בס"ד
...יש קוים איכותיים יותר ואותם נשמור טוב טוב בצד...
רמז?
שגם אני אוכל לשמור בצד..

הקו הפתוח לא נחוץ כי הוא בולשיט...כל מה שקשור למערכת החינוך הוא בולשיט...יש קוים איכותיים יותר ואותם נשמור טוב טוב בצד...בינתיים בית ספר קיבל את מנת חלקו ויושב בשקט. מוזה בדיוק מה שאנו צריכים בשביל להמשיך בחינוך ביתי שלנו....ונמשיך לעשות הכי טוב שאפשר.

בס"ד
יום שני הילדים חוזרים לבית הספר..
מקווה שהשנה תיפתח לכם ברגל ימין.
בהצלחה.
..ולהכין בצד את הטלפון של הקו הפתוח של משרד החינוך..

תודה למחזק. עשיתי שינויים רבים ואני ממשיכה לטפח את ילדי ואת עבודתי בעסק שלי. המציאות עומדת לפני ואומרת לי מראש שלא יהיה קל...יהיה קשה מאוד.

כיתה או לא כיתה בני קודם כל בחינוך ביתי.

לא הבית ספר מנהל לך את הילד ואת החיים, אלא את. את רק נעזרת בשירותי הבית ספר. ההחלטה והסמכות בידיך בלבד.
יישר כוח. גם אם לפעמים הכוח קצת דועך, את חזקה.

ועכשיו חזרתי....עם דיכאון או בלי דיכאון...צריך להמשיך. עוד מעט שנת לימודים ועלי להמשיך ולתפקד ולפעמים ממש מעבר לכוחות שלי מעבר לכוחותי השכליים הנפשיים והפיזיים. החיים ממשיכים...ילדי גדלים וזקוקים עדיין לאמם ואני אומרת כל פעם מחדש "אני אוהבת אותם כל כך" אהיה בסדר בשבילם.
היום קנינו ציוד לבית ספר לבני היקר שעולה לכיתה "ד". כיתה או לא כיתה בני קודם כל בחינוך ביתי.

בס"ד
עכשיו אני הולכת לפתוח דף חדש שקוראים לו " הניק שלו" "פחד."

אין לי זמן לנוח על זרי הנצחון...צריך להמשיך...שום דבר לא נעצר אם נצחתי או לא נצחתי...אבל ירדה לי חצי אבן מהלב. עכשיו צריך לפעול להורדת החצי השני. היתה לי תחושה כל הזמן שכאילו משהו החדיר את ידו אל בית החזה, החזיק את ליבי בכף ידו ומעך או אולי מאך אותו וסחט את דמו בכוח רב ובאכזריות עכשיו התחושה הזאת איננה... איך אנהל את נצחונותי וגם את הפסדי??? האם אמשיך לפחד מהמוסדות??? עכשיו אני הולכת לפתוח דף חדש שקוראים לו " הניק שלו" "פחד."

החיים נראים אחרת היום. לכל רשימת הניהולים שלי אני מוסיפה עוד אחד וקוראת לו "ניהול נצחונות " .ועכשיו פנינו לנצחון הבא. ממש סופר מן או ג"ימס בונד...אני צוחקת...אבל גם בדמויות השטחיות האלה יש משהו.

הייתי מעדיפה לא ללחום על הזכויות שלי כהורה וזכויות התלמיד של בני, אך החיים לא נתנו לי את הפריולגיה הזאת ולפעמים בחיים נצחון הוא נצחון והוא חשוב...ובכל נצחון יש עצבות ושמחה...יש צחוק ובכי.

במציאות שאנו חיים בה, עלי, כאמא, לעשות את הטוב ביותר שאני יכולה. במצב, בו אי אפשר לקבל אישור לחינוך ביתי מלא....עלי לפחות לדאוג שילדי ירגיש כמה שיותר טוב בבית ספר. לא רק מערכת החינוך מקרבנת....כל המדינה מקרבנת את אזרחיה ואת כולם...יהודים, ערבים , מוסלמים, דרוזים, נוצרים , עולים מברית המועצות. אנו גם קורבנות של האדישות שלנו למצבי שחיתות בממשלה. אני יכולה לדאוג רק לילד שלי....המציאות שלי השתנתה בשלב זה...אני בעמדת כוח...אני האמא שהעיזה ועשתה...אם יהיו לכך השלכות לגבי ילדים אחרים, אני אשמח. הייתי מעדיפה לא ללחום על הזכויות שלי כהורה וזכויות התלמיד של בני, אך החיים לא נתנו לי את הפריולגיה הזאת ולפעמים בחיים נצחון הוא נצחון והוא חשוב...ובכל נצחון יש עצבות ושמחה...יש צחוק ובכי.

