הועתק מהדף
כיוונים לחקר ההתנהגות הארגונית באמצעות הנקה:
עדי יותם (26.10.2003 22:11):
והנה משהו מצחיק שקיבלתי היום בדואל, מאחר שכותרתו "אסטרטגיה ארגונית", אולי ישעשע גם אותך:
מספר שיעורים באסטרטגיה ארגונית
איש אחד נכנס למקלחת ברגע שאשתו יוצאת משם. באותה שנייה בדיוק מצלצל פעמון הדלת והם מתלבטים לרגע... היות שהיא כבר סיימה, האישה מתעטפת במגבת והולכת לפתוח. בדלת נמצא השכן ממול, שמציע לה 1000 דולר אם היא תיתן למגבת ליפול. ללא היסוס היא משחררת את היד שעל המגבת, והשכן נהנה בהתלהבות מהמראה. אחר כך הוא מוציא 1000 דולר מהכיס ונותן לה. האישה מתעטפת חזרה וחוזרת לחדר האמבטיה ליבש את השיער. "מי זה היה בדלת?" שואל בעלה. "השכן ממול" היא עונה לו. שואל בעלה: "האם הוא החזיר את ה-1000 דולר שהלוויתי לו אתמול?"
מסקנה: ניתן למנוע מצבים מביכים על ידי שיתוף השותפים במידע על כספים.
כומר אחד נוהג ברכבו בסביבה כפרית ורואה נזירה מחכה לאוטובוס בצד הדרך. הוא עוצר את המכונית ומציע לקחת אותה לעיירה הקרובה ביותר. הנזירה הצעירה מודה לו, שמה את המזוודות בכסא האחורי, ועולה לצד הכומר. מלבושיה קצת התערבלו בעת העלייה לרכב, ברכה ורגלה נשארו חשופות, ומפתות ביותר.
כאשר הכומר שם לב, בנס הצליח למנוע תאונה, אבל ביצרו לא הצליח לשלוט לגמרי ושם יד על הברך השחומה. הנזירה מסתכלת עליו ואומרת :"אבי, זכור את פסוק 129"
הכומר מוציא את היד במהירות ומתנצל, אבל עיניו אינן חדלות מלהסתכל בחתף על העור הצעיר. מעט לאחר מכן שוב ידו גולשת מידית ההילוכים אל ברך הנזירה. "אבי, זכור את פסוק 129" מזכירה לו הנזירה.
שוב הוא מתנצל ומוציא את היד.
הם מגיעים ליעד, היא מסתכלת עליו במבט טעון ומודה לו על ההקפצה. הכומר ממשיך בדרכו, וכאשר מגיע לביתו, ממהר לבדוק את ספר התפילות. בפסוק 129 כתוב: "המשך הלאה ותנסה, זו הדרך לתהילה"
מסקנה: מי שלא מעודכן לגבי נושאים הקשורים לעבודתו עלול להפסיד הזדמנויות גדולות.
עירוני נסע לכפר לבלות כמה ימים וקנה מאיכר חמור ב-100 דולר. האיכר הזקן הסכים למסור את החמור למחרת. למחרת בא העירוני לקבל את הבהמה, אך זו מתה במשך הלילה. הוא דרש את כספו בחזרה, אך הזקן כבר בזבז אותו. הוא דרש את גופת החמור, ולקח אותה איתו תחת המבט המופתע של האיכר.
לאחר חודש הם נפגשו שוב. לא התאפק האיכר ושאל לגורל גופת החמור. אמר הבחור העירוני: " עשיתי הגרלה על החמור, מכרתי 500 כרטיסים להגרלה ב-2 דולר כל אחד והרווחתי 898 דולר מהעסקה. "אבל החמור היה מת!- אף אחד לא התלונן?" התפעל האיכר.
ענה הבחור: "כן, אבל זה היה רק הזוכה, ולו החזרתי את ה-2 דולר שלו..."
מסקנה: יש גם מקרים בהם ניתן להפוך מצב עגום להצלחה.
אסיר עולם נמלט אחרי שריצה 22 שנה מעונשו על רצח אכזרי במיוחד. בבריחתו נכנס דרך החלון לבית בו ישן זוג צעיר. קשר את הבעל לכסא ואת האישה למיטה. התקרב לצורה של האישה ומלמל כמה מילים. יצא לרגע מהחדר, והבעל ניצל את ההזדמנות ללחוש לאשתו: "יקירתי" - רואים שהאיש כבר שנים לא ידע אישה, לטובתנו ולמען חיינו אל תתנגדי אם הוא ידרוש ממך מין - שתפי פעולה, אל תכעיסי אותו!"
ענתה לו האישה: "איזה מזל שכך אתה חושב, אהובי...הוא אמר לי באוזן שאתה מוצא חן בעינו ושאל אם אנחנו שומרים את הווזלין במקלחת"
מסקנה: קבלת מידע מדויק באופן מידי מהווה הגנה נגד תחרות בלתי הוגנת ולמניעת אי נעימויות.
בחור צעיר נכנס לבית המרקחת ומבקש קונדום מהרוקח. הבחור מעט נבוך ומרגיש צורך להצדיק את רכישתו: "מממ...החברה שלי סוף כל סוף הזמינה אותי לביתה, לארוחת הערב. אני בטוח שאם הכול ילך בסדר אחרי זה אזכה לשכב איתה!". בטרם שילם, הוא מתחרט ומבקש מהרוקח קונדום נוסף, ומשתף אותו במחשבותיו: "אחותה של חברתי קורצת לי מדי פעם, אני בטוח שאני מוצא חן בעיניה, ואולי יעלה הערב בידי להשחיל גם אותה". הוא מוציא את הארנק, אבל משלם על שלושה קונדומים, ומבקש את השלישי תוך ווידוי לרוקח: "אמה של חברתי אישה יחסית צעירה וחתיכה. לדעתי היא שמה עין עליי, והערב תהיה לי אולי הזדמנות גם איתה!"
הערב מגיע, יושבים כולם עם האורח לשולחן ארוחת הערב ודבר ראשון אומרים תפילה קטנה לפני האכילה. בסוף התפילה כולם אוחזים בסכו"מ פרט לבחור, שממשיך רכון ומתפלל. אחרי מספר דקות ארוכות חברתו מנערת אותו בעדינות: "לא ידעתי שאתה אדוק כל כך". והוא עונה: "ואני לא ידעתי שאביך רוקח"
מסקנה: "אין לדבר על התוכניות האסטרטגיות של הארגון עם אנשים זרים, זה יכול למוטט את הארגון כולו".