רק תוספת קטנה לענין החמות, שלי עזרה מאוד:
הבנתי ,אחרי הרבה מאוד זמן, שהי ממש לא מתכוונת ברצינות לכל מה שהיא אומרת, היא פשוט התרגלה להגיד.
אני לא רוצה להישמע שיפטותי אבל היום אני וראה את הערות שלה כמו שמשעמם לה בפה אז היא מוצאת מה להגיד
היא ממש לא מתכוונת להיות ביקורתית וממש לא חושבת שאני אמא לא טובה, פשוט היא התרגלה לדבר כך,
ואני, כל כך נילחצתי...

אז כשהי מתחילה בסידרה של הערות/הוראות אני רק מחייכת,
מקשיבה,
ו...הופ, עוברת לנושא הבא.

אני ממש בטוחה בזה שהיא לא מתכוונת להגיד [b]לי[/b] שום דבר, היא פשוט מחפשת מה [b]להגיד[/b]

בונבונית טעמה מן היין ההונגרי ולא יטעו אותה עוד לעולם (-;

_*איזו אמא שווה את, שמצליחה עם כל הקולות המחלישים האלה להמשיך ולספק לילדתה בדיוק את מה שהיא צריכה, ובכזאת נדיבות ואהבה
כמה טוב שהיא מקבלת ממך, גם הנקה על שלל הצרכים שהיא ממלאת (התזונתיים, החיסוניים, ההתפתחותיים, הרגשיים...) - וגם נכונות ללכת איתה בקצב שלה בהיפתחות למזונות אחרים
כמה טוב שאת דוחה על הסף רעיונות עיוועים כמו האכלה מול הטלוויזיה
כמה טוב שאת כל כך קשובה אליה
הרוויחה בגדול הילדונת הזאת*_
כל מילה, כל יום, שלוש פעמים ביום.
:-)

[po]מחפשת לצמוח[/po] ,
חמותך מאוד מזכירה לי את חמותי :)
אני במשך החודשים למדתי לא לקחת ללב את מה שהיא אומרת לי ותאמיני לי שהיא אומרת המון! לדוגמא במהלך ארוחת בוקר שאני מביאה למוש והיא יושבת לידי היא לא מפסיקה לרגע להעיר על כל פיפס שאני עושה.

מעבר לזה שאני לא לוקחת ללב ונפגעת ממה שהיא אומרת אני כל פעם [b]בוחרת[/b] כיצד להגיב לה
לפי מה שמתאים לי. אני הרי מכירה אותה ויודעת כיצד היא תגיב לי בחזרה. אני מתעלמת/שותקת/ עונה/ מתווכחת לפי מה ש [b]מתאים[/b] לי באותו הרגע.

דברים שעזרו לי להתמודד:
[list=1]
[*] מגיבה כל פעם לפי מה שמתאים לי וכך משחררת את עצמי להיות מחוייבת בדרך תגובה מסויימת באופן קבוע כי החלטתי כך מראש.
[*] מזכירה לעצמי שוב ושוב כמה מושלם זה להניק.
[*] מזכירה לעצמי שאני אמא של מוש והוא יאכל לפי מה שאני אתווה לו וחמותי יכולה לדבר עד מחר.
[*] נזכרת בפתגם "הכלבים נובחים והשיירה עוברת". זה גם מאוד משעשע אותי.
[*] חמלה. מצטערת בשבילה שהיא לא חוותה את זה (היא אמא ל-9 שלא הצליחה להניק כשכולם סביבה הניקו ולמעט בת אחת שלה כולם מניקות כך שזאת מראה מול הפנים שלה כל הזמן).
[/list]
ובצהוב: גם בצד השני יושב בנאדם @}

[u]ובכל זאת מקבל את דעתי[/u]
זה העיקר |Y|

<פרדסים>

[u]אבל עם כל הלחץ גם הוא חושב שכדאי שניתן לה תוספת מטרנה איזה פעם ביום[/u]
חושב ו... מקבל את דעתך שבכל זאת לא? מנסה לשכנע אותך אחרת?
מוזמנת לפרט, אם מתאים לך.

<{{}}[po]במעבה הפרדסים[/po]{{}}>

[u]הקטע המעצבן הוא שהיא אומרת את זה לבעלי- הבן שלה למה אנחנו לא נותנים לה מטרנה, כשהשאלה בעצם מופנית אלי[/u]
היא חרדה. בגלל איזה באג אצלה, עניינים לא פתורים שהיא סוחבת מאיפשהו, השק הפרטי שלה כמו שלכל אחד יש שק משלו - נכנס לה לראש הרעיון שהילדה בסכנת תת-תזונה או משהו, וזה אוכל אותה. היא תפעל בכל דרך שהיא יכולה להציל את הילדה. אם דרכך במישרין לא עובד - אז דרך גורם אחר.

מה לעשות? אנחנו לא יכולים לפתור את הבעיות של כולם.
צר לי עליה שהיא תקועה בבור הרגשי הזה, אבל מבחינתך לא צריכה להיות לזה משמעות (())

<{{}}[po]במעבה הפרדסים[/po]{{}}>

[u]הבעיה היא שהיא יוצרת תחושה כאילו אני מונעת מבונבונית משהו שנצרך לה. אני כזאת אמא שבגלל אידיאלוגיות של הנקה ואמונה שלי בזה מונעת מזון מהבת שלי!!{{}}[/u]
איזו תחושה מבאסת ((-))
אז תבואי לפה וניתן לך תחושה הפוכה (-:
איזו אמא שווה את, שמצליחה עם כל הקולות המחלישים האלה להמשיך ולספק לילדתה בדיוק את מה שהיא צריכה, ובכזאת נדיבות ואהבה @}
כמה טוב שהיא מקבלת ממך, גם הנקה על שלל הצרכים שהיא ממלאת (התזונתיים, החיסוניים, ההתפתחותיים, הרגשיים...) - וגם נכונות ללכת איתה בקצב שלה בהיפתחות למזונות אחרים @}
כמה טוב שאת דוחה על הסף רעיונות עיוועים כמו האכלה מול הטלוויזיה @}
כמה טוב שאת כל כך קשובה אליה @}
הרוויחה בגדול הילדונת הזאת (-:

<{{}}[po]במעבה הפרדסים[/po]{{}}>

[u]לדוגמא היא שואלת אם הבונבונית אכלה. אני עונה שנתתי לה מרק והיא אכלה שתי כפיות[/u]
אני לא בשמת, לכן מצטערת מראש אם אני לא אצליח למלא את תפקידה. אבל ברור לי שהבעיה מתחילה כבר בתשובה שלך. את פותחת לה פתח להתערב ולהעיר לך. למה לא לענות פשוט "כן" וזהו? אני לא אגיד שהתשובה שלך היא הרמה להנחתה , כי אצל אדם לא מתערב ומבקר זה היה משפט תמים. אבל כשאת יודעת ומכירה אותה? שווה ללמוד להגיב אחרת. באמת!

כתבתי לפני שראיתי מה יוליקו כתבה. מצטרפת אליה ולכל האחרות.

באמת, ממליצה לך מאוד, ללמוד להציב גבולות להתנהגות שלה, ובעיקר בעיקר בעיקר ללמוד להיות יציבה ככה שהערות שלה לא ישפיעו עלייך ויערערו אותך. זה שווה. זה אחד הדברים היותר משתלמים שאת יכולה לעשות בשביל עצמך (והזוגיות שלך, והילדים שלך).

[u]אבל עם כל הלחץ גם הוא חושב שכדאי שניתן לה תוספת מטרנה איזה פעם ביום.[/u]

מהצד שלי אני יכולה להגיד שקנינו תמ׳׳ל למקרה ש... ושהקופסה נשארה ללא שימוש כי פעם אחת הכנתי ממנה (ברגע יאוש, עם פטמות מעונות בשבועות הראשונים עם התינוק הראשון).
את יודעת מה? הדבר הזה אשכרה מסריח. לא יכולתי לתת את זה לתינוק שלי.

