץ למשפחה ולחברים וכמובן כמובן לדני
אתמול ביקרנו בחנות ספרים שמולי הזכירה (תודה מולי)
קראנו ספרים, האזנו לדיסקים וקנינו דבר או שניים
בדרך חזרה הבנות נכנסו לחנות לשושבינות ודמיינו איך יהיה אם אמא ואבא יתחתנו שוב
יונתן נסע בקורקינט והיה ממש חסר סבלנות וקצר רוח (מעניין למה)

עוד לא היינו באטרקציות של אמריקה הגדולה
אך נדמה לי שזה משנה רק לנו המבוגרים
לילדים יש בבית די פעילויות וזמן ושקט להמצאות - מצרך נדיר שכל כך חיוני להם כרגע
נשיקות חמות לכולם

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי בשמת_א* » 24 פברואר 2005, 14:32

איזה כיף היה לדבר אתמול! הקטן דיבר אחר כך בהתרגשות על יונתן ואמר שיונתן ייתן לו נחשים (מחימר? (-; ), והגדולה הרגישה מאוד את כל הגעגועים.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אמא_של_איתי* » 24 פברואר 2005, 08:08

הי מותק!
אני מקפידה לקרוא מידי מספר ימים על קורותיכם. האם טוב לך? האם מצאת לך כבר חברות טובות גם בארה"ב? מתגעגעת

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אני_מולי* » 23 פברואר 2005, 07:00

מיכל - בימי גשם ההכי שווה לשבת בחנות של Barnes &Noble
יש מחלקה לילדים ויש המון מגזינים ןגם אפשר לשתות קפה ועוגה
הבת שלי בת שנתיים וארבע חודשים מאד אוהבת לקרוא שם ... אנחנו בחנות 2 בשבוע במיוחד כשחורפ.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 23 פברואר 2005, 03:28

פסוליה
חחחחחח
אוסי
איזה כיף שאת כותבת
מודה שהייתי קצת בדיכי ויצאו לי דברים שלא היו יוצאים אם אתם הייתם בסביבה
אבל הרבה אומנים גדולים היו קצת מסובבים לא? :-D
אמא תשמיעי קול שמעתי שאת קוראת בשקט לבד בחושך (-:

אתמול קניתי משחקים
נכנסנו לטויס אר אס וקנינו לגו, קורקינט, וגם משחקים אינטיליגנטיים
טוב, האמת שהסתדרנו היטב גם בלעדיהם. אבל כנראה שאי אפשר בלי וגם הילדים מאד מאד מאד נהנים מהם

היום החלטתי להמשיך במגמת האמא המושלמת (5 יחידות מוגבר לבגרות)
ולקחתי אותם למוזיאון שבו היתה תצוגה על איינשטיין
אני רוני ויונתן מאד נהננו ולמדנו דבר או שניים
אביב ישנה
נעה צעקה בעגלה הביתה הביתה
כל שניה מישהו היה צריך לשירותים
ואיך אפשר בלי ארוחה דשנה (שלקחנו מהבית) בדיוק כשהגענו לפצצת האטום
ובלי כאב ראש (לרוני) ובחילה (ליונתן)
בחישוב סופי היינו בתצוגה אולי שלושת-רבעי שעה
ושעה בדרכים
חזרנו הביתה.
הם ישר ללגו
ואני קישקשתי בזנב שהצלחתי ליסוע הלוך חזור די רחוק בלי אף אחד שיעזור
וגם לא לטעות ולהכנס לתצוגה וללמד ולהרצות ולתרגם ולהעביר קצת התלהבות של שיעורי פיסיקה שאהבתי בתיכון והכי הכי שעשינו משהו "נחשב" (אפילו שביום הגשום הזה הם היו נהנים יותר בבית)
ואם תשאלו אותם מה היה בתצוגה?
הם יספרו לכם על המטריות של המוזיאון שהשתמשנו בהם במעבר ממקום למקום כי ירד גשם שוטף
ועל החנות שהיו בה כוסות חולצות ובובות של איינשטיין
ואולי גם קצת על מהירות האור
אבל אמא שלהם למדה שאי אפשר להאיץ את האור (כי יש לו מהירות סופית)
ותאורטית אפשר ליסוע בזמן אבל לא לאחור
ושאם נטוס במהירות שהיא כמעט מהירות האור הזמן מתארך
וגם שכמות האנרגיה שאפשר להפיק ממסה קטנה ביותר שמתפרקת היא עצומה (E=MC^2ׂ)
וגם איך מסות נמשכות אחת לשניה? כי המסה הגדולה משנה את פני החלל אז הקטנה פשוט נמשכת לכיוון שלה כמו רשת מתוחה ששמים עליה כדור כבד ואחריו כדור קטן יותר (הקטן נופל לכיוון הגדול)
וזהו להיום

