זוג עם ילד, עם משכנתא ממוצעת (3000?), עם אוטו ועם תשלום לגן -- לדעתי מוציא 14-15 אלף בחודש מינימום.

אתחיל עם שאלה אחרת, בכמה כסף זוג צריך לצרוך אוכל לבית כולל חומרי ניקיון?

[u]כמה כסף צריך לזוג עם ילד.[/u]
זה תלוי בהרבה גורמים משתנים.

מה זה לחיות נח מבחינתך?
זה כולל ארוחות בחוץ מדי פעם? מייבש? רכב או שניים? דירה למעלה משלושה חדרים? חוגים?

ואיפה אתם גרים?
במרכז?
בישובים מרוחקים?

כמה חשוב לך מראה בית חדש, משופץ, מכשור, ריהוט וביגוד חדש?

כי אפשר לחיות שנים על 90% ריהוט וביגוד יד שנייה שמקבלים או בזול.

האם יש הוצאות רפואיות חריגות? האם יש עזרה בבייביסיטר מהורים אומשפחה?

יש המון גורמים, אם תרשמי יורת פרטים יהיה קל יותר.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

כמה כסף צריך:
כמה כסף צריך לזוג עם ילד. כדי שיוכלו לחיות בצורה נוחה. כמה האישה והגבר צריכים להרוויח כדי לשלם את כל ההוצאות (כולל משכנתא)

[u]אבל אני ...מכורה לכביסה. לבגדים נקיים. לקפל כביסה. אח איזה כיף![/u]
אם נגמרת לך העבודת קיפול ואת ממש זקוקה לעוד קצת מוזמנת לבוא אלי לקפל, כמעט תמיד יש מה ;-)

[u]יש לזה תרופה? :)[/u]
להבין את המחיר :-)

_עוד על חיסכון בחשמל
אין עניין להתקלח כל יום, בפרט בחורף_
אנחנו בחורף חופשי מדלגים, אבל בקיץ...
מינימום מקלחת ביום כל אחד. לא מסוגלת בלי.
מה שכן, מתקלחת במים קרים כמעט לגמרי בקיץ (וגם יש דוד"ש) - כך שזה יותר לעניין חיסכון במים ולא בחשמל

בעלי פשוט לא מבין מה הקטע - אבל זה לא מלוכלך! הוא אומר.
נכון, אני יודעת את זה, אבל אני ...מכורה לכביסה. לבגדים נקיים. לקפל כביסה. אח איזה כיף!

אוי אז מסתבר שאני חולת כביסה.....

בגדים נזרקים לכביסה אחרי לבישה של חצי שעה ומצעים מוחלפים פעמיים בשבוע (להגנתי אומר שהכלבה והחתולים ישנים לפעמים במיטות שלנו ומשירים שיערות בהתאם...)

יש לזה תרופה? :)

_אני בודקת. אם זה נראה נקי ומריח נקי (כלומר לא מסריח) - זה נקי
מבחינתי המבחן זה לא אם לבשנו. אלא אם זה התלכלך._
גם אני
מייבש גם מיותר לדעתי לחלקנו הגדול, אנחנו משתמשים מעט מאוד (והיו די הרבה שנים שהיינו בלעדיו והסתדרנו), כמובן כשעושים פחות כביסה השימוש והצורך במייבש פוחת אף הוא.

[u]לכן אני יכולה להבין למה בכל בית חמישי יש הפעלת מכונות מסיבית.[/u]
אני דווקא התרשמתי שרוב האנשים מפעילים המון כביסה והשוויתי את עצמי לאנשים בסדר גודל וגיל משפחתי כמוני

עוד על חיסכון - סלולארי - די מיותר בהרבה מקרים
אנחנו ניסינו להיות בלי בכלל אבל לפעמים צריך קשר (כשאחד מאיתנו בנסיעות וגם בגלל המצב הביטחוני), אז קנינו אחד, הכי זול שמצאנו ואנחנו משתמשים בו מינימום, מדליקים רק כשנוסעים (כמובן זה נושא משתנה ויש אנשים שזקוקים לו באופן תמידי, רק שלדעתי אנשים נוטים להשתמש בו הרבה מעבר לצורך האמיתי).
וזה מזכיר גם להיות בקשר עם כל החברות ולדאוג שיוזילו מחירים (בזק שוב העלו לי את מחיר השיחות, מזכיר לי שאני צריכה להתקשר אליהם).

[u]לנו יש פיאט אונו בת 18 שנה (!)[/u]
בהחלט דוגמא לאוטו שלא ממש מאבד ערך. בטח לא בשנה אחת.
אם יש אוטו כזה - נפלא.
מכוניות חדשות וחדשות יחסית זה סיפור אחר לגמרי.

גם אני למדתי כאן מהאתר את העניין של לא לחמם :-)

ודווקא זה דוגמא לאיפה אפשר לחסוך כביסה (והרבה כסף):
[u]ולא ברור אם הם נקיים או לא (כשמחליפים בגדים בקצב)[/u]
אני בודקת. אם זה נראה נקי ומריח נקי (כלומר לא מסריח) - זה נקי :-)
מבחינתי המבחן זה לא אם לבשנו. אלא אם זה התלכלך.

[u]כביסות - אנשים מכבסים המון והעניין הזה מצריך בדיקה, יש לי חברות שמפעילות שתיים עד חמש מכונות ביום, אנחנו מפעילים בין ארבע לשש בשבוע בדרך כלל, פעם היה לי לא נעים שכולם מכבסים כל היום ומתלוננים על ערימות כביסה, ורק אנחנו לא, ממש חיפשתי מה עוד ניתן לכבס happy .[/u]

ראשית כל יש חולות כביסה. מין קטע של לאהוב לכבס ושהכל יהיה תמיד מצוחצח, ערימה של כביסה, גם מינורית זה סוג של פח זלב מבחינתן וזו בעיה.

אבל מלבדן רוב האנישם מכבסים בסדר. אולי יש להם יותר ליכלכוך :-) את יודעת, ילד שמרטיב במיטה רק זה זה סרט של שתי כביסות בשבוע...
מי שמגדל נערים - החבר'ה האלה ספקי לכלוך מהלך (הם חמודים ואנחנו אוהבים אותם אבל ובכן..),
מנגד אמהות לנערות נתקלות בערימות מגבות ובגדים שנזרקו על הריצפה באמבטיה, בחדרים, במקרר.. ולא ברור אם הם נקיים או לא (כשמחליפים בגדים בקצב)
וגם מי שעובד בעבודה פיזית, או מי שעובד בעסקי המזון ועוד - הם מגיעים לבית מטונפים ומכונות הכביסה בהתאם
יש גם כאלה שסובלים מהזעת יתר, אומחלות שונות שמגבירות הפרשות (דימומים, בריחת שתן, קרוהן)

לכן אני יכולה להבין למה בכל בית חמישי יש הפעלת מכונות מסיבית.