ב"סד
אבל לפעמים נראה שאת לא שמה לב, שגם המורה והמנהלת הם קורבנות של המארכת.
וגם משרד החינוך הוא קצת קורבן של התקציב והנסיבות..
יחידים מצליחים לתפקד סביר, במכונה החלודה והחורקת הזאת שנקראת משרד החינוך..
שמזכירה קצת את האימפריה העותמנית האדירה שניה לפני הקריסה..
ועים כל שמחת הניצחון , נגד:" בית ספר (ש)משתמש נגד הורים וילדים באיומים והפחדות
זה ניצחון קצת עצוב, כי נראה שהילד הוא הקורבן האחרון, במארכת ש"מקרבנת" את כולם.
מורים, הורים, ומנהלים כאחד..
אולי הם ימשיכו במלחמת התשה, כדי לנצח ב"סיבוב הבא".
אולי הם עים הילד הזה יקפידו יותר, אבל לכמה עוד ילדים, ולכמה זמן?

בס"ד
לא סתם נסעתי עם בני לכותל בירושליים

היתה לנו ישיבה נוספת....הפעם שמו ממתקים על השולחן...קיבלנן הודעה ממנהלת שהיא פעלה לא נכון...איפה שרק יכולתי הכנסתי להם כמו שרציתי. בסבב הזה אפשר לומר שניצחתי. יש ה" בעולם. לא סתם נסעתי עם בני לכותל בירושליים.

היום יום שישי. אולי בכל זאת אצליח לנוח קצת. החיים שלי מלאים בתהפוכות ומלחמות...וזה בכלל לא נכון יהיה להגיד ש "עשיתי זאת לעצמי". מדינת היהודים התגלתה בעיניי כ"ארץ המלחמות"...ברמת הפרט וברמת הכלל.

בס"ד
בית ספר פעל בצורה לא חוקית כלפי התלמיד ומשפחתו.

בית ספר משתמש נגד הורים וילדים באיומים והפחדות. זאת השפה שלו...זאת גם השפה שהוא מבין. היתי קוראת לה "שפת טרור" בליווי שקרים ונזקים של תסכול לילדים. רק כאשר מרגישים "כוח" במובן של הבנת החוקים וזכויות ויכולת לנצל אותם...מתחילים די בדאגה לסגת ואז יש לנו תקופה של שקט. יש לנו מכתב מהמפקחת שבית ספר פעל בצורה לא חוקית כלפי התלמיד ומשפחתו.

בס"ד

חשוב לספר וליידע את הציבור הישראלי במה שקורה...

הבית ספר הבין שהסתבך בצרות ולא כל כך יודע איך לצאת מהמצב.
אך עדיין אני לא מוצאת מילים. אך גם ממילותי אלה אפשר להבין משהו
ביה"ס הסתבך בצרות-
באופן גבולי או מוחלט?
עבר על החוק?
עבר על יחס הגיוני וסביר כלפי הילד?
נקט בצעדים לא מקובלים נגדו?
מנע מימנו זכויות שיכל לתת?
אולי כדאי לוותר על להכניס בהם, למרות שראוי, ולהקפיד שיתנהגו אליו מכאן ולהבא בצורה סבירה?
סך הכל הוא יאלץ להיות שם עוד מספר לא מבוטל של שנים..
סתם שאלה, אולי לא..

הבית ספר הבין שהסתבך בצרות ולא כל כך יודע איך לצאת מהמצב. אני לא מתכוונת לעשות לו חיים קלים בכלל.....עכשיו אכניס להם באבי אביהם ובאם אמק. אז
יש כעס...אז מה...זה הרי "טבעי" ו"אנושי". חשוב לספר וליידע את הציבור הישראלי במה שקורה...אך עדיין אני לא מוצאת מילים. אך גם ממילותי אלה אפשר להבין משהו.

"יום חדש עומד בפתח." ה" העניק לי עוד יום על פני כדור הארץ. כל כך הייתי רוצה יום שקט...ללא מלחמות....לעשות טוב לאנשים, לתת.... הוי נזכרתי בסיפור עם ילד לא שלי שעזרתי לו. אספר אותו אחר-כך.

שמעתי ש"הנהלת בית ספר "קיבלה על הראש מהמפקחת הארצית

שמעתי ש"הנהלת בית ספר "קיבלה על הראש מהמפקחת הארצית. זו כנרא הסיבה ל"אהבתה" של המחנכת לבני אשר הובאה לידיעתינו ביום ההורים. עכשיו הם נזהרים הרבה יותר בדייסות שהם מבשלים. הוי....כמה פעמים אומר??? אין מילים... אין מילים.

בס"ד
ולפעמים אני שואלת את עצמי: זאת דמוקרטיה???

אך מרוב הלם אינני מוצאת את המילים.
צריכה עזרא?:
JJUYJOJ%G($&&%)(^#$%&& &#...

ולפעמים אני שואלת את עצמי: זאת דמוקרטיה???

, בן-עמי יקרה או יקר, אני חייבת מנוחה שלאחר הקרב. אבל בהחלט אקח את ההערה שלך לתשומת לבי. היו שם מליון דברים שצריך לספר בשביל לתת תמונה על מערכת החינוך, אך מרוב הלם אינני מוצאת את המילים. קודם הייתי אומרת "לבי שבור"... היום אני אומרת "אין לב יותר שלם מלב שבור"....החיים הם כזאת הצגה ותמיד הצגת בכורה.

