על ידי ג'ינ_ג'ית* » 29 אפריל 2006, 16:22
האם זוהי לוזריות?
אני חושבת שזה תלוי בהנחות היסוד שלך. אני בעיקר חושבת שאין דרך "באופנית" או דרך אחרת. הרי בכל דרך יש הרבה גוונים. אני חייבת לציין שגם ההגדרה של ווינר ולוזר בעצמה היא דיכוטומיה שטחית. תוצר המערב אבל לצורך הדיון, אני זורמת איתה...
גם בתוך הדיכוטומיות הללו ההבנה של מהו מנצח או מפסיד - או הדרך שתגרום לך להרגיש ווינר או לוזר מאוד אינדיבידואלית ותלויה במה שאתה מאחל לעצמך ופחות במה שוואי נט החליטו... (שהם למעשה מייצגי תרבות המערב). ווינריות ולוזריות במונחים שלי, מבטאים כמה אתה מרגיש מנצח ביחס לחלומות ולתפיסות שלך וכמה מפסיד לגבם. כך שהכל תלוי במה הם החלומות שלך.
אני אחטא בלקטלג (לצורך הדיון) את הדרך הבאופנית כדרך שמעניקה יותר מקום לחיי משפחה, לא למרוץ קדימה, כי אם לצדדים (ואחורה, במובן טוב, של חזרה לעקרונות שבטיות וכ') וכו' לעומת הדרך המערבית השואפת קדימה, לקידמה, פעמים רבות , להתקדמות וצבירת הישגים בספירה הציבורית,על חשבון הבית. אני חושבת שלכך התכוונת בשאלה שלך.
אז בהתייחס לקיטלוגים הללו. אם אתה מוצא שחלום חייך זה לחיות באופן פמילארי, משפחה, ילדים ולשהות בקרבתם ככל האפשר- גם במחיר של רווחה כלכלית פחותה - אז לבחור בדרך באופנית - יצביע על ווינריות.
אם אתה בוחר בדרך באופנית כתוצאה מייאוש, או מפחד לנסות את הדרך שמדגישה יותר את ההישגים מחוץ לבית - אזיי הבחירה בדרך הבאופנית עם כל הרומנטיות שבה- תגרום לך להרגיש לוזר. כי ויתרת לעצמך .
ואלו היו דוגמאות קיצוניות, כאמור ושטחיות, רק לצורך הדיון. כי הרי אנחנו מורכבים מדי מכדי לקטלג לכאן או לשם. אני יודעת שלי אישית נכון גם לחיות ולשאוף לקריירה מכניסה ותובענית, וממש לא (נכון לעכשיו) לגדל את ילדיי העתידיים בבית ( כרגע זה לא בכיוון). לצד זה אני ארצה בהחלט, בזמן שאני אהיה איתם, לבחור ליישם הרבה מאוד מהאג'נדות פה באתר בחייהם ובחיי. למשל מזון ביתי מושקע, לינה משפחתית ועוד.
אני יודעת שאם אני אבחר שלא בדרך הביניים הזו, אלא בדרך של או קריירה טוטאלית וחוגים לילדים, ומזון מוכן וכדומה..., או בחינוך ביתי, חיתולים רב פעמיים וכו'- הבחירה בדרך אחת בלבד - תגרום לי להרגיש לוזרית ברמה של הפסדתי לעצמי כי ויתרתי לעצמי, ברמה כלשהי.
לגבי מה שאמרת שקראת בוואי נט- שכל הדרך להצלחה משמעה לסבול. ראשית, מי אמר שהדרך הבאופנית קלה? כל כך הרבה דפים פה מדברים על קשיים מטורפים, של להיות עם הילד שלך 24 שעות ביום... של לבדוק את עצמך ואת הסביבה ואת חיך כל הזמן... של מאבקים וקונפליקטים בדרך החיים הזו - שלא קלים לאף אחד.
