הנקת תאומים אפשרית אבל באמת דורשת הרבה בעיקר בחודשי החיים הראשונים.

לי מאוד עזרה הכרית של מאמאסיטה לתאומים. במחשבה לאחור, הייתי דואגת שתהיה איתי כבר בבית החולים, זה היה חוסך לכולנו הרבה תסכול וגם שעות שינה. ברגע ש משתלטים טכנית על הנקה במקביל (הכרית הזו טובה לדעתי גם להזנה בו זמנית מבקבוקים כיוון ש התינוקות מונחים עליה כך שהידיים שלך נותרות פנויות לגמרי). שימי לב רק שיש להם דגם לתינוק יחיד לדגם לתאומים. אפשר ו כדאי להזמין אותה כמתנה ממישהו.

את בטוחה שתלדי בקיסרי?

ועוד המלצה: [url=http://www.beofen-tv.co.il/books/baby/twins.html]תאומים[/url] מתוך הספר ״תינוקות באופן טבעי״.

בתוספת לרשימה של שרהלה - יש בתי חולים בארץ שערוכים לניתוח ידידותי ומציעים אותו למעוניינות. אני יודעת על בית חולים העמק בעפולה, ואולי יש עוד.

ממליצה לקרוא את הרשימה של שרהלה על איך אפשר לעשות [url=https://saralebabait.wordpress.com/ניתוח-קיסרי-ידידותי/]ניתוח קיסרי ידידותי[/url] .

השאלה החשובה היא עד כמה את רוצה להניק תאומים?
על מנת להניק תאומים באופן בלעדי עליך להיות סופר חזקה.
כמה עצות פרקטיות מכל הלב:
ביות מלא גם בלילה.
מלווה צמודה גם בלילה.
את מניקה אותם כל הזמן ובשאר הזמן נחה בקיצוניות.
אוכלת טוב,שותה הרבה, משתדלת להיות רגועה ולצבור כמה שיותר שעות שינה רצופות סביב ההנקות.
תלמדי להניק בשכיבה לפני הלידה ותלמדי להניק תאומים לפני הלידה.
זה אפשרי אבל עליך להיערך לזה ולהיות גיבורה.
כמה שתניקי אותם יותר זה יותר טוב להם ולך. יחד עם זאת אם את מרגישה שבגלל ההנקה את נכנסת למצב נפשי לא טוב , תעצרי, תתני תמל. תנשמי. שום דבר לא שווה את השפיות שלך.
בקשר למשאבה: את צריכה משאבה תעשייתית. כזאת שמאפשרת שאיבה דו'צ.
מאחלת לך את כל הטוב שמגיע לך.

יש לי כמה שאלות למנוסות:
[list=1]
[*] איזו משאבה כדאי להצטייד בהנקת תאומים לאחר קיסרי?
[*] האם מישהי הצליחה לייצר הנקה במשולב עם תמל בתאומים?
[*] כרית הנקה מומלצת?
[*] טיפים לציוד שכדאי לקחת לקיסרי ויכול להועיל (בכלל לא רק בהנקה)
[*] יש משחה או משהו שעוזרים לאיחוי הצלקת?
[*] מישהי ביקשה לשים רשת שאמורה למנוע הידבקויות והאם זה באמת יעיל?
[/list]

http://brachahaskel.blogspot.co.il/2009/06/blog-[po]post 2845[/po].html?m=1
למיכל, בנוגע לפלורת המעי.

תרצה [po]ומיכל בז[/po]
הרגשתי שכתבתן מתוך לבי. כל מילה, כאילו נבעה מהנסיון האישי שלי. והתיאור של תרצה מדוייק להפליא. הייתי מצטטת מילה במילה אבל אני חסה על הקוראים...

יש רבות שלא הצליחו. אין ממש דרך לדעת לאיזו קבוצה תשתייכי. זו הבאסה.

ובקשר לפלורת המעיים, זה באמת נכון? זה נשמע לי קצת כמו אגדה אורבנית.

רבות הצליחו להניק על אף שלא הניקו בימים הראשונים,
אבל אי אפשר להגזים בחשיבות ההנקה מהרגע הראשון.
לוקח לאפיתל המעי שבועות להשתקם אחרי שתיית פורמולה.

[u]מי שרוצה להניק תניק בסופו של דבר ותניק יופי[/u]

כן. זה קצת בולשיט. שלא לומר הרבה בולשיט. כנראה שהכרת המון נשים עם הרבה מזל.
ואני מאמינה שלך כי אפילו יועצת ההנקה הראשונה שאיתה דיברנו והמליצה לתת בקבוק (בצדק! התינוקת התייבשה) אמרה שהיא עוד לא פגשה את התינוק שכמה בקבוקים דפקו לו את ההנקה. עד שהיא פגשה את התינוקת שלי, כנראה.

אין מי שרוצה להניק, תניק. זה פשוט לא עובד ככה. מוזר ומעניין ככל שזה יהיה, ממש קל לדפוק הנקה.

[u]מנסיון עגום במיוחד, אני יכולה להגיד שאי הנקה ביומיים הראשונים (ולא תמיד משנה הסיבה) היא הגורם המרכזי לקשיים בהנקה בהמשך. היומיים הראשונים מאוד משמעותיים בעניין הזה, גם לאם וגם לתינוק. אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה, לא הייתי מוותרת והכל היה נראה אחרת. לכן בימים האלו כל כך חשובה התמיכה של יועצת הנקה או קרובת משפחה שאינה מוכוונת תמ"ל וכיו"ב.[/u]

ממש ככה. גם מידע אישי. וככל שאני מכירה יותר אמהות שרצו להניק בכל מאודן ולא הצליחו, ככה אני מגלה שהרבה פעמים זה בדיוק הסיפור.

[u]מי שרוצה להניק תניק בסופו של דבר ותניק יופי[/u]
הלוואי )':
כמה רציתי. כל כך כל כך רציתי.
כל הידע שלי היה שגוי, מא' ועד ת'. כל מקורות המידע שלי היו כוזבים.
והכול הלך עקום, מההתחלה ועד הסוף - כשנאלצתי להתמודד עם המציאות שהתינוק הזה כבר לא יינק.
אין לי מילים לתאר לך כמה זה חסר לי.
גם עכשיו, אחרי שעברו שנים, גדלתי, הנקתי ילדים. החלק הזה בקשר שלי איתו - חסר לי.
אין לך מושג כמה כואבת לי השאננות של 'מי שרוצה תניק'.
הלוואי שהרצון היה מספיק. הוא לא. צריך מידע עדכני (שנשען על... ובכן - מחקרים). צריך מקורות תמיכה. צריך תנאים אופטימליים לאפשור ההנקה מהרגע הראשון.

ילדתי בקיסרי + הרדמה מלאה + אנטיביוטיקה לווריד. קשה לי אפילו לדמיין הימנעות מהנקה בימים הראשונים בשם איזשהו אידאל של הגנה על התינוק מרעלים. הרי אפילו האוויר בבית החולים מלא ברעלים של חומרי הניקוי החזקים, ואת הפורמולה הרי לא מכינים ממים מזוקקים אלא ממים עם כלור ופלואור והשד יודע מה עוד. (אה כן -- פורמולה.)

אני לגמרי מבינה את מי שקשה לה ללמוד מיומנות חדשה כמו הנקה כשהיא מתאוששת מניתוח (או מתאוששת מלידה רגילה). וזה בסדר. אבל זה לא הופך את זה לעדיף.

אני נדחפת לדיון על ההנקה למרות שלא לשמו נכנסתי לכאן-
מנסיון עגום במיוחד, אני יכולה להגיד שאי הנקה ביומיים הראשונים (ולא תמיד משנה הסיבה) היא הגורם המרכזי לקשיים בהנקה בהמשך. היומיים הראשונים מאוד משמעותיים בעניין הזה, גם לאם וגם לתינוק. אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה, לא הייתי מוותרת והכל היה נראה אחרת. לכן בימים האלו כל כך חשובה התמיכה של יועצת הנקה או קרובת משפחה שאינה מוכוונת תמ"ל וכיו"ב.

יש כל כך הרבה סיבות לאי הנקה בימים הראשונים, החל מחוסר עזרה של בית החולים ( למשל, לקחת את התינוק מיד אחרי הלידה זה חוסר עזרה, או תינוקיה, או אחיות דוחפות תמ״ל) וכלה בכל מיני בעיות בחיבור בין היולדת לתינוק, כמו לשון קשורה או ״סתם״ אמא שלא יודעת איך להניק, ודווקא הימנעות מהנקה בגלל תרופות היא לא הסיבה המרכזית לאי הנקה. ברור שאפשר לסחוט קולוסטרום ביומיים הראשונים. הרבה נשים לא מודעות לאפשרות הזאת.
התרופות שהאמא מקבלת בלידה, למשל אפידורל, משפיעות על התינוק הרבה יותר מהאופטלגין שהיא מקבלת אחרי. תינוקות אפידורל ישנוניים יותר. גם על זה נעשו מחקרים. זה אגב גם משפיע על הנקה... יש מלא סיבות לקשיים. להימנע מהנקה ביממות הראשונות במודע בגלל תרופות מותרות זה גם סוג של פאנאטיות, של אנשים שנמנעים מ״רעלים״ בלי קשר למציאות.
מחקרים מוכיחים חד משמעית שעדיף להניק עם תרופות מלתת תמ״ל ( למעט מעטות שבאמת מסוכנות). זו טובת התינוק.

|Y|

בעיניי, לא לתת לעובדות לבלבל אותך = הגדרה לא רעה לפנאטיות...

