חברים בחינוך ביתי

שליחת תגובה

תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: חברים בחינוך ביתי

חברים בחינוך ביתי

על ידי שמיים_כחולים* » 19 מאי 2012, 13:12

אני רוצה אבל כנראה שבאיזור שלנו אין.

חברים בחינוך ביתי

על ידי גלי* » 02 מאי 2012, 22:21

את צריכה לדאוג לבטח את הילד באופן פרטי.

חברים בחינוך ביתי

על ידי פלוני_אלמונית* » 02 מאי 2012, 14:29

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

תודה לכן,
האם אין בעיה של ביטוח לילד?

חברים בחינוך ביתי

על ידי יונת_שרון* » 29 אפריל 2012, 15:43

מנסיונם של אחרים: קודם כל תעברו לחינוך ביתי ותסדרו את עניין האישור ממשרד החינוך, ואז תפנו לבי"ס ותבקשו להשתתף בשיעור שמעניין אותו. יש בתי ספר שמשתפים פעולה בשמחה עם ילדים שרוצים ללמוד.

חברים בחינוך ביתי

על ידי שרית_אמיר* » 29 אפריל 2012, 14:31

תלוי בבית הספר אם מוכן לקבל אותו למסגרת של שעתיים.
זה בינכם לבין בית הספר.
האישור לחינוך ביתי לא מאפשר זאת אך המציאות לפעמים שונה.
תפני אלי עם שאלות ספציפיות אסביר לך מנסיוני
בהצלחה

חברים בחינוך ביתי

על ידי פלונית_אלמונית* » 29 אפריל 2012, 09:52

זקוקה לעצה |רעיון|
בני רוצה בחינוך ביתי, מבקש מסגרת בירושלים של בי"ס למשך כשעתיים ביום באופן לא קבוע - הוא בן 11

איך ניתן לממש את זה?

חברים בחינוך ביתי

על ידי כוכב_זורח* » 12 אוקטובר 2011, 21:07

שלום לכולם
אני גם בחינוך ביתי לילדה בת 3 ושלמה עם זה מאוד, ומחפשת חברה וקבוצה גם בשבילי וגם בשבילה.
אנחנו גרים בירוחם, מישהי מכירה משפחות או קבוצות באזור? אמרו לי שיש מפגשים במושב אורות וגם בבאר שבע,
מישהי יודעת פרטים כמו טלפונים? היו לי ונמחקו מהטלפון ועוד לא הספקנו להגיע.
אני מאוד מרוצה מהחינוך הביתי אבל מרגישה שאני צריכה השראה, עידוד, למי לתת את מה שיש לי לעוד ילדים ומשפחות,
לימוד הדדי וכו'
אני אודה לכם מאוד על עזרה ממשית בכל דבר שקרוב לאזור שלי
תודה רבה

חברים בחינוך ביתי

על ידי גילי_חן* » 08 פברואר 2011, 12:53

הגילאים במפגש מגוונים. מכמה חודשים ועד 3.5 - 4 בערך. גם אני לא מכירה עדיין את כולם במפגשים. די חדשה בנושא...
(-:
אם לא תבואי - איך תדעי...????

חברים בחינוך ביתי

על ידי תבשיל_קדרה* » 08 פברואר 2011, 12:25

המפגשים שם די יציבים עכשיו.
מייל - היכנסי לדף שלי [לחצי על שמי], מופיעה שם כתובת אימייל למעלה.

חברים בחינוך ביתי

על ידי אגנ* » 08 פברואר 2011, 10:43

תודה
לגילי - איזה גילאים במפגש?
תבשיל קדרה למי אני שולחת מייל? האם המפגשים שרשומים שם הם קבועים?

חברים בחינוך ביתי

על ידי תבשיל_קדרה* » 07 פברואר 2011, 21:19

ראי ב-מפגשים במשגב.
מוזמנת לשלוח אימייל, ואני מניחה שתפגשי אמהות אל גילי, ותעודכני.

חברים בחינוך ביתי

על ידי גילי_חן* » 07 פברואר 2011, 20:59

עד כמה שידוע לי אין "מבחני קבלה" בכניסה למפגשים כדי לבדוק עד כמה את "טבעית"...
(-:
השבוע ביום רביעי 9/2 מתקיים אצלי בבית מפגש חינוך ביתי בשעה 10 בבוקר. רח' סוקולוב 11 נהריה.
את מוזמנת
גילי
054-4424222

חברים בחינוך ביתי

על ידי אגנ* » 07 פברואר 2011, 10:17

שלום רב
פעם ראשונה שאני מנסה להוסיף פה הודעה (עדיין מנסה להבין איך עובד האתר הזה)
יש לי 2 בנים מקסימים בני 3.5 ו 10 חוד'. הגדול בגן מגיל שנה ושבעה חודשים לצערי בגלל שנאלצתי לצאת לעבוד. מאז ומתמיד הצהרתי שילדיי יגדלו בבית ונגדל בחינוך ביתי. אחרי לידת בני השני עברנו צפונה על מנת שכלכלית אוכל להשאר בבית גם עם הקטן תקופה ארוכה ככל שניתן וגם נהיה קרובים למשפחה. פה בצפון הגדול נכנס לגן עירייה טרום חובה לחצי יום ואמרתי שאם לא יהיה מרוצה יישאר בבית איתי. בפועל היה סופר מרוצה מהיום הראשון והתעקש ללכת לגן למרות הצעות שלי להשאר בבית.
בתקופה האחרונה השתנו מס' דברים:
א. אני הגעתי להבנה שאני בסוג של דכדוך (עייפות, חוסר חשק, עצבנית מאוד) שלדעתי התרומה הרבה לכך היא חוסר החברה שלי פה - אני אמנם גרה ליד המשפחה אבל לא ייתכן שאמא שלי תחליף את כל הצרכים החברתיים שלי. בנוסף בעלי נשאר לעבוד במרכז כך שהוא בקושי נמצא בבית ואין לי בכלל זמן לעצמי דבר שאני מבינה לאט לאט שאני מאוד מאוד זקוקה לו.
ב. הגדול הפסיק להתלהב מהגן ויותר ויותר מבקש להשאר בבית (לדוגמא היום הוא לא הלך כי לא רצה ואני לא מחייבת)
ג. אני לאט לאט מתחילה לחשוב שהעיר הזו (כרמיאל) לא ממש מתאימה לנו. (גדלתי פה אבל עכשיו שחזרתי אני מבינה שהאוכלוסיה מאוד השתנתה ואני לא בטוחה שאני רוצה שילדי יגדלו פה)
בעלי כרגע מנסה להתקרב יותר צפונה מבחינת עבודה וייתכן שימצא אבל באיזור שיותר קרוב לרמת דוד אז בעצם אנחנו גם יכולים לעבור שוב או שלא והנסיעה לא כל כך נוראית לעבודה.
כרגע עולה לי לראש לזוז לאחד הישובים/קיבוצים באזור כרמיאל כך שאני מרוויחה את המשפחה קרוב וזה מאוד חשוב לי.
ניסיתי למצוא את עצמי קצת באתר אבל לא הצלחתי להבין אם יש באזורי מפגשים של חינוך ביתי ואיפה וגם אם אני מתאימה כי אני לא מנהלת אורח חיים הכי טבעי.
הבנתי שיש באשחר מס' משפחות בחינוך ביתי אבל יקר לנו לגור שם...
מה בעצם אני שואלת? אני חושבת שיותר מכל חסרה לי חברה. לפני המעבר גרנו בראשל"צ ורחובות ושם תמיד היה לאן ועם מי לצאת ובכל קניון באיזור יש פינת ג'ימבורי מלאה בילדים ואמהות ופעילויות ואפילו בימים יפים תמיד אפשר לפגוש חברה בגינות וכמובן שגם חברות היו לי באזור.
האם יש אמהות בבית באזורי? האם יש מפגשים קבועים? גם לקטן וגם לגדול? כמובן שנשמח גם לארח
שולחת בלי ממש לקרוא כי הקטן כבר רוצה לישון

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 01 פברואר 2011, 12:03

תודה

חברים בחינוך ביתי

על ידי תבשיל_קדרה* » 31 ינואר 2011, 20:47

לא לדרוש.
לאסוף איתן.