בס"ד
שמענו את מחנכת הכיתה נשפכת מרוב "אהבה" לבני שעולה לכיתה ד...וכמה היא שמחה שהוא בכיתה שלה.
ר ק אל תגידי ששכחתם לספר לצוות ביה"ס כמה אתם אוהבים את ביה"ס, וכמה אתם שמחים שהיא המורה שלו..

בס"ד
אחרי יומיים רצופים של מלחמה עם כלי נשק מתקדמים כמו טלפונים, פאקסים, מוניות, מכתבים....שמענו את מחנכת הכיתה נשפכת מרוב "אהבה" לבני שעולה לכיתה ד...וכמה היא שמחה שהוא בכיתה שלה.

בן-עמי, מה העץ הזה מסמל?

בשבוע שעבר היה יום הורים. לפני כשבוע קבעו לנו ועדת ההשמה שלא הגענו אליה. אחרי יומיים רצופים של מלחמה עם כלי נשק מתקדמים כמו טלפונים, פאקסים, מוניות, מכתבים....שמענו את מחנכת הכיתה נשפכת מרוב "אהבה" לבני שעולה לכיתה ד...וכמה היא שמחה שהוא בכיתה שלה. מה אגיד לכם??? איפה שקספיר??? איזה מחזה הוא יכול היה לכתוב מזה???!!! מה היתי עושה אם לא היו קיימות מניפולציות בחיינו?? עכשיו שוב תהיה לנו תקופה של שקט....עד הפעם הבאה....

בן - עמי.... איזה כוכבים יפים ורודים ציירת לי...אני רוצה עוד!!!

פעם דברתי על בית כמרכז....אז הגיע הזמן להגיד שהבית הוא הבנק המרכזי....בעיקר במוח...שם מחושבים החישובים ומתקבלות ההחלטות.צריך לחשוב איך להפוך את הבית למרכז בנקאי. המחשב עוזר, אך דרוש עוד משהו. לא רק לנהל את הבנק מהביית אלא שהבית יהיה הבנק הגדול.

תשמעו....אם הייתם שואלים אותי:" מי יותר מלוכלך?" המפיה האיטלקית או הנהלת בית ספר"? הייתי עונה "הנהלת בית ספר לא נופלת ברמת הלכלוך מאף ארגון פשע אחר. הייתי קוראת לה "משפחת פשע"" וואלה!!! אני לא מאמינה!!! עוד קצת אמצאה את המילים הנכונות להסביר את מה שאמרתי כאן.תגידו...שמעתם על אולמרט ו החקירה הנוספת?? נוווו...מה יש לנו לצפות ממערכת החינוך????

יום עצמאות שמח לכולם!!!

יש לי כמה דברים בשביל הדף המיוחד הזה שלי.
1) קודם כל אני רוצה להגיד שמשום מה חשוב לי שהילרי קלינטון תנצח בארצות הברית....תגידו לי אתם...אשה בת 60 ...צעירה וחזקה...עומדת בלחץ מול כל העולם בשביל להשיג את מבוקשה ולהיות נשיאת ארצות הברית. זה לא מדליק?? זו דוגמא נהדרת לנשים רבות. ההצלחה לא מוגשת תמיד על מגש הכסף. גם לא לנשיאי העולם. אבל אני פה...אשה קטנה עם ראש יהודי רוצה ומאחלת לה הצלחה.
2)ןעכשיו אני מול בית ספר. מה קורה??? מצאתי אתר מקסים דרך חינוך ביתי שלי בבית שלי...והוא הדריך אותי מה לעשות ואיך לפעול. אני בעמדה של כוח בשלב זה...בית ספר מאוד נזהר...הם עשו דברים נגד החוק וההורה גם יודע ומבין זאת. לא התיאשתי...חיפשתי ומצאתי.אז "אנשים טובים באמעה הדרך...אנשים טובים מאוד...אנשים טובים יודעים את הדרך ואיתם אפשר לצעוד!!!!"

פסח...הכל ורוד...חופש....אני מרגישה חזקה....עם תכנון אסטרטגיה לעתיד...חג שמח.

הענין שלנו לא קשור ישירות לחינוך ביתי. התברר לי , באופן עקיף , שהם מוציאים את הילד מכיתה ועושים לו מן מבדקים
ומשוחחים איתו ללא רשות ההורים. הם עושים הרבה תרגילים מלוכלכים ולא חוקיים וגם מתפארים בכך, כאילו זה נותן להם עליונות וכוח מול הורה שדואג לילד שלו.הם משתשים באיומים ואם לא הולך להם ,אז יש כעס. ברגע שמרגישים כוח גם הם פתאום נזהרים. זה מן מצב מחזורי....יש רגיעה, שקט...אחר כך איזה התמודדות ושוב רגיעה ושקט...עד הפעם הבאה. אבל מה, תמיד צריך להיות עם אצבע על הדופק. בית ספר זה מקום מסריח מבחינת טוהר מידות ואסור לסמוך עליו...זה פשע כלפי הילד-לסמוך על בית ספר.

