על ידי שמחה_בחלקי* » 19 פברואר 2012, 15:08
ועוד משו:
לראשונה עשיתי שיחה של מבוגרים עם הבת חמש וחצי שלי...
אבל קודם כל סיפור רקע.
לפני חודש וחצי באנו, בתי ואנוכי, לחבר שלי לא. ערב. הילדים שלו היו אצלו. שבועיים קודם, בילינו כולנו בטיול משותף נפרד כזה, והיה נחמד.
אבל שם, בארוחת הערב היה זוועה.
לא אכנס בדיוק למה הוביל למה, ומי עשה כך או אחרת, שורה תחתונה היתה שהוא (החבר) היה לגמרי איתנו...
הבת המתוקה שלי התרפקה עליו, וחיבקה אותו והוא החזיר לה בשמחה...
מה שעורר כעסים, קנאות, החרימו את אביהם ועוד רגשות לגמרי מובנים בסיטואציה שהיתה.
(ואני שכעסתי על עצמי שהרגשתי את זה בעודו קורה ולא פשוט קמתי והלכתי... אבל מילא, זה לפוסט אחר).
חודש וחצי לא נפגשנו עם הילדים במשותף. לטעמי, בצדק.
סוף שבוע האחרון, נפגשנו לארוחה אצל חברים משותפים. היו עוד המון ילדים והיה נדמה שזה יכול ללכת בקלות.
אבל ידעתי שאני צריכה להכין את הנסיכה שלי להתאפק עם הבעות האהבה שלה אליו. כי זה ברור שלילדים שלו זה קשה עדיין.
איך אומרים לילדה בת חמש וחצי את זה?
חשבתי על זה רבות, הפכתי והפכתי, לבסוף הבנתי מה לא להגיד ומה כן.
נתחיל עם הלא...
אני לא מתכוונת להגיד לבת שלי איך לא להתנהג באהבה. הילדה מלאה באהבה, בנתינה, איך אפשר להגיד לה לא לעשות את זה?
מהנקודה הזו הבנתי מה כן.
זה היה מוזר... פתחתי בשיחה, לראשונה בחיינו המשותפים (חמש וחצי שנים) שהרגשתי שאני פונה אל החלק הבוגר שלה, מבלי לדעת איך זה יתקבל, ואיך המקום הזה יחווה.
אמרתי לה שאנחנו נראה אותם בערב, ושהיתה לי הרגשה בפעם הקודמת שהילדים שלו קינאו קצת כשחיבקנו אותו.
תגובתה המתוקה היתה: למה?
אז הסברתי לה, שהוא אבא שלהם, ושהם בכלל לא רגילים שהוא ככה מחבק ילדות קטנות אחרות ויכול להיות שמתעוררת קנאה. שאני לא בטוחה, אבל שנדמה לי שנצטרך להיות רגישות למצב.
(היא יודעת בכלל מה זה להיות רגישה למצב, שאלתי את עצמי? מה משמעות המילים הללו?)
היא חשבה וחשבה.
ואני הוספתי שבטח זה עוד ישתנה, ובטח נוכל לחבק אותם בעתיד ואותו, אבל להיום צריך יותר לשים לב.
והצעתי לה, שאם ממש ממש בא לה לחבק אותו, אז שתחבק אותי במקום, ומחר - כשנראה אותו לבד, היא תוכל לחבק אותו.
הייתי מאד אמביוולנטית לגבי השיחה הזו. כי הדבר שאני הכי רוצה זה שהיא תתנהג בדיוק כפי שליבה אומר לה. מצד שני יש רגישות אמיתית בצד השני שהובילה לקרירות נוראית, ובצדק.
הייתי סקרנית לראות מה יהיה באותו ערב.
הבת שלי התגלתה כבעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה במיוחד...
כשהם נכנסו לבית המארח, היא חייכה חיוך רחב, נתנה כיף גדול לחבר שלי, הציצה על הילדים שלו ואני שראיתי את המאמץ שלה, לחשתי על אזנה שאני רואה שהיא מתאפקת, ואני גאה בה על זה ועל הרגישות שלה.
חיוך ענק התפשט על פניה בהקלה, כמו אומרת לי שהיא שמחה שאני רואה את המאמץ שלה וזה עושה את הכל ליותר קל...
במהלך כל הערב היא היתה קרובה אלי, ומדי כמה דקות התנפלה עלי בחיבוק ולחשה לי באוזן "זה בשבילו" ואח"כ, "זה בשבילך"...
זה היה מתוק מדבש, וראיתי שהיה בה משהו שיכול היה לראות, להסכים ולא לקחת את זה למקום מורכב מדי. ככה בפשטות של זה.