מאיזה גיל לדרוש?
שש?

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 31 ינואר 2011, 13:09

ו.. תודה, תבשיל!

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 31 ינואר 2011, 13:09

מאיזה גיל יש את הרעיון של לאסוף צעצועים?
בעקרון אני עובדת על זה עם הבת שלי מגיל אפס אבל בכללי היא בכלל לא בכיוון. יכולה לאסוף הכל ומיד אחר כך להנות מזה שהיא שופכת את כל הצעצועיםעל הרצפה הריקה...
מתי אוכל לדרוש מהחברות לאסוף?

חברים בחינוך ביתי

על ידי תבשיל_קדרה* » 31 ינואר 2011, 10:16

מסדרים לפני שהולכים.
בגדול,
אם הן הולכות כשאמא קוראת להן, בקשי ממנה לתת לך אתרעה של רבע שעה, כדי קודם לסדר.
אם הן הולכות ביוזמתן, השתדלי לתפוס אותן בדלת.
בכל מקרה, תהיי מתואמת עם האמא שלהן. סביר שהיא תעזור בלשאול אותן כשהן חוזרות אם סידרו.
בעית ה"בדיוק ניקיתי טוסיק" מוכרת...
נראה לי שאם חשוב לך, אין ברירה אלא לנהל את הבית מרחוק תוך כדי שטיפה.

שלב ב יכול להיות "מסדרים כל משחק לפני שעוברים למשחק הבא".
אני לא מצליחה בזה. גם כי לא עוקבת, גם כי משחקים במשחקים מרובי צעצועים, ואין לי לב להרוס להם.

בכל מקרה, כשבתך תגדל, היא תוכל להזכיר בעצמה לחברותיה, עם גיבוי שלך.

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 31 ינואר 2011, 00:52

ועוד
באותו עניין ובשינוי מה.
יש לי בבניין שתי אחיות שלומדות במוסדות החינוך.
בשעות אחה"צ ערב אני מזמינה אותן חופשי לבוא לשחק.
זה מעשיר את החברתיות של הגדולה (שנה ו11 חו' כאמור) והיא די נהנית אפילו שתחלס היא לא באמת יושבת לשחק איתן.
אבל
אחר כך נשאר לי בית פוגרום ואני מגיעה ללילה עייפה גמורה.
מה עושים? יש פעמים שאני בפוקוס לסדר איתם ולצוות על איסוף אבל יש פעמים שהם לא בעניין/ לא שייך כי אני עסוקה בשטיפת טוסיק וכדו' ו... פלאק... נעלמו ונשאר הבלאגן!

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמונה* » 28 ינואר 2011, 09:29

שאפשר להתיש אותו.
להבנתי, העניין הוא לא להתיש אותו כדי שלא יתיש אותך...

הרעיונות מבשמת הם לעורר ולעודד יצירתיות על מנת שהקשר, יחסי הגומלין יהיו במסלול חיובי ופורה.
האם יש במקום מגורייך עוד אמהות עם קטנטנים?
בהצלחה.

חברים בחינוך ביתי

על ידי פלונית* » 27 ינואר 2011, 11:07

חברים בחינוך ביתי

על ידי רוני.של.4* » 27 ינואר 2011, 08:18

לפעמים אני פשוט אובדת עצות. הילד מטריף אותי
היום שלי הפך לסיוט. לפעמים פשוט בא לי לשלוח אותו לגן...שיהיה לי שקט.

וואו... זה כל כך קשה! הייתי שם בדיוק אחרי לידת הקטן. ההפרש אצלנו בינו ובין זו שלפניו הוא 2.9 וגם אצלנו היתה דינמיקה של להציק לקטן כדי לזכות בתשומת לב, ולהציק לנו בדיוק בשביל אותו הדבר... בשמת נתנה לך יופי של עצות. מה שאני יכולה להוסיף זה - זה עובר... זה עובר... זה עובר.... עכשיו הקטן שלי כבר כמעט בן שנתיים (שרק זה בפני עצמו לא יאומן!! התינוק שלי...) ומערכת היחסים בינו ובין אחותו השתנתה מאוד. הם ממש חברים, מחפשים אחד את השני כל היום אם השני לא בטווח ראייה, משחקים ממש ביחד יפה, ברור שעדיין מציקים אחד לשני אבל עכשיו זה דו צדדי והוא יודע יפה מאוד להחזיר... וגם ליזום הצקה או שתיים כשמתחשק לו ;-) ברור שעדיין יש הצקות בבית (ועוד 2 אחיות גדולות שלא טומנות בעצמן את ידן בצלחת) אבל כל מאזן הכוחות השתנה, ככל שהקטן גדל. בקיצור - ההמלצה שלי היא, קחי נשימה עמוקה עמוקה, ארוכה ארוכה, פפפפפפפפפ........... זה עובר. (אה, ברור... גם בלי גן :-))

חברים בחינוך ביתי

על ידי רוני.של.4* » 27 ינואר 2011, 08:12

חילופי אמהות זה רעיון נהדר, וגם משפחתון לשעתיים-שלוש ביום. אני חוזרת, אפשר להיות רוב היום עם אמא וגם ליהנות מחברה.
אפשר גם להיות כל היום עם אמא (בטח ובטח בגיל פחות משנתיים) וגם להנות מחברה. זה בדיוק מה שמנסים להסביר כאן בדף... ואני מסכימה, גם לי יש ילד בגיל המדובר, רק שלמזלו הרב הוא ילד רביעי ויש פה בבית שישו ושמחו כל הזמן. הוא כל הזמן מצטרף למשחקי הגדולים, רוצה להיות חלק, ולא לבד. אבל בין לבין הוא עדיין צריך לבוא לאמא שלו לציצי, לנחמה, או פשוט לבדוק שהיא עדיין שם.

חברים בחינוך ביתי

על ידי אורלי_נ* » 26 ינואר 2011, 23:15

בת כמה היא? בת שנה וחדשיים, רצה כמו ברדלאס מגיל 11 חודשים, שוקלת 11.5 ק"ג :-) מנשא ממנה והלאה. האנרגיות של הבן שלי?..היא לא פחות נמרצת ממנו :-) תשמעו, יש לי עסק עם ילדים גדולים ואנרגטיים ובא לי לצחוק עכשיו כשאני כותבת את זה :-) :-)
הגדול שוקל 17 ק"ג.. באמת לא אפונות :-)
מאוד אהבתי את הרעיון של בשמת, אני אשתדל ליישם אותו ולתבל בהמון סבלנות והבנה שזה יתמתן ואולי אפילו יחלוף תוך כמה חודשים. לפעמים לכתוב דברים החוצה ממש עוזר לפרספקטיבה מציאותית ומשעשעת יותר.
אני עכשיו הולכת לחפור בדף להסתדר עם שני ילדים, אולי אני אשאב כוחות..צרת רבים נחמת טיפשים :-) אבל לפחות אקבל זריקת עידוד

חברים בחינוך ביתי

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 26 ינואר 2011, 22:13

יש הרבה מאוד דרכי ביניים בין לבד בבית עם אמא, כל יום כל היום, לבין גן של 20 ילדים למשך 10 שעות ביממה.
מסכימה. יש גם דף פתרון ביניים לחינוך ביתי (בזמנו טחנתי שם די הרבה :-P ).

