על ידי כלה_מדוכדכת* » 29 ספטמבר 2006, 13:24
וואו, כמה תגובות. התחלתי לקרוא, והתחלתי לבכות (נו, כמובן שהכל גם נפל עלי באמצע הוסת, מה שעושה כל הרבה יותר רגיש...)
המרגיעון שלי (כמה הם קולעים בזמן האחרון...) אומר "גם בצד השני יושב בנאדם".....
אוקיי, מנסה לענות על הכל:
על איזה נזק את מדברת? כמובן, אם את יכולה לפרט.
המשפחה מאד מורכבת. בעבר היה נתק גדול בין האמא והאחים שלה, ראיתי מה היו התוצאות (בעלי שלא הכיר למעשה את בני הדודים שלו עד גיל מאוחר יחסית), ואני לא מצליחה לדמיין סיטואציה שבה אני מציבה לו סוג של אולטימטום בסגנון "או אני או אמא שלך". ברור לי שהוא יבחר בי, וזה אומר שיהיה נתק, ואני יודעת שבעוד שלמשפחה שלה היא יכלה לסלוח ולבנות קשר מחודש, ניתוק כזה מהצד שלי הוא משהו שהיא לא מסוגלת ולא תהיה מסוגלת להתגבר עליו, ולעולם לא תסלח לי.
אני ממליצה בחום על ייעוץ זוגי - את ובעלך . בעייתי מאד כרגע, בעיקר מבחינה כלכלית, ומבחינת העול הנפשי. אני יודעת שזה נשמע מצחיק, כי ברור שהעול הנפשי הוא כבד מנשוא גם ככה, אבל אני מודה שיש בי מקום שמפחד לנענע את הסירה עוד יותר...
אולי תתני לו לקראו מה את כתבת פה? הוא יודע הכל. הוא יודע איך אני מרגישה, הוא יודע שכואב לי, הוא יודע מה אני חושבת. אני מעדיפה שלא יקרא (הוא לא יעריך את החשיפה של ההפלה ברבים, ואת שאר הפרטים שציינתי פה).
אבל אני לא מבינה מה בדיוק גורם לה להתפרץ, איך את מגיבה, למה את לוקחת ללב את ההתנהגויות שלה, שסך הכל נשמעות ממש תינוקיות - היא אישה מאד כוחנית, ורגילה להשיג את מה שהיא רוצה. אני גם כוחנית, אבל יש לי נטיה להתקפל בפני כוחנות של אנשם אחרים. אולי גרועה מזה היא העובדה, שכעס מוציא ממני תמיד דמעות, וכשאני בוכה קשה מאד לעמוד איתנה מול מישהו.
היא צועקת? היא מאיימת? היא קוראת בשמות? אבל ממשיכה לתת לכם מתנות ולהזמין אתכם? כלומר, דואגת לכם כל הזמן, אבל כועסת נורא כי לדעתה היא לא מקבלת את היחס שהיא ראויה לו? בדיוק. היא צועקת, היא מאיימת (לפני החתונה אמרה לנו משהו בסגנון "אם לא תעשו מה שאנחנו רוצים, לא נבוא"... עד היום היא זוכרת שאמרתי לה "לא צריך, אל תבואו", אבל האמירה שלה לגיטימית לחלוטין בעיניה...). מצד שני, היא מפרגנת מאד על הקשר שלי עם הבעל ואומרת שהיא מעריכה את האינטרלגנציה שלי ואת הרגישות שלי...
_ברור שהיא אגוצנטרית ברמות מדהימות. רק היא קיימת, כל השאר שם בתור מישהו שצריך לתת לה יחס, כבוד והערכה - אני מסכימה עם מישהי שכתבה כאן לפני, שהיא פשוט נמצאת בחסך ענקי של תשומת לב והערכה, ולא יודעת מה לעשות כדי לקבל אותם.
כמה טיפוסי, שאישיות נוירוטית מצליחה לקלקל לעצמה בדיוק את מה שהיא חושבת שהיא רוצה. כלומר: היא רוצה יחס והערכה - ומה היא עושה? הכל כדי לקבל התרחקות ובוז! היא יורה לעצמה כדור ברגל. מה זה אם לא אישיות ילדותית ושרוטה קשות_ ושוב, קלעת בדיוק לנקודה. כולם מבינים את זה, אבל הנורמה במשפחה היא שמחכים שאמא תרגע, ואז ממשיכים כרגיל.. היא רגילה שהשיטה הזאת עובדת, וקשה לי לנהל את המלחמה הזאת לבד. לא כי בעלי לא מסכים איתי שאני צודקת, אלא כי קשה לי לדרוש ממנו להתייצב לידי במלחמה הזאת...