אני ממליצה לנסות את התוכניות הקצרות - של עד חצי שעה והן יכולות להפתיע.

היי לכולם
ראיתי את הדך הזה ונראה לי קשור לדף שפתחתי [po]דאונשיפטינג משכורת קטנה רווח גדול[/po] מזמין לשטף גם שם.

עוד על חיסכון בחשמל
אין עניין להתקלח כל יום, בפרט בחורף (אצלנו גם אין לחות כך שקל להימנע), לשטוף כלים אפשר במים פושרים - בקיצור להדליק את הדוד כמה שפחות אפשר.
כביסות - אנשים מכבסים המון והעניין הזה מצריך בדיקה, יש לי חברות שמפעילות שתיים עד חמש מכונות ביום, אנחנו מפעילים בין ארבע לשש בשבוע בדרך כלל, פעם היה לי לא נעים שכולם מכבסים כל היום ומתלוננים על ערימות כביסה, ורק אנחנו לא, ממש חיפשתי מה עוד ניתן לכבס (-: . אחר כך חשבתי שגם פעם לא כיבסו הרבה, אולי כי יש מכונת כביסה אנשים התרגלו לכבס בלי חשבון (ולעיתים גם בלי צורך ממשי).

[u]בערב למשל כשהילדים שוכבים לישון, הבית מאד חם כי הוא ספג שמש כל היום.[/u]

אהה! נכון שבערב יותר חם מבבוקר ובצהריים? אני מרגישה זאת שנים ולא מבינה למה.

וגם אני לא יכולה בלי מזגן. אני מבינה את הגישות שאומרות שאפשר להרגיל את הגוף אבל אני חושבת שגם זה עד גבול מסויים ותלוי מי.
אם אתה אדם מאוד רגיש לשינויי טמפרטורה, רעשים וכו' - להתרגל לשינויים קיצוניים מדי יוציא אותך מהדעת.

אני לא מפונקת ודי צנועה באורח חיי (רוב הבית שלי כולל הבגדים מיד שנייה ושלישית ורביעית, מזון שמכינים רק בביתת, אין מסעדות, אין סרטים, אין טלויזיה, טלפון נייד שדומה לקופסאות קוטג' של פעם... - לא רק מטעמים כלכליים - זה פשוט לא מעניין אותי להתעסק עם חידושים ואטרקציות חיצוניות! ובבית יותר שווה :-) ) ובכל זאת מזגן בקיץ זה מאסט. מים רותחים בבויילר זה מאסט ותנור חם וצמוד בימים היותר קשים של החורף. בחורף יותר קל לי לדחות את הקץ. בקיץ פחות למרות שאני נאבקת ונראה לי שזה מה שחשוב כשמדברים עלחסכון - לא לוותר מראש, לא לבזבז מראש, לנסותצ אלטרנטיבה או לדחות אתה קץ ורק כשאין ברירה, אצלי האין ברירה מגיע בשעות הערב/לילה (כמו עכשיו, חם בבית וחנוק, החלונות סגורים כי אסור לפתוח, ועוד לא הדלקתי מזגן, בערב אדליק עד אמצע הלילה.. ).

קואלה, לגבי המחאה החברתית
אני לא השתתפתי בה שנה שעברה למרות שהנושא קרוב לליבי, כי באמת הרגשתי שזו מחאה של השמאל, כמו שכתבת.
וגם עוד משהו, התחושה שלי הייתה שזו מחאה של המעמד הבינוני, ואני לא ממש מרגישה חלק מהמעמד הזה.
הייתי לא מזמן בכנס מחאה חברתית (באתי לדבר על חינוך ביתי) ורק נהיה לי ברור למה לא השתתפתי במחאה שנה שעברה : קודם כל דיברו מאוד נגד הליכוד (רק להבהיר, אני לא בעד הליכוד וכבר המון שנים מעדיפה שלטון שמאלני, ועדיין הטון צרם לי מאוד) , ועל מושגים רחוקים ממני - כמו הורים שממנים לילדיהם שכר לימוד אוניבסיטאי, דירה באיזור המרכז וכן הלאה.
אולי אם המחאה תפנה גם לימין וגם לשכבות החלשות, יהיו יותר אנשים שיחושו שותפים לה.

_אצלנו מאוד, מאוד קר בחורף, אבל שינינו את הראש. אנחנו מתלבשים במקום לחמם. ולאט לאט הגוף מתרגל לזה (חודש בערך) ומרגיש מצוין
כנ"ל.
אגב, זה היה בזכות האתר הזה, כשהשתכנעתי לפני חמש שנים מדברים שאופק כתב כאן. כבר חמש שנים לא חיממנו בחורף. בכלל. והכל כאן פרוץ, הבידוד אפסי, יותר קר בתוך הבית מאשר בחוץ בגלל הבנייה הגרועה. ובכל זאת, אם מחליטים לא לחמם - ככה זה. פשוט לובשים כמה שכבות. והתוצאה: נעלמו מחלות החורף! זה כל כך משמעותי, שאנחנו ממש מרגישים השפעה רעה כשמגיעים למקום עם חימום._
כנ"ל כנ"ל
אצלנו הבעיה היא יותר החורף - החורף כאן קשה למדי, איזור הררי, קרוב ל700 מטר, ועדיין חיממנו ממש מעט יחסית, בחשבון הדו חודשי של שיא החורף קיבלנו פחות משמונה מאות שקל חשמל כשכל מי ששאלתי כמעט קיבלה בין 1600 ל2700, כך שזה מאוד עניין של הרגל
צריך להפנים שחימום קירור הבית זה לא מצב טבעי ולא בריא לגוף, זה סוג של פינוק נצרך אולי, סוג של נוחות אליה התרגלנו, אבל בחלק גדול מהמקרים אין צורך. וגם אצלנו חלו הרבה פחות מחברות שלי שהקפידו על חימום תמידי.
אם כי לפני כשנה עברנו דירה וקנינו לראשונה מזגן וקצת התקלקלנו ביחס לעבר, בימים האחרונים הדלקתי די הרבה מזגן. אני מודה שלי לפחות קשה יותר בחום, בחורף תמיד הסתדרנו עם מינימום חימום אבל בקיץ, למרות שהוא די נסבל כאן (אצל הורי בעכו זה בדיוק הפוך, החורף סביר ובקייץ אי אפשר לנשום), היו ימים שפשוט הלכתי לחברה לחלק מהשעות (כי לה יש מזגן) וגם התקלחתי המון ונשכבתי על הרצפה עם אבטיח ושלוקים, עם חום בלתי נסבל יותר קשה לי להתמודד (ונראה לי שלעוד הרבה מאוד אנשים).