חברים בחינוך ביתי

על ידי בשמת_א* » 26 ינואר 2011, 22:00

אי אפשר להיתעלם כשהוא שוכב על התינוקת והיא צורחת כלואה מתחתיו
אוי, )-:
עוזר אם את לוקחת אותה במנשא עלייך? שאת יודעת שהיא לפחות בטוחה?

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 26 ינואר 2011, 21:13

אמנון ותמר, אצלי היציאה החוצה וכשהקטנה קיבלה את מנת האוכל שלה והיא במנשא עלי, עזר מאד לפרצי האנגיה.
לפעמים הם צריכים תחושה וטקטיליות אז אני נותת לה חופשי לשחק בחול ומצידי שתתלכלך כמה שיותר ראיתי שזה מאזן קצת וכמובן, כל מילה שבשמת אמרה

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 26 ינואר 2011, 21:11

תודה, אמא אינקובטור. בהחלט פותח אפשרויות...
הדף הזה להסתדר עם שני ילדים נקרא לאורכו...
אני ממש מרגישה את הצורך שלה בחברתיות ובחברה בכלל...לא מוצאת פה בסביבה הקרובה הורים בבית... (רובם עובדי הי טק שגם ב4 וחצי המטפלת לוקחת את הילד הביתה...ורק ב7 הם זוכים לראות הורה...)
אנסה בימים החמים להגיע לאזורים מלאים יותר בילדים רק שהחברה של מטפלות פרטיות לא באה עלי מי יודע מה טוב.

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 26 ינואר 2011, 21:05

בת כמה הקטנה?

חברים בחינוך ביתי

על ידי אורלי_נ* » 26 ינואר 2011, 20:06

בשמת איזו מתוקה את! :-)
נכון, הנזיפות לא עוזרות ועליתי על זה ואני כבר לא נוזפת אלא מרחיקה אותו(אי אפשר להיתעלם כשהוא שוכב על התינוקת והיא צורחת כלואה מתחתיו)ואז הוא בוכה בחדר ואני מתה אבל חמצן זה צורך בימינו אז.. וגם זה לא משנה לו, כי דקה אחרי שהוא יוצא הוא מפיל אותה ונשכב עליה שוב ושוב צרחות ושוב מה לעשות עכשיו..
לרוץ! בואנה פה שיחקת אותה! אני הולכת להעביר אותו טירונות של מפכ"ל, יש לי תחושה שזה יעזור לפחות ברמת הזמן האישי שלי איתו כי לפחות הוא ירגיש שיש לנו משחק מיוחד, אני לא מאמינה שאפשר להתיש אותו, הילד שלי, ההתלהבות שפורצת ממנו רק ממריצה אותו עוד ועוד. כשהוא מותש לפעמים הוא בבת אחת פשוט קורס ונרדם, אין לו שלבים/הורדת הילוך.
תורות בסבתא בישלה דייסה זה פתרון לטוראים יש לנו עסק עם רב אלוף, אבל נראה לי שאם אני אצליח למצוא אפילו משהו קטן אחד שנעשה בתורות והוא יזרום עם זה, אולי הרעיון באמת יעבור. יאלה, אמן.

חברים בחינוך ביתי

על ידי בשמת_א* » 26 ינואר 2011, 19:34

אורלי נ, מה שנועה כתבה: הומיאופתיה או פרחי באך יכולים לעזור בזה. באמת.
והצעה קטנה: כתבת
הוא מרגיש צורך להתחרות כל הזמן וזוכה לנזיפות על ההתנהגות שלו
נכון שהנזיפות בכלל לא עוזרות?
האם לפעמים נדמה לך שהנזיפות עוד מחמירות את ההתנהגות שלו?
אז מציעה קודם כל להפסיק עם הנזיפות. הוא יודע טוב מאוד שהוא עושה משהו רע. פשוט תפסיקי. אל תנזפי בשום צורה. בכלל. תפסיקי.

לפעמים עוזר, לא להגיב בכלל על הצקות. פשוט להגיד "לא נעים לי פה", לקום וללכת לחדר אחר.

הרבה פעמים, מה שעוזר זה לתת לו תשומת לב מרוכזת כשאפשר. המון תשומת לב. לשתף אותו, להפעיל אותו, "הנה, אתה תעשה את זה, כי אתה כבר גדול ויודע. בוא, אתה ואני נעשה עכשיו ככה וככה יחד, כי אתה כבר גדול ויכול לעזור. בוא, אתה תרים את זה, כי אתה חזק מאוד". תשומת לב עם מתן הרגשה שהוא מרוויח מזה שהוא גדול, וחזק, ויכול, ויודע.

עוד דבר שעוזר: המון המון אוויר צח והמון הזדמנות לרוץ ולקפוץ ולטפס. יש לך בן. אם הוא לא מוציא מספיק אנרגיה פיזית ממש חזק במשך היום, צפי לצרות.
זה ממש ברמה של לקום, לצאת עם שניהם החוצה, לקחת איזה סטופר או טיימר ולמדוד כמה מהר הוא שובר את השיא של עצמו לרוץ לעץ ההוא ובחזרה, או אם הוא יצליח לנצח את החתול האפור בריצה, או אם הוא יספיק לרוץ עד הפנס ולחזור לפני שאת תצליחי להגיע לאוטו האדום, או כמה קפיצות על רגל אחת כל אחד מכם יכול לעשות, או כל המצאה פרועה שיש לך שתגרום לו לרוץ המון ולהוציא ים של אנרגיה.

לעשות תורות ב"סבתא בישלה דייסה".

לשלוח אותו למצוא אבנים ולעשות הר של אבנים קטנות, או עלים חומים ולשים אחד על השני, או משהו. את אומרת לו שעד שהוא יעשה הר קטן, את תעשי "סבתא בישלה דייסה" לקטנה, וכשהוא יגמור את ההר, יהיה תורו ל"סבתא בישלה דייסה".
לעשות הרבה תורות, ולהתחיל בתורות ממש ממש קצרים.
משחקים שעשינו: אני לוקחת על הידיים וקופצת עם הילד. שלוש קפיצות ואז תור השני. או שתי קפיצות אם את קולטת ששלוש זה יותר מדי בשבילו. שתים-שתים, שתים-שתים, ממש ככה. להתחיל בקטן ולאט לאט להגדיל את משך הזמן בתור של כל אחד מהם. כי בהתחלה את רק רוצה להקנות את עצם מושג ה"תורות", שיבינו ששניהם יקבלו, לא לדאוג, לפתח סבלנות ויכולת המתנה ולזכור שכל אחד מהם מקבל פרס בסוף, כיף עם אמא.
אפשר לרקוד ביחד לצלילי שיר, אפשר לקרוא סיפור בחתיכות של חמש דקות, אפשר לשחק משחקי אצבעות, אפשר מיליון דברים בתורות.

ככל שמושג התור יהיה יותר מושרש ויותר בטוח, את תראי שהילד ירגיש שהוא מקבל יותר יחס, והיחס הוא על משהו כיפי, לא בנזיפות, וכך לאט לאט יוריד את הצורך להפריע ולהציק.

