באיזה איזו אתן ? http://halavm.co.il יש יועצות בכל הארץ.

ליועצות הנקה בדרך כלל יש. היועצת שעזרה לי מוכרת בעשרה שקלים צינורית, בפרדס חנה, אם את באיזור.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גברת פלפלת כשתדעי איפה למצוא צינורית תעדכני אותי אני גם צריכה

שלום לכל הכותבות בדף הזה. היום כבר 2017 ואני שמחה שהגעתי לדף הזה. מעניין אותי מאוד מה שלום הילדה שכבר איננה תינוקת ומה שלום האמא המעולה שלה.
הגעתי לכאן כי חיפשתי היכן ניתן לרכוש צינוריות וגיליתי פה תמיכה נשית מעוררת השתאות, התפעלות ושמחה!
קשה לי גם עם הכמויות ואני מתוסכלת ולא יודעת אם הגוף שלי מצליח. התחושה שלי החלב הולך ופוחת וכל הזמן נאבקת ונאבקת להשאר על הסוס.
אז תודה על השיתוף ותודה על כל המידע שהונח כאן לפתחי.

אז מה שלומכן?

קוראת אותך ומתרגשת עד דמעות.
חג שמח שופע חלב ונחת.

תודה למי ששינתה את שם הדף!

בסוף עשיתי את זה בדרך המלוכלכת. אבל ניחא. העיקר שזה עובד ושקטינא ממלאת חיתולים!
חג שמח שופע חלב ונחת.

תודה למי ששינתה את שם הדף!

חג שמח!

איזה כיף לשמוע!!
זהו, יצאתם מזה ואני מאחלת לכן המשך הנקה מהנה, בריאות, גדילה לתפארת ובונבוניות כללית מענגת!
וחג אביב שמח!
@}

וואו, גם אני הייתי שם. בעודף חלב, אני מתכוונת, וגם אני חשבתי שזה חוסר חלב.. כמה מעט אנחנו יודעים. וחבל.


נכנסתי לעדכן שהיינו היום בשקילה אצל הרופאה וקטינה עלתה יפה במשקל (ובאחוזונים!)

זה רק מחזק לי את ההרגשה הטובה שכבר היתה לי. שאנחנו כבר באמת במקום אחר מזה שהיינו בו.
ש"יצאנו" מזה.

הפחד הזה שהדור הקודם (שלא הניק בגלל ש"לא היה לי חלב" ) מצליח להטמיע בנו שוב ושוב הוא לא ייאמן.
אני לקחתי מוטיליום 7-8 חודשים מפני שפחדתי שאין לי מספיק חלב.
ובהתחלה היה.
אבל בגלל צרות ההנקה הרבות מנשוא ולחץ ה"דור שלא ידע את יונקיו" הלך החלב ופחת.
חברה מאד טובה שלי נתקלה בצרות הנקה (מסוג אחר לגמרי) במשך כל תקופת ההנקה - 11 חודשים עד שהיונקת שבתה סופית וסרבה לשוב ולינוק.
היא נאבקה חודשים בהנקה עם יונקת שפצחה בשביתות יניקה אחת לחודש בערך והיתה בטוחה שאין לה די חלב.
הגבירה את כמות החלב ע"י שאיבות תכופות.
רק לקראת הסוף הגיעה בעצתי אל דוקטור לייבוביץ' שהפריכה את חששותיה, אמרה את שאני טענתי כל הזמן - יש לה עודף חלב.
זה קצת מרגיז לינוק עם שפריצים חזקים כל כך.

הבנתם...(:

הנקה _נגד כל הסיכויים ..... התכוונתי

אני אשמח שמישהו שיודע יעשה זאת בקלי קלות במקום שאני אסתבך (ניסיתי פעם ולא צלח)
אפשר לשנות ל הנקה נגד כל _הסיכויים.

תודה מראש!!

את עדיין רוצה להחליף את שם הדף?

אני לא שיניתי אף פעם אבל מוכנה לנסות לעקוב אחרי ההוראות שב שינוי שם דף או שאפשר לבקש מאיזו עורכת..
אם גדול אליך להתעסק עם זה, תגידי לאיזה שם את רוצה לשנות ואני אבקש..

לחיי ההקשבה. ולחייך. סחתיקה.
לגמרי!

תינוקת בת חצי שנה בד"כ מוצאת שיש עוד הרבה דברים מעניינים בעולם נוסף על אמא והציץ...וגם, היא כבר גדולה וחזקה מספיק כדי להסביר לך מה היא צריכה ומה מתאים / לא מתאים לה..הם תמיד מנסים ומסבירים אבל בגיל 3 שבועות, למשל, לא תמיד הם חזקים וברורים מספיק כדי להתעקש על זה אם אנחנו מתקשים להבין..

@} @} @} לכן!

לחיי ההקשבה. ולחייך. סחתיקה.

