היפרדות שיליה

שליחת תגובה

האושר אינו תלוי בדבר, רק בנכונות לאושר
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: היפרדות שיליה

היפרדות שיליה

על ידי פלוני_אלמונית* » 25 יולי 2019, 13:57

שבוע 20 נמצא היפרדות שליה קטנה ללא דימום הומלץ לי מנוחה שבוע
מה עוד ניתן לעשות?

היפרדות שיליה

על ידי פלוני_אלמונית* » 11 דצמבר 2018, 00:02

שבוע 23 עם היפרדות שלייה ודימום שהחל כחזק ויורד. לאחרי אישפוז פעמיים של 3 ימי השגחה .ההיפרדות מהאישפוז הראשון לשני הלכה וגדלה ההיפרדות מדורגת כ3 מתוך 6.הוסבר לי שצריך מנוחה ושתיה מרובה .
בזמן מנוחה ושכיבה מרגישה כאבי בטן תחתונה וכאבי גב מוכר למישהי ?? האם מישהי עברה את זה בשלום ? מפחדת נורא

היפרדות שיליה

על ידי פלוני_אלמונית* » 14 מרץ 2016, 19:39

אני בשבוע 17 יש לי המטומה שגדלה להגיע ל 7 ס"מ. מופיעים לי דימומים כהים והפרשות כהות כל הזמן (משבוע 13) היום גילו תחילה של היפרדות שיליה ודם במי שפיר. הומלץ על מנוחה וניתנו לי כדורים כדי לעזור להפסקת הדימום מהשיליה(כך נאמר לי).
רוצה לדעת אם יש מישהי שעברה משהו דומה ומה הסיכויים ללידה רגילה בשעתה או חלילה לסיבוכים.
ממה עלי להיזהר או מה אמור להדליק לי נורה אדומה. תודה

היפרדות שיליה

על ידי פלוני_אלמונית* » 05 דצמבר 2014, 00:57

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אני עברתי.. כתבתי למעלה ב2013. (קארין)
עבר בשלום ברוך השם.. בהצלחהההה

היפרדות שיליה

על ידי פלוני_אלמונית* » 29 נובמבר 2014, 19:40

שבוע 12 הפרדות חלקית של השליה משבוע לשבוע ההפרדות גודלת כרגע במנוחה, האם מישהי עברה מקרה כזה ולבסוף ילדה והכל היה תקין?

היפרדות שיליה

על ידי פלוני_אלמונית* » 08 אפריל 2014, 11:06

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

המקרה שלי:
שבוע 15 מזהים בסקירה שלייה נמוכה והמטומה קטנה.
שבוע 24 דימום קל אשפוז של יומיים שחרור הביתה.
שבוע 29 דימום קל אשפוז של יומיים זריקת צלסטון והביתה.
שבוע 31+0 ירידת מים - אשפוז וזריקת בוסטר של צלסטון.
שבוע 31+4 דימום כבד - היפרדות שלייה - ניתוח בהול, התינוק נולד 1985 גרם והיום (טפו טפו) בן 3.5 חודשים ללא תסמיני פגות.
הניתוח התבצע פחות מרבע שעה לאחר תחילת הדימום והפרדות השלייה, לפי הצוות הרפואי כנראה שלא היה נגמר טוב אם לא היו מנתחים בכזו מהירות.

היפרדות שיליה

על ידי ממשיכה_להתגלגל* » 16 פברואר 2014, 20:41

זה מאד מצער וקשה לשמוע. מקווה שיש לך תמיכה ושאת בטיפול כלשהו.
שולחת לך כוחות.

גם לי הייתה היפרדות מלאה בהריון הראשון. כשתהיי פנוייה לזה כדאי לברר קרישיות (גם אם יגידו לך שזה "רק" מקרה אחד).