חברים בחינוך ביתי

על ידי אורלי_נ* » 26 ינואר 2011, 19:18

וואי, אני חופרת כבר באינטרנט על סמינרים להורים, יעוץ, מה לא... אני לא חושבת שיש בעיה נוספת מלבד באמת מקרה קשה של קינאה, מה שלא היה בהתחלה. לא דמיינתי שככה זה יכול להיות. הכל, הכל הוא עושה כמו הקטנה, אפילו משליך את עצמו לריצפה אם היא מעדה ונפלה. הקולות, המחוות, כל צעצוע שהיא מרימה הוא מיד חייב לקחת.. אני מרגישה שאין לי זמן איתה בכלל כי הוא לא מאפשר, אני מרגישה שאני לא מצליחה לדבר איתה כי הוא יפריע בדרך זו או אחרת. סבתא בישלה דייסה אי אפשר לעשות לה. מה שיוצא זה שכולנו מפסידים..הוא מרגיש צורך להתחרות כל הזמן וזוכה לנזיפות על ההתנהגות שלו(הוא יכול להגיע לרמות מדהימות של הצקות), היא לא מקבלת תשומת לב אישית, נו, באמת, תינוקת שאני מרגישה שמתבטאת כבר הרבה יותר טוב ממה שיש לי אפשרות לחוות או להשתתף איתה, ואני, שלא מצליחה להינות מילדי, סתם אווזה עייפה ומתוסכלת.

חברים בחינוך ביתי

על ידי נועה* » 26 ינואר 2011, 18:14

מה עושים?!
הולכים לייעוץ/הומאוטפטיה.
גן לא יהפוך אותו לפחות עקשן או פחות מציק לאחותו.
גם אצלי ההפרשים קטנים ובעבר כך היו ימינו. הימים עברו, הלכנו לטיפול, הילדים גדלו והיום הם חברים טובים טובים!

חברים בחינוך ביתי

על ידי אורלי_נ* » 26 ינואר 2011, 17:54

אני שמחה לראות שזריקת העידוד עזרה, וההמרצה למעשה נתפסה כמשהו חיובי ולא חס וחלילה כעלבון.
אני כל כך מסכימה עם אימא אינקובטור לגבי הגישה שלה.
גם אנחנו מגלים עכשיו את הדרך באמצע
הקושי שלי, הוא עם ילד בן שלוש וחצי שלא עושה לי חיים קלים...
הוא מציק לאחותו הקטנה בכל דרך אפשרית ומנסה נראה לי בעצם, לנהל את הבית. הבעיה היא, שככל שאני יותר מתנגדת-הוא עושה יותר דווקא. מצאתי את עצמי שולחת אותו לחדר כל 5-10 דקות כי הוא פשוט לא מוותר. לא ברור לי מה עוד אני יכולה לעשות, לפעמים אני פשוט אובדת עצות. הילד מטריף אותי, אני מרגישה שנכנסנו למלחמה שאני לא מעוניינת בה בכלל ואני לא יודעת איך לצאת ממנה. אין לדעת מתי הוא יחליט לצאת לקרב. הוא עקשן ברמות שלא ראיתי דברים כאלו. אז נולדה לו אחות-אני לא מבינה מתי העניין הזה יגמר. אני מקפידה להעניק לו תשומת לב, שבחים, זמן יחד, לוקחת אותו לחוגים, הצגות כבר ניסיתי הכל. אז יש יום שקט ואז השמיים נופלים שוב. לפעמים אני מוחה בפני עצמי על כך שאני לא עובדת אצל הילד! מה, אי אפשר כבר פשוט לחיות? עד כדי כך זה הגיע. לא יודעת מי מכן הרגישה את זה, אבל ילד שכל היום מציק, נתלה על הבגדים, מתבכיין, וצועק ככה סתם פתאום כי יש לו מרץ...היום שלי הפך לסיוט. לפעמים פשוט בא לי לשלוח אותו לגן...שיהיה לי שקט.
מה עושים?!

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמא_אינקובטור* » 26 ינואר 2011, 17:42

זה יכול להיות רעיון חילופי לחילופי אמהות?
חילופי אמהות זה רעיון נהדר, וגם משפחתון לשעתיים-שלוש ביום. אני חוזרת, אפשר להיות רוב היום עם אמא וגם ליהנות מחברה.

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמא_אינקובטור* » 26 ינואר 2011, 17:20

בגיל כזה, עם שתיים פצפונות, הייתי מקסימום עושה טיול רגלי עד סוף הבלוק, אוספת עם הפעוטה עלים מיוחדים, ממציאה שמות לחתולים המוכרים, שרה שירים וכאלה.

בת 1.11 נקראת "הבכורה"? זה ממש ממש צעיר... קראתי על המצוקה החברתית ודמיינתי בת 4 לפחות...

כשהבכורה שלי היתה בדיוק בגיל הזה היו לה חיי חברה עשירים וצורך מובהק באנשים סביבה שלא כולם אני. העלים והחתולים והשירים היו מעניינים אותה לעשר דקות בדיוק, האושר האמיתי שלה היה להיות מוקפת אנשים וילדים וכל מי שאפשר היה לדבר איתו או אליו. הצעירה שמחה מאוד להיות רק איתי עד גיל 3 בערך ואז השתלבה בגן של שעתיים וחצי ביום, בקבוצה של שמונה ילדים, בשמחה רבה. יש הרבה מאוד דרכי ביניים בין לבד בבית עם אמא, כל יום כל היום, לבין גן של 20 ילדים למשך 10 שעות ביממה.

חברים בחינוך ביתי

על ידי תבשיל_קדרה* » 26 ינואר 2011, 16:58

הם נוטים לגבות תעריף קבוע של 20 ש"ח, בלי להפעיל מונה.
אם מתעקשים, הנהג יפעיל מונה, כי זה לא חוקי לסרב להפעיל מונה.

חברים בחינוך ביתי

על ידי תפוח_אדמה* » 26 ינואר 2011, 16:38

זה עדיין מכונה "מונית ספיישל" אבל כל נהג מונית מחויב להפעיל מונה. זה לפי החוק היום. לפעמים הם מנסים להתחמק ולזרוק מחיר, אבל אסור להם לסרב להפעיל מונה, ואם הם מסרבים אז אפשר למסור את הפרטים שלהם למשרד התחבורה והם מסתכנים בשלילת רשיון. יש על זה דיונים בכל מיני פורומים ואפשר למצוא על זה עוד ברשת.
מצד שני, בתוך רחובות למשל הם נוטים לגבות תעריף קבוע של 20 ש"ח, בלי להפעיל מונה. (הם כן נותנים חשבונית מס). לפעמים הם כן מפעילים מונה. לא ברורה לי החוקיות (אני לא נוסעת מספיק במוניות כדי לגבש חוקיות).

חברים בחינוך ביתי

על ידי נועה* » 26 ינואר 2011, 16:30

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 26 ינואר 2011, 15:57

באמת נסיעה במונית לא עלתה על דעתי כי תמיד חשבתי על כך כבזבוז. אפשר להסתכל על זה כצורך ולהרשות לעצמי... זה יצריך שינוי של גישה... נראה...
ותודה על הקישור!

חברים בחינוך ביתי

על ידי חוק* » 26 ינואר 2011, 10:47

צריך לחגור, כן. אבל אין חובה על התקנת כיסא בטיחות. תבדקי לפני שאת כותבת.
לא התייחסתי על החובה לקחת כסא בטיחות במונית, על כך איני יודעת...
צריך לחגור, לפי דברי הנהג, ואני מוסיפה - מי שילדיו יקרים לו שינהג באחריות ויקח כסא...בעיקר בנסיעות ארוכות , פשוט בגלל הבטיחות ולא בגלל החוק!
יש נהגים שבעיר אינם חוגרים...כשהם רואים ניידת...חוגרים...
יש ויש....

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמא_של_דגיגונת* » 26 ינואר 2011, 09:50

אני חושבת שיש, אבל רמת החיים עלתה, והמחירים של נסיעה במונית לא בשמיים.
זה עדיין מכונה "מונית ספיישל" אבל כל נהג מונית מחויב להפעיל מונה. זה לפי החוק היום. לפעמים הם מנסים להתחמק ולזרוק מחיר, אבל אסור להם לסרב להפעיל מונה, ואם הם מסרבים אז אפשר למסור את הפרטים שלהם למשרד התחבורה והם מסתכנים בשלילת רשיון. יש על זה דיונים בכל מיני פורומים ואפשר למצוא על זה עוד ברשת.