וואו, היה יום חשוב היום. יום של הקשבה. להקשיב למה באמת קורה עם הילדה שלי... זה היה שיעור מאלף.
וזה גם הוכיח את עצמו בשטח. היא אכלה כשהיא היתה רעבה (הייתם מאמינים ?)
והיא לא אכלה כשהיא לא הייתה רעבה.
וזה לא תאם שום דבר שחשבתי. פשוט ניטרלתי את עצמי לגמרי ונתתי לה להחליט והכל הלך פיקס

לחיי הנטרול העצמי. (-:

ביום וחצי האחרונים אני מגלה שיותר קשה לנו להניק בישיבה. כל דבר מפריע לה. כל דיבור, בכי של תינוק אחר וכו' גורם לה להתנתק ולבכות. אולי זו רגישות חושית

ואולי זו פשוט תינוקת נורמלית בת חצי שנה שמסתקרנת מכל מיני דברים סביבה, ושרוצה לראות ולשמוע ולהתעניין... ולכן ההנקות קטועות. זה קטע כזה של תינוקות, הוא מאוד מתאים לגיל, ועם השד את לא יכולה "לרדוף" אחריה כמו עם בקבוק שהולך איתה לכל מקום שאליו הראש מסתובב...

תראי, זה נכון שעברתם עליות ומורדות, ושיכול מאוד להיות שחלק מההתנהגות שלה קשור להרגל בקבוק ולזה שהיא צריכה להסתגל מחדש להנקה ישירה ומלאה. זה עדיין לא אומר שההנקה לא טובה או יעילה. את אומרת שהיא ממלאת חיתולים, ושאת שוקלת ורואה עליה, ושאת מרגישה ורואה שבסופו של דבר גם אם היא מקטרת היא בסוף אוכלת... כדאי גם להסביר לבנזוג שזה תהליך שיכול לקחת קצת זמן, שהיא צריכה להתרגל שוב לינוק ושאתן בסה"כ קצת יותר משבוע בתוך זה... זה כלום זמן!! שיהיה לו גם ברור שלא רק הוא רוצה את טובתה של הקטנה, ושגם לך קשה ואת צריכה את התמיכה והכתף שלו...

כבר תינוקת יונקת אחת, ואולי אליה אני משווה
ואם היינו תולשים את המשפט הזה מהקונטקסט, ואומרים אותו ככה, מה היית אומרת עליו?

מי רוצה בכלל להיות במאונך ?
ירוקה מקנאה

הי ניצ, תודה שאת כותבת. כבר אמרתי לך לא פעם כמה זה תורם לי. אני יודעת שהרבה מהכוחות שלי, אני שואבת ממך. ואין פה הגזמה.
שגית רי, תודה על הדיוק שלך, אני לוקחת את המילים שלך איתי. להיצמד למדדים הברורים. תודה !
כל כך קל ללכת לאיבוד עם הסימנים של תינוק קטן ואימא קצת בהיסטריה (:


וניצ, לגבי אותו תינוק שהכל אצלו בהנקה היה פיקס תמיד, באמת שאין כזה אבל היתה לי כבר תינוקת יונקת אחת, ואולי אליה אני משווה. שם לא היתה החרדה התמידית הזו ואולי לשם אני שואפת.
אבל כנראה שאין מה להשוות והעבודה היא כולה שלי (עבודה מנטלית) ולא של קטינה.

ביום וחצי האחרונים אני מגלה שיותר קשה לנו להניק בישיבה. כל דבר מפריע לה. כל דיבור, בכי של תינוק אחר וכו' גורם לה להתנתק ולבכות. אולי זו רגישות חושית.
בשכיבה בד"כ זה יופי. בלילה עוד יותר יופי.
אולי בגלל זה אתמול השכבתי אותה (ואותי במיטה) בשבע בערב. אחרי כמה דקות הצטרפה גם הגדולה המתוקה וכולנו יחד נרדמנו לנו ... עד הבוקר.
מי רוצה בכלל להיות במאונך ? (-:

היא לא תמיד נורא מרוצה בזמן ההנקה, היא לפעמים עוצרת ובוכה איזה בכי סמלי מאוד וממשיכה מיד לינוק. זה לא הנקה זורמת כמו של תינוק שהכל אצלו בהנקה היה פיקס תמיד.
מוסיפה כמה מילים בעקבות קריאה נוספת.

1. זה לא הנקה זורמת כמו של תינוק שהכל אצלו בהנקה היה פיקס תמיד - הבי לי את ראשו לא נראה לי שיש תינוק כזה שתמיד הכל אצלו פיקס בהנקה. הוא דמיוני ובראש שלך.
2. היא לא תמיד נורא מרוצה בזמן ההנקה, היא לפעמים עוצרת ובוכה איזה בכי סמלי מאוד וממשיכה מיד לינוק - איזה תינוק תמיד מרוצה בהנקה??? לי זה נשמע תיאור קלאסי של תינוקת שמשהו אחר מפריע לה וההנקה עוזרת לה! היא מדי פעם מספרת לך שקשה לה בגלל משהו, אבל יודעת טוב טוב שהכי טוב אצל אמא. לינוק.

דבר ראשון בא לי לחבק אותך על כל האהבה והאומץ והמסירות שיש בך.

