לחלק לתת-משימות ולאתגר בזמנים. למשל: עד שאני סופרת עד 30 אתם צריכים לאסוף את כל הבובות. וכו'. ככה זה נהיה מין משחק.
וראיתי שגם מונו נוקי רשמה משהו על המשחק הזה.
טוב, אני עדיין לא אמא, אבל גם אני יישמתי את המשחק הזה בעבר כשהייתי בייביסיטר. כשהייתי בבייביסיטר בתיכון, היה בית אחד של 3 ילדים בגילאי 4,5,6 שהחדר שלהם היווה סכנת נפשות! לא היתה רצפה לדרוך עליה ואומרת זאת בלגניסטית טהורה. זה היה כבר מ ס ו כ ן. כל פעם ילד אחר היה מועד ונחבל על איזה אף של סוס פלסטיק או נפצע בכף רגל מחלקי מתכת של רובוט או חרב. כך, נוצר המשחק "מיומנה של ביביסיטר" שהפך ללהיט בקרב חובבי האקשן.
הרעיון הוא לאסוף כמה שיותר פריטים מתוך חדר מבולגן ולאכסן במקומות המתאימים. כאשר חשובים:
- אלמנט התחרות והאתגר (כמובן רצוי רק בבית שאין תמיד מישהו קבוע שמנצח... כי אז "המפסיד הנצחי" לא רוצה לשתף פעולה ובצדק) -
למשל, מי שאוסף הכי הרבה צעצועים ירוקים - מקבל נקודה, את הנקודות הייתי כותבת בדף מסודר, ממש כמו כל משחק תחרותי אחר.
- גיוון במה שצריך לאסוף -לפי צבעים / בעלי חיים/ חפצים עגולים/ חפצים רכים/ חרבות וכן הלאה.בכל רגע זה יצר הפתעה - על מה הולכים להסתער עכשיו...
- גיוון בדרך האיסוף - מי שמצליח לאסוף הכי הרבה גולות ביד אחת, או מי שמצליח לעמוד על רגל אחת ולאסוף הכי הרבה חפצים מבלי להוריד את הרגל השנייה.
כמובן שבכל פעם צריך לומר לאן לנתב הכל - למשל למגירה הימנית, לקופסא הזו, לשידה, וכו'.
לשלב מוזיקה מקפיצה - עוזר מאוד לאווירת הקרנבל והאתגר.
בונוסים :
הראשון - חבורת ילדים משתוללת, עירנית, שמחה, צוחקת, חדורת מוטיבציה, פעילה, שיכולה להיות מרותקת למשחק לאורך זמן.
השני- מגלים שיש ריצפה מבעד לצעצועיאדה שלא לדבר על הצלת עוד ילד או שניים מחבלה נוספת... או במילים אחרות - סדר ושפיות מבלי לזוז מהכורסא!
השלישי - הם בדרך כלל זוכרים איפה הם שמו את הצעצועים למיניהם, למשל, כיוונתי לשים את כל הירוקים במגירה מימין, או בצד ימין של המגירה וכו'. מגירות האכסון היו ממוינות יופי כך שאחר כך יכלו לשלוף את מה שהם רוצים בלי הרבה חיפושים וקרייססים
הרביעי- מציאת חפצים שבכינו על אובדנם מזה שנים - מאחר ורק השילוב של הראש והידיים של המקצוענים יודע לאתר סליקים יצירתיים במיוחד -
לעיתים מחולצים מהם אוצרות שיכולות בהחלט להימכר באיביי על תקן ענתיקות או לחילופין סגירת מעגל עם חגי ישראל בהתרגשות אל מול האפיקומן שמוטב היה לו לו נשאר במדבר, או סתם פיסות של מה שהיה בעבר חלק מארוחה מזינה ועוד. מיותר לציין שהאבדה שגררה הכי הרבה התלהבות משנמצאה היתה אסופת המוצצים על כל דורותיהם, שהזכירו לא מעט נוסטלגיות , בעיקר לדור ההורים המבוגר.
אי אפשר להאשים אותי בחוסר בתודעה פמיניסטית מפותחת - אחרת איך אפשר להסביר הפיכה של 3 נינג'ות לפליי ליידיס מצטיינות ?
גילוי נאות---> קיימים גם סיכונים במשחק:
כך למשל, כשאת מבקשת לאסוף את כל החיות, את מגלה בין שלל הפלסטיקים במגירה, דג זהב חי, רטוב, ומפרפר- שמזכיר מאוד את זה שעד לפני רגע הציץ אלייך מבעד לזכוכית רבועה בסלון. או שאולי תזכי להסתכל מקרוב לעיניים של ג'וק נוירוטי בין שלל ה"חפצים החומים".
וכאילו שזה לא מספיק, את צריכה גם לתגמל את צער בעלי החיים הזה ב-נקודת זכות למשחק, כי "אמרת חיות!" או "חפצים חומים" (מה שגורם לך להבא לחדד מאוד את הדרישות) .
באותה הרוח, חתולה אפורה מייללת יכולה להיות מוגשת לך בתוך שקית, על סף חנק, כי "אמרת לאסוף דברים עם פרווה!" לכי תוכיחי שהתכוונת סך הכל לדובונים שעל פי הכמות שלהם בחדר - נמצאים בעיצומה של פגישת מחזור "פליטי זהבה לדורותיהם" .
הצידוקים של הגאונים הופכים את המשחק לסדנה מתקדמת בפיתוח התקשורת הבינאישית, ולבניית טיעונים, שהיו גורמים גם לגדולי הפילוסופים והלוגיקה החזקה - להגיר כמה טיפות כבדות של זיעה.
