כבר לא אילם סלקטיבית

שליחת תגובה

מה שרואה מבפנים הוא מה שנראה מבחוץ
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: כבר לא אילם סלקטיבית

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי רותם* » 09 יולי 2020, 10:36

שרית אמיר איזה סבלנות וקור רוח כל הכבוד, לא מכירה הרבה אמהות שהיו זפוט זורמות. יישר כוח

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי פלוני_אלמונית* » 20 דצמבר 2018, 21:01

https://ruppin.eu.qualtrics.com/jfe/form/[po]SV 0oMbVnXiRCYaZIF[/po]
היי, אני סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית. אני חוקרת את הנושא של אילמות סלקטיבית. המחקר נעשה בשיתוף היחידה לאילמות סלקטיבית בשניידר. אשמח לעזרתן במענה על השאלונים על מנת להבין טוב יותר את התופעה.
תודה רבה

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 31 מאי 2012, 10:25

לשמחתי כי רבה - הילד שלי מודע ברמות גבוהות מאוד לעצמו
הילד שלי חי לפי איך שנראה לו נכון לא לפי מה שיראה כלפי חוץ טוב.
לצערי הילד שלי כמעט ולא מודע לצרכי ולקיום הסביבה
זה חלק מהכלול שעושה אותו ילד כל כך מיוחד ונדיר
ולא, לא קל להיות ילד מיוחד.ונדיר

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי עתליה* » 30 מאי 2012, 18:44

הילד שלך ילד חכם מאד !! מרגש!

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 30 מאי 2012, 14:00

החיים של הבן במהפך, והוא הוא במו בחירתויו עושה את המהפך.
חוץ מהאילמות הסלקטיבית הוא בחר עוד כמה בחירות לא פשוטות
כגון: לא הוריד חולצה ליד אנשים.
ופתאום בלי עזרה של אף אחד מתוך החלטה שלו החל מוריד חולצה בציבור
אני פשוט נפעמת על הדרך שהוא בחר לעצמו
לדבריו החליט שזה הזמן וכך עשה.
זה מדהים כמה מחסומים אנחנו שמים לעצמנו
ומדהים אותי יותר הכוח שלו להסיר אותם ופשוט לזרום.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 05 אפריל 2012, 10:45

את לא חופרת (-:
עד כיתה ז' שזה שנה שעברה הבן היה בבית.
הבן החל ללכת לבית ספר רק בשנה שעברה בהיותו בכיתה ז
ורק לחלק מהמקצועות כנ"ל גם השנה.
בשלב שבחר באילמות סלקטיבית היה בבית
אל תרגישי לא נוח לשאול שאלות
חג שמח.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי מרינה_מאוהבת_בים* » 05 אפריל 2012, 08:57

הילדים שלך נשמעים מקסימים
ואני רוצה להוסיף שגם את אימא מקסימה: תומכת ומכבדת.

יש לי עוד שאילת רקע (מקוה שאני לא חופרת P-: ) : האם הוא היה במסגרת (גן/בה"ס) באותה תקופה שזה קרה?

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 04 אפריל 2012, 01:44

י מצד אחד מאוד מזדהה עם הרצון ועם הצורך של הבן שלך ומצד שני משתאה מהיכולת שלו באמת לעשות את זה ולבחור בשתיקה הזו,
בהרבה מקומות שתק, ובהרבה מקומות המשיך לדבר היכן שבחר להמשיך לדבר המשיך כרגיל בקצב שלו.
אספרגר נפסל באיבחון? סליחה אם אני חורגת ממסגרת השיחה שמתאימה לך...
אספרגר לא נפסל , אך כשלוא דיבר לא יכלו לאבן כיום טוען שגם עם הוא אספרגר אין הוא רוצה להיות עם תווית
ואיפה שיש לו קשיים אנחנו תומכים ולומדים ביחד איך להתגבר אליהם.
המטפל שטיפל באילמות טען שלדעתו בלי לאבחן אין לו אספרגר אבל זה כלל לא משנה.
מבחינתנו הילד החליט שאינו מעונין להבחן יהיה כרצונו בפרט שבאמת קפץ ולמד המון דברים חדשים
כמו ניהול שיחת טלפון, ועוד.
אני פתחתי את הדף השאלות גם והיה והם "קשות" הם מחדדות דברים ולכן אין לי קושי לענות.
כן אני מצד אחד מאוד מזדהה עם הרצון ועם הצורך של הבן שלך ומצד שני משתאה מהיכולת שלו באמת לעשות את זה ולבחור בשתיקה הזו,
אני חושבת שהוא בעל אינטלגנציה רגשית מאוד גבוהה מצד אחד. וזה הצד שנתן לו להגיע לבחירה שלו.
מצד שני יש בו אינטלגנציה רגשית עדין של ילד קטן
כמו כל הילדים הקוטביות חוגגת.
הילדים שלך נשמעים מקסימים,
אני מסכימה איתך לחלוטין בהמון צניעות (-: איזו אמא לא חושבת שילדיה מקסימים (-: כל הילדים מקסימים בדרכם
אנחנו המבוגרים הבעייתים (-:.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי מאיה* » 04 אפריל 2012, 01:13

מרינה מאוהבת בים
מהכרות קלה עם הנושא אני יודעת שזה די נפוץ (אין לי מושג לגבי מספרים אבל אני מכירה כמה מקרים מהחינוך הרגיל והמיוחד באיזור מסוים בשנים האחרונות, אז אני מסיקה מכך), בעיקר בגילאים צעירים יותר. אני מכירה את התופעה בשם סלקטיב מוטיזם, ילדים שיודעים לדבר אבל בוחרים לעשות זאת רק בבית או עם אנשים מסוימים ובמערכות החינוך או מחוץ לבית שותקים. פעם שמעתי תיאוריה פסיכולוגית שמסבירה שלעתים מדובר בילדים שמרגישים שהם צריכים להסתיר מהסביבה סוד שקשור למשפחה ולכן לא מדברים, אבל אני לא יודעת עד כמה היא תקפה.

