על ידי ר_ו_ת_ה* » 10 יוני 2012, 03:44
התחלתי לאחרונה עבודה במרכז לטיפול בהפרעות אכילה, ויש בצוות תזונאיות קליניות
יכול להיות שזה ספציפי לתחום הזה, אבל ממה שאני רואה:
א. הן צריכות בהחלט להיות חלק מעבודת צוות, בהחלט לא פחות מאשר אנשי הצוות שנותנים פסיכותרפיה (שזה מה שאני עושה שם)
ב. הן בהחלט צריכות "להחזיק" את המטופלים, רגשית. יש אלמנט טיפולי מאד דומיננטי, העבודה שלהן בהחלט לא קלילה. שוב, יתכן שזה ספציפי לתחום.
מלבד זאת, הבנתי שהן צריכות לחכות מעל שנתיים בין הלימודים לסטאז', כי אין מקומות, ובינתיים הן לא יכולות לעבוד!
חוץ מזה, אני יכולה להגיד שבאופן אישי נראה לי שהתחום של תזונה קלינית, כפי שהוא מתייחס לתזונה לפחות, ולא לחלק הריגשי, מוגבל לידע מאד צר, ומאד "קונבנציונלי".
אין בכלל בכלל התיחסות להמון דברים, וההתייחסות היא די צרה, במובן של קלוריות וטבלאות.
אתן דוגמה- כשלי היתה סכרת הריון, הלכתי לתזונאית והרגשתי שקיבלתי ידע מאד מאד חלקי. בהמשך פניתי לנתורופט והתמונה שקיבלתי היתה הרבה יותר רחבה ומועילה, והרבה יותר שימושית לי.
אסביר למה אני מתכוונת-
התזונאית יעצה לי לאכול לחם קל וגבינה חצי אחוז, לדוגמה.
בעיני, זה בכלל לא אוכל, שלא לדבר על כל החומרים המשמרים ושאר הזבל שיש בזה, שזה ממש מזיק, על אף שמבחינת קלוריות וסוכרים זה כאילו מתאים לסכרת, אבל לזה אני מתכוונת שהראיה היא צרה.
הנתורופט דיבר איתי על שילובי מזון, עזר לי לבנות תפריט מאוכל אמיתי ולא כל מיני מוצרי דיאט, הוא נתן מזונות שמחזקים את הגוף באופן כללי והרגשתי שההסתכלות שלו הרבה יותר רחבה. הרבה יותר עזר לי.
מאז אני הרבה פחות תופסת מתזונה קלינית (ופעם רציתי גם ללמוד את זה, אפילו נרשמתי והתקבלתי לפני איזה 10 שנים, ובסוף לא הלכתי...)
התחלתי לאחרונה עבודה במרכז לטיפול בהפרעות אכילה, ויש בצוות תזונאיות קליניות
יכול להיות שזה ספציפי לתחום הזה, אבל ממה שאני רואה:
א. הן צריכות בהחלט להיות חלק מעבודת צוות, בהחלט לא פחות מאשר אנשי הצוות שנותנים פסיכותרפיה (שזה מה שאני עושה שם)
ב. הן בהחלט צריכות "להחזיק" את המטופלים, רגשית. יש אלמנט טיפולי מאד דומיננטי, העבודה שלהן בהחלט לא קלילה. שוב, יתכן שזה ספציפי לתחום.
מלבד זאת, הבנתי שהן צריכות לחכות מעל שנתיים בין הלימודים לסטאז', כי אין מקומות, ובינתיים הן לא יכולות לעבוד!
חוץ מזה, אני יכולה להגיד שבאופן אישי נראה לי שהתחום של תזונה קלינית, כפי שהוא מתייחס לתזונה לפחות, ולא לחלק הריגשי, מוגבל לידע מאד צר, ומאד "קונבנציונלי".
אין בכלל בכלל התיחסות להמון דברים, וההתייחסות היא די צרה, במובן של קלוריות וטבלאות.
אתן דוגמה- כשלי היתה סכרת הריון, הלכתי לתזונאית והרגשתי שקיבלתי ידע מאד מאד חלקי. בהמשך פניתי לנתורופט והתמונה שקיבלתי היתה הרבה יותר רחבה ומועילה, והרבה יותר שימושית לי.
אסביר למה אני מתכוונת-
התזונאית יעצה לי לאכול לחם קל וגבינה חצי אחוז, לדוגמה.
בעיני, זה בכלל לא אוכל, שלא לדבר על כל החומרים המשמרים ושאר הזבל שיש בזה, שזה ממש מזיק, על אף שמבחינת קלוריות וסוכרים זה כאילו מתאים לסכרת, אבל לזה אני מתכוונת שהראיה היא צרה.
הנתורופט דיבר איתי על שילובי מזון, עזר לי לבנות תפריט מאוכל אמיתי ולא כל מיני מוצרי דיאט, הוא נתן מזונות שמחזקים את הגוף באופן כללי והרגשתי שההסתכלות שלו הרבה יותר רחבה. הרבה יותר עזר לי.
מאז אני הרבה פחות תופסת מתזונה קלינית (ופעם רציתי גם ללמוד את זה, אפילו נרשמתי והתקבלתי לפני איזה 10 שנים, ובסוף לא הלכתי...)