[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

קצת להעיר את הדף

אני: חברתי הרו״ח אמרה לי שיתכן אפשר לקבל החזר מס על הוצאות לקייטנות של הילדים
בן זוג: יש לנו הוצאות על קייטנות ??

_מגיש לי משקה צ'יקו עם חלב סויה:
"הנה המנה שלך של כאילו קפה עם כאילו חלב"_

אני מזמינה קפה מזוייף :-)

אנחנו קוראים קטע בתנך שמספר על תינוקת נטושה. בין השאר כתוב שם "והחתל לא הוחתלת".
הבנזוג: בטח! הרי עוד לא המציאו אז את החיתולים!

(-:
גדול

אני נכנסת הביתה אחרי שעה שבמהלכה הקטן בן ה-1.5 נשאר עם אבא.
הוא רץ אלי עם כוס פלסטיק ביד וצועק: "מַיי! מַיי!"
אני: אתה צמא מתוק שלי? בוא אמא תתן לך מים
אבא שלו: אה, זה מה שהוא רצה...
(הרי צריך להיות מדען טילים כדי להבין שתינוק שמחזיק כוס פלסטיק וצועק "מַיי" רוצה לשתות מים |אוף|)

מגיש לי משקה צ'יקו עם חלב סויה:
"הנה המנה שלך של כאילו קפה עם כאילו חלב"

[u]"באופן טפשי"[/u]
לייק

כבר הרבה זמן לא צחקתי בקול רם ועם דמעות מול המחשב!

"באופן טפשי"

[u]הם לא שואלים, אנחנו לא מספרים[/u]
= ביטחון שדה

צוויל

:O

אני לא כותבת פה פשוט כי אין לי עדיין בעל, אבל מתפוצצת מצחוק משלכן. תמשיכו.

בדרך לטיפת חלב
הבן זוג: עכשיו בטיפת חלב, הם לא שואלים, אנחנו לא מספרים.
אם יש לך שאלות יש לך את באופן טבעי בשביל זה.

בעלי יומאחד מתקשר אלי לעבודה בבוקר: הוא לא מצליח להנעיל לקטנה את המגפיים,הן פשוט לא נכנסות.
אחרי כמה שאלות הבנתי: הוא נתן לה לבחור לבד את הבגדים היום.
היא בחרה פיג'מת שק עם רגליות.

למה עד עכשיו אף אחד לא כתב כלום? זה דף מאוד חמוד זה רק מראה לנו הנשים, מהם הגברים ואיזה סוג חשיבה יש להם. שמתן לב שכמעט כל הסיפורים שלכם על הבעלים יש להם איזשהו מכנה משותף? ערב אחד כאב לי מאוד הגרון ואמרתי לבעלי אם אני אנחר בלילה אז אל תיבהל כי כואב לי הגרון. אז הוא אומר לי גם אם לא אנחר בלילה אל תבהלי...

אמו של בן זוגי היקר הגיע לפתע (אחותי אמרה "ירדה לשטח..."), בקיצור נמרץ, מהרגע שהגיע ועד הרגע שהלכה קיבלנו שלל עדכונים על משפחה וחברים כולל דברים אישיים שלהם, שאני בטוחה שלא יועדו לאוזנינו. וביקורת והתערבות בחיים של כל הסובבים (וזה היה ביקור קצר !). בקיצור אחרי שהתחברתי לחמצן ואחרי שאר טכניקות להתאוששות שאלתי את בן זוגי מה זה צריך להיות הדבר זה ? מה הצורך לרכל ללא הפסקה ? והוא ענה ללא היסוס "זה בפולנית נקרא : לצור קשר". שנינו התפוצצנו מצחוק (עד הפעם הבאה...).

אחרי עוד לילה של התעוררויות אינסופיות באדיבות שני הילדים (4 ושנה)
בןנזוגי האהוב והמותש אומר -
"שניים זה מספיק, נכון?!"

שלי מלא בשטויות כאלו, במיוחד כשהוא מנסה להעיר לי 'יפה' על משהו...
כמו:
הוא: השקת את העץ?
אני: איזה עץ?
הוא: עץ אפרסק.
אני: איזה עץ אפרסק??? מתי שתלת? איפה?
הוא: נו, העץ אפרסק שאת מנסה לגדל על השולחן קפה
אני מעיפה מבט זריז לסלון וקולטת את הגרעין של האפרסק שאכלתי בצהריים...

