אני אישה בת שישים,עם נסיון מלא עם תינוקות,הבעיה שההורים לא מבינים שכדי להם להיות עם עוד ילד בחברתו,זו הכנה לגן להיתמודד עם עוד ילדים,הדבר השני שאני רוצה לומר,לא משנה איזה טיפול תתני לילד,לצערי הורים לא מעריכים את המטפלת,מניסיון שהיה לי עם אמא שחיפסה תירוצים להוציא את הילד מהמטפלת ,שנתתי את כל אהבתי.וגם לא מוכנים לשלם בהתאם,חבל מאוד..

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אני סוזי מיבנה מטפלת בביתי הפון 0547272493 ותודה לכולם

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

היי שמחתי לשמוע תגובות אני עובדת שמונה שנים עם ילדים בביתי וזה ממש כייף פשוט עם קשה צריך רק סבלנות המון ואהבה רבה .רוגע ושלווה .אדם רגוע יכול לטפל בילדים אני עובדת ביבנה בביתי בתינוקות וגם גילאי שנה .אני מבשלת להם מכינה פירות שצריך.וירקות טרי יום יום.מקלחת ילדים שהורים מבקשים גוזרת להם ציפורניים .טיפול מסור ואוהב כמו סבתא לילדים.אני בת 45.ומעוניינת לקבל ילדים לבייתי הקט והחם.נותר עוד שניי מקומות .אני מטפלת עד ארבעה ילדים ויש לי המלצות חמות .המחיר שאני לוקחת לחודש הוא עד חמש הוא.3000שח ועד ארבע 2500שח.אני גמישה עם הורים מאוד והולכת לקראתם המון כל זה עם המון סבלנות והמון אהבה לילדים תודה ויום מקסים לכולם.הפון שלי .0547272493.יש ילדים שאני שומרת עליהם בערב והם ישנים אצלי תמורת סכום של 150שח ללילה.וזה כולל מקלחת וארוחת ערב לכל המעוניינים בכייף

[po]או רורה[/po]
קראתי את דבריך וצצו לי שאלות רבות:
מה הסיבה האמיתית לכך שאני לוקחת עוד ילד הביתה:
[list]
[*] אולי אני קצת חוששת להשאר לבד עם פץ?
[*] מרגישה צורך להתחלק בנטל הכלכלי? (בן הזוג האהוב לא מרגיש כך)
[*] רוצה ליצור מצב בו פץ לא נחנק מרוב תשומת לב?
[*] נכנעת לתכתיבי החברה- מה להיות בבית ולא לעבוד?
[/list]
ועוד תהיות רבות (העלה דיון פורה ביני ובין האהוב הגדול על הרצו המשותף בגידול בבית ועל מה זה דורש מכל אחד מאתנו...)

הגיע חבריקו ופתאום הרגשתי שממש קשה לי איתו- כל השאלות בראש והוא איתנו
ואני פתאום מרגישה, רגע הוא "גוזל" לי זמן עם פץ )-:
וכך גם היום היה נראה הוא היה מסכן כי הרגיש שאני כבר לא ממש איתו
ואני נלחמתי עם חוסר הרצון בנסיון לשדר לו אהבה
היה יום קשה- מזל ששניהם היו ישנונים.
הסידור הזה הוא רק ע ד לסוף החודש (כשאני חושבת על זה, זה מרגיש לי נצח)
בינתיים מחפשת מחליפה- אולי חברה תצטרף אלי כאן בבית
ונלחמת עם רגשי ה"לא נעים לי" שתמיד מתערבים
ועם זאת זה יהיה הכי טוב לילד- לשניהם

[u]לטעמי עדיף שתינוק בן שלושה חודשים יהיה לפחות בהתחלה לבד עם אמא שלו.[/u]
גם אני מרגישה כך...

וואללה! |רעיון|
הרי עומדים (בדיסנילנד?) בתורים ארוכים... הגיוני.
(מעניין אם אזכור זאת בפעם הבאה)

נ.ב - איך מבטאים את זה במלעיל? (-;

אגב-
תורות זה רבים של תורה
תורים זה רבים של תור

כן, אני יודעת שזו שגיאה רווחת

עוד רעיון - את יכולה לעשות להם עיסוי, בתורות...

תודה לכולכן
כיף שיש אוזן קשבת
וכתף תומכת
יש לי עוד מלא שאלות- קצת עיפה בכדי לסדר אותן
אשמח לשמוע עוד
ובינתיים
ליל מנוחה/ יום טוב

משהו בדף הזה קצת מטריד אותי.
לטעמי עדיף שתינוק בן שלושה חודשים יהיה לפחות בהתחלה לבד עם אמא שלו.
זו הסתגלות שהיא גם ככה קשה, כך שאם זה ילד ראשון (ולא שני או שלישי..) לא הייתי מצרפת עוד תינוק כל כך מהר.

הייתי עושה בונדינג תינוק ואמא עוד קצת.

כמובן שאם חייבים כלכלית אז זה משהו אחר.

וואו! צריך לפרסם את הפוסט הזה. אם לא בבית, לפחות שתינוקות יגדלו ככה ולא בפעוטונים.
נעמתי ומה עם הנקה? שלך ינקה והשני לא?

גם אני מטפלת בעוד פעוט בנוסף לביתי מאז שהם בני 8 חודשים. היום הם בני שנה ושלוש. הימים הראשונים היו הכי קשים כי היה לו קשה להפרד מאמא שלו ולהתרגל, אבל מהר מאוד הוא התחיל להרגיש לגמרי בבית, וכולנו מאוד מאושרים מהסידור הזה. הם ממש חברים טובים ושמחים להיפגש, והרבה יותר מעניין לבת שלי ברגע שהוא מגיע. גם העובדה שזה מקנה ליום מעין ריתמוס קבוע היא יתרון בעיני. אני מרגישה שזה נותן להם תחושה של ביטחון ויציבות.
הם גדלים ממש כמו תאומים.אני מסכימה למה שנאמר מעליי שהם לא זקוקים להפעלות. בהתחלה לפני ששניהם זחלו הייתי הופכת את כל הסלון למשטח זחילה ענקי ושמה כמה חפצים קטנים בהישג יד.לשיר ולזמזם להם ולעצמך לאורך כל היום זה מאוד נעים. לעשות הרבה נשימות והפוגות במהלך היום-בית, חצר ,בית, טיול,וחוזר חלילה. אני הייתי יוצאת לטייל כשאחד במנשא ואחד בעגלה. יותר מאוחר כשכבר ישבו מושיבה את שניהם בעגלהאחד מאחורי השני כמו ברכבת.
הרגעים המורכבים היו להרדים את שניהם ביחד. לי מאוד עזר העריסל- עריסה תלויה כזאת שהוא מאוד אהב להרדם בה, הייתי משכיבה אותו שם ומנענעת אותו ואז מרדימה את הבת שלי בהנקה וכולם היו נרדמים מרוצים. יש רגעים ששניהם זקוקים לך וזה מאתגר, אבל זה מרגיש לי כמו במשפחה.
מצאתי את עצמי הרבה פעמים מרימה את שניהם ביחד או אחד במנשא על הגב ושני על הידיים... צריך גב חזק... וסובלנות, ונכונות ואהבה, אבל בעיני אם את בנויה לזה זאת דרך נהדרת גם להשאר עם ילדך בבית וגם להתפרנס קצת...
יכולה להמשיך לספר הרבה דברים אבל אני כבר קורסת מעייפות... את מוזמנת לשאול עוד. אולי מחר אוסיף לכתוב.
שיהיה בהצלחה!

