תודה רבה @}
אני מוחקת את הציטוט...

אתה יכול לנסות משהו אחר: http://ootips.org/horut/hs-faq/

היי, אני חוקר את נושא החינוך בבית וראיתי את הלינק שאמור להוביל לסקירה קצרה של החינוך בבית בעולם. לצערי הקישור לא עובד והוא מוביל למבוי סתום.
מישהו יודע איך אני יכול להגיע אליו בדרך אחרת? אשמח לעזרה.
תודה רבה

[u]כמובן שזה משפט מקומם[/u]
וואללה.
אני פשוט לא מסכימה איתך.
ואילו הייתי חושבת אחרת, הייתי גרושה היום (צינזרתי פיסקה שלמה שבה פירטתי יותר).

_"הרבה נישואין שגויים ומיותרים יימנעו ככה".
זו צרות אופק ובורות להניח שיש דבר כזה, נישואין שגויים ומיותרים_
זה אני לא יודעת. לא נציגה של [po]עוף החול[/po]. זו היתה האסוציאציה שלי, הגריין מדבריה.
אני שמתי לב למה שהיא כתבה, כי מבחינת הקריטריון שלה, בהחלט נישואי היו שגויים. P-:

יש קשר בעיני בין בעיות הנישואין והגירושין לבין [po]חקיקה בנושא חינוך ביתי[/po], אבל הקשר הוא גם בין זה לבין הנקה ממושכת, [po]מיטה משפחתית[/po] ועוד כמה דברים.
כלומר, הקשר הוא: כל אחד שחי באורח חיים שכולל בחירות שאינן מספיק "מקובלות חברתית" (לא יודעת איך בדיוק להגדיר את זה), עלול למצוא את עצמו במצב שבו מתערבים לו בחיים בצורה מטורפת, הזויה ובלתי נסבלת.
גירושין הם בדיוק המצב שבו לפחות אחד מההורים נותן דריסת רגל לרשויות בתוך הבית והמשפחה, בתוך המרחב הפרטי - כי המרחב הזה נעשה פרוץ לפתע, ואחד ההורים (לעתים אפילו שניהם) מנצל את השונות החברתית לשיסוי הרשויות באלה שהיו בעבר היקרים לו מכל.

האם אפשר לזהות לפני החתונה את אלה שמסוגלים לבצע שיסוי כזה?
אני לא יודעת.
ויש דברים שפשוט מתגלים רק כשמגיעה שעת המבחן.

אני קוראת את המכתבים שמקבלת [po]פליי ליידי[/po] ושולחת למנוייה. לא מזמן היו כמה מכתבים של גרושות שתיארו איך האקס שלח אליהן את רשויות הרווחה בארה"ב. בום, פתאום עובדת סוציאלית דופקת בדלת לביקור פתע כדי לבדוק איך הבית שלך נראה, כי האקס טוען שזה דיר חזירים מוזנח עם עכברושים מסתובבים במטבח והוא רוצה חזקה על הילדים. אז העובדת הסוציאלית בפתח, נכנסת לראות אם השירותים שלך נקיים, אם שטפת רצפה, אם המטבח שלך נקי ולא מקור למחלות, אם ארון המצעים שלך מסודר, ואיך נראה חדר הילדים. ואני לא מדברת על מיטה משפחתית! אני מדברת על "מסדר המפקד" לבית "נורמטיבי"!

אז החינוך הביתי הוא עדיין עוד אחת מהבחירות ה"לא מקובלות חברתית".
אני אישית לא בטוחה שהמסלול המשפטי הוא המקום להפוך את הבחירה למקובלת חברתית, ואני קצת חרדה, ואני מקווה שהמהלך לא יזיק (ואני תומכת בו בכל הדרכים).
אני מאמינה, שמה שיהפוך את החינוך הביתי לפחות נרדף הוא א. התגברות התופעה. וב. הנוכחות של משפחות חינוך ביתי בתקשורת כך שהציבור לאט לאט יתרגל לזה ש"זו עוד אופציה".
ואני גם מאמינה, שחינוך הציבור נעשה בשלבים. קודם צריך "להרגיע" אותם שהילדים יוצאים "טוב" מהחינוך הזה, בעזרת משפחות "חזקות" וילדים "מחוננים" (אני מקווה שאתם שמים לב שיש פה הרבה מלים במרכאות), ורק בשלב השני אפשר יהיה להרחיב את הספקטרום. וכמובן, הצגה של משפחות מגוונות ומאוד שונות זו מזו עוזרת להרחיב את הרפרטואר של האופציה הזאת.

