אולי יעזור למישהו
גמילה שעזרה גם לי
ולמדתי אותה:
https://www.free-from-addiction.co.il/גמילה-מעישון/

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הפסקתי לעשן כי בשלב מסויים זה פשוט חנק אותי, אחרי 20 שנה של חוויות שמלוות בעישון.
אמנם זו לא הפעם הראשונה שאני שם את ההרגל הזה בצד וממשיך הלאה והאמת שלא ממש קשה כשיש מה לעשות, החי קשה לטעמי להתמודד עם העובדה שצריך לפעמים לחשוב מה לעשות כשמשעמם (צרות של ***), מכווה שהפעם זו הפעם .
בכל אופן לכל מי שמפסיק לעשן בהצלחה רבה !!!
רק משתף חוויות אישיות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הפסקתי לעשן

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כאחד שעבר מספר של גמילות בחיי אני יכול לומר חד משמעית,כוח רצון!!!כוח רצון!!!כל ה"מסביב" לא יעזור כלום,דווקא הסיגריות לא מפריעות לי,וכרגע אין לי שום רצון להיגמל,אך מי שמעוניין באמת להיגמל חייב כוח רצון.נקודה.
מאחל לכולם בהצלחה!
ואולי יום אחד אכנס לפה ואספר שגם מסיגריות נגמלתי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אחרי שלושים שנה של עישון כבד נגמלתי כי רציתי באמת...זה מצליח רק מרצון לא מתסכול...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

"הפסקת עישון" abrahamson.co.il

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מעבר לכך פיזית אני נגמלתי אבל בראש נשאר געגוע וזה לא קל בכלל!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אז זהו. שאין דרך קלה להפסיק לעשן, (מהניסיון שלי) כל הדרכים מובילות לתהליך ארוך ומתמשך שאין לו סוף. גם היום לאחר 10 שנים ללא עישון אני נאלצת להתמודד עם התשוקה בכל יום מחדש.

תקני לו את "הדרך הקלה להפסיק לעשן". אולי יעזור?

אם כבר בילדים עסקינן אז רציתי שתדעו כי בני הבכור שאף השבוע את הסיגריה הראשונה שלו לריאות ולא עזרו לי כל השיכנועים והניסיון שלי עם "הפסקת עישון" www.abrahamson.co.il וגמילה מסיגריות שארכה המון זמן. אינני יודעת איך לשכנע אותו שקל נורא להתחיל אך להפסיק זו משימה קשה ביותר.

שאם הוא קונה יותר מארבע חבילות בשבוע אני נותנת לילדים 100 שקל על כל חבילה נוספת שהוא קונה כדי לקנות להם המון ממתקים ולחסל אותם
בקריאה הראשונה היה נדמה לי שאת מתכוונת לחסל אותם - את הילדים... כאילו, אם כבר סיגריות אז שיהיה כבר גם ממתקים ויאללה הילדים מחוסלים

שאם הוא קונה יותר מארבע חבילות בשבוע
עכשיו תחזירי אותו לשתיים המקוריות

לא מבינה יותר מדי בנושא, לי פשוט נמאס מהסיגריות של בעלי. בשנתיים האחרונות הוא השליש את כמות הסיגריות (משתי חבילות בשבוע לשש חבילות) ובמקביל שני ילדי הקטנים התחילו לסבול מקוצר נשימה, אז אחרי ששיגעתי אותו לא מעט בנושא הודעתי שאם הוא קונה יותר מארבע חבילות בשבוע אני נותנת לילדים 100 שקל על כל חבילה נוספת שהוא קונה כדי לקנות להם המון ממתקים ולחסל אותם. לא להאמין אבל בינתיים זה עובד.

אז אני יודעת שאולי אני לא צריכה להתערב ואולי זה צריך להגיע ממקום טוב יותר ובלי כפיה ואם אהבה אבל אם זה עובד אז שיקפצו כולם (-8
בסופו של דבר מסיגריות לא רק הוא סובל אלא גם אנחנו..

שיקראו "הדרך הקלה להפסיק לעשן" שבע פעמים. בפעם השביעית זה עובד.

כפייה עצמית מנוגדת לחלוטין לאהבה עצמית ולכן היא אינה מסייעת בגמילה אמיתית מסיגריות.

אולי. אבל בשביל להפסיק לעשן צריך להפסיק לעשן. קשה ללכת מסביב לעניין עצמו: אי אפשר להפסיק לעשן בלי להפסיק לעשן. (מעשנת כבדה לאללה בעברי.)

נקודה מעניינת את מעלה. אני עובדת עכשיו עם כמה אנשים בגמילה מסיגריות או גראס. וכמה שנגמלו לחלוטין. זה איזון מעניין בין לאהוב את עצמנו ולא לכפות מדי על עצמנו, לבין להפסיק את ההתמכרות שכל כך מקשה עלינו. לא פשוט.

בהצלחה! אחד הדברים שאלן קאר מדבר עליהם ומאוד נכונים זה הרעבת "מפלצת" הניקוטין. שנה אחרי ואני כבר לא רוצה סיגריה כמעט אף פעם וגם הרגשות נהיו הרבה יותר רגועים. כל פעם המרוויחים בין משבר למשבר של רצון לעשן גדלים עד שהם כמעט נעלמים

רותם מהממת, כל הכבוד! צריך הרבה אומץ כדי לקבל החלטה כזו, ומי כמוני יודעת.
מחזיקה לך אצבעות ושולחת חיבוק מרחוק.

את יכולה לדבר עם זאב ב. הוא תומך בנגמלים מעישון ובטח ישמח לתת לך עצות.

הפסקתי לעשן בליל הסדר, כך שבימים אלה ממש עוברת את התהליך.
ביום-יומיים הראשונים הרגשתי עצבנות וחוסר שקט, יום למחרת הרגשתי עצב גדול, ובכיתי הרבה. בין לבין, אני מוצאת את עצמי רוצה לעשן, ואז מזכירה לעצמי שאם הייתי מעשנת עכשיו, היה לי ריח מגעיל בפה, העלייה בדרך הביתה הייתה נעשית במאמץ ובקוצר נשימה וכו. בכל פעם שרוצה לעשן לוקחת אוויר מלוא הריאות, משתאה, מתפלאת ונהנת לגלות שהרבה אוויר נכנס. בכלל, מדהים אותי לגלות כמה מהר (כבר יום למחרת), התחלתי להרגיש ממש טוב מבחינה פיזית, ועשנתי לא מעט ובמשך זמן רב.

קראתי את הספר "הדרך הקלה להפסיק לעשן" של אלן קאר (ולא בפעם הראשונה), הדרך שבה הוא מציג את הדברים עוזרת לי מאוד. אם יש לך אפשרות לקרוא את הספר, אני חושבת שזה יכול לעזור. הרבה עידוד, הרבה "כל הכבודים", הרבה התייחסות לחיובי, תוך מתן לגיטימציה לרגשות שעולים.

אגב עצב - לפי הרפואה הסינית, הרגש שמתקשר לריאות הוא עצב. אולי עצם זה שהריאות מתחילות בתהליך של התנקות, עולה העצב.
אני בכלל מרגישה שהעישון גרם לי "למסך" על הרבה רגשות, "לעמעם" אותם. עצם הפסקת העישון "מוציאה אותם לאור", חושפת אותם והם נחווים כפי שהם, במלוא עוצמתם, בלי הפילטר של הסיגריה. אני מרגישה שיש משהו בלפגוש את עצמי מחדש, ויודעת שאחרי שה"שמיכות" של הכעס והעצב כבר לא יהוו כיסוי, שמחה גדולה ורוגע יקבלו את מקומם הראוי.

