מה שידעתי בגיל הזה והיה טוב לי לדעת:
איך באים ילדים לעולם, מה זה זרע ומה זה ביצית, מה זה ווסת ולמה היא שם, ווסת זה הדבר הכי נורמלי בעולם.

מה קצת פחות ידעתי והיה לי מועיל לדעת:

• כל האפשרויות לניהול ווסת, כולל טמפונים, תחבושות, רפידות רב פעמיות וגביעונית
• שכשמכניסים טמפון צריך לדחוף אותו ממש עמוק, עד שכל האצבע בפנים.
• שכריעה בשירותים עשויה להפחית כאב ואי-נוחות
• שרפידות בד עשויות להפחית כאב ואי נוחות
• לרוקן את דם הוסת, מודעות וסת

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך מכינות לווסת ראשונה? מה אומרת אמא לבת? כלומר, מה הייתן רוצות מוכנות לשמע אם הייתן ילדות על סף התבגרות, אבל עדיין. ילדות

אמא קצת מודאגת... אחרי 6 שנים...אשמח לדעת את גובהה של בתך

מזל טוב!
כן, זה נורמלי. הפעמים הראשונות נוטות להיות קצרות (אם כי זה לא מחייב).
גם הרווח בין הווסתות יכול להיות לא מאוד סדיר בהתחלה.
כל זה ממש נורמלי.
שוב- מזל טוב! שתהני מגוף בריא ושמח!

וגם לא אתמול

קיבלתי וסת רשונה לפני יומיים אך היום לא קיבלתי כלל זה נורמלי?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

צריכה עזרה הבת שלי קיבלת מחזור בפעם הראשונה. ואיני זוכרת במדוייק את המנהג של יהודי מרוקו...יש משהיא כאן שיכולה לעזור לי?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בתגובה לפלוני אלמונית מתאריכים 21.03.15 ואחכ"ך מ-24.03.15- האם אכן הוסת חזרה מאז שוב? עברו חודשיים מאז שכתבת.
היום מסתמן שביתי- בת 10.4 קיבלה וסת.
האמת היא שזה די מדאיג אותי, קוראת פה באינטרנט כתבות שמדברות על כך שהגדילה נעצרת,.
הילדה גבוהה לגילה, אך נראה שיש לה עוד הרבה לאן לגדול- לגבוה, הציצים עדיין בגדר ניצנים,
קיבלתי את זה מולה- בפליאה ושמחה, כדי לא להלחיץ אותה
אבל לא באמת יודעת איך להתייחס.
האם זה יכול להיות רק סימן ואל הוסת עצמה? האם מצריך בדיקות?
לפי הגובה של אביה, והכיוון שכבר רואים עליה, היתה צריכה להגיע לגובה של 170-180 (עכשיו 148.5)
בקיצור, אשמח לשמוע מכן האמהות,
ואם יש למישהי הצעה / הכוונה / הרגעה בשבילי.. משהו.. אשמח לשיתופכן

וסת ראשונה, גיל 11 וקצת
הבת שלי מודאגת מכך שבקיץ יהיו מסיבות יום הולדת בבריכה (דבר נפוץ בקרב חברותיה שנולדו בחודשי הקיץ) וזה יהיה בדיוק בימי הוסת
מה נהוג לעשות ?
מאיזה גיל אפשר להשתמש בטמפונים ?

אני (האמא) הייתי שנים רבות עם תחבושות רב פעמיות, ובשנתיים האחרונות עם טמפון רב פעמי, אז אני לא זוכרת כלום לגבי חד פעמי