אני מאמינה, ששופטים, עובדות סוציאליות וכל אלה - לא באמת פועלים לפי ספר חוקים.
הם פועלים לפי הדיעות הפרטיות שלהם, בעיקר לפי הדיעות הקדומות שלהם, ואחר כך מוצאים את החוקים והנהלים שיאפשרו להם לשלוט לך בחיים.
בעניין החינוך הביתי כמו בכל עניין.

כמו בדיני צוואות, או בדיני משפט פלילי, במקרי אונס ועוד - גם בגירושין יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי למזער סיכונים.

ובמחשבה נוספת, אני בהחלט חושבת שיש נישואין שגויים. אלה אנשים שגם התחתנו מכל מיני סיבות לא טובות, וגם אחר כך לא יכלו להמשיך לחיות עם זה. ויש גירושין שגויים. אלה גירושין שעם שינוי גישה היו יכולים להמנע ([po]לבסוף מוצאים אהבה[/po]). אנשים הם לא סטאטיים, הם משתנים, וזוגיות איננה משהו "קבוע" אלא משהו שדורש תחזוקה מתמדת. לא תמיד הנישואין באמת שבורים ואי אפשר לתקן. והרבה פעמים, אנשים במצב "שבור" מתנהגים בצורה שלא היו מתנהגים במצב "מתוקן".
לנישואין יש מחיר גדול, יחד עם תווית הרווח. חשוב לדעת את זה.
לילדים יש מחיר גדול, יחד עם תווית הרווח. וחשוב לדעת את זה (בדפים אחרים).
לגירושין יש מחיר ענק, וחשוב לדעת את זה.
את המחיר של הגירושין, לפי כל המחקרים, משלמים בראש ובראשונה הנשים והילדים. וחשוב לדעת את זה.
כל אשה צריכה לדעת איפה נקודות התורפה שלה מבחינה אישית וחברתית, ולדעת למגן כמה שאפשר.
החל מבעיית הכסף בבית (מי שולט בכסף, ואם הוא מפרנס ואת מגדלת את ילדיכם, מה יקרה לך במקרה של גירושין?),
וכלה בבעיית החינוך הביתי.

לא רק חינוך ביתי.
כשהתחתנתי, לא ידעתי על החינוך הביתי, אבל כן ידעתי על אנשים שחזרו בתשובה ודרשו לשלוח את הילדים למוסדות חרדיים.
לכן אני רציתי להכניס בחוזה הנישואין שלנו את המשפט, שאם אחד מאיתנו מאבד את שפיות דעתו או חוזר בתשובה, הוא מאבד את החזקה על הילדים.

(זהו, שולחת כמו שזה)

[u]משהו על זה שנשים צריכות לבחור לפי איך שהוא יתפקד בחדר הלידה,[/u]
גם נשים ש"בוחרות" בדיוק לפי קריטריונים כאלה, ואפילו צודקות בבחירתן והוא מתפקד נפלא בחדר הלידה, מוצאות עצמן במצב המתואר לעיל. החוק מאפשר מניעת זכויות בוטה מאמהות גרושות. הוא גם מאפשר מניעת זכויות בוטה מאבות גרושים. מעצם אסון הגירושין נפגעות זכויות הילד וההורים מאד. אך כאילו לא די בזה, משהו בהתנהלות החוקית של המדינה מול גרושים הוא שערורייתי ומוזנח, הזוי ומפחיד, כל העסק מטופל על ידי הרשויות בצורה חולנית. זה צריך להדאיג כל מי שהחינוך הביתי יקר לו. אבל זה לא, כי מעטים המתגרשים שמחנכים מן הבית, והם נתפסים על ידי לא מעט מחנכים אחרים מהבית כמי שעשו טעות או לא השתדלו מספיק.