בעצם אני מתעניינת בדף כי אני מטפלת בתינוקות, בינתיים לרוב בתינוק אחד, ולפעמים יצא לי עם פעוט ואח יותר גדול.
אבל אני שוקלת לצרף שני תינוקות יחד, וזה קצת מפחיד אותי (למרות שאני בטוחה שזה לא באמת כזה מפחיד).

אז רציתי לקבל השראה, ואולי קצת יותר תחושת ביטחון באפשרות הזאת.

(בעצם, אני מעדיפה לצרף שני פעוטות ולא שני תינוקות. אבל רוב ההורים מחפשים מטפלת לתינוק קטן ולא לפעוט.)

[u]לגבי תעסוקה - לא ממש נראה לי שצריך לעשות לוליינות, הרי הם מאוד מאוד קטנים ורק מגלים את העולם כך שכל דבר זה גילוי וקסם.[/u]

מסכימה.

ויותר מזה - חשוב לא להרגיל אותם להרבה 'העסקה' ול'בידור'.
כן שיהיו בסביבה כמה גירויים, כל מיני חפצים שאפשר להתעסק איתם - כי תינוקות וילדים יכולים להתעסק המון זמן בכל 'קישקוש' - אבל לא יותר מדי להפעיל בעצמך.
[b]לתת להם לחפש את הגירויים לבד.[/b]

את יכולה כמובן לשים בסביבתם ניירות מרשרשים וכאלה. אבל קחי בחשבון שכל כלי בית ואפילו חתיכה של משהו לא מזוהה :-) יכול לעניין אותם.
ככה שאת פשוט יכולה לשים סביבם חפצים שיש לך בבית (ובהמשך - לתת גישה לחפצים כאלה, כמו לארונות המטבח שיש בהם כלים לא שבירים, למגירת הגרביים וכו').

רק בחלק מהזמן, במינון נוח ובכיף שלך (מאוד חשוב שיהיה בכיף שלך ולא 'כי צריך') - קצת לשחק איתם באופן מכוון, קצת לשיר, קצת לרקוד.
לא חייבים אפילו שירי ילדים. את יכולה לשיר שירים שאת אוהבת. לשים מוזיקה לעצמך ולרקוד לידם, או לרקוד איתם.
מגע כמובן. משחקי מגע.
טיולים בחוץ זה מאוד חשוב.

מה שחשוב - לא להגזים בתשומת הלב הממוקדת.
כשאני עם תינוקות, אני לפעמים פשוט יושבת לידם כשהם מתעסקים במשהו, ורק מלטפת את הרגל או משהו כזה.
כן נותנת תחושת נוכחות, חמימות, מגע - אבל לא מפריעה במשחק האישי שלהם עם עצמם.

וכמובן שאם את בבית, אז ברוח עקרון הרצף - גם לעשות מלאכות בית קלות או תחביבים שאפשריים לך כשהם רגועים ומשחקים עם עצמם.
או אם אפשרי לקחת אחד במנשא תוך כדי פעילות שלך (ברוטציה :-)).
כמה שפחות לתת להם הרגשה שכולך מרוכזת בהם, אלא שיש לך גם את החיים שלך במקביל.
וכן לאפשר להם את המשחק והגילוי העצמאי שלהם.
(אלא אם כן הם צריכים אותך או מבקשים אותך, כמובן...)

מינון. הכול זה מינון.

אצלי שני ילדים בהפרש של שנה ורבע. היו חוויות מאתגרות בתקופת התינוקות אבל - יש בינהם חברות מד-הי-מה (וזה בת ובן).
לגביכם - קודם כל את ברת מזל שאת יכולה להתפרנס מן הבית ולהישאר עם התינוקי שלך - כמה חיפשתי ולא מצאתי.

לגבי תעסוקה - לא ממש נראה לי שצריך לעשות לוליינות, הרי הם מאוד מאוד קטנים ורק מגלים את העולם כך שכל דבר זה גילוי וקסם. כמה חפצים לידם, קצת מוסיקה מאוד עדינה, לשבת בחוץ תחת איזה עץ, לתת להם להתבונן בך, להתגלגל איתם על הריצפה ולתת מגע, לדבר איתם והרבה אהבה. נדמה לי שזה יותר צורך שלך לא להשתעמם...
מה שכן, את צריכה להיות מאוד מאורגנת לוגיסטית: האכלה, כיסאות בבוא היום, עגלות, השכבה וכולי.

תודה לכולכן!
היום הראשון עבר...
פצקול היה מתוק להפליא, מלא סבלנות והבנה שאמא כאן בשבילו אבל יש עכשיו עוד ילד שצריך תשומת לב.
דווקא לחבריקו היה יותר קשה כבר בסוף היום והיה צריך אותי כל הזמן- אולי כבר התגעגע לאמא.
[u]אם כן- יש לך עגלת תאומים?[/u]
בינתיים עוד לא יצאנו מהבית חום אימים שורר בחוץ וחבריקו הוא ממש לבנין הכרוב.
כשנצא אולי אשאיל מחברה עגלול.
חשבתי אולי לעשות לי מעין סדר יום בו יש מספר אפשרויות "פעילות"- שירים, בדים מעניינים, אריזות מרשרשות וכדו'
אם יש לכם כל מיני רעיונות נחמדים שמתאימים לגיל- איך אוכל להעשיר את היום שלהם וגם קצת את שלי :-) אשמח לשמוע

[u]אם כן- יש לך עגלת תאומים?[/u]
אני חיברתי מדרגה לעגלה, כזאת שהגדול יכול לעמוד עליה וליסוע עם העגלה (אצלנו היא גם יכלה לשבת על זה ולשים רגלים בבאגז' של העגלה, אז בכלל היה לה נוח).
קצת מאוחר יותר היא התחילה לרכב על אופנים עם גלגלי עזר. חיברתי אליהם רצועה ארוכה של כלב למשוך אותה בעליות וכשהיא מתעיפת ולשמור עליה בירידות. ואז הלכתי עם עגלה והחזקתי יחד עם זה או משכתי רצועה מחוברת לאופנים.
לא רעיון שלי, אגב, ראיתי מישהי בלונדון עושה את זה ונדלקתי על הרעיון :-) .