סיגריה היא לא חבר, בטח לא טוב. סיגריה היא רעל. היא לא איבר שנגדע מהגוף, אבל היא יכולה להביא למצב כזה.
כל הכבוד לחבר שלך, הוא נפרד לשלום, ולא להתראות מהתמכרות ערמומית ונבזית. זה מאוד מאוד יפה מצידך שאת תומכת בו. זה היה לי נחמד לדעת שיש לי כזאת חברה שהעניין הזה חשוב לה בצורה כזו.

אולי להוציא את הכסף מהחבילות היומיות שנחסכו על משהו נעים...

אני תומכת בחבר שנגמל מסיגריות בימים אלה.
מבקשת רעיונות לתמיכה בו. (הוא היה מעשן כבד)
איזה תופעות היו לכם בגמילה?
הפרידה מהסיגריות גורמת לכל כך הרבה צער, כמו מהחבר הכי טוב, או איבר בגוף שנגדע. שלפעמים מתחשק להגיד לו קח, תעשן, רק אל תהיה כל כך עצוב \עצבני\מיואש\רעב...
כל עצה או תופעה שהייתה לכם כשנגמלתם אני רוצה לדעת עליה. תודה ובהצלחה לכל הנגמלים. אני גם כבר לא מעשנת וכל כך שמחה על כך!!! אבל לא היו לי תופעות קשות כי נגמלתי בהריון. אבל כבר חמש שנים, טפו טפו, ובכלל לא רוצה לעשן.

מכירה כמה אנשים שנגמלו בעזרת הספר של אלן קאר (לא הלן).

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום כולם:

רציתי לחזק את מי שמנסה להפסיק בדרך שלי להפסקה(כבר שנה ו-7 חודש).
פעם אחת קראתי את הספר של הלן קאר והמשכתי לעשן אם כי אני זוכר שבימים הראשונים לאחר הקריאה ניסיתי לצמצם.
בפעם השניה שקראתי את הספר(שנתיים אחרי הפעם הראשונה), כבר ממש רציתי להפסיק לעשן והאמת כבר פחדתי מהסיגריות אז הסתגרתי בחדר שבת שלמה וסיימתי את הספר.מאז לא נגעתי בסיגריות .
באמת שלא האמנתי שיש סיכויי שאוכל להפסיק כי הייתי ממש ממש שואב סיגריות לעומק ולרוחב מהנאה.עד היום אנשים לא מאמינים.וזה דיי מהנה לדעת שאנשים חושבים שיש לי כח רצון חזק.
בקיצור הספר עובד חזק על היפנוזה ואני לקחתי כמה משפטים כגון" הסיגריה לא ממלאת אף חלל, היא יוצרת את החלל" ושיננתי והפנמתי אותם וגם חזרתי לקרוא ולהחזק בספר(סימנתי לאורך הקריאה עם טוש זוהר משפטי מפתח כדי שאוכל לחזור אליהן).

בהצלחה לכולם ואחרי שנה וחצי אני יכול להגיד לכם שאני נושם סוף סוף ומחייך הרבה יותר, כל טוב

הי,
אני סיימתי לעשן לפני לדעתי יותר מחמש שנים.
נעזרתי במסטיקים של ניקוטין וירדתי בהדרגה. כל פעם שרציתי סיגריה לקחתי מסטיק. המסטיקים מגיעים במינונים שונים. התחלתי בהכי חזק וירדתי לאט לאט. במקביל הלכתי לפגישות של 12 הצעדים ונעזרתי גם בהם.הפגישות הן ללא תשלומי חובה. טיפלתי בפן הריגשי והנפשי של ההתמכרות שם, ובפן הפיזי ע"י המסטיקים.
בהצלחה!

אחרי כל מיני נסיונות הגעתי לספר המופלא של אלן קאר . קראתי אותו וכשסיימתי את הספר כבר לא רציתי לעשן!
כבר באמצע הספר אתה מרגיש קצת טיפש עם הסיגריה ביד .
עכשיו השכן שלי קורא אותו , זה מדהים : הוא שוכח להדליק סיגריה , עד לפני שבוע הוא לא היה זקוק למצית כי היה מדליק אותן אחת בשניה

מה לגבי הדחף לאכול המון אחרי שמפסיקים לעשן?
ומה עושים אחרי חודשיים של הפסקת עישון ופתאום בא שוב הרצון והחשק לעשן ולא יעזור כלום?

שיהיה בהצלחה לכל הנרשמים
ממליץ בחום על השיטה מכיוון שראיתי אנשים מכורים מפסיקים לעשן לאחר שקראו את הספר

שלום לכל
ביום שני ה-7.9 בשעה שמונה בערב
יתקיים ערב מבוא קצר וחינמי - של הדרך הקלה להפסיק לעשן
הערב יתקיים ב"בית קולין" בנווה איתן-
ואחר כך כשיהיו מספק נרשמים נקיים כאן גם סדנה- בערך שבועיים אחר כך
ו.. גם אני קראתי את הספר, לאחר המלצה מכאן מהאתר, והפסקתי מיד אחר כך.

_לינור
קראת את הספר?_
כן קראתי.
אני גם ממליצה עליו מאד, ועם זאת, עומדת על שלי
שללא החלטה נחושה מבפנים של "אני מפסיקה" זה לא עובד.
אני הצלחתי להרגיש את זה כ"כ חזק שבימים הראשונים של הגמילה,
כשהיתה מגיעה המחשבה "אוף, בא לי סיגריה", הדבר הבא שבא בעקבותיה
(אמיתי לגמרי!) זה האמירה מבפנים שאני כבר לא עושה את הדבר הזה יותר.
אני עישנתי יותר מ- 20 שנה .
קופסה ליום.

שניהם מספרים שלפעמים בלילה הם חולמים (כל אחד בניפרד) שהם גונבים סיגריה
אני גם חולמת בלילות האחרונים על זה.
זה מין חלומות שבהם אני מוציאה סיגריה בנונשלנטיות, ומתענגת עליה
ולמראה פניו המזועזעות של בעלי (בחלום), אני מסבירה שלו שסוף סוף הגעתי למצב
של לעשן סיגריה מדי פעם.
יש לי עוד הרבה להגיד אבל חייבת לרוץ

עורבני, אולי כדאי לך לקרוא את הספר, (אם לא קראת). זה יכול לעזור לתחושת המאבק נראה לי.

סיפור, שני קרובי משפחה, קרובים מאוד ונשואים יחדיו, הפסיקו לעשן ביחד (מחויבות הדדית עוזרת לפעמים).
שניהם מספרים שלפעמים בלילה הם חולמים (כל אחד בניפרד) שהם גונבים סיגריה. הם לא מעשנים למעלה מ 12 שנה.
הוא, מתעורר בזיעה קרה, מפוחד ומזועזע שחזר לעשן.
היא, נהנית מכל שחטה חלומית, ומתענגת עליה...
גם אני נאבק...
גיליתי שצריך להפסיק לעשן הכל, לא רק טבק. חלופה שמצאתי: מקלות אקשוש (שורש אניס) שקונים בחנות וניתן ללעוס ולענות על העיסוק האוראלי והעיסוק באצבעות.
עדיין אני נאבק מש קשה וגונב סיגריה פה ושם. זה אחרי שהתחלתי ללכת לחדר כושר (ריצה של 6 ק"מ פעמיים בשבוע) וכו'...
זה פשוט מאבק, לא נעים לי להסריח, אין יותר פשוט מזה.

לינור
קראת את הספר?
מכורה,
גם אני ממליצה לך לקרוא, בלי לחשוב על להפסיק לעשן. פשוט לקרוא בקצב שלך, לעשן כרגיל והשאר עשוי לקרות מעצמו.
תארי לך פתאום להיות אשה לא מעשנת (לא כמו מישהי שהפסיקה אלא כמו אחת שעישון פשוט אינו חלק מחייה, ככה, בלי שום מאמץ, חופשיה)
אין מה להפסיד.