אני רוצה להזכיר את הפערים הלא הגיוניים בשכר. מחצית מהאזרחים שעובדים במשרה מלאה מרוויחים פחות מ5000 ש"ח לחודש
משכורת לשעה של ניר גלעד, מנכ"ל חברה ציבורית הוא ,14,743 ש"ח לשעה בעוד ששכר המינימום עומד על 22 ש"ח לשעה
הפערים הכללים העצומים האלו יוצרים חברה אלימה וקשה
כל עוד הפתרונות היצירתיים שלנו ישארו רק במרחב הפרטי ולא הציבורי המצב רק ילך ויחמיר
לכן כל מי שכואב לו צריך לצאת לרחוב ולהביע את עצמו
האינאונות של השמאל גם של המחאה החברתית לערכתי הוא שהוא מנסה להתייחס לשוליים המוחלשים יותר מאשר למרכז
ומי שבאמת יכול כרגע לעשות את השינוי זה המעמד הבינוני

[u]המצב הבעייתי נוצר בשל המיסוי שמעביר כספים לישיבות, התנחלויות, מתחזים לצורך הבטחת הכנסה וכו'.מעדיפה לעבוד, לחיות בכבוד ולדאוג לעניי עירי.[/u]
מסכימה עם [po]אחת אחת[/po] לגמרי, רק חושבת שיש התעלמות מבני אדם שאומנם אינם יהודים ישראלים (ערבים, פליטים ועוד) שהחברה הישראלית מתנהגת אליהם בפאשיזם (אין מילה אחרת לתאר את המצב). ישראל לא רק שהפכה למדינה קאפיטליסטית כוחנית וחסרת מוסר, אלא שאסור להתעלם מאוולות הכיבוש. אני חושבת שמה שצרם במחאה החברתית היא התעלמות ממגזרים שלמים שאין להם את האפשרויות שלנו יש כישראלים יהודים. אבל זה כבר דיון פוליטי...

[u]בלי אובדן ערך, שימוש ברכב נחשב בד"כ למינימום 1500 ש"ח בחודש[/u]
תראי, תלוי איזה ערך...
לנו יש פיאט אונו בת 18 שנה (!) טפו טפו טפו כן יאריכון ימיה, עושה 18 ק"מ לליטר, לא יודעת אם בכלל אפשר לחשב אובדן ערך - לא יודעת מה ערכה בשוק, אבל הוא אפסי. לעומת זאת משרתת אותנו ממש כמו כשהיתה חדשה. שוב, טפו טפו טפו. לדעתי, כשמחזיקים רכב כל כך הרבה שנים (המשפחתית שלנו בת 11), יש חישוב שונה.

[u]אצלנו מאוד, מאוד קר בחורף, אבל שינינו את הראש. אנחנו מתלבשים במקום לחמם. ולאט לאט הגוף מתרגל לזה (חודש בערך) ומרגיש מצוין[/u]
כנ"ל.
אגב, זה היה בזכות האתר הזה, כשהשתכנעתי לפני חמש שנים מדברים שאופק כתב כאן. כבר חמש שנים לא חיממנו בחורף. בכלל. והכל כאן פרוץ, הבידוד אפסי, יותר קר בתוך הבית מאשר בחוץ בגלל הבנייה הגרועה. ובכל זאת, אם מחליטים לא לחמם - ככה זה. פשוט לובשים כמה שכבות. והתוצאה: נעלמו מחלות החורף! זה כל כך משמעותי, שאנחנו ממש מרגישים השפעה רעה כשמגיעים למקום עם חימום.

בקיץ אנחנו מדליקים מזגן רק ביולי אוגוסט, למעט שעות בודדות קשות במיוחד פה ושם ביוני או בספטמבר. וגם אז - מינימום.

בדירה השכורה הנוכחית שלנו, אין כמעט חבלי תלייה ואין אפשרות לתלות עליהם דברים גדולים, כך שאני נאלצת להשתמש במייבש באופן מרגיז ביותר. כמו כן, יש כאן דוד שמש, אבל רק אחרי שנכנסנו הסתבר לנו שהוא קטן מאוד ולא ממש יעיל, אז צריך להדליק דוד חשמל רוב השנה )-: זה העלה לנו את הוצאות החשמל ביותר מפי שתיים. אני חוסכת חלקית בזה שאני תולה את המצעים והמגבות באוויר מקופלים, חלקם ל-4, ככה שלפחות צריך להוריד למייבש רק לרבע שעה, עשרים דקות בסוף היום. אבל זה עדיין מרגיז. בדירה שלי (לא השכורה) יש 5 חבלים כפולים כ"א ברוחב 3.40 (אז במקרה הצורך יש 3.40 כפול 10!!!) בצד דרום עם רוח מהמערב - אפשר להסתדר כל השנה בלי מייבש בכלל! (עד שנולדה בתי לא היה לי מייבש. קיבלנו מהוריו מייבש ללידה. השתמשנו בו שם רק במקרי חירום).

לגבי המזגן:
אחת הבעיות היום היא שלכולם יש מזגנים והם מפעילים אותם אם צריך או לא צריך. למשל, חדר השינה שלנו פה מאוורר כל השנה נפלא, לא צריך מזגן בקיץ אף פעם. צפוני ומוקף עצים למרחק קילומטר לפחות לצד הזה. אבל השכן מעלינו, שגר עוד יותר גבוה ועם עוד יותר בריזת צמרות מדהימה - מפעיל מזגן בלילה! אני לא מבינה למה, זה ממרר את חיי )-: אבל זה עושה לנו רעש קשה כי זה בדיוק מעל חלון חדר השינה, וגל של חום מהמזגן שלו נכנס לחדר השינה שלנו )-:
בקיצור: כשאחרים מפעילים מזגנים, הם מעלים את הטמפרטורה ואת הלחות בסביבה [b]לכולם[/b]. ואז אתה נאלץ להפעיל מזגן בתנאים שבעבר, כשלשכנים לא היה מזגן, גם אתה היית מחזיק מעמד יפה מאוד בלעדיו.