שנית, גם אם בשורה התחתונה נדמה שהדרך של באופן היא יותר... איך להגדיר זאת... יותר "טבעית" ולכן זורמת ופחות מנוכרת מהדרך מחוץ לבאופן - זה בדיוק מה שהדרך הזו מנסה להוכיח, שאפשר לחיות אחרת מהדרך שהמערב מטיף לה. שלא חייבים שהכל ייבחן תחת זכוכית מגדלת היררכית, גשמית וכדומה.
הדרך של באופן בהגדרה מנוגדת לדרך המערבית, - אם יורשה לי להוסיף, הפטריאכלית -שמקשיבה ומביטה רק קדימה, במקום גם לצדדים. או במילים אחרות, אם ב- וואי נט כתוב שדרך אחרת מהמערבית היא לוזרית כי היא לא מעודדת מרוץ אחרי איזו גלימה דמיונית - אז שיגידו. הדרך של באופן מתריסה בדיוק כנגד כל מיני "היגדים" וטאבויים של התרבות המערבית. שביניהם ההגדרות הדיכוטומיות של מהי הצלחה ומהו הפסד.
אני חושבת שמה שכתבתי פה, את הגדרתי להצלחה והפסד - מהווה דוגמא למרד בהגדרות של החברה המערבית. קשור קצת לפוסטמודנריזם.. שבעצם אין אמת אחת. ומה שעל פי וואי נט ומה שהוא מייצג נחשב הצלחה (המערב), אינו נכון לכולם. שלכל אדם יש הגדרה אחרת ואינדיבידואלית להצלחה. ופה אני גם ארחיב את מה שכתבתי בתחילה, לגבי הקיטלוגים הדיכוטומיים. טענתי שמדובר בחטא לקטלג את באופן או את המערב לכדי שתי דרכים שונות ביניהן והומוגניות בתוכן. הרי יש כל כך הרבה גוונים בתוכם.
דוגמא לעניין. למשל בבאופן, ניקח רק את אלה שמגדלים בחינוך ביתי, אוקי?
יש כאלה שמתאים להם לגדל את ילדיהם תוך כדי טיול של נניח שנתיים מסביב לעולם, כשבטיול עצמו אוכלים הרבה ג'אנק פוד, מחוסנים לכל מיני מחלות ועוד. ויש כאלה שהחלום שלהם הוא לגדל 2 ילדים בעיר קוסמופוליטית, עם אוכל אורגני, בלי חיסונים תוך קידום הקריירה שלהם מהבית, אולי עסק פרטי. כלומר ההגדרה ל"מה זה ווינר" היא שונה גם בתוך באופן. למרות שמדובר באותה אג'נדה חינוכית או באותה "תמת על" של להשקיע יותר בספירה הביתית. בתכלס' גם אלה וגם אלה מאמינים בדרך יחסית משותפת - אבל ההגדרות לאיך לממש אותה ומה ייחשב בעיניהם להישג- שונות לגמרי וכך גם התחושות. אם ההורים של המשפחה הראשונה, יחנכו את ילדיהם מהבית בעיר תל אביבי - זה יכול לגרום להם לתחושה של הפסד... של הישג חלקי , אם בכלל... לעומת המשפחה השנייה בדוגמא, שגידול ילדים מסביב לעולם יכול אולי להחשב מבחינתם מעניין אבל עלול לפגוע ברצון שלהם ליצור קריירה מהבית.
כלומר, ההגדרה הבסיסית למה יגרום להם להרגיש ווינרים שונה לחלוטין. ועוד לא דיברנו על רוב חברי באופן שבכלל לא מגדלים את ילדיהם בחינוך ביתי, וביניהם יש גוונים רבים ושונויות רבות בסגנון החיים ובהגדרות של מה הוא ווינר.