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי פסוליה_ליום_מנוחה* » 23 פברואר 2005, 00:23

אחות, ניסיתי להתקשר ואת לא עונה. הסקייפ הזה באמת מעפן.
קראתי את מה שכתבת על ההקשבה לילדים ואני ממש לא מבינה. זה היה ייסורי מצפון ? ואם כן על מה בדיוק ? זה מה שקורע לך את הלב בחיים האלה ?.
אני לא רוצה להסתבך עם כל האימהות המקצועיות פה ולהקים עלי את אושיות האתר, אבל אם הכוונה היא לחיות 'באופן טבעי' אז לדעתי זה מאד טבעי שמידי פעם לא יתאפשר לך להיות קשובה במאה אחוז לכל הארבעה. אני בטוחה שכשהיאקונה (או איך שלא קראו לחבר'ה מעיקרון הרצף (יאקוזה אולי :)) היו באמצע הלחץ של קטיף הלוביה בשדות התפספס גם להם איזה חוכמה מדהימה של ההוא שם במינשא מאחור.
וחוץ מזה את תמיד יכולה להתנחם במושג הכסת"ח האולטימטיבי - Good Enough Mother.
נראה לי שאסנת צדקה באבחנתה ואת קצת בודדה. אני עובדת על תכנית לשגר את אמא אלייך עם קצת בטטה ובאאאאד וסיר מולוחייה.
בכל מקרה היא הבטיחה שהיא תחשוף את עצמה בפומבי ותכתוב פה...

פה בארץ הכל סבבה. ניצני הקיץ שיגרו את כל האימהות פה בשכונה לגינה הציבורית וכולם משילים מעצמם לאט לאט את הכבדות של החורף ושאריות הנזלת.
ג'וג'ו עובר כרגע תכנית אימונים אינטנסיבית להדביק את הפער שאביבה פתחה עליו ואני מקווה שבקרוב אוכל לדווח על התקדמות (לפחות איך עושה דג).

דרך אגב, מה קורה עם דני ? למה הוא לא כותב קצת גם ? ( או שזו מלאכה שאבירים אינם עוסקים בה ? ;ׂ)

מתגעגעים אלייך כבר

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אמא_של_יונת* » 23 פברואר 2005, 00:19

ובעצם לא היו הם עצמם רק בשביל לרצות אותי או לא להרגיז או לא לגרום לי צער
וזה רע?
לי זה נראה כמו התחשבות והסתגלות חברתית.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אסנת_ניר* » 22 פברואר 2005, 21:06

מיכל,
אני קוראת את מה שכתבת וחשה שקצת קשה לך לבד. נישמי עמוק והופ הימים חולפים ודני ישוב במהרה. את יכולה להתקשר כל יום אלינו כדי להתרגע מעט.מעניין שכשהילדים מספרים מה עובר עליהם, הם מזכירים דבר ראשון את הסנאי והדג והברווזים.כנראה שזה חסר בארץ.
באשר לנושא ההקשבה שהזכרת בעניין הפנקייק,
דעי שלאורך כל הדרך הילדים והמבוגרים צריכים מעט לעגל פינות, מעט להתיישר לפי החברה, בתקוה שלרב פועלים על פי מצפונם ודעתם. באשר לך, נסי לא לקחת הכל הכל על כתפייך, שהרי את לוקחת די ויותר..

ביי חמודה
אסנת

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי בשמת_א* » 22 פברואר 2005, 13:23

(())
קוראת בעניין, בהזדהות ובהתפעלות {@
והמתוקה שלי עדיין חולה, אבל לאט לאט לאט מתאוששת. עכשיו השאלה כמה זמן ייקח לה להחזיר את הקילוגרמים שהפסידה במחלה הזאת (כבר כמעט שלושה שבועות במצב של "חולה" או "מחלימה" ועם תיאבון על הקרשים )-: ).