מלכה, לא?
ועוד משו:
לראשונה עשיתי שיחה של מבוגרים עם הבת חמש וחצי שלי...
אבל קודם כל סיפור רקע.
לפני חודש וחצי באנו, בתי ואנוכי, לחבר שלי לא. ערב. הילדים שלו היו אצלו. שבועיים קודם, בילינו כולנו בטיול משותף נפרד כזה, והיה נחמד.
אבל שם, בארוחת הערב היה זוועה.
לא אכנס בדיוק למה הוביל למה, ומי עשה כך או אחרת, שורה תחתונה היתה שהוא (החבר) היה לגמרי איתנו...
הבת המתוקה שלי התרפקה עליו, וחיבקה אותו והוא החזיר לה בשמחה...
מה שעורר כעסים, קנאות, החרימו את אביהם ועוד רגשות לגמרי מובנים בסיטואציה שהיתה.
(ואני שכעסתי על עצמי שהרגשתי את זה בעודו קורה ולא פשוט קמתי והלכתי... אבל מילא, זה לפוסט אחר).
חודש וחצי לא נפגשנו עם הילדים במשותף. לטעמי, בצדק.
סוף שבוע האחרון, נפגשנו לארוחה אצל חברים משותפים. היו עוד המון ילדים והיה נדמה שזה יכול ללכת בקלות.
אבל ידעתי שאני צריכה להכין את הנסיכה שלי להתאפק עם הבעות האהבה שלה אליו. כי זה ברור שלילדים שלו זה קשה עדיין.
איך אומרים לילדה בת חמש וחצי את זה?
חשבתי על זה רבות, הפכתי והפכתי, לבסוף הבנתי מה לא להגיד ומה כן.
נתחיל עם הלא...
אני לא מתכוונת להגיד לבת שלי איך לא להתנהג באהבה. הילדה מלאה באהבה, בנתינה, איך אפשר להגיד לה לא לעשות את זה?
מהנקודה הזו הבנתי מה כן.
זה היה מוזר... פתחתי בשיחה, לראשונה בחיינו המשותפים (חמש וחצי שנים) שהרגשתי שאני פונה אל החלק הבוגר שלה, מבלי לדעת איך זה יתקבל, ואיך המקום הזה יחווה.
אמרתי לה שאנחנו נראה אותם בערב, ושהיתה לי הרגשה בפעם הקודמת שהילדים שלו קינאו קצת כשחיבקנו אותו.
תגובתה המתוקה היתה: למה?
אז הסברתי לה, שהוא אבא שלהם, ושהם בכלל לא רגילים שהוא ככה מחבק ילדות קטנות אחרות ויכול להיות שמתעוררת קנאה. שאני לא בטוחה, אבל שנדמה לי שנצטרך להיות רגישות למצב.
(היא יודעת בכלל מה זה להיות רגישה למצב, שאלתי את עצמי? מה משמעות המילים הללו?)
היא חשבה וחשבה.
ואני הוספתי שבטח זה עוד ישתנה, ובטח נוכל לחבק אותם בעתיד ואותו, אבל להיום צריך יותר לשים לב.
והצעתי לה, שאם ממש ממש בא לה לחבק אותו, אז שתחבק אותי במקום, ומחר - כשנראה אותו לבד, היא תוכל לחבק אותו.
הייתי מאד אמביוולנטית לגבי השיחה הזו. כי הדבר שאני הכי רוצה זה שהיא תתנהג בדיוק כפי שליבה אומר לה. מצד שני יש רגישות אמיתית בצד השני שהובילה לקרירות נוראית, ובצדק.
הייתי סקרנית לראות מה יהיה באותו ערב.
הבת שלי התגלתה כבעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה במיוחד...
כשהם נכנסו לבית המארח, היא חייכה חיוך רחב, נתנה כיף גדול לחבר שלי, הציצה על הילדים שלו ואני שראיתי את המאמץ שלה, לחשתי על אזנה שאני רואה שהיא מתאפקת, ואני גאה בה על זה ועל הרגישות שלה.
חיוך ענק התפשט על פניה בהקלה, כמו אומרת לי שהיא שמחה שאני רואה את המאמץ שלה וזה עושה את הכל ליותר קל...
במהלך כל הערב היא היתה קרובה אלי, ומדי כמה דקות התנפלה עלי בחיבוק ולחשה לי באוזן "זה בשבילו" ואח"כ, "זה בשבילך"...
זה היה מתוק מדבש, וראיתי שהיה בה משהו שיכול היה לראות, להסכים ולא לקחת את זה למקום מורכב מדי. ככה בפשטות של זה.
מלכה, לא?