היפרדות שיליה

על ידי פלוני_אלמונית* » 16 פברואר 2014, 14:36

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

לפניי שבועיים הובלתי בדחיפות לחדר ניתוח עקב הפרדות שיליה מלאה לצערי העובר היה כבר מת שבוע 32 קיבלתי 6מנות דם וטיפול נמרץ 40שעות

היפרדות שיליה

על ידי קארין* » 15 ספטמבר 2013, 13:31

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

הריון ראשון שבוע 16 .
בשבוע ה- 12 היה לי דימום רציני ביותר-שיטפונות.
ניגשנו מייד חבית החולים
שם גילו שיש לי הפרדות חלקית של השליה והמטומה בגודל 7 סנטימטר (בערך).
הטילו עליי מנוחה, הדימוי לא פוסק למרות שלאט לאט הופך לחום כהה..
משבוע לשבוע ההמטומה הולכת וגודלת-לצערי הגיעה ל10 סנמ
אני אחרי אשפוז בן 5 ימים בקפלן עקב דימום חזק נוסף.
הרופאים לא כלכך מעודדים למרות שהקטנה בריאה וחזקה.. יש משהו שהייתם ממליצים לי חוץ ממנוחה..?
לא קיבלתי שום טיפול ולא זריקות ..
רוצה מאוד להאמין שיהיה טוב אבל כשהרופאים לא מעודדים זה קשה..

היפרדות שיליה

על ידי פלוני_אלמונית* » 18 מרץ 2013, 10:30

תודה רבה
גלית

היפרדות שיליה

על ידי שיבולת* » 17 מרץ 2013, 20:47

רטבים =פרטים
נשלח מהאייפד שלי(-:

היפרדות שיליה

על ידי שיבולת* » 17 מרץ 2013, 20:44

זה נקרא כפי שאמרתי HELLP Syndrome. מה שמאפיין סינדרום = תסמונת שזה אוסף של תסמינים שמופיעים יחד ולא ברור מה הקשר ביניהם, אבל ברור שיש כי הם חוזרים יחד אצל רטבים שונים, במקרה זה נשים בהריון/לידה. Syndrome HELLP מתאפיין באחוזי תמותה גבוהים של אם ויילוד :( אצלי זה נגמר ביילוד...בבעיות שקשורות לקרישה ולשלייה, וברעלת הריון. כך שאחרי ה״בלגן״ שעשיתי התייחסו אליי כעל בעלת בעיות קרישה למרות שהבדיקות הראו שלא. ההמטולוג שהלכתי אליו אמר שעדיין אין מספיק בדיקות כיום לתפקודי קרישה. כלומר יתכן והבדיקות יוצאות תקינות אבל יש בעיה כי עדיין לא גילו את הגן האחראי. מקווה שהייתי ברורה.

היפרדות שיליה

על ידי פלוני_אלמונית* » 17 מרץ 2013, 17:55

תודה שיבולת. איך רעלת ההריון הייתה קשורה לעניין? ממה שקראתי בדף שפתחת הרעלת התפתחה רק אחרי ההיפרדות
אם אין לך כח להכנס לזה אני מבינה

היפרדות שיליה

על ידי שיבולת* » 16 מרץ 2013, 22:25

רציתי להוסיף שלא היתה לי רק היפרדות שלייה, אלא גם רעלת הריון חמורה שכמעט עלתה לי בחיי. זה נקרא תסמונת HELLP ועל כך דיברתי כשכתבתי תמונה קלינית.

היפרדות שיליה

על ידי שיבולת* » 16 מרץ 2013, 22:23

קיבלתי קלקסן ואספירין. התייעצתי עם רופא ידוע מאיכילוב שכרגע אינני זוכרת את שמו, שהמליץ על קלקסן במינון גבוה, נראה לי 80. בסופו של דבר הלכתי עם הרופא שלי שהמליץ על מינון נמוך יותר, 40 מ״ג בשילוב עם אספירין. הרופא ״שלי״ ד״ר זוהר נחום מנהל המחלקה להריון בסיכון בבי״ח העמק והלכתי אליו באופן פרטי. ממליצה ללכת על רופא פרטי שאפשר להתקשר אליו בכל רגע.וגם, מה לעשות, היחס אחר. כל ביקור אצלו ערך בין חצי שעה לשעה. שלא לדבר על איך שהוא היה שם בשבילי באשפוזים ובלידה עצמה. שווה את הכסף. בקיצור, ד״ר זוהר מאוד מאוד מומלץ למי שגרה בעמק יזרעאל.