שבלולה- את מתכוונת שאת בבית עם שני תינוקות בני שלושה וחצי חודשים וארבעה וחצי חודשים?
אם כן- יש לך עגלת תאומים? זה נראה לי MUST

[u]איך לא הופכת למכונת בידור?[/u]
יו, איך נמחק לי הזיכרון :-) , אני לא זוכרת בדיוק איך זה היה בהתחלה אבל עם הזמן הם יעסיקו ויענינו אחד את השני.
הנסיון שלי חיובי עם הוספת תינוק למשפחה, אני פחות מתעסקת איתם והם יופי מעסיקים אחד את השני. היו קשיים אבל עברנו אותם בשלום בלי לעשות מהם ענין. אני לא יודעת אם זה מזל שלי או שקיבלתי כמה עצות טובות בדרך.


[u]ומה אם אני מניקה והשני מתלונן?[/u]
חכי ששניהם עדין יאכלו דברים שונים (זה אוכל מעוך וזה את האוכל שלו) ויצרחו מרעב בו זמנית :-) .
אל תדאגי, מסתדרים. שומעים קצת תלונות, משתדלים למהר, זה מסתדר בסוף.

[u]ופתאום שניהם מתעוררים וצריכים חיבוק?[/u]
אז מחבקים אותם יחד. מוצאים דרכים לתת להם תשומת לב ומגע יחד. בלית ברירה בסוף מוצאים...
הם גם לומדים ומבינים שהם לא היחידים. זה בסדר ללמוד את זה, זה בסדר ללמוד להתפשר.

[u]אז אם יש למישהי רעיונות, עצות ותובנות אשמח שתשתפו[/u]
לי היה נסיון חיובי עם תינוק וילדה בת 3 וחצי. לא מושלם בהתחלה אבל הסתדר יופי.
שיתפתי אותה הרבה בטיפול בו, נתתי לה להתקרב אליו כל הזמן, סיפרתי לה כמה היא מדהימה ואיזה כיף לו שיש לו אחות כזאת והיא נכנסה די בשמחה לתפקיד האחות הגדולה.
הוא מצדו העריץ אותה מאז שנולד.
אני חושבת שנתתי לה סוג של מקום במשפחה, זהות. לא שהכרחתי אותה להיות האחות הגדולה והאחראית אלא התיחסתי אליה כאל אחת כזאת והיא שמחה על זה. גם ממש לא עשיתי ענין מקטעים שבהם רצתה להיות קצת תינוקת שוב וזרמתי איתה.

בנוסף, לקחתי אותה לפעמים לבד לבית קפה או לפארק ליד הבית (גרנו אז בלונדון) ובעלי שמר על התינוק, כדי שיהיה לה קצת זמן רק איתי.

אז לי יש נסיון חיובי. לא שזה הולך חלק ובקלות על ההתחלה אבל לא התרגשתי מזה יותר מידי (אנשים טחנו לי בראש כמה קשה יהיה לי ופשוט התעלמתי מזה). מה שהנחה אותי בראש זה שאם האמא (יעני- אני) תיקח את זה בקלות זה יעבוד טוב.
לנו זה עבד טוב והיום (כמעט 6 וכמעט שנתים וחצי) הם חברים (טפו טפו) מאד מאד טובים.

אין לי הרבה עצות ותובנות, אבל נשמח לשמוע חוויותיייך!
וגם, נראה לי שתרחרחי אצל אימהות לתאומי או בלוגים על תאומים, אולי יהיו לך רעיונות.
בהצלחה!

התחיל לו עידן חדש!
כבר לא לבד עם פץ הקטן(3וחצי ח'), מהיום הצטרף אלינו חבר נוסף(4 וחצי ח').
עכשיו שניהם ישנים להם ואני יכולה קצת לנוח ולעכל....
טוב, הראש אומר, כן זה טוב לפצקול שאני לא כל היום טורחת סביבו ונוסף עוד מוקד פעילות.
אבל הלב כל הזמן חושב, רגע אולי אני נותנת יותר מדי תשומת לב לו ולא לשני או להפך?
רגע, ואיך אני מעסיקה שניים?
איך לא הופכת למכונת בידור?
ומה אם אני מניקה והשני מתלונן?
ופתאום שניהם מתעוררים וצריכים חיבוק?
ומה עושים אתם בכלל?
בקיצור כן, אני קצת מבולבלת- בכל זאת יום ראשון....
אז אם יש למישהי רעיונות, עצות ותובנות אשמח שתשתפו
יום טוב

יופי! זה כמובן לא כולל חיתולים ומגבונים. צריך עוד לסכם לגבי האוכל.
בהצלחה @}

איזה יופי, בהצלחה!! {@

תודה על התגובות,
שוחחנו עכשיו, שיחה נעימה וטובה..
אני עדיין תוהה לגבי ההתמודדות של ביתי עם העניין, אבל משחררת. מה שצריך לקרות יקרה. הרי בדיוק כשהייתי צריכה למצוא פתרון לכסף זה הגיע!
בכל מקרה, אני שומרת לעצמי את הדף הזה, כי בטוח יעלו עוד דברים..
שבת שלום לכולם:)

כדאי לברר גם
מי מביא חיתולים/ תחליפים שזה הרבה כסף במצטבר
מה עושים שהתינוק שלך או שלה חולה, נראה לי שמטפלת לוקחת ילד חולה, אבל אולי את לא תרצי
לדעתי כדאי לסכם את הדברים האלה מראש

שווה לך לברר כמה עולה מטפלת באזורך, ולבחור משהו באמצע, בין פעוטון למטפלת, שגם יענה על צרכייך. 20 ש"ח לשעה נשמע לי המינימום שבמינימום.

את לא פעוטון. את אמא שמטפלת רק בילד שלהם ובשלך. אם מטפלת אקסקלוסיבית (רק לילד אחד) עולה (בחיפה, זה משתנה ממקום למקום), בערך 25 ש"ח לשעה, 20 ש"ח לשעה בשבילך נשמע סביר.

1000 זה מעט מדי בשבילך, את אומרת, ולכן זה עלול לתסכל אותך. לא טוב.
תלוי אם 4 פעמים בשבוע או 5, ומאיזו שעה (7? 8? 9?).
אפשר לשמוע מה הם מציעים, אבל לא להסכים מיד אם זה נמוך מדי.

