אצלי לא היו שלשולים, ואני לא זוכרת שמישהי שיתפה. במהלך לידות יש נטיה להתפנות גם עם מספר 2 (אני מתלהבת מדיבור על קקי בלשון נקיה:-)). האם יתכן שבלי קשר אכלת משהו לא טרי?

התחיל לי דימומים ביום שלישי יותר כתמים חומים
עכשיו בשבת משלשלת בלי סוף כבר משלשלת מים וזה שורף לי
זה קרה פה למשהיא ?
כואב לי

תהיי רכה וחומלת כלפי עצמך, כמו שהיית מתנהגת לחברה טובה. אפשרי לעצמך לבטא רגשות שעולים. טפלי בעצמך היטב בזמן הרגיש הזה.

כל טוב לך!

בשנייה שכתבתי לעצמי בפתקים על מה שרשמתן פה ובאמת התכוונתי לזה. - לשחרר !
זה פשוט קרה התחיל לי דימום זה אומר שזה מתחיל לצאת בצורה טבעית נכון?

זה מה שכתבתי לי:
עובר יקר /עוברית
קשה לי להפרד ממך היית התקווה שלי
לזוגיות טובה יותר עם בעלי
לתקווה
להמשכיות
אני רוצה שתצאי ממני בצורה טבעית
אהבתי אותך אהבה שאינה תלויה בדבר
אם הגיע זמנך ללכת אני משחררת אותך

תכתבי פה. תכתבי לעובר ותכניסי למעטפה, תמעני אליו, ותעלי באש, שהמסר יגיע אליו. תקני גוש חומר ותלושי ותפרקי ותנעצי ותשטחי. התוצאה לא חשובה. האדמה מרפאת. וזה גם כשר לפסח...
אם זה יותר מתאים תלושי את זה בבצק.

האמת שאני בעומס מטורף בעבודה
עוברים עלי אתגרים לא פשוטים. ערב פסח לכולם דחוף ועובדים שמבריזים , ודיי!!! אני רוצה זמן לעצמי אני זקוקה לזמן הזה
בעלי התרחק ונכנס לדכאון מזה
אז אני די לבד עם הכאב הזה
במשך היום מדחיקה אותו ואומרת טוב שיצא בסוף שבוע שיהיה לי זמן ולא בזמן העבודה . ועוד דבר חשבתי , שטוב שאני כל כך עסוקה ככה אין לי זמן להיות בכאב הזה
אבל בלילה אני בוכה לכרית זה אובדן לכל דבר
אמנם רק כמה שבועות אבל נסיעות ארוכות שהייתי מלטפת את הבטן ומדברת אליה ונקשרתי אין לי הסבר למה

ועוד דבר-
איזו תמיכה את רוצה לקבל פה?
האם יש לך תמיכה בסביבתך הקרובה?

נשית,
אני שולחת לך חיבוק גדול. טוב שאת כותבת.
מישהי כתבה פה בעבר בשם הזה. אם זו לא את, אולי תבחרי כינוי אחר?
שוב חיבוק, קחי לך את כל הזמן הנדרש לפרידה המשמעותית הזאת.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עבר כבר שבוע אני בשבוע 10
אמרו לי שהעובר לא התפתח ואין דופק
הציעו לי כדורים או גרידה
בהתחלה רציתי ללכת לבית החולים ולסיים עם זה מהר
ואז החלטתי לתת לזמן לעשות את שלו ולחכות
קראתי את כל מה שכתבתן והזדהיתי עם כל מילה בכיתי את נשמתי , אני חושבת שהייתי צריכה את הזמן הזה להפרד
ואני שונאת פרידות
עוברים עלי ימים מאוד טעונים , בלבול, לחץ ודקירות כאלה אין עדיין דמומים מחכה כבר שזה יצא בצורה טבעית

לבי איתך פלונית יקרה !
ותודה שלימדת מה זו אהבה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}


(סליחה על הפשלה לעיל. לא מצליחה לערוך.)