היפרדות שיליה

על ידי פלוני_אלמונית* » 16 מרץ 2013, 20:19

כל הבדיקות הידועות כיום הראו שאין לי בעיית קרישה, אולם לפי "התמונה הקלינית" התייחסו אליי בהריונות הבאים כבעלת בעיית קרישה.
שיבולת, גם לי הייתה הפרדות שלייה בסוף ההריון הקודם. עכשיו אני שוב בהריון והרופאים אומרים שבגלל שהבדיקות שלי לא מראות על בעיות בקרישה הם מתייחסים להריון הזה כאל הריון רגיל.
בהתחלה זה הפתיע אותי. עכשיו אני כן מרגישה שזה הריון "רגיל" אבל עדיין מאד חוששת שזה פתאום יקרה שוב.
אפשר לשאול מה קיבלת בהריון? קלקסן? האם יש רופא מסויים שאת ממליצה עליו?
תודה, חשוב לי לשמוע
גלית

היפרדות שיליה

על ידי פלוני_אלמונית* » 28 נובמבר 2012, 15:30

הי, גם לי יש היפרדות שלייה, חזרתי מאישפוז. אני שבוע 15 עם שליית פתח מלאה. הסיכוי שאצלי ההיפרדות תקטן או תעלם יותר קטן בגלל מיקום השלייה?

היפרדות שיליה

על ידי שרונה* » 21 ספטמבר 2012, 10:41

אני בשבוע 12, לפני שלושה שבועות החל אצלי דימום אשר נמשך מספר דקות ואחריו הופיעו הפרשות בצבע חום כהה ( הפרשות ישנן עד היום אך דימום לא חזר). בבדיקה אצל גניקולוג נאמר לי שישנה הפרדות חלקית של השיליה והומלץ על מנוחה. מישהי יודעת אם קיימת אפשרות שהשליה תחזור וההיפרדות תצומצם או שזה רק עניין של זמן עד שההפרדות תחמיר?

היפרדות שיליה

על ידי פלוני_אלמונית* » 22 מאי 2012, 10:01

הי מגי,
עברתי אירוע דומה להחריד, לפני 3 שנים, ראי לידה שקטה סוערת.
כל הבדיקות הידועות כיום הראו שאין לי בעיית קרישה, אולם לפי "התמונה הקלינית" התייחסו אליי בהריונות הבאים כבעלת בעיית קרישה.
ולשאלתך, לדעתי זה חייב להיות קשור. האם עשו לך בדיקות קרישה?
אני מתארת לעצמי שלפני 30 שנה לא היו כל כך הרבה בדיקות כמו היום. חלקן גנטיות ובתשלום שנעשות רק בבתי חולים.
שיבולת

היפרדות שיליה

על ידי מגי* » 22 מאי 2012, 09:41

היום 30 שנה אחרי הפרדות שלייה טראומטי בחודש התשיעי
ניתוח קיסרי. מוות של העובר והרבה הרבה מנות דם ופלסמה על מנת להצילני
מנסה להבין עם יש קשר למה שקרה ולעובדה שלאחד מבני הבוגרים התגלתה פקקת ורידים עמוקה.כנראה על בסיס של פגם גנטי

היפרדות שיליה

על ידי אלמונית_הריונית* » 16 אוקטובר 2011, 11:11

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שלום יש לי שאלה דווקא על אי-היפרדות שליה בלידה. בלידה הראשונה היא לא יצאה אחרי הלידה ולאחר מספר נסיונות כואבים מאוד זה נעשה ברדמה מלאה.
האם יש דרכים טבעיות שיכולות להקל לעזור למנוע את המצב בעתיד?
שמעתי ש- swedesh bitter עשוי לעזור, האם זה נכון?

תודה

היפרדות שיליה

על ידי שירה* » 26 פברואר 2009, 20:32

תודה. מעודד לשמוע שזה עובר, גם אם זה לוקח חודשיים...