ולשרית
תודה על השיתוף שלך בדף הזה וגם בדף על הפסקת החינוך הביתי, קראתי את שניהם היום מרותקת. הילדים שלך נשמעים מקסימים, גם הבת עם שלל ההתעניינויות והעיסוקים שלה (ליצנית רפואית!) וגם הבן עם התבונה והייחוד שלו והיכולת המקורית שלו להתמודד עם דברים.
אני זוכרת שבתור ילדה (הייתי ילדה מאוד דברנית, למזלי אז לא השתמשו במילה הזו אבל אני מניחה שהיום גם אני הייתי מוגדרת כחופרת) הייתי מחליטה מדי פעם ש - זהו! מהיום אני לא מדברת, והולכת לבית ספר בהחלטה שאני שותקת ולא אומרת אף מילה, או קמה בבוקר ומחליטה - היום אגיד רק עשר מילים כל היום! ואף פעם אף פעם אפילו לא התקרבתי לעמוד בהחלטות האלה, תמיד אחרי זמן קצר מאוד שכחתי ודיברתי ודיברתי. ולכן אני מצד אחד מאוד מזדהה עם הרצון ועם הצורך של הבן שלך ומצד שני משתאה מהיכולת שלו באמת לעשות את זה ולבחור בשתיקה הזו, שלי כילדה (וגם היום בעצם) הייתה קצת נכספת אבל גם בלתי אפשרית.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי מרינה_מאוהבת_בים* » 04 אפריל 2012, 00:32

תודה. חג שמח!

נשמע מאוד הגיוני מצד אחד וכמעט בלי אפשרי לישם מצד שני, במיוחד כשמדובר בילד...


קפצתי לבדוק באינטרנט עד כמה נפוצה התופעה...מצאתי הודעות שלך מלפני שנה בתפוז...אספרגר נפסל באיבחון? סליחה אם אני חורגת ממסגרת השיחה שמתאימה לך...

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 04 אפריל 2012, 00:01

עונה על שאלותיך בציטוט מדברים שכתבתי כאן

ביום אחד פשוט החל לשים יד על הפה וללחוש והפסיק לדבר עם אנשים ובחר בקפידה עם מי ממשיך לדבר.
_בנזוגי לימד אותם משהו שמעט ילדים יודעים ,הוא ואחותו שיתפו באינפורמציה ילדים אחרים
הילדים הגיבו במה פתאום זה שטויות
שהבת הבינה שהסביבה לא מבינה על מה מדברים ירדה מזה ובחרה ברומא תהיה רומאי
הבן שראה שהסביבה לא מתמודדת לא הסכים להתפשר הוא נלחם באמת שלו אך לשווא
ואז הוא בחר רק אנשים שקלט שמסוגלים להתמודד עם התובנות שלו
ובחר את הבחירה פשוט לא לדבר.
בנוסף יאמר שהוא הבין שהוא חפרן לא מרפה ושהסביבה תקטול אותו
שני הדברים יחד הביאו אותו לבחירתו.
מה שבמקום להפוך לילד חופר הפך להיות ילד מסקן.._
אין לבחירה לא לדבר רקע רפואי,
הבחירה נעשתה משיקול ראלי של המציאות.
והיה ותשובותי לא סיפקו אותך
תחדדי ואנסה לענות יותר ממוקד.
חג שמח

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי מרינה_מאוהבת_בים* » 03 אפריל 2012, 19:57

לי חסר קצת את הרקע...
אז אם זה מתאים לך תוכלי לשתף:
מה היתה סיבה שהוא הפסיק לדבר עם כולם?
האם זה היה תהליך הדרגתי או קרה פתאום?
האם יש רקע של בעיה רפואית לזה (גם אם לא אובחן)?

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 03 אפריל 2012, 10:28

העניין עם בני הוא יודע ומודע להיותו חפרן.
יחד עם זאת הוא די הרבה פעמיים מבחין בהיותו כזה ועוצר מבעד עצמו.
כרגע הוא אינו פנוי לקרוא את שפת הגוף של הסביבה- ומוכן לשלם את המחיר באמירות כמו חפרן.
כילד /אדם הוא מאוד מרוכז בעצמו ולכן פחות מוכן לקרוא את מה שהסביבה אומרת.
הוא כל כך הולך לקראת העולם - כיוון שיש לו עקרונות שלצערי לא מיושמים כאן
לכן יש דברים שאולי הם יותר משמעותיים שהוא אינו מוכן לפחות עדין להתפשר.
הוא כל הזמן בקריאה והבנה של מה שקורה.
אם היינו חיים לפי ה ערכים ומה שנראה לו נכון- היינו חברה מדהימה.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי לי_אורה* » 02 אפריל 2012, 14:09

תודה :-)

לגבי קריאת שפת גוף, הבעות פנים, טון דיבור וכו':
אם הוא לא כל כך מבין את הקודים הללו, כדאי לעשות איתו סימולציות. להסביר לו שיש דרכים שונות שבהן אנשים מביעים עניין או חוסר עניין. למשל, כאשר משהו מעניין, מביטים בעיניים של הדובר, אולי שמים את הראש על היד וככה נועצים מבט בדובר, מדי פעם אומרים משפטים שמעודדים את המשך הסיפור כגון: נו, אז מה הוא אמר? אז מה קרה בהמשך? מה אתה אומר??? איך זה יכול להיות??? באמת מפתיע
וכו' וכו'.

לעומת זאת, כאשר מאבדים עניין או כשנושא מראש לא מעניין יש סימנים ודרכים לדעת זאת או לנחש זאת. המאזין לא מתבונן בזה שמדבר, מבטו מרחף, הוא מגלגל עיניים למעלה, נאנח אנחות, לא שואל שאלות, לא מבקש הבהרות. וכשמידת הסבלנות נעלמת, אומרים גם: אווווף. ולפעמים: די. ולפעמים המאזין מנסה להעביר את השיחה לנושא שיותר מעניין אותו וכו'.

כלומר, לדעתי כדאי ממש לפרט לו לפרוטות, להביא לו דוגמאות שונות וגם ממש להדגים איך זה נראה כשמישהו מתעניין ואיך זה נראה כשמישהו ממש נמאס לו מנושא השיחה.
א. את יכולה ממש לשחק לו את 2 התפקידים - להראות לו שפת גוף, הבעות פרצוף, טון דיבור וכו'
ב. כשאתם רואים סרטים, תפני את תשומת לבו: הנה, היא ממש שקועה בשיחה וזה ממש מעניין אותה! ותראה, הוא ממש מאבד את הסבלנות אין לו כבר כוח לשמוע את הנושא

אולי יש ספר עם תמונות של הבעות של אנשים ואפשר ממש לתרגם לו למילים מה אומר כל פרצוף והבעה.