אם את מניקה והיא נכנסת בנחת (!!!) למסלול האוכל הרגיל (זה לוקח כמה חודשים, עד שנים!), אז אין צורך באוכל תינוקות תעשייתי, מהונדס.
התמ׳׳ל מיותר, מנפח, יקר, לא טעים, וגם פחות בריא משאר האפשרויות הזמינות בשוק ובחנויות (כלומר אוכל!). ולא מסתבכים עם בקבוקים ושות׳.

לדעתי שווה לדבר איתו ולסכם על חזית אחידה, במיוחד זה לא ממש חשוב לו, והוא סומך עליך.
אולי הוא יכול להגיד לאמא שלו שזאת הבחירה שלכם, שהילדה בריאה, ושתעזוב את הנושא, כי זה מעיק.

בעלי בעד הנקה באופן כללי והנקה לתווך ארוך,
והוא אומר לי כשבונבונית עצבנית "נו תני לה ציצי"... אומר זאת גם ליד אנשים אחרים או ההורים שלו.
אבל עם כל הלחץ גם הוא חושב שכדאי שניתן לה תוספת מטרנה איזה פעם ביום.

[u]ילדים סרבני אוכל והתעקשתי להאכיל אותם עם טלוויזיה וכו וכך הם התרגלו לאכול כמוית[/u]

איזה הרגל גרוע. מנתק את האדם מהגוף שלו ומייצר האבסה.

[u]הקטע המעצבן הוא שהיא אומרת את זה לבעלי[/u]
זה מאוד מניפולטיבי. אולי הכוונה לא רעה (אולי לדעתה היא לטובת בונבונית) אבל היא חודרת ברגל גסה לשטח שלך ואפילו נכנסת בינך לבין בן זוגך.
את כמובן לא יכולה לשלוט על מה שהיא עושה. את יכולה רק חזק את עצמך. את בסדר.

דרך אגב, מה דעתו של האבא בכל העניין?

תודה רבה על כל התגובות המחכימות! כנראה באמת אצמצם למינימום את השיחות שלי איתה בנושא כמה הילדה אכלה. בכל מקרה אני לא רוצה להרגיל לאכול רק מול טלוויזיה.

בעניין המטרנה הבעיה הי שהיא יוצרת תחושה כאילו אני מונעת מבונבונית משהו שנצרך לה. אני כזאת אמא שבגלל אידיאלוגיות של הנקה ואמונה שלי בזה מונעת מזון מהבת שלי!!

הקטע המעצבן הוא שהיא אומרת את זה לבעלי- הבן שלה למה אנחנו לא נותנים לה מטרנה, כשהשאלה בעצם מופנית אלי כי בעלי לא ממש מתעסק בעניין האכלה של בונבונית וזה בתחום אחריותי

[u]אני איכשהו לא מרגישה איתה מספיק בטוחה כדי להביע את דעתי בצורה נחרצת[/u]
אז אל תביעי (-: מי אמר שחייבים להביע? מספיק לחשוב בלב.

[u]אני בעדך[/u]

<{{}}[po]במעבה הפרדסים[/po]{{}}>

אגב, אני מאמינה לגמרי שחמותך אישה טובה, מתייחסת אלייך יפה, ובאופן כללי מוּנעת מכוונות טובות.
אבל מכל מה שאת מצטטת עולה שהיא גם מופעלת מחרדה מאוד עמוקה ובסיסית ביחס לאכילה של ילדים, וחסר לה הרבה מאוד ידע בנושא. ולא נשמע שהעמדה הרגשית שהיא נמצאת בה ביחס לעניין האוכל תאפשר לה בעתיד הנראה לעין ללמוד את הידע הזה (אפילו לא בהרצאה מנותקת, קל וחומר שלא תוך סיטואיה עם הנכדה, שמכניסה אותה ללחץ נוראי).
אני חושבת שהשאיפה הרצויה כרגע היא לשחרר את מה שהיא חושבת ואיך שהיא רואה את נושא האכילה של הילדה. זה עניין שלה ואין כל כך סיכוי לעזור לה עם זה, למרות שבאמת כואב הלב עליה.
השאיפה היא למצוא את הדרכים שבהם החרדה [b]שלה[/b] לא תערער [b]אותך[/b]{{}}.
מה יעזור לך להגיע למקום כזה?

<{{}}[po]במעבה הפרדסים[/po]{{}}>

_גם לי היו ילדים סרבני אוכל והתעקשתי להאכיל אותם עם טלוויזיה וכו וכך הם התרגלו לאכול כמויות
אוי ואבוי. תמרוש כתבה על כך באופן בהיר ומחכים. אני חושבת שתמצאי טקסטים שלה ב{{}}[po]סרבנות מוצקים[/po]{{}}, ובטח יש בעוד מקומות (רק צריך להיזכר איפה זה כתוב...).{{}}_
הנה למשל קישור שממש יתאים כאן, ממליצה מאוד לקרוא:
[po]סרבנות מוצקים[/po] (2016-08-22T03:53:29)

<{{}}[po]במעבה הפרדסים[/po]{{}}>

_לדוגמא היא שואלת אם הבונבונית אכלה. אני עונה שנתתי לה מרק והיא אכלה שתי כפיות. חמותי ענתה גם לי היו ילדים סרבני אוכל והתעקשתי להאכיל אותם עם טלוויזיה וכו וכך הם התרגלו לאכול כמוית.
או לפחות תתנו לה מטרנה......_

אני חושבת שכדאי לך ללמוד לצמצם. לענות בקיצור.
כלומר אם את מחליטה שאת בכלל רוצה לענות (וזאת שאלה חשובה: האם אני מעוניינת להגיב) את יכולה לענות תשובה סגורה.
דוגמה:

[u]היא שואלת אם הבונבונית אכלה[/u]

תשובה: כן.
בשביל מה לפרט מה וכמה? היא אכלה מה שרצתה ממה שהיה וכמה שהיה לה טוב. נכון? אז כן. אכלה. את מרוצה ממה שהיה? אז זה בסדר!

אם היא תבקש יותר פרטים את יכולה לענות נקודתית. (׳׳מרק׳׳, ׳׳עד ששבעה׳׳, ׳׳באחת וחצי׳׳).
אבל לדעתי לא צריך להכנס לזה.
אם את יודעת שהיא אוכלת טוב (בכללי, לאו דוקא בכל ארוחה) ושהיא בריאה שמחה ומתפתחת, אין מה להכנס ליותר מדי מיקוד בעניין. לא את ולא הילדה שלך מרוויחות מזה.
זו את האמא. אם כבר זו את שצריכה לברר מה היא אוכלת אצלם (אם זה חשוב לך. אני משחררת. אוכלים טוב אצלי וקצת זבל אצל הסבים לא ממש נורא לדעתי, במיוחד אם אני לא שואלת ולא יודעת....).
את יכולה לסרב שהיא תאכל יוגורט גרוע ממותק אם זה חשוב לך שהיא לא תתרגל לטעמים סינטטיים.
הסבתא ממש לא המפקחת פה.
אני ממליצה לך לצמצם בשיחות בנושא. לצאת לחדר אחר(שירותים) במקום לענות וכל מה שצריך בשביל לא להכנס לנדנדת הזאת.

אני בעדך.

[u]סה כ היא מתייחסת אלי יפה, רק שכל הזמן תחושה שאני לא מספיק אמא טובה .[/u]
יש סתירה חריפה בין שני חלקי המשפט. :-0


[u]גם לי היו ילדים סרבני אוכל והתעקשתי להאכיל אותם עם טלוויזיה וכו וכך הם התרגלו לאכול כמוית.[/u]
אוי ואבוי. תמרוש כתבה על כך באופן בהיר ומחכים. אני חושבת שתמצאי טקסטים שלה ב{{}}[po]סרבנות מוצקים[/po], ובטח יש בעוד מקומות (רק צריך להיזכר איפה זה כתוב...).

