מהניסיון שלי עם שיטת המסע:
עשיתי לפני כשנה וחצי מסע. זה לקח כמה שעות טובות, היה נראה שנגע בדברים חשובים, אבל... כל שינוי לא קרה בעקבות זה.
היה גם במיקום רחוק לי, אז עזבתי את זה.
לאחרונה נתקלתי שוב בספר, התחלתי לקרוא בו, התלהבתי מחדש, הרגשתי שזה ממש נשמע אמיתי, שזה חייב להיות אמיתי, שאני רוצה לנסות שוב -
אז הלכתי למטפלת אחרת ששמעתי עליה המלצות ועשיתי מסע.
בחלק הראשון הרגשתי שהמיינד די מפריע לי בתהליך, אבל לאט לאט שחררתי, ודווקא לקראת הסוף כשהרגשתי שסוף סוף עולה משהו ממש חשוב, המטפלת התערבה בצורה שהרגישה לי שיפוטית, חסמה אותי והפריעה לתהליך. כשניסיתי לומר לה את זה היא רק התרגזה, הוסיפה עוד שיפוטיות, ובסוף בחרה להיעלב ממני באופן אישי.
כך שיצאתי לא רק לא עם ריפוי אלא עם פגיעה נוספת.
עדיין לא התייאשתי והלכתי לטיפול נוסף אצל מטפלת אחרת שגם עליה שמעתי תשבחות.
הרגשתי שהיא עומדת עם סטופר, ומזרזת אותי 'לראות דברים', כי צריך להגיע לסיום התהליך. (נתנה לכתחילה זמן הרבה יותר קצר ממטפלים אחרים דרך אגב).
אז ראיתי את הדברים שהיה 'צריך לראות' כי כבר לא נשאר זמן וחיכה לה עוד מטופל, הלכתי הביתה ושום דבר לא קרה.
ועדיין לא התייאשתי:
שמעתי שברנדון בייס עצמה באה לארץ, אז הלכתי לסדנת סופ"ש של 3 ימים. שילמתי הרבה כסף, השקעתי הרבה אנרגיה - וזה פשוט לא היה זה.
אני לא יודעת איך זה, אבל מהספר נשמע שכל מי שעושה את המסע תוך תהליך ממש קצר מגיע לאיזה שלב של חוויית אור אינסופי, המהות, המקור... (או איך שלא קוראים לזה).
משיחה עם אנשים שעשו את המסע מתברר שהרבה בכלל לא חוו את זה. או שחוו משהו בזעיר אנפין. או שמספרים לעצמם שחוו את זה.
אומרים לי 'זה לא בהכרח איך שהיא מתארת את זה, זה יכול להיות משהו הרבה יותר מינורי'. נו באמת. אני בטוחה שכשמגיעים למקור יודעים את זה טוב מאוד, ואם זה לא זה אז זה לא זה. (בדיוק כמו אורגזמה !)
אני הייתי ממש מתוסכלת מהעניין הזה.
הרגשתי שאני בכלל לא קרובה ל'מקור', והדבר הכי קרוב שהייתי זה לראות בעיני רוחי אור, שזה דבר שאני יכולה לעשות בכל רגע נתון, אפילו עכשיו. זה נקרא 'לדמיין' !!!
בין זה לבין המקור המרחק גדול.
זה שמראש בכלל יודעים לאן אמורים להגיע, זה מבחינתי הופך את זה ללא אותנטי.
הרבה יספרו לעצמם שהם הגיעו לשם, רק בגלל שזה מה ש'אמור' לקרות.
או שאני דוחקת בעצמי להגיע לשם. אם זה לא קורה אני מתוסכלת.
באיזה שלב ברנדון עשתה תרגיל קטן של כמה דקות, ואח"כ שאלה מי חווה עכשיו את המקור. וכמעט כל האולם הצביע.
חשבתי שאני משתגעת.
הרי ה'מקור' הזה שהיא מדברת עליו זה מה שכל השנים חיפשנו - זה ה'להגיע להארה'.