_ומה שאני חושבת עליו הוא, שגם את שרוטה.
אם לא היית שרוטה במקום שמתאים בדיוק לשריטה של בעלך ולשריטה של אמו, היא לא היתה יכולה לפגוע בך._ אין ספק שגם אני שרוטה. אני חושבת שבנקודות מסויימות אנחנו דומות, אבל הבחירות שאנחנו עושות שונות. גם אני עקשנית, גם לי יש פיוז קצר, גם אני כועסת, אבל יש לי את הגבולות שלי, והיא פורטת בדיוק על המיתרים האלה, שמקפיצים את הפיוז כל כך, ומקשים עלי לשמור על חזית רגועה, מה שכמובן מספק לה תחמושת. היא פוגעת בי כי היא פוגעת במה שרציתי שיהיה לי - משפחה מפרגנת, חמות אוהבת... קשה לי לוותר על השלמות המשפחתית הזאת שכל כך קיויתי לזכות לה מהמשפחה שאליה הצטרפתי. המשפחה שלי קיבלה את בעלי בכל כך הרבה חום ואהבה, וכל כך רציתי גם אני... וזה כנראה לא יקרה לעולם, ולי קשה להשלים עם זה.
יש אפשרות שתפרטי סצינה אחת לדוגמא, שאת מוכנה לחשוף אפילו חלקית, כדי שאפשר יהיה לעזור לך קצת יותר עם הדינאמיקה שמתרחשת במציאות? תיאור כזה יכול לכוון, איפה נקודות התורפה שלך, ואיפה כדאי לך לעשות משהו (ומה לעשות) כדי לשפר את איכות החיים. היא מאד קשובה לרצונות שלנו. זאת אומרת, אם מישהו מציין שהוא רוצה/צריך/מחפש משהו, היא תעשה מאמצים מאד ניכרים כדי למצוא את מה שהוא מחפש, ולקנות לו אותו. למשל, לפני כמה חודשים הלך לנו המסך של המחשב, חיפשנו משהו מאד ספציפי, והיא יצאה מגידרה (כולל פניה לספק מקורב לה בחו"ל) כדי להשיג לנו את המסך הזה, שלא מיובא לארץ במחיר זול במיוחד, וכשרצינו להחזיר לה את הכסף, היא סירבה לקבל אותו. מצד שני, כמובן שבמריבה האחרונה היא טרחה להזכיר שוב ושוב כמה כספים היא מוציאה עלינו וכמה זמן היא משקיעה בנו.
אבל האם לך זה עוד יותר קשה מאשר לאנשים אחרים שנמצאים אתה במגע? את יכולה לשאול את עצמך את השאלה הזאת (איפה היא נוגעת בך בדיוק במקום הכואב, הרגיש שלך) ולגלות לאן היא מובילה. כן בהחלט יותר קשה לי איתה מאשר לאנשים אחרים. אני חושבת שזה קשור לעובדה שבנקודות מסויימות אנחנו מאד דומות, וגם לעובדה שבעלי הוא בנה הנבחר. יש לו עוד אחים, אבל הוא היה החבר הכי טוב שלה, גר קרוב, היו בקשר מאד הדוק ויומיומי, עד שאני הגעתי, והתרחקנו גיאוגרפית (לא מאד, אבל מספיק כדי שהקשר לא יהיה קבוע מבחינת פגישות). אני חושבת שהיא מאשימה אותי, ומתייחסת אלי כאחראית לעובדה שבנה מתרחק ממנה.
מכל זה, נשמע שאת מאוד רוצה קשר, ומפחדת מניתוק. זו נקודה ששווה להשתהות עליה. למה את זקוקה לה? למה את זקוקה לקשר אתה, גם במחיר זה שהיא תשב ותצעק עלייך בתוך ביתך? אני לא זקוקה לקשר איתה, אני זקוקה לקשר עם בעלי, ואני זקוקה לקשר שלה עם בעלי. הקשר שלנו עם שאר המשפחה שלה תלוי בקשר הזה, ואני יודעת שניתוק מאחיו, מאביו, יכאב לבעלי ברמות כאלה, שקשה לי לדמיין את עצמי כטריגר לניתוק שכזה. אני מודה שהצורך הזה מגיע נטו 100% מתוך ההזדהות שלי עם התחושות של הבעל. אני שונאת את העובדה שיווצרו לו "חזיתות" משני הכיוונים - גם מכיוון אמו, וגם מכיווני והוא יישאר תקוע באמצע. אני יותר טובה מזה, אני יותר טובה ממנה. אני מרגישה שלפתוח חזית גם מכיווני, מוריד אותי בדיוק לרמה שלה.