@}

כל מה ש [po]אישה במסע[/po] אומרת נכון, כמובן.
החזרת לי -- ממש ברמת הפלשבק -- את ההנקה של הבכור שלי (כיום בן 12). אני לא מאמינה היום לכמה הייתי מותשת וסחוטה רגשית מהשטויות האלה. בעיקר הפתיע אותי התאריך של ההודעה שלך, כי נראה לי שכבר שנים ארוכות לא שמעתי אף אחד בסביבתי מדבר כך (כמו חמותך, אני מתכוונת).
מה עוזר? א. למצוא קבוצת תמיכה של אמהות מיניקות. כשמספרים את הדברים האלה שם, פתאום רואים שזה בעיקר מצחיק. מצחיק כי זה שקוף כל כך.
כי זה שקוף כל כך שחמותך יודעת היטב שהנקה זה הכי טוב, אבל צריכה עכשיו להגן על הבחירה של בתה (ואולי גם של עצמה? לא כתבת), צריכה להדוף את תחושות האשמה והנחיתות, על ידי כך שהיא בוחרת [b]בך[/b] שתשאי בהן במקומה.

ב. זמן. כל השאלות ש [po]אישה במסע[/po] שאלה [u]איך את לומדת להרגיש איתה בטוחה, לא לאפשר לה לטפטף, שלא יהיה אכפת לך מזה שמבחינתה היא צודקת, ובאופן כללי מה שהיא חושבת ואומרת. ואיך יהיה לך אכפת יותר מעצמך,[/u] הן שאלות מצויינות ונכונות, אבל אני גם יודעת מנסיון שבסערת האמהות לתינוק/ת ראשון/ה לא תמיד קל לפנות להן מקום. לכן כדאי לזכור שבשורה התחתונה חשוב מה שתעשי, הרבה יותר ממה שתגידי או ממה שתחשבי. פשוט תמשיכי להיניק. כן תגיבי/לא תגיבי, כן תתווכחי/ לא תתווכחי -- לא תמיד אנחנו מגיבים הכי חכם בשעת מעשה -- זה לא באמת משנה. אם תמשיכי בשלך, תראי שלאט לאט הנדנודים ילכו ויפחתו. את אפילו לא תשימי לב, ויום אחד הם כבר לא יהיו שם.

מי שמאד הולך להאיץ את זה הוא סעיף ג. [b]עוד ילד![/b]
בבת אחת תיראי מנוסה. ולאמא מנוסה לא מבלבלים את המוח.
בכלל, בהיבט הזה מה שהכי טוב הוא להביא לעולם לפחות ילד אחד יותר ממה שיש לצד שמנדנד לך. איך שנולדה מספר 4 שלי, פסקו האמירות "אבל גידלתי שלושה ילדים!"
ומשהו [b]בך[/b] באמת משתנה כשאת מנוסה יותר, אפילו בלי עבודה עצמית עמוקה. עם הבכור הייתי סופגת הערות ברחוב בלי סוף (על הנקה, מנשא, בכי, כובע, שמש, רוח, מה שאת רוצה). עם הרביעית כמות ההערות ירדה פלאים, וגם את אלה שישנן אני מטאטאה בחיוך ושוכחת שנייה אחר כך. ולא, אנשים לא יודעים שהיא רביעית. הם די נדהמים כשאני חושפת את הפרט הזה (אני נראית צעירה מגילי). אבל יש כנראה משהו בהבעה, בגוף, בהתנהלות, שמעביר מסר "אני יודעת מה שאני עושה".

וגם, בכל זאת, הנורמות החברתיות השתנו. הנקה היום היא הרבה יותר קונצנזואלית ממה שהיתה אז. זו אחת הסיבות שבגללן ברור לי שחמותך אומרת מה שהיא אומרת [b]בגלל מצוקה קשה שלה[/b]. היום היתרונות של ההנקה הם common knowledge. לא יכול להיות שחמותך לא יודעת את זה, אלא אם היא חיה במוזיאון ולא מחוברת לשום אמצעי תקשורת.

כל ילדי ינקו/יונקים ולא קיבלו תמ"ל ולו אף כפית אחת בימי חלדם. כן, הם רזים. כמו אמא שלהם, שדווקא תומ"לה ביסודיות מגיל כמעט אפס. לגנטיקה, את יודעת, יש כל מיני דרכים להתערב לנו בחיים.
אבל היי, מה רע? מנגד, מה כל כך טוב בילדה שמקבלת מחזור בגיל 10 ואף לפני כן (מתוצאות השמנת היתר)? את יודעת שלפחות מחצית מבנות כיתתו של הבכור שלי שוקלות יותר ממני (וכבר עברתי את גיל 40)?! זו כמובן לא אשמתו הבלעדית של התמ"ל -- אין לי מושג איך הן הוזנו בינקותן -- אבל זה בהחלט תוצאה של הגישה שצריך-לאכול-ולא-משנה-מה-ואיזה-יופי-של-לחיים.
וכן, לבן או יוגורט ממותקים באופן תעשייתי הם אכן ממתק לכל דבר ועניין. אפשר כמובן לקנות אותם בצורתם הגולמית ולהכניס לשם בעצמך פירות או מה שתרצי, להמתיק בעדינות בממתיקים בריאים (סילאן, מייפל, מולסה, אגבה, סירופ חרובים) או אפילו בכלל לא. ילדים לא יאכלו את כמויות הסוכר המטורפות האלה אם לא ירגילו אותם לכך. בת הרבע לשלוש שלי, למשל, מעדיפה לעתים להימנע מהמתקה של יוגורט.

את יכולה לספר לחמותך שלא מומלץ להמשיך לתת מטרנה אחרי גיל שנה. כל דבר מעבר זה שיווק של חברות התמ״ל.

[u]אני איכשהו לא מרגישה איתה מספיק בטוחה כדי להביע את דעתי בצורה נחרצת.[/u]
[b]זה[/b] נשמע כמו משהו שיכול לגרום לרגשות שליליים. לא הנדנוד שלה. וגם חשבתי על עוד כשכתבתי את ההודעה הקודמת. שמקרים שמעוררים בי הרבה רגשות שליליים הם כשאני מרגישה שמשהו לא בסדר אבל לא מצליחה להגיב או להציב גבול. וכשיש גבול ברור אז זה "עובר ליד" ולא נשאר איתי. יש השפעה, אבל היא בטלה בשישים.

מה אכפת לך שמבחינתה היא צודקת? למה את נותנת לה לטפטף לכם כל כך הרבה זמן? למה את לא מרגישה איתה מספיק בטוחה (ולמה להביע דעה ולא רק להגיד שאת לא רוצה לשמוע, וזהו. היא כבר גם ככה יודעת מה דעתך)?

זה מה שלדעתי כדאי לך להתמקד בו. ובעצם, למה השאלות הרטוריות האלו? לדעתי השאלות הן אחרות -
איך את לומדת להרגיש איתה בטוחה, לא לאפשר לה לטפטף, שלא יהיה אכפת לך מזה שמבחינתה היא צודקת, ובאופן כללי מה שהיא חושבת ואומרת. ואיך יהיה לך אכפת יותר מעצמך, שזה לדעתי המפתח.

<חבל שאני לא כמו עירית שיודעת לשאול שאלות שהן ממש מפתח להתפתחות אישית. אני לא יודעת ככה...>

[u]אני חוששת לפתח רגשות שליליים כלפיה.[/u]
למה? כלומר, היא נשמעת מעצבנת, אבל זה לגמריי בקטנה, לא משהו שגורם לרגשות שליליים, אלא משהו ששוכחים אחרי יום.

נכנסים לעריכת כל הדף, גוזרים את הקטע שרוצים להעביר, נכנסים לדף שאת רוצה להעביר אליו, נכנסים למצב עריכה, מדביקים בסוף הדף. אני יכולה לעשות את זה אם את רוצה.

ואת לא חייבת לקבל את האג'נדה שלי לגבי מה באמת הבעיה. באותה המידה את יכולה לשים דגש על החלק הפרקטי של מה לתת לבת שלך לאכול ולהעביר את זה למשל ל [po]מעבר לאוכל מוצק[/po] או משהו, או להשאיר פה עד שהדיון יתפתח לאנשהו. זו בסך הכל הדעה שלי, שמבוססת על כמה פסקאות, שזה לא באמת הרבה מידע להתבסס עליו. אני זוכרת שהיו בעבר דיונים על ילדים רזים שיששיונקים הרבה ויש להם בעיה עם מעבר לאוכל מוצק. רשמו כל מיני דברים מעניינים על זה, והייתי שמחה אם מישהי תציג גם את הצד הזה של הבעיה. רק שאני לא מבינה במעבר לאוכל מוצק, אז זו תצטרך להיות מישהי אחרת, שמבינה בזה יותר ממני. אולי בשמת (שאני בטוחה שתוכל לכתוב דברים מעניינים על שני הצדדים בנושא - גם אסרטיביות ביחס לבני משפחה שלוחצים תמ"ל, וגם מעבר למזון מוצק של ילדים רזים).

