על ידי חלווה* » 23 ינואר 2006, 15:26
שלום,אני סובלת ממיגרנות מזה כ6 שנים, ההתפרצות הראשונה היתה בגיל 12, אחת לשנה במשך 3 שנים ושכחתי מזה.זה חזר לתקוף אותי ב4800 מטר מעל פני הים בהימלאיה ההודית, אחד המקומות היפים והרגועים בעולם...והנה. חשבתי שזו היפותרמיה מאחר ולא הצלחתי להתחמם וחום הגוף צנח ל36 מעלות..מאז ניסיתי הכל,אולי לא ניסיתי מספיק זמן, אינני יודעת. ניסיתי בכל דרך לא לקחת כדורים, מה גם שאז לא מצאתי אף כדור שבאמת משכך את הגהנום הזה. הפסקתי מוצרי חלב לתקופה, דיקור,
ועוד ועוד,היתה רק קוסמת אחת שבשעת התקף ידעה על מה ללחוץ מאחורי ראשי, שם נדמה לי תמיד שהכאב אוחז, ורק היא שחררה אותי מהכאב, אך לצערי, אני לא יכולה ללחוץ לעצמי ואיש לא הצליח לשחזר, ויד ביד איתה אי אפשר כל החיים..חבל.
היום אני כבר לוקחת כדורים "מיגרלב" שניים....ולחרדתי תוקפם הולך ונמוג. אני תמיד איתם בכיס, כי כשניסיתי להתחכם ולראות איך הגוף שלי מתמודד לבד, במדיטציה, מצאתי את עצמי בתהומות כאב והקאות שאעשה הכל לא להיות שם שוב. המיגרנה מתחילה בטשטוש מנטלי קל- חוסר יכולת להתרכז,כאילו הגוף מרגיש מה עומד להיות, ואז טשטוש ראיה- כמו להסתכל באדוות מים זזות כל הזמן
השפתיים וחצי מהגוף בכלל נכנס למצב קפוא-משותק, ואז...מגיע הכאב ועמו גם ההקאות.וכשהכל נגמר העייפות הגדולה.
איך מונעים התקף???
שינוי בתזונה? יש אלפי שיטות וסתירות ביניהן.
איזון הורמונלי?
מתח נפשי?
מישהו שמע גם על הכדורים-הקונונציונלים,כן, שמיוחדים למיגרנה? לי הם גרמו הזיות..
ארוך קצת,יצא לי...
רק בריאות..
שלום,אני סובלת ממיגרנות מזה כ6 שנים, ההתפרצות הראשונה היתה בגיל 12, אחת לשנה במשך 3 שנים ושכחתי מזה.זה חזר לתקוף אותי ב4800 מטר מעל פני הים בהימלאיה ההודית, אחד המקומות היפים והרגועים בעולם...והנה. חשבתי שזו היפותרמיה מאחר ולא הצלחתי להתחמם וחום הגוף צנח ל36 מעלות..מאז ניסיתי הכל,אולי לא ניסיתי מספיק זמן, אינני יודעת. ניסיתי בכל דרך לא לקחת כדורים, מה גם שאז לא מצאתי אף כדור שבאמת משכך את הגהנום הזה. הפסקתי מוצרי חלב לתקופה, דיקור,
ועוד ועוד,היתה רק קוסמת אחת שבשעת התקף ידעה על מה ללחוץ מאחורי ראשי, שם נדמה לי תמיד שהכאב אוחז, ורק היא שחררה אותי מהכאב, אך לצערי, אני לא יכולה ללחוץ לעצמי ואיש לא הצליח לשחזר, ויד ביד איתה אי אפשר כל החיים..חבל.
היום אני כבר לוקחת כדורים "מיגרלב" שניים....ולחרדתי תוקפם הולך ונמוג. אני תמיד איתם בכיס, כי כשניסיתי להתחכם ולראות איך הגוף שלי מתמודד לבד, במדיטציה, מצאתי את עצמי בתהומות כאב והקאות שאעשה הכל לא להיות שם שוב. המיגרנה מתחילה בטשטוש מנטלי קל- חוסר יכולת להתרכז,כאילו הגוף מרגיש מה עומד להיות, ואז טשטוש ראיה- כמו להסתכל באדוות מים זזות כל הזמן
השפתיים וחצי מהגוף בכלל נכנס למצב קפוא-משותק, ואז...מגיע הכאב ועמו גם ההקאות.וכשהכל נגמר העייפות הגדולה.
איך מונעים התקף???
שינוי בתזונה? יש אלפי שיטות וסתירות ביניהן.
איזון הורמונלי?
מתח נפשי?
מישהו שמע גם על הכדורים-הקונונציונלים,כן, שמיוחדים למיגרנה? לי הם גרמו הזיות..
ארוך קצת,יצא לי...
רק בריאות..