[u]וכל זה אומר, שצריך לחשוב טוב-טוב עם מי מתחתנים, ואחרי שיולדים ילדים, צריך לעשות הכל הכל הכל כדי לדאוג ליחסים טובים עם האבא[/u]
כמובן שזה משפט מקומם. אני לא בטוחה שיש טעם לפרט מדוע. מי שמבין מדוע לא זקוק לפירוט ומי שלא מבין ספק אם הפירוט יעזור לו.

[u]"הרבה נישואין שגויים ומיותרים יימנעו ככה".[/u]
זו צרות אופק ובורות להניח שיש דבר כזה, נישואין שגויים ומיותרים. גירושין אינם תוצאה של נישואין שגויים ומיותרים! כמה עצוב שצריך לכתוב את זה בכלל.
כל זה ודאי נקרא כעניין שאינו שייך לפה. בעיני, בין זכויות של אמהות מחנכות מן הבית גרושות ובין [po]חקיקה בנושא חינוך ביתי[/po] קיים קשר מובהק, אבל אולי רק בעיני.

אני מכירה שתי אמהות חד הוריות שאין לאבי ילדיהן שום קשר עמם מאז שנולדו, הילד שלהן כבר בגיל חינוך חובה, הן מחנכות מהבית מאז שנולד ובתנאים מצויינים, ובגלל צורת החוק היום הן נמנעות מפניה לקבלת אישור (הדורש חתימת שני ההורים) וחיות בפחד.

וכל זה אומר, שצריך לחשוב טוב-טוב עם מי מתחתנים, ואחרי שיולדים ילדים, צריך לעשות הכל הכל הכל כדי לדאוג ליחסים טובים עם האבא של הילדים, גם אם זה אומר לעשות וודו.
מה שמזכיר לי את הגריין שמשום מה אני לא מצליחה למצוא אותו, של [po]עוף החול[/po] כמדומני, משהו על זה שנשים צריכות לבחור לפי איך שהוא יתפקד בחדר הלידה, "הרבה נישואין שגויים ומיותרים יימנעו ככה".
<אני דווקא טעיתי בגדול בסעיפים הנ"ל, כשבחרתי>

[u]אני כמעט בטוחה שבסמכות בית משפט לבטל חוזה כזה אם לדעתו ההסכם מראש היה לא קביל, או לא הגיוני, או לא באופנה.[/u]
מסכים. אני חושב שלסעיף פיצויים יש יותר סיכוי להשאר על כנו מאשר לסעיף הסכמה מוקדמת לחינוך ביתי.

כמו רועי אני מקווה שלא תגיעו לשם כלל.
לי היה הסכם כזה, חתום במעמד בית משפט, המבהיר שעניין חינוך הילד בלתי ניתן לשינוי אחרי הגירושין ללא הסכמתי. מס' שנים לאחר הגירושין, בתביעה משפטית שמטרתה היתה הפסקת החינוך הביתי, השופט ביטל מיד את תוקף הסעיף המדבר על חינוך בהסכם, בטענה שלהורה השני מותר לשנות את דעתו. וזאת למרות שההסכם נכתב בדעה צלולה ונחתם במעמד של שלושה שופטי בית דין רבני. "טובת הילד" נקבעת ע"י בית המשפט כשאין בין ההורים הסכמה, ובית המשפט מעדיף להגן על הילד ולהעניק לו חיים נורמטיביים ככל האפשר.
זה מעניין, שבית המשפט מניח לך לחתום בפניו במעמד רשמי -ואף מוסיף את חתימתו- על הסכמים שאינם תקפים בעת הצורך.
אם חס וחלילה תתגרשי וילדייך יהיו בחזקתך, גרושך יוכל למנוע ממך חינוך ביתי בעזרת בית משפט בקלות רבה מאד, בכל שלב, גם אם יעברו כמה שנים של הסכמה והג'ננה תכה בו במפתיע. חשוב להבין את זה ולא לשגות באשליות.
כנ"ל לגבי החלטות על בריאות (חיסונים למשל - וזה לא קשור לחקיקה בנושא חינוך ביתי אבל חשוב לדעת כי זה בהחלט עלול לבוא ביחד בתוך תביעה): בהתנגדות הגרוש לרפואה לא נורמטיבית- גם אם רק כאמצעי ניגוח ואף אם יוכח שהסכים לה בעבר- , בית המשפט יכפה עלייך את הנורמה הרווחת- משמע יכפה עלייך לחסן את ילדייך- גם אם הנוהג וההסכמות היו שונים לפני הגירושין, [b]וגם אם את כהורה משמורן מתנגדת לביצוע פעולות אלה בילדייך[/b] . (אם זה לא ברור: בעקבות התביעה שבאה לאחר הגירושין נאלצתי לחסן, ולחדול ממנהגים לא נורמטיביים אחרים הקשורים בחינוך ובריאות, מעבר לחינוך הביתי שכאמור הופסק מיד, [b]ולשיקול דעתי[/b] , כאם משמורנית על פי חוק, בעניין חינוך וגידול ילדיי [b]לא היה שום תוקף[/b] מרגע שהגיע העניין אל בית המשפט.
אולי יש טעם במה שכתבת [u]אם זה יעלה במספיק חוזים, היחס ישתנה.[/u]
בקשר לבורר, אם הבנתי נכון לא ניתן לערער על פסיקה שלו (האם זה נכון?) וזה גם הליך יקר מאד.
מגשר זה נחמד מאד אבל לא מחליף ולא מונע פניה לבית משפט אם מי שתובע אותך נתבלעה עליו דעתו. וזה עלול לקרות גם לאדם המתוק וההגון שהתאהבנו בו והתחתנו איתו. כך ש"הסכמה על מגשר" אין בה שום תוקף ממשי שמגן עלייך באמת בשעת צרה, והיא עדיין משאירה הכל לרצון הטוב ולשפיות של הצדדים בזמן העימות. [u]וזה רעיון מעולה להכניס סעיף כזה.[/u] כשהכל סבבה (-: , ובכל מקרה עדיף על פני התחייבות לבורר. (לכי תמצאי בורר שיפסוק שהילדים שלך צריכים להשאר מנועי חינוך נורמטיבי למרות חרדתו האיומה של אביהם.) מגשר יכול מקסימום "לא להצליח"...

