שלום לכולם
אני חושבת כבר זמן, (בינתיים בולעת את האתר...) להוציא את ביתי בת ה 4 מהמערכת פה בקיבוץ בה היא מגיל תשעה חודשים.... ולהשאיר אותה בבית עם אחיה הקטן בן השנה שממש לא בא לי להכניס למערכת.
גם אני ניצולת קיבוץ ומרגישה איך שריטת השייכות שלי משליכה על העניין....
אז הקיבוץ היום הרבה יותר פתוח ועדיין זאת קהילה יחסית קטנה וסגורה....
מחפשת סיפורי תמיכה בחינוך הביתי בקיבוץ....
איך עושים את זה עם כל הלחץ החברתי מסביב?? איך לא להרגיש שאני מנתקת אותה מחבריה??
מישהו??
בתודה מראש

ושכחתי לכתוב- בהצלחה!

שלום אב אוהב. כמחנכת בחינוך ביתי בקיבוץ, אני יכולה לספר לך שאין זו החלטת הקיבוץ אם יהיה חנ"ב או לא יהיה בתחומם. ההחלטה היא של ההורים בלבד.
בגיל שלוש וחצי זו החלטה הורית. מגיל חמש זו החלטה הורית פלוס אישור תומך ממשרד החינוך (הגשת בקשה לחינוך ביתי וכו', יש הרבה דפים בנושא כאן באתר).
כשאתם מגיעים לשכור דירה בקיבוץ, זה לא עיניינם אם תשלחו או לא תשלחו את בתכם למערכת הקיבוצית.

ומניסיון שלי, על מנת לאפשר לה קשרים חברתיים בגילה, כל שעליכם לעשות כשאתם שם- זה להגיע לגן השעשועים הקרוב לגנים ברבע לארבע עד רבע לחמש ולהנות מקשרים עם הורים וילדיהם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אשמח לדעת אם יש רשימה של קיבוצים באזור עמק חפר שמאפשרים חינוך ביתי. יש לנו ילדה בת 3 וחצי שתשמח להישאר עוד קצת בבית

אנחנו ממש לקראת המעבר לקיבוץ.
הייתי שמחה לשמוע מהורים שמחנכים בבית וגרים בקיבוץ על ההשתלבות של ילדיהם בחברה. (או אפילו לשמוע מהילדים עצמם)

הערה קטנה לגבי מספר המטפלות לעומת מספר הילדים -
באחד מבתי הילדים באחד הקיבוצים אותו יצא לי להכיר מקרוב, היה צוות של גננת ו - 3 מטפלות על 13 ילדים. אבל החלוקה היתה בערך כזו - מטפלת אחת מנקה בחוץ, השניה מסדרת בפנים, הגננת עסוקה בעיניינים של גננות ובכל רגע נתון למעשה נמצאת מטפלת אחת עם 13 ילדים, כי כשניגמרת עבודה אחת, מתחילה אחרת.

אנחנו בחינוך ביתי בגבעת ברנר.
כדי שיהיה קשר עם ילדי הקיבוץ בתי הולכת בחלק מימי השבוע למרחב, בין 1 ל-4 , ללא זה לא היה קשר עם הילדים,
בעיקר מאז ויש הרחבה ומספר הילדים הוכפל, ואנשי ההרחבה הם אלה שנותנים טון לפעילות יותר אינטנסיבית כלומר הם אלה שרוצים שבתי הילדים יפעלו יותר שעות (עד 5 במקום עד 4....)

גם את בני אני שוקלת לשלוח שנה הבאה לאחד הגנים לכמה שעות (הוא יהיה בן 5 בשנה הבאה) שבועיות (אנימשלמת מלא ומנצלת את הגן למעט שעות אבל ללא זה ממש ממש אין קשר מלבד עם השכנים , דוקא בגלל הטוטאליות , שהילדים פה יותר מכל מקום אחר מצויים במסגרות)

הליכוד הזה והפעילות בבית הילדים- יש לי תחושה שהם מספקים לילדים את הצרכים החברתיים עד תום ויותר, האם גם לכן יש רושם כזה?
לא. זאת אומרת, אולי לחלק הילדים זה מספיק, אבל יש אחרים שמעדיפים לשחק דווקא עם ילדים שלא איתם כל היום.
בקיצור, זה תלוי. אני לא חושבת שאפשר לדעת איך זה יהיה אצלכם רק לפי התיאור של "קיבוץ עם הרחבה".

גדלתי בקיבוץ של פעם, ומה שאני כותבת מעט ספקולטיבי אבל: ביחס לעיר, הילדים האחרים קרובים וזמינים (קל להגיע אליהם ברגל ולא בנסיעה, למשל). אני מתארת לעצמי שזה יכול להיות יתרון גדול. מצד שני, יש את הנושא של מיעוט הילדים, שלי בילדותי היה קשה. אבל אם יש הרחבה קהילתית,, יכול להיות שיש יותר ילדים מאשר במצב שאני מכירה.