[u]נצמדים לאורח חיים מופרך (שכירות גבוהה, קניות של הרבה מותרות).[/u]
יש כאן מחירי שכירות שהם לא מופרכים? אהה כן, אולי בכל מני פריפריות שלמצוא בהם עבודה זה קשה בטירוף וגם אז זה שכר מינימום כך ששוב, מחירי השכירות (ואפילו אם הם נמוכים), קשה לשלם אותם בגלל המחסור בעבודה או שכר המינימום.

וכן, יש איזה מן קטע כזה לבני אדם (לצערי הרב) שכשהם חווים קושי ומצוקה הם נוטים "לפצות" את עצמם וכך נוצר לופ של- אין לי גם ככה, ולכן מה אכפת לי להוציא על איזה שטות שתעשה לי לרגע הרגשה שאני מלך ואשכח מהטרדות...

<לא שאני בעד אבל זו נטייה שקיימת ולשנות אותה זה הרבה מעבר ל [po]פשטות מרצון[/po] >

[u]ולעולם לא יזכו לתנאים כי הם אינם חלק מהחברה?[/u]

המצב הבעייתי נוצר בשל המיסוי שמעביר כספים לישיבות, התנחלויות, מתחזים לצורך הבטחת הכנסה וכו'.
מעדיפה לעבוד, לחיות בכבוד ולדאוג לעניי עירי.

איפה הצדק החברתי שיש בני אנוש במדינה שחיים בתת תנאים ולעולם לא יזכו לתנאים כי הם אינם חלק מהחברה?

שתיכן צודקות .

[po]אחת שתיים[/po] שלום (-: אני בכלל לא מתווכחת עם העובדות. מסכימה לגמרי שישראל הפכה למדינה בלתי אפשרית לחיות בה...עובדה- אני לא חיה בה.
ובכל זאת עולות לי תחושות שיש דיסאוננס בין העובדה שאומנם רב האנשים לא מצליחים לסגור את החודש ובכל זאת נצמדים לאורח חיים מופרך (שכירות גבוהה, קניות של הרבה מותרות).
המחאה החברתית היא מוצדקת אבל היא צורמת כשהחברה בישראל היא כל כך לא שיוויונית- ערבים, עובדים זרים, דתיים.

ברוכה הבאה לדיון אחת אחת.
מבלי לפגוע, ואפילו מבלי לסתור את דברייך, הם אכן נשמעים כמו דבריה של מישהי ש [u]לא גרה בארץ כבר הרבה שנים[/u]
אמנם יש הרבה מפונקים שסדרי עדיפויות חדשים היו יכולים להועיל להם,
אבל הסיבה שמאות אלפי אנשים שטפו את רחובות הארץ במחאה בקיץ הקודם אינה פינוק,
אלא העובדה שלא משנה כמה תעבוד, אתה תמיד רודף אחרי הזנב של עצמך.
גם אנשים שמנמיכים סטנדרטים מאד, עדיין מוצאים עצמם בלי כסף כבר בתחילת החודש.
שלא לדבר על העניים ההולכים ורבים בישראל.
אחרי שביליתי כמה שנים בחו"ל, ראיתי איך זה נתפס מבחוץ:
בחו"ל אתה עובד [h=4] יש לך כסף. עובד מעט [/h] מעט כסף, עובד הרבה = הרבה כסף.
(אני מדברת על אוסטרליה ואירופה, במקומות שאני הייתי בכל אופן).
זה פחות או יותר ככה.
ואז זה בלתי נתפס בעיניך שמישהו עובד כל היום ועדיין לא יהיה לו כסף כי הוא כילה אותו על חשבונות, חינוך, אוכל ודלק.
אז אתה אומר לעצמך - הוא מפונק. היה יכול לחסוך פה והיה יכול לחסוך שם.
זה לא ככה בישראל.

[u]מצד אחד מקטרים על כמה עולה קוטג' ועוד מצד שני אף אחד לא מספיק יצירתי לשאוף ולנסות לחיות אחרת.[/u]
אז הנה, יש הרבה משפחות שלא קונות קוטג' גם בימים כתיקונם. הן יעידו שמצבם לא יותר טוב.
זה מקומם כי המצב הוא תוצאה של עיוות מערכתי, ואז להאשים את האזרחים שאין להם כסף כי הם לא מספיק יצירתיים, פירושו לגלגל את האחריות חזרה אליהם.
וזה פשוט לא צודק.
מלבד זאת, מחאת הקוטג' היא רק סמל.
לקחו מוצר מזון בסיסי והפכו אותו לסמל של העיוות המטורף של כמה מרוויחים לעומת כמה מוציאים על [b]מוצרי מזון בסיסיים[/b] ועל מוצרים בסיסיים בכלל.
אפשר להתווכח על האם אפשר לחיות עם או בלי קוטג', האם הוא נחשב מוצר בסיסי או לא,
אבל עם מספרים אי אפשר להתווכח - בישראל כמעט כל מוצרי המזון יקרים בעשרות אחוזים מן המקבילות במדינות המערב,
וזאת בזמן שהמשכורות נמוכות משמעותית באופן יחסי.

מי שחי כאן לפני עשרים-שלושים שנה בעיר מסוימת ועבד בעבודה מסוימת היה יכול להרשות לעצמו X דברים (למשל לכלכל משפחה בת 5 נפשות, להחזיק אוטו ולשלם משכנתה סבירה).
היום באותם תנאים בדיוק - אותה עיר, אותה עבודה - זה פשוט בלתי אפשרי.

וגם אני תומכת במחאה החברתית רק צובט לי בלב שבמקביל יש אנשים שחיים כמו באפרטהייד ומאות אלפים לא יוצאים לרחובות בשביל צדק אנושי

מסכימה עם כל מילה [po]פלוני אלמונית[/po] זה שיש משבר עולמי של משאבים מתכלים שבעקבותיו מצרכים בסיסיים (ולא כל כך בסיסיים) מתייקרים ומצד שני פינוק מטורף של ישראלים שפשוט לא עושים מאמץ לצאת מהקופסא ונסות לחיות אחרת. [po]פשטות מרצון[/po] וכו'.
אני מרגישה שכל פעם שאני נפגשת עם חברי הישראלים הם מוציאים סכומים לא הגיוניים על שתיה בברים ואכילה במסעדות פלצניות ושם הם פשוט יושבים ומקטרים על כסף...(על השולחן כמובן אייפון ומפתחות לרכב).
שינוי אמיתי מתחיל מבפנים. הכל מתחיל באחריות אישית.
זה שהממשלה שישראל דפוקה ומושחתת ומשקיעה את משאביה במלחמות, ישיבות, ולא בחינוך חינם ועזרה לאזרח הפשוט זה לצערי עובדה...(שבגללה אנחנו כבר לא שם)