בס"ד
יש את הקו הלבן או הפתוח של משרד החינוך, נותנים ייעוץ, נותנים גם את ההכוונה לחינוך ביתי.
לי לא היה איניטרניט, ואת כל המידע קיבלתי מהם.
יושבים שם חברה מאוד סימפטים, יתנו את כל המידע על זכויות הילד,על מה אפשר לעשות בכל מצב.
לפעמים יש להם רעיונות טובים.יש גם קו לתלונות של תלמידים.
אם יש בעיות כדאי להתקשר, הם לוקחים פרטים וחוזרים אליך.מתערבים אך ורק אם ההורים רוצים.

אם הפסיכולוג של ביה"ס "מגוייס", או סתם &%^ - אפשר לפנות לפסיכולוג המועצה או האיזור.
הפסיכולוג של ביה"ס סיים את השיחה איתי ב "חינוך ביתי? אין חיה כזאת!"

רק עכשיו ראיתי את מה שכתבת. . זה היה משהו שלא ניתן לתאר במילים. הכל נאמר במבטים ותנועות ידיים, הכל במשמעות כפולה...גם איומים שבית ספר יכול להכניס לראש התלמיד את מה שהוא רוצה...כמובן שזה לא נאמר ישירות. גם להוציא את הילד מיכיתה ללא אישור של הורים ועוד ועוד., אם רק רוצים ולכי תוכיחי זאת.איכשהו מפריע לבית ספר לגלות שההורה יודע ומבין יותר ממה שנעשה בבית ספר ממה שהם חשבו...הבית ספר במקום להתבייש, כועס. אני לא רוצה את הכעס שלו, אך לא יכולתי לתת להם הזדמנות לאיים עליי....בשלב זה הם שוב נסוגו...שוב יש לנו שקט....עד הפעם הבאה. עכשיו, תודה לאל, יש חופש פסח...יצאנו לשבועיים לחירות מבית ספר. יש להם המון ילדים להתעסק אתם ...אז שיעזבו אותנו.

בס"ד
החיים מזמינים אותי לסבב התמודדויות נוסף.

בית סבר איבד את מנוחתו ומבקש את התיחסותי.
אם תרצי לפרט...

החיים מזמינים אותי לסבב התמודדויות נוסף. בית סבר איבד את מנוחתו ומבקש את התיחסותי. זה מזכיר לי את מסע הבחירות בארצות הברית בין הילרי קלינטון לברק אובמה...אחרי כל סיבוב במדינה מסוימת יש הפוגה...משהו מנצח...משהו מפסיד ואז מתחיל הסבב הבא וכל הטררם מתחיל מהתחלה. תשמעו...חיי ממש דומים לחיי הילרי קלינטון.

הי, גימס בונד,
אני מחפשת איזו שהיא פיסת אינטרנט, שפעם, היה כתוב בה, שבזמן מלחמת לבנון השניה אחוז הגירושין ירד באופן משמעותי, ביחס לאותה תקופה... או בניסוח אחר.
אולי את יכולה לתת לי רעיון, איך לצאת לדייג, כדי למצא את זה.
פשוט אני זוכרת שאת השתתפת בדף שפתחתי פעם על המלחמה.
תודה א ל א ן

לג"מס בונד

"לפעמים אני נזכרת בסיפור על שלושה רבנים. הראשון לכשהגיע לגיל 40 ראה את סודות הקבלה ומת. השני ראה והשתגע ואילו השלישי ראה והתגבר לפעמים נדמה לי שמשהוא דומה קרה גם לי למרות שעד היום אני לא מבינה איך נשארתי בחיים"..


זה ממש מזכיר את ה"מרגיעון" שלי:
"שלושה נכנסו לפרד"ס- אחד יצא"...

@} @} @}

קראתי את הדברים שנכתבו בדפים "דפקט קיבוצי" וגם " דיון על הדפקט הקיבוצי" וסוף סוף בא לי לשיר ולא באירוניה את המילים של השיר..."ארץ ישראל יפה, ארץ ישראל פורחת....", בזכות אותם אנשים שהעיזו וכתבו...הם עשו בשבילי את ארץ ישראל יפה יותר.

אני אוהבת את הדף הזה שלי...כל עוד האתר יתקים, לא אפרד מהדף שלי. לא סיפרתי לכם שבעלי עסקים בקניון, בו נמצאת החנות שלי עשו מסיבת חנוכה לילדים? אני התקשרתי לבית חב"ד והזמנתי משהו להדליק נרות חנוכה. כל כך התרגשתי. היה גם קוסם ומוזיקה ובאו הרבה ילדים וקניתי סופגניות לילדים. הבן שלי לא רצה לעזוב את המקום. הרב שבא גם בירך את העסק שלי....אני חושבת שזה המשך ההשפעה של הכותל עלי.

הבן בסדר. הוא תלמיד מצטין ומאוד מאורגן לפ המכתבים שאני מקבלת ממורה של צוות מטמטיקה.

איך הולך לבן בבית הספר.?
ומה איתך?
אצלנו, הבן השתלב 5 שעות שבועיות בבית ספר במתמטיקה.
הבת קצת יותר שעות,
הם מרוצים משני העולמות.