[u]הי, מקווה שזה דף מתאים לשאלה שלי.[/u]
[u]אבל זה מדאיג את חמותי היקרה.[/u]

לדעתי (ואני לא יודעת כלום על הנקה), הדף המתאים הוא [po]חמותי ואני[/po] או [po]הלך רוח כנוע[/po]{{}}, לא דף על הנקה. אכן, לו היית נותנת לו מטרנה הוא היה גדל ומשמין. מחקרים מראים שילדים שאוכלים תמ"ל הם בעלי סיכון מוגבר להשמנת יתר בבגרותם, ביחס למי שינקו. בסך הכל, הראיות שמראות שהנקהזה הכי טוב הן ברורות וחד משמעיות, ולהגיד שדייסה עם מטרנה עדיף הגיוני כמו להגיד שעישון מפתח ריאות בריאות יותר.

אני במקומך הייתי קוראת [url=http://www.leida.co.il/page.asp?id=99015]את המאמר הזה של בשמת[/url] שהוא מומלץ מאוד, ואם צריך חוזרת לקרוא אותו עוד כמה פעמים. אחר כך, מתבוננן בהתנהגות של חמותי. רואה שההתנהגות שלה היא התנהגות של אכילה משובשת, שיוצרת הפרעות אכילה, ומתמקדת באיך לחזק את עצמי, כך שטענות בסגנון "עישון בריא לריאות" לא יערערו אותי, ואיך להנכיח את הגבולות שלי במציאות בצורה ברורה.

אם את רוצה לתת לבת שלך אוכל, וזה אפשרי בגילה, אז שזה יהיה אוכל אמיתי. לא מים עם סוכר (בטח שהיא אהבה את זה, יש המון נשים שיגידו לך שסוכר ממכר. מה הקשר לשובע? זה לא אוכל, זה ממתק!), אלא אוכל. נניח, אבוקדו. אגוזים. בשר. ביצים. ירקות. פירות. נו, את יודעת, אוכל. אבל תכלס? לא רואה סיבה לדאגה.

כלומר, חוץ מזה שחמתך רודפת אחרי הבת שלך עם אוכל ונותנת לה ממתקים שהיא חושבת שהם אוכל - מה שבהחלט יכול לשבש את מערכת היחסים שלה עם אוכל בכל מיני דרכים. וזה שאת נכנסת איתה לדיאלוג, במקום להגיד לה משהו בסגנון "לא, ואני לא רוצה לדבר איתך יותר על הנושא", ומונעת ממנה להמשיך ללחוץ עלייך.

תודה תמרוש.
הכל באמת כתוב בדף ההוא, ואף יותר…

היי פלונית,
מן הסתם הכל כבר כתוב בדף הנ"ל, אבל רק רוצה להגיד לך שאני מכירה כמה וכמה נשים שמיניקות או הניקו הנקת צמד, וכולם מבסוטים מזה ;-) אין שום בעיה עם מנגנון ייצור החלב.

מיד איך ששלחתי מצאתי את הדף [po]הנקת צמד[/po].
נראה לי כבר שמצאתי את התשובה (-:
אז תודה בלי קשר. ואם יש למישהי להוסיף על הנושא אשמח לקרוא על כך.

לא יודעת אם זה הדף הנכון, אבל מכיוון שיש לי קצת יותר מחודש [b]להתכונן[/b] הלכתי על זה.
הבכורה בת שלוש וחצי, ינקה הרבה עד ההריון וכחודשיים במהלכו עד שהחלב שינה את טעמו. אחר כך זה פשוט הסתכם בכמה שניות בבוקר, לעיתים רחוקות מאוד הלילה. לפני שבועיים השניות התארכו לכמה דקות, ואפילו יש ימים שהיתה בקשה במהלך היום (אין לי מושג למה, הטעם עדיין לא משהו).
אני מתארת לעצמי שהדבר ימשך גם אחרי הלידה, ואולי אפילו יתגבר בעקבות שינוי הטעם ואולי התגרות מהתינוק החדש במשפחה.
השאלה שלי, האם היא תשפיע על הקולסטרום?
האם שאיבה חזקה מצדה יכולה לבלבל את גופי לחשוב שהוא צריך להפסיק עם הקולסטרום ולעבור ליצור יותר מוגבר של חלב רגיל?
אשמח לשמוע מבעלות ניסיון
תודה מראש
אם ילדה

אני לא מבינה בפרוגסטרון דבר וחצי דבר, ובכל זאת חשוב לי לציין שכמו שאכן ברור לך, הנתון הרלוונטי ביותר הוא [u]הילד שבע[/u]{{}}, ורק את הנתון הזה רצוי לבחון כדי להכריע אם יש בעיה.
אין מלאות זה ממש ממש לא סימן לכלום, חוץ מאם חסר לך לוח שנה ואת מחפשת דרך לחשב כמה זמן עבר מהלידה. אצל רוב הנשים זה קורה תוך כמה שבועות, אבל יש מקדימות ויש מאחרות (אז בעצם גם בתור תחליף ללוח שנה זה לא משהו). אין מלאות זה פשוט סימן שהגוף התייעל, ולמד לייצר את העיקר בזמן אמת, תוך כדי הנקה. אני חושבת (לא בטוחה) שההתייעלות הזאת מגיעה בשלב מוקדם יותר מלידה ללידה.
וכן שאיבה וסחיטה הן לא סימן לשום דבר. משאבה בכלל יכולה להתפרש כזר שבא לגנוב את החלב היקר שהגוף מכין לתינוק. הכי סביר בעולם שהשחרור אליה יהיה בקמצנות מרובה. האבולוציה עיצבה אותנו לשחרר חלב לפה גורי עם ריח מתוק, לא לסיליקון ופלסטיק.
על כן השורה התחתונה היא גם השורה העליונה: הדרך המהימנה היחידה לדעת אם ייצור החלב תקין, היא מעקב אחרי התינוק. ואידך פירושא הוא - [url=http://www.iaclc.org.il/188568/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7-%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%9C-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7-%D7%97%D7%9C%D7%91]זיל גמור[/url] .

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

יש לי שאלת הנקה/ הורמונים שמופנית בבקשה למי שמבינה בעניין :

אני מקבלת תמיכת פרוגסטרון בהריון, לא בפעם הראשונה.

וסתות שלי תמיד היו במחזור 42 יום

הנקתי שנתיים, מתוכם תשעה חודשים באופן די מלא. בקפיצת הגדילה שלה בגיל 3-4 חודשים היה לי מיעוט חלב שטיפלתי בו עם קצת שיפור תזונתי דיקור ומנוחה. אף פעם לא הייתי עמוסת חלב לאחר מכן, שאיבות לא צלחו (בסחיטה הייתי מוציאה 20-40 cc די בקלות) אבל גם לא הזדקקתי אליהן.
אבל בתי עלתה תמיד בקצב יפה, גם שהגיבוי מהמוצקים היה מועט (לא שברה עקומות, תמיד בין 15-35). אז הכל לכאורה בסדר.

אז מה אני שואלת בעצם-?
[list]
[*] מה הקשר בין פרוגסטרון ושפיעת חלב?
[*] האם יכול להיות שאני מייצרת מעט פחות פרוגסטרון מהדרוש לי (היתה הפלה בשבוע 7, ההריונות קצת בהשגחה..)?
[*] מעבר למנוחה (קצת יותר קשה לבצע עם ילד אנרגטי בבית) האם יש משהו שעושים במצב כזה (יש חלב אבל החל משלב די מוקדם אין מלאות, ולעיתים אפילו לא מבצבצת טיפה בסחיטה. אבל הילד שבע!!! תסתכלי על הילד, פולנייה!!)
[/list]

???