מסכימה עם מה שאמרו כבר כאן. לא כל בכי זה בגלל רעב. אבל קשה לשמוע תינוק בוכה..ובגלל שיש את הספק הזה באויר, בגלל שההנקה היא לא ברורה מאליה, קל ליפול לבור הזה של "היא רעבה".

ואת הרעב הכי קל לזהות - היא לא תייצר מספיק פייקקי, היא לא תעלה במשקל, היא תטרוף את הבקבוקים ותסרב לציצי...
אז כשעולה הספק הזה, אצלו או אצלך, תיצמדו למדדים הברורים..אם על כולם אפשר לעשות וי, כנראה שהיא בוכה מסיבה אחרת..(ואת זה לכי תנחשי עכשיו... )

התינוקית שלכם כבר בת 6 חודשים (נכון?) וגם אוכלת יפה וגם יונקת וגם לוקחת שלוקים מבקבוק לפעמים. יש הרבה פיפיקקי ואני מניחה שגם עליה במשקל...נשמע לי שהיא מטופלת נהדר!
@}

דבר ראשון בא לי לחבק אותך על כל האהבה והאומץ והמסירות שיש בך. וזה שאת לא מתבצרת, ולא הופכת ל"נגדו" למרות שהוא אמר דברים קשים. מדהים אותי ויפה כל כך בעיניי זה שאת רואה אותו ואת הקושי שלו.
קצת יותר קשה לי עם זה שהוא ברגע הזה לא ראה אותך ואת הקשיים הגדולים שאת מתמודדת בתוכם, וכמה שאת זקוקה לתמיכה שלו כשקשה לך, ולא לביקורת שלו. אני רק מנחשת שבשאר הזמן הוא יותר תומך. אולי כשהרוחות ירגעו אפשר יהיה לדבר איתו בגובה העיניים ולהסביר לו שאת ממש לא עושה את זה מתוך שנאת המן... באמת מדובר פה באהבה טהורה ובנתינה טהורה. וכמה קשה לעשות את כל זה (בל נשכח שיש גם גדולה) בלי תמיכה מלאה מקיר לקיר. אז ברמה הנפשית/רגשית, בואי לפה. טוב? ברמה המעשית, יש מישהו/מישהי באיזור שלך שיכולים לתת כתף מדי פעם?

לעניין עצמו -
תינוקות לפעמים חולים. יש להם קפיצות גדילה. לפעמים יוצאת שן. לפעמים יום חם ואין להם תיאבון. לפעמים יש להם תולעים. לפעמים פטריה. לפעמים רגישות לאיזה מזון חדש. כמעט כל אחד מהדברים האלה מתבטא בהנקה ובאכילה שלהם. אבל לא כל דבר שמתבטא בהנקה, מקורו בהנקה. את עוקבת אחריי? אני חושבת שמרוב רגישות יתר את מייחסת הרבה יותר מדי להנקה. ויוצא שעכשיו גם בן הזוג נופל לבור הזה. לפעמים תינוקות עייפים, או שקר להם, ואפילו אם הם נורא נורא שבעים, הם יסכימו להכניס עוד משהו לפה רק בשביל להבטיח שיהיה לידם צמוד צמוד גוף של אמא.

חיתולים מלאים ושקילות טובות. זו האינדיקציה שלך. ההנקה הולכת מצויין מותק. נסי למצוא מה עוד מפריע לה.
_{וגם לפורר את הקשרים שנוצרו אצל שניכם - תינוקת עצבנית => הורים מודאגים => הכל אשמת ההנקה => הופס, אמא לבד נגד כל העולם ואחותו..}

כן, שוקלת ויש חיתולים רטובים ועמוסים כל הזמן...

יכול להיות שהיא בוכה מדברים אחרים?
תתארי לך שכל פעם שהיית מתבאסת היו נותנים לך אוכל , או מנסים לבדוק אם את רעבה, או אולי את רוצה מאכל אחר? מבאס לא?
תינוק יכול לבכות גם מדברים אחרים, הוא יכול להזיז את הראש מהציצי כי הוא צריך קקי בכלל.
טבעי שאם יש מתח אז היא בוכה קצת יותר. בעיקר אם אבא לא תומך ואמא לחוצה מזה.

אם כל פעם שאת לא בטוחה שהיא שבעה את מנסה לתת לה בקבוק והיא לא רוצה אז כנראה שזה לא האוכל.
את לא מזניחה את לא מתעלמת ולכן אין סיבה אמיתית ל זה החלק המבאס (והמפחיד) שאני אחשוב שהכל הולך סבבה ואגלה בסופו של דבר שהשליתי את עצמי. ששוב הילדה שלי רעבה. בגללי (למרות שטבעי שתרגישי ככה)

בנתיים מכל מה שקראתי בדף נשמע לי שאת מאוד מודעת למציאות ולא מפספסת כאן.
ואת גם שוקלת אותה נכון, ובודקת חיתולים רטובים?

חזקי ואימצי.