כמו כן חשוב מאוד להדגיש בפניו שלאנשים שונים יש תחומי עניין שונים. ולרוב האנשים אין מספיק עניין או חשק או טקט לשמוע שוב ושוב ועוד ועוד על נושא מסוים. אתמול חשבתי עליך ועל בנך ונזכרתי בדוגמה מצוינת. הבת שלי כל הזמן מתלוננת על חברתה הטובה. מתברר שחברתה הטובה מעריצה כבר כמה שנים את הזמרת סלינה גומז. יש לה אלפי (אני לא מגזימה!) תמונות במחשב שהיא מורידה מהאינטרנט והיא דורשת שבתי תראה כל תמונה ותמונה.... היא גם כל הזמן משתפת אותה בכל הפרטים המלהיבים ביותר שאת יכולה להעלות בדעתך :-) לסלינה גומז יש בקיני תכלת חדש!!!!! סלינה גומז יצאה לחופשה לקריביים!!!!!! והיא מנתחת כל תמונה ומספרת כל פריט רכילות על הזמרת. וכמובן היא הורידה מהאינטרנט כל שיר שאפשר להוריד ששרה הזמרת. החברה הזאת אפילו שוקלת לשנות את שמה לסלינה...
בקיצור, הבת שלי מאוד מתלוננת: אימא, היא כל הזמן חופרת לי על סלינה גומז! כמה אפשר לשמוע שוב ושוב ושוב ושוב עליה? נמאס לי מסלינה גומז! אם עוד פעם אשמע את השם שלה אצרח!!! בתי והחברה שלה רבו כבר לא מעט פעמים על הנושא הזה. הבת שלי אומרת שמזל שלחברה הזו יש המון תכונות טובות ומאוד כיף איתה - חוץ מהקטע עם סלינה גומז - אחרת היא לא הייתה יכולה לשאת אותה.

את יכולה לספר את הסיפור הזה לבנך כדי להדגים כמה זה "חופר" לדבר שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב על נושא מסוים שלא מעניין כל כך את הזולת. זה ממש יכול לגרום לדחייה תרתי משמע. אז כדאי להסביר לו שנושאים מסוימים מעניינים רק אנשים מסוימים. אז למשל את נושאי השייט וכו' - שישוחח באריכות הרצויה לו עם ילדים שהוא יודע בוודאות שגם אותם זה מעניין! ושידבר על נושאים אחרים עם ילדים שלא מתעניינים בשייט.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי אלמונית* » 02 אפריל 2012, 11:41

_הוא אמר ששכח את ההרגשה איך זה היה כשלא דיבר והכי מעניין
אמר שהיה רוצה להרגיש את זה שוב כדי להיזכר._
לדברים טובים מתרגלים מהר....

לי זה מזכיר לידה.
קשה לזכור את עומק הכאב של הצירים גם אם מנסים לשחזר...

ואולי במובן מסוים הוא נולד למציאות חדשה.


מאוד מרגש ומלמד
תודה על השיתוף!

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי יער_ה* » 02 אפריל 2012, 10:16

שרית, אני קוראת פה בשקט ורציתי להגיד איזה תהליך מרשים ומרגש ומרתק אתם עוברים (ועברתם), איזו רגישות!!!
תודה על השיתוף @}

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 01 אפריל 2012, 23:41

ש לי עוד מה לכתוב אבל חוששת שאולי ממש הגזמתי וחפרתי
את כותבת במדויק
נפלא לי מה שכתבת כי זה מיקד אותי.
תודה.
בשנה הזו הוא החל להשתתף בשיט
וכמו שכתבת- הקשר הטוב ביותר שלו הוא עם ילדים משם
כי נושאי השיחה משותפים להם.
פתאום מוצאים אותו מדבר שעה וחצי עם חבר בטלפון על סירות ושיט וכו...
אשמח אם תמשיכי לכתוב ובלי לחשוש כתיבתך מחדת לי דברים.
תודה

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 01 אפריל 2012, 23:37

מקווה שלא פגעתי. אם כן - נא למחוק וסליחה!
פגעת? חלילה
הרבה תודה כתבת דברים חשובים
אבל בעצם התובנות שכתבת הם התובנות שהוא גילה אך במקום להתרחק בצורה הרגילה
הוא בחר באילמות סלקטיבית.
היום שוחחנו על החוויה שהוא חזר מהטיול וחווה את זה שאמרו לו שהוא חופר
והו אמר שהוא התחיל לדבר כי הוא מספיק חזק להתמודד עם התגובות..
שכדאי לו ללמוד כל מיני כישורים חברתיים-תקשורתיים._ - בהחלט נכון
הכישורים החברתיים תקשורתיים שלו לא הכי הכי בלשון המעטה
ואנו כל הזמן עובדים איתו ביחד בנושא זה.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי לי_אורה* » 01 אפריל 2012, 22:45

_משהו שקשור במספרים אין סופיים - כילדים בני 5-7 מעט ילדים התענינו בנושא
הבת כאמור הבינה זאת
הבן לא הבין. לתחושתו כולם צריכים לדעת ולהתעמק בקצת מעבר
וכשהבין שלא כך בחר להבדיל עצמו מהכלל._
א. הוא התעקש לדבר עם ילדים שלא התעניינו במספרים אין סופיים (יש גם מבוגרים שזה לא מעניין אותם)
ב. הוא חשב שהם צריכים להתעניין בכך ולא היה מוכן לקבל שהם לא רצו לשמוע על כך
ג. הוא נלחם בילדים בנושא
ד. וכשלבסוף לא הצליח לגרום להם להקשיב למה שלא עניין אותם - החליט להפסיק לדבר בכלל.