אצלינו הילדים לומדים כולם יחד בגן, ואח"כ ב 2-3 בתי"ס יסודיים (כשגדלים נפרדים עוד).
מבחינה זו כנראה תנאי הפתיחה שלנו נוחים יותר.

אני משערת שהקיבוץ היום הוא לא כמו הקיבוץ לפני 30 שנה (מה שאת זוכרת מילדותך).
לגבי הפעילות בבית הילדים - אולי תבררי אפשרות להצטרף חלקית?
אולי לחוג, אולי ללכת לבריכה ביום בו הם הולכים לבריכה, אולי ליום בו המדריכ/ה נחמד במיוחד. [אפשר להיות דוגריים ולומר שהוא רוצה להצטרף כדי להכיר את החברים]
זה הכל דברים לחשוב עליהם אחרי שתגורו.

עוד, אני משערת שילדי ההרחבה יהיו קצת יותר בבית וקצת פחות בבית הילדים. אולי חלקן ישתמשו בבית הילדים כבצהרון (וישלמו על זה, לכן הקיבוץ יעודד את זה).
> ספקולטיבית <

עצם זה שהם פתוחים להרחבה ולא רק שכירות אלא קניה
שיקולים כלכליים של הקיבוץ. לא הייתי מסיקה מזה פתיחות.

אופי המקום לדעתי פתוח (עצם זה שהם פתוחים להרחבה ולא רק שכירות אלא קניה) אבל הקיבוץ עדיין מאוד קיבוצי במובן הזה שכולם כולם לומדים בבי"ס הקיבוצי, כלומר מהבחינה של שעות הבוקר זו אותה קבוצה.
הליכוד הזה והפעילות בבית הילדים- יש לי תחושה שהם מספקים לילדים את הצרכים החברתיים עד תום ויותר, האם גם לכן יש רושם כזה?
אני לא חוששת מקבלת השונה בתור סיבה לדחיה, אלא פשוט מכך שלא יהיה להם עניין משותף עם אחרים. אני קצת מדברת מנסיוני שגדלתי בקיבוץ וכמעט שלא היו לנו חברים מחוץ לקיבוץ.
אודה לכם אם תשתפו מההתרשמות שלכם - גם מהישוב הקהילתי, תבשיל קדרה.
תודה

עד כמה קשה לילד ולמתבגר להשתלב בחברה בקיבוץ אם הוא לא הולך לבי"ס?

אנחנו בישוב קהילתי בגליל, ומרגישים ממש טוב.
יש פתיחות, יש ילדים בבית החל מהצהריים, ויש חוגים.

אני חושבת כמו יונת - זה תלוי באופי המקום.
סביר שיש עוד פרמטרים של פתיחות/סגירות ושל הטרוגניות/הומוגניות שיכולים לעזר לכם לנחש איך יהיה.

עכשיו אני רואה שגם אתם עם ילדים קטנים. (-:
אם את רוצה לדעת דברים ספציפים, את מוזמנת לשאול.

להרגשתי ואני מדגישה שזה להרגשתי ואך ורק, כי נסיון אין לי (לא בגילאים גדולים לפחות), יש יתרונות ויש חסרונות.

אני נמצאת בקיבוץ שיש בו תושבים וחברים. כל הילדים נמצאים במסגרות עד 17:00. ילדיי די מנותקים...
יש שכנים בגילאים קרובים והם מאוד מאוד שמחים להיפגש גם השכנים וגם ילדיי. זה קורה בין 17:00- 19:00 בדרך כלל.

אבל מכיוון שילדיי קטנים יש פה עוד משתנים חשובים כגון , החיבור שלי לאמהות (שהוא לא בשמיים) ויש לזה השפעה לקשר של הילדים בגילאים הללו.

בגילאים גדולים נראה לי , שהמפגש בין הילדים בכלל לא קשור כבר לחיבור בין ההורים.
היתרון בקיבוץ הוא, שזו חברה מצומצמת. מנצלים כל נפש חיה מסביב (-: , כך שיכול דווקא לקרות חיבור מצויין לילדייך עם ילדים אחרים.
פה, בקיבוץ בו אני מתגוררת ,מיעוט הילדים יוצר קשר בין גילאים שונים ובעיניי זה דווקא מצויין.

כמו כן נדמה לי (ואולי אני חיה באשליות) , שיש היום יותר פתיחות אל השונה והאחר...כך שהם (ילדייך) יכולים אף לסקרן את הסובבים.. .
הפעילות התרבותית המשותפת (חגים וכדומה) בוודאי תחבר.
תיזהרי מאוד מאוד מלדבר על חינוך ביתי בצורה שיוצרת ביקורת כלפי הסובבים אותך. כמו כן כדאי לך שלא ישמעו שיחות טלפון שלך בנושא - אם הן מהסוג שעדיף שהורים "רגילים" לא ישמעו - וזו המלצה מנסיון!
בהצלחה.

נראה לי שזה תלוי באופי קיבוץ, אופי ההרחבה, והאופי שלכם.