[u]מה שאת כן יכולה לעשות זה לחתום עם בנזוגך על חוזה לפיו אם יוחלט לשלוח את הילד לבית ספר עקב דרישת (או אפילו סתם בהסכמת) מישהו מכם, אז הצד המסכים לשליחת הילד לבית הספר ישלם לצד השני פיצויים בגובה נקוב כלשהו.[/u]
לא יודעת אם זה היה מחזיק בבית משפט. אני כמעט בטוחה שבסמכות בית משפט לבטל חוזה כזה אם לדעתו ההסכם מראש היה לא קביל, או לא הגיוני, או לא באופנה.

דליתוש, מאחר שהקריטריון החשוב ביותר כאן הוא טובת הילד, הוא יגבר על כל חוזה שתחתמי עם בנזוגך. כלומר, גם אם חתמתם על התחייבות לחינוך ביתי, בנזוגך יוכל בעתיד לפנות לבית משפט בטענה שטובת הילד דורשת שילמד בבית ספר, והחוזה שלכם לא יהיה שווה אז כלום.

מה שאת כן יכולה לעשות זה לחתום עם בנזוגך על חוזה לפיו אם יוחלט לשלוח את הילד לבית ספר עקב דרישת (או אפילו סתם בהסכמת) מישהו מכם, אז הצד המסכים לשליחת הילד לבית הספר ישלם לצד השני פיצויים בגובה נקוב כלשהו. במצב כזה ייתכן שהפיצויים יהוו מחסום מסויים בפני נסיון להשתמש בהתנגדות לחינוך ביתי כקלף במאבק גירושין. וכמובן, אני מקווה בשבילכם שבכלל לא תגיעו לנקודה הזו.

_חינוך הורי זה בדיוק מה שזה נשמע. חינוך שניתן ע"י ההורים. אולי חינוך הורי בלעדי יהיה מדויק יותר.
זה להבדיל מחינוך מערכתי-פורמלי. פורמלי להגדרתי זה כל מקום אליו נדרשים הרשמה ו/או תשלום._
אם זה עוד רלוונטי -
צריך להגדיר היטב למה הכוונה ב- "חינוך הורי". לא מספיק לכתוב ת צמיד המילים צריך לפרט בדיוק לאיזה סוג של חינוך מתכוונים.
(חינוך שבו הילד גדל ומתחנך בחיק המשפחה ולא נשלח לללמוד במוסדות חינוך - למשל).

