אני רוצה לשאול איך משתחררים נפשית, ריגשית ומחשבתית מקנאה לבין הזוג? איךךךךך?????

נותנים לה מקום. מתבוננים בה באהבה.
גם אני ממליצה על הדף בעלי התאהב באחרת

ממליצה לך לקרוא את הדף בעלי התאהב באחרת

אני מנסה לעבוד על עצמי המווון בחשיבה חיובית ובשחרור רגשות,

מוכנה אולי להוסיף כמה מילים?
מבינה מה זה חשיבה חיובית. זה כולל אלמנט של הדחקה (חשיבה מלאכותית של חיובי, לזרוק החוצה את השלילי). ולכן הגיוני שזה לא יעבוד במקרים רבים.
אבל מה התכוונת ב"שחרור רגשות"?...

אז אני רוצה לשאול איך משתחררים נפשית, ריגשית ומחשבתית מקנאה לבין הזוג? איךךךךך????
פשוט לחשוב שחבל על הזמן במובן המקורי של הביטוי. כל שעה שעוברת שאת משקיעה בקנאה, היא שעה שבזבזת מאוצר ההנאות שהחיים מזמנים לך.
החיים מזמנים לאנו שפע בלתי נדלה של הנאות. ממש שפע בלתי נדלה, ואנחנו מדי פעם (ויש כאלה שכמעט כל הזמן) נופלים לפח ומבזבזים את זמננו על סבל מקנאה, מבושה, .......
זה לא שאין מקום לרגשות האלה, בהחלט יש להם מקום*. אבל חייבים להעמיד אותם במקומם, ולחזור מהר להנאות..

• (תפקידם לעורר תשומת לבנו לכשלים ולגרום לנו לפעול לתיקונם)

האמת שלא מצאתי דף מתאים בדיוק זה היה הכי קרוב..
אז אני רוצה לשאול איך משתחררים נפשית, ריגשית ומחשבתית מקנאה לבין הזוג? איךךךךך?????
אני כבר מתוסכלת ואני מרגישה שנהייתי ממש חולה פיזית ונפשית מהקנאה הזאת.
אני מנסה לעבוד על עצמי המווון בחשיבה חיובית ובשחרור רגשות, זה עוזר ליום יומיים, אני מרגישה טוב ומשוחררת ואז זה שוב חוזר. בקיצור סיוט! לא מצליחה להשתחרר מזה.

היי הרבה זמן לא כתבתי כאן ,לא בגלל שלא היה במה לעדכן אלא לקחתי קצת זמן לחשוב עם עצמי מה אני רוצה,מה אני עושה .אין לי עוד את התשובות עדיין

היי וחג שמח!הייתי כל כך שמחה לצאת מכל המועקה הזו אבל לצערי זה חלק מחיי,וזה חוזר שוב ושוב,ושוב הוא עושה את עצמו כאילו שהוא לא יודע על מה מדובר הצדיק,נמאס לי לסבול את זה אבל אני סובלת את זה ,אין לי הסבר מדוייק למה מהמון סיבות מאוד שיקוליות וגם בגלל שאני לא רוצה לפרק משפחה,אבל זה נורמלי שכשהולכים לקניון מסתכלים על מישהי עד שהיא מחזירה מבטים ובוחנים לה את הגוף ,זה כזה דוחה בעיניי

אילאיל, לאור מה שהציע לך קן לציפור וההזדהות שלך, יותר ויותר נראה לי שיש לך הזדמנות לנצל את המצב בשביל בדק בית עמוק יותר. איך את עם זה? אנשים כבר הציעו טיפול / יעוץ וכו', מה דעתך, זה נמצא בכלל בעולם המושגים שלך?

יש בי כאב עמוק
זה מרמז מאד על האפשרות שאת חווה דברים רחבים יותר מהתמודדות מול הבן זוג, האם ייתכן שהמצב הנוכחי מעלה בך משהו עמוק יותר שלא התחיל כאן?

למדתי בחיי שאנחנו מגיבים לכל מצב דרך מסננות חזקות של העבר שלנו, אבל מצבים מסוימים לוקחים אותנו הרבה יותר חזק מן ההווה לעבר. כשזה קורה, אני רואה בהם הזדמנות לעבודה עצמית. זה גם מקדם אותי בתחומי חיים הרבה יותר רחבים, וגם משחרר הרבה מהלחץ על ההווה. הצורך לשנות את האנשים מסביב מאד פוחת.