תשעה ימים שה"ניסוי" נמשך. אלמלא משהו שהאיש אמר היום ופינצ'ר אותי לגמרי ... הייתי אומרת שיש בי אופטימיות זהירה שאנחנו בדרך הנכונה
אבל הוא אמר...
לא יודעת אם הוא אמר את זה כי באותו רגע הוא היה עצבני ועייף או שבאמת הוא שם לב ... שקטינה בוכה יותר בשבוע האחרון
"את יודעת למה"? נאמר בטון מאשים משהו... ואני התכווצתי.
אני טוענת שלא. אז הוא אמר שאני אמכור לעצמי מה שאני רוצה לראות, אבל זה לא משנה את המציאות. ..
שבשעות שהוא נמצא בבית הוא שם לב שהיא יותר בוכה...

אז אמרתי לו שבכל פעם שיש לי ספק שהיא רעבה היא מקבלת בקבוק כדי להרגיע אותה ובעיקר אותי
(לרוב הבקבוקים האלה נשארים מלאים לגמרי ונזרקים אחר כבוד לכיור. גם היום היה אחד כזה ולא נלגמו ממנו יותר מדי לגימות...)
"מה יותר מזה אתה רוצה שאני אעשה ?"
את השתיקה שלו אני השלמתי כבר לבד...


הוא צריך שקט. שקט באוזניים ושקט בלב, שיידע שהיא אכלה וזהו, פחות חשוב כרגע מה. (ז"א חשוב, בטח שחשוב לו אבל לא במחיר הזה).
אז אם צריך לוותר כבר על כל העניין הזה של ההנקה, אז נוותר. אבל היא לא תבכה , לא תהיה רעבה, תעלה יפה במשקל ואז הכל באמת יהיה בסדר.

הברירת מחדל שלי בכל בכי זה "הילדה רעבה", אז אין הרבה סיכוי שאם היא באמת הגיעה למצב של רעב, היא תישאר שם לאורך זמן. אני כל היום סביב האוכל שלה
מארוחה לארוחה, לא נותנת לה צ'אנס לפתח רעב. (:
אז כן, היא לא תמיד נורא מרוצה בזמן ההנקה, היא לפעמים עוצרת ובוכה איזה בכי סמלי מאוד וממשיכה מיד לינוק. זה לא הנקה זורמת כמו של תינוק שהכל אצלו בהנקה היה פיקס תמיד.
לא.
אבל היא בהחלט אוכלת. היא צריכה להתאמץ יותר, אני צריכה להתאמץ יותר , אבל היא אוכלת.

בימים האחרונים למשל גיליתי שגם כשהיא מסובבת את הראש מהציץ והלאה בתנוחת ההנקה זה לא אומר שאבדו הסיכויים
אני מסובבת אותה אליי בטן לבטן וממשיכה לסובב עוד קצת כאילו עוד רגע היא תשכב עם הבטן שלה על הירכיים שלי. ואז הפה שלה סוף סוף פוגש את הפיטמה
והיא תופסת אותה ויונקת.
לפעמים היא עושה פרצופים לציץ שמאל. אז אני מנסה בתנוחת הפוטבול, או שאני מתעקשת איתה שוב ושוב או שעוברת לשכיבה, אז זה פחות חשוב לה.
ובדרך יש קיטורים. כן. אבל היא אוכלת!

מנסה להזכר אם היא בוכה גם בין הארוחות, ממש לא זוכרת כזה דבר.
/-:

זה החלק המבאס (והמפחיד) שאני אחשוב שהכל הולך סבבה ואגלה בסופו של דבר שהשליתי את עצמי. ששוב הילדה שלי רעבה. בגללי )-:

איזה יופי לשמוע!!
בטח, בטח שנמשיך להחזיק!
@}@}@}

רק עכשיו ראיתי - שמחה שההנקות חוזרות לקדמותן. לפעם הבאה תזכרי - לא מפסיקים מוטיליום בבת אחת בשום אופן! מפחיתים ממש בהדרגה, ונותנים לזה כל פעם לפחות כמה ימים (או אפילו שבוע +) כדי לוודא שהגוף עושה את שלו, ואז מפחיתים עוד קצת... לפעמים יכול לקחת זמן עד שמצליחים להפטר ממנו לגמרי. לי לקח חודשים של נסיונות, הורדות והעלאות, היו תקופות שאפילו לרדת מ-9 ביום ל-6 ביום לא היה אפשרי ותוך כמה ימים הראה את אותותיו... אז לאט לאט.