נגעת בליבי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

|לב|

לפעמים אני עושה לעצמי סימנים בצורת אימוג׳י בלוח השנה באייפון. אז מחזור זה וכשגילינו על ההריון בחרתי ב-. וגם את אתמול, יום ההתכווצויות והדם, רציתי לסמן. וחשבתי על פרצוף עצוב, בוכה, מתייפח. אבל בסוף בחרתי בלב. כי יותר מעצב חוויתי אהבה. אהבה קצרה למישהו שלא הייתה לי הזדמנות להכיר. למישהו שלא הייתה לו הזדמנות להיות. אבל בזמן הקצר שהוא היה שם, אהבתי אותו אהבה מיוחדת, אהבה מסוג שלא הרגשתי קודם, שלא תלויה במה שהוא היה או במה שחשבתי שהוא יכול להיות. רק אהבה גדולה.

אני חושבת שלקושי להיפרד (שהוא קושי מובן בהחלט) יש תפקיד בכך שהתהליך מתמהמה.
יכולה לשתף מניסיוני האישי בהפלה: עם כל הקושי, פניתי אל העובר ואמרתי לו שאני אוהבת אותו, אך אם הגיע זמנו ללכת אני משחררת אותו לדרכו.
חברתי עברה הפלה בשבוע יותר מתקדם ממך. ההפלה קרתה כאשר היא "שחררה" (זה היה הריון מאוד מצופה ומיוחל), ואחרי שקבלה תמיכה מחברה קרובה שעודדה אותה ואמרה לה את המילים הנכונות עבורה.

שולחת לך תמיכה בכל בחירה שתקבלי ובכל מה שתעברי

בתוך התהליך של הפלה טבעית . שבוע 12אין דופק העובר מתאים לשבוע 10 . יש לי תור לניתוח בשאיבה בעוד כמה ימים . כל פעם משנה את דעתי . בא לי להיות אחרי כבר . מצד שני שיהיה טבעי . הרופא אמר שזה שבוע מתקדם מידי שיהיה טבעי ולא מסוכן . בנתיים לעט לעט כבר כמעט שבוע יש דימום שמתחזק מדיי יום אבל עדיין לא הגעתי לעיקר...כאב גב התכווצויות ....צירים בקטן...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}


דיקור רפלקסולוגיה וצמחים יכולים לעזור להתחיל להניע תהליך.
תסמינים מוקדמים יכולים להיות דימום, כאבי גב כאבי בטן כמו כאבי מחזור.
בהריון היה לי כל הזמן קר (ההריון שלי הסתיים באוגוסט באותו שבוע כמו שלך) , אז מרגע שהתחילה ההפלה התחממתי שוב.
חשוב לשים לב לכמויות הדימום.
אצלי ברגע שהשק נפלט כמות ועוצמת הדימום ירדה מאוד.
שיעבור בקלות.

שלום,
אני בסוף שבוע עשר, בבדיקת אולטראסאונד ראשונה לפני כמה ימים ראו עובר מתאים לשבוע 6 ושק הריון מתאים לשבוע 9,
בבית חולים הרופא ביקש שנמתין שבוע, לא כי יש סיכוי להריון אלא יותר עניין של בירוקרטיה..
עברו כמה ימים, תחושות קשות, רגע אני עם תקווה ואז מבינה שכנראה של יהיה לי נס הפעם..
מחשבה על קידום הפלה באופן טבעי,
אני מאמינה שזה עלה הרבה פעמים פה אבל לא מצליחה להבין איך האתר עובד..
הבנתי שדיקור ושיאצו יכול לעזור,
אשמח לדעת אם יש כלים נוספים,
אני כבר קצת עייפה מההמתנה, בכל מקרה אני אמתין לאולטראסאונד נוסף לפני שאני אתחיל לנסות בעצמי..
ממה שאני רואה הפלה טבעית בריאה יותר לגוף ולשיקום ולכן אני לא מעוניינת כרגע בגרידה.
בנוסף, מישהי שעברה הפלה נדחת באופן טבעי יכולה לתאר תסמינים מקדימים?
תודה רבה!