תודה לכולכן על התשובות, האמת היא שאני מפחדת להתחיל להפסיק לעשן
אקח לי עוד קצת את הזמן.

מכורה

השאלה היא האם אפשר להיגמל מהסיגריות רק כי אני יודעת שזה לא בריא ולא בגלל שאני רוצה?
התשובה היא- לא!
את תצליחי להיגמל רק כשתחליטי.
את לא תוכלי גם לעשות את זה בשביל אפ'אחד אחר
(בעל שסובל מזה, תינוק בבית וכו')
רק כשתחליטי.
צר לי על הנחרצות אבל זה הקטע שלנו המכורים..

(לינור הלילה חלמה שהיא מעשנת סיגריה. אחרי שנה וחצי של הפסקה) (ההפסקה היא מציאות לא בחלום).

אני עכשיו מתמודדת עם גמילה ממתוקים(ראי דף במה חדש) אבל רציתי לספר שהייתי מכורה כ-ב-ד-ה לסיגריות ולפני כשבע שנים הפסקתי לחלוטין לעשן, בקלות רבה,עם הספר של אלן קאר.
יש שם פרק שבו אמורים להדליק סיגרייה אחרונה ולהיפרד ממנה בעישון אחרון ואיטי.
לקחתי 3 שכטות ולא יכולתי יותר,כמעט הקאתי את נשמתי, זרקתיאת הסיגרייה לפני שסיימתי אותה למרות שידעתי שהיא האחרונה בחיים.
לא זוכרת מה בדיוק היה שם בספר הזה, רק זוכרת שהיה שם משהו חזק.
בהצלחה !

אני בדיוק קוראת את הספר. ממליצה לך מאוד לקרוא אותו. ברור שאם את לא רוצה להפסיק- יכול להיות שזה לא יעזור, אבל הספר לא עובד על לשכנע שזה לא בריא. להפך- הוא אומר שם כמה שזה לא עוזר למעשנים להפסיק, כי הרי מי לא יודע שזה לא בריא? העבודה שלו בספר היא על להבין יותר טוב את ההתמכרות ולהשתחרר משטיפת המוח. בהצלחה @}

בימים האחרונים יצא לי להתקל באתר בספר של אלן קאר על הפסקת עישון
השאלה היא האם אפשר להיגמל מהסיגריות רק כי אני יודעת שזה לא בריא ולא בגלל שאני רוצה?

גמולה_ טריה
גם אצלי אותו הדבר, רק שאני כן אוכלת קצת יותר, נגמלתי לפני שבועיים...
באמת אני חייבת את הספר הזה...
צריכים להיות חזקים

מצטרפת לממליצים על הספר. הפסקתי לפני שלושה שבועות וזה אכן קל יותר ממה שנדמה. לא אוכלת יותר מהרגיל, קצת רבה יותר עם הבנזוג/ילדים/קולגות. מבקשת סליחה וזה יעבור גם. עישנתי קופסה ביום. מעשנת הרבה שנים (אם כי הפסקתי בהריונות למשך שנה בערך).

לגבי השאלת הספר - הספר עולה כמו 4 קופסאות סיגריות, תבינו את האבסורד לבד... גם מי שנגמל עדין צריך את הספר לידו לתקופת התחזקות (מודה ומתוודה, הסיגריה של 5 אחה"צ עם קפה על המדרגות בחוץ מאוד חסרה).

מאחלת הצלחה גדולה לכולכם ועידוד זה אפשרי באופן קל ופשוט.

הי אולי יש כאן כאלה שמוכנים להשאיל את הספר הגאוני לתקופת מה?

רבאק עברה כמעט שנה מאז ההודעה האחרונה שלי כאן ועוד לא הפסקתי לעשן...
כמה תיסכול...

לא הפסקתי מעולם. בהריון עישנתי שתי סיגריות ביום. המקסימום שלא עישנתי כלל זה אולי שלושה שבועות (אחרי ניתוח).
בכל זאת למדתי מאוד עם השנים וההריונות להתאפק ועל זה ממליצה.
פשוט כשבא להתאפק ולדחות את זה לעוד שעה, לעוד שעתיים. תרגיל טוב לנפש ו...גם לגוף.
אחר כך כבר יותר קל עם זה וזה הופך להיות טבע שני (ההתאפקות).
פעם עישנתי הרבה והיום 5-6 סיגריות, ולא גומרת אותן עד הסוף (כמעט תמיד), אז אולי זו דרך ואולי לא אבל אם אולי כן אז יכול להיות שביום שכבר אחליט שזהוזה יהיה לי יותר קל כי אני כבר יותר מתורגלת בהתאפקות.

מה קורה עם התמכרויות לעישון לא רק של סיגריות?
(והמבין-יבין (-; )
אצלי זאת הבעיה העיקרית, וההתמכרות נראית לי חזקה יותר מסיגריות. סיגריות באמת מגעילות אותי, אבל בערבוב מהיר עם משו "טוב", זה פשוט קשה לי מאד לסרב.
אני יודעת שההתמכרות היא נפשית, אצלי גם קיצוני - מהבוקר עד הלילה,
אבל ככ הרבה פעמים ניסיתי להפסיק, ועוד טרם הצלחתי...
אני יודעת שגם אם אפסיק לתקופה ארוכה (עוד לא הפסקתי למעל 8 חודשים)
תמיד זה יהיה פיתוי בשבילי.
ממש מייאש.
רוצה להפסיק גם מסיבות בריאותיות, וגם מסיבות רוחניות (חושבת שזה ממש מעכב צמיחה רוחנית, ההיפך זה מאפשר מין פסק זמן)
וגם בגלל הילדים...

טוב לא נעים לי להגיד
אבל אחרי כמעט 3 שנים, בגלל שהיה לי כ"כ קשה כאן בקיץ.
עישנתי סיגריה.
ואחר-כך עוד אחת.
ועכשיו כשממש לא קל לי מצאתי קופסא ואני יורדת עליה בשלושת הימים האחרונים.
מתחבאת מאישי - אבל בכל זאת נתפסתי.
כן , כרגע אני מעשנת. מוסיף לי לבאסה !
מקווה שאפסיק מהר מהר

במרגיעון - כולנו זקוקים לחסד

ממליצה בחום על הדרך הקלה להפסיק לעשן- אלן קאר
כבר דובר עליו כאן
אני רוצה להוסיף שכדאי לקרוא אותו גם מי שלא רוצה להפסיק לעשן,
ככה בשביל החקירה התודעתית.
ספר ששינה את המבנים הפסיכולוגיים שלי לעד.

אני מעשן כבר 6 שנים בערך קופסאה וחצי של נובלס ביום ובעקבות גישוש אחרי חזירי בר לפני 48 שעות החלטתי להפסיק לעשן. זה קשה. נורא. אני רוצה לעשן כל הזמן ובמקום זה אני אוכל כל הזמן. רק חושב על סיגריה כל היום. מצד שני אני יודע שלטווח ארוך אני רוצה להיות בנאדם לא מעשן ואני רוצה את הפלוסים של חוש הריח, הטעם והכושר. אבל זה כל כך כיף לעשן!!! וכל כך קשה לא לעשן... נשברתי פעם אחת ב48 שעות האלה ועישנתי סיגריה אתמול בערב. זה אומר שנכשלתי? שלא אצליח להפסיק? ההשתוקקות הזאת לסיגריה תעבור מתישהו??? מה עושים? איך מפסיקים לחשוב על סיגריות ומתמקדים בכל השאר שוב? לא רוצה להכשל בזה. לא רוצה יותר לעשן.

