על ידי אור* » 21 יולי 2007, 01:17
בת יה
אני כל כך מבינה אותך
יש לי נסיון עם זה עם בני היום בן 4.5
זה כל כך קשה...
עד כדי כך שממש משבש את כל הבית, כי כשהוא מתאפק הוא עצבני, מציק לכולם, עושה דווקא ונכנס לפינות על כל שטות, ממש הופך למישהו אחר
אחרי שהוא עושה, הוא חוזר לעצמו מיד, הופך להיות רגוע, רך
זה התחיל אצלו בגיל שנה ומשהו, לא קשור בכלל לגמילה, כי הוא היה מתאפק לא לעשות בטיטול
נמשך כשנתיים, ניסינו הכל ללא הצלחה ממשית, זה עבר לבד
ועכשיו שוב חזר
לגבי אופי הילד והאמא, בטוח שיש קשר
הוא ילד מאוד חזק ברצונותיו ונחוש, מצד שני רגיש מאוד ונבון. עניין השליטה אצלו מהותי, מאז שהיה תינוק, למשל, אם נותנים לו משהו, הוא חייב להחזיק אצלו את כל השקית. זה מתבטא גם באספנות- הוא אוסף דברים ושומר , בעיקר דברים מהטבע.
לגבי האמא, אני כמוך, שתלטנית, קשה לשנות את זה, אני עובדת על זה
קשה גם לא להתערב ולהגיב כשהוא מתאפק, כי הוא נהייה ממש אלים ומציק.
ולפעמים אני מאבדת סבלנות ולוחצת עליו בדרכים שונות ללכת לשרותים כבר.
מה שעובד לפעמים, זה כשאני מחבקת אותו, ומצליחה להגיע אליו ולהבין אותו, אני מדברת איתו על הפחד שלו, ואומרת לו שזה בסדר,
ומזכירה לו את ההרגשה הנעימה אחרי שהוא משתחרר ומבטיחה לו שאף אחד לא יפריע לו שם, הוא סוגר את הדלת וקורא לי רק לנגב לו.
חשובה לו מאוד הפרטיות, שלא יפריעו לו בשרותים, בדרך כלל הוא לא עושה בבתים של אחרים, אם אנחנו מתארחים אצל ההורים למשל או שהוא לבד אצל חברים, הוא מתאפק. בגן הוא כמעט לא עושה, נראה לי שבגלל חוסר הפרטיות.
היתה תקופה שהוא עשה בחצר (יש לנו חצר משלנו) באיזה שלב לא עודדתי את זה יותר, כי היה לא נח לאסוף כל פעם
מעניין אותי לשמוע לגבי מה שהוזכר פה על קומפוסט, כי הוא מאוד מחובר לטבע ולצמחים וזה בטח יעניין וילהיב אותו.
בת יה
אני כל כך מבינה אותך
יש לי נסיון עם זה עם בני היום בן 4.5
זה כל כך קשה...
עד כדי כך שממש משבש את כל הבית, כי כשהוא מתאפק הוא עצבני, מציק לכולם, עושה דווקא ונכנס לפינות על כל שטות, ממש הופך למישהו אחר
אחרי שהוא עושה, הוא חוזר לעצמו מיד, הופך להיות רגוע, רך
זה התחיל אצלו בגיל שנה ומשהו, לא קשור בכלל לגמילה, כי הוא היה מתאפק לא לעשות בטיטול
נמשך כשנתיים, ניסינו הכל ללא הצלחה ממשית, זה עבר לבד
ועכשיו שוב חזר
לגבי אופי הילד והאמא, בטוח שיש קשר
הוא ילד מאוד חזק ברצונותיו ונחוש, מצד שני רגיש מאוד ונבון. עניין השליטה אצלו מהותי, מאז שהיה תינוק, למשל, אם נותנים לו משהו, הוא חייב להחזיק אצלו את כל השקית. זה מתבטא גם באספנות- הוא אוסף דברים ושומר , בעיקר דברים מהטבע.
לגבי האמא, אני כמוך, שתלטנית, קשה לשנות את זה, אני עובדת על זה
קשה גם לא להתערב ולהגיב כשהוא מתאפק, כי הוא נהייה ממש אלים ומציק.
ולפעמים אני מאבדת סבלנות ולוחצת עליו בדרכים שונות ללכת לשרותים כבר.
מה שעובד לפעמים, זה כשאני מחבקת אותו, ומצליחה להגיע אליו ולהבין אותו, אני מדברת איתו על הפחד שלו, ואומרת לו שזה בסדר,
ומזכירה לו את ההרגשה הנעימה אחרי שהוא משתחרר ומבטיחה לו שאף אחד לא יפריע לו שם, הוא סוגר את הדלת וקורא לי רק לנגב לו.
חשובה לו מאוד הפרטיות, שלא יפריעו לו בשרותים, בדרך כלל הוא לא עושה בבתים של אחרים, אם אנחנו מתארחים אצל ההורים למשל או שהוא לבד אצל חברים, הוא מתאפק. בגן הוא כמעט לא עושה, נראה לי שבגלל חוסר הפרטיות.
היתה תקופה שהוא עשה בחצר (יש לנו חצר משלנו) באיזה שלב לא עודדתי את זה יותר, כי היה לא נח לאסוף כל פעם
מעניין אותי לשמוע לגבי מה שהוזכר פה על קומפוסט, כי הוא מאוד מחובר לטבע ולצמחים וזה בטח יעניין וילהיב אותו.