השארתי את הילד עם בייביסיטר לשעה וכל הדרך תיארתי לבעלי את כל הדברים הנוראים שעלולים לקרות לו איתה.
הוא: באמת יש בה משהו מוזר,אולי היא ערפד
אני(בשיא הרצינות!): אל תגיד דברים כאלו ,תשקול את המילים שלך, מחשבות יוצרות מציאות.
הוא: אה, הבנתי איך זה הולך...רק המחשבות שלי יוצרות את המציאות,שלך לא...
:)

גם אני גם אני!!!


אני עם שלושה ילדים, כולם חולים עם חום חוץ מהקטן, תינוק בן חצי שנה, שלא חולה אבל מצמיח שיניים במרץ.

אני לבעלי בבוקר: ,יו אני מתה מעייפות!
בעלי:אבל הלכת לישון בעשר
אני:מזל שהלכתי לישון בעשר, איזה לילה היה לי!
בעלי:"מה, ישנת לפחות שמונה שעות!!"

לא רציתי לבכות אז צחקתי.

הם כאלה חמודים ומצחיקים הבעלים שלנו.
כל הבדיחות האלה ממש גורמות לי לרצות להתחתן איתו שוב.
אנחנו נשואים אבל אני כל הזמן רוצה שוב להתחתן כדי לחזק את הקשר.

כשבננו הבכור היה בן חודשיים, בנזוגי שאל:
"מתי נחזור לשיגרה?"

[u]זה הזמן לקנות גרביים בצבעים זרחניים עם פרחים וחיות? או שגם זה לא עוצר אותו?[/u]
האמת שהתחלפנו את כל הגרביים שמתי אצלו ומאז הוא לפעמים מרגיש שחסר לו זוג (הוא ספורטאי תמיד עם גרביים אני רוב היום יחפה או בכפכפים)

"זה כל כך גרוע כשיש ירידת מים?" שואל האיש
"יש חשש לזיהומים וצריך להיות עירניים ולבדוק את חום הגוף של האשה, אם אין בעיות אפשר גם למשוך בבית עד 24 שעות" עונה האשה שזוכרת משהו מקורס ההכנה ללידה מלפני כמעט שלוש שנים.
"מה החשש הוא מזיהום? לא צריך ללכת לבית חולים כי נגמרו המים?" מישהו שוב לא הכין שיעורי בית...

[u]הוא : לא, כשאני מרגיש כך אני לוקח משלך .[/u]

זה הזמן לקנות גרביים בצבעים זרחניים עם פרחים וחיות? או שגם זה לא עוצר אותו?

אני: "בוא נזדיין:
הוא: "אבל מה עם הכלים?" 0-:

להגנתו הוא אומר שהוא דואג שלא יישארו כלים לבוקר (גבר ברוח הפליי ליידי? D-: )

_בעלול: מה אני אומר לה???!!!
אני: שזה בולבול
בעלול: זה בולבול!_
D-:
<למה בולבול? בולבול זה שם של ציפור.>

[u]שומעת את האסימונים בראשי נופלים זה אחר זה, ומבינה...... היא נשארה עם הפיג'מה כל היום. נו מילא.[/u]

אני ביליתי הרבה מחיי עם פיג'מה כל היום כי לא הלכתי לביה"ס והייתי "חולה" :-)

איזה דף מדליק ומְצַחֵק. (במיוחד החצי השני).

היום הלכתי לסופר. [po]אבא של שפן[/po] ביקש שאקנה לו יוגורט לשתיה, ובטעות קניתי בטעם תות. בזמן שהוא שם הכל במקום הוא אמר, בלי להתבלבל:
"אבל חמודה, אני לא אוהב תות.
אני בכלל לא אוהב תות
זו היתה פשוט טעות
כל העניין הזה עם התות!"
(נא לדמיין בקול של אריה).

איזה דף מצחיק, (והבנזוג שואל אותי - על מה את צוחקת שם?)
אבל ברצינות, יש פה משהו שנכתב בשנת 2004:
[u]בתשובה לשאלה "מה עם ילדים?" ענה במסתוריות "היא עושה קודם דוקטורט על איך לגדל אותם".[/u]
בול!!!