תודה

פלונית ו אופיר א, ממליצה לכם בחום לקרוא (או לגמור לקרוא) את הספר.
זה עושה את כל ההבדל.
באמת אפשר להשתחרר מזה ולא להמשיך לרצות "רק עוד שאכטה אחת" יותר בכלל!
אני מעשן רק 2, 3 סגריות ביום
זהו שזה לא משנה.
או שאתה מעשן או שלא. בטח ובטח כשזה יומיומי ואתה כל הזמן במאבק עם לעשן רק עוד קצת.
איך אומרים לא לסגריה?
תפסיק להיאבק.פשוט תעשן ותקרא. זה באמת הרבה יותר פשוט ממה שנדמה.

אישתי שתחיה, קנתה קופסת סיגריות לסוף שבוע. זה אחרי כמב שבועות שדי נגמלתי. היא אמרה שהיא תחביא את הקופסא אבל אני חלש אופי, אם אני רואה אותה מעשנת, גם אני מצית סגריה.
יש לי חבר טוב שמעשן. בסוף השבוע הוא ישן אצלנו וכמובן שלא הצלחתי לעמוד בפיתוי.
אתמול קניתי חפיסה. אומנם אני מעשן רק 2, 3 סגריות ביום אבל התחלתי לכחכך ואני מקווה שלא אחזור למרות שכבר הייתי בסרט הזה.

איך אומרים לא לסגריה?
איך אני רואה מישהו שקרוב אליי מלקק גלידה מול עיני ושלא אתפתה ללקק 'בקטנה' גם?

הפלונית מלמעלה
הימים האחרונים משום מה קשים לי שוב ואני ממש מתמודדת עם החשק לגנוב שלוק מסיגריה.
אבל אני יודעת ששלוק אחד שווה - לחזור.
נראה לי שגם בעוד 10 שנים אני ארצה את הסיגריה הזו. או שאולי אופתע.
תדעו לכם המפסיקים - תזכרו כמה רע זה לעשן.
אני רואה היום - התלמידים שלי מעשנים - וקשה לי לומר להם לצאת החוצה - בכל זאת, זה שעור ציור ואני יודעת - כמה הסיגריות למכור מחזקות את יכולת היצירה - מה לעשות זו האמת , רק אחרי שנתיים ו.. ללא סיגריות אני מסוגלת קצת לחשוב וליצור בלעדיהם.
ועדין הן חסרות, אז אני סובלת שם - מתמודדת עם היצר ועם החשק והפיתוי ובנתיים עומדת להם - ובודקת למה הפסקתי וכיצד רק שאיפה קטנה תחזיר אותי לשיעבוד הנוראי הזה , לחוסר היכולת לבחור.

כשמפסיקים - המלחמה קשה - אבל חשוב לזכור שזה לא נסיון - אלא מלחמה על החיים שלנו - על איכות החיים - ולא מלחמה שמסתיימת עכשיו אלא תמשך זמן די ארוך, ויש לעמוד על המשמר.
בהצלחה לי ולכל המפסיקים.

עוד נגמלת, את כבר הצלחת!!! מזל טוב{@
תמשיכי להינות ותחושת השחרור ודאי תלך ותתעצם.
רק בריאות:-)

גם אני הפסקתי-אתמול,בעזרת הספר-הדרך הקלה להפסיק לעשן המדובר.ללא ספק ספר מדהים.
בכלל לא חשבתי שאני רוצה להפסיק לעשן עד שקראתי אותו.גם אני ניסיתי לא לגמור אותו-מתוך נאמנות לסיגריות ולעשן...אבל קבעתי לי תאריך ונתתי לעצמי משהו כמו חודשיים להתבשל עם זה.עם או בלי ספר-ההחלטה היתה להפסיק.ועכשיו שהתאריך הגיע התחושה היא שמישהו הפיל את זה עליי,במובן הטוב-כאילו זו עובדה בשטח ואין לי מה לעשות בענין.הספר עזר לי לשנות את נקודת ההתיחסות שלי לכל ענין העישון.
לא שזה קל,אבל זו התמודדות כמו כל התמודדות אחרת בחיים,ולא בלתי נסבלת כמו שאומרים עליה....
הלוואי שימשיך ככה(סה"כ עבר רק יום) ושאני אצליח!!!!

פלונית, את נהדרת. כל הכבוד. נותנת השראה.
אני הפסקתי לפני 3 שבועות. לא הפסקתי לגמרי, פה ושם אני מעשן סיגריה. הפסקתי לקנות סגריות ויש את המקומות האלה שאפשר לקנות סיגריה בודדת. אז אני מעשן אחת ליומיים ומתענג עליה. למען האמת, בשאיפה הראשונה והשנייה, אני מתענג אבל אחר כך אני מרגיש שאני מעשן סתם אבל בכל זאת לא זורק את הסגריה אלא ממצה אותה עד תום.
ההרגשה שלי טובה. התחלתי לעשות כושר לפני שבוע ואני מרגיש שיפור נהדר בנשימה שלי ללא הסגריות. זה כיף לא להשתעל בזמן הפעילות ואחרי.
ויש עוד רבדים, העשון ליד הילדים ועוד...

כבר שנתיים ושלושה חודשים לא מעשנת.
אחרי המון שנים של עישון. 25 שנות עישון.
ואת כל ההריונות עישנתי, וילדי נפגעו מכך.
וסבלתי וקיללתי, ופחדתי נורא שמשהו זוועתי יקרה לי , וממש לא יכולתי יותר - ובכל זאת עישנתי.........
עד ש.. ביקשתי מאלוהים בראש השנה בזמן תקיעת שופר - וכן,
זה קרה מאותו רגע לא עישנתי.
וכן, אני רוצה לעשן. אבל גם לא.
מתגעגעת למנוחה שיש בסיגריה.
לא מוצאת את המנוחה הזו, והיא חסרה לי, המנוחה השיכחה, ההתמכרות...
אבל כל כך נהנת מכל השאר
אהבת החיים יותר מלאה
הבוקר יותר נעים, הריחות - ריחות.
ולאוכל יש טעם.
אבל..חבל שאין סיגריות שלא מזיקות.
ובכל זאת ממליצה לכולם לרצות באמת לרצות להפסיק, ולבקש באמת להפסיק.
אני מאמינה שבקשות מתמלאות.
ושניסים קורים.
חנוכה שמח.

אני ממליץ לך בכל זאת לקנות את הספר.
לצערי לא סיימתי את הספר ובחרתי שטוב לי לעשן.
לפני עשרה ימים שוב הפסקתי כי הרגשתי כמה רע זה עושה לי.
הפיתוי הוא אדיר.
כל הזמן מלווה אותי התחושה של לרצות לעשן.