כל הריון הוא שונה, וכל הנקה היא שונה...
[u]השאלה היא האם זה מראה על בעיה ביצור החלב?[/u]
ממש לא, בטח לא לאמא שבהריון הקודם היה לה [u]עודף חלב מטורף[/u]

השאלה היא האם זה מראה על בעיה ביצור החלב? האם זה נחשב מעט מדי קולסטרום? (שוב, בהריון הקודם היו לי טפטופים נדיבים, עכשיו טיפה או שתיים פעם בכמה ימים). או שזה תקין?

מנוסח השאלה לא הבנתי מאיזה בחינה סיבה לדאגה...?

בהריון הראשון היו לי טפטופי קולסטרום בכמות גדולה, ומשלב יחסית מוקדם של ההריון. (היו לי כתמים על כל החולצות). בהריון הזה אני רואה מדי פעם טיפה של קולסטרום (ואני כבר בשבוע 30). האם יש סיבה לדאגה? (אחרי הלידה הראשונה היה לי עודף חלב מטורף, לא יודעת אם זה קשור)

כדאי לכל מי שעומדת ללדת או אפילו כבר ילדה: באנגלית, הם קוראים לזה [url=http://biologicalnurturing.com/pages/beliefs.html]טיפוח ביולוגי[/url]
אבל בעברית, הייתי מתרגמת: " [po]הנקה אינסטינקטיבית[/po] ".
חלק מאיתנו כבר מכירות את העקרונות והרפלקסים של התינוקות שמאפשרים להם לינוק מייד לאחר הלידה באופן טבעי, ללא כל צורך בידע מוקדם של האם על תנוחות והיצמדות ([po]עדי יותם[/po], שכחתי את שמן של המומחיות בקלטות הדיוידי שאצלך!).
אבל אני רואה שהמידע על זה הולך ומתפשט, אז כדאי לפרסם גם אצלנו.

תחפשו את התמונות וסרטי ההדרכה.

[b]סמינר הכנה להנקה "ידע הוא המפתח להצלחה בהנקה"[/b]

[b]מנחה: ברכה השכל, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC[/b]

[b]נושאים[/b]
הנקה?בשביל מה?
התחלה טובה וחשיבות הביות.
יצירה סביבה תומכת.
איך יודעים אם התינוק מקבל מספיק חלב?
ידע למניעת בעיות!
מתי לפנות לעזרה?

[b]מומלץ ביותר לנשים בהריון ראשון ולכל אחת השואפת לשפר את חוויתיה הקודמת.[/b]

סטטיסטית, יש הגדלה משמעותית במשך ההנקה המלאה אצל נשים שעברו הכנה להנקה לפני הלידה. ((Pugin 1996

למקום ומועד של הסמינר הקרוב, אפשר לפנות לברכה ב-0528348554

http://www.youtube.com/watch?v=OpwCl6DSMoA&feature=related
סרטון הדרכה לאחיזת פוטבול

http://www.youtube.com/watch?v=mbkw9Yrqa3g&feature=related
סרטון הדרכה לאחיזת ערסול

מקוה שמשדרת את הקישורים למקום הנכון...
הנקה נעימה :-)

http://www.youtube.com/watch?v=Ox8ht-EVnQA&NR=1
סרטון קצרצר של הדרכה להנקה ראשונה

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12595&kwd=1783
מאמר על חלב אם מתוך גלילאו

מאיפה אתן רואות שהיא לא עשתה את זה??? אשמח לניתוח השורות...

[u]ההכנה פשוטה מאוד: בסוף כל מקלחת לשפשף את הפטמות במגבת בעוצמה הנוחה לי, שלא יכאב, אבל בהחלט לשפשף במרץ[/u]
ממש רעיון גרוע.בלי לפגוע בבנות השבט שלך ואני בטוחה שהן היניקו בהצלחה רבה. אבל העיצה הזאת לא נכונה וחבל להעביר אותה הלאה כי היא עלולה [b]להרוס[/b] למישהי אחרת את ההנקה.צריך להניח לפטמות לנפשן.לא לסבן,לא לשפשף ולא למרוח כלום חוץ מחלב אם כשהוא מגיע.

בקריאה שנייה, את צודקת... :-)

אם אני הבנתי נכון, היא כן יישמה ואף מאמינה בה, אף על פי שהיא שגויה וגם מטופשת. P-:

תוהה, אם הבנתי נכון [po]מי מה[/po] לא יישמה את העצה הזו (שהיא באמת שגויה וגם די מטופשת).

לפני הלידה, הדפסתי חוברת על הנקה (מהפורום המצוין בתפוז), קראתי ונתתי לאמא שלי לקרוא (גם היא לא היניקה אבל לשמחתי פרגנה).
הלכתי להרצאה על הנקה בדיאדה.
ראיתי את הקלטת "חלב של אמא" (המיילדת השאילה לי).

עדיין היו כמה דברים שלא הבנתי עד כמה ימים אחרי הלידה: למשל, שכל סשן הנקה לוקח המון זמן בהתחלה, וזה לא שמחברים את התינוק כמה דקות ודי (צחוק-צחוק, ככה נתתי לו לינוק בבי"ח.. דקה-שתיים מכל צד. לא היה לי מושג, ובמאמרים ובקלטות לא דיברו על זה במפורש, למרות שאמרו "לזרוק את השעון").
או למשל, שסביבה של מיניקות או סתם נשים שילדו, מאוד עוזרת.

נראה לי שמה שאת אומרת הוא ממש טעות כי מסביב לפטמה יש בלוטות המפרישות חומר שמגן על העור, ועל הפטמות והוא גם הריח שלך כשהתינוק בגיע לינוק ככה הוא מזהה שזו אמא שלו. ככל הידוע לי זאת ממש לא הוראה נכונה לעשות. אולי פסיכולוגית את בטוחה שעשית הכנה ובגלל זה יצליח לך ובגלל זה זה הצליח...

לי היתה הכנה מצוינת להנקה, בדרך השבטית - אמי ואחותי. העצה הכי חשובה שהן נתנו לי, נחשבת לגמרי פאסה היום, היתה להכין את הפטמות להנקה כבר מאמצע ההריון. ההכנה פשוטה מאוד: בסוף כל מקלחת לשפשף את הפטמות במגבת בעוצמה הנוחה לי, שלא יכאב, אבל בהחלט לשפשף במרץ. אני זוכרת ששאלתי את המדריכה בקבוצת הכנה ללידה (טיפת חלב באנגליה, שם השירות הזה ניתן חינם) והיא אמרה שזה שטויות ולא צריך, צריך רק להקפיד על התפיסה. אני בחרתי להקשיב לבנות משפחתי(מיניקות לתפארת) וזה מאוד עזר לי. התחלתי בכל הריון בערך מחודש חמישי.

הנה [url=http://www.lllisrael.org.il/active.asp?subCat=2]קישור[/url] לקבוצות של ליגת לה לצ'ה, שימי לב במיוחד לקבוצות באיזור ירושלים. כדאי לבוא למפגש כבר בהריון ולשאול על טיפים להתחלה מוצלחת של ההנקה, תנוחת הנקה טובה, לראות אמהות אחרות מיניקות, איך הן מצמידות את התינוק וכו'. כדאי לבוא לכמה מפגשים שאת מצליחה להגיע אליהן - כמה שרואים יותר, יותר טוב.
דרך לה לצ'ה גם אפשר לברר טלפונים ושמות של יועצות הנקה מוסמכות באיזור ירושלים, ולשאול מי עושה קורס הכנה ללידה.
אפשר להיות בקשר טלפוני גם עם מדריכות לה לצ'ה אחרי הלידה (קו התמיכה 1599-52-582-1 כאשר אחרי 1599 שני המספרים הבאים הם "לה לצ'ה" בספרות של הטלפון שלך, ולסיום 1 למזל), וכמובן עם יועצת הנקה מוסמכת.
יש בתי חולים שיש בהן יועצת הנקה מוסמכת, אבל לא בכולם. איפה את מתכוונת ללדת?
בהחלט כדאי לקרוא, את "הנקה פשוטה וטבעית" ויש גם ספרים באנגלית.
אם את עושה חברות בליגת לה לצ'ה את רשאית גם לשאול ספרים מספריית הקבוצה.
ומאוד מומלץ להשיג את קלטת הוידאו/DVD "חלב של אמא". אפשר דרך מדריכות לה לצ'ה, ואפשר [url=http://www.b-shvilenu.co.il/[po]index]כאן[/url] sub[/po].asp?[po]top cat[/po]=1&category=ספרים%20וסרטים&[po]cat id[/po]=606#tag606
ובהצלחה!