חג אורים שמח!!! אוי קר היום בחוץ, ומזג האויר סגרירי ואפור כזה. אומרים שדצמבר הוא חודש קשה. לי הוא קשה כפליים. אנו כבר ב9 לדצמבר. הוא עובר בכל זאת. דצמבר גם הוא לא נצחי. הייתי בכותל...איזה אוירת קודש יש למקום הזה. שלום ירושליים.

חזרנו מירושליים. מה אגיד לכם? "ראינו עיר עוטפת אור"

יש לי קצת זמן לכתוב את הדברים "החכמים" שלי. אבל אני לא יודעת מה לכתוב. אולי נעשה תוכנית כבקשתך? אני אזרום עם הקוראים שלי.

תודה לך, תמרי. המציאות שלנו התהפכה. בני קיבל מכתב מצוות מטמתיקה שהוא תלמיד מצטיין.לדעתי זה משהו שבא ממנו ולא דיכוי של בית ספר. הוא מאוד אוהב שיעורי חשבון ומצטער אם ביום שיש חשבון אנו עושים סידורים והוא לא הולך לבית ספר. השבוע הוא קיבל ציון הכי טוב בכיתה במבחן בחשבון.והוא עשה אותו הכי מהר מכולם. האמת, הציונים לא כל כך חשובים לי וגם לא ההצטינות בבית ספר...אני ידעתי תמיד ,גם בלי הציונים שבני ילד מבריק....אהוב וחמוד....אני רק מנסה להגיד שמשהו שהשתנה בנו עזר לו לבטא את עצמו ושינה את יחס הבית ספר אלינו.אנו עושים חינוך ביתי בתנאים המיוחדים שלנו ובדרך שהיא יחודית לנו.
ועוד משהו...אם עשיתי פה ושם כמה מניפולציות בשביל להגיע למצב הזה...אז יהי מניפולציה!!! לא נשכח שכל מדינת ישראל ומזרח התיכון והעולם כולו הוא מניפולציה אחת גדולה.ולהגיד את זה , זה כבר יושר בלתי מבוטל

קוראת אותך, כל הזמן.
המשיכי כך!

זה מוזר, אבל עכשיו, כאשר אני עושה את מה שאני חושבת לנכון ואף אחד לא מתערב...כאילו אין לי מה לכתוב. בני לא אוהב שיעורי מוסיקה, אז באותם ימים הוא הולך לבית ספר בשעה 9 ולא ב8 בבוקר. עוד מעט אני נוסעת אתו ל4 ימים לירושליים..כי לדעתי זה יעשיר את הקשר שלנו. נלך לעיר דוד ולכותל ומוזיאון המדע וניסע בקו 99 המפורסם ונזמין סיורים ברגל בסמתאות ירושליים ונראה את שערי ירושליים . נבקר בספריה והאוניברסיטה העברית ובית משפט העליון וכנסת ישראל ואני לא מתכוות לבקש אישור מאף אחד בשביל זה. לדעתי, בנוסף להכל ,זאת דוגמא טובה לחופש פנימי.,למרות היותו תלמיד בבית ספר .בית מלון כבר הוזמן, אז ירושליים מחכה לנו...

ולפעמים אני חושבת "מה היה קורה אם היית סומכת על השכל הישר של מערכת החינוך ומתחילה לכתוב מכתבים ולבקש אישור?"

ועוד סיפור מהחיים, אבל מה זה מדליק.
והרי הסיפור. בשנה שעברה בני היה בכיתה ב'. בתחילת השנה , אחרי נסיון בית ספר בכיתה א', ניגשתי אל המזכירות ואמרתי שאני מבטלת את יום הלימודים הארוך ומוציאה את בני במקום 15 וחצי , בשעה 13 כל יום. כך היה כל השנה. איש לא אמר לי מילה. חשבתי שזה המצב הרגיל אצל כל ההורים, ז"א שמי שרוצה להוציא את ילדיו יותר מוקדם, הוא פשוט ניגש ומודיע על כך למזכירות. ואז התברר שזה לא המצב. יש הורים רבים שביקשו אישור להוציא את ילדיהם ממערכת החינוך בשעה 13, כמוני, הם כתבו מכתבים רבים למערכת החינוך והגיעו עד כנסת ולא קיבלו אישור. שמעתי אמא אחת מתלוננת שמערכת החינוך לא התחשבה בשעות העבודה שלה. אני לא כתבתי אף מילה אחת וכמובן לא ציפיתי ל"הבנה" או "התחשבות" ממערכת החינוך. בנוסף לכך בשנה שעברה גם הוצאיתי את בני לחופש הגדול מחודש מאי. ז"א שהחופש שלו היה 5חודשים. אחרי החופש הגדול הוא עלה לכיתה ג'. מה אני רוצה להגיד בסיפור הזה??? היכן ה"מציאות"??........אינני יודעת. ואילו אני חשבתי שאין לי הישגים בהתמודדות מול מערכות.
ועוד משהו לאמהות חד הוריות וגורושות...זה נכון שלאבות יש 50% בכל ההחלטות הקשורות לחינוך ילדים בריאותם וכדומה, אבל חשוב שתזכרו שאלה לא 100%, אלא רק 50% בברכת שנה טובה לכל ההורים אמהות ואבות שאוהבים את ילדיהם.