היי,רציתי להודות לכם על היחס והתגובות זה מחמם את הלב ועוזר מאוד,מודה לך אוד ליה על ההזדהות ןלך קן לציפור שהסברת לי ,שכתבת על כאב עמוק חשבתי לשנייה וזה כל כך נכון ובגלל זה אני כל כך כועסת כן יש בי כאב עמוק,אבל לא תחושת דחיה,מה אני עושה עם הכאב הענק שבתוכי???אלמו ,זה בהחלט לא פשוט....,

ואני מרגישה אילאיל, אם לא הצלחתי להיות ברורה, שמזה שנתת את השם המסוים הזה לדף שלך, רגש הקנאה הוא לא משהו שאת חווה במיידי, אלא משהו שאת בוחרת להרגיש.

לי זה נראה דווקא להיפך- שתחושת הקנאה קיימת כבר, והשאלה היא האם להשתיק את הקנאה הזו או האם היא מוצדקת...

לא.
אין צורך לקנא.
זה עונה על שאלתך?
אולי תבררי לעצמך אותך, לעצמך ובקשר הזוגי ואז יבואו השאלות, אולי גם תשובות
ל - מה אני רוצה מהקשר, מעצמי, ממנו,
לא אמרתי שפשוט.

ולפעמים בזוגיות נכנסים למאבקי כוחות, ככה זה- יש תקופות כאלו וכאלו. כמובן שצריך להמעיט באלו, וקשר שכולו מאבקי כוח אינו בריא בכלל, אבל לפעמים יש מצבים שצריך להציב את הגבולות שלך, אחרת בן הזוג לא יבין עד כמה זה חשוב לה
נכון. יחד עם זאת יש עוד דרכים לעבד ולתקשר את זה. חוץ מהגבולות.
ואני מרגישה אילאיל, אם לא הצלחתי להיות ברורה, שמזה שנתת את השם המסוים הזה לדף שלך, רגש הקנאה הוא לא משהו שאת חווה במיידי, אלא משהו שאת בוחרת להרגיש.
אני למשל, מרגישה מאחורי הקנאה שאת מתארת כאב עמוק. ופגיעות. ותחושה של דחייה.
את כל אלה, בתהליך נכון, אפשר לתקשר בדרך שהוא יצליח להבין. ושאת תצאי מאחורי פרגוד הקנאה, אל האור, ותוציאי את הרגש העמוק שמסתתר שם.
אם אני מבינה אותך נכון, הקנאה עוזרת לך להציב גבולות.
כל התחושות העמוקות יותר בדרך כלל משאירות אותנו יותר חשופים ופגיעים (מה שמקשה על הצבת גבולות).
האיזון בין השניים, נראה לי חשוב לך.
<מקווה שהצלחתי להסביר הפעם>

במקום להיות ישירה וכנה, וכך גם להעביר את המסר בנקודת הזמן הראויה, ובאופן הרבה יותר ברור וחד בחרת לתת תירוץ ואחר כך, בדיעבד, להתאמת איתו
אני דווקא מבינה למה היא פעלה כך, וחושבת שזה היה נכון לאותו רגע.
יש משפט כזה שאת הכביסה המלוכלכת לא מוציאים בחוץ... מהיכרות עם בעלה היא ידעה כנראה שאם תגיד למה היא רוצה לעזוב, זה ייצור פיצוץ והוא יתנהג בצורה שתבייש אותה באותו אירוע, מול משפחתה, ולכן בחרה להתמודד עם זה בשקט, בבית.

כמי שהייתה במצבים דומים בהקשרים אחרים,יש לי אותה בעיה כי בעלי חסר טקט ואם אני אעיר לו, אפילו באוזן בלחישה, ליד אנשים- הוא מסוגל להמשיך את הדיון בקול רם ולכן עדיף להשאיר את הוויכוחים האלו לבית.

ולפעמים בזוגיות נכנסים למאבקי כוחות, ככה זה- יש תקופות כאלו וכאלו. כמובן שצריך להמעיט באלו, וקשר שכולו מאבקי כוח אינו בריא בכלל, אבל לפעמים יש מצבים שצריך להציב את הגבולות שלך, אחרת בן הזוג לא יבין עד כמה זה חשוב לה.