[po]מחאת המפונקים[/po]

[u]כולם מדברים מצד אחד על כסף כל הזמן ומצד שני חיים בפינוק שבעיני הוא שערוריתי.[/u]

כל כך מסכימה, אם כי עדיין חושבת שהכל מתייקר מתייקר מתייקר גם אם חיים פשוט. עלות החיים עכשיו ברמה מסוימת יקרה יותר אם משווים אותה לחיים באותה רמה לפני כך וכך שנים. אין ספק שההגדרה של "צרכים בסיסיים" התרחבה מדי, וזה משפיע על אורח החיים המערבי, ובעיקר על צריכת המשאבים על הכדור. אחת הסיבות לכך שהכל מתייקר היא שבאמת כילינו משאבים. דלק, חומרי בניה, מים, כותנה ועוד ועוד התייקרו מאוד כי הם לא מצויים בשפע כמו פעם, וזה משפיע על ההתייקרות של כל המוצרים בשוק.

הנה מה שכתבתי על כך בדף אחר:
_עם זאת, רבים מחבריי מהמעמד הבינוני לא גומרים את החודש ואצלם לדעתי יש בעיה של סדר עדיפויות. כי הם חיים כמו המעמד העליון ולא כמו מעמד בינוני- בקניות, בבילויים, בנסיעות לחו"ל. הם בהחלט היו יכולים גם לחיות טוב מאוד וברווחה וגם לגמור את החודש. אבל אי אפשר הכל. ומדובר באנשים שמרוויחים טוב, הרבה מעל השכר החציוני. להיכנס לאובר בגלל שחייבים את האייפון 4S? כשקניתם לפני שנה אייפון 4? לנסוע לחו"ל ארבע פעמים בשנה? לאכול בחוץ 3 פעמים בשבוע? אם זו לא בעיה בסדר העדיפויות לא ברור לי מה כן.

וכל זה בלי קשר לכך שיש לי גם חברים שהם מהמעמד הבינוני (לפחות הוריהם מהמעמד הבינוני...), משכילים מאוד, שמרוויחים משכורות שלא הולמות את כישוריהם ותרומתם לחברה ולא גומרים את החודש כי אין שום פרופורציה בין המשכורת העלובה שלהם ליוקר המחיה בארץ. ולדעתי יש בעיה כלכלית חמורה בארץ, יוקר המחיה מטורף, מחירי הדיור לקניה ולשכירות מטורפים, אני תומכת במחאה החברתית ובשינוי רדיקלי של המדיניות המוניטרית העולמית._

שלום, מצטרפת לדיון:
לא גרה בארץ כבר הרבה שנים (כעשר) ושמתי לב שבשנים האלה משהו השתנה בפני המדינה והאנשים. כולם מדברים מצד אחד על כסף כל הזמן ומצד שני חיים בפינוק שבעיני הוא שערוריתי.
שמתי לב שהפינוק הזה נוגע בכל תחומי החיים- מצד אחד מקטרים על כמה עולה קוטג' ועוד מצד שני אף אחד לא מספיק יצירתי לשאוף ולנסות לחיות אחרת.
יש לי חברים שחושבים שלחיות בלי מזגן זה לא אנושי..ואני לא מדברת על טמפרטות לא הגיוניות כמו בערבה ואילת אלא על המרכז, ירושלים, חיפה.
אני דווקא שונאת מזגנים מושבעת וחשובת שבאופן טבעי הגוף מתרגל. אני מעולם לא התרגלתי למזגן. חושבת שהוא מקור למחלות ועושה לי לא טוב.

[u]דבר שני ומומלץ- מאווררי תקרה. עלות ההפעלה מבחינת חשמל זניחה והם מאוד נעימים. אין בעיה להתקין אותם גם בדירות שכורות וזה בעיני אחלה אחלה דבר.[/u]
מצטרפת להמלצה.
בערב למשל כשהילדים שוכבים לישון, הבית מאד חם כי הוא ספג שמש כל היום.
אנחנו מדליקים מזגן לחצי שעה-שעה בערך, לקרר את החדר, ואחר כך ישנים עם מאוור וזה מאד נעים

[u]כשנכנסים הביתה, לא מייד להתנפל על המזגן אלא לחכות קצת..[/u]
בהחלט, וגם דבר ראשון להתקלח. זה גם כיף וגם משפיע מאוד.

ומצטרפת גם לכל מה שפלונית כתבה.

לגבי מזגן בקיץ-
דבר ראשון זה עניין של הרגל. אם מחליטים שאין מזגן וזהו אז בהתחלה סובלים מאוד ואז הגוף פשוט מתרגל. אני מדברת מניסיון.
שמתי לב שהרבה פעמים יש פער משמעותי בהרגשה בין מי שרגיל למזגן למי שלא רגיל למזגן. זה תופס גם לחימום וגם לקירור.
דבר שני ומומלץ- מאווררי תקרה. עלות ההפעלה מבחינת חשמל זניחה והם מאוד נעימים. אין בעיה להתקין אותם גם בדירות שכורות וזה בעיני אחלה אחלה דבר.

טיפ מזגן - לקחתי ממישהו - כשנכנסים הביתה, לא מייד להתנפל על המזגן אלא לחכות קצת... בדרך כלל אפשר לחכות כי הבית מספיק קריר... ואז אחרי חצי שעה בערך להדליק אותו.

ראיתי שמדברים פה על רכב פרטי
אז ברור שעדיף בלי, וברור שאפשר לפתוח פה שיחה של חודשיים רק על השאלה איך עושים את זה, האם זה אפשרי עבור (אנשים שגרים במצפה, וכו'),
אבל דוקא רציתי להשב את תשומת לבכם למשהו אחר:
שווה לבדוק באיזה רכבים משתמשים גופים גדולים שמחזיקים הרבה רכבים. למשל הצבא, המשטרה, או אפילו נהגי מוניות. בסופו של דבר, סביר להניח ששם ממש השקיעו הרבה מחשבה מאחורי זה, ובחרו רכבים משתלמים מבחינת עלויות תחזוקה, שמירת ערך, צריכת אנרגיה וכו'. למשל בפעם האחרונה שבדקתי (לפני איזה 3 שנים) שמתי לב שגם המשטרה וגם הרבה מוניות, משתמשות בסקודה אוקטביה.