אוי, אני חושבת שטעיתי.האדם הוא לא " תדמית" .הוא תבנית נוף מולדתו.
לפני כשנה קניתי לבני מפת עולם ושנינו שמנו אותה על הקיר שליד מיטתו.. הסתכלנו על המפה. במרכזה ראינו את רוסיה הענקית וחבר העמים מסביבה. אחר כך חיפשנו את ישראל. כעבור זמן מה מצאנו נקודה קטנתונת. אמרתי לבני: זאת מדינת ישראל.!!! ההיסטוריה של יהודים היא מפוארת ועתיקת יומין,אך מבחינת מדינה, עם כל הכבוד, מבחינה כלכלית, בטחונית, חברתית ....צניעות היתה הולמת אותה יותר. מענין אם בתנ"ך הוזכרה "צניעות חברתית" בלי קשר לנושא צניעות האשה, כמובן.

לשרית, תודה על התגובה...מילולית, אני מסכימה אתך בהחלט, אבל ככל שהזמן עובר והמציאות מתגלה לפני כפי שהיא המילה "מלחמה" מתאימה יותר.כדי לרכך את המילה אני קוראת לזה "משחקי מלחמה" אני לא חושבת שזה בא מרצוני העז להלחם...אני חושבת שאנו כולנו מושפעים מהסביבה בה אנו חיים .משהו כבר אמר ש"האדם הוא תדמית נוף מולדתו" אני הייתי מספיק זמן בארץ בשביל שהסביבה החברתית, הכלכלית, הבטחונית והפוליטית ישפיעו עלי.הישראלים עם ה"יהיה בסדר" שלהם ו"תהליך השלום" בן כ 60 שנה נראים במילה עדינה קצת "אופטימיים" מדי. אני בטוחה שאת מבינה שזה לא אישי.

לדעתי - שווה לתת הגדרה חדשה - כיוון שלקום לבוקר בידיעה שאת יוצאת למלחמה - כבר מתיש מעייף ולא כייף.
נסי אולי לחשוב על יום מאתגר...או יום חדש...לחשוב חיובי נותן כוח ומעלה חיוך על הבוקר.
מלחמה ישר מחליש .

בעצם, המילה הנוספת למלחמות היום היא לוחמות פסיכולוגיות. אצטרך להגדיש לזה זמן.

יום חדש מתחיל. אני הולכת לבצע את המלחמות הקטנות-גדולות שלי מול העולם ,המלחמות היום יומיות המתוכננות להיום. יש שיקראו לפעולותי "משא ומתן" יש ויקראו להן "התמודדויות", אבל אני חושבת שבמציאות של היום המילה המתאימה ביותר היא מלחמות היום יומיות. כי המערכות הפכו אלימות כלפי האזרח. דוגמא של יחס לניצולי שואה ממחישה זאת היטב.

קודם, לפני דקה או שתיים,חשבתי שאכתוב...אני צריכה לחשוב על המושג החדש הזה, אבל כעבור כמה דקות נזכרתי בסיפור שיכול להמחיש את התופעה הזאת.את הסיפור הזה סיפר לי גבר בדואי, והנה הוא: "אשתי היתה חולה. הלכנו לבית חולים ואמרו שצריך לנתח. ניתחו...חזרנו הביתה...באותו יום כאבים וצרחות..לא יכולה לסבול. חזרנו לבית חולים ושם אמרו שצריך שוב לפתוח את איזור הניתוח. הסכמנו. באתי לבקר את אשתי וראיתי אותה כולה ירוקה...שאלתי את הרופא: מה זה? הוא עשה תנועת נפנוף ביד. אמר:"מצבה לא טוב" ושם את הסדין על הפנים שלה. באותו הרגע הגבר הבדואי ריסק את הטלפון על ראשו של הרופא. בית חולים רצה להזמין משטרה. הגבר הבדואי אמר ליבוא מיוזמתו יותר מאוחר ודרש אמבולנס דחוף שיעביר את אשתו לבית חולים בחיפה. אשתו טופלה שם וחזרה הביתה...מתפקדת בבית.
השאלה שלי:"מי אלים בסיפור הזה?"

בזמנו,כאשר ניסיתי, לא הצלחתי לקרוא את קפקא. אבל לפי מה ששמעתי על הספר,נראה לי שהוא דיבר על אותם דברים שאני רוצה לכתוב. "אלימות מערכתית", המוגנת ומגובה על ידי החוק.

יש לי מושג חדש שאני רוצה לכתוב עליו. המושג "אלימות מערכתית" כלפי אזרחים. אני מדברת על אלימות של מערכות ממשלתיות וגם פרטיות גדולות. יתכן וזו המצאה שלי ויתכן שכבר כתבו על כך.עכשיו אני עייפה, הרי עלי להתמודד גם עם החרדות שלי,אבל אכתוב על כך בהמשך..

אני חושבת שיש לי פוביה מהמיים. יש לי חרדות שלא עוזבות אותי ...הסרט שראיתי בכבלים "ים של פחד" כל כך חזק השתרש בראשי...כי גם הוא שייך למיים,אלוהים, איזה סרט מפחיד. הכל נכון,אבל הנהג הבדואי שמסיע אותי אמר לי :"גברת, את חייבת להיות חזקה" הבדואים טובים בהבנת המושג "כוח" .חזקה אל מול החיים, מול העולם...הוא צודק, החיים לא מאפשרים לנו רגעי חולשה...גם אם הייתי רוצה.