[u]לחלק לתת-משימות ולאתגר בזמנים. למשל: עד שאני סופרת עד 30 אתם צריכים לאסוף את כל הבובות. וכו'. ככה זה נהיה מין משחק.[/u]
וראיתי שגם מונו נוקי רשמה משהו על המשחק הזה.
טוב, אני עדיין לא אמא, אבל גם אני יישמתי את המשחק הזה בעבר כשהייתי בייביסיטר. כשהייתי בבייביסיטר בתיכון, היה בית אחד של 3 ילדים בגילאי 4,5,6 שהחדר שלהם היווה סכנת נפשות! לא היתה רצפה לדרוך עליה ואומרת זאת בלגניסטית טהורה. זה היה כבר מ ס ו כ ן. כל פעם ילד אחר היה מועד ונחבל על איזה אף של סוס פלסטיק או נפצע בכף רגל מחלקי מתכת של רובוט או חרב. כך, נוצר המשחק "מיומנה של ביביסיטר" שהפך ללהיט בקרב חובבי האקשן.
הרעיון הוא לאסוף כמה שיותר פריטים מתוך חדר מבולגן ולאכסן במקומות המתאימים. כאשר חשובים:
[list=1]
[*] אלמנט התחרות והאתגר (כמובן רצוי רק בבית שאין תמיד מישהו קבוע שמנצח... כי אז "המפסיד הנצחי" לא רוצה לשתף פעולה ובצדק) -
[/list]
למשל, מי שאוסף הכי הרבה צעצועים ירוקים - מקבל נקודה, את הנקודות הייתי כותבת בדף מסודר, ממש כמו כל משחק תחרותי אחר.
[list=1]
[*] גיוון במה שצריך לאסוף -לפי צבעים / בעלי חיים/ חפצים עגולים/ חפצים רכים/ חרבות וכן הלאה.בכל רגע זה יצר הפתעה - על מה הולכים להסתער עכשיו...
[*] גיוון בדרך האיסוף - מי שמצליח לאסוף הכי הרבה גולות ביד אחת, או מי שמצליח לעמוד על רגל אחת ולאסוף הכי הרבה חפצים מבלי להוריד את הרגל השנייה.
[/list]
כמובן שבכל פעם צריך לומר לאן לנתב הכל - למשל למגירה הימנית, לקופסא הזו, לשידה, וכו'.
לשלב מוזיקה מקפיצה - עוזר מאוד לאווירת הקרנבל והאתגר.
[b]בונוסים[/b] :
הראשון - חבורת ילדים משתוללת, עירנית, שמחה, צוחקת, חדורת מוטיבציה, פעילה, שיכולה להיות מרותקת למשחק לאורך זמן.
השני- מגלים שיש ריצפה מבעד לצעצועיאדה שלא לדבר על הצלת עוד ילד או שניים מחבלה נוספת... או במילים אחרות - סדר ושפיות מבלי לזוז מהכורסא!
השלישי - הם בדרך כלל זוכרים איפה הם שמו את הצעצועים למיניהם, למשל, כיוונתי לשים את כל הירוקים במגירה מימין, או בצד ימין של המגירה וכו'. מגירות האכסון היו ממוינות יופי כך שאחר כך יכלו לשלוף את מה שהם רוצים בלי הרבה חיפושים וקרייססים
הרביעי- מציאת חפצים שבכינו על אובדנם מזה שנים - מאחר ורק השילוב של הראש והידיים של המקצוענים יודע לאתר סליקים יצירתיים במיוחד -
לעיתים מחולצים מהם אוצרות שיכולות בהחלט להימכר באיביי על תקן ענתיקות או לחילופין סגירת מעגל עם חגי ישראל בהתרגשות אל מול האפיקומן שמוטב היה לו לו נשאר במדבר, או סתם פיסות של מה שהיה בעבר חלק מארוחה מזינה ועוד. מיותר לציין שהאבדה שגררה הכי הרבה התלהבות משנמצאה היתה אסופת המוצצים על כל דורותיהם, שהזכירו לא מעט נוסטלגיות , בעיקר לדור ההורים המבוגר.
אי אפשר להאשים אותי בחוסר בתודעה פמיניסטית מפותחת - אחרת איך אפשר להסביר הפיכה של 3 נינג'ות לפליי ליידיס מצטיינות ? ;-)
גילוי נאות---> קיימים גם סיכונים במשחק:
כך למשל, כשאת מבקשת לאסוף את כל החיות, את מגלה בין שלל הפלסטיקים במגירה, דג זהב חי, רטוב, ומפרפר- שמזכיר מאוד את זה שעד לפני רגע הציץ אלייך מבעד לזכוכית רבועה בסלון. או שאולי תזכי להסתכל מקרוב לעיניים של ג'וק נוירוטי בין שלל ה"חפצים החומים".
וכאילו שזה לא מספיק, את צריכה גם לתגמל את צער בעלי החיים הזה ב-נקודת זכות למשחק, כי "אמרת חיות!" או "חפצים חומים" (מה שגורם לך להבא לחדד מאוד את הדרישות) .
באותה הרוח, חתולה אפורה מייללת יכולה להיות מוגשת לך בתוך שקית, על סף חנק, כי "אמרת לאסוף דברים עם פרווה!" לכי תוכיחי שהתכוונת סך הכל לדובונים שעל פי הכמות שלהם בחדר - נמצאים בעיצומה של פגישת מחזור "פליטי זהבה לדורותיהם" .
הצידוקים של הגאונים הופכים את המשחק לסדנה מתקדמת בפיתוח התקשורת הבינאישית, ולבניית טיעונים, שהיו גורמים גם לגדולי הפילוסופים והלוגיקה החזקה - להגיר כמה טיפות כבדות של זיעה.