[u]אם כי בצפון אמור להיות קר יותר בחורף, לא?)[/u]
אצלנו מאוד, מאוד קר בחורף, אבל שינינו את הראש. אנחנו מתלבשים במקום לחמם. ולאט לאט הגוף מתרגל לזה (חודש בערך) ומרגיש מצוין. כבר לא קר לנו כמעט אף פעם - גם כשנוסעים למקומות עוד יותר קרים). ובאופן פרדוקסלי זה משפיע גם על התגובה לחום. גם לא ממש חם לנו, גם כאשר חם. זה כאילו שהגוף לומד לווסת את עצמו יותר טוב.
במרכז יש בעיה של לחות. זה נכון. פה זה פחות. עדיין אפשר, אני די בטוחה, ללמוד למזג פחות.

[u]אני האחת הראשונה בדיון[/u]
סליחה, לא שמתי לב... עכשיו החלפתי כינוי
[u]עכשיו גם נושא החימום/קירור משמעותי (אם כי בצפון אמור להיות קר יותר בחורף, לא?)[/u]
בהחלט... ברוב המקומות שבהם אין בכלל מזגן כי לא צריך, יש מערכת הסקה מרכזית או שמשתמשים בסוג אחר של חימום אינטנסיבי - זה צדו השני של המטבע.
המסקנה: צריך לגור בקיץ בצפון ובחורף בדרום. על המרכז אפשר לוותר (-:

[u]ילד בן 4 עולה בערך 1,500שקלים בחודש בגן קיבוצי עד 4 אחה"צ,[/u]
באזור שלנו (בצפון, אבל לא בקיבוץ) גן ילדים עולה 1400 שח לשנה, עד שלוש וחצי. ללא "צהרון" 700 שח לשנה.

שזה מה שעושים חברים בכרכור, לדוגמא, ובנס ציונה

דווקא במרכז ממש לא קר בחורף, ככה שחימום דווקא אנחנו לא מדליקים, אבל בקיץ - המזגן אכן עובד שעות נוספות כי פשוט אי אפשר לנשום מרוב חום ולחות.

בדיוק חשבתי על זה - שאנחנו נדחסים ונדחסים כאן במקום לגור בבית נורמלי עם גינה, אבל מה לעשות - גם לנסוע כל יום שעתיים לעבודה לא נשמע בעיני איכות חיים משהו....

[u]במרכז ובדרום מאוד קשה להסתדר בלי מזגן בשיא הקיץ,[/u]

אני האחת הראשונה בדיון :-) ואכן קשה להסתדר במרכז בלי קירור, לכן הופתעתי מהסכומיםש צויינו כאן.
לאחרונה אני רואה בתוכניות ריאליטי אנשים שמתגוררים בישובים פריפרים במבני ענק, עם גינה, עם חדרים מהממים בשכר מצחיק.
במרכז אנחנו חיים כמו סרדינים.
עכשיו גם נושא החימום/קירור משמעותי (אם כי בצפון אמור להיות קר יותר בחורף, לא?)
וחשמל הפך ויהפוך לאחת ההוצאות היקרות יותר.

גם אני התרגלתי להדליק פחות, לסגור דלתות חדרים וחלונות אבל עדיין המזגן עובד כל יום בקיץ.. ולמרות תוספת סוודרים בחורף אי אפשר לוותר לגמרי על חימום. סאלי נדמה לי שאתם מאוד ייחודיים בנוף :-)

תודה! :)

ניבה - נהדר ומרשים. אוטו חסכוני מאוד בדלק (כמו הסוזוקי אלטו שלי). לא מכירה הרבה מספרים כאלה. טוב לשמוע. לא נכנסת לעניין הביטוחים - אבל מי שלא משלם צד ג' ומקיף יתכן שמתישהו ישלם איזה סכום גדול שבעצם ישנה אחורה את הממוצע השנתי :-( סיכוי קטן, אני מסכימה.

אורורה - לגבי החשמל. אני מודה - אנחנו לא מתקלחים כל כך הרבה ולא מכבסים כל כך הרבה :-) וגם אם מייבש - רק חלק מהכביסה, לא דברים גדולים שלוקחים הרבה זמן במייבש. גם בחורף משתדלים להתקלח למשל באמצע היום. שאז המים כן חמים מהשמש. עד הערב הם מספיקים להתקרר. כך באמת שכמעט לא צריך דוד גם בחורף. מזגן אנחנו בחיפה לא כל כך צריכים. אבל השכנים שלי כולם כן מדליקים מזגן ביום ובלילה, גם כאן. אני התרגלתי בלי, וכיף לי. אלא אם כן יום ממש קיצוני, יש בודדים כאלה.

מאז שראיתי שהחסכון בחשמל ממש משמעותי (תראי, יש כאן 450-500 ש"ח בחודש!) עלתה לי המוטיבציה לחסוך עוד יותר. כך למשל גיליתי את העניין עם הדוד ואמצע היום (למעשה זה קרה כשהדוד התקלקל).

[u]סאלי, אתם לא משתמשים במייבש כביסה? אנחנו כן, והדוד לפעמים דולק המון בחורף כי אין שמש (למרות שיש לנו דוד שמש מתפקד...)[/u]
אצלנו במשך חצי שנה לפחות המייבש מושבת לחלוטין וגם הדוד.
אני מוצאת שההוצאות של הקירור והחימום די מאזנות זו את זו - כלומר מיוני עד ספטמבר בערך, כשמדליקים הרבה מזגן, ומדצמבר עד פברואר בערך, כשמחממים הרבה, החשבונות תפוחים.
אבל דוד שמש חוסך לנו המון כסף.
זה גם תלוי איפה גרים בארץ.
במרכז ובדרום מאוד קשה להסתדר בלי מזגן בשיא הקיץ,
לעומת זאת בצפון יש מקומות שבהם אין בכלל מזגנים כי לא צריך.

סאלי, אתם לא משתמשים במייבש כביסה? אנחנו כן, והדוד לפעמים דולק המון בחורף כי אין שמש (למרות שיש לנו דוד שמש מתפקד...) לא חשבתי שזה אפשרי בכלל להגיע לכאלה תשלומי חשמל. אנחנו 4 נפשות ומשלמים 800 לחודש...

[u]בלי אובדן ערך, שימוש ברכב נחשב בד"כ למינימום 1500 ש"ח בחודש. וגם זה ממש מינימלי.[/u]

אני משלמת לשנה בממוצע 12,000 על הרנו קנגו שלי, כולל ביטוחים, טסט, מוסכים, דלק וכביש 6. אבל אני משלמת רק ביטוח חובה, בלי צד ג' ובלי מקיף. כל זה - ל- 15,000 קילומטרים בשנה. אצלי זאת לא הערכה, אלה המספרים המדוייקים.