מקפיצה.
אולי יש עוד אמהות עם נסיון?
תודה לילונה.
לצערי אני מעריכה שאולי 80 אחוז מהבנות בכיתה שלה ניזונות בעיקר ממקדונלדס. ויש בהחלט לא מעט שמנמנות.
שלי רזה ולא אוכלת בכלל במקדונלדס אגב.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מנסיון ומהבנה כללית ניתן להגיד שככל שהדיאטה עתירה בשומן ככה הילדה תקבל מחזור מודקם יותר. במיוחד אם היא בעצמה שמנמנה. בכיוון השני זה לא נכון, כלומר לא כל ילדה שמקבלת מחזור בגיל מודקם אוכל תזונה עתירת שומן.
בכל מקרה אם שליש מבנות הכיתה שלה שמנמנות או ניזונות בעיקר במקדונלדס אז את יכולה להיות שקטה.
באופן כללי כשאני הייתי בת 13 כמעט כל הבנות שהכרתי כבר קיבלו מחזור וזה היה לפני 15 שנים. ככל שהזמן עובר גיל קבלת המחזור יורד. אז 12.5 זו הערכה טובה..

מסיון = מנסיון

בתי קבלה מחזור ראשון בגיל 10 + 4 חודשים.
לפי מיטב ידיעתה, היא היחידה בכיתה, וזה כמובן לא עושה לה טוב.
אמרתי לה שעד יומולדת 12 כבר לפחות שליש מהבנות בכיתה יקבלו (כי קראתי שהגיל הממוצע היום הוא 12.5).
זה נכון מה שאמרתי לה? באמת שליש מהבנות מקבלות היום בסביבות גיל 11 פלוס?
אמהות לבנות בגילאים האלה: יש לכן מושג מה באמת האחוזים וכו'? (מסיון אישי הכוונה, לא מקריאה באינטרנט...)

בפעמים הראשונות הוסת מאוד חלשה, כך שגם אם מקבלים, מקסימום התחתונים מוכתמים ולא רואים את זה מבחוץ.
הייתי ממליצה להשתמש בתחתונית שנוחה לה - כך שהיא תהיה מוגנת כל הזמן.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בתי בת 12 קיבלה מחזור לפני חודש בפעם הראשונה. עכשיו היא לא רוצה ללכת לבית הספר מחשש שתקבל בבית הספר , איך מתמודדים עם זה? אולי היא לא מוכנה נפשית עדיין. האם ללחוץ עליה ללכת.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ל ברונית ב אם את אמרת לא דם אדום אלא כתם חום זה לא מחזור. ליפעמים יש כתם חום בגלל הפרשות. זה לא היה מחזור.

למה אף אחד לא עונה לי? כבר גיליתי לבד.... עכשיו קיבלתי ואני יום לפני בת מצווה!

אני יכולה לקבל עוד הרבה זמן ואז שוב לא לקבל כמה חודשים?

תודה רבה! אני דואגת לקבל בתאריך של הבת מצווה....

פלונית יקרה, את לא צריכה להיות מודאגת כלל! בחודשים הראשונה למחזוריות שלנו (ולפעמים אפילו בשנים הראשונות) הווסת יכולה להגיע באופן לא סדיר, וזה נורמלי לגמרי. יכולה לבוא בהפרש של חודש, חודשיים, ארבעה, ואז שוב חודש, וכו'... ממליצה לך מאוד- מצאי מבוגרת שאת סומכת עליה- אמא, אחות בוגרת יותר, דודה, חברה של אמא- ודברי איתה! שאלי אותה שאלות, שאלי אותה על הווסת הראשונה שלה, על מה צפוי לך... זה יהפוך לך את המשך הדרך לברורה יותר ולא תרגישי לבד... בהצלחה!

אני בת 12 וגם קיבלתי מחזור ראשון לפני חודש. אבל אני לא מקבלת. האם אני צריכה להיות מודאגת?