אז באמת לשאלת ה- small price to pay..?
כמה לבקש?
אני יודעת שלפעוטון משלמים כאן 1000 לחודש.. חשבתי לבקש אותו הדבר, עד שנוכחתי לדעת שזה בערך 10 שח לשעה. זה מעט מידי מבחינתי. שכר מינימום זה בערך 20 לשעה. אבל אז זה יוצא הרבה יותר ממה שהם תיכננו להוציא, וגם לא נעים לי לבקש את זה.
אין לי מדד לכמה ה"עבודה" הזו שווה, כי מי יודע איך מתמחרים את החיים היומיומיים שלי?
ומצד נוסף, ברור שהערך של להיות עם הילד שלהם כל הזמן , בתשומת לב מלאה, גבוה מאוד.
בקיצור, אולי אני צריכה לשחרר את זה , ולראות מה הם מציעים..
רעיונות, מישהו?

היה לאחרונה דף בסוגיה מאוד דומה.
גם מישהי שהתלבטה אם לקחת טיפול בילד של חברים, או משהו כזה. והעלו שם כל מיני נקודות איך זה יכול להשפיע על הילד שלה, איך יהיה היחס שלה לילד שלה ולילד השני בכל מיני מצבים, הסוגיה הכספית וכו'.

אני לא זוכרת אם זה היה דף בפני עצמו, או אולי בדף בית שלי מישהי...
מישהו זוכר?

מחשבה שעלתה בראשי...

אנחנו לא אוהבים לשלם, בתרבות שלנו. למשל כסף. אם יש מוצר טוב, והמחיר "מוצדק", אנחנו עדיין מקטרים בשעת התשלום. אנשים שואלים "מה הנזק"? זה מצחיק. למה לא לשאול מה התועלת?

ואני זוכרת שקיבלתי צ'ק לפקודתי (דבר נחמד לכשעצמו...) שהכותבת (המקסימה - אם את קוראת זה) כתבה אחרי הסכום, במקום נניח "מאתיים ש"ח בלבד", היא כתבה "מאתיים ש"ח בברכה ובשמחה". זה היה כל כך נחמד.

ולפני כמה שנים שמתי לב לזה, והחלטתי להתחיל לחמם את ליבי כלפי תשלומים. הם הרי מעידים על משהו שבחרתי לקנות, משהו שאני אהנה ממנו. ככה אני משתדלת להתיחס למיסים. אני משתדלת לזכור שזה אומר שאני מרויחה כסף. ומשפט שאני אוהבת לומר, הוא it's a small price to pay. אז למשל גם לי בעיסוק שלי, או בכלל בחיים שלי, יש פה ושם אי נוחויות. למשל לקום מוקדם מאוד בהרבה בקרים, ואני בכלל ציפור לילה כפי שאפשר לראות מהשעה. אז אני אומרת לעצמי שזה מחיר קטן לשלם עבור כל הטוב שיש לי.

אז אולי במקרה שלך אפשר לקחת את זה. כתבת [u]אני צריכה את הכסף. והילד מתוק, וחברה כזו יכולה להועיל מאוד לביתי.._ וגם _השכנה החמודה שלי_ שזה נשמע נהדר בתור מעסיקה. אז אולי _לאבד את החופשיות שלי עם הזמן והזרימה שלי עם היום יום..[/u] - מה שאני מניחה שיקרה - יכול להיות מחיר סביר, ואת יכולה לשלם אותו בשמחה?

תודה, זה רעיון טוב.. אני לא בטוחה כמה זה יתאפשר, כי שכנתי ממש רוצה כבר לחזור לעבוד.. יש קצת לחץ מצידם.
אני חוששת מריצוי יתר .. יש לי נטיה להתעלם ממה שמציק לי, ואז זה בא לי בהפוכה.
אני צריכה את הכסף. והילד מתוק, וחברה כזו יכולה להועיל מאוד לביתי..
אני חוששת מלאבד את החופשיות שלי עם הזמן והזרימה שלי עם היום יום..
ונראה לי שבעיקר,אני חוששת לא להיות "טובה מספיק". אני צריכה להזכיר לעצמי, שהם פנו אליי, וכנראה שאני כן עושה משהו בסדר.

דנה ,
זה תלוי בהרגשה שלך בעיקר, האם את מרגישה מסוגלת להכיל את שניהם?
זה ישפיע על הקטנה שלך איך שזה ישפיע עלייך- זה בטוח.
אני חושבת שזה יכול להיות גם תוספת הכנסה וגם עיניין הדדי לשניהם.
מה דעתך להתחיל בפעם או פעמיים בשבוע נניח למשך שלושה שבועות או משך זמן אחר שמתאים לכם
כניסיון וגם לומר זאת מראש
ולאחר הזמן הזה ובעיקבות ניסיון מסויים שתיצברו- תרגישי מה אם ואיך מתאים לך.

הי כולם:)
אני בבית עם ביתי בת השנה ושמונה, וכייף לנו מאוד. כלכלית קשה לנו וקצת לחוץ.. מה שבנזוגי מכניס מספיק בקושי. אנחנו חיים בקיבוץ קטן ונעים בבית קרקע.
השכנה החמודה שלי מחפשת פתרון לבנה בן השנה, ושאלה אם אוכל לטפל בו 4-5 ימים בשבוע עד אחת.
זה מאוד קוסם לי מכמה בחינות,אבל גם מעלה שאלות.. איך זה ישפיע מבחינת הקטנה שלי? המון שאלות..
אם מישהי התנסתה במשהו כזה, או בכלל למי שיש מחשבות בנושא, אשמח לשמוע.. או לקרוא, בעצם :)

גם לי אומרים בינכה יש לך תינוקת, קחי עוד אחת. ואני ממש לא מסוגלת לחשוב איך אפשר לעשות את זה עם הבלי חיתולים וההנקות ועוד שתי בנות בבית - זה נראה לי בדיוני ממש ומשום כך גם אין לי כוונה לנסות זאת.

רק עכשיו גיליתי את הדף.

התכתבנו על זה קצת בדף שלי, ואני מוסיפה כאן.

_מעלה כמה נושאים שהם אולי יותר בעייתיים וכדאי לחשוב עליהם מנראש בעיני [ולסכם עם ההורים לפני שאת סוגרת]:
קודם כל מה קורה עם הילד שלך אם הם חולה?
ודבר שני, האם את מקבלת ילד חולה. כי מטפלת לילד אחד מקבלת אותו גם חולה. אבל יש לך גם את הילדה שלך אז את צריכה להגדיר מראש מה את מתכוונת לעשות במקרים כאלו._

נושא שצריך לחשוב עליו. כשאני טיפלתי בעוד ילד, לאמא שלו לא היה משנה אם הילד שלי חולה, כי בעיניה זה היה מחשל.

[u]ציוד נוסף [לול נוסף? כיסא אוכל?] או שהאמא צריכה להביא[/u]

האמא השניה הביאה כסא אוכל מיותר שהיה לה, ואת העגלה של הילד למקרה שהוא יעדיף את העגלה שלו.