[u]אנחנו משפחה של 5 נפשות ומוציאים 350-400 ש"ח לחודשיים על חשמל[/u]
כל הכבוד. גם אנחנו ככה. אפשר להגיע לזה אם לא מחממים כמעט, אם לא מקררים כמעט, אם משתמשים מעט במכונת כביסה (לא מכבסים כל הזמן) ובמדיח, ויש דוד שמש. זה שינוי בראש. מי שמחמם ומקרר לאורך כל השנה, ומכבס כל הזמן, והדוד דולק כל יום - ישלם בקלות 1000 ש"ח לחודשיים.

[u]אחזקת רכב זה 1,000 שקלים בחודש לרנו קנגו שאוכל 1:18 בממוצע.[/u]
הסתכלות מאוד, מאוד חלקית. את לא חושבת?
קודם כל זה תלוי כמה נוסעים. ובהתאם לזה דלק. צריכת הדלק שכתבת נמוכה מאוד, דומה למכוניות הקטנות ביותר - לא בטוחה שזה כך בכל רכב. למעשה, יודעת שלא.
והרי יש ביטוחים (על האלטו שלי שילמתי השנה 3500 ש"ח ביטוחים - ושוב - זה אוטו זול), טיפולים אם את לא באחריות, וכמובן - אובדן הערך. שזה אולי לא משהו שמביאים בחשבון אם האוטו כבר קיים. כי כבר קנינו אותו וזה לא ממש משנה לנו עכשיו שהוא מאבד ערך (כבר איבדנו, למעשה...). אבל אם מתכננים לקנות אוטו - צריך להביא בחשבון אובדן ערך. בכל שנה מאבדים, כמה אחוזים מערכו (תלוי כמובן באוטו - בחדשים זה יותר) - וזה לא מעט כסף. זה חישוב חשוב כאשר בודקים כדאיות של לקחת אוטו מהעבודה או לקנות.
בלי אובדן ערך, שימוש ברכב נחשב בד"כ למינימום 1500 ש"ח בחודש. וגם זה ממש מינימלי. לרוב האנשים במשכורות נמוכות ואפילו ממוצעות - רכב הוא הוצאה ממש כבדה, שאם יש דרך להמנע ממנה - כדאי לנסות לעשות את זה. אמא שלי תמיד אומרת שהשכנים הפנסיונרים שלה יכולים להרשות לעצמם חו"ל כל שנה בגלל שאין להם אוטו.

[u]אנחנו משפחה של 5 נפשות ומוציאים 350-400 ש"ח לחודשיים על חשמל, גם בקיץ. בחורף הזה היה חודש אחד ששילמנו כפול, כי היה מאד קר ולא היתה הסקה.[/u]

וואו, מחיר יפה. בכל מקרה מה שהרבה מפספסים זה שלא משנה אם אתה גר לבד או במשפחה, כשאתה מדליק מיזוג או חימום בחדר זה עולה אותו הדבר ר'ק שאדם יחיד צריך לשלם על זה לבד כשבזוג יש חלוקה. כך גם לגבי מקרר, תאורה וכו'. את לא מבזבזת פחות על מקרר בגלל שאת גרה לבד, למשל.

[u]חשמל - בין 250 -350 שח לחודשיים [/u]

אנחנו משפחה של 5 נפשות ומוציאים 350-400 ש"ח [b]לחודשיים[/b] על חשמל, גם בקיץ. בחורף הזה היה חודש אחד ששילמנו כפול, כי היה מאד קר ולא היתה הסקה.

<בחורף משלמים על ההסקה, שזה מאד יקר, אבל אם לוקחים בחשבון שהיא גם מחממת את המים של המקלחות, ואת הרצפה, ושעל הרדיאטורים מייבשים את הכביסה... יש תמורה למחיר הגבוה>

[u]את מתכוונת למחיר ביקום מקביל?[/u]

אני גרה ביקום מקביל (בגליל העליון) ומשלמת 1600 שקלים בחודש שכ"ד, כולל מיסי ישוב וארנונה, על בית עם 3 חדרים, עם גינה של 5 דונם בערך.


_היי,
כמה כסף צריך לאמא וילד בן 4
בדירת 2.5 או יותר בבית שלי 2.5 חדרים במושב/ קיבוץ בצפון + החזקת רכב_

אחזקת רכב זה 1,000 שקלים בחודש לרנו קנגו שאוכל 1:18 בממוצע.

ילד בן 4 עולה בערך 1,500שקלים בחודש בגן קיבוצי עד 4 אחה"צ, אבל החל מגיל 6 המחיר יורד ל- 350 שקלים לחודש לבית הספר ועוד בערך 250 לחודש על בית ילדים (לימי שישי, אחה"צ וכו'). בחופשים מחיר בית הילדים יכול להגיע עד 1,000 שקלים בחודש.

[u]יש דירות חדר שכוללות הכל וזה עולה 2400 בערך,דירה כולל מיסים, ארנונה, מים חשמל, מים חמים כל הזמן ברמת גן במרום נווה.[/u]
???

את מתכוונת למחיר ביקום מקביל? :-)

מה שאת כותבת לא הגיוני. אני גרה שנים רבות לבד באזור הזה - השכר שציינת מתאים במקרה הטוב לשכירות בלבד של דירת חדר וחצי עד שניים לא כולל כל ההוצאות שציינת.

אהבת עולם, כנסי להומלס ויד 2 ותקראי קצת על מחירי דירות. המחירים משתנים מעט אבל בגדול מחיר לדירת יחיד של בין חדר וחצי לשניים בסביבות 40-50מטר רבוע נע בין 2,600- 3,300 לא פחות, יש שיותר תלוי במיקום ובמצב הדירה והריהוט אם יש. שני חדרים וחצי ומעלה בגודל של 60 מר ומעלה המחיר לא פחות מ-3,300.

