על ידי רינ_צ'י* » 01 פברואר 2007, 20:04
שלום דניה
אני משתדלת להמעיט באינטרנט לאחרונה, אז יצא שרק היום ראיתי שכתבת לי לפני איזה זמן.
כן, חינוך ביתי לא פשוט כאן, אבל לדוברי צרפתית יותר אפשרי מאשר לנו. אתם נופלים בקטגוריה הזאת, או לפחות בן זוגך, אז יכול להיות שתוכלו למצוא דרך. בכל מקרה, לא מדובר ב-unschooling, אלא ב-home schooling. רב המשפחות שאנחנו הכרנו עושות למידה מרחוק דרך בית ספר בהתכתבות וכאלו דברים. מאד לא לטעמי.
בכל אופן, מערכת החינוך - כמו שאנחנו חווים אותה - סבירה. בית הספר קטן (כיתה אחת בכל שכבה), הכיתות קטנות יחסית (25 תלמידים בכיתה), לוח הזמנים ידידותי (4 ימים מפוצלים בשבוע, המון חופשות). הנציגה שלנו במערכת החינוך היא בכיתה א', שזאת כאן לא ממש כיתה אלא מין מכינה לבית ספר - לומדים לכתוב ולקרוא, אבל אין שיעורים מקצועיים או מערכת מסודרת, אלא רק מחנך וילדים. הוא מחליף פעילויות לפי הקצב שלהם (טוב, של חלקם לפחות), יוצא איתם החוצה לפחות פעם ביום לשחק בחוץ או לטייל קצת. אין שיעורי בית, עוד יתרון.
את יודעת מה, אם קורה שצריך ללכת לכיתה א', אז זה פורמט מוצלח יחסית.
אנחנו בכפר שהוא בעצם מין שכונה מרוחקת של עיר קטנה. כל הילדים גרים קרוב לבית הספר, ובהחלט נוצרות חברויות ויש ביקורים אחר הצהריים. פחות קל וזורם מאשר בישראל, אבל לא נורא מסובך. חברים שגרים לא רחוק והבנות שלהם הולכות לבית ספר בינלאומי סיפרו ששם זה יותר בקלות. בטח גם עניין של סגנון אישי של הילדים, של ההורים.
תגובות אנטי ישראליות - לא הרגשתי כאלו, פרט לאחת, מישהי שלומדת איתי צרפתית שהיגרה לכאן מ..ניו זילנד, ובעלה מרמאללה במקור. אפשר להבין. לא ידעתי את זה בהתחלה, ובשיחה על הילדים סיפרתי איך הבן הקטן שלי לוחם כל הזמן, וכל מקל הופך אצלו לחרב. אחר כך, כשנודע לי הרקע, פתאום ראיתי את הסיפור שלי בעיניים אחרות.
איפה חייתם בצרפת קודם? את פריז אני מכירה רק כתיירת, אבל הבנתי שקשה שם עם ילדים. דווקא כאן בפרובאנס הסביבה אוהדת ילדים ומשפחתית יותר, אז שווה לכם לחשוב לכיוון הזה. גם חם יותר (טוב, קשה להגיד חם על מה שהולך בחוץ כרגע, אבל יחסית), בכלל טוב.
אשמח לספר עוד, אם תרצי, וגם לשמוע עוד. כיוון שאני כמעט לא כאן, את מוזמנת לכתוב לי למייל: tsalsela בג'ימייל נקודה קום.
שלום דניה
אני משתדלת להמעיט באינטרנט לאחרונה, אז יצא שרק היום ראיתי שכתבת לי לפני איזה זמן.
כן, חינוך ביתי לא פשוט כאן, אבל לדוברי צרפתית יותר אפשרי מאשר לנו. אתם נופלים בקטגוריה הזאת, או לפחות בן זוגך, אז יכול להיות שתוכלו למצוא דרך. בכל מקרה, לא מדובר ב-unschooling, אלא ב-home schooling. רב המשפחות שאנחנו הכרנו עושות למידה מרחוק דרך בית ספר בהתכתבות וכאלו דברים. מאד לא לטעמי.
בכל אופן, מערכת החינוך - כמו שאנחנו חווים אותה - סבירה. בית הספר קטן (כיתה אחת בכל שכבה), הכיתות קטנות יחסית (25 תלמידים בכיתה), לוח הזמנים ידידותי (4 ימים מפוצלים בשבוע, המון חופשות). הנציגה שלנו במערכת החינוך היא בכיתה א', שזאת כאן לא ממש כיתה אלא מין מכינה לבית ספר - לומדים לכתוב ולקרוא, אבל אין שיעורים מקצועיים או מערכת מסודרת, אלא רק מחנך וילדים. הוא מחליף פעילויות לפי הקצב שלהם (טוב, של חלקם לפחות), יוצא איתם החוצה לפחות פעם ביום לשחק בחוץ או לטייל קצת. אין שיעורי בית, עוד יתרון.
את יודעת מה, אם קורה שצריך ללכת לכיתה א', אז זה פורמט מוצלח יחסית.
אנחנו בכפר שהוא בעצם מין שכונה מרוחקת של עיר קטנה. כל הילדים גרים קרוב לבית הספר, ובהחלט נוצרות חברויות ויש ביקורים אחר הצהריים. פחות קל וזורם מאשר בישראל, אבל לא נורא מסובך. חברים שגרים לא רחוק והבנות שלהם הולכות לבית ספר בינלאומי סיפרו ששם זה יותר בקלות. בטח גם עניין של סגנון אישי של הילדים, של ההורים.
תגובות אנטי ישראליות - לא הרגשתי כאלו, פרט לאחת, מישהי שלומדת איתי צרפתית שהיגרה לכאן מ..ניו זילנד, ובעלה מרמאללה במקור. אפשר להבין. לא ידעתי את זה בהתחלה, ובשיחה על הילדים סיפרתי איך הבן הקטן שלי לוחם כל הזמן, וכל מקל הופך אצלו לחרב. אחר כך, כשנודע לי הרקע, פתאום ראיתי את הסיפור שלי בעיניים אחרות.
איפה חייתם בצרפת קודם? את פריז אני מכירה רק כתיירת, אבל הבנתי שקשה שם עם ילדים. דווקא כאן בפרובאנס הסביבה אוהדת ילדים ומשפחתית יותר, אז שווה לכם לחשוב לכיוון הזה. גם חם יותר (טוב, קשה להגיד חם על מה שהולך בחוץ כרגע, אבל יחסית), בכלל טוב.
אשמח לספר עוד, אם תרצי, וגם לשמוע עוד. כיוון שאני כמעט לא כאן, את מוזמנת לכתוב לי למייל: tsalsela בג'ימייל נקודה קום.