ההודעה האחרונה כאן הייתה באוגוסט ועכשיו כבר דצמבר. הלילה החלטתי לנסות להפסיק לעשן, באופן פתאומי. קרוב משפחה שלי הגיע לאחרונה לבי"ח במצב קשה עקב סיבוך מגעיל בריאות, ואולץ להפסיק. זה לא מה שהשפיע עלי. אני בת 30, בשבועיים האחרונים סובלת ממשהו שאף פעם לא היה לי, כאבים מטרידים בבטן העליונה, בצלעות, ב"מפתח הלב". הרופאה שלחה לבדיקות, אולטרא סאונד יצא תקין, אבל היא אמרה שאולי זה כיב קיבה. נתנה כדורים נגד חומציות. בינתיים זה ממשיך, וממש לא בא לי עדיין לחזור לקופ"ח שיפנו אותי לבדיקות חודרניות. הלילה בדקתי באינטרנט אם יש עצות בנושא טיפול עצמי. ממש הופתעתי לגלות שממש מזהירים מפני עישון בהקשר הזה... אז מה כבר לא קשור לעישון?? אפילו לא לקחתי סיגריה אחרונה, פשוט נמאס לי כבר מהרעל הזה! יש לי ניסיון קודם בהפסקת עישון, הפסקתי לשלושה חודשים בכוח הרצון, אבל הייתי מוקפת מעשנים וברגע של לחץ לקחתי אחת ומשם הסכר נפרץ. אני מקווה שהפעם אני אחזיק מעמד. היו כאן למעלה כמה עצות טובות (לגבי הרגלים חלופיים) ואולי אני אחפש את הספר (אם אני ארגיש שאני מוטרדת מהעניין ומתחילות לכרסם בי מחשבות כפירה). אני מקווה להצליח ובמיוחד שכבר יפסיקו הכאבים, באמת נמאס לי מזה.

כשאני עובד בחו"ל, אני מוצא הרבה זמן לקרוא, (מה שלא קורה כשאני בחיי השגרה בארץ. השבוע אנחנו בחופשה משפחתית, (חבל שלא לקחתי את הספר איתי). לא לקחתי איתי סגריות. אני נמצא בחברת לא מעשנים, מה שיכול להקל עליי לא לעשן.

PLAN B.
להמשיך לקרוא תוך כדי עישון. כמו ההוראה המקורית של הספר. פשוט, בלי להתחכם.
תמיד אפשר לא להפסיק לעשן.
לקרוא עד הסוף ואולי, רק אולי , בסוף כבר לא יתחשק לך...

שלושה שבועות עברו. אחד הדברים שנכתב בספר שישנם אנשים שבאיזה שלב בספר מחליטים כי הם רוצים להפסיק לקרוא את הספר כי הם מפחדים להפסיק לעשן. אולי כי טוב להם מכדי להפסיק? כל אחד והסיבה שלו. כשאני רקאתי את הספר החלטתי לקרוא אותו עד הסוף. החבר שהמליץ לי עליו קרא אותו בארבעה ימים וזה חצי שנה שהוא לא מאמין.
היום עישנתי 8 סגריות.
הפסקתי לקרוא כשהגעתי לאמצע הספר, לא ברור לי למה. פה ושם שונררתי סגריות ואמול קרתה לי הטעות מהרה שקניתי קופסא. לא היה לי נעים לשונרר מהשכנה שלי אז קניתי לי. הקןפסא תגמר תיק תק ואז מה? סביר להניח שאקנה עוד אחד.
כל מה שקראתי הלך לטמיון.
איו לי PLAN B.

אני יושב עכשיו במרפסת, רוח בריזה נעימה ואני מת אבל מת לסגריה. גם תמיד שאני מכין לי אספרסו, אני מת לסיגריה בצד. השבוע נמנעתי ממשקה זה כמעט לחלוטין רק כדי לא להרגיש את הצורך העז בסיגריה.
תמיד לאחר ארוחת הצהרים יש את ההרגשה הזו בפה שלא אוכל אף פעם לתאר אותה ללא מעשנים.
אחד הדברים שעלולים להרוס את הצלחת העישון הינו העובדה שיש לי עדיין סגריות בבית ויתרה מכך שבת זוגתי עדיין מעשנת. אמרתי לה שכשהיא מעשנת זה כמו לאכול גלידה איטלקית משובחת מול עיני בלי שאוכל לקבל אפילו לק אחד קטן. עדיין לא סיימתי את הספר, נראה לי שזה עוד ייקח זמן, אני לא תולעת ספרים. לפי מה שחבר שלי אמר, כשאסיים את הספר, לא ארגיש גירוי גם אם יעשנו לי כל הזמן מול הפנים. כשזה יקרה, אספר לכם על כך.

זה מתחיל להראות לי במו בלוג, על החוויות שלי מהגמילה.
גמילה, כמו נרקומן. אינשאללה שאצליח.

אספר בקצרה ואקוה שארחיב בהמשך.
הספר עוסק במתן הסברים לכל המיתוסים הקיימים באשר לעישון סיגריה.
אין חלק בחיים שלא מוזכר שם והשיטה בספר שונה מכל מה שאומרים לנו תמיד.
אתן לכם דוגמא. יש שם הסבר על הסכנות האורבות למעשנים המפורסמות על קופסאות הסיגריות. מסתבר שחברות הטבק מצליחות להרוויח מפרסומי מה יכול לקרות אם תעשן. רוצים להבין למה? תקראו את הספר.
חבר שלי ישב עליי די הרבה זמן שאקרא את הספר אבל הייתי עצלן לקרור את הספר באנגלית.
עכשיו כבר לא נשארה לי ברירה.
השבוע לא נגעתי בשום סגריה. אשקר אם אומר שלא היה לי צורך. היו רגעים שהתחרפנתי.
הספר לא ממליץ להפסיק לעשן לפני התחלת הקריאה, להפך, בזמן קריאת הספר תעשנו כמה שתרצו, אני לא עשנתי השבוע כי ממש לא הרגשתי טוב וחשבתי שזה ישתלב טוב עם הקריאה.

נקניק אדום, גם אני לא הרגשתי שזה מפריע לי, חוץ מהשעולים על הבוקר, חוץ מהעובדה שחשבתי לעצמי אם מישהו מריח אותי אחרי כל עישון, חוץ מהעובדה שאחרי כל סיגריה הייתי מסריח בקרב ילדיי, חוץ מזה שאחרי עישון באוטו הייתי מסריח כולי בבגדים, חוץ מזה ששלוש פעמים הייתי קרטב לתאונת דרכים בשל התעסקות מיותרת עם הסיגריה ויש לי עוד כמה סיבות. חוץ מכל הדברים האלה היה לי מאוד כיף לעשן. אין לי הסבר שיוכל להעיד למה אני נהנה מהעישון, בכל הדברים האלה מטפל הספר ועוזר לי להבין את הטעויות שעשיתי במהלך ה 18 השנים האחרונות.

סיפרתי עליו אי שם במעלה הדף
כנראה שזה היה בדף אחר.:-\

הספר "הדרך הקלה להפסיק לעשן" של אלן קאר.
מומלץ בחום.
הפסקתי לעשן בעזרתו לפני כשנתיים וחצי, קראתי אותו באנגלית לאט מאוד כדי לא להגיע לסוף. היה לי קשה לחשוב על לוותר על הסיגריות.
בסוף הגיע הסוף! הפסקתי ומאז אני לא מסוגלת להבין למה שמישהו ירצה לעשן בכלל..
תחושת שיחרור גדולה.
לדעתי אין ממש מה לספר עליו (ובכל זאת כבר סיפרתי עליו אי שם במעלה הדף:-)). מי שרוצה להפסיק לעשן - שיתחיל לקרוא.
בהצלחה.

כן ספר אופיר
על הספר

מתפרץ לדלת פתוחה (כמובן כי היא פתוחה, ואני יכול).

לפני עשר שנים, הייתי בצבא, סדירניק, ישבתי על מדרגות כניסה לביתן מסוים בבסיס, עישנתי אלאם לייט. זו היתה הסיגריה האחרונה בקופסא. עישנתי אותה עם שני חברים.
כשהסתיימה הסיגריה, קמתי. והכרזתי בקול רם (ויש לי תיבת תהודה.. בלי עין הרע..) - זו היתה הסיגריה האחרונה שלי. יותר לא מעשן.