כדאי לחשוב מה כל זה אומר. נראה לי שכדאי לעבוד על כישורים חברתיים ועל כישורים תקשורתיים כגון
א. הבנה שכל אדם הוא או היא אינדיבידואל ולא כולם מתעניינים במה שמעניין אותו, כמו שהוא לא מתעניין בכל נושא שבעולם
ב. כיבוד הזולת וזכותו/ה לא להתעניין במה שמעניין אותו. לומר לו שגם הוא לא היה רוצה שמישהו ידבר כל הזמן על אופנה או על שלדגים. גם אותו זה היה מעצבן אם מישהו היה מתעקש לדבר אך ורק על שלדגים. שוב ושוב על שלדגים.
ג. מי שלא רוצה לשמוע מה שיש לו לומר - להרפות ממנו. לא צריך. לחפש אנשים עם אותו תחום עניין. למשל, אם ממשיך לעניין אותו עניינים מתמטיים - חוג למתמטיקה שבו כולם מתעניינים בנושאים הללו. הוא יכול לחפש באינטרנט ילדים בגילו ולהתכתב איתם על הנושאים הללו וכו' וכו'. הוא יכול להקים פורום או להצטרף לפורום שבו עוסקים בנושאים שמעניינים אותו.
ד. והסלקטיביות צריכה להיות בשאלה: עם מי הוא מדבר על מה. יש אנשים שלא כדאי לדבר איתם אפילו על מזג האוויר... ויש אנשים שאפשר לדבר איתם בצורה פחות מעמיקה, וגם לדבר על מה שמעניין אותם. ויש אנשים שמאוד מתעניינים בנושאים הללו וישמחו לדון שעות על שעות בנושאים אלו. ויש אנשים שמאוד אוהבים אותו ואיתם אפשר לדבר על הכל, כולל על נושאים שלא כל כך מעניינים אותם.

יש לי עוד מה לכתוב אבל חוששת שאולי ממש הגזמתי וחפרתי :-)

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי לי_אורה* » 01 אפריל 2012, 22:32

קודם כל, מאווווד מרגש!!!!
כל הכבוד לבנך שהצליח להתמודד ולהתגבר על מה שהיה צריך להתגבר עליו!
וכל הכבוד לכם שחיכיתם לו ונתתם לו ללכת בדרכו. וגם שעזרתם לו כשהוא הסכים לקבל עזרה.

אשמח לרעיונות איך לעזור לילד להיות פחות "חפרן:"
לדעתי, הוא לא צריך להשתנות, לא צריך להפסיק לחפור.
מה שכדאי, שיהיה בררן: יש ילדים/ות ואנשים שאוהבים מאוד להקשיב, שהם בעצמם נבונים ומתעניינים בכל מיני נושאים, כולל בנושאים שמעניינים את בנך. ויש שלא.
אז קודם כל, כדאי להסביר לו את זה, ולייעץ לו להתחבר יותר עם אנשים שדומים לו ושמתעניינים במה שמעניין אותו.
והנה דרך להבחין עם מי לא כדאי לשוחח בצורה אישית, עמוקה, אמיתית: מי שקורא לזה "לחפור"... מי שאומר/ת: מה אתה חופר? שאלה זו היא בדיוק בדיוק הסימן שחבל על הזמן וחבל לבזבז אנרגיה עם האדם הזה.

אחרי ההבחנה הזו "בגדול", הוא יוכל להבחין יותר בדקויות. יש אנשים שלפעמים אוהבים להאזין ולפעמים בגלל כל מיני סיבות לגיטימיות לגמרי (קרה להם משהו, הם מוצפים, עצבניים וכו') - באותו רגע לא בא להם טוב. כלומר לא תמיד. אבל באותו רגע לא בא להם לשמוע מה שהם חווים כ"חפירה".

האם בנך רגיש לשפת גוף ושפת פרצוף וטון דיבור של הזולת?
האם הוא יודע לקרוא סימנים חברתיים?
אם לא או לא כל כך, חשוב ללמד אותו. לנסות לתרגל.

וגם, במשך הזמן כדאי לו ללמוד שכל אדם הוא או היא אינדיבידואל, כלומר לא כולם חייבים להתעניין במה שמעניין אותו. זה לא בהכרח עושה אותם טפשים או רעים. פשוט לא מעניין אותם. כמו שיש נושאים שלא מעניינים אותו. ולכן הוא צריך לבדוק מדי פעם אם האדם מולו מעוניין לשמוע על נושא כלשהו.

בקיצור, נראה שכדאי לו ללמוד כל מיני כישורים חברתיים-תקשורתיים.
מקווה שלא פגעתי. אם כן - נא למחוק וסליחה!

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 01 אפריל 2012, 10:29

הבן חזר אחרי חצות מטיול 5 שנים הוא מטיל עם הקבוצה שלו וקבוצות נוספות מהגליל
רוב ואולי אפילו כל הילדים באמת אוהבים אותו , וקיבלו אותו כמו שהוא.
אגב לשאלות לגבי ההתמודדויות שלו,
למשל בטיולים לקח משרוקית שאם חלילה יזדקק לעזרה ישרוק ויזהו את מקומו
ויבואו לעזור לו- כאמור לאורך כל הדרך מצא פתרונות יצרתיים.
בין השאלות שאלתי לגבי הטיול, שאלתי גם איך היה פתאום לדבר ואיך הגיבו
מדובר על הרבה אוד ילדים שמכירים אותו מכל רחבי הצפון
והוא אמר שדווקא הילד שמוגדר כילד אדיש כאשר שמע אותו אמר "וואו" בתדמה
וכל הילדים הביטו בו על התגובה כי ממנו לא ציפו לכך,
חוץ מזה השאר פשוט קיבלו את זה כמו שזה - לשמחתו לדבריו.
דברנו על הבדל בין לדבר בטיול לבין לא לדבר
הוא אמר ששכח את ההרגשה איך זה היה כשלא דיבר והכי מעניין
אמר שהיה רוצה להרגיש את זה שוב כדי להיזכר.
משפט מאוד מעניין.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 01 אפריל 2012, 01:23

קצת על המשך התהליך: כל שבוע נוסף אדם חדש לרשימת הסיעים.
אילו שכבר היו החליפו כמה מילים, עם החדשים כל יום מילה נוספת.
בנוסף כל יום היה צריך לדבר עם 2 מוכרים זרים.
התהליך רץ כמו טיל.
לפני שדיבר המטפל לימד אותו לנשום נכון, אלון נשם ודיבר.
התהליך היה קצר ומהיר ובני עמד בו בצורה מרשימה ביותר.
החלק הקשה מאוד היה לאמור בפעם הראשונה את ה - ש אפילו לא את המיה כולה.
החלק השני הקשה היה לשוחח מול כל הכיתה.
הבן קצת משך ומרח כי הבין שכאן זו התמודדות קשה.
כן, הפעלתי קצת/ ואולי קצת יותר לחץ שיעשה זאת כבר
אך...הוא כהרגלו עשה שהיה מוכן תיאמנו עם מורה שאחותו תבוא לקרוא לו באמצע שיעור
והוא ירים אצבע ויבקש רשות מהמורה לצאת, זה היה החלק הקשה הוא לחש ולא כולם שמעו
היינו צריכים לעשות עוד כמה פעמים תרגילים כאלה ואחרים אך זהו...גם זה מאחורינו.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי קוראת* » 31 מרץ 2012, 21:56