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 22 פברואר 2005, 07:53

כשנמצאים קרוב לילדים יש הזדמנות להיות שם ברגעים מיוחדים באמת.
לא רגעים גדולים לא טיולים שנתיים או מסיבות סוף שנה
ובכל זאת רגעים קטנים שמלמדים אותך על עצמך ועל הילדים

אתמול בבוקר רוני הכינה פאנקייק
ההסכם הלא כתוב שלה עם שאר הילדים הוא שהיא מכינה קודם כל לכולם ורק אחר-כך לעצמה.
והנה את הפנקייק הראשון היא הכינה ליונתן
ורצה הגורל והוא קצת איך לומר...התכווצ'ץ'
עמדתי לידה והיא אומרת: אמא יונתן לא יאהב את זה
אני המשכתי בשלי "אז מה" אמרתי בליבי
ואז היא אמרה שוב
יונתן יפצפץ אותי על זה
ואז היא ניגשה אליו ואמרה:
יונתן, הכנתי לך פנקייק מאד מאד טעים ואני אשים בו הרבה מייפל
אבל הוא לא כל-כך שלם נכון שלא אכפת לך?
הוא אמר שלא והיא חזרה להכין ואני נשארתי עם ההירהורים

ברגעים האלה אני מתחילה להבין:
  • שהילדים שלי אחרים ממני בהרבה מאד מובנים
  • שדברים שלי נראים מובנים מאליו או לא חשובים בכלל - הם מעריכים אחרת
  • שיש לתת כבוד ומקום לילד להיות הוא עצמו ולכבד אותו בדברים שהוא רוצה לומר או לעשות גם אם באותו הרגע אנחנו לא ממש מבינים את הצורך
ובעיקר בעיקר מדובר בילדים הטובים שלא מתעקשים
ולא עומדים על שלהם ואם לא תאפשר להם להתבטא הם לא יעשו סצינות
הם ירצו בשקט להיות הם עצמם מצד אחד, ומצד שני לא נורא אם זה לא יקרה
וזה מה שקורע הכי הרבה את הלב כשאני חושבת על אותם הרגעים שמיהרתי
או לא הקשבתי או ביטלתי והם זרמו איתי ובעצם לא היו הם עצמם רק בשביל לרצות אותי או לא להרגיז או לא לגרום לי צער

ואני שואלת איך להמשיך עם ההקשבה הקשה הזו במציאות החיים העמוסה?

דני לא כאן ואני לבד בלילה ואולי גם קצת פוחדת...

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 21 פברואר 2005, 22:34

הימים כאן גשומים מאד. אומרים שכמות הגשם משתווה לכמות הכללית של חמש השנים האחרונות.
מידי פעם אנחנו זוכים לראות תעלות מים זורמים בשצף קצף או איזה נחל שעולה על גדותיו.
היום שוב ניסע לראות את הנחלים בהרים.
הילדים משחקים המון בבית וממשיכים ליצור ולהמציא
היום יונתן הודיע שאין לו מה לקרוא וישב ליד המחשב וחיבר סיפור משל עצמו כדי שיוכל לקרוא אותו.

אז אפילו שלקחנו המון ספרים מהארץ וכל כך התאמצנו לסחוב אותם, אולי לא היינו חייבים.
איך דן לסרי אומר? תנו להם להשתעמם. כל כך נכון

אתמול הם יצרו בתים מניירות לעצמם ולבובות
הבוקר תירגלנו בעיות דרך במשך חמש דקות שלמות. כשמסבירים בצורה אינטואיטיבית ורלוונטית, מאד קל להבין.
אפרופו בעיות דרך:
שיטת הנהיגה כאן מוזרה למדי.
באור אדום אפשר לפנות ימינה לאחר עצירה מלאה
באור ירוק בפניה שמאלה יש לתת קודם כל לכל יתר המכוניות ממול לחלוף ואז לפנות (כלומר חוסך זמן רמזור בפניות - חשוב מאד בשעות הלחץ)
עד כאן להיום

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 20 פברואר 2005, 23:25

כמה פרטים נוספים:
דני לא יהיה עכשיו שלושה שבועות
אנחנו מאורגנים ונהנים מאד יחד ולחוד

היה שוד מזויין בכפר (בארץ) אצל השכנים מצפון.
איימו על האישה באקדח באמצע הלילה. היא היתה בלי בעלה ועם שני ילדים ממש קטנים
טראומה לא נורמלית
גנבו לה 1000 ש"ח וביקשו את הקוד למכונית
הפורץ/שודד הוא ערבי בשנות העשרים לחייו בחור חסון למדי.
פחד אלוהים

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 20 פברואר 2005, 23:22

הי רחלי
מזמן לא נכנסתי היו לנו מעט קשיים (במחשב).
אולי אתם רוצים לבוא לטיול כאן בטופנגה קניון יש יופי של מסלולים מלבד זאת שמאד נשמח לארח אתכם כאן
מה דעתך?