התחילו התערבויות, על כסף, ארוחות ומה לא. בסוף ניצחתי ויצאתי מהצבא צ'אבי. המשכתי להפסיק לעשן עוד כמה שנים, ואז כשהכרתי את אשתי וניסיתי (אויי וויי) לגרום לה להפסיק לעשן בעזרת עבודה על המצפון - חזרתי לעשן.

או שאין לאשתי מצפון, או שרציתי לחזור לעשן. היום אני מעשן בערך קופסא ביום, ולמה להתכחש? טוב לי עם זה.

לאחר מסע שכנועים של חבר, התחלתי לקרוא את הספר "הדרך הקלה להפסיק לעשן" של אלן קאר.
עד היום ניתן היה לקרוא את הספר רק באנגלית אך החל מתחילת החודש, אפשר לקרוא אותו גם בעברית.
הספר מבטיח מספר שתשעים אחוז מהאנשים שקראו את הספר הפסיקו לעשן לצמיתות.
אין שם קסמים.
אם משהו מעוניין לשמוע עוד על הספר, אשמח לפרט.
דרך אגב, אני מעשן קל יחסית, 5 עד עשר סיגריות ביום.
אני נמצא כעת במחצית הספר.

מחפשת פרטנר להפסקת עישון מבחינת עידוד והתחייבות לדבר בטלפון.אימייל כאשר נטרפת הדעת.
אני עכשיו בתהליך ההפחתה, לוקחת גם תרופות עזר אבל עוד לא הגעתי ליום הקובע.
אם יש מעוניינ/ת נא לכתוב לי ל [email protected]

איך אני גורמת לקרוב משפחה שהוא חשוב בשבילי להפסיק לעשן?
כשתגלי, תספרי לי.

בסוף גזרתי לו את הסיגריות. אבל זה לא עזר.
גם אני עשיתי את זה לאמא שלי וגם לחבר שלי, אבל כעבור שנה התחלתי לעשן בעצמי....
והרבה.

עד שהחלטתי להפסיק. תוך יום- בזכות התינוקת שהיתה לי בבטן.

כשאני מאד רציתי שאבא שלי יפסיק לעשן, ואחרי שנידנדתי לו המון וזה לא עזר, בסוף גזרתי לו את הסיגריות. אבל זה לא עזר.

בסוף הוא הפסיק לבד כשהוא רצה. ככה זה בחיים, אנשים משתנים כשהם רוצים, ולא כשאנחנו רוצים שהם ישתנו.

איך אני גורמת לקרוב משפחה שהוא חשוב בשבילי להפסיק לעשן?

http://www.petitionspot.com/petitions/isurishun "עצומה לחוק נגד עישון במקומות ציבוריים"

נא להפיץ:

http://www.petitionspot.com/petitions/isurishun

מישהו שמע על אברמסון? מישהו נגמל ממנו??

התכוונת נגמל בעזרתו... נגמל ממנו זה משהו אחר
מכירה בערך 10 אנשים שנגמלו בעזרת אברמסון, כולל אחת שבכלל לא רצתה להפסיר אבל נתנו לה טיפול אצלו כמתנת יומולדת והיא אמרה "טוב, מתנה לא זורקים, אלך ואמשיך לעשן" ומאז לא נגעה בסיגריה. הוא גם נותן אחריות: טיפולי חיזוק אם צריך, ואם זה לא עובד, מחזיר את הכסף (נדמה לי)

כל פעם שמתחשק לך סיגריה תדליק\י מדורה קטנה וזרק\י את הסיגריה למדורה

מישהו שמע על אברמסון? מישהו נגמל ממנו??

כל העצות שיתנו לך אלו תירוצים ללמה את מעשנת. אם את רוצה להתחיל את דרך החיים שטובה לך ובריאה לך, את צריכה להפסיק לשקר לעצמך ולספק לעצמך תירוצים! הדרך הכי טובה שאני יכולה להמליץ לך עליה, היא לקרוא את אתגר ההרזיה של דר פיל. רק תעני לעצמך לא בקשר להרזיה אלא על עישון. הוא מעולה ומדריך טוב. אני הצלחתי!

ממליצה על שיטת IPEC

אני התחלתי לפני שבוע לקחת זייבן, ולא קורה כלום.
בנוסף, ההרגשה הכללית שלי לא טובה וקראתי שזה תרופה כנגד דיכאון.
מה קורה פה?

איך מנתקים את הרגלי היום יום מהצורך בסיגריה?
זה לא פשוט בכלל.
אני הפסקתי חלק מההרגלים כי לא הצלחתי בהתחלה (בחצי שנה הראשונה) להתמודד עם ההרגל בלי הסיגריה. לדוגמא: הפסקתי לשתות קפה, ועברתי לשתות תה לואיזה (משהו שלא שתיתי לפני כן) ככה החלפתי הרגל מושרש "קפה+סיגריה" שלא הצלחתי להפריד ולבודד את מרכיב הקפה להרגל חדש "תה צמחים בלי סיגריה". היום, 6 שנים אחרי אני שותה קפה בכיף, אפילו בירה בפאב, כל זה בלי הסיגריה.
עוד דוגמא: הפסקתי לנהוג. פשוט לא הצלחתי להתמודד עם הלחץ של הנהיגה בארצנו שופעת העצבים בלי סיגריה אז התחלתי ללכת ברגל ולנסוע באוטובוסים. ברגל ובאוטובוס אין סיגריות.
לי הייתה בעיה גם לגבי סיום הארוחה. לא ידעתי איך לסיים את הארוחה בלי הסיגריה, אז עשיתי לי הרגל של סיום הארוחה במשהו מתוק קטן - קוביית שוקולד, פרי או ממתק קטן.
הרעיון הוא להחליף את ההרגלים שקשורים ודבוקים לסיגריות בהרגלים חדשים "נקיים מעשן".
בהצלחה.

שלום לך נרקוטי החששן, הייתי רוצה לעודד אותך על יד סיפורי האישי במלחמה בסיגריות. גם אני עישנתי מגיל 15 (היום בת 30) אך אני הצלחתי להפסיק לפני כ-6 שנים. אני ניסיתי להפסיק רק פעם אחת, וללא עזרים. השיטה שלי הייתה לעבוד על האגו המנופח שלי, הוא הוא עקב האכילס שלי. פשוט שיננתי לעצמי "אם תקחי סיגריה את אפס מאופס..." ולהיות אפס מאופס בעיני עצמי ובעיני הסביבה לא חפצתי.
אני לא מתנגדת לשימוש בעזרי הפסקת עישון, לי הם לא עזרו. המדבקות הבחילוני. אבל היום יש תרופה בשם "זייבן" שמדכאת את החשק לסיגריה ועם זאת לא יוצרת דיכאון. אולי תנסה?
רק תדע שאפשר להפסיק, גם אבא שלי ואחי שעישנו שנים רבות הצליחו להפסיק, והיום כולנו משפחה של מעשנים לשעבר,
אולי לנו עזרה העובדה שאמא שלי מתה לנו בגיל מאוד צעיר (היא הייתה בת 42) כתוצאה ישירה של העישון.

לי אין שום ניסיון עם סיגריות, אבל כן יש לי ניסיון עם גמילה מכסיסת ציפורניים (תצחק, תצחק. האזובים מייעצים לארזי הלבנון. . אבל זה יותר טוב מכלום). וגיליתי שאחרי שגמרתי לכסוס ציפורניים, התחלתי לכרסם את העור שמסביבם. יעני - החלפתי הרגל רע בהרגל רע אחר. מה שהציל אותי זה להחליף הרגל רע בהרגל טוב - כל פעם שבא לי לכרסם, הייתי מקדישה לקצות האצבעות שלי דקה עיסוי עם איזה קרם ידיים. פעולה דומה מאוד - עונה על הצורך בהתעסקות עם האצבעות - אבל בריאה ולא מזיקה. אחרי שנה בערך ההרגל נמוג לו, כנראה כי בא על סיפוקו.