הי אמא, תודה שאת קוראת ושאכפת לך. האמונה (שנקרא לה) עיוורת בגוף, בתינוק, בטבע, איך שלא תקראי לזה ... היא זו שמובילה אותי ומנחה אותי באופן טבעי ואינסטנקטיבי
והיא זו שגם סירבה לראות שהתינוקת שלי לא עלתה במשקל כשזה היה כל כך ברור לעין. (מי אמר אמא רגועה מדי ?)
והחששות שלי נובעים בעיקר מכך שאני מכירה את התינוקת שלי ויודעת שגם כשהיא רעבה, היא חייכנית ושקטה ונהדרת כתמיד, ואין לדעת מה באמת קורה מתחת לפני השטח
ורק ימים רבים אח"כ כשהמשקל יראה שאין עליה במשקל... רק אז, בדיעבד, אני אדע שכנראה היא היתה רעבה הרבה מהזמן
והמחשבה הזו היא זו שמדירה שינה מעיני, ומוציאה לי אין ספור שערות לבנות (-:
הייתי שם. בלתת אמון מלא בילדה שלי, לתת אמון בכך שהגוף שלי מתואם לצרכים שלה... ובכלל לא טרחתי ללכת ולשקול באופן מסודר . כי סמכתי.
אז עכשיו אני קצת פחות סומכת. טבעי.
אבל עם כל הלחץ שלי (שהוא זולל אנרגיה די גדול) אני עדיין נהנית כל כך, ומסופקת כל כך כשזה מצליח , כמו היום למשל, שזה שווה הכל.
ה-כ-ל.

יופי! ובהצלחה! וגם קצת פידבק...אני קוראת אותך, ורק מרגישה צורך לומר לך להרגע. הפחד שלך מפני רעב שלה, נשמע מאד מלחיץ... כאילו התווה את כל הסאגה הזאת מלכתחילה. מסייגת כמובן את דברי ומדגישה שאין בהם שיפוט, רק הרגשה. אי אפשר לדעת לאיזה פחדים ודאגות נכנסים עם האהובים הקטנים שלנו.... זה ברור. אבל שימי לב.... היום, כשהילדה כבר אוכלת מוצקים, מה יקרה אם "תאבדי" את כל הבקבוקים עם התמ"ל ? ומה יקרה אם תתחילי פשוט לחשוב ולהאמין, שהילדה שלך חזקה, ושהגוף שלה נבון, ושהגוף שלך מופלא ומתואם עם הצרכים שלה? ודי למדידות, ולחששות, ולחרדות, ולחשבונות. ורק להתמלא באמונה, אפילו למספר ימים, רק בשביל לתת לה צ'אנס (לאמונה). והגיוני שיש ימים חסרי שביעות רצון, ויש ימים של חולשה, וחולי, ושיניים, ומצב מנטאלי, ומה לא.... ולרוב, אין להם קשר עם שובע ורעב... שיהיה ברוגע, ובהנאה ובשמחה. ושוב, ב ה צ ל ח ה !

היה יום טוב היום.
כמה הנקות ממש ממש מוצלחות. no בקבוק !

האצבעות עוזרות, לא להפסיק. (-:

את משהו! באמת מדהימה!
בוקר טוב!
ושוב, לאט לאט. האצבעות עוד מוחזקות מותק
@}

יומיים לא פשוטים עברו עליי. בעיקר מנטלית.
להתמודד שוב, מחדש, עם לאבד את ההנקה. אבל אני כבר במקום אחר משהייתי לפני שלושה חודשים. שאז זה היה נראה לי כמו סוף העולם
עכשיו זה מבאס אותי לחשוב שלא אניק, אבל בפרופורציות אחרות.
חיה מהנקה להנקה (במובן הזורם של העניין). עד לפני רגע הייתי אז כרגע הכל טוב (-:

הי,
איך עבר היום?

ראיתי שרצית לקרוא לדף להתאבד על ההנקה או משהו כזה...אני חושבת שאת באמת נותנת כל כך הרבה בשביל להצליח להיניק..אבל אל "תתאבדי"...

לאט לאט. האצבעות עוד מוחזקות מותק.
@}

הי צ'ופמלה, גם אני בשעתו לקחתי מוטיליום, ולקח לי כמעט חודש לרדת ממנו לגמרי.
יכול להיות שהגזמתי מעט, אבל נדמה לי שמה שעשיתי היה להוריד כדור אחד כל כמה ימים.
בכל זאת הגוף צריך להתרגל ללכת בלי קביים.
אי אפשר להוריד גבס ומייד לרוץ מרתון.
לדעתי אחרי הפסקה כזו דרסטית כדאי לך לתת לעצמך כמה שבועות של המינון הקודם לפני שאת מתחילה להפחית.
ואל דאגה, אני לא מאמינה שתאלצי לחזור לשאיבות אינטנסיביות. אולי רק יום - יומיים. ואולי בכלל לא, ומספיק שהפיצית יונקת.

שלחת את הטפסים לגבי שינוי שם הדף כבר ?
עוד לא
אני לא יכולה לשנות מאצלי בגלל סוגיית עברית בדפדפן. אולי מישי אחרת מתנדבת?

לא יום כזה ולא בטיח
לאט לאט. האצבעות עוד מוחזקות מותק.

לא יום כזה ולא בטיח
הילדה לא רוצה להסתכל בכיוון של הציץ שלי.
אני אתן למוטיליום צ'אנס כמה ימים לאושש פה את המצב
אם לא, אני מוותרת. לשאיבות אני לא מסוגלת לחזור שוב

ואני חשבתי שכבר הגענו לסוף הטוב...