וואו..
איזה תהליך מרגש. מחבקת אתכם.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 31 מרץ 2012, 00:23

מה היה קורה אם היית אומרת לו 'אתה רוצה לא לדבר? אני מכבדת את הבחירה שלך. אבל לי לא נוח להיות המתווכת שלך, החלטתי להפסיק'...?
גם בקטע הזה היינו, וגם את זה עשינו , אך הוא ילד יצרתי מצא לעצמו פתרון
כשהיה ממש קטן ולא שלט חופשי בכתיבה למד את הא-ב בשפת הסימנים
חמיד את הסביבה את שפת הסמנים וכך תיקשר לסביבה זה היה זה היה חדשני מרתק ושיתפו איתו פעולה.
כשגדל והרגיש בטוח יותר עם הכתיבה הלך עם פנקס וכתב את מה שרצה לומר לסביבה.
אח"כ השתכלל וכתב במקלדת בפלאפון.
מבחינת סדר כרונולגי בהתחלה היינו לו כמתווכים.
אחרי זמן מה החלטנו אנחנו תומכים בך, אך לא חלק "מההתמודדות" והוא היה כאמור יצרתי ומצא את הדרכים שלו.
שהוא היה לבד למשל בטיולים עם חוגי סיור במשך 4 ימים מצא והמציא עם הילדים שפת תקשור משלו.
כסביבה שיתפנו פעולה חלק מהזמן בחלק האחר התמודד בדרכים משלו.
בכיתה כדי לא להכביד על מהלך השיעור היה כותב תשובות על לוח ציור כך שהמורה תראה את זה גם מרחוק.
ו

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי יערת_דבש* » 30 מרץ 2012, 15:53

אהבת עולם, התובנה שלך מאד מדברת אלי.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי אלמונית* » 29 מרץ 2012, 20:29

_זה היה קשה קשה קשה
לווה בדמעות מצד כולנו._

אז בכל זאת כדי 'לשבור' דפוס של הימנעות צריך להכריח?

ולגבי מה שאהבת עולם כתבה, אני גם תוהה - אולי הגבול הוא מתי-שיש-פגיעה-בנו?
מצד שני הבנתי שגם בסכיזופרניה, למשל, חשוב מאוד לשתף פעולה עם הדמויות שהילד חווה. (להבדיל, כמובן)

זאת באמת דילמה (סתירה כמו שהגדרנו למעלה):
מצד אחד, להכיל, לקבל. נראה לי מאוד חשוב! והכרחי לצמיחה ומיצוי הפוטנציאל.
מצד שני אולי יש משהו מקבע בקבלה הזו.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי אהבת_עולם* » 29 מרץ 2012, 19:24

_הבן לא מדבר איתה
אלא רק דרכנו , וזה לא קל,
כיוון שהוא לוחש ואת צריכה להטות אוזן להקשיב ולדבר בשמו_

ומה היה קורה אם היית אומרת לו 'אתה רוצה לא לדבר? אני מכבדת את הבחירה שלך. אבל לי לא נוח להיות המתווכת שלך, החלטתי להפסיק'...?
סה"כ זה טוב שהורים תומכים בילד, מצד שני, יש להם גם החיים שלהם.
כל זמן שהוא זה שמתמודד עם ההשלכות של הבחירה שלו - אז סבבה, וכל הכבוד שנתתם לו את הקרדיט להחליט על החיים שלו. אבל למה הסביבה חייבת לשתף פעולה אם זה לא נוח לה?
אולי כאן עובר הגבול?

(אני באמת שואלת, כי קשה לי להבין את הסיטואציה....)

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 29 מרץ 2012, 18:06

תוכלי לשתף על דרך הטיפול של המטפל?
הקו המנחה שלו לא מתעמק בלמה הוא לא מדבר אלא מציב מטרה - המטרה שירים אצבעוידבר בכתה.
המטפל יצא החוצה מהמשרד לרחוב וביקש שהבן יגיד רק ש
אחר כך המטפל עמד מעבר לקיר וביקש שוב שיגיד הטלפון רק ש
אח"כ נכנס לחדר ביקש שהבן יגיד ש בנוכחותו
זה היה קשה קשה קשה
לווה בדמעות מצד כולנו.
אחרי כל מפגש הוא נתן משימות שצריך לעשות בבית.
אחרי המפגש הראשון היה צריך להקליט עצמו אומר שלום
להתקשר לשני אנשים שבחרנו כמלווים ושהם ישמעו את הקלטה שלו אומר שלום.
זה היה הקטע הכי קשה משם והלאה הוא טס בצורה מדהמיה.
על ההמשך אספר בהמשך

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי אלמונית* » 29 מרץ 2012, 17:18

תוכלי לשתף על דרך הטיפול של המטפל?

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 29 מרץ 2012, 17:12

_יש הרבה אנשים וילדים שחפרים
אני דווקא מעריצה אותם
כי תמיד יש להם מה להגיד
המוח שלהם פורה כרימון_
מסכימה איתך, אך רוב הסביבה חסרת סבלנות
והוא כעת יצטרך ללמוד לתמרן בין מי שהוא לבין הסביבה
מאמינה שבאומרו שבחר לדבר כי הוא מרגיש בוגר
עשה את הרווח וההפסד שלו וידע שיצטרך בנושא זה להתמודד.
תודה על השיתוף בחיי המפשחה שלכם.
הבחירה לשתף לא הייתה קלה ולמה בכל זאת שיתפנו.
רציתי לתת תקווה וכוח לאותם משפחות שלא קל להם
לספר על הדרך שלנו ואולי היא תקצר/תאיר/תעורר אחרים
המטרה שלנו לא חשפנות אלא לתת כמתנה את החוויה שלנו.
מכיוון שהפרטים שלי גלויים כאן בדפים כאילו ואחרים
משלשום היו לי כבר 4 טלפונים לבקשת הכוונה ולשמוע עוד.
כמובן שהדף נפתח לאחר אישור הבן, הוא אמר מכיוון שהרבה מכירים אותו כאן
והרבה ילדים ומבוגרים מכאן קיבלו אותו בכבוד כמו שהוא אין לו לכן בעיה לשתף.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי אלמונית* » 29 מרץ 2012, 16:51