מפני שהיחסים של בעלך עם אמו - הם עניינם שלהם, ולא עניינך. אני מסכימה. אבל היא טוענת שאני אחראית, שאני הייתי צריכה לדחוף אותו ליותר קשר איתם, שאני הייתי צריכה להזמין אותם יותר. בקיצור, שאני הייתי צריכה לעשות יותר...
_עם בעלי, אפשר לדבר המון, אבל יש גבול כמה, ויש דברים שלא אגיד לו על אמו
עם הוריי - גם לא לענין_ בעלי - שוב, ענין החזית מהכיוון שלי. ההורים מעורבים, אני מדברת איתם המון, אבל קודם כל - הם לא קשורים לענין, ואין לי רצון לערב אותם ודבר שני, אני מרגישה שאמא שלי (שגם לה, מה לעשות, פיוז קצר), עלולה להוציא עוד עצבים מכיוון בלתי צפוי (או במילים אחרות, תתקשר לחמותי ותעשה לה טרור...)
מכירה את הדף חמותי ואני? מכירה, לפעמים אני קוראת אותו ומתנחמת שיש יותר גרוע ממה שאני עוברת עכשיו....
< ואגב, את כנראה ממש נשמה טובה, ומגיע לך שהרוב יסתדר בקרוב. (אני כבר הייתי בועט מזמן.........) > תודה. זה לא שאני כזאת צדיקת הדור. יש לי מגרעות בשפע, ויש לי תכונות איומות, ועדיין - זה לא מגיע לי.
תודה לכולכם. חשוב לי כל כך לשמוע ולו כדי להרגיש שאני לא משתגעת....
וואו, כמה תגובות. התחלתי לקרוא, והתחלתי לבכות (נו, כמובן שהכל גם נפל עלי באמצע הוסת, מה שעושה כל הרבה יותר רגיש...)
המרגיעון שלי (כמה הם קולעים בזמן האחרון...) אומר "גם בצד השני יושב בנאדם".....
אוקיי, מנסה לענות על הכל:
[u]על איזה נזק את מדברת? כמובן, אם את יכולה לפרט.[/u]
המשפחה מאד מורכבת. בעבר היה נתק גדול בין האמא והאחים שלה, ראיתי מה היו התוצאות (בעלי שלא הכיר למעשה את בני הדודים שלו עד גיל מאוחר יחסית), ואני לא מצליחה לדמיין סיטואציה שבה אני מציבה לו סוג של אולטימטום בסגנון "או אני או אמא שלך". ברור לי שהוא יבחר בי, וזה אומר שיהיה נתק, ואני יודעת שבעוד שלמשפחה שלה היא יכלה לסלוח ולבנות קשר מחודש, ניתוק כזה מהצד שלי הוא משהו שהיא לא מסוגלת ולא תהיה מסוגלת להתגבר עליו, ולעולם לא תסלח לי.
[u]אני ממליצה בחום על ייעוץ זוגי - את ובעלך .[/u] בעייתי מאד כרגע, בעיקר מבחינה כלכלית, ומבחינת העול הנפשי. אני יודעת שזה נשמע מצחיק, כי ברור שהעול הנפשי הוא כבד מנשוא גם ככה, אבל אני מודה שיש בי מקום שמפחד לנענע את הסירה עוד יותר...
[u]אולי תתני לו לקראו מה את כתבת פה?[/u] הוא יודע הכל. הוא יודע איך אני מרגישה, הוא יודע שכואב לי, הוא יודע מה אני חושבת. אני מעדיפה שלא יקרא (הוא לא יעריך את החשיפה של ההפלה ברבים, ואת שאר הפרטים שציינתי פה).