היפרדות שיליה

על ידי נור_ק'ה* » 26 פברואר 2009, 15:05

לי היתה הפרדות חלקית בשבוע 22. קיבלתי גימלים ל-3 חודשים. לא ממש נחתי. לא עבדתי, אבל חוץ ממאמץ גופני- עשיתי הכל. בסביבות שבוע 30+ כבר לא ראו כלום.

היפרדות שיליה

על ידי שירה* » 26 פברואר 2009, 10:39

יש לי היפרדות קלה, בשבוע 16. מדממת כבר שבועיים. יש למישהי רעיונות לטיפול אלטרנטיבי? אני במנוחה (לפחות מנסה מאד). מדוקרת ושותה אבקות סיניות לחיזוק האזור. המליצו לי על הומאופטיה. מכירים מטפל שמתמחה בבעיות הריון? רעיונות נוספים?
תודה

היפרדות שיליה

על ידי מורן* » 04 אוגוסט 2008, 17:45

רוצה לשתף במקרה שהיה לי:
שליה נמוכה שמגיעה עד הפתח אך לא חוסמת אותו וגם מחולקת לשניים, כמו שתי כליות מצידי העובר מחוברות בכלי דם. במהלך ההריון ראינו את זה באולטראסאונד וידענו שיכולה להיות הפרדות שליה ועל כן כדאי להיות בסביבה של בית חולים ומנות דם.
שבוע 38, תוך כדי עליה במדרגות מרגישה זרם חמים במורד הרגליים, חושבת הנה יורדים המים ומגלה שלולית של דם עד הנעליים. עוד המשכתי לרוקן הרבה דם בשירותים ואז נפסק.
כמובן שמיד לבית חולים, מוניטור ואולטראסאונד. הדימום לא המשיך מעבר לכמה דקות שהיה בבית. הייתי כל הלילה מחוברת למוניטור והיה תקין. פתיחה 1.5 מחיקה 70% הרופאים רצו לפקוע את המים.
את ממילא בשבוע 38, אפשר כבר ללדת, מסוכן לחכות, יכולה להמשיך היפרדות ואז זה עניין של דקות בשביל העובר.
לא הסכמתי, אולטראסאונד שוב כדי לבדוק את התופעה המעניינת של כלי דם שרצים מעל צוואר הרחם- לבדוק אם זה כלי דם שלי או של העובר ז"א שילתיים- כדי לדעת אם אפשר לפקוע את המים בלי לגרום נזק לעובר (אבל אני לא רוצה לפקוע את המים!)
צהריים, אני כבר מותשת אחרי לילה של מוניטור, בדיקות ולידות סביבי כולל באותו חדר והרופאים אומרים שצריך לפקוע מים כדי לגרום ללידה ונעשה את זה בחדר ניתוח למקרה שיהיה דימום מהפקיעה ואז מיד ינתחו.
סוללה של חמישה רופאים עומדת מולי ואומרת שזה מה שעושים אצלם ואם זה לא נראה לי שנלך למקום אחר.
אז הלכנו הביתה. אני הרגשתי שהכל בסדר וכל התסריט הזה היה כל כך הזוי מבחינתי שלא הבנתי אפילו למה חיכיתי כל כך הרבה זמן בשביל להבין את זה וללכת.
עברו עוד שבועיים בבית. כמובן שלא התרחקתי יותר מידי וגם הייתי קצת בלחץ. הפחד חודר והם הפחידו אותנו כהוגן בבית החולים.
ערב שישי ואני ידעתי שזה קורה הערב. הלכתי לנוח במיטה והרגשתי גירוי מיני ואז נוזל חמים. שוב דימום, הפעם יותר קטן ויחד עם פקיעת מים בטיפטוף איטי. הפעם לא דאגתי. הדימום לא המשיך ובשבת בבוקר רוה נולד.
בשום שלב אף אחד לא אמר בודאות שזוהי היפרדות שליה אם כי זה כנראה מה שהיה, כי היו חתיכות (קרישים) שנראו לגמרי שילתים. ובטח שאף אחד לא מדד אחוזים של הפרדות
מסכימה עם שרהלה שהמקרה שלי לא מעיד על שום דבר ביחס לאף אחת אחרת
אבל מבינה שאני ידעתי מה קורה וידעתי שהכל בסדר ושאני יכולה ללדת כמו שאני רוצה והצלחתי לא לאפשר לחוץ לחדור אותי(כמעט) ולסמוך עלי ועלינו
וגם הבנתי שהמערכת תמיד תתכונן לקטסטרופה הקשה ביותר גם אם יש סיכוי גדול יותר לתסריט אחר. לעולם הקטסטרופה תכתיב פעולה ולא התסריט האחר.
ותודה רבה לשרהלה שהיתה שם בשבילנו טלפונית גם בלילה ליעוץ ותמיכה
וסליחה אם המקום של הסיפור הזה הוא בסיפורי לידה ולא כאן