זה היה לפני כמה שנים אחרי לילה עם גשם שוטף. נכנסנו אל רכב נקי של אחרי גשם חזק.
"ראית איך הגשם ניקה את האוטו מבחוץ?"
" חבל שלא השארנו את החלונות פתוחים. היה מנקה גם מבפנים" :-)

בעלי עלה ארצה לפני 15 שנים, הוא קורה ספרות בעברית בלי שום קושי...

[list]
[*] כשבתי צריכה עזרה בשיעורי הבית ואני עסוקה אני שולחת אותה לבעלי וזה טוען ש "אני לא יכול לעזור אני עולה חדש"
[/list]

[list]
[*] כשבעלי ואני מדברים על שגיאות הכתיב של הילדה הוא טוען "זה גנטי, כי אבא שלה עולה חדש"
[/list]

בקיצור.. משחק אותה עולה חדש (במבטא כבד)!!

בעלול צועק מהמקלחת: את לא מאמינה!
אני: מה?
בעלול: היא שואלת אותי "מה זה?" על הבולבול
אני: נו
בעלול: מה אני אומר לה???!!!
אני: שזה בולבול
בעלול: זה בולבול!

_הוא: תני לי לגעת בך, נו..
אני: די, נודניק!
הוא: תפסיקי! מה, את נרות חנוכה?_

והנה שוב ג'ה נותן אגוזים למי שאין לה שיניים P-:

[u]איזה חמוד נכון? עשה לי הפתעה[/u]
נכון מאוד :-)

בעלי: היום אני לובש מכנסיים קצרים לעבודה
אני: יהיה לך קר עם כל המזגנים
בעלי: תמהרי יש לי פגישה ב-10 אם את רוצה שאסיע אותך לחנות
אני לפשושה: תמהרי אבא יתן לנו טרמפ
בעלי ביציאה מהבית: אז הולכים ברגל?
אני: מה ברגל? לעבודה? זה רחוק
בעלי: אני ביום חופש היום בואי לעשות קניות
אני בקריאות שמחה יוהו
איזה חמוד נכון? עשה לי הפתעה

הוא: תני לי לגעת בך, נו..
אני: די, נודניק!
הוא: תפסיקי! מה, את נרות חנוכה?

[u]לא, כשאני מרגיש כך אני לוקח משלך.[/u]
:-)

קניתי 9 זוגות גרביים
אני: קניתי גרביים, כל הזמן אני מרגישה שאין לי גרביים. גם אתה מרגיש כך?
הוא: לא, כשאני מרגיש כך אני לוקח משלך .

הוא: "מה לשים על הסלט?"
אני: "שמן זית ומיץ לימון."
הוא (נעלם לכמה דקות וחוזר):"איפה המיץ לימון?"
אני: "בתוך הלימונים!"

תמיד אמרתי שאני רוצה [b]לפחות[/b] 4 ילדים.
אני: אבל חושבת שאני רוצה חמישה ילדים.
הוא: קודם תסתדרי עם ה2 שיש לך.

גיסתי מלבישה לילדים את הבגדים לגן לפני השינה (טרנינגים)

גם אצלנו, אם הוא לא מתכוון לצאת עם שפן לפני תנומת הבוקר הוא היה משאיר אותו עם פיג'מה. ואז טפשי להחליף לבגדים נקיים ממש לפני ארוחת צהריים, נכון? ותמיד הוא עושה קקי קצת אחרי האוכל, אז עדיף לחכות לזה גם, לא? ויוצא שמחליפים לבגדי יום בארבע בערך. כלומר 20 שעות ביום עם פיג'מה.
לזכותו יאמר שכשהצגתי את הנושא ככה הוא התחיל להחליף לו בגדים מייד אחרי ארוחת הבוקר. אני חושבת.

אצלנו, כשהילדים חולים וגם לפעמים בשבת כשנשארים בבית - הם עם פיג'מה מהבוקר עד הלילה. מבחירתם.

כשתמר היתה בת שנה בערך, יצאתי ליום לימודים ארוך באוניברסיטה ואבא שלה נשאר איתה בבית (היא היתה חולה באותו יום. אז הילדים שלנו עוד היו הולכים לגן )-: ).
אני חזורת בערב, רואה אותה בפיג'מה שבה היא היתה בבוקר כשיצאתי.
אני מופתעת, שואלת: מה, כבר עשיתם אמבטיה?
הוא עושה לי 'לא' עם הראש.
מנסה עוד: לבשתם פיג'מה בלי להתקלח? S-:
עוד 'לא' עם הראש.