חברים בחינוך ביתי

על ידי תבשיל_קדרה* » 26 ינואר 2011, 08:44

כבר אין היום תעריפי "מונית ספיישל" כמו שהיה פעם.
אני חושבת שיש, אבל רמת החיים עלתה, והמחירים של נסיעה במונית לא בשמיים.
בכל מקרה, מתישהו גיליתי שהתפיסה שלי של "מונית ספיישל" כנהנתנות עד שחיתות, אינה מציאותית.

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמא_של_דגיגונת* » 26 ינואר 2011, 00:00

תודה על הפידבק. מה שבאמת התכוונתי לומר זה "אני מזדהה איתך, הייתי שם, זה קשה" כאמור, לקח לי שנה לקחת את עצמי ולעשות מעשה. ואחרי שעשיתי זאת באו עוד הזדמנויות שלא יכולתי לראות קודם. הייתי צריכה לצאת כדי שההזדמנויות האלו יקרו. אבל יצא לי עקום בכתיבה :( הדגשתי את הצד של אחרי היציאה מהקושי..

בכל מקרה, לגופו של עניין, הייתי מציעה לבדוק שוב את תעריפי המוניות. אני חושבת שלפי החוק היום זכותך לבקש תעריף של מונה, גם אם את מזמינה את המונית אליך הביתה. לפי הבנתי (אולי אני טועה...) כבר אין היום תעריפי "מונית ספיישל" כמו שהיה פעם. יכולים אולי לגבות ממך תוספת של כ-4 שקלים על ההזמנה הטלפונית. עוד על תעריפי מוניות כאן: http://www.callmonit.co.il/costs/extras.html

מקווה שתמצא הדרך @}

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 25 ינואר 2011, 22:22

וואו! תודה!
אני ממש לא נפגעתי, אמא של דגיגונת, אבל אני חייבת להגיד שכשקראתי את דברייך אמרתי:
_לפעמים הקושי אמיתי, גם אם מה שמתואר כסיבות לקושי, יכול להראות מהצד כתירוצים.
כלומר, לפעמים הקושי אמיתי, והסיבות האמיתיות לו אינן ידועות לא לכותבת, ובטח לא לנו, קורואת שרואות פיסת חיים זערורית._
אני מניקה כל הזמן, בעלת חזה גדול כך שאני לא אוהבת להתמודד עם הסתרה אבל אני לא אוהבת להיות חשופה. גרה בעיר. בית פיצי בבניין ישן. קר בחוץ, ועוד... כל הסיבות לצאת למרחק קצר מהבית או מרחק אפשרי...
אני משתדלת להזמין לכאן ילדים בגילאים שונים כדי ליצור חברה וזה בהחלט מוסיף שמחת חיים וגם עומס ובלאגן... הכל בשמחה ובחיוך...
אבל בבקרים כשממש בא לי על מפגש של הגדולה עם חברה ובגלל שראיתי את הצורך הזועק שלה לחברה פניתי לעצת המומחיות כאן...
ודרך אגב, ביד 2 לא מצאתי עגלות תאומים נורמליות וגם לא באגורה (אבל ת'אמת שזה כבר זמן מה שפשוט התייאשתי...)
ושוב, תודה!

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמא_של_דגיגונת* » 25 ינואר 2011, 20:10

לפעמים זה ממש לא הוגן - עד פוגע - לומר דבר כזה.
זו ממש לא הכוונה, ואם כך זה נתפס אז אני מתנצלת. לקח לי משהו כמו שנה להעיז לעשות את זה, ולפני כן לא הייתי מוכנה לשמוע בכלל על מסע בסדר גודל כזה. זה נכון. אבל אחרי שהעזתי כל כך שמחתי, שהשמחה נתנה לי כוחות. השיתוף שלי בא מהמקום הזה - לתת כוחות. ממש לא לפגוע. אני מקווה שככה זה מתפרש בצד השני.

חברים בחינוך ביתי

על ידי תבשיל_קדרה* » 25 ינואר 2011, 20:02

מה שאת צריכה באמת, זה לצאת מהסרט של הקושי.
לפעמים זה ממש לא הוגן - עד פוגע - לומר דבר כזה.
לפעמים הקושי אמיתי, גם אם מה שמתואר כסיבות לקושי, יכול להראות מהצד כתירוצים.
כלומר, לפעמים הקושי אמיתי, והסיבות האמיתיות לו אינן ידועות לא לכותבת, ובטח לא לנו, קורואת שרואות פיסת חיים זערורית.

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמא_של_דגיגונת* » 25 ינואר 2011, 19:02

מה שאת צריכה באמת, זה לצאת מהסרט של הקושי.
לגמרי.
אצלנו, כדי להגיע למפגש שהוא מרוחק אני צריכה ללכת 20 דקות ברגל למקום עם אוטובוסים (עם ילדה בת 3 וחצי), משם אנחנו נוסעות חצי שעה במונית שירות ואז נפגשות עם עוד אמא שלוקחת אותנו טרמפ למקום המפגש עצמו. (וכן, אני נסחבת את כל הדרך הזו עם כסא לרכב).
זה קשה, אבל שווה את זה. קחי אוויר ולכי למפגש. עולם נפלא יפתח בפנייך. לי זה קרה :)
מה שעוד עשיתי זה ליזום אצלנו בחצר מפגש ביום אחר בשבוע. באים למפגש הזה בין 7 ל10 ילדים וזה מפגש נפלא ברמות על :) שלפעמים אני שמחה שאין לנו רכב והייתי צריכה ליצור את הדבר הזה...

חברים בחינוך ביתי

על ידי אורלי_נ* » 25 ינואר 2011, 16:02

קוראת ומזדהה.
מה שאת צריכה באמת, זה לצאת מהסרט של הקושי.
אל תחפשי קשיים כי תמצאי אותם בשפע. אתמול שמעתי משפט נחמד שאמר ניטשה לא פחות ולא יותר "אל תביט אל התהום כי היא תביט אליך חזרה". אז לא צריך להיסחף נכון קצת הגזמתי..אבל באופן כללי יש כאן מסר ממש טוב ולי הוא האיר המון דברים. :-)
קחי אוויר ולכי למפגש. עולם נפלא יפתח בפנייך. לי זה קרה.בהצלחה :-)

חברים בחינוך ביתי

על ידי נועה* » 25 ינואר 2011, 14:46

זה בטח יקר... לא?
תמיד יש יד 2.....

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 25 ינואר 2011, 10:24

זה בטח יקר... לא?

חברים בחינוך ביתי

על ידי פלוני_אלמונית* » 24 ינואר 2011, 22:48

יש עגלה מצויינת לשניים. לגדול ולקטן לא זוכרת את שמה, נראה לי שצריך להזמינה באופן אישי.

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 24 ינואר 2011, 22:42

תודה, נועה.
בהחלט אפשרות.
כרגע אני עם מנשא וטיולון לגדולה
אבל בהמשך כשהיא תגדל אני מתארת לעצמי שזה יהיה מורכב יותר...
המקום לעמוד מתאים לכל עגלה?

חברים בחינוך ביתי

על ידי נועה* » 24 ינואר 2011, 20:17

אפשר לקחת עגלה של תאומים או לחילופין להרכיב לעגלה קיימת מקום לגדולה לעמוד.