בהצלחה
שיעבור בקלות
תני לעצמך זמן להיפרד

אני בשבוע 9 עם הריון שהפסיק להתפתח בשבוע 6... הרופא המליץ להמתין להפלה טבעית כי השק התכווץ וזה סימן שהגוף מכין את עצמו. אני כבר יומיים גרה פה באתר והסיפורים שלכן נותנים לי כוחות עצומים ומעודדים אותי.
הכנתי אופטלגין, תחבושות, את בעלי היקר ואת עצמי בעיקר. אני מאד עצובה אבל מקווה שבימים הקרובים התהליך יתחיל ויסתיים במהרה ובשלום...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם הפלה בכדורים זה במקום?

הייי לכולן!
אני רוצה לשתף אותכם בחווית הפלה שלי
זה הריון ראשון בעלי ואני מאד התרגשנו!!
בשבוע 10 בדיוק הייתה לנו פגישה ראשונה באולטרסאונט .הרופא בודק ומעדכן בצער שההריון לא תקין והעובר בגודל חמש וחצי שבועות במקום 10.
חרב עלי עולמי ולא הצלחתי להבין אחר כך עוד מילה ממה שהוא המשיך להגיד.בכיתי חשתי כאב עמוק בלב שלא אוכל להסביר את עוצמתו.
אחרי יומיים ירד לי כמויות מטורפות של דם אלרי שעתיים מטורפים של כאבי בטן ורחם.יותר גאוע ממחזור והמחזור שלי בדרך כלל כואב בטירוף.למזלי הייתי בבית רצתי לשירותים וראיתי את העובר....
שעה המשכתי לדמם בשירותים בכמויות והרבה גושי דם גדולים המשיכו לרגת אחרי כל התכווצות רחם המלווה בכאבים עזים. לצערי אני ממש התאכזבתי שלא מצאתי באינטרנט תיאור מדויק איך התהליך של ההפלה אמור להיות בדיוק כמה דם אמור לצאת כצה גושים גודל וכו לכן אנו מפרטת פה למישהיא אם זה יעזור לה.
בקיצור אני עדיין חלשה!!!
אבל מאושרתתתתתתת שברוך השם זה היה הפלה טבעית ולא גרידה מאד פחדתי מגרידה...

ר

סתם בגלל כל עניין העריכה המאסיבי היה נראה לי שגם סיפורי ההפלות הטבעיות שכוללות בתוכן גם מידע מפוזרות ע"פ מספר דפים בעלי שם לא אחיד...
אפשר גם להשאיר כך כמובן- מעלה למחשבה

אם הוא מהמם, למה לגעת בו?
זה דף סיפור הפלה וזהו

דף לעריכה ? / דף לאיחוד ?
(דף מהמם)

גם לי היתה הפלה טבעית , היא היתה מהירה מהקליטה שלי ,שזה מה שהולך לקרות. שני שקי הריון קטנים מחליקים בשרותים והמון בכי. שלושה חודשים בכיתי ואז נכנסתי להריון .בדיוק שנה אח"כ נולדה לי בת בריאה ב"ה
עדיין הנקתי אז את הגדול יותר ואחרי ההפלה ,שמחתי ,שלא הפסקתי להניק -כי זה מאד עזר לי . הרופא שבדק שלא נשארו שאריות ברחם-אמר שיכול מאד להיות שההפלה נגרמה בגלל ההנקה אבל הרופאה שלי אמרה שבדר"כ
הפלות טבעיות , נגרמות בגלל מום בעובר(ובתאומים יש יותר סיכוי למומים) ושהגוף שלנו בדר"כ יודע לדחות הריון לא תקין. וממרחק אני יכולה להגיד שההפלה נתנה לי תובנות חשובות בשבילי.
שולחת לך חיבוק!

