חזרתי..
מסתבר שאני לא יכולה בלי מסגרת.
לא יודעת מה אעשה כשאהיה פנסיונרית?
אולי אם היו קוראים לי פה במשך היום, השכנות, או משהו,
אז זה היה מוציא אותי החוצה. אבל, כמו שאמרתי, כולם כנראה
או רגועים או ביישנים. בכל אופן, לא יוזמים, למרות שחזרתי
והזמנתי, ואמרתי שלא צריך לקבוע מראש,
פשוט לבוא ולדפוק (סיפור של שנה וחצי כבר שאני אומרת את
זה ולא קורה כלום, רק אם אני באה, וגם אז אין המשך).
בכל אופן-
אז ככה- הגענו למודל המסגרת.
העניין הוא שבגלל הילד הייתי רוצה חצי משרה,
ואני מחפשת ולא מוצאת.
לא חשוב לי כל כך באיזו עבודה.
שלחתי קורות חיים להמון מקומות, אבל- לא הולך.
כבר הרבה זמן שאני מחפשת (שנה וחצי לפני הכניסה שלי להריון,
ועכשיו).
מכאן הגעתי לזה שצריך אולי "להפריח את השממה"
במקום שאני נמצאת, ולא לסמוך על מציאת עבודה,
כי השוק מאד קשה, ולא מקבלים אותי- לא לעבודות טובות
ולא לעבודות פשוטות.
זו הסיבה שניסיתי מראש לעורר את השכונה, ולגבש את האנשים.
אני כבר עושה את זה איזה שנה, ולא הולך,
אז אולי צריך לרדת מזה.
היו לי יוזמות חברתיות נוספות שלא הלכו פה. מוזר.
כל שנותר הוא באמת ללכת לחוגים או להתנדב.
חוגים זה יותר מסגרת כי צריך לשלם מראש,
וזה לפחות יוציא אותי החוצה על הבוקר.
עשיתי כבר יוגה לתינוקות, ועיסוי תינוקות...
ואין הרבה יותר מזה
ובקשר להתנדבות- התנדבתי במשטרה כל ההריון,
ובמהלך 3 החודשים הראשונים להולדת יואב,
פתאם כולם התחלפו. כל החבר'ה התפזרו למקומות אחרים.
אז לאותו בסיס כבר אין למה לחזור.
אני יכולה להתנדב אצל כל אחד בנפרד, אבל זו כבר לא אותה אווירה,
וזה אומר כמובן להתחיל מחדש.
אבל כנראה ש...אין אופציה אחרת.
אופציה נוספת היא להקים משהו-
חשבתי להציע לאחד מבתי הקפה הפחות מצליחים
לעשות שם משחקייה עם שמרטפייה
ומחשבים לאמהות.
כך כל מי שעובדת מהבית תוכל לעבוד בחוץ,
לראות אנשים, וגם להיות עם הילד.
זהו, זה הסיפור שלי- שצריך להמציא הכל מחדש
וליזום, אחרת שום דבר לא יבוא אליי.
חזרתי..
מסתבר שאני לא יכולה בלי מסגרת.
לא יודעת מה אעשה כשאהיה פנסיונרית? :-D
אולי אם היו קוראים לי פה במשך היום, השכנות, או משהו,
אז זה היה מוציא אותי החוצה. אבל, כמו שאמרתי, כולם כנראה
או רגועים או ביישנים. בכל אופן, לא יוזמים, למרות שחזרתי
והזמנתי, ואמרתי שלא צריך לקבוע מראש,
פשוט לבוא ולדפוק (סיפור של שנה וחצי כבר שאני אומרת את
זה ולא קורה כלום, רק אם אני באה, וגם אז אין המשך).
בכל אופן-
אז ככה- הגענו למודל המסגרת.
העניין הוא שבגלל הילד הייתי רוצה חצי משרה,
ואני מחפשת ולא מוצאת.
לא חשוב לי כל כך באיזו עבודה.
שלחתי קורות חיים להמון מקומות, אבל- לא הולך.
כבר הרבה זמן שאני מחפשת (שנה וחצי לפני הכניסה שלי להריון,
ועכשיו).
מכאן הגעתי לזה שצריך אולי "להפריח את השממה"
במקום שאני נמצאת, ולא לסמוך על מציאת עבודה,
כי השוק מאד קשה, ולא מקבלים אותי- לא לעבודות טובות
ולא לעבודות פשוטות.
זו הסיבה שניסיתי מראש לעורר את השכונה, ולגבש את האנשים.
אני כבר עושה את זה איזה שנה, ולא הולך,
אז אולי צריך לרדת מזה.
היו לי יוזמות חברתיות נוספות שלא הלכו פה. מוזר.
כל שנותר הוא באמת ללכת לחוגים או להתנדב.
חוגים זה יותר מסגרת כי צריך לשלם מראש,
וזה לפחות יוציא אותי החוצה על הבוקר.
עשיתי כבר יוגה לתינוקות, ועיסוי תינוקות...
ואין הרבה יותר מזה :-)
ובקשר להתנדבות- התנדבתי במשטרה כל ההריון,
ובמהלך 3 החודשים הראשונים להולדת יואב,
פתאם כולם התחלפו. כל החבר'ה התפזרו למקומות אחרים.
אז לאותו בסיס כבר אין למה לחזור.
אני יכולה להתנדב אצל כל אחד בנפרד, אבל זו כבר לא אותה אווירה,
וזה אומר כמובן להתחיל מחדש.
אבל כנראה ש...אין אופציה אחרת.
אופציה נוספת היא להקים משהו-
חשבתי להציע לאחד מבתי הקפה הפחות מצליחים
לעשות שם משחקייה עם שמרטפייה
ומחשבים לאמהות.
כך כל מי שעובדת מהבית תוכל לעבוד בחוץ,
לראות אנשים, וגם להיות עם הילד.
זהו, זה הסיפור שלי- שצריך להמציא הכל מחדש
וליזום, אחרת שום דבר לא יבוא אליי.