אני עשיתי מפגש עם יועצת הנקה לפני הלידה, ובדיעבד זה ממש הציל אותי, כי הגעתי לבי"ח מלידת בית, ושם האחיות ממש לא היו מקצועיות. יועצת ההנקה היתה זמינה בשבילי 24 שעות, ונתנה המון פתרונות כשנתקלתי בקשיים.

ממליצה בחום, למצוא אולי דרך לה-לצ'ה יועצת באיזור שלך.

איה,
גם סביבי אף אחת לא הניקה ואני מיניקה סדרתית מושבעת.
הרצון הוא המפתח.מכאן הכל יכול רק להצליח.
יש לליגת לה לצ'ה ספר "הנקה פשוטה וטבעית" שנותן מידע מדוייק,בשפה ברורה ונהירה.ידע הוא יתרון בכל מה שנוגע להנקה.ככה אף אחד לא יגיד לך "הוא רעב תני לא בקבוק" כי את תדעי מאין נובע הבכי ואיך מיניקים נכון.
והיה ותתעורר בעיה אחרי הלידה-יש מדריכות הנקה,יש יועצות,יש לה לצ'ה.את תמצאי עזרה כי את תחפשי אותה.בירושלים יש מרכז הנקה עם יועצות הנקה.יש קבוצות פעילות מאד של ליגת לה לצ'ה(מידע עליהן יש באתר לה לצ'ה).
תחשבי חיובי ויהיה בסדר.

כדאי לעשות כל הכנה שהיא. זה מעלה בהמון את סיכויי ההצלחה. זאת אומרת את ההצלחה הברורה. יש מקומות מסודרים עם קורסי הכנה. ויש בטח בירושלים והאזור יועצות הנקה מוסמכות שישמחו לעשות הכנה פרטית וגם להמשיך איתך אחרי הלידה.
זה לא מסובך, פשוט צריך לדעת דברים בסיסיים ובעיקר להיות רגועה ולאמין באופן מוחלט שזה יצליח. תמיד כדאי לקרוא חומר על הנקה. אבל בעיקר לזכור שזה כן טבעי לתינוקך ואת רק צריכה ללמוד מעט כי זה לא בסביבה הטבעית שלנו. בהצלחה ענקית. והעיקר- בלי לחץ ודאגות.

פתאום התחלתי לשמוע יותר ויותר על סיפורים של נשים שלא הצליחו להניק. לי היה ברור עד עכשיו שאם אני נורא ארצה אני אצליח, אבל מסביב זה לא נראה ככה.
אני בשבוע 35, הריון ראשון. אמי לא הצליחה להניק אותי ואת אחי הצעיר, ולכן אין לה ניסיון (ולדעתי עינה גם עלולה להיות צרה בעניין). חמותי, איך לומר, לא קל לי לקבל ממנה עצות, היא לא עושה את זה באופן הכי נעים.
יש לי חברות מניקות, אך הן לא גרות מאוד קרוב. בקיצור, פתאום הבנתי שאין לי תמיכה אמיתית בהנקה לאחרי הלידה, ויכול להיות שזה לא ילך כ"כ בקלות.
בנזוגי שהביא את רוב סיפורי אי ההצלחה האלה החליט לאחרונה שהדרך שלו להתמודד זה להכין אותי לאפשרות שאולי זה לא יצליח, ושכדאי שאני לא אשבר מזה. מיותר לציין שהגישה הזו לא מוסיפה לו נקודות אצלי.
קראתי את הדף הזה ועוד כמה דפים במדור והבנתי שאני זקוקה להכנה טובה (לי ולבנזוג) להנקה וגם להכנה של רשת בטחון.
אני רק לא יודעת איפה להתחיל, ואם מישהי תוכל לעזור לי לעשות קצת סדר בראש.
אז איפה מתחילים? יש המלצות לקורסים? או שכדאי להפגש מראש עם מדריכה פרטית? אני מאיזור ירושלים, אשמח להמלצות.
תודה

מאמר ככה ככה.
יש בו כמה עצות ממש מטעות.
למשל, יש כמה הצעות שם ל"פטמות כואבות" בלי לומר אף מלה על זה שפטמות כואבות הן לא דבר טבעי, ואם זה קורה הפתרון איננו משחת לנולין וכו' אלא [b]תיקון של התפיסה[/b] כי זה סימן שהיונק אינו יונק כמו שצריך.
ועוד. אין לי כוח לבקר סעיף סעיף את המאמר הזה.

באתר "לינוק" יש מאמר יפה על הכנה להנקה
http://linok.net/index.php?option=[po]com content[/po]&task=view&id=20&Itemid=1

בס"ד קומה-ג - זה נכנס ישר לקובץ word, ומתחיל ב- "אחות יקרה, אני כותבת לך כאם לאם, ........" ? אם זה זה, אז הצלחתי... (wow) ותודה...
תודה גם לבשמת ונורית.....
יומטוב!! {@

יש גם חוברת עלמ"ה בפורום הנקה בתפוז. אפשר להדפיס ולשמור:
http://img1.tapuz.co.il/forums/40086388.doc

[u]איזה מוסף? ואיפה לשאול עליו?[/u]
תשאלי את [po]רני כשר[/po].
אם יש זה ודאי אצלו, או שיידע להפנותך.

אה! ואיך שכחתי!
בתור הכנה להנקה, אני ממליצה בעברית על הספר "הנקה פשוטה וטבעית" ועל הסרט המדהים "חלב של אמא" שאפשר להשיג [url=http://www.b-shvilenu.co.il/[po]index]כאן[/url] sub[/po].asp?[po]top cat[/po]=2&category=ספרים%20וסרטים&[po]cat id[/po]=606#tag606

(האתר קשור גם הוא ל [po]באופן טבעי[/po])

מומלץ ביותר לבוא למפגשים של [po]ליגת לה לצ'ה[/po] . אם תיכנסי לאתר הישראלי (בדף הנ"ל יש קישור) לדף של ה"קבוצות" תראי היכן מתקיימים מפגשים בכל רחבי הארץ ותוכלי לבוא.

חן, כל מה שכתוב לך בצבע עם קווים תחתיים - זה קישור.
תיכנסי אליו ותקראי שם.

בס"ד
_לי מאוד עזר מוסף הנקה שיצא לפני כמה שנים של "באופן טבעי".
אינני יודעת אם יש עדיין, ודאי אפשר לשאול פה._

איזה מוסף? ואיפה לשאול עליו?

[u]למפגש אחד של [po]ליגת לה לצ'ה[/po] לפני הלידה.[/u]
איפה, וכמה עולה? ומתי יש? ואיפה לבדוק על זה?
ותודה על התשובות {@

[u]יש המלצות לספרים[/u]
אני לא יועצת ולא מדריכת הנקה.
אני מדברת רק מניסיוני האישי.
לי מאוד עזר מוסף הנקה שיצא לפני כמה שנים של "באופן טבעי".
אינני יודעת אם יש עדיין, ודאי אפשר לשאול פה.
בכל מקרה, אני קראתי בו במהלך ההריון הראשון שוב ושוב מאמרים שחזקו אותי.
באתי בזכותו מאוד נחושה לחדר לידה - להתחיל להיניק כבר שם, ואחר כך החוברת שכבה לידי בבית החולים,
ובכל פעם שנזקקתי לחיזוק - היא היתה שם בשבילי.

ויש דבר שנראה לי אקוטי להצלחת הנקה (שוב - אינני יועצת/מדריכה) והוא רומינג אין (אם את בעניין של ללדת בבית חולים ולהישאר שם אחר כך).
זאת משום שהתינוק צריך אותך מתי שהוא מחליט ולא מתי שאיזו אחות רחמניה מחליטה.

