על ידי ענת_גביש* » 13 אוגוסט 2001, 17:25
פתאם נשמעה נקישת עקבים כבדה.
הסבתא והנכדה הרימו באחת את ראשיהן ,והופתעו לראות דמות גבר שחוחה עליהן ,וכולו חיוך. הוא לבש חליפת עור, ומתחתיה ביצבצו חוטים לבנים משני צידי גופו.כיפה צבעונית, ושיער אפור, ארוך ומדובלל.
"נוח,איך ידעת שאני פה." הפטירה הסבתא לאחר רגע ביבושת מעושה.
"לא ידעתי ."
ציפורה הסמיקה עד שורשי שערותיה המסופרות קצר וצבועות כהלכה.
"טוב לראות אותך, ציפ."
היא הרימה עיניה אליו במבוכה ושוב השמיעה קול נזיפה
"נו אז אולי תעזור לי לקום מהשטות הזו ותביא לנו כסא נורמלי?"
טבע צפתה בסקרנות במתרחש
נוח הניף שני כסאות מתקפלים והניח אותם זה מול זה.בתנועה אבירית הושיט את ידו לציפורה, והיא נענתה מיד,והניחה את ידה המטופחת בכפו. הוא משך אותה וכיוון אותה בעדינות אל כסאה,והתיישב, לא מסיר לרגע את עיניו המחייכות ממנה.
"סבתא..."
"כן,כן טבי'לה. תכירי.זה ידיד שלי.קוראים לו נוח."אמרה סבתא
"נעים מאד."
"נעים מאד גם לי. את יפה כמו סבתא שלך."
כשעה מאוחר יותר, ישבה טבע המאושרת בסירת האופנוע של נוח,וציפורה ישובה מאחוריו, מטפחת סגולה שקופה לראשה, משקפיים שחורים על עיניה,וזרועותיה חובקות את גופו.
היא ראתה את השלטים על הדרך חולפים,ואת הכביש המתעקל ,מעלה מעלה.גבעות טרשים קרחות, רוח חמה. היא הניחה לרוח לפרוע את מחשבותיה ולשחרר את גופה מהן.
נוסעים לצפת.
פתאם נשמעה נקישת עקבים כבדה.
הסבתא והנכדה הרימו באחת את ראשיהן ,והופתעו לראות דמות גבר שחוחה עליהן ,וכולו חיוך. הוא לבש חליפת עור, ומתחתיה ביצבצו חוטים לבנים משני צידי גופו.כיפה צבעונית, ושיער אפור, ארוך ומדובלל.
"נוח,איך ידעת שאני פה." הפטירה הסבתא לאחר רגע ביבושת מעושה.
"לא ידעתי ."
ציפורה הסמיקה עד שורשי שערותיה המסופרות קצר וצבועות כהלכה.
"טוב לראות אותך, ציפ."
היא הרימה עיניה אליו במבוכה ושוב השמיעה קול נזיפה
"נו אז אולי תעזור לי לקום מהשטות הזו ותביא לנו כסא נורמלי?"
טבע צפתה בסקרנות במתרחש
נוח הניף שני כסאות מתקפלים והניח אותם זה מול זה.בתנועה אבירית הושיט את ידו לציפורה, והיא נענתה מיד,והניחה את ידה המטופחת בכפו. הוא משך אותה וכיוון אותה בעדינות אל כסאה,והתיישב, לא מסיר לרגע את עיניו המחייכות ממנה.
"סבתא..."
"כן,כן טבי'לה. תכירי.זה ידיד שלי.קוראים לו נוח."אמרה סבתא
"נעים מאד."
"נעים מאד גם לי. את יפה כמו סבתא שלך."
כשעה מאוחר יותר, ישבה טבע המאושרת בסירת האופנוע של נוח,וציפורה ישובה מאחוריו, מטפחת סגולה שקופה לראשה, משקפיים שחורים על עיניה,וזרועותיה חובקות את גופו.
היא ראתה את השלטים על הדרך חולפים,ואת הכביש המתעקל ,מעלה מעלה.גבעות טרשים קרחות, רוח חמה. היא הניחה לרוח לפרוע את מחשבותיה ולשחרר את גופה מהן.
נוסעים לצפת.