  1. איזו אינטיליגנציה גבוהה ומיוחדת נדרשת על מנת לתקשר באופן מלא בלי מילים!
  1. יש הרבה אנשים וילדים שחפרים
אני דווקא מעריצה אותם
כי תמיד יש להם מה להגיד
המוח שלהם פורה כרימון
  1. התהליך שהוא עובר נראה לי כמו 'לקפל את הפינה של הדף לכיוון השני כדי שהיא תהיה ישרה'

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי דניאל* » 29 מרץ 2012, 15:44

דף מרתק! תודה על השיתוף בחיי המפשחה שלכם.
אני המון הורים שנקרעים בין הרצון לסמוך על הילד שלהם ובין הפחד והחשש שמשהו אולי לא בסדר.
כשמעורב לחץ מהסביבה הסיטואציה אפילו יותר קשה.
כל הכבוד לכם שנתתם לו את הזמן וסמכתם עליו.
ולדאוג? לדאוג זה נורמלי}

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 29 מרץ 2012, 15:34

האם השילוב של שניהם ה'להאמין' וה'דאגה' תרם לשינוי?
חושבת שכן
כיוון שמדי פעם עלה לפרק אולי נלך לטיפול. כאמור הוא סרב. הפעם הוא הסכים.
לא יודעת עד מתי היה בוחר באילמות הסלקטיבית אם לא היה מדי פעם את "הדאגה" מצידנו.
מדריך שלו מחוגי סיר שאל מה קרה שהתחלת לדבר ?
והוא ענה שכנרה הגיל גרם לרצון.
אתמול בלילה שוחחנו, הוא בטיול 4 ימים במדבר פעם ראשונה מזה 4 שנים
שהוא מטיל הוא משוחח בלי ללחוש ולברוח הצידה שלא ישמעו שהוא מדבר.
שאלתי אותו האם קל יותר לטייל שאתה מדבר הוא ענה שכן. והוסיף שכבר אמרו לו די לחפור (-:
הוא אמר לי שהוא מנסה לא לחפור וילמד איך.
זה הפרויקט הנוכחי שלנו, פרויקט לא פשוט. צריך ללמד אותו עיקר וטפל
צריך ללמוד להיות עניני ולהבין שלא כל מה שמנין אותי מענין את הסביבה.
חושבת שהלימוד הזה יהיה מורכב יותר מהטיפול
כיוון שבטיפול ההליך היה לכאורה יותר טכני
וכאן זה הבנת הסביבה.
יש בי חשש שאם "יקבל" יותר מדי אתה חופר אולי יסוג שוב
מקווה שהוא מספיק חזק ושאנחנו נדע איך לתת את התמיכה
אשמח לרעיונות איך לעזור לילד להיות פחות "חפרן:"

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי אלמונית* » 29 מרץ 2012, 14:04

מדהים!
האם השילוב של שניהם ה'להאמין' וה'דאגה' תרם לשינוי?
כלומר השינוי בא מכוחותיו של הבן כמובן אך המטפל עזר
?

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 29 מרץ 2012, 13:04

בהחלט זו סתירה
להאמין- אני ראיתי את בני , ראיתי ילד שמח ועליז
ילד פעלתן ולא מסוגר, ילד יוצר עסוק כל הזמן, ילד סקרן
יילד שיודע להנות ממשחק עם חבריו, אוכל טוב, ישן טוב,
בונה מחנות, עושה מדורות, יוצא לטיולים עם חוגי סיור ל4 ימים בלי לדבר
חוזר מאושר וקורן.
ולא מדבר עם כולם-
אז את אומרת לעצמך סאבבה הכל טוב אין סיבה לדאגה
ישנה בלילה עם חיוך
ובשיחות עם הילד הוא מוסיף ומדגיש שאין מה לדאוג שירגיש צורך ידבר
ואת כאם לוקחת את ההיסטוריה שלכם (שלנו) כמו שכתבתי הקטע עם חפיפת הראש
ועוד הרבה דברים ויודעת שיש לך במי להאמין והחיים טובים.
ובאמת החיים טובים.

דאגה- הבן הבכור מגיע עם בת זוג ל4 ימים הבן לא מדבר איתה
אלא רק דרכנו , וזה לא קל,
כיוון שהוא לוחש ואת צריכה להטות אוזן להקשיב ולדבר בשמו
הם מתקרבים ומשתובבים הבן והחברה של הבן אך לא מדברים.
קבלת שבת התפקיד שלו לברך הוא לא עושה כי הוא לא מדבר
ואז את חושבת הבת זוג הולכת להיות חלק מהמשפחה
אילו חיי משפחה יהיו כך, ואת משוחחת עימו והוא החלטי אני לא מדבר איתה.
וכאן מתחילה רעידת אדמה מזערית אז מה יהיה? ולמה? ו...? ו...?
והדבר הבא את (אני) רוצה פתרון ומחפשת אנשי מקצוע
הלהאמין בו היה רוב הזמן
החשש היה כשהיו ארועים כמו שצינתי.
אגב
הראשונה שהחל איתה את התהליך שעוד אספר עליו היתה החברה של הבן.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי אלמונית* » 29 מרץ 2012, 12:26

תוכלי להרחיב על המקום הזה של להאמין ולסמוך לבין החשש והחיפוש אחרי עזרה
כי לכאורה זה נשמע סתירה

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 29 מרץ 2012, 12:07

היינו השבוע במפגש הנוגע להגדה של פסח והמנחה שאלה מי רוצה לדבר על יציאה פרטית שלו מעבדות לחירות
ובספונטניות הרמת את היד וספרתי שחזרתי עם הילד מאספת הורים, המורה שאלה שאלה
וכברגל כמעט עניתי במקומו אך תפסתי עצמי בשניה אחרונה והוא ענה.
והבנתי שזה שחרור מסוג של עבדות לחירות עבור שנינו - כל אחד ממקום אחר
ובסוד אגלה שתוך כדי דמעות ניקוו בעיני ובעיני שאר הסובבים.