מסקנה? תנסה למצוא איזה הרגל אחר, שעונה על כמה מהאלמנטים של עישון, לא מזיק, וגורם הנאה.
אם זה לא מספיק - לשלב שני הרגלים חדשים. למשל: 1) כמה נשימות עמוקות עמוקות וחזקות, אולי בנוסף לאיזו מנטרה מחזקת (נניח: "טוב לי לנשום אויר נקי") 2) שלוק רציני של חלב ממותק, למצוץ אותו ישר מהטיובה שנראית כמו משחת שיניים. (מאוד מספק את יצר המציצה). אבל רק שלוק אחד! אחרת - השמנה, וזה לא לעניין.

בקשר לקפה: ניקוטין מדכא, קפאין ממריץ, כך שביחד הם איכשהו מאזנים אחד את השני. הורדת אחד מהם - יש פתאום חוסר איזון. אולי פשוט תפסיק לשתות קפה?
(המלצה חמה: תה יסמין, תה ג'ינג'ר)

אני מנסה זה מספר ימים להפסיק לעשן וגיליתי שמה שמקשה על הגמילה זה ההקשרים של הסיגריה עם פעילות שמתבצעת בדרך כלל אחריה . אחרי סקס יש צורך , אחרי האוכל יש צורך ושלא נדבר על הצורך בשתיית הקפה . מה עושים ? איך מנתקים את הרגלי היום יום מהצורך בסיגריה?

טוב ...

אני מעשן מגיל 15 ( היום 32 ) והפסקתי לפחות אלף פעמים. זה אולי מביש אבל יש לי תואר שהוא מכיל סתירה עצמית - " אלוף בהפסקת עישון" -
אז הפסקתי עם כל דבר אפשרי - אני יכול להמליץ על המדבקות כי הם באמת עובדות - אני ממש נגד המסטיקים.
אחד המאפיינים של מעשן הוא טילטול מטורף של מערכת העצבים בכל כמה שעות - כלומר סיגריה. סיגריות אלו מהוות מעין פסיקים ונקודות בחיים שלנו. המסטיקים ממשיכים את הפעולה הזאת בדיוק. המדבקות נותנות ניקוטין בקצב קבוע. זה מונע את הרצון החזק לניקוטין, אך עוזר להתמודד עם הקושי הנפשי של "העדר" פסיקים ונקודות ברצף החיים.

בהצלחה.

המלצה מחוויה אישית:

אמא שלי הייתה מעשנת כבדה. במשך שלושים שנה - 2.5 קופסאות ליום. ברודווי ארוך.
פעמיים הצליחה להיגמל למספר חודשים, וחזרה לעשן.

ואז ראתה מודעה שמבטיחה גמילה מעישון, ואם הטיפול לא מצליח - מקבלים חזרה את הכסף. בהסכם חתום.
היא הייתה סקפטית, אבל הגיעה למסקנה שגם אם תצליח חודשיים לא לעשן - כבר הרוויחה ת'כסף בחזרה (זה עלה אז 800 ש"ח).

יש טיפול אחד. ואם אח"כ עוד יש רצון לעשן - אפשר לקבל טיפול חיזוק. ואם שוב זה חוזר - טיפול חיזוק נוסף. כך עד 4 טיפולי חיזוק. אם אח"כ עדיין יש רצון, אפילו הקלוש ביותר לעשן (גם אם לא מעשנים בפועל) - הוא מחזיר את הכסף.

כולנו היינו די סקפטיים. אבל מאוד קיווינו, גם בשבילה וגם בשביל עצמנו שזה יצליח.
היא קיבלה טיפול אחד. (הוא עושה משהו אנרגטי מסוים, לא ברור מה).
אחרי שבועיים קצת הרגישה צורך - וקיבלה טיפול חיזוק אחד.
ומאז, תודה לאל, תודה לאל, כבר כמה שנים לגמרי נקיה. בלי שום צורך. בלי שום געגוע לזה. עבר לה לגמרי.
ועוד דבר מדליק - זה אפילו לא הגביר בה את הצורך לאכול יותר, או איזה תחליף אחר.

כיוון שראיתי את זה מקרוב ממש - אני יכולה להמליץ בוודאות.

קוראים לו תומר סֶקֶר. נדמה לי שהקליניקה שלו בת"א. תחפשו במודיעין 144.

אני רוצה שתוסיף את ההיפנוזה לאתר.....

ואושו אמר כך על הפסקת עישון:

"איש אינו יכול להפסיק לעשן... עישון אינו רק שאלה של ההחלטה שלך כרגע. הוא נכנס לתוך עולם ההרגלים שלך; הוא הכה שורש. ..... הוא הכה שורש בגוף שלך, בכימיה שלך; הוא התפשט לכל מקום. אין זו רק שאלה של החלטה של הראש שלך; הראש שלך אינו יכול לעשות דבר. הראש הוא אימפוטנט; הוא יכול להתחיל דברים, אך אינו יכול לעצור אותם בקלות רבה כל-כך. ברגע שהתחלת ותרגלת זמן רב כל-כך - אתה יוגי ענק - שלושים שנה מתרגל עישון! זה נהיה אוטונומי. תצטרך להסיר את האוטומטיות של זה".

ואז הוא מציע לשכוח מהפסקת העישון ולעומת זאת לנסות להבין את העישון. "לכן בפעם הבאה תעשה מזה מדיטציה".

---

ומדיטצית העישון שמציע אושו היא כזאת:

"כשאתה מוציא את חפיסת הסיגריות מתוך הכיס שלך, תנוע באיטיות. תיהנה מזה, אל תמהר. היה מודע, דרוך, עירני. תוציא אותה לאט, מתוך מודעות מלאה. לאחר מכן תוציא את הסיגריה מהחפיסה מתוך מודעות מלאה, לאט - לא בדרך הישנה והנמהרת, הדרך הלא מודעת, המכנית. תתחיל להקיש עם הסיגריה שלך על החפיסה - אך באופן ערני מאד. תקשיב לצליל, ממש כמו שאנשי זן עושים כשהמיחם מתחיל לשיר והתה מתחיל לרתוח.... והניחוח. לאחר מכן תריח את הסיגריה ואת היופי שלה.....
כן, היא יפה. הטבק אלוהי כמו כל דבר. תריח אותו; זה ריחו של אלוהים......
תשים אותה בפה שלך מתוך מודעות מלאה, תדליק אותה במודעות מלאה, תיהנה מכל פעולה, מכל פעולה קטנה, ותחלק את זה למספר הרב ביותר של פעולות האפשרי, כך שתוכל להיהפך למודע יותר ויותר.
אז תיקח את השאיפה הראשונה: אלוהים בצורה של עשן. ......... תמלא את הריאות שלך לעומק - זאת פראנאים. ...... אחר-כך תשחרר את העשן, תנוח, קח עוד שאיפה - ותמשיך לאט מאד"

ועוד אומר אושו, שאם נוכל לעשות זאת, נופתע, כי במהרה נראה את הטיפשות שבעישון. לא משום שאחרים אמרו שזה רע. אלא משום שנראה זאת מתוכנו - לא דרך הראש, ההבנה האינטלקטואלית, אלא מתוך כל ההוויה שלנו.
בהצלחה .