זה נורמלי שבהתחלה הוסת לא סדירה, כלומר לא מגיעה לכמה ימים פעם בחודש אלא נעלמת לזמן רב או כמו אצלך יש קצת דימומים באמצע החודש. אם מדובר ב"כתם", כמה טיפות ולא דימום מסיבי וחזק מאד אז זה נורמלי.
אם את מודאגת אפשר להתייעץ עם רופא, רק להתייעץ זה לא אומר שתצטרכי לעבור איזה בדיקה פולשנית. את גם יכולה להתקשר למוקד אחיות של קופת חולים ולשאול. (למשל בכללית זה 2700*, פשוט תגידי שיש לך שאלה לגבי מחזור, לא נראה לי שיעשו בעיות בגלל שאת נערה, אם תגידי את מס' תעודת הזהות שלך אז עוד יותר טוב.)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בת 11 ,קבלתי מחזור ראשון לפני כחודש הכל עבר למרות הכאיבים.אבל מאז ישלי מידי פעם דימום
האם זה רגיל או חריג
מי שישלה נסיון נא כתבו

היום לפני 22 שנה קיבלתי את הוסת הראשונה שלי. הייתי בת 12 וחצי, בכתה ז', ואני זוכרת את השמש הקופחת בהפסקה ואת עצמי מלאת פליאה והתרגשות עמומה, עם תחבושת נובה-לי מגושמת בתחתונים, מדי פעם ניגשת לשירותים של הבנות, מקלפת לאט לאט ומציצה לראות את הפלא. הריח הקרמלי, החומיות, לא דם אדום, הכל חדש ומרגש, כמוס, ודאִי.

היום הלכתי להסתפר, חגגתי לי. יצא מקסים, בדיוק כמו שרציתי!

כשחזרתי הביתה עשיתי חישוב: 22 שנה כפול 12 חודשים כפול 7 ימי דימום בממוצע = 1848 ימי דם. מדהים!
איזה קילומטאז', איזו חוכמה של הגוף, איזה ותק, סחתיין עלי!

> ואם מישהי מחפשת ספרית מעולה בפרדס חנה, אז שתלך לסיגל ניר. יש לה מיקדש קטן בחצר ובו היא מספרת, גם בלילה <

שיר יקרה,
מזל טוב!! קיבלת מתנה נפלאה מהגוף שלך.

שיר יקרה, קבלי . לפני 23 שנים (מה, כל כך הרבה?) אני קיבלתי את הוסת הראשונה וסיפרתי לכוווולם מרוב התרגשות. מתרגשת איתך מחדש

היום קיבלתי מחזור בפעם הראשונה בחיים
שלי טוב אז הינה הסיפור איך ידעתי שקיבלתי מחזור
היום קמתי בבוקר וראיתי תתחתונים שלי מלאים בדם
והבנתי מכך שקיבלתי מחזור
אהה ודרך אגב זה המחזור הראשון שלי

אולי את יכולה לומר לה שאת יודעת, ושאת עומדת לרשותה בכל דבר אם היא תרצה לדבר על זה.

(מבחינה טכנית הסבתא והדודה אמרו שהסתדרה מצוין, יודעת בדיוק מה לעשות ואיך לטפל בעצמה)

האם באמת זה נכון? אני זוכרת את עצמי בפעם הראשונה שקיבלתי וסת. לא הסתדרתי בכלל עם כלום אבל הייתי כל כך נבוכה מכל העניין שלא פניתי לאימא או לאחותי הגדולה. אמא שאלה אותי איך הולך ואמרתי לה שממש מצויין. המצב הלך והשתפר בהדרגה אבל זה לקח חודשים או שנים (לא זוכרת בדיוק) עד שממש יכולתי להסתדר עם זה. אם בתך אינה מספרת לך על זה בכלל, האם ייתכן שהיא אינה מספרת על קשיים שיש לה עם זה?

בכל אופן אני מאחלת הצלחה לשתיכן. היום אני יודעת שהוסת זה באמת דבר נפלא וקדוש - מה שלא הבנתי בגיל 11.5 ולא היה מי שיספר לי.

תודה על התגובות.
אני מרגישה שהייתי נעולה על זה שחייבים לדבר, ועכשיו אחרי שקראתי את דעתן של חלקכן,
שאפשר לתת לילדה את הזמן שלה, ולכבד את רצונה לא לשתף אותי, לצד הכאב והאכזבה המסוימת אני מתחברת אליה ונזכרת שגם אני נהגתי בדיוק כמוה ואמא שלי גילתה את זה במקרה במהלך חופשה משפחתית חודשים רבים אחרי שקיבלתי את הווסת הראשונה. כל כך קיוויתי שביני לבין ביתי זה יהיה אחרת... ...
(מבחינה טכנית הסבתא והדודה אמרו שהסתדרה מצוין, יודעת בדיוק מה לעשות ואיך לטפל בעצמה).