שלום אנחנו שוקלים לקנות בית בהרחבה קהילתית בקיבוץ, ואנחנו בחינוך ביתי עם ילדים קטנים.
הייתי רוצה לשמוע מנסיונכם עד כמה קשה לילד ולמתבגר להשתלב בחברה בקיבוץ אם הוא לא הולך לבי"ס? כי אם נניח בעיר הוא הולך לחוגים/ תנועת נוער אז נפגשים שם ילדים מבתי ספר שונים והשונות שלו (חנ"ב) פחות בולטת אבל בקיבוץ זה אותם ילדים כל הזמן בחוגים, בית ילדים, בית ספר וכו' האם זה מקשה על האפשרות להשתלב בחברה? יש בכלל סיכוי להיות בחוץ ולהרגיש חלק?

אום אל קיצקיצ, תודה רבה על התשובה המפורטת. אז מה שאת אומרת בעצם, שמבחינתי היום אין הבדל בין קיבוץ למושב, נכון? פשוט לחפש מגורים ועבודה כמו בכל מקום אחר. שוב תודה שחסכת לי זמן חיפושים . אולי ננסה באיזור ירושלים, מקווה שלא יהיה יקר שם.

טנטו, את יותר מדברת על להיקלט בקיבוץ כשותפה מן המניין, ויש מעט מאוד קיבוצים היום שקולטים משפחות לחברות לכל דבר. הסיבה היא שרוב הקיבוצים היום מופרטים או בדרך להפרטה, כלומר כל משפחה נושאת בעול הפרנסה בעצמה ולקיבוץ אין עניין להוסיף עוד משפחות לפורמט הזה, אלא להציע למשפחות מבחוץ לשכור דירה בקיבוץ. במקרה כזה, הקיבוץ לא יספק לכם מקום עבודה, אלא אם כן במקרה יש לכם להציע בדיוק משהו שהקיבוץ צריך. להיות מטפלת בגן זה דוקא משהו שסביר שכן צריכים, אבל אני לא מאמינה שיתנו לך להיות מטפלת בגן שבו תתחנך בתך.
אפילו אם תמצאו קיבוץ להיקלט בו כמשפחה מן המנין, במקרה כזה תצטרכו שניכם לעבוד. אף קיבוץ לא יסכים גם לקלוט אותכם וגם שלא תעבדי. כך שהאופציה שלכם היא לשכור דירה בקיבוץ.
הכי כדאי שתפעלו בשני מישורים: האחד, לחפש עבודה באזור המיועד, והשני, לחפש קיבוץ עם דירות פנויות להשכרה. עד כמה שאני מבינה אוגוסט ספטמבר זה בדיוק זמן לא טוב למצוא מקום כי כבר כל הדירות בתפוסה מלאה לקראת שנת הלימודים הבאה, אבל מי יודע...

שלום לכל הטבעיות
אני מבקשת את עזרתכן במציאת קיבוץ. אני אמא לילדה מתוקה בת שנה ו7 ח' מת"א, ואנחנו מאד מאד רוצים לעבור למקום ירוק, שקט וקריר ככל האפשר (צפון), שבו אוכל לעבוד באיזשהו מקום כמו גן ילדים כדי להיות כל היום עם הבת שלי. או שרק בעלי יעבוד בקיבוץ או העיר, ואני אשאר עם הילדה. הכוונה שמשכורת אחת לספיק לנו כדי לשכירות הבית ולכלכלה (או איך שזה הולך היום בקיבוצים). אין לנו שום מושג על התנהלות הדברים בקיבוץ, חוץ ממה שקצת קראתי פה באינטרנט. אני לא מתכוונת בינתיים להכניס את בתי לגן, ואולי בכלל לא, אבל בהחלט רוצה למצוא לנו מסגרת קהילתית. אשמח לכל תגובה בנושא.
תודה רבה

נקודות ורודות. לא התכוונתי לעצבן... כפי שכתבתי, אני עובדת שליש משרה, כדי להיות עם הבת שלי יותר בבית. אני מבינה שמה שכתבתי קומם אותך, אבל זו המציאות שאני נתקלת בה. לצערי אני לא פוגשת הרבה אנשים שנשארים עם הילד בבית מתוך בחירה. אני הייתי שמחה אם היו יותר ולא הייתי כמעט היחידה שמכניסה את הילדה מאוחר ומוציאה מוקדם. בנוסף, למדתי לא לשפוט אנשים שמכניסים את הילדים למערכת ליותר שעות ולא לחשוב שאני אמא יותר טובה כי אני יותר שעות עם הבת שלי. אני עושה מה שיותר מתאים לי.
לינה משותפת וניצול מיני ע"י שומר הלילה זה משהו שעבר מן העולם כבר לפני15 שנה ואני לא התייחסתי לאז אלא לעכשיו.