[u]אבל אני לא מבינה מה בדיוק גורם לה להתפרץ, איך את מגיבה, למה את לוקחת ללב את ההתנהגויות שלה, שסך הכל נשמעות ממש תינוקיות[/u] - היא אישה מאד כוחנית, ורגילה להשיג את מה שהיא רוצה. אני גם כוחנית, אבל יש לי נטיה להתקפל בפני כוחנות של אנשם אחרים. אולי גרועה מזה היא העובדה, שכעס מוציא ממני תמיד דמעות, וכשאני בוכה קשה מאד לעמוד איתנה מול מישהו.
[u]היא צועקת? היא מאיימת? היא קוראת בשמות? אבל ממשיכה לתת לכם מתנות ולהזמין אתכם? כלומר, דואגת לכם כל הזמן, אבל כועסת נורא כי לדעתה היא לא מקבלת את היחס שהיא ראויה לו?[/u] בדיוק. היא צועקת, היא מאיימת (לפני החתונה אמרה לנו משהו בסגנון "אם לא תעשו מה שאנחנו רוצים, לא נבוא"... עד היום היא זוכרת שאמרתי לה "לא צריך, אל תבואו", אבל האמירה שלה לגיטימית לחלוטין בעיניה...). מצד שני, היא מפרגנת מאד על הקשר שלי עם הבעל ואומרת שהיא מעריכה את האינטרלגנציה שלי ואת הרגישות שלי...
_ברור שהיא אגוצנטרית ברמות מדהימות. רק היא קיימת, כל השאר שם בתור מישהו שצריך לתת לה יחס, כבוד והערכה - אני מסכימה עם מישהי שכתבה כאן לפני, שהיא פשוט נמצאת בחסך ענקי של תשומת לב והערכה, ולא יודעת מה לעשות כדי לקבל אותם.
כמה טיפוסי, שאישיות נוירוטית מצליחה לקלקל לעצמה בדיוק את מה שהיא חושבת שהיא רוצה. כלומר: היא רוצה יחס והערכה - ומה היא עושה? הכל כדי לקבל התרחקות ובוז! היא יורה לעצמה כדור ברגל. מה זה אם לא אישיות ילדותית ושרוטה קשות_ ושוב, קלעת בדיוק לנקודה. כולם מבינים את זה, אבל הנורמה במשפחה היא שמחכים שאמא תרגע, ואז ממשיכים כרגיל.. היא רגילה שהשיטה הזאת עובדת, וקשה לי לנהל את המלחמה הזאת לבד. לא כי בעלי לא מסכים איתי שאני צודקת, אלא כי קשה לי לדרוש ממנו להתייצב לידי במלחמה הזאת...
_ומה שאני חושבת עליו הוא, שגם את שרוטה.
אם לא היית שרוטה במקום שמתאים בדיוק לשריטה של בעלך ולשריטה של אמו, היא לא היתה יכולה לפגוע בך._ אין ספק שגם אני שרוטה. אני חושבת שבנקודות מסויימות אנחנו דומות, אבל הבחירות שאנחנו עושות שונות. גם אני עקשנית, גם לי יש פיוז קצר, גם אני כועסת, אבל יש לי את הגבולות שלי, והיא פורטת בדיוק על המיתרים האלה, שמקפיצים את הפיוז כל כך, ומקשים עלי לשמור על חזית רגועה, מה שכמובן מספק לה תחמושת. היא פוגעת בי כי היא פוגעת במה שרציתי שיהיה לי - משפחה מפרגנת, חמות אוהבת... קשה לי לוותר על השלמות המשפחתית הזאת שכל כך קיויתי לזכות לה מהמשפחה שאליה הצטרפתי. המשפחה שלי קיבלה את בעלי בכל כך הרבה חום ואהבה, וכל כך רציתי גם אני... וזה כנראה לא יקרה לעולם, ולי קשה להשלים עם זה.
[u]יש אפשרות שתפרטי סצינה אחת לדוגמא, שאת מוכנה לחשוף אפילו חלקית, כדי שאפשר יהיה לעזור לך קצת יותר עם הדינאמיקה שמתרחשת במציאות? תיאור כזה יכול לכוון, איפה נקודות התורפה שלך, ואיפה כדאי לך לעשות משהו (ומה לעשות) כדי לשפר את איכות החיים.[/u] היא מאד קשובה לרצונות שלנו. זאת אומרת, אם מישהו מציין שהוא רוצה/צריך/מחפש משהו, היא תעשה מאמצים מאד ניכרים כדי למצוא את מה שהוא מחפש, ולקנות לו אותו. למשל, לפני כמה חודשים הלך לנו המסך של המחשב, חיפשנו משהו מאד ספציפי, והיא יצאה מגידרה (כולל פניה לספק מקורב לה בחו"ל) כדי להשיג לנו את המסך הזה, שלא מיובא לארץ במחיר זול במיוחד, וכשרצינו להחזיר לה את הכסף, היא סירבה לקבל אותו. מצד שני, כמובן שבמריבה האחרונה היא טרחה להזכיר שוב ושוב כמה כספים היא מוציאה עלינו וכמה זמן היא משקיעה בנו.