שומעת את האסימונים בראשי נופלים זה אחר זה, ומבינה...... היא נשארה עם הפיג'מה כל היום. נו מילא. {@

אני יכולה לכתוב המון על החוכמות של זוגי שיחיה, אבל אין לי את הזמן....
זוגי: כדאי שאת תסדרי את הבית. את עושה את זה יותר טוב ממני. אני אף פעם לא יודע איפה לשים את כל הדברים ואת עושה את זה כל כך מהר.....

ממש כל הכבוד לי...יש מישהו שמצדיע?

[u]מה אנרגיות?! מה זה חברת חשמל?! באים, שותים כוס קפה, צוחקים קצת והולכים. זהו[/u]
נשמע בדיוק כמו משהו שאני הייתי יכול להגיד :-D.

בתור נציג של חסרי [u]רוחניות_ ששקועים _עמוק בתוך הגבריות[/u], אוסיף ואבאר:

מה שמרגיז אותי בדיבור "הרוחני" הוא חוסר ההתחיבות לגבי התוכן, כלומר השימוש במילים שאולי נותנות הרגשה מסוימת אבל גם לדובר וגם לשומע אין ממש מושג איך הם מוגדרים (ואם יש להם מושג, הוא בדרך כלל לא זהה).

אם אני נהניתי, נראה לי בני שיחי נהנו, הרגשתי שהשיחה זורמת, והכיבוד היה טעים - לא עדיף פשוט להגיד את זה, מאשר לזרוק הערה על "אנרגיות"?

אני: "אתמול אצל החברים הרגשתי הרבה יותר טוב. היו שם אנרגיות כל כך טובות"
הוא: "מה אנרגיות?! מה זה חברת חשמל?! באים, שותים כוס קפה, צוחקים קצת והולכים. זהו"

האמת זה לא הצחיק אותי. נעלבתי.
איזה חוסר רוחניות! איזה מיושן הוא! שקוע עמוק בתוך הגבריות! (וזה אגב גם מה שאמרתי לו באותו עניין)

איזה דף מצחיק!!!

בקיץ הקודם שאלתי את זוגי: "תגיד, יפריע לך אם אפסיק לגלח את הרגליים?"
והוא: "את קוראת יותר מדי את הבאופן טבעי הזה!"

[u]תחושה של מלכה זה משהו עמוק פנימי, מגיע מהילדות.[/u]
לא נכון, לא לכולם, אני בניתי את ההרגשה הזאת אצלי.

במוצ"ש, בעודי מנסה להרדים את הפשושי (שסירב בתוקף לישון.....)
בעלי מלטף לי את הבטן (שנשארה לי מההריון), מסתכל עליי בעיניים מאוהבות, ואומר-
"עכשיו אנחנו צריכים בת..... (אני חצי מתעלפת, הפשוש בן כמעט 4 חודשים! רק!!!) בת יפה כזאת! יפה כמו אמא שלה......"
אני מתעלפת |L| .....

עוד טריאלוג הזוי במקצת, מבית היוצר של הבעל-של-חן-אני-אמא
[hr]
שבת בצהריים.
אבא שלי, בעלי (שני פולניות למהדרין....) , ואני. יושבים ואוכלים סעודת שבת.
בעלי- אולי תביאי את הדג מאתמול?
אני (מזדעזעת)- אבל הוא קר, זה לא טעים ככה...... אולי תחכה שזה יתחמם קצת?
בעלי- לא! תביאי עכשיו, כשזה עוד ג'לי (מחווה בידו תנועת ג'לי רוטט S-: ). אני אוהב את זה ככה.
אני- |אייקון- תפסיק או שאני מקיאה!|
מביאה את הדג......
בעלי- זה כבר לא ג'לי, זה לא כל-כך טעים ככה.
אני- מה????
שתיקה....
בעלי- כן, ג'לי זה הכי טעים.... גם מרק עוף ג'לי- זה כמו לשתות מרק עוף, רק שזה לא נוזל.....
אני- 0-: כן, אבל זה גם לא [b]חם[/b] ???
בעלי- כן. אבל זה טעים. ויש עוד משהו בעברית.
אני- רגל קרושה? S-:
בעלי (בהתלהבות) -כן!! גם זה אני אוהב! מאוד!!
אני- בחיים- אבל [b]בחיים[/b] בלי נדר- [b]אני לא מכינה לך רגל קרושה![/b]
אבא שלי (בהתלהבות!) - אבל זה מאוד טעים!!!
אני- 0-:
בעלי (מתלהב איתו)- כן! זה מאוד טעים.
[hr]
אמרתי לכם, או לא אמרתי לכם? שני פולניות [b]למהדרין![/b]
[hr]
הטריאלוג אמיתי! כל הנכתב בו נאמר ברצינות!