הילדה לא ספרה גם לסבתא וגם לא לך. סבתא ניחשה, ולך יש פריבילגיה, שסבתא ספרה לך. לדעתי, בתך נבוכה ואינה יודעת איך לספר. פתחי לה את הדלת, ואפשרי לה לשתף אותך ע"י העלאת הנושא תוך הדגשה שאת יודעת. לדעתי, חשוב מאד לדבר, להסביר ולהנחות. אולי היא לא יודעת מספיק, ופשוט מפחדת?

לא בהכרח שצריך לעשות מזה סיבה למסיבה.
לפי דעתי את צריכה לדבר איתה.

לדעתי אין הרבה מה לעשות. אם היא בחרה לא לשתף אותך את צריכה לכבד את זה ולא לשאול אותה (בניגוד לסבתא שרק ניחשה, את הרי יודעת את התשובה אז מטרת השאלה שלך היא לכפות עליה שיתוף שהיא לא מעוניינת בו כרגע).

גם אני לא הרגשתי רצון לחגוג את המאורע ועד היום (ממרומי גיל 32) לא חלפה בי ולו פעם תחושת החמצה על המסיבה שלא נחגגה.. עצתי לך: תדאגי שיהיו בבית מספיק תחבושות וטמפונים בגדלים מתאימים (לא סופרפארם שלם) ותסמכי עליה שתסתדר.
לדעתי לא כל ילדה שמחה "להפוך לאשה" בגיל 12 (על אף הבשלות הביולוגית) מה שקובע היא המוכנות הנפשית.

אני רק יכולה לספר מחוויתי ששנאתי לדבר על זה וממש לא הבנתי למה אמא שלי חושבת שיש סיבה למסיבה, וכשגיליתי שגם אבי בסוד העניינים בכלל רציתי לרצוח את אמא שלי...
תני לה את הזמן שלה, סה"כ מה עושים עם זה אני מקווה שהיא יודעת לפני ואם לא היא תמצא את הדרך לברר, בעולם שלנו הכל כ"כ נגיש.
<כנראה שעל תחבושות רב פעמיות יקח זמן עד שתדברו...>

דיברת איתה על נושא הווסת עד היום?

למי שלא הבין, הילדה/נערה/אישה נסעה עם סבתא שלה.

אני זקוקה לעצה. מעשה שהיה כך היה , ביתי בת ה 12 נסעה לחופשה אצל הדודה בחו"ל. במהלך החופשה היא קיבלה מחזור בפעם הראשונה. היא לא סיפרה לאף אחד, (לא לסבתא ולא לדודה) אבל עקב כאבי בטן, מצב רוח והתנהגות כללית מחשידה הסבתא חשדה, שאלה וקיבלה תשובה חיובית.
עכשו הן חזרו ומיד עם קבלת הפנים בשדה התעופה לחשה לי הסבתא באוזן את הבשורה המרגשת והוסיפה "אבל היא כבר תספר... ואני נרגשת חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי.... לאחר יום שראיתי שביתי לא בענין של לספר רמזתי לה ש"סבתא אמרה לי שיש לך משהו חשוב לספר לי" אבל המתוקה השיבה "מה? אני לא יודעת למה סבתא התכונה , אין לי שום דבר חדש לספר"... ומאז אני במלכוד, מצד אחד נורא רציתי שזה יבוא ממנה ולא מהסבתא. מצד שני מכוון שאין כוונות אני מתלבטת האם להגיד לה באופן ישיר "סבתא סיפרה לי ש....." ומצד שלישי האם לחכות שיגיע המחזור הבא בבית ואז לדבר?
מה דעתכן? איך עלי לנהוג? זה מעיק.