@}

תודה אוד ליה.
זה מעצים ומחזק עוד יותר.
אני יודעת שהיו לי את הכלים להתמודדות הזו מהיותי מטפלת בתחום, מהניסיון שלי ומתהליכים שעברתי.
אבל האתר הזה הוא שאפשר לי ועודד אותי באמת להיות קשובה לגוף ולקבל, ולהשתמש בכלים שיש לי.
זה כל-כך חשוב לשתף ולדבר על הנושא, ולא ללכת באוטומט להרדמה כללית ולניתוח כשאין צורך.

גם אני עברתי תהליך דומה
מדהים שאת מבינה ומרגישה את העוצמה שבתהליך, ומקבלת באהבה @}

מאחלת לך הריון בריא ותינוק בריא ומדהים בקרוב!
אגב, אם אין צורך בגרידה אין הכרח להמתין כמקובל 3-4 חודשים לפני שמנסים שוב... להיפך- סיפרו לי שבתקופה הזו הרחם במצב הכי פורה, במקרה שלי מיד אחרי ההפלה נכנסתי להריון בריא ממנו נולד בני הבכור- וזאת אחרי שלקח לי כמעט שנה להשיג את ההריון ההוא שנפל.

תודה.
זה לא קל. רגע אחד אני שמחה. ורגע אחר יש עצב עמוק. ושוב בסדר. ושוב בוכה...
נראה לי שההורמונים שלי משתוללים.

זה אף פעם לא קל לעבור הפלה
שולחת לך כוח

מאחלת לך כל טוב. תודה גם על השיתוף הזה.

תודה אנדלוסיה. בזכות הדפים שקראנו כאן ביומיים האחרונים, שאבנו הרבה כוחות וידע להתמודד עם ההפלה הטבעית.

הבוקר הגוף שלי פלט את השק!
בדיוק רגע אחרי שהרגשתי פחד מהמחשבה שזה עלול להסתיים גם בהתערבות רפואית, הלכתי לשירותים והשק פשוט החליק החוצה ברכות.
אני רוצה לשתף בעוד דברים שעזרו, בלילה האחרון ובכלל. היתה לי תמיכה גדולה והרגשתי עטופה ומחובקת ומחוזקת על-ידי בן-זוגי, אחותי, נשים מדהימות שאני לא מכירה מהאתר הזה שקראתי את הסיפורים שלהן, ועוד כמה אנשים קרובים. הייתי שלווה מאוד מאוד ובטוחה. ועם זאת היתה דאגה קלה שהגוף כאילו הפסיק את הפעולה. ואז החלטתי להתערב קלות. ממקום של אהבה.

הרגשתי שהגוף שלי צריך אוקסיטוצין. כידוע גירוי פטמות עוזר להפרשת אוקסיטוצין, לזירוז לידה, אז בטח שגם בתהליך הפלה. ובכלל, אהבה. (לא יחסי מין כמובן בשלב הזה שלי). אז בן-זוגי היקר סייע בחום ובאהבה. אני מרגישה צורך לשתף בתקווה שזה יעזור למישהי אחרת כמו שאני נעזרתי מאוד מאוד בסיפורים כאן. בבוקר הגוף שלי פלט את השק בשלמותו, ללא כיווצים וללא כאבים. הכיווצים והכאבים היו ביום שני בלילה, עד הבוקר. וביממה האחרונה היה מין שקט כזה. כאילו נגמר, אבל בעצם השק היה עדיין בפנים. אז אחרי לילה כזה שהייתי עטופה באהבה (מה שעוזר לגוף להפריש אוקסיטוצין ואנדורפינים) התעוררתי מוקדם בבוקר לשירותים, והשק החליק החוצה ברכות. התחושה היתה של שמחה, וגם מין עצב עמוק, וריק כזה, ורעב, ושוב הקלה ושמחה. עברו רק יומיים וחצי מאז שהתחיל הדימום, ואני מרגישה כאילו עברו שבועיים. עברתי ועברנו תהליך קצר אבל אינטנסיבי ומטלטל. חווייה לא נעימה פיזית ורגשית אבל אני מרגישה עוצמה וחוזק וגאווה. אני מרגישה שאני גאה בגוף שלי ושקיבלתי אישור ממנו שהוא יודע וחכם.

