_מנסיוני הצנוע נראה לי שהמפתח הוא להיות יצירתיים במחזור, ולאו דווקא יוצרים.
הכוונה היא שאם כבר יש ברשותנו חמרים לא מתכלים, לראות אם ניתן להשתמש בהם כמות שהם, לפני שזורקים למחזור/לפח._
הזכרת לי את שיר המעיל, מילותיו (והביצוע) של יורם טהרלב ללחן של עוזי חיטמן:
כדאי גם לשמוע...
http://www.taharlev.com/[po]childhood songs[/po].asp#2
לאבי היה מעיל ישן ממלחמת העולם
והתפרים שלו כבר נפרמו כמעט כולם
אז אמא שתמיד היתה תופרת חרוצה
מן המעיל המרופט הכינה לו חולצה.
הוי אמא, הוי אמא,
אף פעם לא זורקת שום דבר
הוי אמא הוי אמא
כי מי יודע מה יהיה מחר.
הלך אבי עם החולצה ממלחמת העולם
הלך איתה שנים רבות, הזיע כמו כולם,
ולפני שהחולצה הפכה לגמרי לסמרטוט
אמי עשתה – לא תאמינו! – בשבילי ילקוט.
נשאתי על גבי ילקוט ממלחמת העולם
עם ביאליק ודובנוב וכל כתבי אחד-העם
כשאמא ראתה שילקוט גם הוא נפרם
בלי להגיד מלה הפכה אותו לבגד ים.
היה לי בגד ים גזעי ממלחמת העולם
והילדים והילדות צחקו עלי כולם
אז יום אחד קפצתי לבריכה ומה קרה?
יצאתי לי ערום משם! אך אמא לא ויתרה.
היא עשתה לי ממחטה משאריות הבגד ים
שאשמור על נימוסים כמו במלחמת העולם
וכשהגיעו לארצנו ממחטות נייר
אז מן הממחטה שלי עשיתי שום דבר.
היה לי שום דבר מזמן מלחמת העולם
חשבתי איך אמי היתה עושה מזה מטעם
ויום אחד נכנס אלי האומץ לחזה
וממש משום דבר עשיתי את השיר הזה…
והנה יש לי שיר חדש ממלחמת העולם
ואם ירצה השם עוד יזמרו אותו כולם
יקנו את התקליט שלי באהבה וגיל
ואולי אני אעשה קצת כסף ואקנה גם לי מעיל!
הוי אמא הוי אמא
אף פעם לא זורקת שום דבר
הוי אמא הוי אמא
רק לכבודך הפכתי לזמר.
_מנסיוני הצנוע נראה לי שהמפתח הוא להיות יצירתיים במחזור, ולאו דווקא יוצרים.
הכוונה היא שאם כבר יש ברשותנו חמרים לא מתכלים, לראות אם ניתן להשתמש בהם כמות שהם, לפני שזורקים למחזור/לפח._
הזכרת לי את שיר המעיל, מילותיו (והביצוע) של יורם טהרלב ללחן של עוזי חיטמן:
כדאי גם לשמוע...http://www.taharlev.com/[po]childhood songs[/po].asp#2
לאבי היה מעיל ישן ממלחמת העולם
והתפרים שלו כבר נפרמו כמעט כולם
אז אמא שתמיד היתה תופרת חרוצה
מן המעיל המרופט הכינה לו חולצה.
הוי אמא, הוי אמא,
אף פעם לא זורקת שום דבר
הוי אמא הוי אמא
כי מי יודע מה יהיה מחר.
הלך אבי עם החולצה ממלחמת העולם
הלך איתה שנים רבות, הזיע כמו כולם,
ולפני שהחולצה הפכה לגמרי לסמרטוט
אמי עשתה – לא תאמינו! – בשבילי ילקוט.
נשאתי על גבי ילקוט ממלחמת העולם
עם ביאליק ודובנוב וכל כתבי אחד-העם
כשאמא ראתה שילקוט גם הוא נפרם
בלי להגיד מלה הפכה אותו לבגד ים.
היה לי בגד ים גזעי ממלחמת העולם
והילדים והילדות צחקו עלי כולם
אז יום אחד קפצתי לבריכה ומה קרה?
יצאתי לי ערום משם! אך אמא לא ויתרה.
היא עשתה לי ממחטה משאריות הבגד ים
שאשמור על נימוסים כמו במלחמת העולם
וכשהגיעו לארצנו ממחטות נייר
אז מן הממחטה שלי עשיתי שום דבר.
היה לי שום דבר מזמן מלחמת העולם
חשבתי איך אמי היתה עושה מזה מטעם
ויום אחד נכנס אלי האומץ לחזה
וממש משום דבר עשיתי את השיר הזה…
והנה יש לי שיר חדש ממלחמת העולם
ואם ירצה השם עוד יזמרו אותו כולם
יקנו את התקליט שלי באהבה וגיל
ואולי אני אעשה קצת כסף ואקנה גם לי מעיל!
הוי אמא הוי אמא
אף פעם לא זורקת שום דבר
הוי אמא הוי אמא
רק לכבודך הפכתי לזמר.