אל תתני לעובדות לבלבל אותך (-: זה סתם פנאטי.

[u]ושוב נשאלת השאלה האם עדיף להניק רעל מ-לא להניק[/u]
ברוב המקרים - כן.
לא בגלל שאני מיניקה פנאטית, אלא כי זו ההמלצה הרפואית החד-משמעית, בהתבסס על עובדות.

[u]יש מחקרים שמראים שככל שמניקים יותר פעמים בשתי היממות הראשונות, כך בממוצע האמא מייצרת יותר חלב ליום בהמשך.[/u]
בולשיט. מצטערת אבל זה לא טיעון..
כמה פאנטיות.

רוב הנשים סביבי נתקלו בקשיי הנקה בתחילה ולא הניקו הרבה בלי קשר לרצונן, זה לא הלך - בהתחלה ואח"כ זה הסתדר. בכלל בהתחלה הכמויות מזעריות ואפשר באותה מידה להוציא אותן גם בלי יונק לצורך העניין.
אני מזכירה שרוב הנשים שאנחנו מדברות עליהן מעוניינות בהנקה, לא מדובר על שכנוע בהנקה, מעוניינות! רק לא מסוגלות/רוצות בגלל שיקולים מהותיים לעשות את מיד, והטיעונים שלכן חוטאים לאמת ולמוטיבציה כי הם סובבים סביב הפחדות. אם לא תניקו ביומיים הראשונים אז.. אם לא תתנו קולסטרום אז... אין לי מילה אחרת מלבד לתאר זאת כבולשיט. מי שרוצה להניק תניק בסופו של דבר ותניק יופי ומי שלא אז לא וזה גם בסדר.

כן חשוב לומר שככל שמתחילים בהקדם יש סיכוי טוב יותר שזה יזרום חלק, [b]זה נכון אבל תלוי בסיטואציה[/b], יש מצבים שהתחלה תחת מצב לא פשוט של היולדת או של התינוק רק חוטאת לאקט וכל מחקר שהוא לא יעקוף את זה. ושוב נשאלת השאלה האם עדיף להניק רעל מ-לא להניק.
כדאי לחשוב שכותבות וקוראות פה נשים רבות שלא תוכלנה בהכרח להניק מיד מכל הסיבות האפשריות ואין טעם בהפחדות, להיפך. לעודד שגם ביום שאחרי תרתי משמע אפשר וכדאי לזכור את המטרה של ההנקה - טובת התינוק ולא רומנטיזציה של תפקיד האם.
בשורות טובות לכולנו.

_להרבה נשים יש קושי להניק גם מיד לאחר הלידה, זה אינדיבידואלי.
משהות רבה באתר ניתן להסיק שקשיי הנקה, ניתן לעקוף אותם גם כשמתחילים כמה ימים מאוחר יותר._
זה נכון, לרוב, ודורש מאמץ גדול והרבה עבודה. ולפעמים זה לא עוזר. באתר פה רואים את אלו ש״מתאבדות״ על ההנקה, אלו שזה מאד חשוב להן. הרוב פשוט מוותרות, ולמישהי שרוצה להניק ולא התצליח כי היא לא הניקה ביומיים שאחרי הלידה מבחירה...
יש מחקרים שמראים שככל שמניקים יותר פעמים בשתי היממות הראשונות, כך בממוצע האמא מייצרת יותר חלב ליום בהמשך.

[u]להרבה נשים שלא מניקות בימים הראשונים אחרי הלידה קשה להניק אחר כך. [/u]

להרבה נשים יש קושי להניק גם מיד לאחר הלידה, זה אינדיבידואלי.
משהות רבה באתר ניתן להסיק שקשיי הנקה, ניתן לעקוף אותם גם כשמתחילים כמה ימים מאוחר יותר.

חשוב לי לכתוב כי אולי מישהי תאמין ל״דעתי״- להרבה נשים שלע מניקות בימים הראשונים אחרי הלידה קשה להניק אחר כך. וחוץ מזה, גם בתמ״ל יש חסרונות. אז אלא אם יש לאמא הטרייה מינקת אורגנית זמינה, מומלץ להניק אחרי קיסרי.
לגבי הנקה ותרופות: ש תרופות. גם נגד דיכאון, שהן בטוחות לשימוש. הכמויות שעוברות בחלב זניחות. הספיגה במעי הפעוט עוד יותר זניחה. יש כאלה שאסורות. כמובן. יש מומחים שאפשר להתייעץ איתם על הנושאים האלו, בנוגע לתרופות מסויימות. אם תירצו שמות כיתבו לי.

[u]בשורה התחתונה - פאנטיות זה הכי לא בריא[/u]
פנאטיות בעיניי זה להחליט מתוך אידיאולוגיה ולהתעלם מהעובדות.
אם האידיאולוגיה היא להיות לא פנאטית, וזה גורם לך להחליט החלטה שמתעלמת מהעובדות ומנוגדת להן - אז אני מצטערת מאוד, את פנאטית... :-)

[u]כאילו דא... תפוח זה בריא נכון? אבל אם הוא מורעל? איפה זה שם אותו? נאכל אותו בגלל הויטמין סי והסיבים או נחשוב פעמיים?[/u]
תפוח לא אורגני הוא אכן מורעל, וזה עדיין שם אותו בקבוצת המאכלים החשובה ביותר (ירקות ופירות) בפירמידת המזון.
רוב מה שאנחנו צורכים היום - מורעל.
עדיין, היתרונות בהנקה מיד אחרי לידה (לא משנה איזו) עולים על החסרונות שנגרמים כתוצאה מרוב התרופות השגרתיות, וזה לא אני אומרת כי זו דעתי, זה נחקר מדעית וזו ההמלצה הרפואית.

יופי נחמה, את לא קיבלת... הרבה אחרות, הכוונה כשמקבלים את החומרים המזיקים האלה לא משנה מי ומתי (אבל בואי נהיה קטנוניים).

[u]אז מה, כל הנשים שעשו אפידורל בלידה צריכות למנוע מהתינוקות שלהן קולוסטרום[/u]
קודם כל לגבי הניסוח לפני האפידורל - נורא ואיום, רק המחשבה. באמת אסון, שהיונק יפספס את זה ועל הדרך כמה מזיקים ובכמויות ועוד קוקטייל שלהם.. כאילו דא... תפוח זה בריא נכון? אבל אם הוא מורעל? איפה זה שם אותו? נאכל אותו בגלל הויטמין סי והסיבים או נחשוב פעמיים?
יש גם נשים בלידות רגילות שמקבלות אנטיביוטיקה ואפידורל ועוד כמה בגלל עניינים אחרים שהן סוחבות ואז יש מקום לעשות שיקול. לא יודעת לגבי אפידורל, [b]אבל זו בהחלט נקודה למחשבה[/b]. כל אמא הטוב בעיניה תעשה, בשורה התחתונה - פאנטיות זה הכי לא בריא.

אגב שלא כמוך לא התעצבנתי, להיפך, תודה שהרחבת את השורה התחתונה שאליה כיוונתי - לא רק קיסרי, אלא כל מקרה שרווי בחומרים מזיקים. לפתוח את הראש, הנקה מטרתה להזין ולחזק את הקשר, אם היא מזינה גם ברעל אפשר לחכות.
אני לא רואה טעם ב(המשך) דיון כי הדיעה שלי גורסת שכל מקרה לגופו ולא פאנטיות.

הריונות רגועים ושלמים וארוכים ומשעממים, לידות קלות ותינוקות בריאים, במשקלים מצוינים, בחיבור מהיר, שמח ומלבלב לחיינו אמן ואמן.

[u]יש כאלו שהן בעד הנקה מיד לאחר קיסרי כך שכל תרופות ההרדמה האנטיביוטיקות וכו' שהאם קיבלה (ומקבלות המון!) עוברים לתינוק[/u]
כאלו שבעד, את מתכוונת כמו רופאי יילודים?
אגב, אני אחרי שני קיסריים, לא קיבלתי אנטיביוטיקה (המון או בכלל) מיד לאחר הניתוח (אחרי הניתוח הראשון קיבלתי, אבל כמה ימים אחרי).
רוב הניתוחים נעשים תחת הרדמה אפידורלית. אז מה, כל הנשים שעשו אפידורל בלידה צריכות למנוע מהתינוקות שלהן קולוסטרום?
ולגבי הרדמה כללית, אחרי ההתאוששות החומרים האלה מתפנים מהדם ועל כן גם מהחלב.

(התעצבנתי)

יש כאלו שהן בעד הנקה מיד לאחר קיסרי כך שכל תרופות ההרדמה האנטיביוטיקות וכו' שהאם קיבלה (ומקבלות המון!) עוברים לתינוק. זה בעיניי מזעזע. תינוקות בני יומם מולעטים כמויות של חומרי טשטוש הרדמה וכו' בגוף הקטן הזה בשם הנקה שמרפים את השרירים של היונקים הקטנטנים. במקום לחכות כמה ימים ולאפשר לאם גם להתחזק וגם לספק חלב באמת איכותי ונקי שהרי לשמו התכנסנו.