חברים בחינוך ביתי

על ידי תפוח_אדמה* » 24 ינואר 2011, 14:03

לגבי האופניים: נראה לי שזה אולי לא מתאים עם תינוקת בת חודשיים, אבל בגיל 4 חודשים יכול אולי להיות רלוונטי. אפשר לשים תינוק במנשא ופעוטה בכסא (אם את מספיק בטוחה ברכיבה, זה לא הכי בטיחותי), או לחכות עוד קצת ולשים פעוטה מאחורה ותינוקת בכסא קדמי. אפשר גם להשיג מין עגלה כזאת שמתחברת לאופנים ואפשר לשים בה שני ילדים בנוחות.

חברים בחינוך ביתי

על ידי תבשיל_קדרה* » 24 ינואר 2011, 12:43

כדי לבוא ולקחת אותנו למרחק קצר כל כך בנסיעה נצטרך לשלם.
ותשלום כזה הוא מעל ליכולתך? אם זה, נניח, פעם-פעמיים בשבוע, הלוך וחזור?

זה יכול להיות רעיון חילופי לחילופי אמהות?
לא כל כך הבנתי את השאלה.
מה הכי הייתי רוצה לכן? מפגשים של משפחות (כלומר, אם להיות כנה, מפגשים של אמהות עם פעוטות), משפחתון, וחילופי אמהות הם שלושה פורמטים שונים.

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 24 ינואר 2011, 11:37

אופניים? איך?

חברים בחינוך ביתי

על ידי תפוח_אדמה* » 24 ינואר 2011, 11:29

מה לגבי אופנים?

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 24 ינואר 2011, 10:54

תודה רבה על ההתייחסות.
זה נכון שהגדולה היא בעצם קטנה ולכן מלכתחילה אין לי בכלל שאלות והיא איתי בבית. (מה הלאה, נראה. כרגע זה ברור שהיא בבית).
אבל אני כן רואה צורך ממשי בחברה.
אני לא מעמידה זה מול זה את הצורך באמא מול חברה.
התשובה ידועה וברורה.
אני רק מחפשת עיצות איך להתמודד במצב הקיים
קיבלתי המלצה להכניס למשפחתון שעתיים ביום. פרט לכך שמבחינה כלכלית זה יוצא הרבה כסף (חצי מחיר של להשאיר ילד מ 7 בבוקר עד 4 אחה"צ) זה יכול להיות רעיון חילופי לחילופי אמהות?
אני מחפשת פתרונות יצירתיים.
רעיון המונית גם לא כזה אופציה כי אין פה תחנה כדי לבוא ולקחת אותנו למרחק קצר כל כך בנסיעה נצטרך לשלם

חברים בחינוך ביתי

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 23 ינואר 2011, 22:51

במוניות כן צריך לחגור - אחרת הנהג יקבל קנס, כשלוקחים תינוק/פעוט צריך לקחת כסא בטיחות.
צריך לחגור, כן. אבל אין חובה על התקנת כיסא בטיחות. תבדקי לפני שאת כותבת.

חברים בחינוך ביתי

על ידי הדס_צומחת* » 23 ינואר 2011, 21:42

אני גרה בכפ"ס.

חברים בחינוך ביתי

על ידי תבשיל_קדרה* » 23 ינואר 2011, 21:28

הדס, איפה את גרה? בערך?

חברים בחינוך ביתי

על ידי הדס_צומחת* » 23 ינואר 2011, 20:42

לצערי לא הצלחתי לבנות קבוצת משחק לבן שלי (בן שנתיים וחצי) באיזור שלי.
אני רואה שהוא ממש זקוק לזה, וחושבת אפילו להכניס אותו לגן בקרוב. :-(

חברים בחינוך ביתי

על ידי חוק* » 23 ינואר 2011, 14:29

כי זה חוקי - מוניות הן כמו אוטובוסים. לא נדרש כסא בטיחות.
במוניות כן צריך לחגור - אחרת הנהג יקבל קנס, כשלוקחים תינוק/פעוט צריך לקחת כסא בטיחות .

חברים בחינוך ביתי

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 22 ינואר 2011, 12:11

נכון (זו היתה תשובה ל: אני בטוחה שיימצא הנהג שיסכים להסיע אותך בלי כסא. ).

חברים בחינוך ביתי

על ידי בשמת_א* » 22 ינואר 2011, 10:44

גם לא פגשתי נהג שמתנגד לנסוע בלי חגירת הילדים.
כי זה חוקי - מוניות הן כמו אוטובוסים. לא נדרש כסא בטיחות.

חברים בחינוך ביתי

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 21 ינואר 2011, 20:54

בלת"ק - בת 1.11 נקראת "הבכורה"? זה ממש ממש צעיר... :-) קראתי על המצוקה החברתית ודמיינתי בת 4 לפחות...

אני מסכימה עם מה שאמרו פה - בגיל הזה, ייתכן שיש ילדים שמאוד מתעניינים בחברים וחברה, אבל זה לא חיוני להם כמו שחיוני להיות עם אמא, להתעסק בפרטים הקטנים של היומיום, להיות בזרימה עם היום (כלומר להתנהל לפי הקצב הפנימי והמשפחתי), וכל זה.

אם החברים והחברה "עולים" בכל כך הרבה משאבים של לוגיסטיקה, זמן ועייפות לאמא - והאמא היא המשפחה, בוודאי בגילאים כל כך צעירים וודאי אחרי לידה - אז הם לא שווים את זה, חד וחלק.
בגיל כזה, עם שתיים פצפונות, הייתי מקסימום עושה טיול רגלי עד סוף הבלוק, אוספת עם הפעוטה עלים מיוחדים, ממציאה שמות לחתולים המוכרים, שרה שירים וכאלה. יש לי הרבה רגשות אשם אמהיים על כל מיני דברים מוצדקים יותר ופחות, אבל על הקטע של "מניעת חברה" מעולם לא היה לי.

מעבר לזה, מפגשים אפשר גם ליזום ולארח - כשזה אצלך בסביבה, זה אולי יהיה כרוך בטיפה ניקיון (בהנחה שיעזרו לך ולא ישאירו בית מטונף), אבל יהיה הרבה יותר קל כי לא תצטרכי להיות ניידת, שזה מה שקשה לך כרגע יותר מכל.

אנחנו יורדות כל יום לגינה הציבורית שגובלת עם גני עיריה והיא מטפסת על הגדר ומתבוננת בילדים בעיניים כאלה משתוקקות. היא שואלת על הילדים שגדולים ממנה בהרבה ומנסה ליצור איתם תקשורת.
שתתבונן. זה בערך מה שהיא יכולה ואמורה לעשות בגילה! בני ה-5 הרי לא ממש ישחקו איתה בכדור... אלא אם היא תיפול על בת 5 "אמהית" שתעסיק אותה פה ושם.

ולגבי כיסא בטיחות אצל נהג מונית - באזור המרכז לפחות עדיין לא פגשתי נהג כזה. גם לא פגשתי נהג שמתנגד לנסוע בלי חגירת הילדים. אין לראות בזאת המלצה, וכל אחד עושה את שיקוליו בעצמו.

חברים בחינוך ביתי

על ידי רוני.של.4* » 21 ינואר 2011, 14:42

_יש במרחק של חצי שעה הליכה איטית עם שתיהן.
כלומר חמש דקות במונית?_
או 20 דקות בהליכה קצת יותר מהירה, כשנעזרים בעגלה ומנשא :-)
חוצמזה, את רק חודשיים אחרי לידה! תתפלאי כמה קל יותר זה הופך משבוע לשבוע.
|Y|
אולי יש משפחות שלא הולכות למפגשים וישמחו להיפגש?
גם כן |Y|
מנסיוני, ברגע שמכירים משפחה אחת זה פותח לך דלתות לעוד משפחות - חבר מביא חבר סטייל. כשאנחנו החלטנו על חינוך ביתי, ולא הכרנו אף אחד, ברגע שקיבלתי שם וטלפון אחד באיזור זה מיד חיבר אותי לעוד משפחות ועוד פעילויות ועוד דברים שלא היה לי מושג לגביהם קודם לכן, ולא הייתי בחיים יודעת עליהם לולא הכרתי את אותה החברה, שהכירה לי עוד חברה, שהכירה לי עוד...