וי, אין לי כוח לחזור על כך. אני גם חולה עכשיו ומלאת רחמים עצמיים...אבל בחורף שעבר, המיים נזלו ללא הפסקה והיה גשם, והוא לא הפסיק והיו ברקים ורעשי שמיים ואני במרפסת עם דלי מיים, מתפללת לאלוהים שהמיים לא יגיעו לקומה השניה, לחדרי ילדים, ששום דבר לא יפריע להם לשון במיטות הרכות שלהם, והמבול יורד ויורד. ולמחרת צריך לעבוד ולנהל משאים ומתנים...ואיזה חוסר מזל, האינסטלטור לא מצליח לפתור את הבעיה..והמבול לא שואל אותי אם אני רוצה שיעשה הפסקה והוא יורד שוב למחרת ושוב לילה בגשם, עם דלי במרפסת...ואני עייפה כל כך ומפחדת כל כך....יבוא רגע שלא אוכל יותר...ואתמוטת והמבול יורד ויורד....זה עבר...ילדי ישנו, למחרת בא אינסטלטור אחר ופתר את הבעיה. עכשיו זהו האינסטלטור הקבוע של ביתינו. יש לי פחד קבוע שמאיפה שהו המיים יפרצו שוב ולא אוכל להם.

עכשיו קייץ. חם, אפילו חם מאוד ויבש בחוץ. אני נזכרת מה קרה בחורף עם מיים. אכן טראומה אחרי טראומה. מין טרגדיה קטנה ושקטה, שלא רוצה להמחק מהזכרון.מהטרגדיה הקטנה והשקטה נשאר פחד גדול ומאיים.עכשיו אני עייפה,אחזור על כך אחר כך.

מה הם מילים בשבילי.?מילים בעברית ומילים ברוסית. כאשר אני מותקפת, אני יכולה להסתתר מאחוריהם. כאשר קר לי, אני יכולה להתעטף במילים.כאשר אני תוקפת, אני יכולה לירות את המילים.כאשר משעמם לי,אני יכולה לשחק במילים.אבל בדרך כלל,כאשר אני רוצה מעצמי את האמת היחסית של עולמינו וחיינו, אני לא מבזבזת מילים, אני שותקת.

היום תיקנתי את הבעיה המרכזית של המיים. אני לא מאמינה. עשיתי זאת. האם השליטה תחזור אלי עכשיו??? המלחמה עדיין לא באה. אבל הקייץ עוד לא עבר.אני חייה במזרח התיכון בו הכל אפשרי. לפעמים אני מרגישה כמו בארץ המראות ההפוכות. אני חיה בעולם ,בו הכל מתהפך כל הזמן ואין שום דבר קבוע ושינוי רודף שינוי.אבל למרות הכל תיקנתי את המיים!!! ובכל זאת יש לי פחד....לפעמים אני חוששת שגל ענק של מיים יתפרץ עלי ויסחוף אותי אל מעמקי האוקאנוס. ולא אוכל לנשום...ואחנק...ואמות...ואני מפחדת כל כך.

אכן, זה היה קרקס..וכזה שלא יכולתי לתאר לעצמי.

בוקר טוב יום חדש!!! ומה מצפה לי היום? היום זה יהיה כנראה קרקס אמיתי.טוב, אלה הם חיי.

יש לי רומן מיוחד עם מיים שזורמים ללא הפסקה. עם זרימת המיים .הם בהחלט אומרים לי משהו. לפעמים אני חושבת שאני מתחילה להבין ומרגישה מן הקלה בלב. המיים הם קדושים. בלעדיהם החיים אינם אפשריים...והם בהחלט מדברים אוי יצא לי קצת מופשט מדי!! אני כאילו מתחילה להסתכל על העולם דרך אירועים, התרחשויות, סמלים.אני כאילו קולטת יותר את מה שהחיים מבקשים להגיד לי.

עכשיו בוקר, אני הולכת לעסק. אני פוגשת,כמו כל בוקר, יום חדש,. התמודדות חדשה ותודה לאל על כל מה הוא נתן לי.

עם צבע לשיער בדרך כלל צובעים שיער. היא רצתה להיות מוכנה לצביעת שערה כל פעם כאשר יגיעה הזמן...בלי לקחת סיכון שאולי יחסר הצבע ואז צריך להזמין ולחכות כמה ימים. ואולי בדיוק בזמן הזה הגוון הזה יחסר גם בחברה. כך היא הבטיחה את עצמה שכל פעם יהיה לה בבית צבע בגוונים שהיא אוהבת.

ממש מדהים, מה היא תעשה עם 6 צבעים?

ממש, ממש!!! ספרתי כמה פעמים! זו התחלה טובה למכירת המוצר.

וואאווו!
6 צבעים?