למען הסר ספק הודעה כמו שלי בדר"כ מובילות לויכוח, אז מי שמדגדג לה להוכיח שאני טועה ובורה - אני לא הולכת להיכנס לזה או הסברים ושאר טררם. אני מכבדת את דעתה של כל אחת כמו את שלי.

היי,
ילדתי בקיסרי חירום בהרדמה כללית. חומרי ההרדמה מתפנים מהגוף תוך 4 שעות, את הבן שלי הינקתי לראשונה 6 שעות מהלידה.
עד אז ובמשך כל האשפוז בביה''ח לא נחשף לבקבוק וזה עזר מאוד להתבססות ההנקה ולמניעת גודש.
הוא היה בביות מלא מהלילה הראשון ( מחייב שישאר איתך מלווה צמוד). עד היום ( חודשיים+) יונק ללא בקבוקים.

אני לא פנאטית אבל היה לי חשוב שההתחלה תהיה חלקה. נכון שלא אסון לתת בקבוק אבל זה בהחלט יכול להסיט את ההנקה מדרך המלך.

השבוע אחרי הקיסרי היה הקשה בחיי אבל השתלם בגדול מבחינת המשך ההנקה. ממליצה על עזרה צמודה ל 24 שעות לימי האשפוז ואם אפשר גם לאח''כ. וכמובן להיות בקשר עם יועצת הנקה עוד לפני.
בהצלחה!!

[u]אשמח לקרוא על אמהות שהניקו לא מיד אחרי הלידה בגלל כל מיני סיבות אלא כמה ימים אחריה והתגברו על הבעיות שיצר ההרגל לתמ"ל (שהבנתי שהן פתירות כולן ככולן). לכן נכנסתי מלכתחילה.[/u]
כותבת בתור אחת שעברה שני ניתוחים לצערה.
הראשון היה בהרדמה מלאה. התינוקות עברה צום (!!!) שלושה ימים קיבלה תמ"ל ללא ידיעתי וחלב אם שאוב בבקבוק במשך 3 שבועות. אחר כך עוד חודש של שאיבה ובקבוק ואחר כך הצלחנו להגיע להנקה מלאה, כך שהכל אפשרי.
אם השאלה היא מה כדאי? תכלס אף אחד לא ממש יודע.
[u]איך זה שאף אחד לא מדבר על השפעת חומרי ההרדמה ומשכחי הכאבים על עוברים? מקבלים כמויות מהן בניתוחים קיסריים והם עוברים ליילוד ככה בהנקה.[/u]
כי לא ממש עשו על זה מחקרים. ואם תחקרי טוב תגלי שהרבה דברים שנעשים בחדר הלידה לא מבוסס על מחקרים רציניים.
[u]אני חושבת שיש נסיבות שנזקים ותועלות ויתרונות צריכים להיבחן אל מול הברירות הנתיתנות ולא אל מול אג'נדה חד מימדית.[/u]
באפידורל משתמשים בהמון לידות שלא מסתיימות בניתוח קיסרי. נשים דורשות את זה גם אם זה לא חובה מבחינה בריאותי אלא בגלל חוסר רצון להתמודד עם הכאב ואז מניקות בכיף. אז מדוע לא להניק אחרי קיסרי. בקיצור לדעתי זה ממש לא חד מימדי.
הניתוח השני שלי היה עם אפידורל. האם היה כדאי שהתינוק יקבל תמ"ל מאשר את המגע והחלב שלי, הדיעה הבלתי רפואית שלי החליטה ש לא!
[u]אני קוראת גם פה וגם במקומות אחרים התעקשות פאנטית על הנקה מיד מיד אחרי הלידה גם כשמדובר בקיסרי ועוד תאומים.[/u]
ואני לא רואה את זה התעקשות פאנטית. מנסיון שלי זה פשוט מאוד מקל על החיים.

אם את יודעת מראש שהלידה תהיה בניתוח אני מאוד ממליצה שתיצרי קשר מראש עם יועצת הנקה.
היא יכולה גם להסביר מראש באילו תנוחות אין שום סכנה לתפרים או לשרירים, וגם למה בחינה מאוד קרה של [u]נזקים ותועלות[/u] מראה שעדיף להניק כמה שיותר מהר אחרי לידה, גם אם היא בניתוח.
ותיקון קטן - אמנם [u]הבעיות שיצר ההרגל לתמ"ל[/u] פתירות במקרים רבים (אם מתייעצים בזמן עם יועצת הנקה) אבל יש בהחלט לא מעט מקרים שבהם הבעיות לא נפתרות.

[u]איך זה שאף אחד לא מדבר על השפעת חומרי ההרדמה ומשכחי הכאבים על עוברים? מקבלים כמויות מהן בניתוחים קיסריים והם עוברים ליילוד ככה בהנקה.[/u]
מכיוון שההשפעה שלהם במעבר לתינוק אינה כה גדולה, ומכיוון שביחס ליתרונות של הנקה מיידית (שהעיקרי שבהם הוא ביסוס טוב ומשמעותי של ההנקה) - זה נחשב זניח

הנקה מיד אחרי הלידה זה לא בשביל הרומנטיקה. זה בגלל שהתינוק עירני, אינסטינקט איתור הפטמה והיניקה נמצא בשיא, וזה הזמן האידאלי ליצור בסיס להנקה טובה ויעילה. זה גם מרגיע את התינוק, שכרגע עבר חוויה מטלטלת. זה הדבר הראשוני והטבעי לעשות.
מאידך כפי שאמרת, העולם לא יגיע לקצו אם זה לא ייצא לפועל. אם אכן הניתוח הסתבך או האם מרגישה ממש לא טוב, אפשר להניק גם אחר כך והכל בסדר. אם כי טענתך לטשטוש מסמים וחומרי הרדמה אינו בהכרח נכון לכל ניתוח קיסרי. בניתוח רגיל ללא סיבוכים, האם אינה מטושטשת, היא רק תחת השפעת הרדמה איזורית (אפידורל). נכון שיש אתגר פיסי מסוים, אך ניתן להתגבר עליו.
החומרים שמסתובבים במחזור הדם של האם מגיעים לעובר גם ככה דרך השיליה, כך שהימנעות מהנקה לא תמנע את הגעתם ליילוד, מקסימום תקצר את משך החשיפה אליהם (אגב, לא כל החומרים פועלים כשהם נקלטים דרך הקיבה - כמו בהנקה - בניגוד למעבר ישירות לזרם הדם דרך השיליה). כך שלהימנעות מהנקה מסיבה זו יש יתרון זניח, אם בכלל, לעומת שלל היתרונות של הנקה מיד לאחר הלידה וגם בהמשך.

אני ילדתי* פג שנלקח מיד לפגיה ולא יכולתי להניק אותו מיד לאחר הלידה. בגלל שהיה קטן ותשוש הוא לא הצליח לינוק גם אחר כך, אז עברתי לשאיבות. ביומיים הראשונים, עד שאחת האחיות בפגיה איפסה אותי על הנושא, חיפפתי בשאיבות וכך לא היה די קולוסטרום/חלב כדי להאכיל אותו במשטר ההזנה של הפגיה והוא קיבל גם תמ"ל במשך יומיים. אחר כך הקפדתי על משמעת שאיבות והוא ניזון רק מחלב, אבל מבקבוקים בלבד, במשך יותר מחודשיים. בסופו של דבר גדל והתחזק מספיק כדי להתמודד עם הציצי ועבר להנקה מלאה. כך שהמעבר אפשרי בהחלט - אבל לא הייתי מצליחה לבד בלי יועצת ההנקה ששכרתי. זה מאוד מומלץ, אבל תשמעי - אם אין בעיות פיזיות מיוחדות, אז עצות טובות ותמיכה (תמיכה זה ממש קריטי לאם שמתמודדת לראשונה עם הנקה) אפשר לקבל גם חינם ממניקות מנוסות. אם העניינים מסתבכים אפשר להזמין יועצת מוסמכת גם מעכשיו לעכשיו ולקבל מענה מקצועי.

איך לדאוג שיועצת הנקה טובה תהיה באיזור בזמן שאת צריכה אותה? מצאי לך יועצת הנקה מוסמכת שיש לך כימיה איתה, והזמיני אותה אליך לביה"ח. היועצות והמדריכות מטעם בתי החולים לפעמים נותנות עצות טובות, אבל לפעמים חרף כוונות טובות נותנות עצות רעות שיביאו (פיזית או גם פסיכולוגית) לסיום ההנקה. אפשר לנסות, אולי לא יהיו לך בעיות בהנקה (זה לא מחויב המציאות...), אבל אם יש תקלות או חשש אני ממליצה חד משמעית על יועצת מוסמכת פרטית.

