על ידי אורית* » 27 יוני 2010, 10:56
אני אנסה לענות לך , דלית, מהמקום שבו אני גדלתי ,זו מן הסתם תהיה תשובה חלקית בלבד...
אני "תוצר" של החינוך הדתי . מכיתה א' למדתי במסגרות לבנות בלבד.
תמיד הרגשתי מצד הסובבים אותי אימון מלא ביכולות שלי , ולא היה לי ספק , שכל תחום שאבחר לעסוק בו ישמח אותם.
גם אם אהיה ח"כית , אשת תיקשורת , שופטת או רכזת קהילה כלשהי. כמובן בתנאי , שאפעל בצורה טובה וחיובית וערכית , בתחום שאבחר.
אף אחד לא אמר לי : "את יכולה ומסוגלת וכל האפשרויות פתוחות לפנייך" , זה היה פשוט וברור מאליו .
בכל המסגרות שהייתי בהן, לא העבירו לי מעולם שיחה על "תפקיד האישה" או "מעמד האישה" או משהו כזה ,
(והייתי במסגרות שהיה בהן המון עיסוק בנושאים ערכיים )
ייתכן שלכן חשבתי על עצמי בעיקר כאדם , כיהודיה , כישראלית. המגדר שלי בכלל לא שיחק תפקיד. נראה לי , שכך גם חברותי .
יחד עם זאת יש לסיפור הזה גם צד נוסף .
תמיד היה ברור לי , שהחלק הכי חשוב בחיי , שייתן לי הכי הרבה משמעות בחיים , שמחה , ואושר , יהיה הבית שאקים : הקשר הזוגי והאמהות.
שוב - אני לא זוכרת שמישהו אמר לי את זה אי פעם , אבל זה היה פשוט וברור מאליו.
אלו שני מסרים תת קרקעיים שזרמו אלי לאורך החיים ,
והובילו אותי לכך , שבצמתים בחיים , בחרתי לחסוך באנרגיה שמשפיעה החוצה , ולהפנות אותה פנימה - הביתה .
לא מתוך חשש מהחברה, לא מתוך חוסר אימון ביכולות שלי , אלא מתוך סדר עדיפויות ערכי .
תוסיפי לזה את הערך שאני רואה במשפחה גדולה - גדלתי במשפחה כזו ,
אני מאמינה שלהביא לעולם ילד זו זכות ומשימה נעלה , וגם מתנה מבורא עולם.
ולכן לרוב כשהייתי צריכה להחליט אם לקבל או למנוע את בואו של ילד נוסף , החלטתי לקבל אותו .
יש מעט מאוד נשים שיש להן אנרגיות , פיזיות ונפשיות כדי לבנות בית בריא עם הרבה ילדים , וגם לפעול ולהשפיע מחוץ לבית.
זה אולי הסבר חלקי למה יש מעט נשים דתיות שפועלות במוקדי קבלת החלטות.
יחד עם זאת תוך כדי כתיבה עולים לי בראש , לפחות 10 שמות של נשים דתיות ויראות שמיים , שנמצאות במוקדי החלטות . וגם בנו בית יפה. נראה לי שנשים כאלו הן נשים שהפעילות הציבורית , בוערת בקרבן - כלומר הן פשוט לא יכולות בלעדיה.
סליחה על האורך המזעזע של ההודעה.
אני אנסה לענות לך , דלית, מהמקום שבו אני גדלתי ,זו מן הסתם תהיה תשובה חלקית בלבד...
אני "תוצר" של החינוך הדתי . מכיתה א' למדתי במסגרות לבנות בלבד.
תמיד הרגשתי מצד הסובבים אותי אימון מלא ביכולות שלי , ולא היה לי ספק , שכל תחום שאבחר לעסוק בו ישמח אותם.
גם אם אהיה ח"כית , אשת תיקשורת , שופטת או רכזת קהילה כלשהי. כמובן בתנאי , שאפעל בצורה טובה וחיובית וערכית , בתחום שאבחר.
אף אחד לא אמר לי : "את יכולה ומסוגלת וכל האפשרויות פתוחות לפנייך" , זה היה פשוט וברור מאליו .
בכל המסגרות שהייתי בהן, לא העבירו לי מעולם שיחה על "תפקיד האישה" או "מעמד האישה" או משהו כזה ,
(והייתי במסגרות שהיה בהן המון עיסוק בנושאים ערכיים )
ייתכן שלכן חשבתי על עצמי בעיקר כאדם , כיהודיה , כישראלית. המגדר שלי בכלל לא שיחק תפקיד. נראה לי , שכך גם חברותי .
יחד עם זאת יש לסיפור הזה גם צד נוסף .
תמיד היה ברור לי , שהחלק הכי חשוב בחיי , שייתן לי הכי הרבה משמעות בחיים , שמחה , ואושר , יהיה הבית שאקים : הקשר הזוגי והאמהות.
שוב - אני לא זוכרת שמישהו אמר לי את זה אי פעם , אבל זה היה פשוט וברור מאליו.
אלו שני מסרים תת קרקעיים שזרמו אלי לאורך החיים ,
והובילו אותי לכך , שבצמתים בחיים , בחרתי לחסוך באנרגיה שמשפיעה החוצה , ולהפנות אותה פנימה - הביתה .
לא מתוך חשש מהחברה, לא מתוך חוסר אימון ביכולות שלי , אלא מתוך סדר עדיפויות ערכי .
תוסיפי לזה את הערך שאני רואה במשפחה גדולה - גדלתי במשפחה כזו ,
אני מאמינה שלהביא לעולם ילד זו זכות ומשימה נעלה , וגם מתנה מבורא עולם.
ולכן לרוב כשהייתי צריכה להחליט אם לקבל או למנוע את בואו של ילד נוסף , החלטתי לקבל אותו .
יש מעט מאוד נשים שיש להן אנרגיות , פיזיות ונפשיות כדי לבנות בית בריא עם הרבה ילדים , וגם לפעול ולהשפיע מחוץ לבית.
זה אולי הסבר חלקי למה יש מעט נשים דתיות שפועלות במוקדי קבלת החלטות.
יחד עם זאת תוך כדי כתיבה עולים לי בראש , לפחות 10 שמות של נשים דתיות ויראות שמיים , שנמצאות במוקדי החלטות . וגם בנו בית יפה. נראה לי שנשים כאלו הן נשים שהפעילות הציבורית , בוערת בקרבן - כלומר הן פשוט לא יכולות בלעדיה.
סליחה על האורך המזעזע של ההודעה.