חייבת לשתף

בעלי הלך לשירותים ועשה מה שעשה (מס' 2).
אחרי חצי שעה הלכתי לתומי גם. מצאתי שם אסלה מלאה בקקי.
אני: למה לא הורדת את המים?
הוא: לא היה לי זמן, הילד בכה.

סתיו, הוא מתכונן לצאת עם התינוקת שלנו בת 3 שבועות לטיול על הידיים בחוץ
אני: תעטוף אותה בשמיכה .
הוא:לא צריך, לא קר לי.

[u]בעלי בתגובה: תודה! וואו, מעכשו כל פעם תגידי לי ככה?[/u]

:-D

חן הסיפור שלך הזעיר לי משהו:
כשהלביבה היתה זעירה, התפעלנו נורא מהפלוצים שלה שהיו אדירים ורועמים להפליא ביחס לגודלה- כמובן גם כי הם שיחררו אותה ואותנו מבכי של כאב בטן.

בוקר אחד, כשהיא ישנה בינינו, אני שומעת פלוץ רועם. מתפקעת מצחוק שהתינוקת שלי מוציאה כאלה רעשים וואומרת- כל הכבוד ממי!

בעלי בתגובה: תודה! וואו, מעכשו כל פעם תגידי לי ככה?

_'זה שייראה כאילו אני עושה משהו'
נחמד מצידו_
להבהיר- הוא מתפקע מצחוק מהבדיחות של עצמו...... וגם אני.... נפלתי מצחוק מהפרצוף המבסוט שלו.....

[u]'זה שייראה כאילו אני עושה משהו'[/u]
נחמד מצידו :-D

מה ההבדל בין גבר וילד?
.
.
.
המחיר של הצעצועים!

[u]'זה שייראה כאילו אני עושה משהו'[/u]
D-:

ושוב בעלי, ואני....
מצפים שמיכת פוך. יותר נכון (כמובן) אני מצפה שמיכת פוך, הוא שוכב במיטה שלו מעולף מעייפות.
הוא מצידו, בשביל לעזור לי מחזיק את הקצוות של הציפה ואת השמיכה שכבר בתוכה, שלא יברחו זו מזו....
פתאום אני רואה אותו מותח את השמיכה, ומשחרר, מותח, ומשחרר......
'תגיד, מה אתה עושה??'
'זה שייראה כאילו אני עושה משהו'
D-:

בעלי (עולה חדש מאוקראינה), פשושי (בן 3 חודשים) ואני.
טריאלוג הזוי במקצת....
פשושי התעורר באטרף, ומתחיל לינוק במרץ!
בעלי- תראי, תראי איך הוא יונק... בכל-כך צמיאה!! (tsmi'a)
אני (קצת מתאפקת לא לתקן , מתה על ה"עברית" שלו)- כן, נכון......
פשושי- יונק יונק יונק.
אני- פשושי, כשתרצה לגיגית, תפסיק לינוק, ואני אקח אותך לגיגית, טוב, חמוד שלי?
בעלי בתגובה- אממ-הממ!
[hr]
חייבת לציין- שעה לא הפסקתי לצחוק!

