על ידי צפריר_שפרון* » 27 פברואר 2006, 19:54
תשובה
למ י,
נשאלתי על ידי
מ י על אסטמה של העור. תשובה זו ראויה להיות בדף הזה.
נתבונן במהות הנשימה, במובן הזה הנשמה. יחסי גומלין של שאיפה ונשיפה, שנמצאים מוכלים באויר ומרוקנים מריק ואז מלאים בריק ומרוקנים מאוויר, באים לידי ביטוי גם על פני העור, שנמצא אבר העור מפריד, מבדיל ומאחד בהפרדתו בין תחושת האורגניזם הבלבדית ובין כל היש והאין.
מסך זה של עור נמצא מלא בחישה. נמצא העור מריח וטועם, שומע ורואה, נוגע ונושם. קשר גוף נשמה מבטא את כוליות הנפש, שנמצאת הנשמה לבושה בחומר ומתכסה בעור ברמה הפיזית. קשר בין הנבדל, האני, הייחודי, זה שמקבל מהבריאה את עצמאותו להתבדל ולהבשיל בדרכו - תהא אשר תהא - אל נשמת הבריאה, בא לידי ביטוי בעור.
כאן, כל שמתבקש זה להכיר לגוף את יכולתו לאיזון מחודש, יכולת זו אשר איננה נחסמת אלא על ידי האדם עצמו.
כאשר מדובר בילד אשר מבטא גירוי עורי, יש לבחון את המורשת ברמת דור אחד עד שניים אחורה. לא יהיה זה מפליא אם אחד ההורים סבל או סובל מגירוי בעור ובמקרה של 'אסתמה של העור', בהחלט יתכן שאחד ההורים סבל או סובל מבעיות נשימה, קוצר נשימה וכן הלאה.
כאן, טיפול של ההורה בעצמו, על ידי המדיטציה הבאה יניב שינוי בהכרח גם אצל הילד. כאשר ההורה מתעלם מחוסר האיזון שלו, מנכיח הילד את הסוגיה בפני ההורה, כשהוא - ההורה - לא יכול להתעלם עוד.
ניתן בהחלט לשני ההורים לבצע את המדיטציה הזו, בצוותא או לחוד.
- ברוכים הבאים, ערים אל הלב, נושמים מהחזה, מהחלק הקדמי של הגוף אוויר מואר אל הלב ומרחיבים את הלב, מחזיקים את האור הזה בלב ואז נושפים את האנרגיה הזו אל בין השכמות, אל הריק, אל האין. אז, הופכים את התנועה.
מרפים את הגוף, מרפים את השכמות, שואפים אוויר אל הריאות, ממלאים את הריאות ככל הניתן ומחזיקים שם ככל הניתן, אז שואפים עוד שתי שאיפות ומרוקנים את האוויר, יותר ממה שנכנס. כך שלוש פעמים.
מודים, מודים על עצם הקיום, על המשכן הזה, בגוף הזה, בזמן הזה, בתרבות הזו, מודים על המובן מאליו, חסד הקיום*
תרגול זה טוב שיעשה לפחות פעם ביום.
מדיטציה נוספת תינתן אם כך יתבקש.
<שלם>
תשובה [po]למ י[/po],
נשאלתי על ידי [po]מ י[/po] על אסטמה של העור. תשובה זו ראויה להיות בדף הזה.
נתבונן במהות הנשימה, במובן הזה הנשמה. יחסי גומלין של שאיפה ונשיפה, שנמצאים מוכלים באויר ומרוקנים מריק ואז מלאים בריק ומרוקנים מאוויר, באים לידי ביטוי גם על פני העור, שנמצא אבר העור מפריד, מבדיל ומאחד בהפרדתו בין תחושת האורגניזם הבלבדית ובין כל היש והאין.
מסך זה של עור נמצא מלא בחישה. נמצא העור מריח וטועם, שומע ורואה, נוגע ונושם. קשר גוף נשמה מבטא את כוליות הנפש, שנמצאת הנשמה לבושה בחומר ומתכסה בעור ברמה הפיזית. קשר בין הנבדל, האני, הייחודי, זה שמקבל מהבריאה את עצמאותו להתבדל ולהבשיל בדרכו - תהא אשר תהא - אל נשמת הבריאה, בא לידי ביטוי בעור.
כאן, כל שמתבקש זה להכיר לגוף את יכולתו לאיזון מחודש, יכולת זו אשר איננה נחסמת אלא על ידי האדם עצמו.
כאשר מדובר בילד אשר מבטא גירוי עורי, יש לבחון את המורשת ברמת דור אחד עד שניים אחורה. לא יהיה זה מפליא אם אחד ההורים סבל או סובל מגירוי בעור ובמקרה של 'אסתמה של העור', בהחלט יתכן שאחד ההורים סבל או סובל מבעיות נשימה, קוצר נשימה וכן הלאה.
כאן, טיפול של ההורה בעצמו, על ידי המדיטציה הבאה יניב שינוי בהכרח גם אצל הילד. כאשר ההורה מתעלם מחוסר האיזון שלו, מנכיח הילד את הסוגיה בפני ההורה, כשהוא - ההורה - לא יכול להתעלם עוד.
ניתן בהחלט לשני ההורים לבצע את המדיטציה הזו, בצוותא או לחוד.
[list]
[*] ברוכים הבאים, ערים אל הלב, נושמים מהחזה, מהחלק הקדמי של הגוף אוויר מואר אל הלב ומרחיבים את הלב, מחזיקים את האור הזה בלב ואז נושפים את האנרגיה הזו אל בין השכמות, אל הריק, אל האין. אז, הופכים את התנועה.
[/list]
מרפים את הגוף, מרפים את השכמות, שואפים אוויר אל הריאות, ממלאים את הריאות ככל הניתן ומחזיקים שם ככל הניתן, אז שואפים עוד שתי שאיפות ומרוקנים את האוויר, יותר ממה שנכנס. כך שלוש פעמים.
מודים, מודים על עצם הקיום, על המשכן הזה, בגוף הזה, בזמן הזה, בתרבות הזו, מודים על המובן מאליו, חסד הקיום*
תרגול זה טוב שיעשה לפחות פעם ביום.
מדיטציה נוספת תינתן אם כך יתבקש.
<שלם>