ולמחנכת הבית - עקרונות חינוכיים - קשר למעגל החיים: משפחה, קהילה, לוח השנה וכו'. למידה מהתנסות ומחוויה - לצאת ולראות מה קורה בסביבה שלי, לראות את המבוגרים בעיסוקיהם, ולא רק ללמוד על זה בתוך הגן. לכן גם הנושאים שעוסקים בהם עולים מתוך המפגשים של הילדיםעם הסביבה שלהם ולא מתוך תוכנית לימודים קבועה מראש. דוקא הרבה פעמים זו גישה שמזכירה את החינוך הביתי יותר מכל גישה חינוכית אחרת. ויש כמובן כגם את הקשר בין הגיל ההתפתחותי לבין מספר נשות הצוות.
האחריות מתבטאת בכך, שיש מי שרואה את הילדים ופונה להורים להציע עזרה ותמיכה במידה והם רוצים אותה. היום אין רצון לקחת אחריות במקו םההורים כמו שהיה בעבר, אבל בהחלט יש רצון לתמוך בהורים שצריכים.

כמי שגרה בקיבוץ מופרט אני יכולה להעיד שאצלנו כל משפחה עושה מה שנראה טוב בשבילה. יש כאלה שנכנסים למערכת החינוך כבר מגיל כמה חודשים ויש כאלה שבגיל כמה שנים וכאלה שאולי יגיעו רק לבי"ס (או שלא..).
לשיקול הכלכלי יש בהחלט משקל וגם לשיקול הערכי. אבל מעל לכל עומד השיקול לעשות מה שטוב לאותה משפחה בנקודת הזמן הנוכחית. אין לחץ של המערכת על משפחות להכניס את ילדיהן לגנים יש רק בקשה להודיע עד למועד מסוים אם רוצים או לא על מנת שישמרו מקום לאותו ילד.
מי שלא יודיע במועד אולי לא ימצא מקום לאותה שנה כי הגנים מלאים.
בפעוטון של בני יש כרגע 12 ילדים ו4 מטפלות ואילו ביתי נמצאת בגנון עם עוד 23 ילדים ו5מטפלות.
שניהם מקבלים טיפול טוב ולי מתאפשר לצאת ל4-5 שעות לעבודה.
כל מקום והמציאות שלו ואין לעשות הכללות.

מי מה התחילה ב:
אני מתפשרת על מערכת החינוך הקיבוצית. זה מה שיש לי כרגע.

מי מה שלום
מצטערת שאני צורמת, לא יכולתי אחרת כמובן שהניצול המיני התרחש בתקופת בתי הילדים, ואולי הקבוצות קטנות יותר ועדיין אין בזה שום אידאל,לרוב בגילאים כאלה קטנים תסכימי איתי שזה אילוץ ורצוי שתינוק יישאר בביתו עם אמו (ועוד המניקה)...

אני מתפשרת על מערכת החינוך הקיבוצית. זה מה שיש לי כרגע.
אני לא חושבת שאפשר להציג איזו משנה סדורה שתייצג את המערכת כולה. בסופו של דבר, הגורם האנושי הוא שקובע וכאן זה עניין של מזל. לחברת קיבוץ, בקיבוץ שאינו מופרט, אין ברירה. זה או להישאר בקיבוץ ולשלוח את הילדים למערכת או לעזוב את הקיבוץ. למי ששוכרת בקיבוץ או למי שחיה בקיבוץ מופרט יש את חופש הבחירה.
ועדיין צרמו לי דבריה של נקודות ורודות אגדיות ... לא מדובר ב20-30 ילדים, בגיל הרך זה חצי מזה - 10 עד 15 ילדים, ומופקדות על שלומם (אצלנו) גננת ו2-3 מטפלות. כלומר מטפלת על כל 3-4 ילדים. אני חושבת שהתעללות מינית היתה אפשרית ואף קרתה, למרבה הצער, בתקופת הלינה המשותפת, אולם היום היא כמעט בלתי אפשרית. ישנן גננות מקסימות ואוהבות, שערכיהן קרובים יותר לצורות החינוך שאני מעריכה וישנן כאלה הרחוקות מהן. הקושי העיקרי שלי, כחברת קיבוץ, הוא האפשרות לבחור. עד כה הייתי , בדרך כלל, בת מזל.

חשוב לזכור שלאורך כל השנים וגם היום הקיבוץ מציג מערכת חינוך מעולה מבחינת עקרונות חינוכיים ולימודיים ומבחינת לקיחת אחריות על כל הילדים.
יש לי הרגשה שהעקרונות והערכים שלך שונים משל רוב האמהות בחינוך הביתי.
אשמח לשמוע מה הם אותם עקרונות חינוכיים ולימודים, ומהי לדעתך לקיחת אחריות על הילדים.

מזכיר לי שכשנהגתי לשאת את בני במנשא (לפני 5 שנים), כל מיני מכרים הציעו לי עגלות ישנות, או לעזור לי לקנות עגלה "ותחזירי כשתוכלי" וכו. ולפעמים פתחתי את הדלת בבקר וגיליתי עגלה שאליהו הנביא הביא בלילה.

