ובכן אנחנו ככל הנראה יוצאים באחד הימים הקרובים למסע של כמה שבועות. אני מדבר על המסע הזה כבר כמה חודשים.. הכל התחיל אחרי שעיינתי בספר hungry planet (אפשר להשאיל ב{{}}
ספרייה טבעונאית) והתרשמתי מאד מהתמונה של המשפחה המצרית עם מגוון מאד צבעוני לפנייה... אחרי זה קראתי קצת על מצריים - והיו כמה דברים שתפסו אותי בנווה מדבר בסהרה המזרחי ושמו siwa.
אנחנו יוצאים עם אופניים - אבל אין כוונה מוצהרת לעשות את הכל באופניים ויתכן מאד שנעלה על טרמפ\אוטובוס\מונית שרות\רכבת מדי פעם. מלבד האופניים אנחנו לוקחים שק שינה טוב ומזרון ועוד כמה דברים סטנדרטיים (כמו מטחנת זרעים..).
כשאני יוצא למסע אני אוהב לסמן לי מטרה.. אבל הדרך היא החשובה באמת. siwa הדליקה אותי ברגע שקראתי שהתמרים הכי טובים במצריים (ויכול להיות שגם הכי טובים בעולם..) מגיעים משם - כמו כן, האוכלוסיה היא ברברית בעיקרה והשפה העיקרית היא siwi.. כלי התחבורה המומלץ הוא אופניים... אומרים שאפשר לחפור בכל מקום בsiwa כחצי מטר ויהיו שם מים..
אז למה אנחנו יוצאים? כי זה זמן טוב (מבחינת מזג אוויר) ו"הרבה" זמן לא יצאתי מהבועה של הצד הזה של האפרטהייד. כי זה פשוט בושה שהיינו בכל כך הרבה מקומות בעולם ולא היינו במדינות השכנות.. כי כשאני עובר גבולות אני מרגיש תחושה נעימה של שחרור.. כי אני רוצה לראות את ארץ הקודש מזוויות חדשות... כי אני רוצה לבלות זמן ממושך (אבל לא רק) אחד על אחד עם הבת שלי... כי אני רוצה שהיא תחשף למגוון של דברים בחיים.. כי אני רוצה לשפר את הערבית שלי על ידי חוויה לעומת לימוד דידקטי (למרות שגם זה לא יזיק).
התוכנית כרגע היא לרכב קודם כל לבית שאן (יום אחד) - לעבור את הגבול, לרדת דרך בקעת הירדן עד ים המלח ולעלות לעמאן - משם להמשיך בדרכים שונות לעקבה ולקחת אוניה לנואבה בסיני - משם לחצות את האי ולהגיע לקהיר - לאלכסנדריה ולסיווה.
אני אשתדל לכתוב פה במהלך הטיול.
יש מספר אנשים שהביעו עניין להצטרף לחלק מהדרך - זה לא הכי פשוט לתאם - אבל נשתדל דרך אימייל או כאן.. הכי פשוט כמובן זה להצטרף לחלק הראשון.. מי שרוצה לרכב מאמירים לבית שאן מוזמן ללא תאומים מיוחדים.
ובכן אנחנו ככל הנראה יוצאים באחד הימים הקרובים למסע של כמה שבועות. אני מדבר על המסע הזה כבר כמה חודשים.. הכל התחיל אחרי שעיינתי בספר hungry planet (אפשר להשאיל ב{{}}[po]ספרייה טבעונאית[/po]) והתרשמתי מאד מהתמונה של המשפחה המצרית עם מגוון מאד צבעוני לפנייה... אחרי זה קראתי קצת על מצריים - והיו כמה דברים שתפסו אותי בנווה מדבר בסהרה המזרחי ושמו siwa.
אנחנו יוצאים עם אופניים - אבל אין כוונה מוצהרת לעשות את הכל באופניים ויתכן מאד שנעלה על טרמפ\אוטובוס\מונית שרות\רכבת מדי פעם. מלבד האופניים אנחנו לוקחים שק שינה טוב ומזרון ועוד כמה דברים סטנדרטיים (כמו מטחנת זרעים..).
כשאני יוצא למסע אני אוהב לסמן לי מטרה.. אבל הדרך היא החשובה באמת. siwa הדליקה אותי ברגע שקראתי שהתמרים הכי טובים במצריים (ויכול להיות שגם הכי טובים בעולם..) מגיעים משם - כמו כן, האוכלוסיה היא ברברית בעיקרה והשפה העיקרית היא siwi.. כלי התחבורה המומלץ הוא אופניים... אומרים שאפשר לחפור בכל מקום בsiwa כחצי מטר ויהיו שם מים..
אז למה אנחנו יוצאים? כי זה זמן טוב (מבחינת מזג אוויר) ו"הרבה" זמן לא יצאתי מהבועה של הצד הזה של האפרטהייד. כי זה פשוט בושה שהיינו בכל כך הרבה מקומות בעולם ולא היינו במדינות השכנות.. כי כשאני עובר גבולות אני מרגיש תחושה נעימה של שחרור.. כי אני רוצה לראות את ארץ הקודש מזוויות חדשות... כי אני רוצה לבלות זמן ממושך (אבל לא רק) אחד על אחד עם הבת שלי... כי אני רוצה שהיא תחשף למגוון של דברים בחיים.. כי אני רוצה לשפר את הערבית שלי על ידי חוויה לעומת לימוד דידקטי (למרות שגם זה לא יזיק).
התוכנית כרגע היא לרכב קודם כל לבית שאן (יום אחד) - לעבור את הגבול, לרדת דרך בקעת הירדן עד ים המלח ולעלות לעמאן - משם להמשיך בדרכים שונות לעקבה ולקחת אוניה לנואבה בסיני - משם לחצות את האי ולהגיע לקהיר - לאלכסנדריה ולסיווה.
אני אשתדל לכתוב פה במהלך הטיול.
יש מספר אנשים שהביעו עניין להצטרף לחלק מהדרך - זה לא הכי פשוט לתאם - אבל נשתדל דרך אימייל או כאן.. הכי פשוט כמובן זה להצטרף לחלק הראשון.. מי שרוצה לרכב מאמירים לבית שאן מוזמן ללא תאומים מיוחדים.