היפרדות שיליה

על ידי שרה_לה* » 07 מאי 2008, 18:18

לא קונה.

היפרדות שיליה

על ידי שאק_טי* » 07 מאי 2008, 18:12

_במקרה שלי הגענו לחדר הניתוח תוך שעה מתחילת הדימום והתינוק היה כבר כחול כשיצא (אפגר1)
ההפרדות לא הייתה מלאה.הדימום לא היה נוראי
זה גם לא ברור. כמה דימום? כמה הפרדות? איזו הרדמה היתה לך בזמן הניתוח? מה אפשר ללמוד מהמהלך הזה?
לא יודעת_

אפשר ללמוד אם פותחים עיניים וקוראים. כתבתי למעלה את התשובות לשאלות האלו ואת כל מהלך העניינים.

היפרדות שיליה

על ידי שרה_לה* » 07 מאי 2008, 12:48

באולטרהסאונד גילו היפרדות שליה, הטיסו אותה לחדר ניתוח, ואת התאום הראשון הוציאו עם דם בריאות. הרופא אמר להם שזה היה עניין של פחות מדקה לפני שהיו מאבדים אותו
אני לא מבינה את הסיפור הזה. אני לא מבינה את הקשר בין הפרדות שליה לבין דם בריאות העובר. אם היה דם בתוך מי השפיר (והתינוק שאף אותו לריאות), סביר שזה ממקור אחר. השליה נפרדת מדופן הרחם, לא לתוך מי השפיר. יכול להיות שחסרים פרטים. אני גם לא אוהבת שרופאים מתארים את המצב בצורה כל כך דרמתית- "הצלנו אותך ברגע האחרון".
בכל זאת מה שאפשר ללמוד מהסיפור הזה, זה שכאב חד עלול להראות על התחלה של הפרדות שליה, ולא תמיד הדם יוצא החוצה.

לא רוצה להלחיץ אלא רק לספר
זה מין משפט כזה שהמטרה שלו לא ברורה. יש כל מיני סיפורים על כל מיני דברים. את רוב הסיפורים והמיקרים קשה להסביר, קשה להצביע בדיוק על הסיבה, למרות שזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים, מתוך מחשבה (מוטעית) שאם נדע את הגורם נוכל למנוע את התוצאה.

_במקרה שלי הגענו לחדר הניתוח תוך שעה מתחילת הדימום והתינוק היה כבר כחול כשיצא (אפגר1)
ההפרדות לא הייתה מלאה.הדימום לא היה נוראי_
זה גם לא ברור. כמה דימום? כמה הפרדות? איזו הרדמה היתה לך בזמן הניתוח? מה אפשר ללמוד מהמהלך הזה?
לא יודעת.