אני: תתחנף אלי
הוא: :-S ??????? (אובד עצות, לא יודע מה ישביע את רצוני)
אני: נו, תגיד לי משהו עם צליל חיובי
הוא: כן.
:-D
מייד הוחנפתי

אני: אוף, יא מרגיז אחד!
הוא: אוף, יא מרגיזה שתיים!
:-D
מייד נרגעתי

הילדה מס ימים בבית. (בפגיה לא העז להחליף לה טיטול או בגדים, אבל כן החזיק אותה הרבה. )
אחרי מקלחת, אני מבקשת ממנו להלביש לה בגדים. הוא אוחז את המכנסיים ביד וקורא לי: אבל ז(שמי), היא לא מכניסה את הרגליים.
נו באמת? למה לא נתתה לה את המכנסיים ביד? היא בטח היתה מסתדרת יותר טוב.
לזכותו יאמר שהיום מטפל בה בקלילות ובייעילות. כבר בת שנתיים +.

אני: תתנחף אלי
הוא: :-|
אני: נו, תגיד לי משהו רומנטי.
הוא: לא נחרת בכלל כל הלילה!
אני: :-0

[u]הוא: אבל זה לא נעים לי.[/u]
:-O

אנחנו בחווה. בתנו בת ה- 3 מודיעה שיש לה פיפי.
אני: קח אותה לעשות פיפי.
הוא: איפה?
אני: איפה שאתה רוצה.
הוא: אבל זה לא נעים לי.
אני: זה לא אמור להיות נעים לך. פשוט קח אותה להשתין.

איזה דף מצחיק :-D

[u]והוא לקניון וקנה לעצמו ארבע חולצות ואני מצטטת: "היה מבצע".[/u] אלללו, קודם לבקש רשות מיוצרת ה"היה במבצע" - אמא שלי, שתחיה :-)

[u]כאילו, מה אני אעשה שם, אפשר לחשוב שאני הולכת לשם לסידורים הקבועים שלי: טיפוס, גלישה ונידנוד...)[/u]
:-)

שלא יהיה ספק- בסוף אנחנו הלכנו לגן שעשועים והוא לקניון וקנה לעצמו ארבע חולצות ואני מצטטת: "היה מבצע".

שיחת טלפון אחרי שהבנזוג סיים את העבודה:
[list]
[*] אני: "אנחנו בדרך לגן שעשועים, אתה בא?"
[*] הוא: "מה אני אעשה שם?"
[/list]

(כאילו, מה אני אעשה שם, אפשר לחשוב שאני הולכת לשם לסידורים הקבועים שלי: טיפוס, גלישה ונידנוד...)

[u]אחרי עשר דקות מגיעה למטבח ורואה קופסת שימורים סגורה על האש[/u]
D-:

הילדות מבקשות תירס גרגרים
אני בפרץ עצלנות לבשל מסכימה וזורקת לבעל: "תבדוק אם יש תירס בקופסא בארון ואם כן אז שים אותו לחימום על הגז"
אחרי עשר דקות מגיעה למטבח ורואה קופסת שימורים סגורה על האש
"לא אמרת לי לפתוח אותה ולשים בסיר"

חוכמה (אמיתית) של בעל (הפרטי שלי):
אנחנו מנסים להרות. היו איזה כמה ימים לפני שהייתי אמורה לקבל וסת שממש הרגשתי בהריון ואמרתי לו שנראה לי שאני בהריון והנה פתאום בא לי לאכול בשר (לא קורה בד"כ) ושאני עייפה מהרגיל...בקיצור, ממש 'נכנסתי' להריון. עד שהגיע הדם. קצת התביישתי לספר לו, אחרי כל ה'סימני הריון' שתארתי...ומה אמר המלך?
"כנראה שאת ממש רוצה ומוכנה להריון הזה. אל תדאגי, הוא יקרה."
מלך!

ועוד משהו שבמקרה קשור להפריה ולחוכמה של הגבר שלי (וקרה הרבה לפני הסיפור מלמעלה):
באחת הפעמים שממש התחשק לי עליו, ואמרתי לו, התגובה הראשונה שלו היתה: "את בטח בביוץ"

מ"ק = מיני קהילה , לא?

:-D

גדול!

הבעל חוזר מהירקן ומסדר את הפירות בקערה (קבל שתי נקודות!), את הבננות הוא שם בתחתית הקערה ועליהן מניח אפרסקים ומעל הכל תפוחים.
אני : " למה בננות ואפרסקים מתחת לתפוחים?"
בעל : " התפוחים צריכים מצע רך ונעים לשכב עליו!"
אני : "!@#$%&*!"