כך שהגדרות להצלחה והפסד מורכבות מדי - בדיוק כמונו. שימי לב שמתחילת הודעה שלי רק הלכתי ופרטתי את ההגדרה הזו ליותר ויותר פרוטות... ואפשר להמשיך עוד ועוד.
למשל ההגדרה להצלחה/הפסד אינה רק תלויית אדם, אלא גם לכל אדם יש חתך רוחבי, של הגדרות להצלחה שמשתנות בהתאם לגילאים שלו. לאדם חולה סרטן - ווינריות משמעו, לנצח את המחלה. לאותו אדם בגיל מוקדם יותר הווינריות הוגדרה אחרת, כמו למשל, להרוויח הרבה כסף. כלומר יש דינמיות בהגדרות לכל הכיוונים ובתחכים רוחביים וארוכיים הן בחיי הפרט עצמו והם ביחס בין הפרטים בקהילה הגדולה.
אני כן חושבת שאם זה מטריד אותך, העניין של באופן, שווה לבדוק בינך לבין עצמך למה. סתם כיוון - אולי יש משהו בבחירה שלך באג'נדות מסויימות מבאופן שעומדות בקונפליקט עם רצונות אחרים שלך?
אני ממש יורה באפילה, אבל אולי שם הכיוון. יכול להיות שזה סתם מטריד אותך ברמה פילוסופית כחברה בבאופן.
אני מקווה שהנסיון שלי להראות לך שיש הרבה יותר מורכבות מעבר לדיכוטומיה מצליח- מפסיד, מערב- מזרח (באופן) ועוד.
לסיום, אני יכולה לומר לך שאני בטוחה שבכל דרך, הבאופנית או הפחות - אם נחזור לדיכוטומיות "העל" שלא מכירות במורכבות הדברים - בשתי הדרכים תמצאי אנשים שויתרו לעצמם ויוצרים פשרה שנדמית בעיניהם לוזרית. כמו שיש אנשים שנמצאים שם בתחושה של ווינריות אדירה, למרותש מבחוץ נדמה שהם חיים בפשרה.
[u]האם זוהי לוזריות?[/u]
אני חושבת שזה תלוי בהנחות היסוד שלך. אני בעיקר חושבת שאין דרך "באופנית" או דרך אחרת. הרי בכל דרך יש הרבה [b]גוונים[/b]. אני חייבת לציין שגם ההגדרה של ווינר ולוזר בעצמה היא דיכוטומיה שטחית. תוצר המערב אבל לצורך הדיון, אני זורמת איתה...
גם בתוך הדיכוטומיות הללו ההבנה של מהו מנצח או מפסיד - או הדרך שתגרום לך להרגיש ווינר או לוזר מאוד אינדיבידואלית ותלויה במה שאתה מאחל לעצמך ופחות במה שוואי נט החליטו... (שהם למעשה מייצגי תרבות המערב). ווינריות ולוזריות במונחים שלי, מבטאים כמה אתה מרגיש מנצח ביחס לחלומות ולתפיסות שלך וכמה מפסיד לגבם. כך שהכל תלוי במה הם החלומות שלך.
אני אחטא בלקטלג (לצורך הדיון) את הדרך הבאופנית כדרך שמעניקה יותר מקום לחיי משפחה, לא למרוץ קדימה, כי אם לצדדים (ואחורה, במובן טוב, של חזרה לעקרונות שבטיות וכ') וכו' לעומת הדרך המערבית השואפת קדימה, לקידמה, פעמים רבות , להתקדמות וצבירת הישגים בספירה הציבורית,על חשבון הבית. אני חושבת שלכך התכוונת בשאלה שלך.
אז בהתייחס לקיטלוגים הללו. אם אתה מוצא שחלום חייך זה לחיות באופן פמילארי, משפחה, ילדים ולשהות בקרבתם ככל האפשר- גם במחיר של רווחה כלכלית פחותה - אז לבחור בדרך באופנית - יצביע על ווינריות.