[u]נפנה לבורר (או מגשר, לא ברור לי ברגע זה ההבדל[/u]
בורר הוא כמו שופט - הוא זה שפוסק לכאן או לכאן.
מגשר עוזר לשני הצדדים להגיע לפתרון שמוסכם על שניהם. אם לא מצליחים להגיע להסכמה בגישור, אפשר לפנות לבית משפט.
מגשר זה עדיף פי כמה.
וזה רעיון מעולה להכניס סעיף כזה.

הי דליתוש, אם עוד תספיקי לקרוא לפני שתחתמו, וגם אם לא... לדעתי אפשר תמיד להוסיף (כך לפחות בחוזה שאנחנו חתמנו עליו) העניין הוא להגיע למצב של מינימום פגיעה אחד בשניה במקרה של פרידה. זו הסיבה שבגללה אנחנו רוצים את ההסכם, ולכן, מה שאצלנו נכתב (עוד מעט 10 שנים :-) ) הוא שבמקרה של פרידה או אי הסכמה נפנה לבורר (או מגשר, לא ברור לי ברגע זה ההבדל) [b]שמוסכם על שנינו[/b] ורק אם לא נסכים על הבורר נפנה לבימ"ש.
אגב, זה נכון לכל מקרה של פרידה/אי הסכמה ולא רק בנושא החינוך.

[po]דליתוש ב[/po] ממחשב אחר-

תודה.
חינוך הורי זה בדיוק מה שזה נשמע. חינוך שניתן ע"י ההורים. אולי חינוך הורי בלעדי יהיה מדויק יותר.
זה להבדיל מחינוך מערכתי-פורמלי. פורמלי להגדרתי זה כל מקום אליו נדרשים הרשמה ו/או תשלום.

אני לא חוששת לעצמי. הניסוח של הבחירה החינוכית שלנו היא חלק מהחוזה ותופיע בו ללא קשר לתקפותה בבית משפט נכון להיום.
אני מניחה שכרגע זה יראה אפיזודה חסרת משמעות, אבל אם זה יעלה במספיק חוזים, היחס ישתנה.
לא שצריך לחשוב שזה בהכרח יעזור, אבל זה בטח ובטח לא יזיק להצהיר ששני ההורים מראש תמכו בחינוך שכזה ואם אחד ההורים משנה את דעתו, בניגוד לדעת השני, רק לאחר הפרידה, זה קצת אחרת ממקרה "רגיל".

גלית.פ תודה על הצעתך.. היום אנחנו חותמים על נוסח קצת אחר (לא יודעת עוד בדיוק איזה). לי אישית זה לא ממש חשוב, סתם רציתי שכבר יהיה נוסח יחסית טוב וענייני למקרה שזה יעלה שם שוב.

הניסוח הזה אינו מביע את מה שאת רוצה שיביע (אם הבנתי נכון) ואני מסכימה עם תבשיל קדרה ונראה לי שלא ניתן לעגן בחוזה ענין כזה.
ייתכו ואני טועה.
אגב, אני עו"ד ואשמח לבדוק זאת.

[u]מה זה "חינוך הורי"?[/u]
אם אני מבינה נכון, זהו חינוך המוענק על ידי ההורים, להבדיל מחינוך הנמסר מההורים לאחריות מוסדות או גורמים אחרים.

צר לי, דליתוש, לאכזב אותך,
אבל אני בספק אם קיים (במצב החוקי היום בארץ) ניסוח שתוכלו לחתום עליו ויתפוס בבית משפט לעניני משפחה במצב בו בן זוגך, בכובע של גרושך, ירצה לכפות עליך לשלוח ילדים למסגרות חינוכיות.

מבלי להיכנס לעניין עצמו עדיין -
[u]יפעלו להעניק חינוך הורי לילדים[/u]
מה זה "חינוך הורי"?

אהלן אהלן.
קודם כל התנצלות- אני חושבת שאני קצת עילגת לאחרונה, אז סליחה מראש...
אני גם לא יודעת אם זה הדף הכי מתאים..