פתאום כו-לם מגיעים לזה תוך כמה דקות? באמת???!!!
ב-א-מ-ת חוויתם עכשיו את המקור?
או שאולי כמוני ראו קצת אור וחשבו שלזה היא מתכוונת? או ששכנעו את עצמם שהגיעו לשם כדי להרגיש טוב?
ואם באמת כולם היו שם ורק אני לא - אז מה זה אומר עליי?
גם התהליכים שעשינו שם שרובם היו אחד עם השני (עם תלמידים חדשים כמוני) או עם הלפרים - עשו לי לא טוב.
לתפיסתי כדי להעביר מישהו תהליך המסע צריך להיות נקי לחלוטין לחלוטין לחלוטין - בלי שום שיפוטיות, בלי שום דעות משל עצמך על מה שהבנאדם חווה, בלי לנסות לנתב אותו לפי הרעיונות שלך...
וזה לא מה שקרה שם.
כבר הראשונה שעשתה איתי הביעה שיפוטיות על משהו שעלה לי. כמובן שזה מיד סגר אותי ואח"כ כבר לא העזתי להעלות את אותו הדבר שוב.
אח"כ גם הלפרים שעבדו איתי עשו טעויות דומות.
למיטב הבנתי האנשים שם, אפילו ההלפרים, לא הוכשרו מספיק. והטעויות האלה הרות גורל.
דבר נוסף שמאוד הפריע לי - לא היה אף שלב שהיה אפשר לשאול את ברנדון שאלות באופן ישיר.
היא רק דיברה (ודיברה ודיברה ודיברה....), ולא הקצתה שום זמן לשאלות.
כל פעם שהיו לי שאלות, אמרו לי לשאול את ההלפרים. (שכאמור, ראיתי כבר כמה הם יודעים...
)
לסיכום:
- בחוויה הכללית - אמנם בתהליכים שעשיתי עלו דברים שהיו נראים כמשמעותיים (גם בטיפולים וגם בסדנא), ראיתי הרבה דברים על המסך הפנימי, והיה נראה שחייבת להיות לזה השפעה - אבל העובדה היא ששום דבר לא קרה בעקבות זה בחיים שלי. ממש כלום. (ואני אחת שמאוד מאוד ערה לכל שינוי הכי קטן !).
- גם אנשים מהמניין, גם הלפרים וגם מטפלים מוכרים חזרו על טעויות קשות בעיניי, שהיה מן הראוי שברנדון תתן עליהן את הדעת ותכשיר אנשים בצורה הרבה יותר מעמיקה. במיוחד בכל מה שקשור ללסמוך עד הסוף על החוכמה הפנימית של הבן אדם, ופשוט לא לערב את שיפוטיהם ורעיונותיהם !!!
- היה ראוי שבסדנא ברנדון תתן אפשרות לשאול אותה ישירות ולא הכל דרך ההלפרים.
- נדמה לי שיש האדרה גדולה מדי בספר שלה ובסיפורים שלה של ה'חזרה למקור'.
היא מספרת רק על סיפורי ההצלחה. האם ייתכן שיש עוד כמוני - שלא הגיעו למקור? האם ייתכן שיש עוד כמוני שלא הגיעו לשום תוצאות? שהתאכזבו? על זה היא לא מספרת אז אין לי דרך לדעת אם זו רק אני או מה...
אבל אם יש עוד כמוני, אז נראה לי שמן הראוי היה להעמיד דברים בפרופורציות, ולא ליצור כאלו ציפיות.... שכמובן גם פוגעות בתהליך...
באופן כללי, אני יכולה לומר שאני מאוד מאוד מאוכזבת. ממש השקעתי המון בזה, ממש האמנתי בשיטה הזו, ממש ציפיתי ורציתי שינוי - אבל נראה שזאת לא השיטה בשבילי....
לא רק שזה לא עזר לי, מבחינות מסוימות גם נפגעתי יותר.