אם אתה בוחר בדרך באופנית כתוצאה מייאוש, או מפחד לנסות את הדרך שמדגישה יותר את ההישגים מחוץ לבית - אזיי הבחירה בדרך הבאופנית עם כל הרומנטיות שבה- תגרום לך להרגיש לוזר. כי [b]ויתרת לעצמך[/b] .
ואלו היו דוגמאות קיצוניות, כאמור ושטחיות, רק לצורך הדיון. כי הרי אנחנו מורכבים מדי מכדי לקטלג לכאן או לשם. אני יודעת שלי אישית נכון גם לחיות ולשאוף לקריירה מכניסה ותובענית, וממש לא (נכון לעכשיו) לגדל את ילדיי העתידיים בבית ( כרגע זה לא בכיוון). לצד זה אני ארצה בהחלט, בזמן שאני אהיה איתם, לבחור ליישם הרבה מאוד מהאג'נדות פה באתר בחייהם ובחיי. למשל מזון ביתי מושקע, לינה משפחתית ועוד.
אני יודעת שאם אני אבחר שלא בדרך הביניים הזו, אלא בדרך של או קריירה טוטאלית וחוגים לילדים, ומזון מוכן וכדומה..., או בחינוך ביתי, חיתולים רב פעמיים וכו'- הבחירה בדרך אחת בלבד - תגרום לי להרגיש לוזרית ברמה של [b] הפסדתי לעצמי[/b] כי ויתרתי לעצמי, ברמה כלשהי.
לגבי מה שאמרת שקראת בוואי נט- שכל הדרך להצלחה משמעה לסבול. ראשית, מי אמר שהדרך הבאופנית קלה? כל כך הרבה דפים פה מדברים על קשיים מטורפים, של להיות עם הילד שלך 24 שעות ביום... של לבדוק את עצמך ואת הסביבה ואת חיך כל הזמן... של מאבקים וקונפליקטים בדרך החיים הזו - שלא קלים לאף אחד.
שנית, גם אם בשורה התחתונה נדמה שהדרך של באופן היא יותר... איך להגדיר זאת... יותר "טבעית" ולכן זורמת ופחות מנוכרת מהדרך מחוץ לבאופן - זה בדיוק מה שהדרך הזו מנסה להוכיח, שאפשר לחיות אחרת מהדרך שהמערב מטיף לה. שלא חייבים שהכל ייבחן תחת זכוכית מגדלת היררכית, גשמית וכדומה.
הדרך של באופן [b]בהגדרה[/b] מנוגדת לדרך המערבית, - אם יורשה לי להוסיף, הפטריאכלית -שמקשיבה ומביטה רק קדימה, במקום גם לצדדים. או במילים אחרות, אם ב- וואי נט כתוב שדרך אחרת מהמערבית היא לוזרית כי היא לא מעודדת מרוץ אחרי איזו גלימה דמיונית - אז שיגידו. הדרך של באופן מתריסה בדיוק כנגד כל מיני "היגדים" וטאבויים של התרבות המערבית. שביניהם ההגדרות הדיכוטומיות של מהי הצלחה ומהו הפסד.
אני חושבת שמה שכתבתי פה, את הגדרתי להצלחה והפסד - מהווה דוגמא למרד בהגדרות של החברה המערבית. קשור קצת לפוסטמודנריזם.. שבעצם אין אמת אחת. ומה שעל פי וואי נט ומה שהוא מייצג נחשב הצלחה (המערב), אינו נכון לכולם. שלכל אדם יש הגדרה אחרת ואינדיבידואלית להצלחה. ופה אני גם ארחיב את מה שכתבתי בתחילה, לגבי הקיטלוגים הדיכוטומיים. טענתי שמדובר בחטא לקטלג את באופן או את המערב לכדי שתי דרכים שונות ביניהן והומוגניות בתוכן. הרי יש כל כך הרבה גוונים בתוכם.