גילינו שהדברים הקטנים הקרובים לבית הם הדברים המהנים ביותר לכולל ובעיקר לילדים.
נסענו עד מוזיאון מדע וראינו שם סרט מדהים על גוף האדם.
רוני כל הסרט סתמה את האוזניים ואילו יונתן דיווח שהוא הכי נהנה בקיר טיפוס שהיה בכניסה למוזיאון.
אז בשביל מה נסענו?
אה כן, בהמשך היינו אצל חברים ישראלים שנמצאים כאן בחינוך ביתי כבר חודשיים (רק מפאת מחלה)
הילד בן שבע וחצי דובר עברית ואנגלית ברמה של שפת אם.
הילדים לומדים ממנו את האנגלית, סופגים את האווירה, משחקים, מגדלים יחד גבישים. מה צריך יותר?
היה כיף לא רגיל וכבר למחרת הם המשיכו את הקשר ביניהם בטלפון

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי רחלי_מ* » 18 פברואר 2005, 07:08

לקח לי זמן אבל בסוף הבנתי את ל או מ....
ואפילו אין לי תירוץ טוב :-)
לילה טוב!

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי רחלי_מ* » 18 פברואר 2005, 03:52

הי מיכל,
נראה לי שאתם כאן לזמן קצר. נשמח בכל מקרה לפגוש אתכם רק לא הבנתי את המשפט הבא:
אולי ורק אולי נגיע לבקר בדרך ל או מ הבהרות?
תודה, רחלי.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אסנת_ניר* » 17 פברואר 2005, 23:16

היי מיכל וכולם,
שמחתי לקרא שאתם נהנים מאוד. זוהי חוויה מיוחדת לילדים להתנסות בחיים באזור מחיה אחר.
אתמול היינו בהצגה שלמה המלך ושלמי הסנדלר - מקסים. יש למה לחזור לארץ.... וגם כדי להפגש שוב.
מתגעגעים,
משפחת ניר

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי בשמת_א* » 16 פברואר 2005, 19:35

זה נראה כאילו הנזילה והסתימה רודפות אחרי עוד מהארץ
יש לזה משמעות אנרגטית. כדאי לך לברר, אם זה רודף אחרייך סימן שיש פה שיעור בשבילך.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אני_מולי* » 16 פברואר 2005, 18:06

מיכל, ביגוד זול ניתן למצוא ב - Ross Dress for Less
צריך קצת לפשפש אבל יש מציאות (זה כמובן אם צריך)
השהות שלכם קצרה, חשבתי שבאתם להתשקע בוואלי
אני ממליצה לסוע מערבה ל - Topanga canyon יש שם מסלולי הליגה מאד יפים בין ההרים ןניתן לבחור איזה קושי
זה לא מאד רחוק (134 מערבה ואז 101 ליכוון ונטורה)
אני יודעת שיש מזג אןיר לים אז החוף שאני אוהבת הוא Las Virginasשלהגיע אליו נוסעים אותו דבר
ןאם במקרה אתם מתגעגעים לאוגל מהארך יש את הסופרסל על וונטורה באנסינו ...

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 16 פברואר 2005, 06:51

רחלי,
כבר כתבתי לך כמה תגובות שכולן נמחקו
אולי ורק אולי נגיע לבקר בדרך ל או מ
צחקתי כשכתבת אנחנו גם מחונכים, גם בבית וגם נשמח להכיר אתכם!
אני מקווה שאנחנו מספיק מחונכים עבורכם, בכל מקרה אנחנו משתדלים מאד
מולי,
נשהה כאן חודשיים וקניות באינטרנט אני כמעט לא עושה למעט דברים ספורים בלבד (בטח לא בגדים)
תמשיכי לעקוב ותודיעי כאשר תגיעי

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 16 פברואר 2005, 06:42

אז...
עבר עלינו די הרבה
קודם כל כולם עדיין מחלימים. בעיקר אביב שמהיום שהגענו היא או עם חום או עם פריחה ומאד לא רגועה.
מי היה מאמין שתינוקת חייכנית ונחמדה תהיה כל-כך חסרת מנוחה.