<טל מודה שמעולם לא עישנה ולכן נדרשת לדברי אחרים בסוגיה זו, ואינה מדברת מתוך התנסות אישית. נגמלת באומץ מעישון פסיבי>

אהה,
לא השוויתי, אבל יש להשוות ועוד איך.
פעולת העישון - היא יניקה. משמעות העישון מבחינת הסמל היא יניקה מהבריאה בכבודה ובעצמה. שכן את אותה נשימה (נשמה) אנו חווים עם עשן בצורה יותר - איך נאמר מוחשית.
אבל נחזור להשוואה הקודמת שעשיתי - וזו היתה בין ילד שנדרש להגמל (למרות היותו מכושף מחלב אימו) לבינך - כאחת שדורשת מעצמה להגמל.

ולעניין הכישוף וההתמסרות אל הטבק. הכל נכון, אלא שגמילה מטבק (או יותר נכון מטבק + שבע מאות אלף כימיכלים ממכרים ששמים בסיגריות) ככל גמילה אחרת מחייבת שינוי דפוס. שינוי דפוס אם כך מחייב שינוי גישה או שינוי נקודת המבט.
היות ולפני ארבע שנים עזבתי את העישון, ולפני כאחד עשר חודש חזרתי לעשן, ולפני כחודש עזבתי שוב את הסגריות, וכעת אני יודע בוודאות מלאה שאני יכול לבחור בזה או בזה [למרות שהגוף הפרטי שלי אינו מחבב סולניים (טבק בכללם)], נדמה לי ששינוי נקודת המבט שנדרש כאן הוא הפניה אל אותו הרגל במבט אוהד. דווקא אותו הרגל של עישון הסגריות שמתבצע כבדרך אגב, באופן אוטומטי, מניח בפנינו תועלות רבות מכפי שאנו מוכנים להודות, מאפשר טכסיות מחזורית ועקבית סביב הרגלים נוספים. העישון מאפשר הרמת מסך עשן. זה נדרש דווקא כשטוב לנו. שחס וחלילה לא נרגיש טוב מדי. אחרי שמלאנו את הבטן, כשאנו נינוחים, אחרי מין וכד'.

כאן, לאחר למידת ה"גיר האוטומטי" של העישון, יש להעלות למודעות כל סיגריה שאנו מעשנים. מתוך מודעות זו לכוון את העישון לתהליך שיש בצידו הנאה צרופה והתכוונות מלאה. כל סיגריה אם כך תהפוך להיות טקס פרטי (בין האדם לעצמו). זו התחלה לגמילה מלאה, פשוטה ויעילה.
על פני גמילה של רסון או התאפקות.
אני מכיר אדם שלא מעשן כבר 37 שנה ו- מת לסיגריה.

_שעישון מוריד את רמת המוסר שבין אדם לעצמו. אין לי ספק שזה נכון.
לכן בדרך כלל יותר כיף לשבת עם אנשים שכן מעשנים, יותר מצחיק, פחות כבד, יותר יצירתי, יותר נינוח .
יצירתיות סותרת מוסר? באיזשהו אופן._
לא בהכרח. אינני רואה קשר בין מוסר ועישון. אלא אם ריסון נתפש כמוסרי, ועישון נתפש כאי יכולת לריסון עצמי. גם כאן המילים מכשפות את הטיעון הרבה יותר מעשן הטבק.
יצר אינו סותר מוסר וכך גם יצירתיות. אם כי ניתן להניח למוסר לרמוס גם את היצר וגם את היצירתיות - יש רבים שנוהגים כך.

תודה, נעים לשוחח איתך על העישון (-:
אבל, כבר הפסקתי לעשן פעם, למשך כמה שנים, עם הריון.
כשעבר ההריון, הייתי סתם "לא מעשנת" רגילה, ואני זוכרת תובנות מאד עמוקות שקשה לי לתאר במילים. אני זכרתי מה רב כוחו של הטבק על המעשן, והרגשתי בבהירות עד כמה הייתי כבולה. כבולה בצורה אינטיליגנטית, שסיפקה לי מענה מאד משכנע בעת תהיה על העישון.
להיות מכורים לעישון זה להיות מכושפים, וגם עכשיו, בקריאה מהנה של דבריך, אני יודעת שאני מסכימה להם מתוך כישוף. קצת כמו אינדיאנה ג'ונס כששתה את הדם של קאלי מה.
איך חזרתי לעשן? בתקופה של מרד. כשמרדתי בכל מה שסביבי, והעזתי לשבור את הכלים, זה חזר. יחד עם שמחת המין, יחד עם תאוות הבישול והאכילה. כי כמו הדברים האלה, גם עישון הוא חושני ויצרי מאד.
פעם קראתי בספר "חזרה לעדן" של יתרו קלוס, שעישון מוריד את רמת המוסר שבין אדם לעצמו. אין לי ספק שזה נכון.
לכן בדרך כלל יותר כיף לשבת עם אנשים שכן מעשנים, יותר מצחיק, פחות כבד, יותר יצירתי, יותר נינוח .
יצירתיות סותרת מוסר? באיזשהו אופן.

יום שמתחיל ללא עשן סיגריה הוא יום יפה יותר, עם כוונות טובות יותר ועם כוח.
סיגריה מחלישה, פיזית ורגשית. סיגריה הופכת אותך אלסטי יותר, נסוג בקלות יתר מהחלטות, מהתכוונות שאדם מכוון לעצמו. אבל כאמור, אלה רק מילים שנאמרות מתוך הכישוף. הסיגריה חזקה מהן וגם תביא מילים מנצחות.
לכן מחפשת שיטה.
תזהר, כשאתה משווה עישון להנקה. יש כאן פלונית או שתיים שיודעות איפה אתה גר, ואתה לא רוצה להסתבך, תאמין לי.

פלונית,
אוכל רק לומר לך שאין כל רע בעישון.
רגשי האשמה הנלווים לעישון בהחלט עשויים להיות רעלים קשים יותר מרעלי הניקוטין.

שאלת הפסקת העישון איננה מבחן של כוח רצון כפי שרבים חושבים, גם דיאטה או כל ריסון עצמי אחר אינם מבחן של כוח רצון. אלו הם שאלות שנבחנות מתוך הקונפליקט בין הרגלי האדם - הרגלים שעשויים להניח לו עונג רב (עישון, אכילה, מין) לבין הדעה הרווחת בחברה.
כאן, הדעה הרווחת היא שעישון אינו בריא. ברמה הסטטיסטית ככה הדברים מוצגים. ברמה האישית אין הדברים כך בהכרח. יש, שיהנו מעישון טבק ולא ינזקו בריאותית מעבר לנזק הנגרם מאכילת יוגורט אחד ביום לאחרים. יש כאלה שהטבק אינו מתאים למי שהם, לא לעישון ולא ללעיסה. בדיוק כפי שקפה אינו "לא בריא" לחלק ולאחרים אינו מזיק גם במינונים גבוהים.

לכן, כאשר אנו מנסים להפסיק לעשן ואיננו "מצליחים" להמנע מעישון, כפי הנראה שאיננו ממש רוצים להפסיק. בדיוק כמו בדיאטות. האדם אומר שהוא רוצה לרזות, והוא אפילו משוכנע שהוא רוצה לרזות אבל בפועל הוא לא מרזה. דהיינו = בפועל הוא אינו רוצה לרזות.

לכן, עשננית יקרה, שאפי עשן מלוא ראותייך, התענגי על כל שאכטה. חושי את הראות מבפנים, את ה"מכה" הזו, את הארומה ותיהני הנאה מלאה. זר הרי לא יבין זאת.
כשיגיע הזמן (אם יגיע - לא מזמן קראנו על אדם שעישן עד גיל 115 ומת בכלל ממשהו אחר) להפסיק לעשן, גמילה זו תתרחש בקלות וביעילות. חשבי עלייך כעל ילד שנדרש לגמילה. האם הילד הזה בשל לגמילה? האם הוא מוכן לכך מבחינת עצמאותו הנדרשת?