לי היתה/יש הצלחה נהדרת עם הנקת שני בני מהרגע הראשון.
ואני חושבת שרצון ונחישות מאוד חשובים, גם להתחלה וגם להמשך - כשכל מיני משברים מאיימים על ההמשך.
אני החלטתי מראש שחשוב לי להיניק כל ילד שנתיים ואחר כך נראה הלאה, ואז כשהגיעו משברים לא היה לי ספק שהם
לא ישברו אותי.
שאני לא מפסיקה להיניק רק משום שהוא מעיר אותי כל כך הרבה פעמים בלילה, או משום שכואב לי בפיטמה הימנית כבר חודש (אחרי שנה וחצי הנקה), ועוד כהנה וכהנה.
קרי, הנחישות חשובה גם אחר כך.

בהצלחה!

השמות והמספרים רלוונטיים.
ממליצה גם ללכת לפחות למפגש אחד של [po]ליגת לה לצ'ה[/po] לפני הלידה.
בהצלחה {@

בס"ד
אני בהריון די מתקדם, אמורה ללדת בעוד חודשיים וחצי, ומאוד רוצה להיניק, ותודות לכותבות כאן, שבזכותן הבנתי שרצון גדול וכוונה טובה לא מספיקים....

יש המלצות לספרים/אתר אינטרנט מפורט (עדיף בעברית)? מדריכה באזור רעננה/כפ"ס? והאם השמות/מקומות/מס' טלפון כאן עדיין רלונטים (הודעה אחרונה מלפני חודשים מספר...) ?

או קורס הכנה טוב, בעלות לא גבוהה מדי....?

תודה :)

ורד בוקעי עושה הכנה מצויינת להנקה, גרה יותר קרוב מאשר שלי לבילינסון, וכבר IBCLC. אז זו גם אופציה.
052-3974692

[po]יועצת הנקה[/po]

את יכולה לדבר עם שלי גת 052-5252008 היא באזור השרון (עדיין לא IBCLC , בדרך...)

הכנה להנקה [b]בפועל[/b] הם באמת לא נותנים, אבל עוזר להכיר את הנפשות הפועלות בסצינת ההנקה באיזור הרלוונטי, להתחבב עליהן ולהשיג כמה מספרי טלפון חיוניים לעת צרה (בסוף לא הייתי צריכה, אבל עזר לי לדעת שיש). בכל אופן, זה לא קשור ל"חבילת הנקה".
לגבי הצעות השדרוג של [po]נוסעת סמויה[/po] -- אני דווקא בעד. אמנם לא השתמשתי בדברים שהוזכרו, אבל יש בהם טעם של "פינוק" ואהבה -- משהו שמאד מאד נדרש בימים הראשונים לאחר הלידה, שבהם צרכיה של היולדת-המיניקה, מעצם הסיטואציה, הופכים להיות מאד מאד משניים.

תודה על כל ההתיחסויות וההצעות.
היא מעוניינת להניק.

האם יש מפגשי הכנה להנקה בעוד מקום פרט לדיאדה (אותי ג'ולי שור קצת מעצבנת. סליחה)?
האם יש לכן המלצה על יועצת מאזור השרון-מרכז (שתוכל להגיע לבילינסון ואח"כ לכפר ויתקין)?

מנסיוני עם מפגשי לה לצ'ה - אני לא רואה איזו הכנה להנקה הם נותנים (פרט לניעור קל).

אה, וחשוב ביותר- אפילו קריטי (כבר כתבו לך פה) האם היא מעוניינת להניק?
כי אם היא לא...או מתלבטת...או בקושי עם זה...צריך לברר איתה אם זה בכלל יתאים לה לקבל "מתנה" שכזו.
אולי זה יעיק עליה, ירתיע אותה וכו'.

בקיצור, שלתף אותה ברעיונות שלך ולהבין ממנה מה היא מרגישה שהיא הכי תזדקק לו.

[po]ה עוגיה[/po] אחלה רעיו!
מאד מאד מאד רלוונטי.
בעיניי, אין כל טעם לרעיון השדרגו שהוצע.

הדרך להגברת ייצור החלב היא יניקה יעילה שבה התינוק "דורש" את מה שהוא באמת צריך והגוף מייצר!
כרית הנקה? לא תמיד נחוץ או רלוונטי אפילו. הרבה נשים לא משתמשות בו.
בעיניי שווה להשקיע את הכסף (והאנרגיה) במה שחשוב באמת- הכנה להנקה והדרכה וליווי במועד.

כל הכבוד על היוזמה!

איזה יופי של מתנה!!! |Y|

רעיונות לשדרוג:
[list]
[*] גרגרים לתה שומר (גם מגביר חלב, גם מפחית גזים אצל התינוק)
[*] כרית הנקה משובחת ([url=http://milega.co.il/catalog/[po]product]מילגה?[/url] info[/po].php?cPath=9&[po]products id[/po]=5&osCsid=7c5ffa7210adf623555a86136b5273c5)
[/list]

מצאתי שב"דיאדה" תל אביב (אם היא מהמרכז), יש כמה דברים שאולי יהיו רלוונטיים:
ב 18/1 וב 15/2 - תתקיים סדנת הכנה להנקה - רגע לפני הלידה, מורה נבוכים לשעות ולימים הראשונים שלאחר הלידה.
ב 25/1 וב 22/2 -מפגשי לה-לצ'ה לנשים בהריון ולאחר לידה. הכניסה חופשית.

[u]הגזמתי?[/u]
בכלל לא, אם זה בתקציב שלך.
אני מבינה ששאלת ה"מיסיונריות", "הטפה", "פנאטיות" וכו' לא רלוונטית כאן. אם גיסתך רוצה להיניק, כל מה שציינת הוא בהחלט חיוני.

גיסתי אמורה ללדת (לידה ראשונה) בעוד מספר חודשים.
בתור אחת שבלידה הראשונה נתנה במו ידיה (בדמעות עצב ותשישות) תמ"ל לתינוקת בת יום וחצי וחזרה הביתה מבית החולים עם פטמות פצועות קשה, אני רוצה שתהיה לה התחלה טובה.
אני לא יודעת אם אהיה באזור כשתלד וגם אם אהיה - זה לא מספיק.

אני רוצה לתת לה "חבילת דרך צלחה בהנקה".

היה לי בראש משהו כזה:
[list]
[*] מפגש הכנה להנקה עם יועצת הנקה
[*] ביקור של יועצת הנקה אחרי הלידה (בבית החולים)
[*] ביקור נוסף (או שניים) בימים/שבועות שאחרי הלידה.
[/list]

הגזמתי? רעיונות לשיפור?

אני ממליצה לקרוא את הדף [po]אמא לא מיניקה מתוסכלת[/po] וגם את [po]בלוג איך נכשלה ההנקה[/po]
ובכלל כל [po]דף סיפור הנקה[/po].
אני קראתי אותם רק אחרי הלידה והצטערתי שלא הגעתי אליהם קודם...איכשהו מהשמות של הדפים לא חשבתי שהם יכולים לעניין אותי-אני הרי מתכוונת להניק ובהצלחה!
אבל בדפים האלה מתוארות דינמיקות אפשריות של כוונות טובות וחוסר ידע שיכולים לקלקל,וכדאי לאסוף מידע כזה מראש,כפי שכבר כתבתי לעיל.

אני רוצה לומר משהו על הכנה להנקה לפני הלידה.
בסיפור הלידה שלי כתבתי שאני מאמינה שעל מנת לממש לידה טבעית צריך לעשות הרבה פעמים הכנה יסודית ורב תחומית,כי הרבה מהידע הטבוע בנו כנשים הטשטש תחת התניות תרבותיות ודפוסים פיזיים ורגשיים שאספנו בדרך.