_נראה לי חשוב שתנסחי לעצמך מה דעתך בנושאים שונים [למשל לגבי שיטות הרדמה, טלויזיה, מוצץ וכדומה]
כדי שתוכלי להגיד להורים הפוטנציאלים איך את מתכננת לנהל את היום עם שניים..._

|Y|

_לגבי הבדלי גילאים: בעיני לכל גיל יש את הקשיים שלו.
שני תינוקות - קשה להאכיל באותו זמן, וקשה להחליף וקשה להרדים כששניהם בוכים.
שניים גדולים יותר - זה לרוץ אחריהם_

לי אישית לא היה מתאים לטפל בתינוק (אני הנקתי וכל ענין ההאכלה מבקבוק נרא לי סיוט להורים).
אני חושבת שתהיה לך אפשרות לבחור א הילד שתטפלי בו, סך הכל את צריכה רק אחד...
הייתי מחפשת ילד בגיל של בנך או קצת יותר מבוגר, מתוך היתרון שיש בכך לבנך.

עוד נקודה למחשבה: להתחיל מיומיים-שלושה בשבוע ואז לראות אם את רוצה יותר. זו אמנם הפרנסה, אבל עליך להשוות לכך שכרגע אינך משתכרת כלל.
אני ראיתי שאחרי חמש שעות הייתי מאד מתעייפת. מבחינתי הכסף על עוד שעה-שעתיים כבר לא היה שוה את העמל. בכל מקרה אני ממליצה לך על יום אחד (חוץ משבת) שתהיי רק עם הילד שלך.

[hr]
הרעיון של קבלת ילדים אחרי בית-ספר נראה לי גם מוצלח. ילדים גדולים (גילאי 7-9) יכולים לבוא בזוג או שלישיה ואז הם ממש מעסיקים את עצמם, אלא אם כן את מחייבת להעשרה או חוג.
צריך לקחת בחשבון את הענין הלוגיסטי של לצאת מהבית כל פעם כדי להביא אותם מבית הספר, כי בימים גשומים זו יכולה להיות בעיה (זו הסיבה שאני לא עשיתי את זה). אם כי ילדים בגילאים אלו יכולים גם להגיע בכוחות עצמם לביתך.

שוב, אז צריכה רק שניים שלושה...


<מקוה שלא יצא מבולבל מיד, אצלי עכשיו לילה>

POOH
אירחת אותנו כשהיינו בהריון.. והנה הזדמנות להודות לך על האירוח וההשראה {@
<המרגיעון: "כולנו משפחה אחת">

לגבי שעורים פרטיים: כמה חודשים אחרי הלידה חזרתי ללמד, במידה מצומצמת לעומת לפני הלידה, רק מספר ילדים שהכרתי היטב (אותם ואת משפחתם) וידעתי שלידם/בביתם ארגיש בנוח להניק, לעשות הפסקות אם צריך, ששעות השיעורים גמישות וכו'.
[po]ל גיימס בונד[/po]_ תודה {@ את מחדדת לי דברים ומעודדת אותי בדרך.

POOH
תודה על ההסבר על הביטוח, חייבת לברר עוד פרטים על האופן שבו עושים אותו.
פלוניתת, תודה על השיתוף, אני מסכימה
[u]שיהיה תאום ציפיות מראש, שיהיה ברור מה את נותנת, ומה נשאר באחריותם (הם נשארים ההורים שלו הרי).[/u]

[u]אני גם עושה בייביסיטר ושיעורים פרטיים לילדים יותר גדולים.[/u]

לפני שהפכתי לאמא התפרנסתי (כסטודנטית) ממתן שיעורים פרטיים.

אחרי חופשת הלידה כבר עברתי לעבוד במקום עבודה "מסודר".
עכשיו אני בהריון שני, ובני הבכור עתיד להיות בן חמש בעת הלידה.
בכדי שיתאפשר לי (כלכלית) להאריך את חופשת הלידה כמה שיותר, חשבתי לחזור לשיעורים פרטיים.

אשמח לקבל טיפים לגבי איך אפשר לתת שיעורים פרטיים עם תינוק ובן חמש בבית.

< זה נראה לי מחייב בייבי סיטר לילדים שלי, גם במקרה שאצליח למצוא תלמידים שיסכימו לקבל את השיעורים בביתי.
על אחת כמה וכמה אם אצטרך להגיע לבית התלמידים בכדי לתת את השיעורים. >

כשבתי הקטנה היתה בת שנתיים לקחתי לביתי ילד נוסף לטיפול. מהנסיון הזה אני יכולה לספר מספר דברים.
מבחינת הילדים -הם הרוויחו את חברת האחר, מאוד נהנו לשחק ולהיות ביחד.
מבחינתי היו כמה בעיות והבולטות היו סביב הקשר עם ההורים של הפעוט- בשיחות לפני התרשמתי שאנו חושבים דומה, אבל במציאות ההינו מאוד רחוקים בהשקפות לגבי גידול ילדים. אני לא רוצה להרחיב אבל היו אפילו שקרים מצידם. הרגשתי מנוצלת.
בקיצור, נראה לי מאוד חשוב הקשר עם ההורים של הילד. שיהיה תאום ציפיות מראש, שיהיה ברור מה את נותנת, ומה נשאר באחריותם (הם נשארים ההורים שלו הרי).
אני גם חושבת שצריך להרהר שוב בדברי [po]א ל א ן[/po]. יש הרבה מן הצדק בדבריה.

אם את מטפלת בילד אצלך בבית. רצוי שיהיה לך ביטוח למקרה חס וחלילה של תאונה.
אחרת אם יקרה לילד משהו ההורים יכולים לתבוע אותך אישית.

[po]מי כיסוד[/po], אולי תחליטו עם חברתך על שבוע-שבועיים נסיון, כדי לראות, אם זה מתאים לך מבחינת בלי חיתולים ומבחינה רגשית. בהצלחה{@
מיה, תודה על התשובות מפורטות. קצת קשה לי בקטע
[u]כשאני עם שניהם אני מוותרת על האידיליה שהשינה שלה לא תופרע[/u]
[po]ציירת הקומיקס[/po], תודה על הרעיון של צהרון, בהחלט אחשוב על זה.

חלק מהאנשים כתבו פה על הביטוח לילד. לא הבנתי בדיוק האם אני צריכה לבטח אותו או שהורים צריכים? מה פרוש הביטוח לילד, מה זה כולל?