אלמונית...נפלת לא טוב.
איזה בעיות כלכליות ואיזה נעליים?? אולי בקיבוץ שלך זה ככה ועדיין אני תמהה...אבל בואי אני אגלה לך סוד. רוב האנשים שמחליטים להשאיר את ילדיהם בבית, לקחו אחריות ועוד איזה אחריות על ילדיהם!!!!!
ועם כל הכיף והיופי שבזה יש בזה כל כך הרבה קושי וסיזיפיות!!!אבל פה יש נשים שמוכנות לשים את כל הקריירה ושאר הבולשיט בצד כי מה שנראה להן הכי חשוב זה הילד שהביאו לעולם והרצון להפוך אותו למרכז העניינים עד שיעמוד על דעתו ורגליו וילך לו לדרכו.
ואין פה שום עניין כלכלי. על מה את מדברת???לרוב החינוך הביתי מהווה עול כלכלי!!
במקום לצאת לעבוד: להרוויח כסף, פנסיה, לשמור על רצף עבודה לשנים מאוחרות יותר. האישה או הבעל מחליטים לעשות מעשה ולוותר על זה. זה לא נראה לך משמעותי?. איך יש פה רווח כלכלי??
גם אם אשים את כל המשכורת שהרווחתי על גן, הרי לא הרווחתי ולא הפסדתי וכמובן שיהיה לי יותר קל לתת למישהו אחר לשבור את הראש עם ילדיי (ולא חסרות נשים שמצהירות שהן צריכות לנוח מהילדים שלהם....)!!
ולהשאיר תינוק יונק במקום אחר....מה אגיד לך מקווה שהוא לא מאוד סובל.
איך את מתייחסת לילד שנשאר בבית כמשהו שהוא: תוצאה לא טובה???? איפה את חיה?
מה תוצאה טובה, כשהוא מבלה חצי יום במקרה הטוב או רוב היום במקרה הרווח עם עוד קבוצה של 20 30 ילדים צעקניים ומרעישים? שהוא צריך להאבק על מעט תשומת לב מאיזה גננת עייפה מהחיים??
סליחה על ההתפרצות אבל ממש קשה לקרוא את ההודעה שלך.
את צודקת שאין מה לדבר באופן גורף..אבל בחינוך הקיבוצי עם כל הכוונות הטובות והחינוך היחסי שפוי שהושקעו בו הרבה מאוד שעות של מחשבה, ישנם כל כך הרבה נפגעים חברתית, כל כך הרבה מנוצלים מינית..
ועל ף שאני מוקירה את החינוך הקיבוצי ז"א את התפיסה הבית ספרית היחסית שפויה שהייתה בקיבוץ
זה פשוט בלתי נסלח העניין של להשאיר עולל בן חודש באיזה בית תינוקות. פשוט מ-ז-ע-ז-ע.

אני קוראת פה לפעמים וכך הגעתי לדף הזה - כמה דברים - יש פה נימה מאוד מזלזלת בקיבוצים ואני חושבת שהיא מוגזמת. לא שהקיבוץ הוא טלית שכולה תכלת, אבל חשוב לזכור שלאורך כל השנים וגם היום הקיבוץ מציג מערכת חינוך מעולה מבחינת עקרונות חינוכיים ולימודיים ומבחינת לקיחת אחריות על כל הילדים. לקיחת האחריות במקום ההורים הזיקה לחלק מהילדים (וההורים), אבל גם הצילה אחרים.

ועכשיו לעניין - אני חברת קיבוץ וגם מנהלת מערכת החינוך וגם ביתי התינוקת נמצאת כל יום בבית התינוקות שלוש שעות בזמן שאני עובדת וכשאני אסיים לעבוד היא תהייה איתי בבית ולא תהיה בעייה.

גם אני "רודפת" אחרי משפחות להכניס את הילדים למערכת החינוך , אבל אני אגלה לכם סוד - שרוב האנשים שלא מכניסים את הילדים למערכת זה בגלל בעיות כלכליות ולא בגלל לקיחת אחריות ואז התוצאה היא לא טובה. אם אני רואה שהמשפחה מעוניינת לקחת אחריות על הילד אני מאוד מעריכה את זה והולכת לקראתם. בבית התינוקות אנחנו אפילו מציעים עזרה בביקורים, בייביסיטר וכדומה.

בקיצור, הכל פתוח עוד לא מאוחר...

מחוייבת לעבוד (אחרת לא אקבל "תקציב")

ואני כבר מחכה לשינוי כדי שאני אחליט סוף סוף מה הכי טוב לילד שלי!

שני משפטים לא מובנים

אם זה טוב לילד זה בהחלט בא לפני "הקיבוץ"
בקיבוצים בהם התרחש שינוי הוא הגיע בעקבות קביעת עובדות על ידי חברים ויישור קו של המערכת לפי הלחץ
כלומר אינך מחוייבת ל"צורכי הקיבוץ" יש לקבוע עובדה
יצעקו חודש, חודשיים
ובסוף זה יעבור
חוץ מזה - חשבתי שהכפיה החברתית הזאתי מתה בייחד עם הלינה המשותפת
מסתבר שלא

בגבעת ברנר בו אני גרה הכל מופרט כבר 3 שנים.כתוצאה מזה כל אחד יכול לנהוג לפי ראות עיניו וכיסו! זו בחירה אישית אם להכניס ילד למסגרת הקיבוצית או להישאר איתו בבית.ודרך אגב מערכת החינוך כאן בהחלט מוכנה לשמוע הורים ומקבלת גם כאלה שרוצים חצי יום (במחיר מלא - נו מה....) אני הכנסתי את ביתי לפעוטון בגיל 7 וחצי חודש והתחלתי לעבוד חצי משרה ככ כך רציתי. יש לנו זמן שלנו בבוקר בלי לחץ וסבתא שלוקחת אותה כל יום אחה"צ. אשרינו וטוב לנו.!!