דוגמא לעניין. למשל בבאופן, ניקח רק את אלה שמגדלים בחינוך ביתי, אוקי?
יש כאלה שמתאים להם לגדל את ילדיהם תוך כדי טיול של נניח שנתיים מסביב לעולם, כשבטיול עצמו אוכלים הרבה ג'אנק פוד, מחוסנים לכל מיני מחלות ועוד. ויש כאלה שהחלום שלהם הוא לגדל 2 ילדים בעיר קוסמופוליטית, עם אוכל אורגני, בלי חיסונים תוך קידום הקריירה שלהם מהבית, אולי עסק פרטי. כלומר ההגדרה ל"מה זה ווינר" היא שונה גם בתוך באופן. למרות שמדובר באותה אג'נדה חינוכית או באותה "תמת על" של להשקיע יותר בספירה הביתית. בתכלס' גם אלה וגם אלה מאמינים בדרך יחסית משותפת - אבל ההגדרות לאיך לממש אותה ומה ייחשב בעיניהם להישג- שונות לגמרי וכך גם התחושות. אם ההורים של המשפחה הראשונה, יחנכו את ילדיהם מהבית בעיר תל אביבי - זה יכול לגרום להם לתחושה של הפסד... של הישג חלקי , אם בכלל... לעומת המשפחה השנייה בדוגמא, שגידול ילדים מסביב לעולם יכול אולי להחשב מבחינתם מעניין אבל עלול לפגוע ברצון שלהם ליצור קריירה מהבית.
כלומר, ההגדרה הבסיסית למה יגרום להם להרגיש ווינרים שונה לחלוטין. ועוד לא דיברנו על רוב חברי באופן שבכלל לא מגדלים את ילדיהם בחינוך ביתי, וביניהם יש גוונים רבים ושונויות רבות בסגנון החיים ובהגדרות של מה הוא ווינר.
כך שהגדרות להצלחה והפסד מורכבות מדי - בדיוק כמונו. שימי לב שמתחילת הודעה שלי רק הלכתי ופרטתי את ההגדרה הזו ליותר ויותר פרוטות... ואפשר להמשיך עוד ועוד.
למשל ההגדרה להצלחה/הפסד אינה רק תלויית אדם, אלא גם לכל אדם יש חתך רוחבי, של הגדרות להצלחה שמשתנות בהתאם לגילאים שלו. לאדם חולה סרטן - ווינריות משמעו, לנצח את המחלה. לאותו אדם בגיל מוקדם יותר הווינריות הוגדרה אחרת, כמו למשל, להרוויח הרבה כסף. כלומר יש דינמיות בהגדרות לכל הכיוונים ובתחכים רוחביים וארוכיים הן בחיי הפרט עצמו והם ביחס בין הפרטים בקהילה הגדולה.
אני כן חושבת שאם זה מטריד אותך, העניין של באופן, שווה לבדוק בינך לבין עצמך למה. סתם כיוון - אולי יש משהו בבחירה שלך באג'נדות מסויימות מבאופן שעומדות בקונפליקט עם רצונות אחרים שלך?
אני ממש יורה באפילה, אבל אולי שם הכיוון. יכול להיות שזה סתם מטריד אותך ברמה פילוסופית כחברה בבאופן.
אני מקווה שהנסיון שלי להראות לך שיש הרבה יותר מורכבות מעבר לדיכוטומיה מצליח- מפסיד, מערב- מזרח (באופן) ועוד.
לסיום, אני יכולה לומר לך שאני בטוחה שבכל דרך, הבאופנית או הפחות - אם נחזור לדיכוטומיות "העל" שלא מכירות במורכבות הדברים - בשתי הדרכים תמצאי אנשים שויתרו לעצמם ויוצרים פשרה שנדמית בעיניהם לוזרית. כמו שיש אנשים שנמצאים שם בתחושה של ווינריות אדירה, למרותש מבחוץ נדמה שהם חיים בפשרה.