עכשיו חזרתי מהחנות , לקראת יום שישי.. ושוב יש לי משהו לספר. אחת הלקוחות שאוהבת את צבע השיער שאני מוכרת באה ומרוב התלהבות קנתה את כל גווני הבלונד בסך הכל 6 צבעי שיער.למה אני מספרת זאת?. כי אני רואה במעשה הזה שלה סוג של נצחון משותף, שלה ושלי...שלנו כנשים. תחשבו רגע...אשה רגילה , מחבר העמים, שגרה במקום קטן בפריפריה, מרשה לעצמה ששה צבעים לשיער!!! הכי יוקרתיים ואיכותיים בשוק ישראלי!!!ועושה את זה עם הרבה הרבה כייף , ומודה לי על כך שבזכותי היא הגיעה לסוג הצבעים האלה.. אני גאה גם בה וגם בעצמי. ולא אוניברסיטה ולא תואר יכולים ללמד אותי תחושה זאת .(ובטח לא בית ספר)

ג'ימס, אני במקומך הייתי מתעלמת מההערות של בעלת הניק המבריק (קצב) .

ג'ימס, אני במקומך הייתי מתעלמת מההערות של בעל הניק המבריק (קצב).
קוראת יקרה - בעלת הניק המבריק ולא בעל הניק - מה עם זכויות נשים להיות נשים?
דווקא ג'ימס הבינה.
תראי את מה שהיא כתבה מיד לאחר השטות שכתבת.
יפה ג'ימס ועכשיו אולי תביני שלא תמיד צריך להלחם על כל דבר אפילו אם את צודקת.

כבר סיפרתי לכם על צבעי שיער טבעיים? חלקית כן. אז הם כבר הגיעו לעסק.האריזה שלהם מאוד יפה עם פנים של בחורות. אז החנות שלי מלאה בפני בחורות. שמתי לב, שכל פעם, כאשר אני מקבלת סחורה יש אנשים, עובדי הקניון בעיקר, ובעיקר גברים שנכנסים לעסק, מסתכלים ולא אומרים כלום...לפעמים מחיכים עומדים בלי להגיד מילה,עושים איזה מבט, מנדנדים עם הראש ואני לא ממש יודעת מה הפירוש של ההתנהגות הזאת .אני לא רוצה לנחש. אם אני נלחמת למען משהו,, אז זה בעיקר על הזכויות שלי לפרנס בכבוד את ילדיי...אולי בעתיד להשאיר להם ירושה העשויה כולה על ידי אמם הייתי רוצה שישאר להם זכרון של אמא הכל כך לא מושלמת וכל כך אוהבת...אבל אספר לכם בסוד וקצת בהומור. יוצא לי הרבה להגיד לבן שלי : אני לא יודעת הכל, בני, אין אמא שהי.א 100 אחוז. והוא אמר לי: זה לא נכון, יש אמא כזאת...את!!! אז מה אם זה רחוק מהמציאות. לא רציתי את המציאות, רציתי את המילים האלה שנאמרו כל כך בתום לב..

ראיתם את מבטו של הנשיא לשעבר בשעת נאומו. המבט של כעס בעיניו. הפנים המעוותות, הפרשה כולה אומללה, התנהגותו במשך תהליך של חקירות ובירורים על ידי משטרה. עשרות נשים צצו והתלוננו...האמת, רק לקראו את שמו די מחריד...פושע, סוטה, עברין...וגם נשיא המדינה לשעבר. בואו ניתן לבית המשפט לעשות את עבודתו. הציבור עשה הפעם את שלו ואנחנו נלך לנושאים שמחים יותר.

ג'ימס, אני במקומך הייתי מתעלמת מההערות של בעל הניק המבריק (קצב).

< אין מה לומר, תרגיל מבריק : גם להכניס מתחת לחגורה וגם למנוע תגובה. פציפיזם בהתגלמותו. >
למדתי ממך.
תמשיכי להלחם ולהיות צודקת.
אני לא פצפיסטית ומעולם לא חשבתי שזאת הדרך הנכונה אבל כשאני רואה אותך ואת החיפוש שלך אחרי מלחמות כל הזמן אז נראה לי ששכחת את האפשרות לשלום.
פשוט גימס, קצת הגזמת עם בקשות עזרה שכשניתנו לך הפכת את היוצרות למלחמות עם מי שמבקש לתת לך עזרה.
קצת דומה למלחמה בכל מחיר.
הבנת?

אני מנחשת שלא תוכלי להתאפק וגם אני אחטוף איזה מבצע קטן אם לא מלחמה כוללת.

< אין מה לומר, תרגיל מבריק : גם להכניס מתחת לחגורה וגם למנוע תגובה. פציפיזם בהתגלמותו. >

אני מסכימה עם אלונ-ציק. אני לא בשדה קרב, אבל יחד עם זאת, אסור לנו, לנשים, להרדם בשמירה על זכויותינו הפשוטות והבסיסיות. אין שום קשר למלחמה.

איזה ניק בחרת לך, ממש כבוד האישה.


העניין עם הנשיא מעניין רבות מאיתנו, ואין לו שום קשר למלחמה אלא למעמד האישה בחברה ולא מהיבט פמיניסטי או להיפך. פשוט זכיות אדם פשוטות.