[list]
[*] עריכה: ילדתי בקיסרי, כמובן. מה, לא מובן מאליו? 😃
[/list]

אני קוראת גם פה וגם במקומות אחרים התעקשות פאנטית על הנקה [b]מיד מיד[/b] אחרי הלידה גם כשמדובר בקיסרי ועוד תאומים.
למה להתעקש על הנקה [b]מיד[/b] אחרי קיסרי כשמדובר בפגים תאומים לאמא אחרי קיסרי, אמא מטושטשת מחומרי הרדמה שמין הסתם מצויים בכמויות על גם בחלב שלה ויועברו לתינוקות ששוקלים לא הרבה וצריכים גם כך להתמודד עם קושי בלתי רגיל בימיהם הראשונים.

אני חושבת שיש נסיבות שנזקים ותועלות ויתרונות צריכים להיבחן אל מול הברירות הנתיתנות ולא אל מול אג'נדה חד מימדית. אני כן בעד הנקה, לא מיד לאחר קיסרי שמלא בחומרי הרדמה, אמא רפויית שררירים (מסוכן), חיוורת, כנראה אנמית, מפוצצת במשכחי כאבים, טשטוש, כאבים, תפרים, אנטיבוטיקות! לעיתים ללא יכולת כמעט לאחוז בילדים שנמצאים בפגייה ולא לידה, לעיתים לא יודעת בכלל איך להניק בוודאי אל מול התנוחות הנדרשות מיד לאחר התאוששות מניתוח ושמירה על תפרים וכדומה.
מוטב היה להמליץ על התאוששות של יום יומיים וניקוי הגוף מרעלים, והנקה בהמשך כשכל הגורמים המעורבים מאוששים.
זה לא רומנטי כמו הנקה מיד לאחר הלידה אבל זה שפוי בריא יותר (כן בריא יותר, בלי הכולרות של חומרי הרדמה אנטיביוטיקותץ ומשכחים) וזה שזה בכלל אפשרי זה סוג של ברכה.
איך זה שאף אחד לא מדבר על השפעת חומרי ההרדמה ומשכחי הכאבים על עוברים? מקבלים כמויות מהן בניתוחים קיסריים והם עוברים ליילוד ככה בהנקה.

אשמח לקרוא על אמהות שהניקו לא מיד אחרי הלידה בגלל כל מיני סיבות אלא [b]כמה ימים[/b] אחריה והתגברו על הבעיות שיצר ההרגל לתמ"ל (שהבנתי שהן פתירות כולן ככולן). לכן נכנסתי מלכתחילה.
וגם איך דואגים שיועצת הנקה טובה תהיה באזור כשצריך אותה בימי האלה (בשיבא או איכילוב)?
ובשורות טובות לכולנו.

שמעתי שבלניאדו נותנים להניק בחדר ניתוח.

במעיני אני הייתי בביות.
אני לא יודעת לגבי מלווה, אבל בעלי היה איתי הרבה וגם יש להם כוח עזר, מתנדבות, שתפקידן לעזור לנשים אחרי ניתוח.
מבחינתי הבחורות האלו היו הצלה.

תודה. אני חושבת לבדוק גם שם וגם בלניאדו.
מה המדיניות של "מעיני הישועה" לגבי מלווה בלילה?
נותנים לבן הזוג להיות? או לחברה או קרובת משפחה?
זה מה שאפשר לי את הביות בפעמים שעברו, והוריד עכשיו את "פוריה" מהפרק (הם לא מאפשרים ביות ב-24 שעות הראשונות שלאחר ניתוח).

ילדתי במעיני הישועה וברגע שבקשתי להניק קבלתי.
אבל זה לא היה מיד כי לא הייתי מסוגלת - לדעתי עברו 3 שעות עד שבקשתי (זה היה הרדמה מלאה)
בעלי היה עם התינוק כל הזמן.
התינוק נבדק וכו' אבל בעלי ליווה אותו בכל הפרוצדורות

אולי למישהי יש עדכונים משמחים על בתי חולים שנכונים לאפשר הנקה מיד לאחר הניתוח, ולחכות עם חיתוך חבל הטבור?
אחרי שני ניתוחים מתסכלים שלאחריהם הבנזוג היה צריך לריב כדי שהתינוקת תישאר אצלו,
וגם נחשבתי ל"משוגעת" שרוצה ביות מלא,
אני מקווה להצליח לחוות חוויה שונה.
הניסיון שלי עד כה הוא בבילינסון בפ"ת ובאיטלקי בנצרת.
תודה.

פג בשבוע כזה לא מסוגל לינוק, או לאכול מבקבוק...
כן מעודדים לשאוב ולתת דרך סוג מסויים של זונדה דרכה מאכילים בהתחלה. את הזונדה היא (או האבא) יכולים להחזיק בעצמם ואת הפגפגון אפשר להחזיק ביד שניה, עדיף בקנגרו. ממליצה להרגיל למגע הפטמה והחזה מההתחלה ומהרגע שמאשרים האכלה עצמאית לתת לתינוקי להתיידד עם הציצי.
אני שאבתי בארוחות הראשונות 3-5 CC אבל זה לגמרי מספיק.
ממליצה בחום לקרוא את זה:
http://linok.net/content/view/53/1/
וגם להכנס לפורום הורים לפגים בתפוז שם יש מידע רב וכמו כן חוברת מידע להורדה להורים. שיהיה לאמא פוסט קל ושפע חלב!

נסיוני האישי - 3 ניתוחים קיסריים, 3 הנקות מלאות לאורך זמן, אבל מעולם לא ילדתי בסורוקה. לדעתי לא צריכה להיות בעיה בהנקה לאחר ניתוח קיסרי.
המלצותיי: שתקום מהמיטה בהקדם האפשרי, שתבקש שיביאו לה את התינוק אם עדיין לא קמה מהמיטה. שתבקש ביות אם כבר קמה.
נראה לי שהנושא שעשוי להיות בעייתי הוא [po]הנקת פגים[/po] . לפגיות/תינוקיות יש בד"כ משאבות חשמליות טובות, לא להסס להשתמש בהן.
המון מזל טוב ושיהיה בהצלחה!

ועוד דבר טריוויאלי שאם לא היו אומרים לי אותו כבדרך אגב, אני לא בטוחה שלא הייתי מרגישה בין מבוכה לבהלה:
מהציצי יוצאים הרבה שפריצים (כמו בטוש במקלחת) ולא זרם אחד (-:

אין לי הרבה נסיון בשאיבות. במעט שכן התנסתי, לא היה לי טוב לא משאבה ידנית ולא חשמלית.
הפתרון שלי היה כמו לעז: לחלוב עם היד. זה לא תענוג גדול...אבל כשעושים את זה הרבה נהייים מיומנים.
שלא תתייאש מהשאיבה, שתראה את זה כשלב בדרך להנקה נורמלית
כוחות ובריאות לאם ולרך הנולד @}

[u]עבדתי בעבר כאחות במחלקת יולדות שם[/u]

[u]הספקתי ללדת שם את שני ילדי בארבע השנים האחרונות, שניהם בניתוח קיסרי עקב בעיה בריאותית שלי, ומצאתי שהגישה לא השתנתה..[/u]

תודה, זה מעודד אופטימיות!
הילד נולד קרוב מאד לקילו.
לפי מה שקראתי לרוב בגיל הזה עדיין רפלקס המציצה לא מפותח - ושהמיטב זה לשאוב, במיוחד הקולוסטרום, ולתת דרך זונדה (?).

תודה.

צוויל

וגם מזל טוב ושיהיו בריאים - האם והקטנטן הנולד.. זה היה אמור להיות המשפט הראשון למעלה.. :-)

עבדתי בעבר כאחות במחלקת יולדות שם.
בבי"ח סורוקה מעודדים הנקה באופן גורף - גם לתינוקות שנולדו במשקל תקין - ועל אחת כמה וכמה בפגים..
אני עבדתי שם ביולדות במחלקה שכולה רומינג אין לפני כ-15 שנים - כשכל התפיסה הזאת היתה עדיין בחיתולים בארץ.
מאז - כל המחלקות הרגילות שם הפכו להיות מחלקות של אמא-תינוק (ביות מלא), ומחלקת תינוקות עוזרת רק בלילות למי שמבקשת במפורש ובשאר הזמן מטפלת בתינוקות עם מצוקות כאלו ואחרות .
הספקתי ללדת שם את שני ילדי בארבע השנים האחרונות, שניהם בניתוח קיסרי עקב בעיה בריאותית שלי, ומצאתי שהגישה לא השתנתה..

בנוגע לפג - אינני יודעת מה מצבו המדוייק ומה משקלו - הנקה ישירה (ישר מהציצי) לא תתכן במקרים של פגים קטנים מאוד או לא מפותחים מספיק (ולו רק בגלל שאין להם מספיק כוח לינוק) ולפעמים יש צורך בפורמולות מיוחדות שמיועדות להעלות את הקטנטנים האלו במשקל יותר מהר מכרגיל - אבל ללא שום צל של ספק, יעודדו שם שאיבה ומתן חלב אם לפג בהתאם למצבו הבריאותי והתפתחותו, וגם יספקו ליווי והדרכה להורים.