יש משהו אחר שצריך לעלות ואת צריכה להיות אמיצה מספיק כדי לברר את זה ביניכם-רוצה להבין את זה יותר ולמה את מתכוונת קן לציפור ,ומה זאת אומרת להיות אני..למה הכוונה??מסתמן ממה שאת כותבת שאני כאילו מתחבאת מאחוריי רגש הקנאה,אבל זה לא נכון ,בעצם אני כבר מבולבלת מה שכן אני באותו רגע חשה פגועה וכן גם קנאה

אילאיל, מהרגע שפתחת את הדף, תהיתי אם אני רוצה להגיב, אז אולי עכשיו.
קודם כל שם הדף שבחרת, מעיד על כך שזה בשליטתך האם לקנא לו, או לא.
בד"כ אין על תחושות כאלו שליטה, אבל משם הדף עולה, שזה לא רגש שמשתלט עליך, אלא שאת יכולה להחליט להרגיש אותו, ואז לכעוס, ולבחון אותו ולהכנס איתו למאבקי כוחות. זה גם סוג של שליטה, עצמית. את בוחרת ושולטת ברגש שעולה. את משתמשת ב"רגש" של קנאה בשביל להעלות נושא שקשה לך מולו.
זה סוג של שליטה במצב, או לפחות תחושה של שליטה במצב.

אני מסכימה עם קודמותיי שיש הרגשה שאת בסוג של מאבק כוחות ושליטה מולו, ושזה לא מקום טוב להיות בו, ושנדרשת ממך כנות ואומץ להיות ממש מי שאת מרגישה שאת - ולא מי שאת מתכננת להיות: קנאית, שתלטנית ולא ישרה.

חשבת, על מה את נאבקת? האם מקומך לא ברור לך מולו (מול העולם)? שליטה על מה?

ולסיום, אם יש לך אפשרות לבחור "האם לקנא לבעלך" - הייתי אומרת ש-לא. ממש לא. כי אם זה בשליטתך אז אל תכנסי לשם בכלל. יש משהו אחר שצריך לעלות ואת צריכה להיות אמיצה מספיק כדי לברר את זה בינכם. ודווקא לא לבחור לקנא.

סתם שאלה, איך את רוצה הוא יכבד אותך אם את לא כנה וישירה איתו?

כי אמרתי שחטפתי כאביי בטן

במקום להיות ישירה וכנה, וכך גם להעביר את המסר בנקודת הזמן הראויה, ובאופן הרבה יותר ברור וחד בחרת לתת תירוץ ואחר כך, בדיעבד, להתאמת איתו.
גם בעיני התקרית האחרונה היא סוג של מאבק שליטה....לא מקום בריא שאפשר לצמוח ממנו.
שיהיה המון בהצלחה.

תודה רבה!

בהצלחה!

זה אולי סימפטום לכל מני דברים יותר עמוקים
הפני הפיצפון שלי, מאבקי שליטה ידרדרו אתכם למקומות שלא תרצי, לכי לייעוץ, טיפול, משהו.

היי זה בעיקר מעצבן אותו והוא קורא לי משוגעת אבל כן יש קצת שיפור כי אני רואה שהוא יותר נמנע מזה..,רציתי לספר לך עוד משהו היה לנו אירוע לפני יומיים ,אירוע במשפחה שלי (ככה שאני שלטתי בו) ונסענו עם הוריי לבסוף כשהגענו שלחתי רק מתנה וחזרנו הביתה כי אמרתי שחטפתי כאביי בטן,בעלי נורא התעצבן שגם שלחנו מתנה ,גם נסענו עד לשם,והוא לא אכל ונהנה,שהגענו הביתה אמרתי לו שהוא יודע בדיוק למה הוא לא נמצא כרגע באירוע ,שאם הוא יוצא איתי בעתיד הוא חייב להתנהג בכבוד,הוא לא דיבר איתי כמה שעות ,אני בטוחה שזה לא יעזור לגמריי אבל לפחות אני חושבת שהוא צריך להיות מודע לזה שאני בן אדם שרוצה שיכבדו אותו ושאני רואה מה שהוא עושה וזה בהחלט לא נעים לי

@}
יש שיפור?

התחלתי לעשות את זה אוד-ליה

אני מבינה למה זה יכול לפגוע... אין לי מילים חכמות להוסיף רק שמבינה אותך.
טוב, עוד משהו אחרון- אני לא הייתי נפרדת בגלל דבר כזה, אלא מוצאת פתרון (כמו למשל שאם זה באמת לא במודע והוא לא שם לב אז תקבעו איזה סימן שתעשי לו כדי שיידע שעכשיו זה עבר גבול ושיפסיק...