עכשיו אני מבינה שזה אותו הדבר בנוגע להנקה.
[b]לא מספיק שנורא נורא רציתי הנקה פשוטה וטבעית. היה צורך בהכנה.[/b]
למזלי, הבנתי את זה ברמה מסוימת,ולכן קראתי התעניינתי ואפילו הלכתי למפגשי לה לצ'ה בזמן ההריון.
ודאגתי להקיף את עצמי בנשים שמבינות ובבנזוג שלומד גם הוא על הנקה כמה שיותר, ומתכוננן לתמוך בה-נפשית, רעיונית ואפילו פיזית וכלכלית.
<דיון קצר בנושא יש בדף [po]מודעות והכנה לתקופת הפוסט פרטום[/po] >

אבל, עדיין יש המון דברים שלא למדתי בצורה יסודית והייתי יכולה-
למשל לקרוא יותר על קשיים אפשריים ונפוצים <ולכן חשוב לי לכתוב פה היום >
למשל כן ללכת למפגש או הרצאה של יועצת הנקה לנשים בהריון ולהיות כבר בקשר עם מישהי מראש-עלות הרצאה כזו אינה גדולה כלל וכלל,כך שכסף אינו העניין.
להבין שיועצת מוסמכת זה לא כמו מדריכת ללל או חברה שמניקה ומבינה-בגלל התחומים האפורים <אני חשבתי בשחור-לבן >
להתמודד עם פחדים שהיו לי והדחקתי היטב-למשל פחד מכאבים בהנקה,פחד ממוגבלות התנועה של אשה מניקה בהתחלה וכאלה.
אמרתי לעצמי-כולן מסתדרות אז יהיה בסדר,וזו היתה גישה לא רצינית.
אני חושבת שאם הייתי באה ככה ללידה לא היה מוצלח כמו שהיה.
כי ידע והכנה שווים כוח. אפילו אם זה כוח להחליט החלטה גורלית ברגע הנכון, כשמשהו משתבש.
זה לדעת בכלל לזהות בזמן שמשהו השתבש - ולפעול בהתאם.
יש ויש תקלות שלא תלויות בנו, אבל גם לטפל בהן צריך לדעת.

גם ורד בוקעי עושה, ושמעתי פידבקים טובים מאוד על הצלחת ההנקה בעקבות הכנה כזו.
גם השתתפות בכמה מפגשי [po]ליגת לה לצ'ה[/po] לפני הלידה יכולה לעזור.

[u]מישהי יודעת אם יש היום סדנאות כאלה?[/u]
למיטב ידיעתי, כן. נראה לי שג'ולי שור עדיין עושה, וזו פגישה אחת של 3 שעות.

הסעיף הראשון ב-[po]מדור הנקה[/po] אמור לרכז את הנושאים שרלוונטיים לימים הראשונים אחרי הלידה.
יש גם [po]מדור אחרי הלידה[/po], אותו אפשר לשפר.

נכון, אבל יש בו כל כך הרבה מידע, ולא כל אחת יודעת מאיפה להתחיל. חשבתי שאולי יעזור לרכז דף של "מידע ראשוני".

לקראת לידת בתי הראשונה, לפני כחמש שנים, בערך בחודש שמיני או תשיעי (לא נראה לי שכדאי לפני) עשיתי מעין סדנת הכנה להנקה. זה היה במסגרת מועדון היולדות בתל השומר ובהנחיית ג'ולי שור. לא זוכרת אם זה היה פגישה אחת או שתיים, בכל אופן כמה שעות.
בן זוגי בא אתי, וזה נתן לנו בסיס מציאותי מאוד למה לצפות וגם הנחיות מעשיות ממש של אחיזה נכונה ותנוחות, וגם אפשר לבן זוגי להבין ולהיות מסוגל לעזור לי.
לי זה עזר מאוד לתחילת ההנקה.
מישהי יודעת אם יש היום סדנאות כאלה?

אף, לצורך כך יש את [po]מדור הנקה[/po]

בעקבות כמה וכמה דפים כאן בימים האחרונים [po]איך כותבים ספר[/po] , [po]חוויות מהתינוקיה[/po] ועוד, חשבתי שאולי כדאי להחזיר את הדף הזה ל [po]מה חדש[/po] , ולספר כאן דווקא סיפורים על הכנה טובה להנקה, או מה חבל לנו שלא אמרו לנו קודם. בהמשך אולי כדאי לערוך את הדף ולרכז בו אינדקס של דפים קשורים, כמו קישור לדף [po]יועצות הנקה[/po] . אני יודעת שיש כל מיני דפים קשורים, אבל אולי כדאי לרכז את זה בדף אחד, כך שמי שמחפשת את המידע לא תלך לאיבוד.

[u]את הקלטת "חלב של אמא" אפשר להשיג דרך כל מיני מדריכות. בטח למדריכה "שלך" בדיוק נגמר. יש גם בדיאדה, ואולי אפילו בשילב. אם את תגיעי למפגש הבא בחיפה, אז את יכולה לצלצל למדריכה ולשאול אותה אם היא כבר קיבלה.[/u]
בשילב, בסטימצקי, וגם דרך אתר ללל בדואר.

את הקלטת "חלב של אמא" אפשר להשיג דרך כל מיני מדריכות. בטח למדריכה "שלך" בדיוק נגמר. יש גם בדיאדה, ואולי אפילו בשילב. אם את תגיעי למפגש הבא בחיפה, אז את יכולה לצלצל למדריכה ולשאול אותה אם היא כבר קיבלה.

[u]וזה מתסכל שאי אפשר ללמוד לפני[/u]
נכון. אני באתי שלוש פעמים לשיעור בהנקה בקורס ההכנה ללידה שלי, והרגשתי שכל הידע שלי תיאורטי לגמרי. היו לי חרדות גדולות, מה אעשה כשהיא תיוולד ואני אפילו לא יודעת איך להחזיק תינוקות בכלל... תדעי לך שכל מה שאת עושה עכשיו בכל מקרה ישתלם לך בגדול. אבל הכי חשוב - שבימים הראשונים אחרי הלידה תהיי מוקפת בתומכות הנקה שיודעות איך תינוקות יונקים, שתוכלי לשאול אותן "ככה זה בסדר?" והן יגידו לך "מצויין!" או לחילופין "רגע, עכשיו תגידי לה 'פה גדול!' - כן, הנה ככה, ותלבישי אותה על השד כאילו היא הולכת לתת ביס לביג-מק או משהו כזה".
וגם, אחרי הלידה לסלק מהשטח את כל האנטי-הנקה. אם אלה בטעות האמא והחמות, אז לסלק אותן למטבח עם בקשה חד משמעית להאכיל אותך.

קניתי את "הנקה פשוטה וטבעית" לפני קצת יותר מחודש, כשעשיתי חברות בלה לצ'ה. זה עלה כך רק 25 שקלים, וזה סכום שהיה שווה לי לשלם. וחוץ מזה אני מאד מחבבת את תמונת השער, וגם את מי שציירה אותה (אף על פי שלא ראיתי אותה בערך שנתיים, מאז שסיימנו את הלימודים).
מה שכן, אם את יודעת איפה אפשר להשיג את הקלטת "חלב של אמא"? אני אשמח לשמוע (למדריכה בחיפה לא היתה כשהייתי, ולמפגש האחרון לא יכולתי להגיע).
אם כי כל ההתעסקות הזו נותנת לי לפעמים הרגשה של פול גז בניוטרל. אני [b]כל כך[/b] רוצה להיניק (טוב, צ"ל: אני איניק!!), וזה מתסכל שאי אפשר ללמוד לפני, כמו שלומדים לנהוג לפני שמקבלים רשיון נהיגה. הכל נורא תיאורטי וטכני בשלב הזה, ונסיונותי לתחוב את פרצופי לחזיותיהן של בנות [po]מפגשים באיזור חיפה[/po] לא ממש צולחים -- כי התינוקות שלהן ממילא מסתירים הכל ;-). לא ברור לי איך כל זה מתחבר אלי, והאם כל הלימוד התיאורטי שאני משתדלת לעשות עכשיו באמת יעזור לי, או אולי אני עושה אותו רק כדי להרגיש שאני בינתיים עושה משהו בעניין.
[sub]אבל אני יודעת איפה ללחוץ כדי שייצא קולוסטרום מהשדיים .[/sub]

ראו גם:
|#| [po]בלוג לומדים להניק ולינוק[/po]
|#| [po]הכנה להורות[/po]

דיון שהועבר מדף הבית של [po]בשמת א[/po] :