אני דווקא חושבת שדלות השפה נובעת מסיבות אחרות לגמרי. אני מתכוונת שלא בגלל החשיפה לילדים דוברי שפה זרה או מבוגרים דוברי שפה זרה או הורים דוברי שפה זרה...
אני חושבת שזה תלוי
גם בזה, כמובן, כי כדי להכיר ולהפנים שפה צריך בראש ובראשונה להחשף אליה. אבל יותר מהותי בעיניי
אופן החשיפה.
קודם כל לטענה הראשונה - חשיפה בלעדית לשפה מסויימת איננה הסיבה לעושר או לדלות בשפה -
שפת אם איננה תמיד שפה עשירה... יש אמריקאים מקומיים עם אנגלית דלה במיוחד. יש ישראלים עם עברית דלה במיוחד, וזאת מבלי שהעברית תהיה שפתם השניה.
יש אנשים שדוברים שלוש שפות ויותר, וביותר מאחת מהן מחזיקים בעושר שפתי מעורר השראה שיכולים להתקנא בו המקומיים לעיל.
וכעת לטענה השניה - גורמים אחרים ישפיעו לא מעט ולפעמים אף יותר -
בראש ובראשונה אינטיליגנציה וגנטיקה. במובן זה שיש כאלה שכישורי השפה המולדים שלהם עולים על כישורי השפה הפוטנציאליים של אחרים. יש ילדים שקולטים כל בדל ושביב שפתי מן הסביבה, ויש כאלה שלא.
אחרי כן חשיפה. (לא לא, זו לא יריה לעצמי ברגל
) אני מתכוונת לחשיפה ל{{}}
עומק השפה. אם ילד ישמע שפה גבוהה יותר, הוא ידבר שפה גבוהה יותר. מבחינתו זו איננה שפה גבוהה, זו שפה. הנטיה לפשט מושגים עבור ילדים מאד מוזרה בעיניי. הם מסוגלים לקלוט מושגים מורכבים בקלות אדירה, הרבה יותר מאיתנו. אז חבל ומוזר למנוע מהם.
אני רוצה בכל זאת לתת דוגמה אישית, על אף שהיא לא מוכיחה כלום, רק דוגמה. אני למדתי לקרוא בגיל שלוש. קראתי כמו תולעת ספרים קטנה, יום וליל, בארוחות ובשירותים... אבי תמיד אהב מילים מיוחדות והשתמש תדיר באלונטית, באסקופה, במוז, בשלחופה ועוד... זה שעשע אותו. אני בתור ילדה פשוט למדתי את זה כחלק טבעי מהשפה שהיתה סביבי, לא כי הייתי חייבת את זה לפסיכומטרי. קראתי אלתרמן, גולדברג, ביאליק, מילונים ואנציקלופדיות לפני השינה.
אנשים פה שואלים אותי כמה שנים אני חיה בארה"ב. כשאני אומרת ש-4 חודשים, הם שואלים אז מתי חייתי פה בתור ילדה? והאמת היא שלא חייתי פה. יש לי אנגלית שלמדתי מסיינפלד ומספרות מקצועית על תוכנה. יש לי מבטא מזה שיש לי שרירי לשון מאד גמישים שמאפשרים לי יכולת חיקוי. גנטיקה. קיבלתי את כל זה מתנה. לא עשיתי בשביל זה כלום.
נהר ישנה פה לידי. אנחנו בארה"ב בלמידה-טבעית. היא בת 18 חודשים, מדברת עברית. (משפטים עד 5 מילים, זכר ונקבה, יחיד-רבים, מילות יחס, תארים, פעלים והטיות.) אני רק מבחינה בזה, אני לא מלמדת כלום. כלומר - קודם כל נטייה טבעית שלה.
אין לנו אג'נדה בענייני שפה. מה שקורה מעשית זה שכשאנחנו בבית אנחנו מדברים בעיקר עברית, ועם אחרים רק אנגלית. לפני כמה שבועות ישבנו בבית קפה, ובכל פעם שהמלצרית באה והלכה, אמרנו "THANK YOU" באחת הפעמים נהר הסתכלה עליה ואמרה "תודה-תֶ'נְקוּי" היא לא שמעה אותנו אף פעם מחברים בין שני המושגים ועשתה את הקישור והתרגום בעצמה לגמרי. אנחנו, אגב, גם לא מלמדים להגיד תודה, בבקשה וסליחה, פשוט מנומסים בינינו, והיא אימצה. מאד חמוד
יש לה ספרים באנגלית ובעברית, בלי הבחנה. יש באחד מהם מלא חיות אוסטרליות משונות, והיא מכירה את כולן. אומרת לי "את פָּלִיפּוּס!" (את פלטיפוס...) אני לא פוחדת להגיד לה מילים "קשות" או "נדירות" והיא מכירה אותן ומעכלת אותן בלי שום בעיה. אני מדברת איתה בשפה שלי טבעית, וזו השפה שלה טבעית.
כשאנחנו בגינה ציבורית או עם חברים, והיא מנסה לתקשר, אני מתרגמת אותה אם צריך. מי שרוצה לתקשר איתה בגובה העיניים שואל אותי "HOW DO YOU SAY HAT?" ואומר לה KOVA!
מי שלא, לא. הפסד שלו
יש לנו חברה שכבר יודעת להגיד SHENEY DUBIM ולהצביע על שלושה דובים
טוב, סתם נסחפתי כי אני מדברת על הפוצקי שלי
@}
יאללה, כולם להתעוררר!!!!!!אני דווקא חושבת שדלות השפה נובעת מסיבות אחרות לגמרי. אני מתכוונת שלא בגלל החשיפה לילדים דוברי שפה זרה או מבוגרים דוברי שפה זרה או הורים דוברי שפה זרה...