חברים בחינוך ביתי

על ידי פלוני_אלמונית* » 20 ינואר 2011, 23:36

אני בטוחה שיימצא הנהג שיסכים להסיע אותך בלי כסא.
גם אני. מצד שני אני מכירה משפחה שנסעה ככה ורק האמא נשארה...
כיתבי היכן אתם גרים.
בסביבה שלנו הקרובה אין מפגשים של חינוך ביתי.
אבל אולי יש משפחות שלא הולכות למפגשים וישמחו להיפגש?

חברים בחינוך ביתי

על ידי פלוניתית* » 20 ינואר 2011, 21:42

אם את מסכימה לנסוע בלי כסא, אני בטוחה שיימצא הנהג שיסכים להסיע אותך בלי כסא.
נדמה לי שזה מותר ע"פ חוק, כי מונית זה כמו אוטובוס... טיפשי אבל ככה זה. בקיצור הנהג לא יהיה הבעיה.

חוצמזה, את רק חודשיים אחרי לידה! תתפלאי כמה קל יותר זה הופך משבוע לשבוע. את תלמדי להתארגן עם שתיים, הקטנה תינק בתדירות פחותה או לפחות תלמד לחכות קצת, וחצי שעה של הליכה איטית יהיה קלי קלות (מנשא, טיולון רחמנא לצלן והיידה). זה יתן לכולכן המון ומומלץ בחום.

חברים בחינוך ביתי

על ידי תבשיל_קדרה* » 20 ינואר 2011, 20:11

המשכתי (רחוק מדי?) עם מטאפורת החמצן.

ניסיתי לומר שגם אם אתן רגילות למעט חברה (נשימה שטוחה), אתן עדיין זקוקות לחברה כמו חמצן.

כסא תינוק למונית - יש נהגים שיש להם (למשל - בשביל הסיבוב עם הילד/נכד). אבל גם אם לא, תסַבלי כיסא, לא סוף העולם (אני יודעת שזה כבד ומבאס, אבל זה אפשרי).
או, וזה אל תגידי שאני אמרתי לך, אם את מסכימה לנסוע בלי כסא, אני בטוחה שיימצא הנהג שיסכים להסיע אותך בלי כסא.

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 20 ינואר 2011, 19:37

אני חושבת שגם אם את (והבנות) רגילה לחיות על נשימה שטוחה, זה ככה גם בשבילך.
תבשיל, תודה. אבל לא הבנתי את המשפט האחרון.
מונית!
רעיון גאוני. לא צריך כסא תינוק?

חברים בחינוך ביתי

על ידי תבשיל_קדרה* » 20 ינואר 2011, 16:47

יש במרחק של חצי שעה הליכה איטית עם שתיהן.
כלומר חמש דקות במונית?

עד שאנחנו יוצאות זה התארגנות שלימה
בדקי איך את מקילה על עצמך -
רשימה קבועה מראש (את יודעת כמה נהיה לי פשוט להביא אוכל לארוחה משותפת מיום שהתקבעה חלוקת תפקידים קבועה, ככה שאני לא צריכה להחליט מה לבשל!?), אריזה בערב, שבן זוגך יארגן עם שתי ידיים פנויות, לשמור תיק ייעודי למפגשי בוקר, עגלה, תיק+מנשא בצירוף נוח יותר וכו'. אני בטוחה שיכולים להיות שלל פטנטים שעומדים בינך ובין יציאה בקלילות.

מבחינתי, אנשים זה חמצן. לא פחות.
ואני חושבת שכהכ זה בשביל כל אחד, כמו שרוני כתבה - מגיל אפס.
אני לא מדברת על הכמות. כל אחד וכמה שהוא צריך. אבל אי אפשר בלי. פשוט אי אפשר.
אני חושבת שגם אם את (והבנות) רגילה לחיות על נשימה שטוחה, זה ככה גם בשבילך.

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 20 ינואר 2011, 16:29

תודה על ההיענות.
בסביבה שלנו הקרובה אין מפגשים של חינוך ביתי. לפחות בחיפושים הרבים שלי. אנחנו בסביבה די אליטיסטית
יש במרחק של חצי שעה הליכה איטית עם שתיהן. הגדולה "בורחת" לכביש וזה די מפחיד אותי ללכת מרחק כזה. והקטנה יונקת כל הזמן. מפחיד זה לא המילה, מרתיע. גם עד שאנחנו יוצאות זה התארגנות שלימה ואפילו שאנחנו יוצאות כל בוקר, זה לא משהו שאני מצליחה לתאם...
אני דואגת לחברה של אחרי צהריים בכך שאני מבקשת מהשכנה בת השבע שיורדת אלינו אבל זה באמת לא מספק אותה.

חברים בחינוך ביתי

על ידי חגית_א_א* » 20 ינואר 2011, 16:11

כיתבי היכן אתם גרים. חברה זה משהו שאפשר לארגן, או להצטרף למפגשםי קיימים. את יכולה לחפש בדפים מתאימים כאן באתר וגם לכתוב בכיכר היכן אתם בערך ולמצוא קבוצה קיימת או ליצור קבוצה חדשה.

חברים בחינוך ביתי

על ידי רוני.של.4* » 20 ינואר 2011, 16:11

מה שאינדי ותבשיל אמרו :-)
מנסיון אישי של גידול 4 ילדים, אני לא מאמינה שילדים "לא צריכים חברה עד גיל שנתיים/שלוש/כיתה א'" (משתנה לפי אמונתו הפרטית של הדובר). ילדים הם בני אדם - מהרגע שהם נולדים הם זקוקים לחברה. חברתם של הוריהם, של אחיהם, של שאר בני המשפחה, וכמובן חברים אחרים ואנשים בכל מיני גילאים ושלבים בחיים. העובדה הזו לא סותרת עובדה נוספת - שילדים, במיוחד ילדים צעירים כמו הבת שלך, צריכים הורה צמוד (בד"כ אמא) ועזרה בהתמודדות עם החברה הזאת, ועם העולם. מפגשים של חינוך ביתי זה כל מה שהילדה שלך צריכה, במידה ולפי השקפת עולמך את רוצה את הילדה איתך בבית ומאמינה שזה מה שטוב לה. אצלי באופן אישי, חברה של משפחות אחרות זה חיוני לא רק לילדים אלא גם לעצמי. אני לא רואה את עצמי יושבת לבד בבית עם הילדים, בטח לא עם שני תינוקות כמו שקורה אצלך. לצאת למפגש אומר שגם לך יהיה עם מי לדבר, גם לה יהיה עם מי לשחק, ולשתיכן ממי ללמוד ולהנות, וזה אחרת לגמרי מלצאת לגינה ולפגוש עוד אמא אקראית (שאולי אין לך שום דבר משותף איתה) או חבורה של מטפלות. צריכה עזרה למצוא קבוצה באזורך? כתבי לנו מהיכן את :-)

חברים בחינוך ביתי

על ידי תבשיל_קדרה* » 20 ינואר 2011, 15:40

מה שאינדי אנית אמרה.

חברים בחינוך ביתי

על ידי אינדי_אנית* » 20 ינואר 2011, 14:57

אולי תלכו למפגשים? באיזה איזור בארץ אתם גרים?

