על ידי אם_פי_3* » 24 ינואר 2008, 11:05
לידה בבית אמורה להיות לידה בסיכון רגיל (כלומר לא בסיכון גבוה) והמסמך מחדד את ההגדרה (באיזה מצג, באיזה שבוע, איזה בעיות רפואיות מגדירות הריון בסיכון גבוה וכו'), לידה בסיכון גבוה בבית היא באמת לא מומלצת גם ע"י המילדות (לפחות רובם)
העניין הוא, שעד כה, ההגדרה של האם לידה מסוימת מתאימה להיות בלידת בית, נבדקה לגופה, לפי המצב הספציפי, וכמובן גם אמונת היולדת ואמונת המיילדת
(וכשאני מדברת על אמונה, אני בעצם מדברת על השקפת עולם, שנסמכת גם על ידע, וגם על הפרשנות אליו. לא מיסטיקה). החוזר, לעומת זאת, מגדיר את המצבים בצורה ברורה, חד משמעית, ושאינה מתחשבת באדם שבתוך העניין. אני מוכרחה לציין שיש שיפור מאז הטיוטות הראשונות (אז, למשל, תינוק IUGR בלידה קודמת, היה פוסל אותי מלידת בית, גם אם אין שום סיבה שיחזור על עצמו), ועדיין. רשימת ה"איסורים" היא מוגזמת בהחלט, וכוללת, כדברי
נירית שפירא, כמעט את כל הנשים שיש להן רחם...
ושוב - זה מותיר, לנשים כמוני, שאין סיכוי שילדו בבי"ח אם אין סיבה ממש טובה לעשות את זה, אבל לא עומדות בתנאים (אצלי בגלל קיסרי קודם. אפילו שכבר ילדתי בבית מאז), אך ורק את האפשרות לעשות את זה עצמאית. יש מי שיטען שזה הטוב ביותר. אני מאמינה שבמיוחד במצבים הלא-לגמרי-מושלמים (כלומר - אלו שאסור למיילדת ליילד אותי...), יש מקום לפיקוח ולעזרה של מיילדת מקצועית. בכל מקרה, לא נראה לי סביר, שהאפשרות הזאת לא קיימת יותר. מזל שאני כנראה לא אלד יותר...
בנוסף: כמו שמצאו פתרון בנושא פירוק האסבסט, כשאף אחד לא היה מוכן לבטח את העובדים בכך, והיתה דרישה של המדינה לעבודה רק עם ביטוח, אם המדינה דורשת ביטוח- שידאגו למצוא פתרון לביטוח. ההבדל הוא שבלי מפרקי אסבסט, אי אפשר, ואילו לידות בית הן "גחמה של משוגעות" שלא מבינות מה שכל בר דעת מבין - שעדיף ללדת בבי"ח הבטוח והמוגן P-:
המניעה היא אכן לא ליולדות, אבל יולדת שרוצה תמיכה כלשהי, לא תוכל לקבל אותה (כי אי אפשר לקחת רק תומכת לידה, למשל).
ולכן אם תרצו, ותתעקשו, החוקים ישונו.
בחוזר יש כתובת. לדעתי, כדאי לנסח מכתבים, לא מתלהמים, אך המסבירים למה המסמך לא סביר ולא חוקי (עו"דים ועו"דיות - עזרתכן תתקבל בברכה).
[u]לידה בבית אמורה להיות לידה בסיכון רגיל (כלומר לא בסיכון גבוה) והמסמך מחדד את ההגדרה (באיזה מצג, באיזה שבוע, איזה בעיות רפואיות מגדירות הריון בסיכון גבוה וכו'), לידה בסיכון גבוה בבית היא באמת לא מומלצת גם ע"י המילדות (לפחות רובם)[/u]
העניין הוא, שעד כה, ההגדרה של האם לידה מסוימת מתאימה להיות בלידת בית, נבדקה לגופה, לפי המצב הספציפי, וכמובן גם אמונת היולדת ואמונת המיילדת
(וכשאני מדברת על אמונה, אני בעצם מדברת על השקפת עולם, שנסמכת גם על ידע, וגם על הפרשנות אליו. לא מיסטיקה). החוזר, לעומת זאת, מגדיר את המצבים בצורה ברורה, חד משמעית, ושאינה מתחשבת באדם שבתוך העניין. אני מוכרחה לציין שיש שיפור מאז הטיוטות הראשונות (אז, למשל, תינוק IUGR בלידה קודמת, היה פוסל אותי מלידת בית, גם אם אין שום סיבה שיחזור על עצמו), ועדיין. רשימת ה"איסורים" היא מוגזמת בהחלט, וכוללת, כדברי [po]נירית שפירא[/po], כמעט את כל הנשים שיש להן רחם...
ושוב - זה מותיר, לנשים כמוני, שאין סיכוי שילדו בבי"ח אם אין סיבה ממש טובה לעשות את זה, אבל לא עומדות בתנאים (אצלי בגלל קיסרי קודם. אפילו שכבר ילדתי בבית מאז), אך ורק את האפשרות לעשות את זה עצמאית. יש מי שיטען שזה הטוב ביותר. אני מאמינה שבמיוחד במצבים הלא-לגמרי-מושלמים (כלומר - אלו שאסור למיילדת ליילד אותי...), יש מקום לפיקוח ולעזרה של מיילדת מקצועית. בכל מקרה, לא נראה לי סביר, שהאפשרות הזאת לא קיימת יותר. מזל שאני כנראה לא אלד יותר...
בנוסף: כמו שמצאו פתרון בנושא פירוק האסבסט, כשאף אחד לא היה מוכן לבטח את העובדים בכך, והיתה דרישה של המדינה לעבודה רק עם ביטוח, אם המדינה דורשת ביטוח- שידאגו למצוא פתרון לביטוח. ההבדל הוא שבלי מפרקי אסבסט, אי אפשר, ואילו לידות בית הן "גחמה של משוגעות" שלא מבינות מה שכל בר דעת מבין - שעדיף ללדת בבי"ח הבטוח והמוגן P-:
המניעה היא אכן לא ליולדות, אבל יולדת שרוצה תמיכה כלשהי, לא תוכל לקבל אותה (כי אי אפשר לקחת רק תומכת לידה, למשל).
[u]ולכן אם תרצו, ותתעקשו, החוקים ישונו.[/u]
בחוזר יש כתובת. לדעתי, כדאי לנסח מכתבים, לא מתלהמים, אך המסבירים למה המסמך לא סביר ולא חוקי (עו"דים ועו"דיות - עזרתכן תתקבל בברכה).