_הבעיה היא לא בגברים אלא בציפיות שלנו מהם, ובאשליה שמה שאנחנו מקבלות זה מהם.
מה שאנחנו מקבלות זה רק מה שאנחנו יוצרות (גם אם לא במודע, לא במודע!)
תתייחסי אליו כמו למלך, תקבלי מלך.
תרגישי שפחה, תהיי שפחה.
תרגישי מלכה - תהיי מלכה.
הבעיה זה רק לדבוק בתחושות לאורך זמן או להמשיך לייצר אותן כל פעם מחדש.
ממליצה על המאמר העת להיות מלכה_

כל מילה סלע כולל המאמר!

טובי, קראי נא את הקישור שהבאתי העת להיות מלכה. בטוחה שזה יבהיר לך כמה דברים.
[u]תחושה של מלכה זה משהו עמוק פנימי, מגיע מהילדות.[/u] תחושה של מלכה זה משהו שאפשר לייצר כל רגע ורגע מתוך מודעות ורצון.

ענת זה נשמע כל כך הגיוני ונכון ופשוט.
אבל אולי טוב מדי מלהיות מציאותי.
תחושה של מלכה זה משהו עמוק פנימי, מגיע מהילדות.

והעניין של להתייחס אליוכמו מלך. הממ, יש פעמים שזה גורם לטווס להיות בהמה. ברגע זה יש לי שתי חברות שבוכות על בני זוגן "המלכים" ועל היחס המחפיר שהן זוכות לו.

אשמח לשמוע אחרת.

הבעיה היא לא בגברים אלא בציפיות שלנו מהם, ובאשליה שמה שאנחנו מקבלות זה מהם.
מה שאנחנו מקבלות זה רק מה שאנחנו יוצרות (גם אם לא במודע, לא במודע!)
תתייחסי אליו כמו למלך, תקבלי מלך.
תרגישי שפחה, תהיי שפחה.
תרגישי מלכה - תהיי מלכה.
הבעיה זה רק לדבוק בתחושות לאורך זמן או להמשיך לייצר אותן כל פעם מחדש.
ממליצה על המאמר [url=http://ahava.netfirms.com/[po]Ilana]העת להיות מלכה[/url] Ilan Nov 03[/po].htm

[u]אני חושבת שגברים הם תינוקיים בצורה מזעזעת עד לפחות גיל 36[/u]

:-)
ואז מה?

נו, אני חושבת שגברים הם תינוקיים בצורה מזעזעת עד לפחות גיל 36

[u]אם הוא יביא לה מדי פעם משהו קטן פרח.[/u] - הדגש הוא ב"מדי פעם". זה פשוט עניין של סף - אם הוא יביא לה פרחים כל שבוע זה יהפוך להרגל עד כדי אגב. ככה הוא שומר את האופציה להביא פרחים באופן חד פעמי ורומנטי ביותר! יפה מצידו איך הוא חושב קדימה...

וחברה שלי מנסה ללמד את בנזוגה רומנטיקה מהי.
בן היתר היא אומרת לו, שמאוד ירגש אותה אם הוא יביא לה מדי פעם משהו קטן פרח... ומה הוא עונה?
"אבל יש לך גינה מלאה בפרחים!" :-/
אמיתי לגמרי בלי שמץ ציניות מצדו כמובן.

רוב המ"ק הוא קטינים אם כן.

אל תעלב
אנחנו נשים בשלות. לא מתרגשות מקטינים (גברים עד גיל 30 נכללים בקטגוריה הזאת).
ולעולם לא נזעם.
באהבה
בסלחנות
רק ככה אפשר לשלוט במאותגרי הג'נדר.

[u]אתה עדיין לא נחשב גבר בלקסיקון שלנו[/u]
אילו הייתי מפוקפק מוצאית (בהתנהגות, בהתנהגות) הייתי מקרבן על זה עכשיו.
אבל אני לא. אז לא, אני שונן קורבנית בשם העתיד.
בעצם, אם אני כבר שונן קורבנית בשם - אשנון גם בשם תוספות.

גם הוא יעזוב. ואז אפילו מתפוגג לא יהיה לכן. ואז באמת תהיו אמזונות זעומות וזועמות. וגם יזעמו עליכן. איך אתן חושבות שחברי הפורום יגיבו למראה אמזונות חד שדיות?