ולשאלתך תמרול
שארתי תמהה לגבי אותן תובנות שמעט ילדים יודעים..
(-: משהו שקשור במספרים אין סופיים - כילדים בני 5-7 מעט ילדים התענינו בנושא
הבת כאמור הבינה זאת
הבן לא הבין (-: לתחושתו כולם צריכים לדעת ולהתעמק בקצת מעבר
וכשהבין שלא כך בחר להבדיל עצמו מהכלל.
לא פעם שכתבתי כאן הגדרתי את ילדי:
הבת- חתול רחוב בכל מקום שתשימי אותה היא תביט ימינה שמאלה
תעשה חישובים ניתוחים ותנהג כמנהג המקום אך תמיד תשמור על מי שהיא.
הבן חתול פקסי שהסביבה מבחינתו צריכה להתאים צמה אילי
ולוא הוא בשלו והסביבה בשלה.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי תמרול_ה* » 29 מרץ 2012, 11:10

איזה התמודדות לא פשוטה היתה לכם.
זה מרגיש אנושי כל כך לנוע בין לסמוך ולהאמין לבין לחשוש ולהיות דואגים.
הגבולות לפעמים דקים בין הוויה כזאת להוויה אחרת.
ויתכן שגם הדאגות היו חשובות בעיתן, והראו שאיכפת לכם ושאתם שם.

נשארתי תמהה לגבי אותן תובנות שמעט ילדים יודעים...
אפשר משהו לספר מזה?

וגריין תואם שיצא כאן "ככל שהתקשורת בין בני האדם משתכללת, כך התקשורת הפנימית נפגמת, וכלל שהמרחקים קטנים, הדרך מאבדת משמעות".

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 29 מרץ 2012, 00:52

טוב אתחיל מההתחלה
ביום אחד פשוט החל לשים יד על הפה וללחוש והפסיק לדבר עם אנשים ובחר בקפידה עם מי ממשיך לדבר.
הופתענו, לא ידענו מי מה ולמה - אבל כאמור קיבלנו את זה כמו שזה.
הגענו לטיפול אחרי זמן קצר שהבן הפסיק לדבר
המטפל הרים ידיים כי הבין שהבן בחר שלא לדבר ולו אין מה לעשות.
בבית ועם מי שבחר לדבר דיבר בלי סוף אפילו אפשר לומר
חפרן (-: לא קטן
כהורים קיבלנו אותו אך החששות קירסמו בנו
אז הציעו המליצו והלכנו לרכיבה טיפולית - הוא נהנה מהרכיבה אך...
התיעצנו עם הפסיכולוג הראשי של בי"ח גדול
ששאל אותי הילד אוכל רגיל? עניתי כן
לשאל ילד יש חברים? עניתי מעט אבל איכותיים
שאל הילד כל היום מול מחשב או טלוזיה? עניתי ממש לא, ש הקצבת זמנים לכל אחד מהמכשירים הנ"ל.
שאל ילד שמח רוב הזמן - עניתי - כן
שאל- אז מה הבעיה? השתתקתי (-:
והוא אמר הוא בחר בבחירה שנראתה לו הכי מתאימה
הוא לא נשמע בדכאון או חלילה במצב לא טוב
עזבו אותו לנפשו.
בדרך כאמור חטאנו לא פעם
למשל: היה בקייטנה במדעטק בחיפה
אמרנו לו תדבר עם שני ילדים תקבל מתנה
אז...הוא דיבר קיבל מתנה והמשיך לבחור עם מי לדבר. (-:
לעייתים הפחד שלנו כהורים היה שיש בעיה ואולי אנחנו מתעלמים ממנה
ולכן כל פעם ניסינו כיוון אחר וכאמור גם חטאנו באמונתו בחינוך.
רוב הזמן זה היה בסדר אך מדי פעם החשש קירסם
בשלב מסוים במקרה ירדה לנו ההבנה למה הוא בחר בדרך זו.
בנזוגי לימד אותם משהו שמעט ילדים יודעים ,הוא ואחותו שיתפו באינפורמציה ילדים אחרים
הילדים הגיבו במה פתאום זה שטויות
שהבת הבינה שהסביבה לא מבינה על מה מדברים ירדה מזה ובחרה ברומא תהיה רומאי
הבן שראה שהסביבה לא מתמודדת לא הסכים להתפשר הוא נלחם באמת שלו אך לשווא
ואז הוא בחר רק אנשים שקלט שמסוגלים להתמודד עם התובנות שלו
ובחר את הבחירה פשוט לא לדבר.
בנוסף יאמר שהוא הבין שהוא חפרן (-: לא מרפה ושהסביבה תקטול אותו
שני הדברים יחד הביאו אותו לבחירתו.
מה שבמקום להפוך לילד חופר (-: הפך להיות ילד מסקן..
ילד אהוב ואהוד על הסביבה
אני כמי שהייתה אתו 90% משעות הערות יכולה לומר שזו הייתה הבחירה הכי חכמה שיכל לבחור לעצמו.
כיום אני מנסה להבין את השיעור שאני אמורה ללמוד ממנו.
היום קיבלתי הודעה מחברה
שאתמול שמעה אותו מדבר וזה סגר לה מעגל חיים שלם עם עצמה והיא נרגשת מאוד.
לרבים מהסביבה זה שהוא החל לדבר ניער משהו בתוכם
זה ממש מענין

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 28 מרץ 2012, 01:10

הכי טוב לכתוב בגוגל מטפלים באילמות סלקטיבית
שם יש טלפון שמביא אותך ישירות איליו
את יכולה לומר לו שאני הפנתי אותך אולי זה יעזור במציאת תור (-:

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 27 מרץ 2012, 23:09

האם תוכלי בבקשה לתת את שמו של המטפל או דרך למצוא אותו או לקרוא עליו?
שמו רועי שופן לדעתי הוא מעולה
אין לו הנחות הוא ישיר, לא מסתובב סביב
יודע מה ואיך לעשות
מציעה לך למהר כי אין לו מקומות והמקום שלנו התפנה (-:
בהצלחה

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי יערת_דבש* » 27 מרץ 2012, 13:40

_רוצה עוד זמן שיעזרו לו לחפוף שיער בבקשה
למדתי שאסור לדחוף ולהאיץ כל ילד צריך זמן בשלות משלו
להגיד את זה כסיסמא כולנו יודעים
אך בפועל לפעמים...._
אצלנו קרה דבר הפוך-
הילד "לא ידע לצאת מהאמבטיה לבד" עד גיל 6.5
כשהחלטתי שזה כבר לא נכון, ואני מאמינה שהוא בשל יותר משהוא מאמין לעצמו, לחצתי קצת, זה כאב, ומאז פתאום יכל לעשות הרבה יותר דברים ממה ששידר קודם.
כאילו נפתח סכר.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי אנונימי » 27 מרץ 2012, 11:13

מתוך סקרנות למה שאלת אם יותר מגיל 8?
כי כתבת שהתחיל לחופף ראש בגיל זה בעצמו , לא משהו נסתר :)

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי אמא_בבית* » 27 מרץ 2012, 10:46

מרגש! @}

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי פז* » 27 מרץ 2012, 06:56

יותר מ-8 כי סיפרת שהחל לחפוף את הראש לבד מרגע שחגג 8

האם תוכלי בבקשה לתת את שמו של המטפל או דרך למצוא אותו או לקרוא עליו?

