על ידי ספינה_טרופה* » 17 ספטמבר 2006, 16:11
מתכוננים לנסיעה מחר בערב,האיש והגדול נוסעים
איזה אומץ, לי כל נסיעה נדמית כאסון מתקרב. שיסעו בשלום ושיחזרו בשלום.
אני רוצה ללמד אותם להיות ראש גדול,לקחת יוזמה ולעזור גם אם לא התבקשת,מדובר בילדים גדולים,הגדול יהיה בטבת בן - 14 ואחריו בן 12.
ציפ ציף זה נראה לי ציפיה ממש מוגזמת.
מילדים, קו"ח בנים, קו"ח מתבגרים - שאביא דוגמאות מאצלי כדי לסבר את האוזן?
לדעתי ממש ממש אין שום רע בתורנויות, ככה כל אחד יודע מה תפקידו ומתי הוא צריך לעשות זאת.
זה יוצר סדר, לא רק במובן של סדר בבית, אלא גם תחושה שיודעים מי עושה מה ומתי,
ולא אותה התחמקות עד שאמא כבר לא יכולה יותר ומנג'סת.
בהתחלה אף אחד לא יאהב את זה, אבל עם הזמן ועם העקביות, (נורא נורא חשוב לשמור על עקביות)
זה יהפוך לשיגרה ברוכה.
איזה סוג עזרה את רוצה?
לקראת שבת או עזרה יומיומית?
קודם כל אפשר בהחלט להרגיל ילדים, לסדר מיטה, להביא כביסה לסל הכביסה, לסדר צעצועים שאיתם שיחקו, זה הטריטוריה שלהם, ולכן אחריות אישית שלהם.
חוץ מזה לקראת שבת אפשר לבקש עזרה בשטיפת רצפות (ממש לא עבודה של בנות!!), תליית כביסה, גיהוץ, הזזת רהיטים, להעסיק את הקטן, ואפילו אפשר להכניס אותם למטבח ולראות אם הם נהנים מבישולים.
בשבת עצמה ראיתי משפחות רבות שהילדים מפנים את השולחן ע"פ תורנות ידועה מראש (אצלינו אין את זה),שטיפת כלים,
אני חושבת שאת יכולה להרגיש טוב מאוד עם רעיון של תורנות, אפשר לקבוע רוטציות. זה נותן להם הרגשה שיש להם תפקיד ואחריות בבית, שסומכים עליהם, ושזה לא תלוי קריזה וחשק, אלא קבוע וידוע.
אם לא תבקשי ותבהירי הם ממש לא ינחשו לבד (גם לא מבוגרים בטח שלא ילדים), אם את לא רוצה לבקש הכי פשוט יהיה לקבוע תורנות ידועה מראש.
[u]מתכוננים לנסיעה מחר בערב,האיש והגדול נוסעים[/u]
איזה אומץ, לי כל נסיעה נדמית כאסון מתקרב. שיסעו בשלום ושיחזרו בשלום.
[u]אני רוצה ללמד אותם להיות ראש גדול,לקחת יוזמה ולעזור גם אם לא התבקשת,מדובר בילדים גדולים,הגדול יהיה בטבת בן - 14 ואחריו בן 12.[/u]
ציפ ציף זה נראה לי ציפיה ממש מוגזמת.
מילדים, קו"ח בנים, קו"ח מתבגרים - שאביא דוגמאות מאצלי כדי לסבר את האוזן?
לדעתי ממש ממש אין שום רע בתורנויות, ככה כל אחד יודע מה תפקידו ומתי הוא צריך לעשות זאת.
זה יוצר סדר, לא רק במובן של סדר בבית, אלא גם תחושה שיודעים מי עושה מה ומתי,
ולא אותה התחמקות עד שאמא כבר לא יכולה יותר ומנג'סת.
בהתחלה אף אחד לא יאהב את זה, אבל עם הזמן ועם העקביות, (נורא נורא חשוב לשמור על עקביות)
זה יהפוך לשיגרה ברוכה.
איזה סוג עזרה את רוצה?
לקראת שבת או עזרה יומיומית?
קודם כל אפשר בהחלט להרגיל ילדים, לסדר מיטה, להביא כביסה לסל הכביסה, לסדר צעצועים שאיתם שיחקו, זה הטריטוריה שלהם, ולכן אחריות אישית שלהם.
חוץ מזה לקראת שבת אפשר לבקש עזרה בשטיפת רצפות (ממש לא עבודה של בנות!!), תליית כביסה, גיהוץ, הזזת רהיטים, להעסיק את הקטן, ואפילו אפשר להכניס אותם למטבח ולראות אם הם נהנים מבישולים.
בשבת עצמה ראיתי משפחות רבות שהילדים מפנים את השולחן ע"פ תורנות ידועה מראש (אצלינו אין את זה),שטיפת כלים,
אני חושבת שאת יכולה להרגיש טוב מאוד עם רעיון של תורנות, אפשר לקבוע רוטציות. זה נותן להם הרגשה שיש להם תפקיד ואחריות בבית, שסומכים עליהם, ושזה לא תלוי קריזה וחשק, אלא קבוע וידוע.
אם לא תבקשי ותבהירי הם ממש לא ינחשו לבד (גם לא מבוגרים בטח שלא ילדים), אם את לא רוצה לבקש הכי פשוט יהיה לקבוע תורנות ידועה מראש.