גילינו שחמש דקות נסיעה מהבית יש הרים, חורש טבעי ונוף מרהיב שלא היה מבייש את צפון הארץ בכלל
(עדיין ישראל הכי יפה בעיני)
יצאנו לטייל, עשינו פיקניק, הבטנו וראינו את העמק שבו אנו גרים עירוני ומיושב
ראינו תמונה של העמק לפני חמשים וחמש שנים
כמעט ולא היה שם אף בית (היום הכל בנוי)
בעיני המראה של עמק חשוף יפה יותר

ישבנו לשתות תה עם מרווה ולואיזה שרק קטפנו ממש על יד הנחל
לילדים היה כל כך טוב שאפילו ראינו אותם מתחבקים. אוי זה ממש גורם לי קורת רוח
מעניין שכל מי שאנחנו שואלים מפנה אותנו ל"אתרי בילוי" עירוניים כשכל מה שרצינו אבל באמת הכל נמצא בדיוק בכיוון ההפוך ובמרחק של כלום מהבית

אם אתם מעויינים עידכון קצר בנושא הקניות
השפע כאן ומגוון האפשרויות לקניה הוא בלתי מוגבל
הפיתוי לקנות עוד ועוד בגלל מבצעים עצום ויש לעצור, לחשוב מה באמת נחוץ ולצמצם את הקניות למינימום ההכרחי ועוד קצת (לשנה הבאה)
למשל בחנות נעליים שבה המחירים נוחים מאד (כי אין מותגים) אם קונים זוג אחד מקבלים את השני בחצי מחיר
כל כך מוכר מהארץ...
כמה זוגות צריך בן-אדם אחד? מה הכי כדאי לקנות? ואיך לתכנן את הקניה לילדים כך שיהיה זוג אחד גם לקיץ?
אולי עדיף כבר לא להכנס בכלל ולקנות כשצריך (גם אם עולה קצת יותר)

החלטנו לצאת למסעדה. פעם ראשונה (וכנראה שגם אחרונה)
יצא לי החשק למסעדות אמרקאיות לחודש הקרוב.
המוסיקה הרועשת (מוסיקת חתונות), השמנים שבאים לזלול, המנות הענקיות עתירות השומן
אין לאמריקאים אוכל אורינטאלי כמו שיש במקומות אחרים בעולם.
האוכל שלהם מתחיל ונגמר באוכל מהיר, מזללות, תפריט עתיר קלוריות וכמה שיותר גדול יותר טוב

בעיני האוכל הביתי פי אלף יותר טעים הכנתי מרק אפונה, מדג'דרה וסלט טונה

אין לי מושג איך הילדים לומדים אנגלית אבל זה קורה. כל יום נוספות עוד ועוד מילים לאוצר המילים
כל אחד קולט מילים אחרות והם מחליפים ביניהם מידע, מתקנים אחד את השני ומלמדים (היום רוני לקחה קלפים ללימוד אנגלית) וישבה עם נעה

הטלוויזיה: לא יודעת כמה לאפשר המגוון בלתי מוגבל למרות שהם נתפשו בעיקר לסרטים המצויירים
והם לומדים מזה המון אנגלית, בלעדי

כשאני מדברת עם אמא שלי היא תמיד מזכירה את עניין החשבון ואני מלאת יסורי מצפון שאני לא יושבת איתם יותר
אני תוהה אם גם החשבון נקלט כך מהאויר ב אותה מידה ששפה נקלטת או שזהו עניין של נטיה
אצלינו יונתן הרבה יותר מכוון מתמטיקה ורוני יותר שפה כתובה

היום היה כאן השרברב לטפל בנזילה. זה נראה כאילו הנזילה והסתימה רודפות אחרי עוד מהארץ
הבלגאן והליכלוך שהיה כאן היה לא יתואר. צילמנו לתיעוד.
תוך שעתיים המטבח היה מבריק וכל הכלים המלוכלכים חזרו נקיים לארון. איזה כיף שאני כבר אחרי.
מישרוצה לדבר איתי בסקייפ הכתובת היא michaldankner

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אמא_של_איתי* » 15 פברואר 2005, 20:16

כולם כבר בריאים?

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי בשמת_א* » 15 פברואר 2005, 16:05

יש לי סקייפ! נוכל לדבר!