ממליצה לך להיכנס ולשאול גם ב פורום הנקת תאומים
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1499
שם בטוח תמצא אמהות עם נסיון בהנקת פגם אחרי קיסרי,
הרבה כוחות לאם ולתינוק (())

שלום לכולן, בבקשה עזרה:

חברה טובה ילדה לפני כ20 שעות בקיסרי, פג, שבוע 29, לידה ראשונה.
כולם בסדר. סורוקה.

כרגע עדיין איני יודע דבר בנוגע לתמיכה בהנקה (פג לאחר קיסרי!) בביה"ח הספציפי, מחר אשאל,
אני מנסה לאסוף חומר שיעזור לה לקבל החלטה מושכלת בסביבת הפגיה,
יועצות הנקה באיזור, עיצות מאמהות מנוסות בסיטואציה או בעצם כל מה שחשוב יהיה להעביר לה עכשיו.

קראתי פה וב [po]הנקת פגים[/po] , חסר לי מידע משולב - ?

תודה

צוויל
תודה

סיפור ההנקה אחרי קיסרי שלי בתקווה שיהיה לאחיותי הקיסריות לעזר
לידת בית קיסרי חרום בפתיחה מלאה
ללא חומרים לפני הניתוח ואז קוקטייל נאה של הרדמה ספינאלית פיטוצין ואנטיביוטיקה
בחדר הניתוח בקושי נתנו לי לראות אותו לשניה
לאחר שעתיים כשעליתי מחדר ההתאוששות קבלתי אותו ובעזרת אחות הקטנטני נצמד מייד וינק :-)
יש לנו שפע חלב, יונקים יפה ועולים יפה במשקל, ההנקה עדיין כואבת (חודשיים וחצי) ואני לא יודעת אם זה קשור לניתוח או לא (יועצות הנקה אמרו לי שלא נראה)

[b]תנוחות הנקה[/b] : בבי"ח לא לימדו אותי את תנוחת הצד (פוטבול), אלא עזרו לי להרים את מראשות המיטה עד שהייתי כמעט בישיבה
שמתי כרית על הירכים ואת התינוק עליה כך שהוא לא לחץ על הבטן (אני מניקה מעל כרית עד היום - התרגלנו וכיף לנו)
למחרת כשכבר יכלתי לקום מהמיטה גיליתי שהרבה פחות כואב להניק בכורסא, למרות מאמץ הקימה וההליכה,
כי המיטה לא מתרוממת ל-90 מעלות וחייבים להפעיל שרירי בטן וזה כואאאב.
כמה ימים אח"כ הביאו לי כרית הנקה וגיליתי שאני יכולה לשבת ישיבה מזרחית, חצי טוסיק על הכרית (כמו ביוגה),
מאוד נוח וגם התחלה טובה ומרפאת של תנועה ושחרור שרירים דואבים.
תנוחת הנקה אחת אבל 3 צורות ישיבה, היה לי טוב שיכלתי לגוון, עזר להפחית כאב וגם עזר מנטלית להתמודד.

[b]עזרה ותמיכה[/b] : הייתי ועודני מאוד נחושה להניק, אני לא כותבת את זה כדי להאדיר את עצמי אלא כדי להבהיר וגם לחזק: הנקה זה דבר מופלא ונהדר, אבל זה לא קל, במיוחד לא למי שעוברת קיסרי. צריך להתעקש על זה וחייבים המון תמיכה מהסביבה והמון עזרה פיזית .
אני חושבת שאין סיכוי שהייתי יכולה להניק בלי עזרת בעלי (תודה תודה תודה אהוב).
הניתוח היה בבי"ח זיו צפת, הקו הרשמי כמובן מעודד הנקה אך בפועל התנאים והנהלים מקשים- עד- לא -מאפשרים זאת בקיסרי.
יש במח' יולדות מספר חדרים פרטיים וזה היה חיוני עבורנו, בעלי ישן איתי בחדר על הרצפה כל ימי האשפוז כך שיכלנו להיות עם התינוקי כל הזמן (ביות מלא)
אני משערת שהצוות ידע והעלים עין.
אי אפשר לבנות על צוות, שיבוא יבדוק אם התינוק התעורר או מה הוא צריך, יביא לי אותו, יחזיר לעריסה (אי אפשר ללכת עם התינוק ביידים בהתחלה, ולישון איתו קשה מאד (וגם אסור ע"פ הנהלים הקדושים), מיטה צרה, אני לא יכולה לזוז בשכיבה או להתהפךעל הצד או להרים אותו אלי), ירים את המיטה יביא לי לשתות וגרביים, יחליף חיתול ויחזיר לי לצד שני----
קבלתי ייעוץ ועזרה בהנקה מכמה אחיות, קבלתי המלצות לבקבוקים ויחס קר מאחרות.
כדאי מאוד להזמין יועצת הנקה לבי"ח הנקה זה מקצוע שצריך ללמוד וחשוב להתחיל טוב.

[b]תזונה[/b] : מה שב"יח מספק זה לא אוכל שאנשים אמורים להבריא ממנו, בטח שלא אחרי ניתוח כשהבטן רגישה והפוכה
והתזונה משפיעה כמובן על ייצור החלב ועל ההרגשה הכללית= כוח להתמודד עם ההנקה.
כדאי מאד שיהיה מי שיביא אוכל מזין, טעים, קל לעיכול, עוזר ללכת לשירותים (דוג' דייסת קווקר עם פירות יבשים, מיץ סלק חי, הרבה ירקות ירוקים, פירות מרוסקים, בהמשך קינואה, מרק ירקות...)

אני סרבתי לקבל תרופות ומשככי כאבים כדי שאוכל להניק אותה מיד אחרי ההתאוששות, ביום הראשון לא יכולתי לנשום מרוב כאב, וגם מהתרגשות.
הנקתי בעזרתן האדיבה של האחיות (כי לא יכולתי לשבת), אז החזיקו לי אותה קצת, ואת הציצקס קצת והסתדרנו. הייתי כל-כך מאושרת שלא עניין אותי כלום. התעקשתי להניק וזה השתלם!
תעשי מה שאת צריכה, תדרשי משככי כאבים ותרופות שמתאימות להנקה או שתוותרי עליהן (תלוי בכאבים שיהיו לך) ושיהיה במזל.
אחרי כמה ימים חוזרים הביתה עם העולל/עוללית והכל נראה רחוק והאושר גדול.
בהצלחה

שלום איילת,
אחרי הלידה שלי, שהיתה בניתוח קיסרי, היה לי סיבוכון ולצערי נאלצתי לקחת אנטיביוטיקה.
לא הפסקתי ולו לרגע את ההנקה(בקשתי שיתאימו את האנטיביוטיקה להנקה), אכלתי מלא מלא יוגרטים עם ביו ולא זכורות לי תופעות יוצאות דופן אצל הקטנה.

מוכרחה לשאול משהו שלא הבנתי מה ז"א "לשאוב לפני הניתוח" ???

בהצלחה ושהכל יעבור בשלום!

[u]ואולי אלחץ בכיוון של אנטי' אחרת שמותרת להנקה[/u]
יקירתי,זוהי זכותך הלגיטימית.ההריון הוא שלך,התינוק הוא שלך.הגוף שלך-שייך לך. מדהים כמה אימהות בבי'ח לא מבינות את הדבר העקרוני הזה.בקיצור,אני מחזקת את ידייך-עימדי על זכותך לקבל טיפול תרופתי שיאפשר לך הנקה.את מוזמנת להתייעץ עם ליגת לה לצ'ה.
בהצלחה.

תודה אני אשתמש בעצה של כולכם אניק לאחר הניתוח ואולי אלחץ בכיוון של אנטי' אחרת שמותרת להנקה .

מצטרפת להמלצה להניק: זה הרבה יותר קל מלשאוב, וממילא בימים הראשונים אין מה לשאוב (הקולוסטרום זה רק טיפות בודדות, אבל כל טיפה יקרה מפז). יש הרבה אנטיביוטיקות שמותרות בהנקה, אז שווה לברר מראש.
מה שכן, כדאי לדאוג לשני מלווים: אבא שיהיה עם התינוק כשאת מתאוששת, ואמא או מישהו אחר שידאג לך. ולעבוד עם האבא על הקטע של אסרטיביות כדי לוודא שיביאו לך את התינוק כמה שיותר מהר.
את מוזמנת לקרוא את הנסיון שלנו (כולל האסרטיביות :-)) בדף [po]ביקור החסידה[/po] (2007-07-01T14:50) .

הי איילת,
את יכולה לנסות לשאוב אבל כרגע יש לך רק קולסטרום.מנגנון ייצור החלב בגוף קשור ליציאת השיליה מהרחם,לתהליכים הורמונליים ולהנקות בפועל.
המצב שאת מתארת הוא מצב שדורש ליווי של יועצת הנקה.הן מבחינת ניהול השאיבות,איחסון מה שתשאבי,האכלת התינוק(בדרך כלל ממליצים בכפית קטנה או מזרק).
אם יורשה לי להביע דיעה-הרבה יותר פשוט,להניק.לבקש ולקבל אנט' שמותרת בהנקה.
אם את עדיין רוצה לנסות את האפשרות המורכבת יותר-הייתי ממליצה לך ליצור קשר עם יועצת הנקה באיזור מגורייך.