[u]אבל האם לך זה עוד יותר קשה מאשר לאנשים אחרים שנמצאים אתה במגע? את יכולה לשאול את עצמך את השאלה הזאת (איפה היא נוגעת בך בדיוק במקום הכואב, הרגיש שלך) ולגלות לאן היא מובילה.[/u] כן בהחלט יותר קשה לי איתה מאשר לאנשים אחרים. אני חושבת שזה קשור לעובדה שבנקודות מסויימות אנחנו מאד דומות, וגם לעובדה שבעלי הוא בנה הנבחר. יש לו עוד אחים, אבל הוא היה החבר הכי טוב שלה, גר קרוב, היו בקשר מאד הדוק ויומיומי, עד שאני הגעתי, והתרחקנו גיאוגרפית (לא מאד, אבל מספיק כדי שהקשר לא יהיה קבוע מבחינת פגישות). אני חושבת שהיא מאשימה אותי, ומתייחסת אלי כאחראית לעובדה שבנה מתרחק ממנה.
[u]מכל זה, נשמע שאת מאוד רוצה קשר, ומפחדת מניתוק. זו נקודה ששווה להשתהות עליה. למה את זקוקה לה? למה את זקוקה לקשר אתה, גם במחיר זה שהיא תשב ותצעק עלייך בתוך ביתך?[/u] אני לא זקוקה לקשר איתה, אני זקוקה לקשר עם בעלי, ואני זקוקה לקשר שלה עם בעלי. הקשר שלנו עם שאר המשפחה שלה תלוי בקשר הזה, ואני יודעת שניתוק מאחיו, מאביו, יכאב לבעלי ברמות כאלה, שקשה לי לדמיין את עצמי כטריגר לניתוק שכזה. אני מודה שהצורך הזה מגיע נטו 100% מתוך ההזדהות שלי עם התחושות של הבעל. אני שונאת את העובדה שיווצרו לו "חזיתות" משני הכיוונים - גם מכיוון אמו, וגם מכיווני והוא יישאר תקוע באמצע. אני יותר טובה מזה, אני יותר טובה ממנה. אני מרגישה שלפתוח חזית גם מכיווני, מוריד אותי בדיוק לרמה שלה.
[u]מפני שהיחסים של בעלך עם אמו - הם עניינם שלהם, ולא עניינך.[/u] אני מסכימה. אבל היא טוענת שאני אחראית, שאני הייתי צריכה לדחוף אותו ליותר קשר איתם, שאני הייתי צריכה להזמין אותם יותר. בקיצור, שאני הייתי צריכה לעשות יותר...
_עם בעלי, אפשר לדבר המון, אבל יש גבול כמה, ויש דברים שלא אגיד לו על אמו
עם הוריי - גם לא לענין_ בעלי - שוב, ענין החזית מהכיוון שלי. ההורים מעורבים, אני מדברת איתם המון, אבל קודם כל - הם לא קשורים לענין, ואין לי רצון לערב אותם ודבר שני, אני מרגישה שאמא שלי (שגם לה, מה לעשות, פיוז קצר), עלולה להוציא עוד עצבים מכיוון בלתי צפוי (או במילים אחרות, תתקשר לחמותי ותעשה לה טרור...)
[u]מכירה את הדף [po]חמותי ואני[/po]?[/u] מכירה, לפעמים אני קוראת אותו ומתנחמת שיש יותר גרוע ממה שאני עוברת עכשיו....
[u]< ואגב, את כנראה ממש נשמה טובה, ומגיע לך שהרוב יסתדר בקרוב. (אני כבר הייתי בועט מזמן.........) >[/u] תודה. זה לא שאני כזאת צדיקת הדור. יש לי מגרעות בשפע, ויש לי תכונות איומות, ועדיין - זה לא מגיע לי.
תודה לכולכם. חשוב לי כל כך לשמוע ולו כדי להרגיש שאני לא משתגעת....