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 15 פברואר 2005, 01:01

כתבתי כמה פעמים והכל נמחק אנסה שוב מאוחר יותר
הי אורן לא הספקתי לענות אבל קיבלתי את המייל ומאד שמחתי היום יהיה לנו סקייפ בשאיפה

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אורן_אבא_של_נועם_וגל* » 15 פברואר 2005, 00:14

הי,
הבנתי שכבר נסעתם... האמת שלא הייתי בארץ בשבוע האחרון.
קראנו וממשיכים לעקוב אחרי ההתאקלמות והחוויות השונות.
שלחנו לכם מייל עם שם המשתמש שלנו ב Skype.
דש לדני.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אני_מולי* » 13 פברואר 2005, 22:57

מיכל - מה עם קניות באינרנט?
לכמה זמן תהיו? אולי כדאי לעבוד על היסטורית אשראי

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי בשמת_א* » 13 פברואר 2005, 22:51

איזה חמוד יונתן!
אנחנו מסבירים לשי שנסעתם, אבל קשה לו לקלוט את העניין הזה של חו"ל. אחרי שחזרנו מאנגליה הוא כל הזמן ביקש לנסוע שוב. מבחינתו, לעלות על מטוס זה בערך כמו לנסוע לירושלים... אפשר לנסוע ולחזור אחר כך, לא? (-;

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי רחלי_מ* » 13 פברואר 2005, 06:39

הי מיכל,
לא יודעת כמה זמן תשהו בארה"ב, אבל אם בא לכם לטייל אז אנחנו בסך הכל 5 שעות מזרחה מכם. אנחנו גם מחונכים, גם בבית וגם נשמח להכיר אתכם!

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 13 פברואר 2005, 06:32

וואו איזה כיף של תגובות.
הי ורד
אנחנו נמצאים בבית של חבר ילדות של דני. הוא גר כאן כבר כמה שנים ובמקרה נמצא כרגע בארץ.
הבית מאובזר לגמרי כמו שבית צריך להיות ואנחנו כמובן משלמים שכירות.
עיסקה אידאלית מבחינתינו ומבחינת החבר.
דני רוב השהות לא נמצא איתנו. הוא נודד ברחבי ארה"ב ומדי פעם מגיח לשבוע.
האלטרנטיבה היתה שהוא יסע לחודשיים שלמים או לשלוש פעמים. שתי התוכניות הללו ירדו מהפרק.

לי נורא קשה העניין עם הקניות. גם בארץ אני לא בדיוק מסתדרת.
לקחת ארבעה ילדים לקניות זו משימה לא פשוטה ואני לא משוכנעת עד כמה חינוכית (תרבות הצריכה וכו')
אני משתדלת לקנות רק כשממש חייבים ולעשות זאת באופן מרוכז (תרתי משמע) ומהיר
לא תמצאו אותי קונה לעצמי דברים עם הילדים. גם אני וגם הם "נגנבים" והסבלנות פוקעת
כן, אנחנו לומדים לקנות רק מה שצריך באופן יעיל, חסכוני ומהיר.

היום עבר בסימן מחלות (שלושת הבנות חלו). לא הוצאתי את האף מפתח הבית (טוב נו, לדג אמרנו צהריים טובים ונתנו לו ארוחה דשנה)
חשבתי שאני עושה להם עוול אבל אין מה לעשות כשהמצב בטטה.
הספות בסלון הפכו למיטות חולים ומדי פעם מי שהרגישה טוב הצטרפה למשחק עם יונתן.
מסתבר שרק אני הרגשתי רע עם זה שלא יצאנו.
הילדים פרחו
יונתן הפך את הגינה בחוץ למכרה של חימר והחל ללוש צורות (גם נחש לשי - בשמת?) ולייבש בשמש
רוני בעקבות מישהי שגרה כאן החלה לעשות יוגה וללמד גם את נעה
הן לקחו ביחד ספר של דיסני והחלו לפענח את שמות המתכונים
ואח"כ בנו מגדל מקלפים
זה מה שהספקתי לקלוט אבל אני מתארת לעצמי שהיו עוד ועוד דברים
אה כן סרטים מצויירים של פעם באנגלית (הפלינסטונז, בגסבאני וכו') גם אני ראיתי
ואביב ישנה
ודני חזר
ודי

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אמא_של_יונת* » 12 פברואר 2005, 23:43

הי מיכל,
מעניין מאד לקרוא את הרשמים שלך.
גם אני מסכימה עם אמא נמרה לגבי קניית בגדים. עובדה, אני לא למדתי עד היום...
אשר להשמנה ההיסטרית, היינו בארה"ב פעמיים ברווח של 11 שנה, וממש ראינו את ההבדל. בביקור השני ראינו הרבה יותר שמנים-נפילים מאשר בראשון. אז כבר היה ברור שזו לא בעייה רפואית של אדם ספציפי, אלא בעייה כללית של תזונה ואורח-חיים.
ד"ש גם לדני ולדור ההמשך.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אמא_נמרה* » 12 פברואר 2005, 19:03

הייתי עם יסורי מצפון ששאר הילדים בזמן הזה לומדים דבר או שניים והילו הילדים שלי היו עסוקים בבחירת מעילים עם האמא שלהם.