רעיון נוסף:
צהרון- הוצאה של ילדים גדולים יחסית מהגן ובית הספר. משמעות הדבר להגיע לגן או לבית הספר , להביא אותם לביתך לתת להם ארוחת צהריים ולהעסיק אותם עד להגעת ההורים. דווקא ילדים גדולים יחסית יכולים להוות יותר מקור לענין ופחות לתחרות מאשר ילד באותו הגיל. אם את מבשלת גם ככה ויכולה להציע ארוחות מבושלות ומזינות את כמובן כוללת את זה בתשלום. אם בנך ישן בשעות הצהריים את יכולה להיות פנויה יותר לילדים.

זה לא קל, אך אפשרי.

למיה. אני רואה בדבריך אומץ רב ועשיה. ויתרת על [b]אמא מושלמת[/b] אך לדעתי אין אמא טובה יותר מאמא לא מושלמת. דוגמא נהדרת לבת שלך להיות אמא בעלת בטחון עצמי באמהות שלה ללא צורך מוגזם ב[b]מושלמות[/b] לדעתי זו אחת החוכמות הגדולות שיכולות לעזור לכל אמא להסתדר.

שגיאות של מתחילים.
התיקון: [po]מדור בלי חיתולים[/po]. הנפלא.

רוצה לשתף גם בהתלבטות דומה. תינוקי קטן שלי ואהוב בן חודשיים וחצי, ועכשיו חברה (וליתר דיוק חברה בערך, היינו בת זוג של חבר טוב של בן-זוגי...) הציעה לי לטפל מספר בקרים בשבוע גם בקטנצ'יק שלה, שגדול משלי בשלושה שבועת בלבד.
ההצעה די קסמה לי בעיקר בגלל האפשרות לתרום קמעה לכלכלת הבית...
חשוב לי לציין גם שאת שלנו אנחנו מגדלים [po]בלי חיתולים[/po], ודבר זה דורש ממני בשלב זה די הרבה פוקוס והשקעה אנרגטית.

מימד נוסף שאני מתלבטת לגביו הוא עניין האפלייה: האם אהיה מסוגלת להעניק לקטנצ'יק שלא יצא מגופי התייחסות מספקת עבורו??? (מקווה שהסוגייה נוסחה בבירור)
העניין הזה עלה לי מתוך חוויה, בדחילו וברחימו + להבדיל, של לשמור על עוד כלבה בנוסף לכלבה שלי. שמתי לב שאני לא מסוגלת להעניק את האהבה נטו ויחד עמה גם את הטיפול המקסימלי לכלבה הנוספת... (הכלבה שלי היתה ועודנה במידה מסוימת 'בתי הבכורה', כך שאני מקווה שאף אחד לא נפגע מההשוואה) :)
תודות וחיוכים

[u]איך את מרדימה אותם?[/u]
הוא בד"כ נרדם תוך כדי טיול בעגלול. אם גם היא עייפה בטיול אז היא בד"כ נרדמת במנשא. לפעמים כשאנחנו מגיעים הביתה הוא כבר ישן בעגלול ואותה אני מרדימה במיטה בליטוף/הנקה/חיבוק. הוא ישן טוב גם אם היא ערה ומרעישה. היא מתעוררת יותר בקלות ברעש. כשאני עם שניהם אני מוותרת על האידיליה שהשינה שלה לא תופרע.. אם היא לא ישנה מספיק אז היא תשלים את זה א"כ.

[u]איך מצאת את הילד, שאת מטפלת בו?[/u]
דיברתי עם כל מי שאני מכירה בשכונה. שאלתי את המטפלות/אימהות שאנחנו פוגשות בגינה. קיבלתי גם הצעות ששקלתי והחלטתי שלא מתאים. שמעתי שעברה משפחה חדשה מחו"ל לגור לידנו, עברתי ליד ביתם, ראיתי שהדלת של האוטו פתוחה, צילצלתי בפעמון, יצאה האשה לסגור את דלת האוטו, קשקשנו קצת, הצעתי את עצמי כמטפלת ושתינו שמחנו שמצאנו האחת את השנייה.

[u]אני גם עושה בייביסיטר האם זה מהשהו קבוע או מזדמן? איך זה מתבצע.[/u]
משהו מזדמן. לפעמים לאחים הגדולים של התינוק שמטפלת בו. לפעמים לילדים של חברים. התינוקת, או שבאה איתי (היא אוהבת ילדים והם אותה), או שנשארת עם אבא כשהוא לא בעבודה.

[po]גיימס בונד[/po] יש בזה הגיון
[u]שכדי לחכות עם הרעיון כחצי שנה עד שנה. ככל שהילד יותר גדול הוא דורש פחות תשומת לב. יותר משחק עם ילדים אחרים[/u], אך אני די צריכה את הפרנסה.
למיה, תודה על השיתוף{@ ועוד כמה שאלות. איך את מרדימה אותם? הבן שלי נרדם עדיין עם בקבוק מים. איך מצאת את הילד, שאת מטפלת בו?

[u]אני גם עושה בייביסיטר[/u] האם זה מהשהו קבוע או מזדמן? איך זה מתבצע.
תודה.

למיה. כל הכבוד על הנסיון הנועז. ועל כך שאת משתפת בו עוד אנשים. ההכנסה אומנם קטנה אבל הרי מדובר רק בהתחלה ועשית את זה אפילו עם תנוקת קטנטונת .היא נצמדת אליך אבל היא גם רואה שהאמא נשארת שלה. לא לקחו לה את האמא.כאשר הבת תגדל ואם לא יהיו לך באותו זמן עוד תינוקות תוכלי אפילו לחשוב על פעוטון.נגיד קצת בהומור שאת תיהי מטפלת והבת שלך הסעיית הראשית. חוץ מחברה יש גם נושא של לקיחת אחריות על הקטנים.

הבת שלי בת 11 חודשים. לפני חודש התחלתי לטפל בילד שגדול ממנה בחודש וחצי. כרגע אני לוקחת אותו איתנו 2-3 פעמים בשבוע, בד"כ לטיול בעגלול, ומחזירה אותו לאמא שלו אחרי כ-4 שעות.
היתרונות: הם נהנים אחד מחברת השני. אמא שלו מאוד באופנית (למרות שלא מכירה את "באופן"). היא בבית ולכן הימים והשעות גמישים ואין בעייה במקרה של מחלה וכו'. נשאר לי הרבה זמן להיות עם הבת שלי לבד. וגם זמן לנוח. היא מתרגלת לא להיות "כוכב בודד". הכנסה (30 לשעה). הם גרים שני בתים ממני. אוכלים דברים דומים.
החסרונות: ההכנסה קטנה (כקוטן המשרה). מצב רוח לא טוב של אחד לפעמים גורר אחריו גם את השני וקשה להרגיע שניים מקטרים ועייפים. (אני מלאת הערכה להורים לתאומים!). מפריעים אחד לשני לישון. זה מעייף ולפעמים אני נהיית חסרת סבלנות. לפעמים אחרי שהוא הולך אז הקטנה שלי נדבקת אלי חזק כאילו להחזיר לה את כל תשומת הלב.
אני גם עושה בייביסיטר ושיעורים פרטיים לילדים יותר גדולים.
הציעו לי לטפל בתינוקות קטנים יותר במשרה מלאה. אמנם זו הכנסה טובה וחשובה, אך כרגע אני מרגישה שזה עמוס מידי בשבילי ובשביל הקטנטונת.
נקודה חשובה בעיני: בהתחלה חשבתי שאולי הורים יחששו להעסיק אותי כי אני בעצמי עם תינוקת. ואז שיניתי גישה והתחלתי לחשוב שזה יתרון שאני עם תינוקת כי תהיה לתינוק שלהם חברה, וחוץ מזה אני מטפלת מיוחדת ונהדרת. וכמובן שאז מצאתי עבודה. אז תחשבי נכון!
בהצלחה!