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 26 מרץ 2012, 23:22

הבן בן 13 וחצי
מתוך סקרנות למה שאלת אם יותר מגיל 8?

לאורך כל הדרך היה בהרבה מאוד חוגים
יצא לטיולים עם חוגי סירות והסתדר כמה ימים מחוץ לבית בלי לדבר.
לפני כחודש קראתי איזו כתבה על אילמות סלקטיבית
ופניתי איליו והוא ענה בסדר
הייתי בהלם יחד עם זאת קצת....סקפטית
כלומר האמנתי בו וידעתי שאם הפעם אמר בסדר הוא מתכוון
אבל .....מין האבלים שמבלבלים אותנו כל הזמן.
נפגשנו (אני וזוגי בלי הבן) ספרנו על הבן שמענו על דרכי עבודתו
הדרך שבחר לטפל נראתה לנו מאוד
סיפר שהילד שיצא מזה היה בטיפול מהיר של 16 מפגשים.
אמא'לה 16 שבועות לנסוע לת"א.
אני במצבי הבריאותי הרעוע. ועלויות
רק נסיעות כמעט 250 ש"ח וכל טיפול 360 ש"ח
חזרנו הביתה ושוב
סימני שאלה זה בתל אביב ויקר ו...ו..
כתבתי לחברה שהיא חלק מהקהילה ושיתפתי אותה בהתלבטות
והיא אמרה נסי 6 פגישות לא ילך עזבתי נראה לנו נכון.
אבי מימן מספר מפגשים, חמתי מר מפגשים אנחנו את הנסיעות
הרגשה נפלאה שיש משפחה תומכת סביב ולא רק מבחינה כספית
כולם נרתמו לעזור.
וואו אני קופצת וכותבת בבלאגן
לכן כרגע אסיים
ואנסה לעשות סדר של מוקדם ומאוחר
ושוב
להקשיב להקשיב לילדינו הם יודעים הכי נכון מה טוב ונכון להם
אנחנו צריכים להיות לצידם לתמוך לאהוב
ויותר מכל להקשיב ולהאמין בהם.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי אנונימי » 26 מרץ 2012, 20:17

מסקרן.
בן כמה הבן? אני מניחה שיותר מ-8 :-)

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי לימור* » 26 מרץ 2012, 16:44

מאוד מרגש!!!!
אתם מדהימים.
אני זוכרת איזה ילד מקסים הוא ואיך תיקשר באינטליגנציה כל-כך גבוהה בלי לדבר
כנראה הדרך שלכם היתה נכונה
כל הכבוד על הפיכת הסיסמא - הלכה למעשה
אשמח לשמוע עוד מתחושותייך

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 26 מרץ 2012, 14:33

במהלך השנים היו מצבים לדוגמא
הבחורציק לא חפף ראש לבד שאלנו מתי תחפוף לבד
אמר ביום הולדת 8 ואכן מרגע שחגג החל לחפוף ראש לבד
בלי טראררם פשוט לא ביקש יותר עזרה וכך בעוד הרבה תחומים
קבע יעדים ועמד בהם
ולנו נותר להקשיב ולהאמין בו.
ואכן כך עשינו לאורך רוב הדרך.
מה שאני למדתי במהלך הזמן זה להקשיב לילד
להאמין בו ביכולות שלו.
לתת לילד את הזמן שירגיש בעצמו מתי הוא מוכן
רוצה עוד זמן שיעזרו לו לחפוף שיער בבקשה
למדתי שאסור לדחוף ולהאיץ כל ילד צריך זמן בשלות משלו
להגיד את זה כסיסמא כולנו יודעים
אך בפועל לפעמים....

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 26 מרץ 2012, 11:34

לפני חמש וחצי שנים הבן שלי בחר באילמות סלקטיבית.-שזה אומר הוא בוחר עם מי הוא מדבר
די בקלות קיבלנו את הבחירה שלו - זה הוא כך הוא בחר ואנו מקבלים אותו כמו שהוא.
רוב הסביבה הקרובה והרחוקה קיבלה את זה כמו שזה.
מדי פעם ילדים שאלו הוא אילם? הוא שומע?
שקיבלו את התשובות הרימו גבה ושאלו אז למה הוא לא מדבר
ואנו ענינו כי הוא בחר כך.
כמעט ברוב המפגשים לא היתה לו עם זה בעיה.
הוא המשיך לגדול כילד פעלתן שמח ועליז לא שקט ולא ביישן.
אך יחד אם את מעת לעת חשנו שאולי צריך לעשות משהו
שוחחנו ונפגשנו עם כל מיני אנשי מקצוע שכולם אמרו זו הבחירה שלו.
לעיתים תקפו אותנו רגשות שחייבים לעשות משהו ואז ניסינו לפתות בדרכים ממש לא חינוכיות שידבר.
הילדון המשיך בבחירה שלו וכל הזמן אמר שארצה אדבר אל תדאגו .
לרוב לא דאגנו- אך כאמור מעת לעת דאגנו.

כבר לא אילם סלקטיבית

על ידי שרית_אמיר* » 26 מרץ 2012, 11:18

הבן שלי מדבר עם כולם (-:
הבן שלי כבר לא אילם סלקטיבית
הבן שלי בחר באילמות סלקטיבית
הבן שלי בחר לקבל עזרה ולדבר עם כולם.
הבן שלי מדבר עם כולם (-:
הבן שלי שחרר עצמו ממצב אחד
הבן שלי בחר לעצמו מצב שני

חזרה למעלה