גם הרגשתי כמו בתהליך לידה והוצפתי בתחושות וברגשות כמו שמכירה מנשים שליוויתי בלידה, תוך כדי ואחרי ההפלה. ועכשיו אני גם מבינה את הריק הזה שהיה אתמול. ממש כמו בלידה פעילה, יש שלב שהרחם מתרוקן, ואז כאילו לא קורה כלום. יש מין שקט. אין התכווצויות. ואפשר ממש לישון עד שמתחילים צירי הלחץ ורפלקס פליטת העובר. וכנראה שזה מה שהיה...

שוב תודה לכל מי שכתבה ושיתפה על הסיפור האישי שלה. הייתן לי לעזר רב.

מאמינה שהשק עוד ייצא, אבל מציעה לך לקרוא (ולכתוב) בדפים קיימים: להפיל בבית ודומיו. אם תעשי חיפוש על המילה "הפלה" ו"להפיל" תקבלי עוד כמה.

לפני יומיים, בשני בלילה, התחילה ההפלה הטבעית. סוף שבוע 6. הריון ראשון רצוי, שהתחיל בדיוק ברגע שרצינו.
מאז יום שני בלילה (שמרגיש כאילו היה לפני שבוע) עברנו בן-זוגי ואני תהליך אינטנסיבי, ובזכות האתר הזה, גם מעצים.
אז אני רוצה להודות לכן ולכם על העזרה הרבה, הידע והתמיכה שקיבלנו כאן.

אני מרגישה שהגוף שלי חכם ויודע ואני סומכת עליו. מאוד. הגוף שלי יודע להכנס להריון, ומהר, וגם להפסיק הריון לא תקין.
זה כואב ועצוב, אבל אני רואה את החיובי ומרגישה שאני מתמודדת טוב. אני מאוד רוצה שיסתיים באופן טבעי.
בשני בלילה, לאחר כשעתיים של דימום, התחילו כיווצים כואבים בגב ובבטן. היינו במיון של תל-השומר. חווייה לא נעימה ומיותרת.
המתנו 5 שעות עד לבדיקה של הרופא. 5 שעות אינטנסיביות של ריצות לשרותים והתכווצויות כואבות, ופחד וכאב רגשי ורעידות.
ולבסוף בדיקה מאוד לא נעימה של רופא שחוק וחסר רגישות. ההמלצה היתה כמובן בדיקת דם. אנטי די. אשפוז. כדורים או גרידה.
החלטנו להשתחרר לאחר הבדיקה ולתת לגוף שלי להמשיך בקצב שלו ללא התערבויות רפואיות.

הדימום היה חזק (יחסית לדימומי מחזור שלי שהם מאוד קלים) אבל לא מאסיבי. ולאט לאט הלך והתמעט.
הכיווצים פסקו, והדימום נחלש מאוד מאוד, כמעט ופסק.
וזאת למרות שאתמול בלילה (כשהדימום היה משמעותי יותר) התחלתי לשתות תה פטל, ולהעזר גם בהומאופתיה (סיליקה ואיגנאתיה).
אני מבינה שזה תהליך שיכול לקחת שבוע, ושזה טבעי ונורמלי. ובכל זאת, מאחר והשק לא יצא עדיין (לא היו גם קרישים) והדימום כמעט ופסק, וכך גם הכיווצים,
אני קצת קצת מודאגת. אני מרגישה מאוד רפויה ושקטה. עברתי תהליך של השלמה וקבלה, ואפילו בתחושה טובה, שהגוף שלי יודע מה טוב ונכון.
אני לא מרגישה שאני עוצרת את התהליך באיזושהי צורה.
רוצה לשאול לדעתכן/ם. האם זה טבעי שיש רגרסיה כזו?
הדימומים והכיווצים מהלילה הראשון קרבו את השק לצוואר הרחם - כך ראינו למחרת בצהריים בUS אצל הרופא שלי. אבל לא היו סימנים שיצא.