יכול להיות שכדי לחכות עם הרעיון כחצי שנה עד שנה. ככל שהילד יותר גדול הוא דורש פחות תשומת לב. יותר משחק עם ילדים אחרים. אם בעתיד תעשי עוד ילד בכל מקרה תצטרכי להתמודד עם קנאה של הבן הבכור. הבת שלי היתה בת יחידה כ5 שנים. לפעמים היא חושבת עד היום שמגיע לה כל העולם. לכן כל כך התחברתי ל[b]כוכב בודד בבקרים[/b] של רינ צי. ילד [b]ראשון[/b] הוא סיפור בפני עצמו ורובינו עושים דברים דומים מבחינת הורות לילד ראשון.

תודה רבה לכל המגיבים![u]{@[/u]
[po]א ל א ן[/po] נגעת בנקודה רגישה
[u]על פניו זו עבודה נהדרת, פשוט שאני, כשאני משווה את איכות הקשר שהיה לי עם בתי הבכורה, שהיתה יחידה עדגיל 6, לעומת איכות הקשר עם הקטנים, שההפרש ביניהם 3 שנים, אז אני אומרת O.K אם המצב הוא כזה והילד מרוויח אח או אחות אז בטח- אבל אם אפשר לוותר על הדחיסות האינושית הזו, ולחפש אפיקי פרנסה אחרים[/u] גם אני חושבת כך. מאוד מפחדת מהקנאה של הבן שלי, מכיוון שמבחינתי אהיה מחוייבת לתת אותו יחס לילד נוסף.
[po]ג'יימס בונד[/po], הילד שלי עוד לא משחק עם ילדים אחרים, הוא רק מסתקל עליהם.
[po]POOH והתוספות[/po], תודה על העלאת השאלות הבעיתיות, אני צריכה לחשוב על זה.

נתנו לך המון רעיונות טובים..

מעלה כמה נושאים שהם אולי יותר בעייתיים וכדאי לחשוב עליהם מנראש בעיני [ולסכם עם ההורים לפני שאת סוגרת]:
קודם כל מה קורה עם הילד שלך אם הם חולה?
ודבר שני, האם את מקבלת ילד חולה. כי מטפלת לילד אחד מקבלת אותו גם חולה. אבל יש לך גם את הילדה שלך אז את צריכה להגדיר מראש מה את מתכוונת לעשות במקרים כאלו.

ציוד נוסף [לול נוסף? כיסא אוכל?] או שהאמא צריכה להביא.

האם את מתכוונת לצאת לטייל (איך תצאי עם 2)?

נראה לי חשוב שתנסחי לעצמך מה דעתך בנושאים שונים [למשל לגבי שיטות הרדמה, טלויזיה, מוצץ וכדומה]
כדי שתוכלי להגיד להורים הפוטנציאלים איך את מתכננת לנהל את היום עם שניים...

לגבי הבדלי גילאים: בעיני לכל גיל יש את הקשיים שלו.
שני תינוקות - קשה להאכיל באותו זמן, וקשה להחליף וקשה להרדים כששניהם בוכים.
שניים גדולים יותר - זה לרוץ אחריהם.

ועוד משהו - תצפי לשאלה איך תטפלי בשניהם באופן שווה. האם הבת שלך לא תהיה מועדפת? [כדאי להכין תשובה מראש]..

וגם מה בנושא ביטוח לילד שאת מטפלת בו?


בהצלחה...

רינ צי כתבת דבר יפה יפה [b]שלא יהיה כוכב בודד בבקרים[/b] ברור שבטח יש ויכוחים בנושא עד איזה גיל חשוב שהילד יקבל את מלאו תשומת לב אבל החיים מורכבים ומענינים יותר מתאוריות של ספרים שבהם משהו כותב את דעתו.יש גם ספרים שמדברים על הצורך הטבעי של ילד בחברה ובמסגרת חינוך ביתי בבוקר כאשר רב הילדים בפעוטונים וגנים הצורך הזה עלול להזנח לכן כאן בנוסף לפרנסה נוצרת אפשרות לתת מענה ממשי לצורך בחברה של ילד. חוץ מזה זו הכנה נהדרת איך להסתדר עם שני ילדים ולהיות מוכנה להריון הבא. כאשר יבוא הזמן המתאים.

נדמה לי שיכול להיות טוב, מעבר לפן הכלכלי, בהכנסה של ילד נוסף הביתה.
בעיקר בגלל שזה עוזר להתגבר על הנטייה ל [po]התרכזות בילד[/po] .
כשיש שניים, בגילאים מעט שונים, עם צרכים מעט שונים, זה קורה באופן טבעי.
תחשבי איך תמיד אומרים שלילד שני קל יותר בחיים. נדמה לי שזה בדיוק בגלל שלא נשפכה עליו כמות מוגזמת של תשומת לב בינקות.

את יודעת מה, אני בודקת אצל עצמי מבפנים, ונדמה לי שגם אם הייתי שולחת ילד למטפלת, הייתי מרגישה נכון עם העובדה שהוא יצטרף למשפחה ולא יהיה כוכב בודד בבקרים.

היום אנשים מחפשים עסקים שאפשר לנהל אותם מהבית. יתכן והרעיון יכול לצמוח ל 3 או 4 ילדים ואז האמא גם מרויחה את עצמה וגם נותנת דוגמא לילד שלה כאדם בעל ערך עצמי יצירתי ועצמאי שרוב זמנה נמצאת עם בנה או בתה .קל זה לא יהיה אבל כרעיון שמעונינים בו יכול לצמוח. גם לעבוד בחוץ זה לא יהיה קל כמו כל דבר בלהיות [b]אמא[/b] קשה אבל גם כייף.