<לומדים איך להיות במקום של חוסר הבנה/חוסר ידיעה ובכל זאת להרגיש שם בנוח (או שלא)>

היפרדות שיליה

על ידי אמא_של_בוטן* » 07 מאי 2008, 11:32

יותר מטריד אותי הסכנה לעובר, שהיא לפי מה שהבנתי מיידית
לא רוצה להלחיץ אלא רק לספר:
גיסתי, הריון ראשון ותקין, תאומים, תחילת תשיעי. בערב חג היה לה כאב חד שעבר וזהו. התלבטו אם לנסוע לב"ח, כי הכאב עבר והיא הרגישה טוב, בלי דימום וכלום. החליטו לחכות, רק במוצאי החג נסעו (היו בת"א ונסעו לי-ם, לרופא שמכיר אותם. בשנטי..).באולטרהסאונד גילו היפרדות שיליה, הטיסו אותה לחדר ניתוח, ואת התאום הראשון הוציאו עם דם בריאות. הרופא אמר להם שזה היה עניין של פחות מדקה לפני שהיו מאבדים אותו. וזה היה אחרי שהם חיכו יותר מיממה, שבמהלכה לא היה שום דבר חריג- היו תנועות, לא היה דימום, לא כאבים.
אולי לא היה דימום חיצוני כי זה תאומים? לא יודעת. מה שכן, תמיד כדאי להיות עירניים לגוף ולא להתעלם מכאב.
רק טוב ולידה קלה.

היפרדות שיליה

על ידי שאק_טי* » 07 מאי 2008, 10:57

יותר מטריד אותי הסכנה לעובר, שהיא לפי מה שהבנתי מיידית

במקרה שלי הגענו לחדר הניתוח תוך שעה מתחילת הדימום והתינוק היה כבר כחול כשיצא (אפגר1)
ההפרדות לא הייתה מלאה.הדימום לא היה נוראי
ולגבי - ההמוגלובין שלי היה 11 לפני. לא יודעת כמה אחרי. לא נתנו לי דם אבל האכילו אותי בברזל ובכל מני תענוגות אחרי והכל התאזן (נראה לי. אני לא בודקת המוגלובין כשאני לא בהריון)

היפרדות שיליה

על ידי יונת_שרון* » 07 מאי 2008, 10:10

במקרה של הפרדות משמעותית שגורמת להפסקת זרימת דם לעובר, המשמעות היא מוות, אם לא מספיקים לחתוך ולהוציא אותו בזמן.
כן, אבל אז גם האמא מדממת נהר, לא?

היפרדות שיליה

על ידי תזמורת_הים* » 07 מאי 2008, 07:42

היפרדות שלמה של השליה טרם הלידה הוא מצב לא שכיח
וגם לא חייב לקרות בזמן הלידה, לא? ממה שידוע לי זה סיבוך שיכול להתרחש בפתאומיות בכל שלב של ההריון (אם כי נדיר מאד כמובן).

היפרדות שיליה

על ידי שרה_לה* » 07 מאי 2008, 06:39

היפרדות מלאה של השליה תגרום מן הסתם לקטיעת מקור המזון והחיים של העובר, ולכן, למותו, אם תוך פרק זמן קצר לא יסופק לו מקור חיים אחר- נשימה מחוץ לרחם. לוח הזמנים במקרה כזה הוא אכן דחוק.
היפרדות שלמה של השליה טרם הלידה הוא מצב לא שכיח. מה שיותר שכיח הוא הפרדות חלקית (ראה מקרה יונת), מה שגורם לאי נוחות קלה/רבה לעובר, ועלול להוביל להיפרדות שלמה/ סבל מתמשך של העובר/ אבדן דם ניכר אצל אימו/ או- כלום.
הרבה תלוי ברמת ההיפרדות/ כמות הדימום/ איך מרגיש העובר/ איך מתקדמת הלידה/ באיזה שלב מתחילה ההיפרדות. אלו דברים שלא ניתן לדעת בוודאות רק על פי איסוף נתונים חיצונים.
מכיוון שהתסריט הגרוע מרחף מעל היולדת/הרופא/המיילדת, המקובל הוא ניתוח מיידי.

היפרדות שיליה

על ידי תזמורת_הים* » 07 מאי 2008, 00:07

אם כי גם אז נראה לי שהסכנה לאם היא הבעיה הגדולה יותר.
ממש לא! במקרה של הפרדות משמעותית שגורמת להפסקת זרימת דם לעובר, המשמעות היא מוות, אם לא מספיקים לחתוך ולהוציא אותו בזמן. נדמה לי שיש משהו כמו 10% תמותה של העובר במצב כזה.