אנחנו גרים בקיבוץ יקום. למה?

אנחנו גרים עכשו באופן זמני בקיבוץ נחשון שזה פחות או יותר מרכז נראה לי (חצי שעה מתל אביב...).

יש כאן מישהו שגר בקיבוץ באיזור המרכז.?

בקיבוצי נושבת רוח של שינוי. לקראת הפרטה מלאה ומשכורות. ואני כל הזמן מפנטזת - עם ילדי הראשון (עוד חודשיים בן 4) בכלל לא היה עם מי לדבר, אבל היום, עם בני השני (7 ח') אני מרגישה שכלכך הייתי רוצה להשאר איתו בבית. לפחות עד גיל 3-4. אני כרגע מחוייבת לעבוד (אחרת לא אקבל "תקציב") וחייבת להכניס את בני לבית התינוקות בעקבות כך. בני יונק באופן מלא, וקוראים לי לכל הנקה מהעבודה. לכן אני עובדת בעבודה ממש סתמית ומשעממת ולדעתי ממש ממש מיותרת. ואם הייתי יכולה לבחור, ברור שכלכלית הייתי מעדיפה להיות בבית עם הקטן. הגדול הולך לגן בקיבוץ, והאמת שהוא מאד מבסוט, ויש לו גננת מדהימה בעיני, כך שלא חושבת שהייתי מוציאה אותו מהגן.

אבל כמובן, כמו ברוב הקיבוצים, גם אצלנו מרובעים ומקובעים ואני כבר מחכה לשינוי כדי שאני אחליט סוף סוף מה הכי טוב לילד שלי!

לפחות יש לי את שעות ההנקה איתו, מה שדי "פריבילגיה" לאמא שעובדת בקיבוץ ויכולה להיות זמינה כל הזמן.
<מנסה לראות גם את החיובי שבעניין>

לא נסחפת בככל. בעיני זאת סיבה מספיק טובה כדי לעזוב.

במקרה הגעתי לדף...

אנחנו חברי קיבוץ... כך שהמצב שלנו קצת שונה משל תושבים. אבל לא התאים לי לשלוח את גיא שלי לגן. מצאתי עבודה שבה יכולתי גם להכניס לקיבוץ משכורת וגם להישאר עם גיא שלי ולא אישרו לי. נאבקנו ובסוף כן אישרו אבל זה היה מאוחר מדי. בנתיים החלטנו לעזוב את הקיבוץ...
רכזת החינוך בקיבוץ בנסיון לשכנע [להכריח] אותנו להכניס אותה לגן אמרה לי שאני עושה נזק לילדה שלי בכך שאני משאירה אותה בבית. אני יוצרת אצלה נזקים ובעיות שיהיה קשה אחר כך להתגבר עליהם. כמובן שזה רק שיכנע אותי יותר לא להכניס את ילדתי היקרה למקום שזו הרכזת שאחראית עליו...
גם גורמים אחרים בקיבוץ ניסו לשכנע. ורובם בהחלט חוששים מכך שאימהות אחרות גם ירצו... כבר עכשיו העלו כאן אפשרות להארכת חופשת לידה ל- 6 חוד' שנראה לאנשים מסויימים בקיבוץ כרעיון מוגזם ומיותר - בשביל מה ילד צריך את אמא שלו כל כך הרבה זמן? ומה פתאום שהיא לא תעבוד כל כך הרבה זמן?
טוב, קצת נסחפתי בכתיבה עלינו...

אבל רציתי להגיד שבהחלט יש עניין של לא לתת לאימהות רעיון וזו אחת הסיבות להתנגדות לחינוך ביתי [אצלנו אין כל כך תושבים - רק כאלה שהם בני זוג של חברים אז הבעיה קצת פחות קיימת אבל בכל זאת..] ואף להארכת חופשת לידה מעבר ל- 3 חוד' הקבועים בחוק.
ובעיני חלק מהאנשים זו סיבה הרבה יותר בעייתית מהשיקול הכלכלי... כמו כל רוח אחרת של שינוי שנכנסת לקיבוץ...

אצלנו זה בוודאות לא קיים. מן הסתם שואלים ומציעים (כסף..) אבל לא נראה לי שמישהו מעלה על דעתו לחייב (אל תגלו להם, הם יאמצו את הרעיון. פולנים כאן...).

_לחייב את השוכרים להכניס את הילדים למסגרת?? למה?
כסף_
ושמעתי כבר על עניין של לא לגרום לאמהות אחרות לרצות להיות בבית עם הילדים שלהם (בקיבוצים בהפרטה).