תודה לכולם אבל השאלה אם כדאי לשאוב לפניי התאריך של הניתוח לדוגמא היום - ומהיום לשמור את החלב עד לניתוח ואח"כ להמשיך לשאוב וכמובן להניק..... מה אתם אומרים?

אפשר ורצוי להניק אחרי הניתוח !
לא בישיבה כי אם בשכיבה על הצד. את שוכבת כי התפרים כואבים. טיפלה מסתובבת על הצד ומניקה ומערסלת אותו כמה שרק אפשר.ונהנת :-) :-) :-)
ולגבי האנטיביוטיקה - כמו שענו לך - להתעקש על רצונך להניק ויתאימו כזו שמתאימה לכך.

[u]ואם זה בכלל כדאי[/u]
אני חושבת שאיילת התכוונה לשאיבה מראש, אם זה כדאי.

[u]ואם זה בכלל כדאי[/u]
בוודאי שזה כדאי.
אחד הסודות שלא מגלים לאף אחד (ויהיו שיכחישו את זה)
שניתוח קיסרי פוגע ביכולת להתקשר לתינוק (זה לא שאין התקשרות, אבל זה יותר קשה), מה שיכול לתרום לדכאון שאחרי הלידה.
הנקה, כמה שיותר מהר וכמה שיותר מלאה מאוד מאוד משפרת את המצב.
לכן זה מאוד כדאי!
כמו שאמרו לך - להתעקש על אנטיביוטיקה שאפשר להניק איתה (בכל מקרה מעט מאוד עובר בחלב)
ואם את לא מצליחה, לשאוב ולזרוק ולבקש שיתנו מנות מאוד קטנות לתינוק בהתחלה.
בכלל, הכי טוב שאבא שלו יהיה איתו בשעות/ימים האלה, יאכיל בעצמו ויטפל.
זה התינוק שלכם, לא של בית החולים, אל תצפו מהאחיות שיעשו את הטוב ביותר בשבילו (הן לא יכולות, גם אם הן רוצות).
גם בשעות שכביכול אסור לך להניק, תנסי להיות עם התינוק כמה שיותר (עם כל הקושי של ההחלמה מניתוח) להיות במגע עור לעור כמה שיותר - זה עוזר לגוף שלך לדעת שיש תינוק ולהפריש את ההורמונים הנכונים ולתינוק לדעת שאת קיימת ולרצות שתניקי אותו.

איילת שלום
יש היום אנטיביוטיקה שניתן להניק איתה.הייתי פונה אל הרופא ומבקשת שמראש ייתן לך סוג שמותר להניק איתו.
חלב האם מתחיל להווצר רק אחרי הלידה ובתנאי שהתינוק יונק מוקדם ככל הניתן לאחר הניתוח וולא הגבלה.אפשר לבקש להיות בביות מלא עם התינוק ואז להניק אותו לפי רצונו ורצונך ולא לפי לוח זמנים חיצוני.ככל שתניקי אותו יותר ביומיים שלאחר הלידה(בהתחלה השדדים מספקים לתינוק נוזל צהוב שנקרא קולסטרום והוא מאד חשוב עבור התינוק)-כך גופך ייצר חלב מהר יותר.
יש נשים שמיניקות כשעה אחרי הניתוח.תלוי מאד בסוג ההרדמה שתעברי(אפידורלית/מקומית או מלאה).
אני מציעה לך לעמוד על זכותך להניק ולהתעקש על קבלת תרופה מהסוג שמותר להניק איתה.יש היום גם מרכזים טרטולוגים שיוכלו לעזור לך עם זה.

היי שלום
יש לי בעיה קטנה - אני כנראה יעבור ניתוח קיסרי בעוד כשבוע ואני מאוד רוצה להניק אך הרופא
שלי אמר כי עליי לקבל אנטיבויטיקה מסיבה רפואית קיימת - ושאין אני אוכל להניק לאחר הניתוח.
האן אפשרי לשאוב חלב מהיום מהרגע - להקפיאו לתת במהלך ההחלמה מהניתוח הקיסרי ולאחריו להניק כרגיל ואולי אף להמשיך לשאוב - מה יקרה עם החלב שלי במהלך ימי ההחלמה בביה"ח ואם זה בכלל כדאי?

מה עושים ---ת.ודה

קיטי
אני שולחת לך חיבוק.

_אבל, אני בינתיים השתוללתי בחדר התאוששות ולא נרגעתי עד שהביאו לי אותו.
אז שעה וחצי לאחר שהגעתי לחדר התאוששות הביאו לי אותו סופסוף (אבל זה עדיף על מישהי שלא נלחמה וחיכתה
שש שעות)._

זה מחזיר אותי ללידה של הקטנטן שלנו שהסתיימה בקיסרי ובשל סיבות בירוקרטיות קבלתי אותו רק לאחר כ 12 שעות לראשונה. אני כותבת ובוכה כי לא נלחמתי. אבל למה מלחמה בלידה?
נשארתי ערה עוד כ 24 שעות מסיום הניתוח, נאבקתי בטשטוש בכאב ובעייפות, אבל לא הצלחתי לשכנע אף אחד להביא לי את הילד שלי.

[u]חשוב לי להניק מאוד מאוד מאוד, ואני אעשה הכל כדי שזה יצליח, אני רק רוצה להתכונן..[/u]
אני בעדך!
אינני מומחית רק אספר לך על נסיוני, וזה לא סותר את עצתה של [po]אמא נוסעת[/po] (אני לא הרגשתי צורך ביועצת).
לא ילדתי במאיר, אבל ילדתי בקיסרי יזום בלניאדו.
בשבילי זו היתה לידה שניה, והנקה מאוד מוצלחת של ילדי הראשון מהרגע הראשון, אז כבר באתי עם הרבה פחות חששות .
היו רק החששות שמתריעים בפניך על הקושי של התינוק לאחר לידה קיסרית, ואני כבר לא זוכרת מה.

לדעתי אחד הדברים החשובים להצלחת הנקה מההתחלה זה הרומינג אין, ולהתחיל להיניק מיד בחדר לידה.
אצלי זה עבד בשתי לידותי. וגם, כמובן [b]נחישות[/b] להצליח.

אני מספרת לך פה את נסיוני כך שתוכלי אולי להשתמש בטיפים ולהתכונן אליהם.

[list=1]
[*] הייתי צריכה להיאבק שיביאו לי אותו מהר, כי יש להם את האג'נדות שלהם:
[/list]
אי אפשר להיניק בחדר ניתוח (קר מידי לתינוק), צריך לעשות לו כל מיני בדיקות וענינים (למרות שזוגי היה שם לדאוג
שלא יעשו לו שום דבר שאיננו מסכימים, וזה הרוב), ולוקח להם זמן לשחרר אותו בגלל פרוצדורות וכו'.
אבל, אני בינתיים השתוללתי בחדר התאוששות ולא נרגעתי עד שהביאו לי אותו.
אז שעה וחצי לאחר שהגעתי לחדר התאוששות הביאו לי אותו סופסוף (אבל זה עדיף על מישהי שלא נלחמה וחיכתה
שש שעות).

[list=1]
[*] בעניין הרומינג אין הם לא תמיד נענים מההתחלה, כיוון שהכל כואב וקשה להתרומם וכו'.
[/list]
אזי, הייתי צריכה לדאוג שיהיה איתי מישהו 24 שעות, כדי שיחליפו לו, ירימו לי אותו, יזיזו לכל הנקה ושינוי שצריך ושאינני
מצליחה לעשות לבד.
זה עבד מצויין. במשך יומיים וחצי היה איתי מישהו/י כל הזמן, עד שהרגשתי שאני כבר לא צריכה.
בסופו של דבר הם היו מאוד בסדר במחלקה, ואיפשרו לי ולכל סועדיי שהות נעימה (עד כמה שאפשר), למשך כל
חמשת הימים שהצטרכתי להיות שם.

אני חוזרת ואומרת שלדעתי לרומינג-אין ולנחישות יש משמעות מאוד חשובה להצלחת ההנקה.
מסביבי היו מלא נשים שנשברו כבר בשלב הזה של הימים של בית החולים, ומתוך שיחותי איתן, הן חסרו את שני המרכיבים האלו (ואולי גם אחרים).

בהצלחה רבה לך!

אני אחזור על העצה החשובה שבשמת נתנה בהתחלה - השיגי לך יועצת הנקה שתהייה שם לידך מייד, ולא שנייה אחרי, וגם התעקשי עם הרופאים.
יועצות ההנקה של בתי החולים לא יעזרו, אם את נחושה להניק - רק יועצת הנקה עם המלצות (בטח אפשר למצוא כמה באתר כאן) שאת תביאי.

מנסיון מר מאוד.

בהצלחה!!!