היפרדות שיליה

על ידי יונת_שרון* » 06 מאי 2008, 23:15

יותר מטריד אותי הסכנה לעובר, שהיא לפי מה שהבנתי מיידית.
זה רק אם השיליה נפרדת לפני שהעובר יוצא, וגם אז רק אם ההיפרדות מספיק גדולה. אם כי גם אז נראה לי שהסכנה לאם היא הבעיה הגדולה יותר.

היפרדות שיליה

על ידי תזמורת_הים* » 06 מאי 2008, 23:07

איך יודעים מהם מאגרי הברזל?
עושים בדיקת דם ומבקשים מהרופא שירשום בהפנייה בדיקה של מאגרי הברזל (קוראים לזה פריטין ועוד כל מיני מלים שנגמרות ב "אין". שאלי את בשמת, היא תגיד לך בדיוק. זה לא משהו שנבדק באופן שגרתי בספירת דם רגילה.

היפרדות שיליה

על ידי במבי_ק* » 06 מאי 2008, 22:52

תודה תזמורת ומיכל,

אבל בעיקר חשובים מאגרי הרזל

איך יודעים מהם מאגרי הברזל?

היפרדות שיליה

על ידי מיכלי_לי* » 06 מאי 2008, 18:51

והוא ירד ל 6 אחרי דימום הייתי על הפנים ונזקקתי לשתי מנות דם כדי להעלות אותו ל 8 ולהצליח לעמוד על הרגליים.
אני התחלתי את הלידה (אחרי הריון שברובו המוגלובין 10) עם המוגלובין 12
ואז כמו תזמורת ההמוגלובין צנח והתעלפתי וזו היתה האינדיקציה כי הגוף לא מתפקד עם רמת המוגלובין כ"כ נמוכה ומיד שתי מנות דם.
אני הבנתי מהרופא כי יש חשיבות לרמת המוגלובין שתהיה גבוהה מ11 אבל בעיקר חשובים מאגרי הרזל.

היפרדות שיליה

על ידי תזמורת_הים* » 06 מאי 2008, 14:22

במבי,

אני התחלתי את הלידה עם המוגלובין 13 והוא ירד ל 6 אחרי דימום שלא ברור אם נבע מהפרדות שילייה או לא.
הייתי על הפנים ונזקקתי לשתי מנות דם כדי להעלות אותו ל 8 ולהצליח לעמוד על הרגליים.

האחיות בבי"ח אמרו לי שהיתה שם בחורה שהתחילה את הלידה עם המוגלובין 8 והוא ירד אצלה ל 5 והיא היתה במצב יותר טוב ממני, כי הגוף שלה היה כבר רגיל למצב של אנמיה. כך שלא בטוח שהמוגלובין גבוה הוא ערובה לפחות דימום או החלמה יותר מהירה :-P

היפרדות שיליה

על ידי לבנה_במילואה* » 06 מאי 2008, 10:21

מעניין לקרוא! אני שאלתי על הפרדות שליה, יותר מטריד אותי הסכנה לעובר, שהיא לפי מה שהבנתי מיידית.
בכל מקרה אנחנו נפגשים עם ברברה אי"ה שבוע הבא ונשאל את כל השאלות...

היפרדות שיליה

על ידי במבי_ק* » 06 מאי 2008, 09:29

תודה, יונת

היפרדות שיליה

על ידי יונת_שרון* » 06 מאי 2008, 08:37

אחרי הלידה האחרונה (שהגעתי אליה עם 13.1) ההמוגלובין ירד בערך ב-1 כל יום למשל שלושה ימים, ואחר כך התייצב. ואחרי זה אני לא זוכרת...
בלידה שלפניה לא מדדנו, אבל הרגשתי עליה בחיוניות מיום ליום (ואפילו משעה לשעה). אני חושבת ששם הגעתי אחרי הלידה לערכים הרבה יותר נמוכים (בהתחלה בקושי קמתי מהמיטה).
לא יודעת מה זה אומר לגביך, המספרים האלה הם ביחס אלי...