לחייב את השוכרים להכניס את הילדים למסגרת?? למה?

כסף

כרמית - את צודקת במובן העקרוני של לחייב את השוכרים להכניס את הילדים למסגרת?? למה?
אך הלוואי והיית צודקת בפועל כי יש כאן כמה משפחות שכבר חוייבו לעזוב את הקיבוץ בו גרו מכיוון שלא שלחו למסגרת הקיבוצית, או להכניס למסגרות בקיבוץ ולהישאר.

נאוה - לחייב את השוכרים להכניס את הילדים למסגרת?? למה?
חברי קיבוץ (או בתהליך קליטה), פחות או יותר מחוייבים (בעיקר כי הם מחוייבים לעבוד וכי אין משכורת כך שלא סביר לשלם למקום חיצוני עבור מה שמקבלים חינם, וגם כי זה "ברור מאליו", אם כי יודעת על משפחה עם ילד גדול שעבר (לא לגמרי ברור לי איך, שני ההורים עובדים) לחינוך ביתי במקום בית ספר).
אבל שכירים? שיעשו מה שבא להם. זה לא עניינו של אף אחד.
(ואין אצלנו בתים נורמליים. גם לא לחברים... P-: )

יש כאן כמה גולשים עם נסיון די רע עם קיבוצים וחינוך ביתי.
אצלנו בקיבוץ לא עושים לנו בעיות, אבל הקטנה רק בת שנתיים. הבכור בבית ספר והצעיר בגן ובשנה הבאה שאמור להיות בגן נעביר אותו למקום אחר, כך שהבעיה זהה (חינוך ביתי מול חינוך במקום אחר מחוץ לקיבוץ).
את יכולה לכתוב לי לאימייל new aviv@yahoo.com

אנחנו שוקלים לשכור בית בקיבוץ ורוצים שהילדים יישארו בבית. האם מישהו מכיר קיבוץ שבו לא מחייבים את השוכרים לשלוח את הילדים למערכת החינוך הקיבוצית?
וחוץ מהעניין הזה, מישהו מכיר קיבוץ עם בתים נורמאליים, לא פיצפונים?

בעקבות חיפוש מסויים באתר, מצאתי את הדף, ורציתי להגיד ל-יונת שרון ש:
אחרי תקופה מסויימת של מגורים בשכירות ללא חוזה מסודר, כבר לא יכולים להוציא אותך מהדירה...
נראה לי שהשכנים שלי בונים על סידור כזה, אז רק שתדעו.

אגב, גם בגונן עשו בעיות למי שלא רצה לשלוח את ילדיו למסגרת בתוך הקיבוץ. למרבה ההפתעה, הם חייבו את חברה שלי לשלם על בית ילדים (מדובר על 3 שעות כל יום אחרי בית הספר, וגם תעסוקה בחופשות), למרות שהיא לא היתה מעונינת בכלל בשירות הזה. אני מניחה שזה נבע בעיקר מצורך כלכלי. מתי הכל התפרק? כשהגנים הרשמיים נסגרו בגונן. אז, כל אחד יכל לבחור את המסגרת המתאימה לו, ולפני שנתיים היתה שם משפחה שחינכה את ילדיה בבית ("הם מוזרים כאלה" ציינו באוזני חברים כשבאתי לביקור).

רק מילה אחת על ההתיחסות העדרית לקיבוץ - כיום, כל קיבוץ הוא עולם בפני עצמו, שונה בחוקים, באורחות החיים וכמובן באנשים. קשה להסיק מקיבוץ אחד לשני.
וגם בתוך הקיבוץ, מאד תלוי במי בדיוק נתקלתם. כמו בכל מקום, יש אנשים פתוחים, חכמים, נחמדים, ויש בדיוק ההיפך (וגם כל מה שבאמצע).

השלום לכולם?!
אחרי זמן ארוך מדי ללא המחשבים שלי שנשרפו כתוצאה מרשת חשמל קיבוצית ירודה במיוחד, שבין היתר פגעה בפרנסתי מהבית, אני חוזרת לכאן.
היום דווקא יצא לי לדבר עם פנסיונרית אחת חברת קיבוץ שרואה אותנו שוב ושוב מטיילות בשבילים במשך תקופה ארוכה, ואחרי ביקור במחסן הבגדים ופסק זמן חברי עם מנהלת המחסן, יצא לנו לדבר על החינוך הביתי שהסתכם בכך שהיא סיפרה לי שבשנת 57, היא רצתה לעזוב את הקיבוץ יחד עפ בן זוגה כי היא רצתה את ילדיה בבית. האיש אמר שאי אפשר להפקיר את המדינה בצורה כזאת והם הגיעו לכאן לשם יישוב הארץ והם נשארו. היא גם אמרה שהיא מאוד סמכה על המטפלות, והאווירה והתנאים היו נהדרים, אבל ב6 בבוקר כשהיא הייתה צריכה לבוא ל-גמילון! היא הייתה רוצה להיות שם מחייכת לידיה שהתעוררו, להכין להם לשתות, לחבק ולנשק וכו". בסוף השיחה (שדרך אגב רבים כמותה אני חווה בזמן האחרון) הודיתי לה על ההבנה שלה אל דרך החינוך שלנו ובעודה עולה ומתרחקת על האופניים היא אמרה" תמיד הבנתי"...
היא גם אמרה שפתאום תוך כדי העבודה בשדות התפתחה לה תיאוריה מוזרה שזה טוב יותר לילדים לגדול ככה (כמו בעדר...-הוספה שלי).
דרך אגב, זה נכון שקיבוצניקים נובחים ולא נושכים, ראה מקרה ה"שקט!" אצלי- אחרי העלאת טונים מעטה כבר לא מפריעים לנו...