בעיני זאת ממש לא סיבה להפרד. זה אולי סימפטום לכל מני דברים יותר עמוקים. שאולי הם כן סיבה להפרד. את זה רק את יודעת בינך לבין עצמך.
אני חושבת בפירוש שבעלך אוהב אותך ומאמינה למה שהוא אומר לך.
אני לא בטוחה שהוא מודע לפלרטטנות הזאת ולהשפעותיה - גם עליך ועל הקשר בינכם
וגם על נשים אחרות בסביבה.
את יכולה להיות בטוחה שמעט נשים מתרשמות מזה לטובה
והרבה נשים רואות את זה בעין לא יפה וסולדות מזה.

את חושבת שהוא בוגד בך?

ביקשתי להיפרד והוא לא רוצה
מספיק אחד בשביל להיפרד, לעניות דעתי.

אני יודעת שזה לא פשוט,,,ביקשתי להיפרד והוא לא רוצה,הוא מכחיש הכל,ושאלתך כשיצאתי איתו זה לא קרה,ויצאתי איתו כל יום לפני שהתחתנו,יצאתי איתו 7 חודשים אינטנסיבים כולל ההכנות לחתונה וימיי חופש והכל

אילאיל היקרה,
אני חושבת ששאלת שם הדף לא נכונה. את שואלת האם לקנא בבעלך? ואת מקווה שיעזרו לך בשאלה כזו?

אני חושבת שאת כבר מכירה אותו, ואת ההנהגות שלו.
את מבינה מה ולמה את מרגישה ככה בחברתו.
אני חושבת שאת צריכה להבין שלמרות שתדברי איתו על זה במשך שנים, סביר להניח שהוא לא ישתנה.

לדעתי את צריכה לחשוב ולחדד את השאלה - האם את מוכנה להמשיך לחיות לצידו כמו שהוא?
האם את מוכנה להמשיך כרגיל בחייך למרות מי שהוא?
אם כן אז תאלצי את עצמך להמשיך לחיות ככה.... ואם לא אז..... תמצאי את הדרך לסגור את הדלת.

כי גם אם תקחי אותו לטיפול (אני מכירה טיפוס כזה) לא בטוח שהוא יוכל להשתנות.
את צריכה לעשות החלטות עם עצמך. ויתכן וההחלטות לא יהיו לך קלות.
אם תשקלי פרידה - יתכן שאת צריכה לפני הפרידה לבנות לך הכנה מתאימה. קרקע טובה.

זה לא פשוט. צר לי.

יקרה ,זה כל כל מקטין חוויה כזאת. מאד כואב לקרוא את זה. אבל כלום לא ישנה את המצב... זה מה שהוא. נשים מושכות אותו. ושאת הנפש שלך מההתנהגות שלו לא ישנו כלום.
הוא כנראה מסוג הגברים שזה מה שמנהל אותם, נשים -ההערצה שלהם אליו, ההערצה שלו אליהן.. וזה מה שנותן לו טעם.

באסה.. אבל עם זאת, האם לא זיהית אז זה בהכרות שלך איתו בתחילת הדרך? אני מניחה שכן, אבל את אוהבת אותו וקיבלת אותו למרות הכל?

היי חשבתי על כל מה שרשמתן כאן ודיברתי עם בעלי הוא אמר שהוא אוהב אותי מאוד והכל בראש שלי(Pזה לא נכון)המריבות הכי גדולות שלנו זה בנושא הזה הוא אומר שהוא רוצה שאני אסמוך עליו,חן נושי רצית עוד דוגמא:הינו באירוע(חתונה)ומישהי דיברה ליידנו בטלפון הוא כמובן לטש בה עיניים וזה כנראה החמיא לה אז היא החזירה מבטים מהשולחן הסמוך וככה במשך כמה זמן ראיתי שהם מסתכלים מדי פעם אחד על השני,והיא ראתה שאני איתו והילד שלנו עליו,היא עשתה מלא דאווינים הלכה ובאה התקרבה לשולחן שלנו.,נגעה לעצמה בחזה והיא כמו מדברת עם העיניים,אחרי המנה הראשונה קמתי ושיכנעתי את בעלי ללכת זהו

_אבל אם זה לא בסדר מצדך - קבעי גבולות. בלי לשחק את משחק העלבון !!!