ניצ, מה קורה ? שלחת את הטפסים לגבי שינוי שם הדף כבר ? (-;

גם ברגליים וגם בידיים וגם בלב.
אז כמובן שחזרתי לקחת. מקווה שאני לא משגעת אותי אותה ואתכם.
תביני, אנחנו רק קוראות ומשתתפות, את הכי לא משגעת אותנו. כל מה שאת כותבת נקרא בצמא, לטוב ולפחות טוב. זו זכות להשתתף איתך בדרך הזו.
_{<במילים אחרות, אל תהיי פולניה, המשיכי לדווח! >}

אכן כדאי לבדוק את עניין המוטיליום.
וגם - אמרת שהיו לכם שתי הנקות במשך היום שהיו טובות..היא מסרבת לציצי אחד ספציפי או לשניהם? יש לה צד אחד שקל לה יותר? כאבי אוזניים, למשל, יכולים לגרום לתינוק לסרב לינוק...

טוב, עדכון קצר לפני שממש מתחיל היום.
הלילה לא היה משהו בכלל, באיזשהו שלב באמצע הלילה שלחתי את האיש להכין בקבוק כי היא בכתה נורא ולא הסכימה לקחת ציץ
היא שתתה את הבקבוק עד סופו ונרדמה. לפנות בוקר היה אותו סיפור, התעקשתי עם הציצי, סחטתי אותו בשבילה, עיסיתי אותו כדי שיצא מה שיש שם (ההרגשה היתה שהוא התייבש לגמרי)
בסוף הכנתי בקבוק אבל היא לא שתתה ממנו יותר משני שלוקים
נראה מה צופן לנו היום...
אה, ולגבי שאלת המוטיליום , אכן הפסקתי לקחת. כנראה טעות שהפסקתי ככה בבת אחת
לא יודעת מה חשבתי, אופוריה שכזו

אז כמובן שחזרתי לקחת. מקווה שאני לא משגעת אותי אותה ואתכם.

בנתיים הצלחתי להניק עוד פעמיים היום
יופי!
ברור שזה היה רק משבר קטן וזה חולף.....

ונזכרתי בפתרון הסופר מגה אולטימטיבי שהיה לי כשהתינוקות שלי לא רצו כלום כלום ולא הצליחו להרגע..לשימוש בזמנים קשים במיוחד:
הייתי שמה אותם במנשא, תוקעת להם הפיטמה בפה והולכת תוך כדי זמזום והימהום..

שיהיה לכן יום רגוע ונהדר!

תודה בנות שאתן כאן בשבילי. באמת שאין לי הרבה את מי לשתף במשברים הקטנים והגדולים של ההנקה
(זר לא יבין זאת)
לא יכולה להודות לכן מספיק.




בנתיים הצלחתי להניק עוד פעמיים היום ועוד הלילה ארוך לפנינו. תחזיקו אצבעות לא יזיק (-:
(גם ברגליים).

רק עכשיו קראתי הכל.
ואוו את פשוט מדהימה!!!

לפעמים זה רק יום כזה וזה עובר


מחר יום חדש ואני מאחלת לכן יום רגוע ונעים יותר ובכל מקרה, אל תישברי...את עושה נכון!!

גם לי זה נשמע כמו יום כזה..אולי יוצאות לה שיניים, למשל? אולי כואבת לה הבטן ממשהו חדש שהיא אכלה?
יום כזה שאין לה כוח לכלום כלום?

אני דוקא חושבת שאם מדד פיפיקקי ושביעות רצון בימים של האחרונים של ההנקה המלאה היה טוב, ואת מרגישה ורואה שיש לך חלב אפשר בהחלט להניח שזה פשוט יום קשה ולא להישבר...
גם אצל תינוקות שיונקים מלא מרגע לידתם יש ימים שכלום כולל ציצי לא מרגיע ולא מנחם...
מזל שהיה לך את הבקבוק לתת לה כדי ששתיכן תוכלו להירגע (היא, כי היא כבר לא רעבה ואת, כי היא אכלה משהו, אפילו שזה לא חלב ציצי..)

מחר יום חדש ואני מאחלת לכן יום רגוע ונעים יותר ובכל מקרה, אל תישברי...את עושה נכון!!
@}

היי היי לאט לך יקרה!
תנסי לרגע לשכוח מאיפה באתם, לגמרי יכול להיות שלתינוק יהיה יום כזה.
אגב, לא כתבת מה קרה בסוף עם המוטיליום, חידשת מרשם או לא? יכול להיות שהשילוב של הפסקת המוטיליום עם הנקה מלאה בלי שום בקבוק היה טיפה יותר מדי? לפעמים זה רק יום כזה וזה עובר (שתי כוס מים. החלב שלי מושפע מימים חמים, והתינוק גם מבקש הרבה יותר כשחסרים לו נוזלים!) ואולי צריך לעשות צעד קטן אחורה כדי להמשיך לרוץ קדימה במלוא עזוז.

)-:

לא ברור לי לגמרי מה קורה אבל זה לא נראה טוב...
אני מזהה קוצר רוח, עצבנות, חוסר שביעות רצון כללי, מכל דבר. לא כל הזמן אבל די הרבה.