ואולי לא יקרה כלום? אני גרה כאן כבר יותר מ-4 שנים בניגוד לתקנון, באופן "זמני". ככל שהזמן עובר המציאות מתחזקת והסעיף בתקנון מתעמעם.
לגבי מרכזת החינוך אצלכם, אם היא מנהלת ענף רווחי אז לא ברור לי למה היא צריכה לכפות את שירותיה על הלקוחות. ואם היא מרגישה צורך לכפות עליכם את שירותיה, אולי הענף לא במצב כזה מזהיר. קשה לי שהסיבה הכלכלית היא העניין האמיתי. לו זה היה כך אז הייתם יכולים להציע לשלם חלק מהרווח שהם היו עושים על בנותיכם לו הן היו הולכות לגן (שזה הרבה פחות מהתשלום הכולל על גן, כמובן).

יונת, זה נכון, זה הסבר טוב יותר מאשר רשימה של הקיבוצים ש"מרשים חינוך ביתי" או לאו.
קיבוץ הוא מערכת, וכמו כל מערכת, הוא אוהב מאוד את הכללים ואנשים שנמצאים בקיבוץ ומסכימים עם דרך החיים בקיבוץ (החוקים ואורח החיים) אוהבים מאוד להיצמד לכללים, כי הם מרגישים מוגנים איתם.
כל האנשים ה"מוזרים" בקיבוץ (על פי האנשים החיים בקיבוץ) הם אנשים יצירתיים, שאינם נכנעים לחוקי הקיבוץ ולרוב מוצאים את דרכם החוצה ומצליחים מאוד בחוץ. אם הם לא יוצאים החוצה, הם נשארים די אומללים.
במקום המגורים הנכחי שלנו, כבר איתרתי כמה אנשים כאלו, ודווקא איתם אני מעדיפה להיות בקשר. אני אוהבת יותר את אלו שנקראים משוגעים/מוזרים מאשר את אלו שבמרכז הקונסנזוס החברתי בקיבוץ. זו לא החלטה, אלא בחירה שנעשית באופן טבעי ואני מודעת אליה.

מנסיוני, אנשי המנגנון בקיבוצים הם כמו כלבים: נטפלים רק למי שחושש מהם.

אני יכולה להעיד שבלהבות חביבה זה לא ככה, ועכשיו גם בכפר מנחם כבר פגשתי משפחה שלא שולחת את הילד שלה לגן בקיבוץ, אלא במקום אחר, ואין עם זה בעיה.

תמר שלום,
בתוקף התלבטויתנו האינסופיות, בקשר ליציאה מהעיר (ת"א)
חשבנו גם על רעיון השכירות בקיבוץ.
מניסיונם של אחרים הם לא אוהבים אנשים שלא משלמים על גן,
גם אצלכם?

או סתם לחץ כלכלי. הם רוצים שתכניסו את הילדים לגנים שלהם
מה הם יעשו אם תכניסו אותם לגן בקיבוץ אחר או עיר אחרת? אה?

מה זה עניינם בכלל? מי שמם להיות המפקחים על החינוך של הילדים שלכם? אולי יש איזושהי סיבה אחרת שהם מתנהגים ככה? נניח, חשש שהילדים שלהם ירצו גם, או שהילדים שלך יסתובבו בקיבוץ ללא מטרה במשך שעות היום ויזיקו לדברים. אולי היה להם בעבר איזשהו מקרה לא נעים כזה. אם מקור הבעיה הוא באמת כזה אז אפשר אולי לפתור אותה בצורה שתניח את דעתם, כמו לדוגמא להסביר להם שיהיה עם הילדים מבוגר בבית (אפשר אפילו להתחייב על זה בחוזה), או שתמנעו מהילדים להכנס למקומות שמפריעים לחברי הקיבוץ (נניח, ללול או לסדנה כלשהי). יכול להיות שהם מודאגים מהאחריות שזה מטיל על הקיבוץ (אולי הם חושבים שהם עוברים על החוק אם תושב בקיבוץ לא שולח את ילדיו לבית הספר). במקרה כזה אפשר לחתום להם על מסמך שאתם מסירים כל אחריות מהם, ושבכל נזק שיגרם לקיבוץ כתוצאה מאי שליחת הילדים לבית ספר תשאו אתם. או סתם להפגיש את המזכיר עם עו"ד, או להביא חוות דעת מעו"ד (זה יכול לעלות קצת כסף).