מתוך ניסיון בחיי האישיים כשאני נעלבת המחשבה והרגש הצלול והמדוייק מיטשטש והכל יוצא עקום זה בדרך כלל מוביל להרגשה לא נעימה שמתגלגלת לריב או לאנרגיה מבאסת לעומת הבחירה השניה שלי להבין מבחירה שהעלבון מיותר ולבדוק את עצמי ואיפה הגבול שלי עובר ולהעביר אותו ל"מעליב" בשקט ובנעם ולפעמים בתקיפות ש"עד כאן!" זה הגבול שלי ומה שעשית לא נעים ולא מקובל עליי וחשוב לעמוד מאחוריי המילים שלי.

נקודתית בקשר לפלירטוט אני הבנתי שכמו שבן זוגי מסתכל לו לשם ולשם גם אני מסתכלת ואין כל רע במבטים[לדעתי]
אנחנו גם מאד פתוחים בנושא ולוקחים את זה בהומור,עד כדי כך שכשאנחנו הולכים ברחוב ועוברת לה איזו אישה יפה אז הוא אומר לי מיד "וואי תראי איזה חתיכה..."
אבל אנחנו בשלב זה של חיינו מאד בטוחים ומודעים למקומינו אחד אצל השניה ויכול להיות שזאת הסיבה שמאפשרת לנו לא לקנא אז אני באמת חושבת שזה מעבר להיעלבות המיידית ומומלץ לבדוק יותר פנימה מה עניינים...

מסכימה עם אהבת עולם שלהעלב זה לא הפתרון...
בהיעלבות יש משהו שסוגר אותך או גורם להתבצרות ולכן יכול להזיק יותר מלהועיל.
גם בעלי מסתכל על בחורות אחרות אבל לי זה מפריע פחות מלך כנראה. אני בדרך כלל צוחקת מהעניין, אבל זה אף פעם לא מגיע לפלירטוטים ונגיעות כשאני בסביבה.
אני מבינה למה מישהו ירצה להרגיש שמשחק הפלירטוט עדיין מצליח לו, ולא רק גברים.
אבל כמובן שחייב להיות לזה גבול.
והגבול הזה הוא הכבוד לבן / בת הזוג.

בדרך כלל אפשר לנסח את זה כך -
תחשוב שהבחורה שאתה מפלרטט איתה היא חברה של אישתך שאתה לא מכיר. ותגביל את הפלירטוט או ההסתכלות ככה שישאר בגבול הטעם הטוב גם בסיטואציה הנ"ל.

ולמען הסר ספק - זה נכון לשני המינים ולשני בני הזוג.
אולי ההבדל הוא שכרגע בעלי יוצר מהבית יותר ממני כי אני בבית עם הילדים, אבל אני מסתובבת יותר בגינות...

ואני מציעה להפסיק עם אובססיית הדיוק הזו לגבי שמות וניסוחים וסדרים ושאר צרות.
זאת הערה ממש לא ברוח טובה . היא פשוט הערה ממש לא נעימה ולא יפה, וגם שתלטנית. בעוד שאני מעודדת לעשות משהו על פי כללי האתר, את פשוט מנסה להשליט את הההעדפות האישיות שלך.

שנית, שם הדף לא מעיד על תוכנו. שם הדף הוא על היעלבות, בעוד שהדף הוא על קנאה לבן זוג, או על בן זוג פלרטטן. זה עלול לגרום לכך שקוראות/קוראים/כותבות/כותבים לא ייכנסו לפה כלל, וזה לרעת פותחת הדף. אני הצעתי משהו שעשוי לעזור לה. בדפים רבים על התייחסות לגברים, נכנסו גברים והביעו את נקודות המבט שלהם. במקרה הזה, אף גבר שיראה את הדף במה חדש לא יבין מהו הנושא, ורוב הסיכוי שגם לא ייכנס לפה. בעוד שאם היה רואה קנאה לבן זוג פלרטטן, היה מתעניין ישירות בנושא.

כל הנ"ל כתבתי בהמשך לשאלתך אם 'כדאי להיעלב', שזאת אומרת שאת רוצה להיעלב מבחירה.
(יענו, אם תגיעי למסקנה שמה שהוא עשה זה 'לא בסדר' - אז תיעלבי בדיעבד )
ואז אני אומרת 'בשביל מה'.
אם בכל מקרה כבר נעלבת מבלי לשלוט בזה - זה גם בסדר.
רק תחשבי, אם להיעלב - זה מה שאת רוצה? או שאולי את רוצה לדעת להגיד 'מה מתאים לי, מה לא מתאים לי'?

