אם זה נכון האירוניה במיחזור שפוגע בנו הופכת את החיים למורכבים.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

רבותי חברי הפורום
אם החומרים שנכתב עליהם משמשים להדבקת משטחי הגומי ,מדובר ברעלים רבי עוצמה ומסרטנים דרך נשימה .
שומר נפשו ונפש ילדיו, ירחק ומהר !!!
יורם כהן (יועץ בתחום חמרי בניה בדימוס ).

סוף סוף עוד מישהו שמרגיש את הריח הנורא. כל מי שסביבי לא מבין על מה אני מדברת. לא סובלת מגרשי שעשועים כאלה ואלו עם החול תמיד נראים מלוכלכים משאריות בקבוקי בירה שבורים, ממש אכזבה. דיירת שכירה בקריית השרון.

[u]מעט מאוד הרדוף בבליעה יכול לשלוח ילד לטיפול נמרץ כמו כלום.[/u]
חוש טעם הוא עניין משתנה. ושוב יחס שטח פנים לנפח.
הבעיה היא לא רק הבליעה. מספיק מעט מאוד ממוהל פרחי הרדוף בכדי לגרום לצריבה בעיניים. הרעל יעבור מן העיניים לדם. רעל ההרדוף הורג ולא משאיר עקבות.

[u]לא לדאוג לגבי פרחי ועלי ההרדוף - רעיל וממש ממש מגעיל, טעמתי, שום ילד בעל חוש טעם לא יטעם שוב, וכמובן שלא ימהר לבלוע, סביר להניח שמשיך לירוק במשך 10 דקות אחרי...[/u]
במשק של סבי וסבתי פעם אכלה פרה מהגועל נפש הזה ומתה.
אם פרות עלולות לאכול, אין סיבה שילדים קטנים לא יאכלו.

[u]לא לדאוג לגבי פרחי ועלי ההרדוף - רעיל וממש ממש מגעיל, טעמתי, שום ילד בעל חוש טעם לא יטעם שוב, וכמובן שלא ימהר לבלוע, סביר להניח שמשיך לירוק במשך 10 דקות אחרי...[/u]

זה שלא קרה לך כלום לא אומר שלא צריך לדאוג. את שוקלת יותר מילד ומערכת העיכול שלך אטית יותר.
מעט מאוד הרדוף בבליעה יכול לשלוח ילד לטיפול נמרץ כמו כלום.

_גם חול מרססים, אגב.
גם בארץ? אוי ואבוי. זה נורא. זה פשוט נורא. איך אפשר לברר במדויק? להתקשר לעיריות?_

__ויש לי מה להוסיף. ברבים מגני השעשועים יש שיחי הרדוף הנחלים. מי שיאכל חלילה מהפרחים לא יאריך ימים.
נכון שזה מוזר? אני כל הזמן חושבת על זה - איך הם שתלו כאן שיחי הרדוף הנחלים בסביבה של ילדים, שאוהבים להריח, לקטוף, לטעום.. אני זוכרת אונו בתור ילדים קוטפים כל מיני דברים מעניינים וטועמים. איך הם לא חושבים על זה? מוזר מאוד._


לא לדאוג לגבי פרחי ועלי ההרדוף - רעיל וממש ממש מגעיל, טעמתי, שום ילד בעל חוש טעם לא יטעם שוב, וכמובן שלא ימהר לבלוע, סביר להניח שמשיך לירוק במשך 10 דקות אחרי...
אבל הריח נחמד והפרחים משובבי עין :)

[u]גם חול מרססים, אגב.[/u]

גם בארץ? אוי ואבוי. זה נורא. זה פשוט נורא. איך אפשר לברר במדויק? להתקשר לעיריות?

_ויש לי מה להוסיף. ברבים מגני השעשועים יש שיחי הרדוף הנחלים. מי שיאכל חלילה מהפרחים לא יאריך ימים.

נכון שזה מוזר? אני כל הזמן חושבת על זה - איך הם שתלו כאן שיחי הרדוף הנחלים בסביבה של ילדים, שאוהבים להריח, לקטוף, לטעום.. אני זוכרת אונו בתור ילדים קוטפים כל מיני דברים מעניינים וטועמים. איך הם לא חושבים על זה? מוזר מאוד.

אולי באמת החול מהווה בעיה, אך החלופה הנוכחית אולי אף מסוכנת יותר. כך שיש צורך להמשיך ולחפש חלופות לא פוגעניות.

גם חול מרססים, אגב.

[u]אם אי אפשר לסמוך על האנשים שיכסו[/u]

כרגע אי אפשר לסמוך על אנשים שלא יעשו את הצרכים [b]שלהם[/b] בארגז החול. אצלנו בשכונה יש ארגז חול שידוע שילדים נדבקים בו במחלות מגעילות וטפילים, הייתי שמחה אם היו מוציאים את החול משם ושמים משהו אחר, כי כל החול מונע מהילדים שלי לשחק בגינה הזו.

אין סיבה שלא יחליפו אם אנשים ידרשו.
ולגבי החול ובעיית הקקי אפשר למצוא פתרונות. למשל, בדרך כלל הגינות פעילות בשות מסויימות, ובשעות האלו חתולים פחות מתקרבים כדי להשתמש בחול לצורכיהם, אז אפשר לכסות את חול באיזה ברזנט בשעות הלא פעילות, אפשר אפילו שיהיה עובד עיריה שיעשה את זה אם אי אפשר לסמוך על האנשים שיכסו.