אני חושבת שזה תלוי [b]גם[/b] בזה, כמובן, כי כדי להכיר ולהפנים שפה צריך בראש ובראשונה להחשף אליה. אבל יותר מהותי בעיניי [b]אופן[/b] החשיפה.
קודם כל לטענה הראשונה - חשיפה בלעדית לשפה מסויימת איננה הסיבה לעושר או לדלות בשפה -
שפת אם איננה תמיד שפה עשירה... יש אמריקאים מקומיים עם אנגלית דלה במיוחד. יש ישראלים עם עברית דלה במיוחד, וזאת מבלי שהעברית תהיה שפתם השניה.
יש אנשים שדוברים שלוש שפות ויותר, וביותר מאחת מהן מחזיקים בעושר שפתי מעורר השראה שיכולים להתקנא בו המקומיים לעיל.
וכעת לטענה השניה - גורמים אחרים ישפיעו לא מעט ולפעמים אף יותר -
בראש ובראשונה אינטיליגנציה וגנטיקה. במובן זה שיש כאלה שכישורי השפה המולדים שלהם עולים על כישורי השפה הפוטנציאליים של אחרים. יש ילדים שקולטים כל בדל ושביב שפתי מן הסביבה, ויש כאלה שלא.
אחרי כן חשיפה. (לא לא, זו לא יריה לעצמי ברגל :-)) אני מתכוונת לחשיפה ל{{}}[b]עומק[/b] השפה. אם ילד ישמע שפה גבוהה יותר, הוא ידבר שפה גבוהה יותר. מבחינתו זו איננה שפה גבוהה, זו שפה. הנטיה לפשט מושגים עבור ילדים מאד מוזרה בעיניי. הם מסוגלים לקלוט מושגים מורכבים בקלות אדירה, הרבה יותר מאיתנו. אז חבל ומוזר למנוע מהם.
אני רוצה בכל זאת לתת דוגמה אישית, על אף שהיא לא מוכיחה כלום, רק דוגמה. אני למדתי לקרוא בגיל שלוש. קראתי כמו תולעת ספרים קטנה, יום וליל, בארוחות ובשירותים... אבי תמיד אהב מילים מיוחדות והשתמש תדיר באלונטית, באסקופה, במוז, בשלחופה ועוד... זה שעשע אותו. אני בתור ילדה פשוט למדתי את זה כחלק טבעי מהשפה שהיתה סביבי, לא כי הייתי חייבת את זה לפסיכומטרי. קראתי אלתרמן, גולדברג, ביאליק, מילונים ואנציקלופדיות לפני השינה.
אנשים פה שואלים אותי כמה שנים אני חיה בארה"ב. כשאני אומרת ש-4 חודשים, הם שואלים אז מתי חייתי פה בתור ילדה? והאמת היא שלא חייתי פה. יש לי אנגלית שלמדתי מסיינפלד ומספרות מקצועית על תוכנה. יש לי מבטא מזה שיש לי שרירי לשון מאד גמישים שמאפשרים לי יכולת חיקוי. גנטיקה. קיבלתי את כל זה מתנה. לא עשיתי בשביל זה כלום.
נהר ישנה פה לידי. אנחנו בארה"ב בלמידה-טבעית. היא בת 18 חודשים, מדברת עברית. (משפטים עד 5 מילים, זכר ונקבה, יחיד-רבים, מילות יחס, תארים, פעלים והטיות.) אני רק מבחינה בזה, אני לא מלמדת כלום. כלומר - קודם כל נטייה טבעית שלה.
אין לנו אג'נדה בענייני שפה. מה שקורה מעשית זה שכשאנחנו בבית אנחנו מדברים בעיקר עברית, ועם אחרים רק אנגלית. לפני כמה שבועות ישבנו בבית קפה, ובכל פעם שהמלצרית באה והלכה, אמרנו "THANK YOU" באחת הפעמים נהר הסתכלה עליה ואמרה "תודה-תֶ'נְקוּי" היא לא שמעה אותנו אף פעם מחברים בין שני המושגים ועשתה את הקישור והתרגום בעצמה לגמרי. אנחנו, אגב, גם לא מלמדים להגיד תודה, בבקשה וסליחה, פשוט מנומסים בינינו, והיא אימצה. מאד חמוד |L|
יש לה ספרים באנגלית ובעברית, בלי הבחנה. יש באחד מהם מלא חיות אוסטרליות משונות, והיא מכירה את כולן. אומרת לי "את פָּלִיפּוּס!" (את פלטיפוס...) אני לא פוחדת להגיד לה מילים "קשות" או "נדירות" והיא מכירה אותן ומעכלת אותן בלי שום בעיה. אני מדברת איתה בשפה שלי טבעית, וזו השפה שלה טבעית.
כשאנחנו בגינה ציבורית או עם חברים, והיא מנסה לתקשר, אני מתרגמת אותה אם צריך. מי שרוצה לתקשר איתה בגובה העיניים שואל אותי "HOW DO YOU SAY HAT?" ואומר לה KOVA! :-) מי שלא, לא. הפסד שלו :-P יש לנו חברה שכבר יודעת להגיד SHENEY DUBIM ולהצביע על שלושה דובים :-D
טוב, סתם נסחפתי כי אני מדברת על הפוצקי שלי |L| @}
[b]יאללה, כולם להתעוררר!!!!!![/b]