לא נראה לי שמדובר ב'האם כדאי להיעלב' כי להיעלב אף פעם לא כדאי. זה הרי לא עוזר בכלום.
נראה לי שהשאלה צריכה להיות אם זו התנהגות לגיטימית בעינייך, ואם את רוצה לקבל אותה כחלק מהחיים שלכם ביחד או לא.

לא חייבים 'להיעלב' כדי להגיע למסקנה שמשהו לא מתאים לי, ולהגיד 'אני לא מקבלת את זה. עד כאן'.
אפשר לומר דברים כאלה ממקום שקול ומחובר לעצמך. ולא ממקום של סערה רגשית.
פשוט 'לא מתאים לי'.

כמובן, אם זה מה שאת מרגישה שהיית רוצה להגיד.
(רק שמה שאני רוצה לומר - שאפשר לוותר על העלבון.)

ברור שאת יכולה גם להגיע למסקנה שזה בסדר מצדך מה שבן זוגך עושה.
ואז גם זה סבבה.

אבל אם זה לא בסדר מצדך - קבעי גבולות. בלי לשחק את משחק העלבון !!!
אם את רוצה לקבוע את הגבולות של עצמך - העלבון הוא לא חיוני. ואפילו עלול להפריע.

אילאיל,
את יכולה לתת עוד דוגמאות?
משום ש-על פניו הייתי אומרת - בטח לא להיעלב,
אבל יש לי רושם שיש דברים בגו ואני מכירה טיפוס כזה מקרוב (לא הגבר-גבר שלי),
זה עלול להיות מורכב. ומעצבן. ועוד כל מני דברים.
בקיצור, עוד דוגמאות. (-:

הדף כן מעיד על תוכנו ואני מציעה להפסיק עם אובססיית הדיוק הזו לגבי שמות וניסוחים וסדרים ושאר צרות.
אנשים רוצים לפתוח דף (ואחרים - לקרוא בו) מבלי להתחיל דיון על הבנת הנקרא.

<ברוח טובה כן? שלא תתהה העורכת אם להעלב או לא >

מציעה לבחור שם דף מתאים
שם הדף הנוכחי לא מעיד על תוכנו.
האם לקנא לבעלי זאת אפשרות.
אם את רוצה לשנות את שם הדף, כתבי פה.

הי,
אני מציעה לך להציץ בדף קנאה בין בני זוג.

את צודקת שירי זה אישיו בנינו ,ממש ככה,קודם כל בגלל שדיברתי איתו על זה לא אחת שזה מפריע לי ומשפיל,וגם בגלל שאני לא יכולה להתמודד אם זה ובאמת שניסיתי כולל להתעלם ואז זה היה גרוע יותר ,רוצה דוגמא?היינו בחנות נעליים והוא מדד לילד נעליים והתעלמתי מכל מיני קונצים עם המוכרת וזה הגיע לזה שהוא נגע לה ביד והיה אישי כזה איתה הייתי ממש בהלם ומאז מאוד לא מתעלמת

את יכולה לפרט מה מפריע לך בזה?
אולי יהיה קל יותר לענות לשאלה אם להעלב או לא

באופן כללי אני מוצאת שכדאי לא להיעלב. זה לא יעיל, זו הרגשה מחורבנת והרבה פעמים זו בחירה אוטומטית ולא ספציפית למצב.

במצב הספציפי הזה גם לא הייתי נעלבת. כמו שריצ'רד ג'ני אמר, כשאשתו כעסה שהסתכל על החזה של המלצרית : "הי, לא הזמנתי אותם, הם הגיעו עם הארוחה!"
כל עוד זה רק מבטים אני לא חושבת שיש בכך רע.

מצד שני, נשמע שזה אישיו בינכם. שזה משהו שמפריע לך מאוד. יש לך מושג למה?

רציתי לשאול שאלה :אתמול היינו אני ובעלי בחנות ספרים .הייתה שם מוכרת חטובה ,הרמתי את הראש באיזשהו שלב וראיתי שבעלי בוחן אותה(זה לא ממש חדש לי,ביקשתי ממנו לא להתנהג כך)אבל הכאב אותו כאב