לומדים כשרלוונטי לחיים...

נו, לדעת לקנות בחכמה: בגד טוב, עמיד, לאמוד מחיר, אינטראקציה עם מוכרים זו למידה חשובה מאד.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי לילה_טוב* » 12 פברואר 2005, 17:56

ללמוד לבחור ולקנות מעילים זה ממש חשוב בעיני. תהנו!

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי ורד_לב* » 12 פברואר 2005, 10:50

זה ממש מעניין לקרוא את מעלליכם, אפילו שאינני ממש מכירה אתכם.
נשמעת חוויה מעניינת ביותר עבור כולכם.
סתם, כי אני לא יודעת- כמה זמן תהיו שם? האם אתם רואים את בעל/אבא גם, או שהוא עובד? מהו הסידור עם הבית? זה משהו שנכנסתם אליו built in? מאובזר לגמרי, מהעבודה?

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 12 פברואר 2005, 07:40

יש המון שמנים באמריקה. זה דבר נורא בולט וקשה לי ולילדים לא לנעוץ עיניים.
יונתן כבר לא צועק תיראי איזה שמן אלא בא ולוחש לי באוזן.
הם בדר"כ באים בזוגות כנראה עקב הרגלי אכילה קלוקלים בבית.
לא סתם שמנים אלא אוביז. הם פשוט ענקיים. מישהי אמרה לי ש-60% מהאמריקאים במרכז אמריקה הם כאלה.
זה נתון מדהים. אין להם בכלל מודעת. יש אוכל שמן, טלוויזיה, משחקי וידאו. והם בכלל לא עושים ספורט (חלק רק חלק מהם)
כשאני מביטה בהם אני מרגישה דקיקה. מעניין איך אמא של אזמרלדה הצועניה תרגיש...

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 12 פברואר 2005, 07:33

שוב קמנו בחמש.
עד חמש וחצי עשינו דברים של בוקר.
הילדים גילו את טניס השולחן למטה במרתף ושיחקו שם חלק גדול מהבוקר.
דווקא כשאין משחקים "רגילים" אני מוצאת אותם יותר ויותר ממציאים דברים, מנסים דברים פחות מוכרים, פחות שבלוניים במשחק (חדר ארונות, משחק דרמטיי וכו')
ברבע לתשע הלכנו בגשם שוטף לשטוף את הרכב.
רק כשהגענו לתחנת השטיפה נזכרתי שבעצם אין בשביל מה לשטוף...

תכננו לקנות מעילים
בלב כבד נכנסתי לחנות שאמורה להיות מפעל מעילים.
בפועל זה מין הנגאר ענק עם כל סוגי הביגוד ההנעלה והציוד לתינוקות
מה אומר ומה אגיד. הילדים ואני עמדנו בגבורה בשעתיים של בחירת מעילים וקצת בגדים לרוני
היה קשה. כל מה שרצינו כולנו זה לגמור וללכת משם ולומר לעולם לא עוד.
הייתי עם יסורי מצפון ששאר הילדים בזמן הזה לומדים דבר או שניים והילו הילדים שלי היו עסוקים בבחירת מעילים עם האמא שלהם.
טוב העיקר שנגמר

בזמן שעמדתי להכין ארוחת ערב לקבלת שבת נעה התלוננה על כאב אוזנים. זה נשמע לי לא טוב.
ביררתי איפה יש מרכז לרפואה דחופה ומיד כשהיא התעוררה נסענו לשם. הנסיעה לוותה בצרחות של כאב
ליבי נחמץ.
תוך כמה דקות קיבלנו משהו להרגעה ושיכוך כאבים (ואני התפלאתי שבתיק התרופות הענק שלקחתי מהארץ דווקא זה לא היה)
הרופאה היתה מאד נחמדה, השתדלה מאד לא להכאיב ותוך מספר דקות יצאנו משם עם מרשם.

הילדים גילו את הסרטים המצויירים באנגלית. אני יושבת ומתרגמת והם קולטים מילה ועוד מילה לאט לאט.
מוזר לי אבל באמת חשוב להם לדעת את השפה. מה שלא יכולתי לומר כאשר היינו בארץ.
לומדים כשרלוונטי לחיים...