ולמרות שבימים הקודמים מבחן הבקבוק עבר בהצלחה, היום, אחרי איזה 4 שעות שהיא לא אכלה והושבתי אותה לאכול ירקות מבושלים (שבד"כ אוכלת בהנאה) היא בכתה והייתה מאוד לא מרוצה.
וניסיתי להניק וגם שם לא היה שיתוף פעולה
ולא נראה לי הגיוני שהיא עד כדי כך לא רעבה (!) אז עשיתי את מבחן הבקבוק והיא נלגם בשמחה )-:


כשהיא יונקת אני יכולה לראות שיש חלב , לא חסר... אז מה????????

בא לי לבכות.

יום אחד תשכחי ששכחת להכין בקבוק תמ"ל..


אהבתי.

כמו שאמרת - לעקוב אחרי פיפיקקי, עליה במשקל ומרוצות כללית של הבונבונית יכול לתת לך תמונה טובה על המצב...אתן ממש בדרך הנכונה!


שזה באמת קורה ולא אני יצרתי איזו מציאות

אבל את באמת יצרת מציאות!
אני מבינה, התכוונת בטח להגיד שחשוב לך לדעת שאת לא נמצאת באיזו אשליה או הכחשה של המציאות..כן? אבל המציאות היא שכוח הרצון, ההתמדה והמסירות שלך והשכל הישר שלך יצרו מציאות שבה את מניקה את בתך! איזה יופי!
ונשמע שאת יודעת למה לשים לב.
יום אחד תשכחי ששכחת להכין בקבוק תמ"ל..
@}

יום חמישי ללא שאיבות... (מעניין מתי אני אפסיק לספור...) עוקבת בדריכות אחרי פיפיקקי, מאחר וזה המדד הכי טוב לדעת מה באמת נכנס.
כשיוצאת לגיחות ארוכות במיוחד מהבית, עדיין לוקחת בקבוק (לא השתמשתי בו מעולם אבל) בשביל השקט הנפשי. כנראה עניין זמני ביותר, אבל נכון לכרגע עוד אין לי את כל הביטחון שהכל באמת מאחורינו.
היו גם פעמיים במהלך הימים האחרונים שהכנתי בקבוק של תמ"ל כשנדמה היה לי שהיא רעבה אך לא הסכימה לינוק. לשמחתי הרבה גיליתי שהיא באמת לא היתה רעבה (!)
ולא הסכימה לשתות מהבקבוק . יש פה הרבה אגו במשחק הזה, נורא נורא חשוב לי להניק אבל אני מנסה לזכור את הגבול. ולמרות שלהכין בקבוק עולה לי בבריאות (:
אני עושה את זה כי אני רוצה להיות בטוחה שאנחנו באמת בדרך הנכונה, שזה באמת קורה ולא אני יצרתי איזו מציאות ומנסה לשכנע את עצמי שהכל בסדר.

(-:

אפשר, למה לא.

הנקה כנגד כל הסיכויים?

כל הכבוד לך!

הייתי שמחה אם מישהו שיודע (מי אמר ניצן ?) היה יכול להחליף את שם הדף שמזמן הפך ללא אקטואלי... למשהו בסגנון להתאבד על ההנקה

תודה.

וואהו, איזה מגניב!
סחטיין עלייך! ועליה, כמובן...

וואו איזו התרגשות..
ההנקה המצחיקה שלך העלתה לי דמעות בעיניים
כל הכבוד לך שלא וויתרת..

אמן

זה זמן טוב להודות לכל מי שהשתתף בדף הזה, שתמך שהציע, שהעלה רעיונות... שהיה פה. גם אם רק באנרגיה שלו.

לא דתיה בכלל אבל... שהחיינו וקיימנו והיגענו לזמן הזה. (-:

באמת, אושר ותענוג גדול!
שיהיו עוד הרבה ימים והנקות כאלה!

איזה אושר

בהצלחה!

סוגרת את היום השני ללא אף שאיבה. (וללא אף בקבוק - לא פחות חשוב !)
היתה לי היום את ההנקה הכי מצחיקה שהיתה לי מעולם. ואני מתכוונת לכך מילולית.
קטינה יונקת , יונקת, יונקת, פתאום מפסיקה, מתנתקת מסתכלת עלי עם עיניים כחולות ענקיות, אבל ממש מביטה עמוקות אל תוך העיניים שלי ואז מתחילה לצחוק !
צחוק חמוווווד חמוווווד. צוחקת מרוצה עד הגג. ואז חוזרת לינוק, יונקת, יונקת, יונקת, ושוב כל הסיפור מהתחלה. והצחוק שלה מדבק כך שגם אני צחקתי רוב ההנקה

תשמעו - תענוג אמיתי העניין הזה.

איך ממשיך היום?

תודה [-:

_מסירות מעוררת השראה. כל הכבוד לאמא!!
מי יתן שהחלב יזרום בשפע. להנקות משביעות ורגועות!_
מאחלת שפע חלב והצלחה!!

גיברת, את אמיצה. אין מילה אחרת. חצי שנה כזו? מסירות מעוררת השראה. כל הכבוד לאמא!!
מי יתן שהחלב יזרום בשפע. להנקות משביעות ורגועות!
הצלחה! @}

בהצלחה!