חברים בחינוך ביתי

על ידי אמ.* » 20 ינואר 2011, 14:54

רוצה לשתף, להתייעץ ולהתלבט בקול.
מאז שבתי הבכורה נולדה (שנה ו 11 חודשים) אני טורחת על ההסבר לסביבה על החשיבות של החינוך הביתי. האמת שההסבר לסביבה זה לא מה שחשוב. אני מאמינה בכל ליבי בדרך הזו ובה אני פועלת. לפני שלושה חודשים נולדה גורה נוספת. וכולנו יחד נהנים ומתמודדים וצולחים את התקופה.
אני חשה כי ביתי מחפשת חברה. ועל אף שאני מסבירה לכל אחה ששואלים (כולל בעלי) שחברה זה חשוב אבל אמא-יותר, אני מרגישה שבאמת ובתמים היא זקוקה לחברה. אנחנו יורדות כל יום לגינה הציבורית שגובלת עם גני עיריה והיא מטפסת על הגדר ומתבוננת בילדים בעיניים כאלה משתוקקות. היא שואלת על הילדים שגדולים ממנה בהרבה ומנסה ליצור איתם תקשורת. יש לנו חבר אחד בגילה אבל גם אצלם נולדה גורונת ואנחנו לא מצליחות להפגש יותר מידי. אין עוד הורים בחינוך ביתי בסביבה, לפחות לא ראיתי... יש במרחק מהבית שבמצב הנוכחי קשה לי להגיע לשם. זו גינה ציבורית שיש שם בעיקר ילדים עם מטפלות. לא נראה לי להכניס אותה למסגרת אבל לגבי שנה הבאה אני תוהה לעצמי. שיהיה ברור שטובתה היא העומדת מול עיניי. אני עם כל הקושי שיש בזה, מעדיפה שתשאר בבית
מבחינה התפתחותית היא מקבלת בבית הכל! אני אשת חינוך לשעבר עם הסמכה לאבחון קוגניטיבי ולמדתי אמנות כך שהיא באמת מקבלת חשיפה להרבה מאד.
וואו באיזה בלאגן כתבתי...
לא אערוך כי אני גם ככה לא בפוקוס מי יודע מה (תוך כדי הנקה...)
אבל
אשמח לעצות וטובנות ככל היותר!
תודה!

חברים בחינוך ביתי

על ידי יפעת* » 21 אפריל 2010, 21:02

שלום,
אנחנו משפחה עם 3 ילדים; קאי בן 6, אורי בן 4 ומיה בת שנה וחצי
מעוניינים להכיר משפחות בחינוך ביתי באזור נהריה ונשמח לקבל פרטים על מפגשים באזור.
מספר טל' 04-9857-480
[email protected]

חברים בחינוך ביתי

על ידי שרון_ח* » 04 פברואר 2010, 11:48

נחמד שמצטרפים לאזורינו חברים חדשים
ברוכה הבאה!

חברים בחינוך ביתי

על ידי נ_ע_מ_ה* » 02 פברואר 2010, 03:26

אני אמא לארבעה בחינוך ביתי (בת 11, בן 9, בת 4 ובן שנתיים)
אנחנו עוברים מהערבה לצפון (הקרוב יחסית) - אזור התענכים - ליד עפולה/יזרעאל/גלבוע מתוך תקווה לחיות חיי חברה עשירים ומגוונים יותר לי ולילדיי.
(בלי לוותר על דיור זול וקירבה לטבע)

במסגרת חיפושיי אחרי מקום מגורים, פגשתי הרבה אנשים, משפחות בחינוך ביתי
חיפשתי הזדמנויות

מצאתי שרבים שותפים להתלבטויות כשהשיקול העיקרי העומד בראש סדרי העדיפויות הוא ההיבט החברתי. חשוב לנו לאפשר לילדינו נגישות לחיי חברה יומיומיים בסביבתם הטבעית,על אף שאינם הולכים למסגרות חינוך ממוסדות.
ההכרח לסוע ולהסיע (למפגשים/פעילויות/חברים) מתיש ומחייב זמן, כסף (וזיהום אוויר.. שלא לדבר על הסכנה בנהיגה בדרכים במצב העייפות הקיומי התמידי שלי)
הכיצד אם כך ייתכן שלא נוצרו עד היום מקבצי משפחות חינוך ביתי החיות בשכנות קרובה?
אינני מתכוונת בהכרח לקהילה שיתופית גדולה כמו נווה איתן.
אני מתכוונת למקבץ של מספר משפחות (נגיד 3-4-5) שיוצרות גרעין התיישבותי שלסביבתו היותר רחוקה-באזור כולו ,יתפרסו עוד הזדמנויות של חיי חברה/מודעות/פעילות פנאי אלטרנטיבית-טבעית וכו"...
משהו נוסח אזור פרדס חנה-כרכור
רק ששם הדיור יקר מדי, מה שלא מאפשר אורח חיים של פשטות, כשרק בן זוג אחד מפרנס. גם באזור המושבים ליד רחובות-מודיעין - יקר מדי.

בקיצור - אני מזמינה משפחות חינוך ביתי, עם ילדים גדולים יחסית (משום שאז הצרכים החברתיים של הילדים הופכים משמעותיים יותר), ליצירת מציאות חדשה שתיטיב עמנו - תגדיל את מגוון ההזדמנויות למפגש חברתי בסביבת החיים הטבעית

פרסתי חלק מיתרונות המגורים באזור התענכים בדף איפה לגור

מרכזיה טלפונית חדישה ערוכה לקבל את מבול הטלפונים שלכם...

יאללה, בואו...

יום נעים
נעמה
052-4670045
weiss נקודה naama שטרודל גימייל נקודה קום

חברים בחינוך ביתי

על ידי אלמונית* » 27 פברואר 2009, 13:35

בנווה איתן אני חושבת שיש קהילה וראיתי בככר השוק בימים האחרונים שיש משפחה שרוצה להשכיר את הבית שלה ל 3 חודשים אולי זו הזדמנות להתנסות?
אני חושבת שאיזור רחובות פעיל כרגע ובמידה מסוימת פרדס חנה
בכל מקרה זה דורש לדעתי התכוונות רצון ומאמץ ותלוי גם ביכולות הכלכליות (רכב וכו)

חברים בחינוך ביתי

על ידי צלול* » 27 פברואר 2009, 08:37

שלום אני בבית עם 2 ילדים חצי שנה ושלוש
אני חיה במקום מרוחק שאין בו אף משפחות של חינוך ביתי
לאחרונה מרגישה המון קושי ובדידותחושבת לעבור למקום שיש בה קהילה מובנית ותמיכה ושיתוף אשמח אם לימשהו יש רעינות איפה...

חברים בחינוך ביתי

על ידי נ_ע_מ_ה* » 13 אוגוסט 2008, 15:43

בתי בת ה 9 וחצי תשהה אצל סבא וסבתא במרכז (ליד נתניה) למשך 5 ימים (לבד...)
תשמח להכיר חברות בגילה בחינוך ביתי מהאזור
מי שרוצה להזמין - נשמח
נעמה 054-3139621,077 או בבית הסבתא 09-8947950

חברים בחינוך ביתי

על ידי שיר* » 06 מאי 2008, 13:42

אני חייבת להכין שיעורים ביי ניתאה ב3

חברים בחינוך ביתי

על ידי פלונית_אלמונית* » 06 מאי 2008, 13:41

אני רוצה תשובה!?

חברים בחינוך ביתי

על ידי שיר* » 06 מאי 2008, 13:39

אני רוצה תשובה!?

חברים בחינוך ביתי

על ידי שיר* » 06 מאי 2008, 13:38

אני ילדה בת 7 מה נישמה?

חברים בחינוך ביתי

על ידי POOH_והתוספות* » 11 דצמבר 2007, 13:43

אורלי - ניסיתי לשלוח מייל ולא עובר..
אתמומזנת לכתוב אלי - אנחנו באזור המבוקש ובבית.
יש כתובת מייל ב קבוצת חינוך ביתי בפרדס חנה

חזרה למעלה