היפרדות שיליה

על ידי במבי_ק* » 06 מאי 2008, 08:04

אה, ואני יכולה לחלום על כל דבר שהוא מעל ל 11. מבחינתי - לטפס מעל ל 10 זאת מטרה ראויה בהחלט... ובהקשר הזה אני מפריכה את זה שאי-אפשר להיות עם המוגלובין מתחת ל 10 ולהרגיש טוב. אני מרגישה טוב, אנרגטית ושמחה. הירידה בברזל אצלי בהריונות היא סטנדרטית ומוכרת והכל חוזר אח"כ למצב תקין, אני פשוט מבינה שעשויה להיות לזה משמעות בלידה.

היפרדות שיליה

על ידי במבי_ק* » 06 מאי 2008, 07:57

ואחרי הלידה? (אני פשוט מנסה לקבל אינדיקציה ל - מה זה ירידה דרסטית בהמוגלובין, לאן זה מגיע אחרי דימום לא-כבד, כמו זה שהיה לך למשל). (אם השאלות מציקות מאיזושהי סיבה, הרגישי חופשי לא לענות).

היפרדות שיליה

על ידי יונת_שרון* » 06 מאי 2008, 07:38

במבי, ההמוגלובין שלי לפני הלידות היה 12.6 ו-13.1 אם אני זוכרת נכון. ובהחלט עדיף לדמם עם המוגלובין גבוה. :-)

היפרדות שיליה

על ידי שאק_טי* » 05 מאי 2008, 23:46

לי הייתה הפרדות שליה בלידה האחרונה. 30%, אם זה אומר משהו
קודם הייתה ירידת מים ואח"כ התחלתי גם לדמם. לא נהרות. (הג'ינס הלך לפח אבל המושב של האוטו כמו חדש :-))

הקפיצו אותי לאמבולנס, הריצו אותי במסדרון (וצעקו המון ברוסית) וניתחו. כל הסיפור בשיא הפקקים של הבוקר ברחובות והגענו על הדקה. סוף טוב.

ממה שהבנתי הדימום שלי היה מבורך כי הוא זה שאותת על הסכנה ובזכותו הבנו שצריך להגיע לבי"ח.

היפרדות שיליה

על ידי במבי_ק* » 05 מאי 2008, 23:01

אני חושבת שסכנת החיים היא קודם כל של העובר. גם כאן יש הרבה גווני ביניים, וגם זה תלוי במידת ההיפרדות.

את יודעת כמה היה ההמוגלובין שלך לפני ואחרי הלידה? האם בגלל זה חשוב לדעת מה רמת ההמוגולבין בלידות?

היפרדות שיליה

על ידי יונת_שרון* » 05 מאי 2008, 22:53

מישהי שאלה בככר השוק על היפרדות שיליה ואיך מתמודדים עם זה בלידת בית.

זה באמת נשמע מאוד מפחיד, כאילו פתאום מתחיל לזרום נהר של דם ואין שום דרך לעצור אותו. יכול להיות שיש באמת מקרים כאלה, לא יודעת. כשלי היתה היפרדות שיליה (בשתי הלידות האחרונות) זה לא היה ככה. היה דימום, אבל הוא היה בזרימה מתונה ולא נהר שוצף. לא נזקקתי למנות דם, אבל כן נזקקתי למנוחה וחידוש מצברים.

אני משערת שיש קשת שלמה של מידות חומרה ודחיפות, החל במקרים כמו שלי וכלה באיבוד ליטרים של דם תוך דקות. אם ההיפרדות היא לא בקצה החמור ביותר של הספקטרום, אז היא לא תהווה סכנת חיים בלידת בית (אבל אולי כן תצריך פינוי לבית חולים). וכמה אחוזים מהמקרים הם בקצה החמור הזה? לא יודעת. אבל ברור לי שזה לא שחור-לבן -- להיפרדות שיליה יש הרבה גווני ביניים.

חזרה למעלה