בהצלחה!

היום הראשון של שארית חיי, יום ראשון בלי אף שאיבה. רק הנקות. ההשלכות עדיין לא ידועות. עבר יום שקט ונעים. היו הנקות קצרות, ארוכות, בשכיבה, בישיבה, בפנים, בחוץ

אני די בטוחה שלפחות בשתי הזדמנויות היום אם הייתי נשברת ונותנת בקבוק היא היתה גומעת אותו בשמחה. אבל אני מנסה ליצור פה מציאות חדשה. ...
קטינה כאמור כבר אוכלת מוצקים די יפה (מה אני אומרת יפה... מעולה!) ולכן אני מרשה לעצמי ללכת איתה "ראש בראש" בעניין של ההנקה

אחלו לי בהצלחה.

אה סליחה, לא מחר. מחרתיים ! (עד מחרתיים אין לדעת ... אולי אני אתייאש (-; )

מחר קטינה שלי כבר בת חצי שנה (!) אני עדיין שואבת. נראה מתי אני אתייאש...

אם את צריכה יש לי בבית 5 חבילות של מוטיליום חדשות וסגורות שקניתי ולבסוף לא השתמשתי בהן. 0524817332 בהצלחה

אמן שנוצה.
בכל מקרה, את יכולה להשאיר הודעה לד"ר לייבוביץ' ולבקש שתכין לך מרשם חדש.

אהובי איבד לי (כך מסתמן) את המרשם של המוטליום ... וכמובן שבדיוק הגיע סופשבוע...

אולי כמו בסרט דמבו הפיל המעופף יתברר שהמוטליום הוא כמו הנוצה... (צ'ופמלה מקווה שראיתם את הסרט והבנתם מה ניסתה להגיד)

אולי יעניין אותך: לי עזר שהזרמתי חלב מיוזמתי ע"י לחיצה בשד, וכך מגמת נשיכות פשוט פסקה !

קטינה נושכת. (צריכה לצאת שן כל יום כנראה) נושכת חזק (!) ומושכת|

מעודדת מהיציע. עקשנות זו תכונה טובה.

יש הרבה חומר בנושא. החל ב נשיכות בהנקה וכלה בדף נשיכה אחת ארוכה ושמה הנקה... קריאה מהנה! (אכן צרות של עשירים. ומה, אלה לא צרות? צרות! )

הינה, רק כתבתי... התחיל משו חדש , קטינה נושכת. (צריכה לצאת שן כל יום כנראה) נושכת חזק (!) ומושכת

צרות של עשירים, לא ככה ? (-:

איזה כיף לשמוע! מדהים!

איזו אמא נהדרת יש לבנות שלך! זורמת בין הרצוי למצוי ויוצרת מציאות!

יוהוווו!!!

תענוג לשמוע!!

וואו וואו וואו!! תענוג לשמוע!!

הי כולם (הי יוליקו, תודה שנכנסת במיוחד לשאול בשלומנו!)
אנחנו מצויינות. תפוקת החלב שלי עלתה פלאים (ככל הנראה המוטיליום עשה את שלו) לקח הרבה זמן והרבה נחישות, להמשיך לשאוב ולשאוב ולשאוב גם כשנדמה שאין...
ועכשיו הציצי שלי נראה כאילו ילדתי לפני ארבעה ימים (מתפוצץ !!) אני שואבת כל פעם 150-200 מ"ל בלי שום קושי
והקטנה אוכלת בדר"כ הרבה פחות.
חוץ מזה היינו שוב בקרניו-סקראל , המטפלת אמרה שהאנרגיה שלה זורמת יותר טוב, יותר חזק (בוודאי קשור בעובדה שאנחנו הרבה פחות שעות עם הרצועות פבליק שנועדו לפתור בעיית דיסלוקציה בפרקי הירכיים)
פיצקית מסכימה לינוק יותר ויותר, לפעמים הנקות "ארוכות" של כמה דקות ולפעמים קצרות יותר
אבל כל דקה כזו שהיא "על הציצי" היא אושר צרוף בשבילי ואני נוצרת אותה במוחי כתמונה.
עדיין לא הצלחתי לפענח למה לפעמים כן ולמה לפעמים לא. אפילו שלפעמים היא רעבה (אני יודעת כי היא תסכים לשתות 100 מ"ל מבקבוק) והציצי שלי מפוצץ בחלב (מפוצץ!!!!) היא לא תסכים פתאום
להתחבר. תעלומה.
אבל נראה לי שאנחנו בדרך הנכונה.
גם התחלנו מוצקים , קצת בננה, בטטה, תפוחאדמה, אבוקדו וכל מיני אחרים
היא מאוד מאוד מאוד אוהבת לאכול אוכל 'אמיתי' אני מתכוונת ! והיא אוכלת אותו ביעילות מדהימה, ממש יודעת לעשות תנועות של "לעיסה" - מדהימה אותי.

אמשיך לעדכן.

מה שלומכן?