בכל מקרה, הסיפור הוא כזה-
אני וזוגי עושים עכשיו חוזה זוגיות דרך ארגון משפחה חדשה. יש סעיף שרציתי להתייעץ עליו-
הכוונה [b]שלי[/b] היתה למנוע מצב בו אם אחרי שאנחנו נפרדים, זוגי ידרוש להוציא אותי ואת הילדים מחינוך ביתי, או ישתמש בעניין הזה נגדי. כלומר, להבהיר שחינוך ביתי זה אופציה ראשונה ויחידה וכל אופציה אחרת תעשה בהסכמה של שנינו בלבד.
אני תיכף אביא את לשון החוזה, כדי שתוכלו להביע את דעתכם, האם לשון החוזה אכן אומרת את מה שאני התכוונתי.
לי נראה שכן, אבל אני מבינה בלשון משפטית די מעט, ולכן אני מבקשת להעזר ביודעי דבר..
הסעיף בחוזה הולך ככה:
"הציטוט נמחק"

אם הניסוח בעייתי או מעורפל, אני אשמח להצעות ברורות יותר..
עדיף כבר מנוסחות בלשון משפטית...
(אני אמחוק את לשון החוזה עוד יומיים ככה)

תודה תודה
דלית.

תבשיל ודני
שלחתי, ואני מקווה שזה הגיע בלי בעיות.
אם אכן היו, תגידו ואנסה לשגר שוב את הקובץ.

מתעניינת,
תודה על התגובה המהירה.
אודה לך אם תוכלי לשלוח את הקובץ לכתובת ddankner#yahoo.com
רצוי כמובן, להחליף את ה- # בשטרודל ("כרוכית", כמדומני).
תודה,
דני

אשמח לקרוא את העבודה. יכולה בבקשה "בדואל" mailto:[email protected] ?

היי דני
יש אפשרות. אבל רק אם תיקח בחשבון שהעבודה נעשתה תחת לחץ זמן, ויותר חשוב - תחת מגבלת מילים (כן, כן, המכשיר המיושן של חיסכון בזמן-בדיקה). כך, שהיא לא טובה כמו שהיא יכלה להיות.
אבל היא בהחלט יכולה לשמש סוג של מבוא והיכרות עם הנושא למי שלא היה חשוף אליו עד עכשיו.
(הרבה מידידי לחוג אף-פעם לא שמעו על חינוך ביתי. אבל לאחר הסבר קצר כבר הייתה התעניינות, מה זה אומר וכו'. היו כאלה שהתווכחו, היו כאלה שאהבו, והכי חשוב: אף אחד לא נשאר אדיש!)

מתעניינת,
בשעה טובה!
האם יש אפשרות לקרוא את העבודה שלך?

לילה טוב
רק רציתי לבשר ולשתף, שבשעה טובה ומוצלחת הוגשה העבודה.
רציתי גם להגיד תודה, באופן כללי, לכולכם. כי חוץ ממי שהקים את האתר הזה, אז כל מי שנכנס וקורא ומגיב, משתף ושואל, וסתם מתעניין, מרחיב עוד ועוד את מעגל המודעות לחינוך ביתי/אחר באשר הוא, ובכלל, את הפתיחות לדברים חדשים ואחרים, שאולי (רחמנא ליצלן) ירחיבו אופקים וייתנו נקודת-ראות קצת אחרת על החיים היקום וכל השאר...

בכל אופן, אם אכן אני אסיים את מסלול הלימודים הנוכחי שלי, אני כבר יודעת באיזה כיוון אני אפעל...
שיהיה לילה טוב ופורים שמח לכ-ו-ל-ם!!! D-: (פשוט אין הבעת ליצן)

לא, אין צורך להעביר את הדף.
תודה רבה על העזרה :-)

אה! את מתיחסת ל - [po]הצעת חקיקה בנושא חינוך ביתי[/po]. אין לי מושג. נסי לפנות ישירות לסשה זיניגרד, כל הפרטים פה: באופן:[po]פעילות למען חוקיות החינוך הביתי[/po].

(אגב - האם להעביר את הדף ההוא הנה?)

על הצעת החוק שהכינו שרה רבקה ארנסטוף ואלכסנדר זיניגרד.
למדתי על קיומה מהאתר הזה, וישנה גם קישורית, אך אני מגיעה לדף 'טעות'.
התעניינתי כי חשבתי שאולי דרך הגישה הזו נחסמה ויש אחרת.