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מייק_בר_רב_אשי* » 11 פברואר 2005, 14:08

גם אנחנו קוראים את הדף שלכם וחושבים עליכם ועל קליפורניה הגדולה. טיילו בשבילנו, יש לנו רשימה ארוכה של מקומות שאהבנו, אבל אתם ודאי לא זקוקים לעצות, ואולי גם לא יכולים להתרחק הרבה. רק אל תחזרו בלי דמות של סקוויה בראש.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי אמא_של_איתי* » 11 פברואר 2005, 13:26

מיכל,
אחרי שבוע מטורף בעבודה ובבית, סוף סוף מתפנה להתעדכן בדבר קורותיכם בארצות הניכר. השתדלי להנות ולמצות עד תום את כל היתרונות הגדולים הכרוכים בחיים ביבשת הגדולה. כאן קר מאוד ואולי אפילו ירד שלג בירושלים. פיקי והילדים מתכננים נסיעה על הבוקר בשבת (מחר ב- 06:00). קנינו להם כפפות מתאימות וכולם בהתרגשות גדולה. אני מקווה שאיתי יצליח להנות כי הוא נראה לי קצת חולה (הוא הודה שקר לו (!!!) והסכים לעטות על גופו סוודר (!!!)). ד"ש חמה חמה לילדים וכמובן בהצלחה גדולה לדני.

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 10 פברואר 2005, 22:27

לינק של רוני רוני דנקנר

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי מיכל_דנקנר* » 10 פברואר 2005, 22:21

שלום דרורה
איזו הפתעה!!!!!
כן גם אני נזכרת ברוצ'סטר הייתי שם בערך בגיל של רוני וזה מעלה בי זיכרונות נעימים מאד. ה"יער" היה חורש בלבד ודי קטן
אהבתי להיות שם בעיקר בחורף היה לנו מחנה בשלג זוכרת?
כמה נעים וטוב שיש כזה מקום שני מטר מפתח הבית והילדים יכולים לשחק ללא חשש (כמעט)
היום שוב קמנו (אני ואביב) בארבע וחצי.
עד שש כולם התעוררו, התקלחו ואכלו ארוחת בוקר.
בשעה שמונה לקחנו פשטידת כרובית מדהימה שהכנתי בעצמי פעם ראשונה בגלות ויצאנו לפארק 5 דקות נסיעה מהבית.
ראינו גברים משחקים גולף ונשים מטפלות בילדים ועולם כמנהגו נוהג
ראינו מלא ברווזים ושחפים ו...עוד לא התרגלתי אבל האוויר כאן נקי, הראות טובה ושום ערפיח לא יושב למעלה
("ויום אחד הוא נותנת בומבה שזה פוצץ כל עולם שזה כמו מלחמת גוג ומגוג אוי אני הבהלתי את עצמי יותר מדי")
חזרנו עייפים אך מרוצים
אביב לא יורדת לי מהידיים אני העוגן שלה מאז הגענו

בלוג משלחת החינוך הביתי באמריקה

על ידי בשמת_א* » 10 פברואר 2005, 16:10

הי,
קצר כי הקטן ישן עלי ובתנוחה קשה.
אני חושבת המון על זיהום האוויר אחרי שהגדולה עברה טיפול לניקוי אלרגיה מזיהום האויר, והקטן עבר כבר שניים ועדיין אלרגי.
המכונית שלנו הרוסה מכתמי זיהום האוויר מרידינג. צריך פוליש וקס להוריד את זה. מה שרואים על המכונית זה מה שנכנס לריאות שלנו. הקיבה מתהפכת רק לחשוב על זה.
יש פה 2 מרכיבים:
  1. אלרגיה לזיהום.
  2. סבל מהזיהום גם אם אין אלרגיה. נזק לריאות.
מסקנה:
לברוח מפה!
אף אחד חוץ ממני לא מתרגש מהחיים בגוש הזיהום. כולם מנסים לשכנע אותי להישאר בת"א כי "נוח כאן"!
אינשאללה תוך שנה אנחנו עוברים למגדיאל בשלב ראשון, ואחר כך נראה.
(האינשאללה מתייחס ללוח הזמנים. אני מקווה שזה לא ייקח יותר, אבל פה ישראל, את יודעת...)
אוהבים ומתגעגעים ואיזה כיף לדבר איתך, אפילו ככה! (אני שומעת אותך בכתיבה)

חזרה למעלה