הי בנות..
אני חדשה פה. הריון ראשון, הקטנטונת במצג עכוז עקשני (למרות ניסיון היפוך) ולכן נקבע לי תור לקיסרי בבית חולים מאיר. לפי מה שהם אומרים הם מאוד פתוחים ומעודדים הנקה, אבל אני כל הזמן שומעת שאומרים "אל תאמיני למה שאומרים". אז חשוב לי לשמוע האם מישהי ילדה שם לאחרונה בקיסרי? חשוב לי להניק מאוד מאוד מאוד, ואני אעשה הכל כדי שזה יצליח, אני רק רוצה להתכונן..
תודה :)

[po]רוצה להיניק בכל מחיר[/po],

אני יכולה להוסיף מניסיוני:
גם אצלי היה לקראת הסוף ברור שזה הולך להיות קיסרי (עכוז ולא היה לי אומץ לטבעי), אבל החלטתי לשהתפתחות הלידה באופן טבעי יש חשיבות מרובה מבחינה הורמונלית לגוף שלי. אני לא יודעת להגיד אם זה פוגע בתחילת ההנקה במידה זו או אחרת, אבל לי היה חשוב שהתינוק והגוף שלי, שניהם יהיו מוכנים ללידה (ניתוח כשלעצמו טראומטי לגוף וליילוד) כמה שאפשר. לא הקשבתי להמלצת הרופא שלי לניתוח אלקטיבי ופשוט חיכיתי לאות (שהגיע בצורת ירידת מים מאסיבית.. לא הייתי צריכה ממש לחכות, זה קרה בשבוע 37).
זה לא נהיה בתוך דקות לידה וחירום וכל הסרט הזה. בבי"ח אפילו הסכימו לבקשתי לחכות לצירים ולהיות בצירים ורק אחרי 6-7 שעות עם צירים נכנסתי לחדר ניתוח.

בשבילי זה היה חשוב. ואולי גם מועיל ליכולת להיניק לאחר מכן? לא יודעת.
הקושי לאחר מכן לא היה מחסור בחלב אלא טישטוש מסוים של התינוק ותפיסה לא נכונה את השד (סבלנות, רצון ותמיכה מקצועית עזרו יופי).

בהצלחה.

אין לי נסיון בקיסרי אלקטיבי אבל בלניאדו למשל נותנים להיות עם התינוק מייד כשיוצאים מחדר הניתןח, אם את הולכת על קיסרי תבררי איפה ניתן לשהות עם התינוק סמוך ככל הניתן לשעת הלידה בלי קשר להנקה. לגבי ההנקה, גם אחרי יותר מ12 שעות תוכלי להניק מלא, הכל תלוי בדרישה של התינוק לפי זה מתווסת ההיצע של החלב. כשילדתי במשגב לדך (זצל?) אמרו לי שלא יהיה לי חלב אחרי קיסרי, הציעו לי לשים כרוב להגברת ההנקה, ללבוש חזייה, להשתמש במשאבת החלב האימתנית שהיתה שם ובנוסף לתת לתינוק המסכן גם מטרנה (למען הסר ספק כל השיטות הללו [b]אינן מומלצות[/b] להנקה!). ולמרות הכל הנקתי עד גיל ארבע.

[u]מה ההשפעה( של האין צירים) על ייצור החלב?[/u]
מקווה שאני לא טועה ומטעה - למיטב ידיעתי אין השפעה כזאת! הקולוסטרום (החלב הראשוני, מזונו של התינוק ביומיים-שלושה הראשונים) מיוצר במהלך ההריון (אצלי הוא התחיל לטפטף בערך בשבוע שלך, אבל אם זה לא קורה לך זה לא אומר כלום). והחלב מיוצר בעקבות יניקה.

[u]הניתוח יהיה מתוכנן ומוזמן[/u]
[b]נדמה[/b] לי שבמקרה כזה [b]לרוב[/b] אפשר לקבל את התינוק דווקא מהר יותר מאשר אחרי ניתוח חירום.

[u]האם יש סיכוי להצליח להניק אחרי 12 שעות?[/u]
קצת יותר קשה, אבל אפשרי. אני מקווה שלא תצטרכו להגיע לזמן כ"כ ארוך. יעזור אם הוא לא יקבל בקבוק בינתיים. יעזור אם תעברי [po]הכנה להנקה[/po] טובה.
אני התחלתי להיניק אותו אחרי 8 שעות בלי שום בעיה שהיא, כך שזה בגדר האפשרי :-)

למה אחרי 12 שעות? למיטב ידיעתי אפשר אחרי הרבה פחות, גם אחרי ניתוח קיסרי.
בכל מקרה, אני הצלחתי להיניק רק אחרי 24 שעות מהלידה )-: (ניסיתי בפעם הראשונה אחרי תשע שעות, ובכל כמה שעות, אבל הילדה היתה ישנונית מאוד, ולא הצלחתי להיניק), והיתה לנו הנקה מוצלחת מאוד וממושכת (ארבע שנים), אבל כמובן שמוטב להתחיל כמה שיותר סמוך ללידה.

קראתי בשקיקה את כל הדף ואני מנסה להבין יותר. אני בשבוע 28 ולא הוחלט עדיין אם אלד בלידה רגילה או בקיסרי. אם הלידה תהיה קיסרית, הניתוח יהיה מתוכנן ומוזמן, ומן הסתם לא יהיו צירים. מה ההשפעה( של האין צירים) על ייצור החלב?בנוסף, אם לא יתאפשר להניק בחדר התאוששות האם יש סיכוי להצליח להניק אחרי 12 שעות?

יום אחרי קיסרי בהרדמה מלאה התחלתי לשאוב (התינוקת היתה קטנה מדיי) והיו לי כמויות היסטריות, כאלו שכששאבתי כל שעתיים שלוש החל ממאה עשרים ועד למאתיים שישים סיסי (בבקרים), כלומר, ייצור חלב אחרי ניתוח קיסרי הוא כנראה אידיוודואלי בדיוק כמו אחרי לידה וגינאלית.

אני כמעט 4 שנים אחרי ניתוח קיסרי אני זוכרת כאילו זה אתמול ,נולד לי בן ראשון במשקל 4.8 ק"ג . קור מקפיא בחדר ניתוח (בזמנו היה מקלט) התייחסו למתן אפידורל בכלל כ"הנה עוד זריקה צריך לתת פה", כל כך הרגשתי קר ומנוכר . לא ממש ראיתי את בני ולא שאלו אותי אם אני רוצה להניק כדי שיהיה קל יותר בהמשך, רק ידעתי לבקש כמה שיותר מהר להניק ולהניח ליילד להיות ליידי אחרי התאוששות של 24 שעות, אין עזרה בהנקה לאמהות שילדו תינוקות גדולים במיוחד (מעל 4.5 ק"ג וילד ראשון) , הילד היה קשה להחזקה בגלל משקלו הגבוה, כל שרירי הצוואר והשכמות היו נוקשים וטפוסים חודשים אחרי הלידה ודבר נוסף אף אחד מהאחיות (עד שבכלל באו לעזור) לא רצתה לעזור לי להתרומם בשלשת הימים הראשונים (ללכת ולקום, לעמידה מישיבה, הצלחתי אך לא משכיבה) המרחק לתינוקיה היה רב ושלא נדבר על בגדים כותנות שאף לא התאימו בגודל! היועצות הנקה לא באמת מבינות את הקושי הראשוני להרגל הרך הנולד אחרי קיסרי להנקה אמיתית. רוב בתי החולים נותנים לרך להיות ליידך לפי בקשה מראש, אז למה צריך היה כל פעם להחזיר את התינוק לתינוקיה אם כבר ידעת מה ואיך לנקות מה גם כשהוא היה לידי אפילו לא עלי הוא בכלל לא בכה ורק עם שאר התינוקות הוא בכה אבל פחות מהם והוא כל הזמן רצה לישון ואמרו שהוא לא עולה מספיק במשקל ובתינוקיה למרות ההוראות דחפו לו בקבוק כל פעם שבכה. למה מי שעוברת קיסרי ורוצה ומסוגלת לטפל בתינוק ובמילא את בבית חולים למה שהרופא ילדים לא יבדוק אותו ליד מיטת האם, נותן המון בטחון , גם ככה עוברים בין כל האמהות, ומה רוצים מתינוק בריא, במשקל בריא מאוד שישן רב היום (כל פעם באתי לשעת ההנקה והוא ישן)?

גילה, אצלי יש בעיה של פטמות שקועות, צריך לעסות אותן, להחזיק אותן בצורה מיוחדת, כדי שאפשר יהיה לתפוס אותן, . שמנו בלידה השניה את הקטנה על הציצי, והוא אמנם החזיק אותה, אבל לא יכלה לתפוס את הציצי. שכבתי עם ידיים רדומות, והייתי די חסרת אונים, בלשון המעטה. בלידה הראשונה בכלל לא נתנו לי אותה אחרי הלידה, רק ראיתי אותה לרגע עד הבוקר. למרות המחאות שלנו... רוצה לומר שהניסוח של "זה לא תירוץ" קצת לא נוח בהקשר הזה... אני אגב הייתי בעירות מלאה כי זה היה באפידורל. גם לך היה ניתוח קיסרי?

[u]האם לחלב לוקח יותר זמן להכנס לאחר נתוח קיסרי?[/u]
יכול להיות שיש בזה משהו, אולי בגלל השוק של הניתוח, אצלי בשתי הלידות הרגילות הגיע חלב בכמות כבר ביום השני ואחרי הקיסרי רק ביום הרביעי.