על איזו הצעת חוק את מדברת? לא ידוע לי שקיים על שולחן הכנסת כזה דבר....

[u]באתר של משרד החינוך ובאתר הכנסת לא היה לו זכר!![/u]
הוא כן מופיע באתר של משרד החינוך: http://www.education.gov.il/mankal/indux/[po]sc2ak3 1 15[/po].htm, בפורטל ההורים.

תודה נאוה!
את החוזר מנכ"ל יש לי - אחרי כיתות רגליים לא קצר, כי באתר של משרד החינוך ובאתר הכנסת לא היה לו זכר!! (מחדל בפני עצמו!)
אני אכן אבדוק ואקרא.
רק רציתי לראות את נוסח [b]הצעת החוק[/b], כי הפרק הכי חשוב (לי) בעבודה זה הפרק שיעסוק במבט לעתיד: מיסוד רשמי וראוי לחינוך הביתי וכל הנובע מכך. נורא קיוויתי להציג הצעת חוק. (בכל-זאת, פקולטה למשפטים, הם מאוד מתרשמים מדברים עם כותרות משפטיות מרשימות...)

בכל אופן, תודה רבה :-)
ואם יהיו הע/ארות והצעות נוספות, אשמח

אין חוק, רק נהלים של המשרד (משרד החינוך כמובן)
הנהלים פורסמו ב "חוזר מנכ[url=http://www.education.gov.il/mankal/indux/[po]sc2ak3]ל באוקטובר 2002[/url] 1 15[/po].htm

קיום החינוך הביתי בישראל, מתאפשר עכשיו באמצעות סעיף 5 ב' של [url=http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?[po]חוק][po]חוק לימוד חובה[/po][/url] חינוך חובה[/po]

בכל מקרה, מציעה לך לקרוא כאן על [po]הגב החוקי שלנו[/po]

שלום, אני סטודנטית למשפטים שאמורה להכין עבודה על החינוך הביתי בארץ (למה אמורה - כי אין לי כל-כך כוח לשבת ולכתוב, אלא רק לקרוא ולחקור בנושא).
אך כאשר יגיע הרגע ואשב לכתוב את העבודה, אצטרך להכניס אליה בעיקר תכנים משפטיים. ב'משפטיים' כוונתי לפסקי-דין בנושא זכויות ההורים לחינוך ילדם, יחס הרשויות למשפחות, ההליכים הביוקרטיים, וועדות בנושא, חוזרי מנכ"ל וכן הלאה.
נאסף ונאגר אצלי הרבה מהחומר שהזכרתי, אך לא הצלחתי למצוא בשום מקום (וזה כולל את ספריית האוניברסיטה ומאגרי המידע הממוחשבים) את הצעת החוק לחינוך ביתי. והקישורית דרך האתר הזה (שהוא מקסים ומשובב, אני חייבת לציין) מובילה אותי למבוי סתום.
כל עזרה, הפנייה, הערות ותגובות יתקבלו בשמחה ובתודה
:-)

את שעורי האזרחות כבר שכחתי את תזכירי לי.
חוקים נועדו למנוע אנרכיה, לא?
חוקים נועדו כדי להגן על חלשים?
עדיי לא הבנתי למה תקנות [u]מהוות פגיעה מהותית בכל רעיון החינוך הביתי[/u].
אפשר לא להסכים עם התקנות שנחקקו, זה עדיין לא סותר את החינוך הביתי.

א. ילת,

מאז שבמשרד החינוך תיקנו תקנות, הם יכולים להחליט להתחיל לאכוף את התקנות, והתקנות הללו מהוות פגיעה מהותית בכל רעיון החינוך הביתי - ועל כך כבר דובר רבות.
עקרונית - בכל מקום שמחוקקים חוק מגבילים את האדם גם בפעולות שלא אמורות לפגוע באף אחד. זוהי מהות החוק.

לאלכסנדר
אולי אני שואלת שאלה שכבר נענתה אבל... מה קורה עם הצעת החקיקה.
ולמה בעצם צריך לעבוד עם משרד החינוך?....
מה מפריע לעבוד באמת הכיוון של התארגנות ציבורית וחוקית?