לא מאמינה שיחליפו. רוב האנשים אוהבים את המשטחים האלה, כי הם סטריליים כאלה. רוב האנשים שונאים שיש חול, או אבנים חלילה. זה מלא בקקי וג'יפה. (אני כמובן אוהבת חול, וכך גם ילדי).

הרבה מהתגובות שאני מקבלת הן בסגנון: "יש כל כך הרבה דברים רעילים אז ממה להתחיל?", או "איך אפשר לחיות אם כל הזמן מפחדים מרעילים וסכנות"
אני מבינה את התגובה הזו, אבל נראה לי שאנחנו מספיק מבוגרים ואחראיים, בטח צריכים להיות כאלו בשביל הילדים שלנו, כדי לנסות בכל זאת לבין ולבדוק מה מסוכן יותר ומה פחות, גם אם אנחנו רגילים לחשוב שכל עינייני הכימיכלים, וכל השאלות לגבי מה בריא ומה לא זה בשביל איזה מבוגר אחראי אחר, עדיף פרופסור חלוק לבן.
אנחנו חיים בעולם שבאמת יש בו הרבה רעלים חדשים שאנחנו לא יודעים את ההשפעת המדוייקות שלהם, וזה מבלבל.
אבל ישנם דברים שהחשיפה אליהם יומיומית, או חזקה יותר, וכשמשהו מסריח בצורה כל כך ברורה, כשזה ממש לא הכרחי אבל נכפה עלינו בלי אפשרות אחרת, כשמייצרים משטח פלסטיק לא יציב, מסריח שעושה כאב ראש, ומייעדים את זה במיוחד לפעוטות... נראה לי שזה מספיק קיצוני וברור כדי שלפחות נבקש בנימוס מהעירייה להחליף את זה.

לא יאומן!

[u]למרות שאני בטוחה שיהיה להם כסת"ח מוכן אם זה באמת רעיל.[/u]
את יכולה להרגע , זה באמת רעיל
והכסת"ח שלהם זה אדישות הציבור לחוש הריח שלהם ולעובדות שידועות .
האם היאוש עדין כ"כ נוח או שאפשר כבר לקום ולחלק פלאיר רחמנה ליצלן?

מתוך [url=http://cafe.themarker.com/view.php?t=113139]קפה דהמרקר[/url] בנושה הזה.

[u]מישהו שם לב לריח של משטחי הפלסטיק ששמים מתחת למתקנים בגני שעשועים?[/u]

מילא רעיל, אבל זו גם סכנת פציעה:
מדי פעם מישהו שובר בקבוק והשברים נשארים על הפלסטיק לתמיד (להבדיל ממה שקורה באדמה או טוף). אחרי זה ילדים רצים, קופצים, מתגלשים... ולפעמים נופלים עם הידיים לפנים, וככה נחתכים בכף היד חתכים עמוקים ומסוכנים.

לפחות הם הזהירו, בארץ הם מרססים ולא מזהירים

בקליפורניה השקו דשאים עם חומרי הדברה, כדי להרחיק מזיקים. אני חושבת שזה היה הכי מבאס בעולם לראות את הדשאים המטופחים האלו, לאורך מטרים רבים, ואז שלט שאמר שלילדים ולנשים בהריון לא מומלץ לשבת על הדשא, מחשש חשיפה לרעלים.

מקפיץ ל מה חדש

אחלה חשיפה!!!
לוחמי איכות הסביבה הולכים ומשתכללים.
@}

וואלה, לא חשבתי על זה...
מצידי לחזור לחול ומיד

עוד מקור להרעלה?! :-(
אולי אפשר לברר באתר החברה שמייצרת את זה מה קורה שם... למרות שאני בטוחה שיהיה להם כסת"ח מוכן אם זה באמת רעיל.

ויש לי מה להוסיף. ברבים מגני השעשועים יש שיחי הרדוף הנחלים. מי שיאכל חלילה מהפרחים לא יאריך ימים.

מישהו שם לב לריח של משטחי הפלסטיק ששמים מתחת למתקנים בגני שעשועים?

כבר מזמן שמתי לב שהחומר הזה מסריח נורא בימים חמים כשהשמש מאדה אותו ישר לריאות, אבל לפני כמה ימים כשהייתי עם הבת שלי בגינה, ישבתי איתה על הפלסטיק הזה והבנתי שבגובה שלה (גיל שנה, זחילה והליכה בגובה הדשא) היא פשוט נושמת את זה רבה יותר מרוכז, כל הזמן, בלי קשר לשמש.
ממש מטורף, זה אומנם ממוחזר והייתי רוצה להאמין שאין עם זה בעיה, אבל די ברור שמה שמריח כמו רעל...
ותינוקות וילדים הרבה יותר רגישים לרעלים.
אז הנה מה שחיפוש קצר העלה:
זה הדבק שמשתמשים בו כדי להדביק את חלקי הצמיגים הגרוסים:

diisocyanateDefinition: A diisocyanate occurring as a pale yellow solid that is soluble in acetone and kerosene, and is combustible. It is toxic when inhaled and is a strong irritant. It is used in making polyurethane resin, rigid polyurethane foams, and spandex fibers, and in certain rubber bonding applications.
(Synonyms: 4,4'-diphenylmethane diisocyanate, MDI, methylene bisphenyl isocyanate, methylene-bis-4,4'-phenylisocyanate, methylene-di-p-phenylene isocyanate)

חבית דבק:

http://cafe.themarker.com/view.php?t=113139