[u]לא הבנתי - אי אפשר ללדת עם סקוליוזיס פשוט בלידה רגילה, בלי אפידורל ובלי ניתוח קיסרי?[/u]
אולי יש סיבה אחרת לניתוח, ובעיית הגב משפיעה רק על צורת ההרדמה?

[u]ולא יכלתי להחזיק אותה, כי הידיים היו משותקות, ולא היה מקום על מיטת ההתאוששות שתשכב לצידי, גם אם היתה עזרה לכך[/u]
זה לא תירוץ.
יעידו מי שפגש אותי אז, אמנם בערות מלאה, ולא דקה אחרי לידה - הנקתי כשבעלי [b]מחזיק[/b] את אחד היונקים שלי, כי לא היה לו [ליונק] מקום מתאים יותר לצידי ([po]אמא ל 5[/po], זוכרת?).
כמובן שדרושה פה המון נכונות והמון עזרה, וגם קורטוב תושיה שלא אמורות להיות לך אחרי לידה, אלא לאחיות /-:

[u]אני עושה את הניתוח בהרדמה כללית כי אני סובלת מבעיות גב(סקוליוזיס) גם בגב עליון וגם בתחתון ואין אפשרות לבצע אפידרול לצערי הרב!![/u]
לא הבנתי - אי אפשר ללדת עם סקוליוזיס פשוט בלידה רגילה, בלי אפידורל ובלי ניתוח קיסרי?

לאור שלום!
אני הייתי עם אפידורל, ולא יכלתי להחזיק אותה, כי הידיים היו משותקות, ולא היה מקום על מיטת ההתאוששות שתשכב לצידי, גם אם היתה עזרה לכך (לא היתה, כי לקחו אותה ישר למחלקה, ואותי להתאוששות). שאלות תם שאפשר אולי לשאול את המרדים ואת יועצת ההנקה - האם בהנקה הראשונה יש כבר קולוסטרום, או שזה בעיקר מפעיל את המערכת ומעורר ייצור חלב? אם באמת אין קולוסטרום עדיין (מעניין מה המצב בהיבט הזה אחרי הרדמה מלאה), אז אולי כדאי בכל זאת לנסות לעורר את ייצור החלב. אגב, האם ההרדמה המלאה לא גורמת גם לתינוק להיות רדום? ואז אולי כולם צריכים להתעורר...
מהנסיון שלי (מפורט למדי למעלה) כדאי מאד להתיעץ עם יועצת הנקה טובה שתוכל להגיע אלייך ולהיות איתך ובעיקר להרגיע אותך כי זה מה-זה-מלחיץ...
שיהיה בהצלחה!!

המקובל הוא שברגע שהאמא מתעוררת וערנית מספיק כדי להניק, הרי שהחומרים כבר התפנו מספיק מהגוף כדי שלא תהיה כל בעיה בהנקה. כמובן בהנחה שהאמא מקבלת את העזרה הטכנית הדרושה.
וחוץ מזה - החומרים האלה ברובם לא פועלים כל כך כשהם נכנסים למערכת העיכול, אלא בהזרקה לדם, כך שגם ההשפעה על התינוק מינימלית.
אפשר לברר עם הרופא בדיוק איזה חומרים בכוונתו לתת, ואז לברר בדיוק לגבי כל תרופה לגופו של עיניין במרכזים למידע תרופתי בהנקה בביליסון או אסף הרופא, כי רופאים רבים לא ממש מתמצאים בזה, וליתר בטחון אומרים שאסור, בלי שבאמת יש לזה הצדקה.
בהצלחה!

אור - שיעבור בקלות ובשלום! מצטערת שלא תוכלי ללדת עם אפידורל ומקווה שתתאוששי כמה שיותר מהר.
את מן הסתם נפגשת עם המרדים לפני הניתוח, כדאי מאוד לשאול אותו אילו חומרים תקבלי, תוך כמה זמן הם יוצאים מהמערכת, ואילו משככי כאבים תקבלי אחרי הניתוח - אני חושבת שרופאים מרדימים לא רגילים שהפציינטים שלהם רוצים להניק אחרי הניתוח...

תודה מיכל

[u]שאלת תם: אם מניקים מיד אחרי שמתעוררים מהרדמה מלאה, חומרי ההרדמה שעדיין מתרוצצים בדם לא עוברים לתינוק?[/u]
נראה לי שכן.
קראתי את הכתבה, ולא כתוב בה שום דבר שיכול לעזור לאור (אין התייחסות להרדמה מלאה)
אור, לדעתי כדאי לך לעשות התייעצות גם עם יועצת הנקה ובמקביל עם הצוות של בית החולים הספציפי שאליו את הולכת. אולי אפילו להתייעץ עם רופא מרדים. כי באמת לגוף לוקח המון זמן להתאושש מחומרי ההרדמה (גם אחרי שכבר מתעוררים).
והעיקר שהכל יעבור בשלום ותהיה לך הנקה מוצלחת גם אם זה יהיה אחרי 12 שעות (מה שמן הסתם ידרוש יותר "עבודה" מצדך, אבל הוא בהחלט אפשרי, הפגית שלי ראתה את הציצי שלי פעם ראשונה אחרי שבועיים וינקה מלא עד גיל 9 חודשים כך שזה בהחלט אפשרי)

לא יודעת איך זה הרדמה מלאה, אבל אחרי אפידורל, אפשרי בד"כ (טכנית, בלי קשר להסכמת בי"ח) להניק בחדר התאוששות - אבל רק עם עזרה. צריך לדרוש קבלת עזרה - מאחות או מהמלווה, שבד"כ אסור לו בכלל להכנס לחדר התאוששות. גם עצם הפעולה דורשת התעקשות (אולי חוץ מלניאדו). אחרי הרדמה מלאה לא יודעת אם אפשרי.

מיכל - עדיף להניק כמה שיותר מוקדם. זה מקטין את הסיכוי לבלבול פטמות / בעיות בהנקה, מקטין את הסיכוי שיתנו לו בקבוק/ים "בינתיים" (ולא משנה מה אמרת), מקטין את הסיכון לגודש בהמשך ולפער בין הצרכים של התינוק לשלב שבו נמצא הגוף (הגוף חושב שהתינוק זקוק למעט יניקה, בעוד התינוק זקוק ליותר) ועוד. זה לא שאם עברו השעתיים הראשונות (שהן אכן מיוחדות), אז עכשיו כבר לא משנה מתי זה יהיה.

אני עושה את הניתוח בהרדמה כללית כי אני סובלת מבעיות גב(סקוליוזיס) גם בגב עליון וגם בתחתון ואין אפשרות לבצע אפידרול לצערי הרב!!

שאלת תם: אם מניקים מיד אחרי שמתעוררים מהרדמה מלאה, חומרי ההרדמה שעדיין מתרוצצים בדם לא עוברים לתינוק?
ועוד שאלה: אחרי ניתוח קיסרי שוכבים פרקדן. בהרדמה מלאה מקבלים גם חומר מרפה שרירים. אלא אם כן מגלגלים אותך על הצד ומביאים את התינוק ישר אלייך - או מחזיקים את התינוק כשאת פרקדן - לא ברור לי איך אפשר.

עוד לא הגעתי אליה, והוא זרוק לי בבג'... אני צריכה להתבייש לי!
את מוכנה לפרט קצת , בכל-זאת?

[u]יש למישהי ידע או ניסיון בנושא?[/u]
היתה כתבה של עדי הירש, בדיוק בבאופן האחרון.

ת'אמת גילה, לא יודעת, זה תלוי בבית החולים
[u]מה ימנע להיניק לפני שעוברות כל השעות האלה?[/u]
בדידות?, נראה לי שהיא תצטרך להניק בשכיבה ואני לא יודעת אם היא תוכל לעשות את זה לבד.
בדר"כ לוקח כ 3 שעות עד שהאמא מועברת מחדר התאוששות לחדר במחלקה. איך אפשר להניק בחדר התאוששות?
יש למישהי ידע או ניסיון בנושא?
ועוד שאלה, אם עברו שעתיים או שלוש בין היציאה של התינוק ועד שאמא שלו התעוררה מההרדמה (הוציאו לה את הטובוס והיא יודעת איך קוראים לה, נגיד), אז כבר עבר המומנטום של הנקה מיד לאחר הלידה?
ואם כן, אז למה זה משנה אם היא תחכה עוד 6 - 12 שעות ? ולמי זה משנה? לה ? לתינוק?
אני שואלת כי אני לא יודעת, והייתי רוצה

[u]לשם מה לחכות עוד 6 שעות לפני שמיניקים? (עם עזרה של בעל/אמא/חברה, כמובן).[/u]
כי אמצע הלילה (לדוגמא) וביה"ח המסויים הזה לא מרשה למבקרים להשאר אחרי 22:00 (יש כאלה) ?
אני לא אומרת שזה חייב לקרות, רק שזה [b]יכול[/b] לקרות.
בקיצור, המסקנה שלי מכל הסיפור הזה, היא, שחייבים לעשות ברור יסודי בשאלה מול צוות בית החולים. ולא לצפות ליותר מדי גמישות, ניתוח קיסרי בהרדמה מלאה כרוך בלא מעט סיכון לאמא (מבחינתם), כך שהם הכי פחות גמישים במקרים האלה (לעומת ניתוח עם אפידורל).