חנית, אני לא בטוחה שאני מבינה מה הפתרון הקרוב שאת כותבת עליו, ואיך [po]מניפסט החופש[/po] יעזור לפתור את הנושא החוקי. את יכולה לעזור לי להבין?}

ייתכן והפתרון קרוב משחשבנו!
יש לי כמה הערות לגבי החומר שקראתי לעיל:

אני חושבת שהבעיה נעוצה אולי בחוסר הבהירות שיש לגבי נושא "חינוך ביתי/ חופשי" בממסד, והפחד (אלמנט טבעי) מאבדן שליטה, שכן ממשלות בגרעינן נבנו כדי לשלוט ולהשליט.
אני מאמינה שהדרך לפתרון נתונה בידי העם, בידינו.

ישנן מספר בעיות שהחינוך הביתי מעלה ברבדים שונים. לדוגמא: בעיה בוערת -- האילוצים הכלכליים של משפחות הנאלצות לצאת לעבודה בחברה שאינה מקדמת חינוך ביתי לא כל שכן אמהות. חברה שמתבססת על השימוש בכסף כתמורה לשירותים שבין היתר מקדמים תלות של האזרח בכלל המוסדי. חוסר ההתאמה בחומר החינוכי כלפי החברה המתפתחת, דבר שיוצר אי יציבות בחברה העתידית המתגבשת ועוד ועוד.

עם כל היופי בחזרה למודל הראשוני (בימיה של יוון ורומא, החינוך היה חינם, ונעשה ע"י ההורים. לאחר מכן, עם גיבוש סטנדרט האסתטיות, ההורים בחרו באחד העבדים המוכשרים לחנך את ילדם בעוד הם עסקו בפיתוח יופיים), חשוב לגבש את [po]מניפסט החופש[/po] המגדיר את העקרונות של פילוסופיית החינוך ודרך החיים האלטרנטיבית לקיים המסורתי.

דבר נוסף, אני מנסה להקים [po]מרכז חינוך אלטרנטיבי[/po] שיהווה מרכז לפורום החינוך הביתי, מרכז למשפחות צעירות, וותיקות אשר ישמש ככתובת לבוגר ולצעיר.

אני מודה לכם על ההזדמנות והאפשרות להביע. מקווה שזה לא יצא ארוך מדי. להתרנט. (להשתמע מלשון אינטרנט).}

מספר סיבות/הערות להתארגנות ולניסיון להגיע להסדר חוקי:

[list=1]
[*] לא ברור [po]האם חינוך ביתי מנוגד לחוק[/po] בארץ. כן ברור שיותר ויותר משפחות (מכל האזורים) אשר מגישות בקשות למשרד החינוך מקבלות סירובים;
[/list]

[list=1]
[*] מספר המשפחות המחנכות בבית כלל אינו קטן והוא הולך וגדל. לא פעם פנו אלינו הורים המעונינים לחנך בבית ופוחדים לעשות זאת או כאלה עושים זאת ונתקפים עקב זה ע"י השלטונות המקומיות או המפקחים על "ביקור סדיר". יש גם כאלה אשר לא עמדו בלחץ ו"שלחו" את ילדיהם לבי"ס. בנוסף לכך יש עשרות משפחות שילדיהם טרם הגיעו לגיל 5 והבעיה החוקית אינה אקטואלית עבורן עדיין;
[/list]

[list=1]
[*] עיקר [po]הצעת חקיקה בנושא חינוך ביתי[/po] שהפצנו - הוא רעיון להתאחד או להתאגד בצורה בלתי פורמלית כדי לנהל מו"מ עם הממשל. האם זו תהיה פניה לממשלה, לכנסת או למשרד החינוך - נחליט ביחד מאוחר יותר. אנו מתכוננים בינתיים לכל אחד מהחלופות הנ"ל.
[/list]

[b][po]מדור חינוך ביתי והחוק[/po][/b]

ראו:
[list]
[*] [po]אישור לחינוך ביתי[/po]
[*] [po]האם חינוך ביתי מנוגד לחוק[/po]
[*] [po]הצעת חקיקה בנושא חינוך ביתי[/po]
[*] [po]אירגון לחינוך ביתי[/po]
[*] [po]מארג רשת החינוך הביתי[/po].
[/list]

ראו גם:
[list]
[*] סקירה קצרה לגבי המצב החוקי של חינוך ביתי בעולם - http://www.homeschool.org.il/law.htm
[/list]