על ידי פלונית_נוספת* » 27 אוגוסט 2008, 15:33
שבוע שעבר הגעתי לנקודת שפל חדשה
למה שפל? זה כל כך לא ככה בימינו..
מסכימה מאד עם כל מה שפלונית כתבה @}
גם אני הכרתי את בן זוגי באתר היכרויות באינטרנט. ולפני כן, היו לי עוד מספר מערכות יחסים דרך האינטרנט.
זוכרת מאד את העיסוק בעניין התמונה. בסופו של דבר אני החלטתי לא להתיחס לעניין התמונה. לא צירפתי תמונה שלי, לא התיחסתי במיוחד לתמונות קיימות וכמובן שלא הגבלתי את עצמי ויצאתי גם עם בחורים שפנו אלי ללא תמונה. בסופו של דבר, מספר קשרים התפתחו בלי לראות תמונה לפני שנפגשנו (כולל עם בן זוגי) ובחלק מהמקרים היה משלוח תמונות הדדי ורק אז נפגשנו.
מנסיוני, זה מצליח יותר בלי לראות תמונה קודם. התמונה יוצרת ציפיות ואיכשהו בהרגשה שלי, תמיד מתאכזבים, כי תמונה כל כך לא ממחישה ולא מעבירה באמת מי האדם. היה אחד שממש התאהבתי בו מהתמונה, הוא שלח שתי תמונות בנוף מדברי שבהן הוא נראה כמו איזה קאובויי, כריזמטי ומושך (אין ספק שגם הקשר הטלפוני והאינטרנטי שקיימנו עד שיצא לנו להפגש, תרם להתאהבות הזו, גם בטלפון המשיכה התדמית הזו ואז כמובן הדמיון שלי כבר עבד שעות נוספות) ובסוף כשנפגשנו היה לי ממש קשה להתרגל שזה באמת הוא האמיתי, ולא הדמות הזו, הדמיונית, שבה התאהבתי. הוא נראה קצת פחות טוב במציאות אבל בהחלט נראה טוב ולא זו היתה הבעיה, הוא פשוט היה כל כך שונה, שפת הגוף, גמלוני כזה ובכלל איך שהוא זז ודיבר.. היה לי ממש קשה להתגבר על הפער הזה. הצלחתי בסוף ויצאנו כמה חודשים אבל אני זוכרת שזה ממש לקח זמן ועוד אחרי שנפגשנו לפעמים הייתי נזכרת בדמותו הדמיונית ולא האמיתית..
בסופו של דבר, הפגישות העיוורות לגמרי, ללא תמונות (וגם בלי הרבה זמן של צ'טים או שיחות טלפון) הן אלה שהיו מבחינתי המוצלחות ביותר. אין מה לדמיין, מתחילים מאפס ובונים את ההתרשמות מהמשהו האמיתי ולא מהדימיון הפרוע שמתבסס אמנם על תמונה אבל כאמור יש כל כך הרבה דברים שתמונה לא מעבירה..
בהצלחה@}
[u]שבוע שעבר הגעתי לנקודת שפל חדשה[/u]
למה שפל? זה כל כך לא ככה בימינו..
מסכימה מאד עם כל מה שפלונית כתבה @}
גם אני הכרתי את בן זוגי באתר היכרויות באינטרנט. ולפני כן, היו לי עוד מספר מערכות יחסים דרך האינטרנט.
זוכרת מאד את העיסוק בעניין התמונה. בסופו של דבר אני החלטתי לא להתיחס לעניין התמונה. לא צירפתי תמונה שלי, לא התיחסתי במיוחד לתמונות קיימות וכמובן שלא הגבלתי את עצמי ויצאתי גם עם בחורים שפנו אלי ללא תמונה. בסופו של דבר, מספר קשרים התפתחו בלי לראות תמונה לפני שנפגשנו (כולל עם בן זוגי) ובחלק מהמקרים היה משלוח תמונות הדדי ורק אז נפגשנו.
מנסיוני, זה מצליח יותר בלי לראות תמונה קודם. התמונה יוצרת ציפיות ואיכשהו בהרגשה שלי, תמיד מתאכזבים, כי תמונה כל כך לא ממחישה ולא מעבירה באמת מי האדם. היה אחד שממש התאהבתי בו מהתמונה, הוא שלח שתי תמונות בנוף מדברי שבהן הוא נראה כמו איזה קאובויי, כריזמטי ומושך (אין ספק שגם הקשר הטלפוני והאינטרנטי שקיימנו עד שיצא לנו להפגש, תרם להתאהבות הזו, גם בטלפון המשיכה התדמית הזו ואז כמובן הדמיון שלי כבר עבד שעות נוספות) ובסוף כשנפגשנו היה לי ממש קשה להתרגל שזה באמת הוא האמיתי, ולא הדמות הזו, הדמיונית, שבה התאהבתי. הוא נראה קצת פחות טוב במציאות אבל בהחלט נראה טוב ולא זו היתה הבעיה, הוא פשוט היה כל כך שונה, שפת הגוף, גמלוני כזה ובכלל איך שהוא זז ודיבר.. היה לי ממש קשה להתגבר על הפער הזה. הצלחתי בסוף ויצאנו כמה חודשים אבל אני זוכרת שזה ממש לקח זמן ועוד אחרי שנפגשנו לפעמים הייתי נזכרת בדמותו הדמיונית ולא האמיתית..
בסופו של דבר, הפגישות העיוורות לגמרי, ללא תמונות (וגם בלי הרבה זמן של צ'טים או שיחות טלפון) הן אלה שהיו מבחינתי המוצלחות ביותר. אין מה לדמיין, מתחילים מאפס ובונים את ההתרשמות מהמשהו האמיתי ולא מהדימיון הפרוע שמתבסס אמנם על תמונה אבל כאמור יש כל כך הרבה דברים שתמונה לא מעבירה..
בהצלחה@}