אין ספק שזה משתלם.
אני עשיתי את זה עם ילדה גדולה (בת9 ) שלקחתי הביתה אחרי הית ספר עם בתי (שהיתה בת 7), והיתה גם תינוקת בבית.
פשוט אני חושבת שזה ממש ש 2 מסבך את החיים, הרבה יותר מפי 2.
על פניו זו עבודה נהדרת, פשוט שאני, כשאני משווה את איכות הקשר שהיה לי עם בתי הבכורה, שהיתה יחידה עדגיל 6, לעומת איכות הקשר עם הקטנים, שההפרש ביניהם 3 שנים, אז אני אומרת O.K אם המצב הוא כזה והילד מרוויח אח או אחות אז בטח- אבל אם אפשר לוותר על הדחיסות האינושית הזו, ולחפש אפיקי פרנסה אחרים (שוב, תלוי למי) אז אני מביעה את מה שאני, עם האישיות שלי ועם החוויות שלי, מרגישה לגבי זה.
למשל נראה לי סידור נפלא למי שנמצאת עם הסבתא של הצאצא, ואז שתיהן יכולות להיות שם יחד.

[po]א ל א ן[/po],
[u]הסיבה שאנו בוחרים לא לשלוח את הילד לגן, זה כדי שיהיה לו בית תהיה לו אמא[/u]
אבל כדי לא לשלוח את הילד לגן, האמא צריכה למצוא דרך להתפרנס מבלי להפרד מהילד.
לא לכולנו יש את הפריווילגיה לא לעבוד.

טיפול בילד נוסף הוא עבודה מצוינת, אם את מסוגלת לכך.
קחי בחשבון שמבחינת ההורה שמשלם לך את מטפלת בשני ילדים (למרות שאחד מהם הוא שלך) ולכן התשלום הוא כמו ל"מיני-משפחתון", ולא כמו תשלום למטפלת. תשלום של 20 שקל לשעה הוא סביר.

האם אני משביתת שימחה?
בכל מקרה בהצלחה.

אני חושבת שזה יכול להיות סידור נהדר לכולם. אני חושבת שכדאי לקחת ילד בגיל דומה או אפילו גדול יותר(כדי שיהיה לך יותר קל). את יכולה לקחת ילד מהגן או משהו כזה .
לדעתי מחיר סביר 20-25 שקלים, אבל גם תלוי מה ההסדר כולל(עם\ בלי אוכל, הוצאות אחרות וכיוב)
הכי חשוב שתהיה התאמה בין האופי שלך, של ילדך ושל הילד.
בהצלחה!

לפעמים החיים גורמים לנו לעשות דברים שלא כל כך חשבנו עליהם קודם. אם הילד שלך כבר בגיל כזה שהוא משחק עם ילדים אחרים אז לדעתי אפשר לקחת ילד נוסף באותו גיל. אז אפשר גם לנצל את זה כהשקעה בנושא החברתי..[b]חינוך ביתי לחברה[/b]
במקרה כזה דרושה הכנה מסוימת כי ילדך רגיל להיות אתך ופתאום מופיע לו מתחרה החודר לטריטוריה שלו. אם ילדך מאוד קטן אז אפשר לשקול לקחת ילד שהוא כבר די עצמאי .שלא יוצר מצב שלשניהם יש את אותם צרכים של החלפת טיטולים ו לקחת אותם על הידיים. וכולי... חשוב שיהיה אופי נוח של ילד.יכול גם להוצר מצב שיהיה להם מענין ביחד.
כהתחלה אפשר לבקש 30 שקל לשעה עם אפשרות להתפשר כאשר מגיעים להסכם. תבררי מה קורה עם הביטוח של הילד.

בתור אמא לשלושה ילדים (כשאני מתייחסת לשניים הקטנים שלי) אני מציעה לוותר על הרעיון.
הסיבה שאנו בוחרים לא לשלוח את הילד לגן, זה כדי שיהיה לו בית תהיה לו אמא (פחות או יותר רגועה)
עדיף בעיניי, או לוותר על העניין, או לחכות לגיל 5 ואז לקחת ילד אחרי הגן, או- לקחת שני ילדים ומטפלת. אז המטפלת אמנם לוקחת את התשלום של אחד הילדים, אבל האמא נשארת עם מה שהיא התכוונה להרוויח מלכתחילה, והיא גם מרוויחה את עצמה.

תודה על הרעיון.

אולי פשוט תשאלי אמהות בגינה ציבורית?

[po]מיכל נח שחם[/po],
תודה על הראיונות זה מאד עוזר ותורם. גם אני חשבתי בכיוון של תינוק יותר קטן. אני גרה ברחובות. אולי את יודעת כמה מקובל לקחת לשעה ברחובות?

אהלן, הנה כמה רעיונות: (לא מנסיון אישי)
לגבי גיל - יש יתרון בלקחת תינוק יותר צעיר, כיוון שתינוקות כזה ישן יותר במשך היום. בזמן תנומה כזו אפשר להתארגן ולתת תשומת לב לילד היותר גדול.
אני מקווה שאולי אמהות לשני ילדים יכנסו ויחוו דעה בעניין הזה..
לגבי טיול - אפשר אחד במנשא אחד בעגלה. אם יש עגלול- זה מצויין.
לגבי מחיר- 25 ש"ח נשמע בסדר, אבל זה מאוד תלוי במקום מגורייך, יש מקומות שאפשר לבקש יותר, ויש שפחות.
אוכל: להשתדל להכין הכל ערב לפני, כך שצריך רק לחמם ולהגיש. לא יהיה לך ממש זמן ליותר מזה.
בטיחות:תבדקי שיש לך ציוד עזרה ראשונה בסיסי - חומר לחיטוי שריטות וכדומה.
צעצועים- לא רק מוכנים, דווקא כדאי להכין מחומרים ביתיים כמו בקבוקים שקופים עם חומרים שונים בפנים. סירי מטבח שאפשר לנגן עליהם.
מוסיקה: דיסקים שמחים קצביים לזמן משחק, דיסקים רגועים לזמן הרדמה.

בנות ,תעזרו בבקשה!|אוף|

תודה, טל!
בהצלחה גם לך :-)

הרבה עצות אין לי, רק מצטרפת לשאלות שלך (אני באותו מצב בדיוק רק שהקטנה שלי הרבה יותר קטנה)
שיהיה הרבה בהצלחה בכל מקרה!
{@

שלום לכולם!
בעקבות [po]בעיות כלכליות מלחיצות[/po]
הייתי רוצה לקחת ילד/תינוק נוסף ולטפל בו בביתי יחד עם הבן שלי, אך הייתי רוצה לשמוע מאמאות שעוסקות בזה.
אני גם לא יודעת באיזה גיל עדיף לקחת את התינוק השני(בני בן שנה וארבע). לא יודעת איך מסתדרים עם שני ילדים בהשכבה לשינה ובטיול וגם כמה לוקחים לשעה... בקיצור המון שאלות. אשמח לקבל תגובות בנושא.