[b]הוצאות לבחורה לבד:[/b]
חשמל - בין 250 -350 שח לחודשיים שאינם קרים במיוחד או חמים במיוחד כשאת אדם חסכוני ויש דוד שמש. ללא דוד שמש תוסיפי 50 שח לחודשיים.
בחודשי החורף והקיץ הקיצוניים - בסביבות 650-550 לחודשיים. בגלל מזגן והחימום. בעניין הזה קשה מאוד לחסוך, בטח בקיץ. זה יוצא משהו כמו 4-5 חודשים כאלה בשנה.
מים - בסביבות 40 שח לחודשיים
ארנונה בין 250-550 לחודשיים, תלוי בעיר ובגודל הדירה, ואם היא רשומה על דייר קשיש
ועד בית - בין 50 ל-120 שח - בדירה ממוצעת. אם יש מעלית או שהאזור/הבניין פלצני ומטופח מאוד זה יקר יותר.
גז - אם יש גז בבלונים - בסביבות 500 שח לשנה,לשימוש בסבבה. אם נכנסת כשיש בלון מלא מדייר קודם אז הרווחת גם את זה
אם מדובר על גז באספקה מרכזית - בסביבות 50-100 שח לחודשיים (ממה שאני זוכרת, שנים שיצא לי להיכנס רק לדירות עם בלוני גז פרטיים)

מזון ואחזקת בית (נקיון, הגיינה) - זה מאוד אינדיבידואלי. בין 800 - 1,500 בחודש. פחות מזה לא הגיוני, יותר מזה, יכול לקרות...
ריהוט - אםאין - ממליצה לקחת מיד שנייה כל מה שמוסרים, רצוי להוביל כמה דברים בו זמנית ממקום אחד (למשל תנור ומקרר ממקום אחד ולא מכמה). היום עלויות ההובלה יקרות יותר מהמוצרים.

לזכור שבהתחלה יש הוצאות שונות על על מוצרים חד פעמיים (מגב, מתלה, וילון אמבטיה, מפצלים לשקעים, כבלים, מכשיר טלפון, כאלה) ועל דקורציה (השמים הם הגבול) ולפעמים צבע. אני די חוסכת באלה האחרונים. או שמקבלת מאחרים או שקונה ממש זול ובאופן כללילא משקיעה בזה כל כך כך שזה מסתכם ב-300 שח גג.

[b]טיפים:[/b]
אל תחפשי בקטנות כשאת שוכרת דירה. המצב היום גרוע מבחינת ההיצע. את יכולה למצוא דירה עם שכר מצויין במיקום גרוע וזה יאמלל אותך ולא יהיה שוה את הפחות 300 שח בחודש.
חשוב לשים לב שההוצאות נמצאות היכנשהו בממוצע ולא גבוהות מדי אבל חבל להיתפס לאלמנט אחד או שניים כמו ארנונה גבוהה כאלמנט פוסל,
למשל. במקרה הכי קיצוני של עלויות התחלתיות גבוהות - אם בדירה גובים ועד גבוה, ארנונה גבוהה, דירה גדולה יחסית - כך שהוצאות החימום והקור יהיו גבוהות, יש בה גז משותף, ואין בה דוד שמש, אז את עלולה לשלם בחודש יותר 400 שח מדירה אחרת שאין בה את כל אלה. זה המקסימום וזה אולי הרבה אבל לא כזה ביג דיל והכי חשוב - רוב הדירות לא מכילות את כל נקודות הקיצון האלה.
ואם השכר סביר עד זול אז שווה לשלם את זה.
אם גם ככה השכר גבוה תעשי חושבים. וגם ההיפך. הנקודה היא שכדאי להיצמד לממוצע, להבין שתמיד היו עלויות מעט גבוהות בהוצאה מסויימת ומעט נמוכות באחרות.

וטיפ אדיר שחבל שלא אימצתי קודם - דירות קטנות חוסכות הרבה כסף על הוצאות חשמל, בעיקר של מיזוג וחימום, אם יש בהן גם מקרר קטן יחסית, אז בכלל. דוד שמש תקין או דוד חשמלי חדש ותקין כנל.
דירות חדשות ומזגנים קטנים וחדשים - כנל, בגלל בידוד גבוה.
דירות בקומות עליונות בעייתיות מבחינת חום וקור (אבל אני אוהבת אותן בגלל השקט, הבטחון) אבל דירת רעפים בקומה עליונה הרבה יותר בעייתית מבחינת בידוד מבטון. גם של רעש ויונים ועוד...

ואחרון - מיקום טוב יחסוך לך הרבה זמן וכסף של תחבורה ציבורית ותלות באחרים. שווה לשלם 300-400 יותר למיקום קרוב יותר משמעותית עבור דירה קטנה (ולכן חסכונית גם בחשמל וכו') ולחיות קל יותר.

היי,
כמה כסף צריך לאמא וילד בן 4
בדירת 2.5 או יותר בבית שלי 2.5 חדרים במושב/ קיבוץ בצפון + החזקת רכב

יש דירות חדר שכוללות הכל וזה עולה 2400 בערך,דירה כולל מיסים, ארנונה, מים חשמל, מים חמים כל הזמן ברמת גן במרום נווה.
הוצאות לבד צריך סביב ה-4000 נראה לי,כולל כלכלה ,אולי קצת יותר

שאלתי ב-[po]ככר השוק[/po]:

טוב, ועוד שאלה כמעט אחרונה לכרגע, אך חשובה:

[b]אני זקוקה לדעת עלויות מחיה לחודש לאדם יחיד אזור המרכז.[/b] (נאמר, ר"ג או פ"ת).
אני מתכוונת, נניח אדם שגר לבדו בדירה שכורה, אז מעבר לשכר הדירה - איזה עלויות יש לקחת בחשבון?

[list]
[*] אשמח גם - לדעת איזה קטגוריות של הוצאות צריך לקחת בחשבון (למשל: ארנונה, ועד בית, מים, חשמל, גז, אוכל, הוצאות נוספות כאלה ואחרות שלא עולות לי בראש כרגע....)
[*] וגם - כמה צריך לעלות בערך כל אחד מאלה (הערכה גסה כמובן).
[/list]
ולסיכום - כמה אתם חושבים צריך בחודש.

תודה רבה ! {@

ואוו תודה רבה :-)

_אביבה קבלי |Y|
את השראה בשבילי_

אביבה קבלי |Y|
את השראה בשבילי

אני מאמינה שכולנו רוצים ורוצות את הטוב ביותר עבור ילדינו. :)

בסופו של דבר אנחנו לא כל כך שונות אולי... זה רק עניין של דגשים... :-)

[u]ועד כמה הייתן מנסות לשכנע בפעם הראשונה?[/u]
הייתי מתיעצת עם רופא שיניים בנושא ההשלכות הבריאותיות ואז מחליטה כמה לשכנע.

תלוי כמה המצב היה חמור. זה לא רק ענין אסטתי, כמו שכתבו כאן.

ועד כמה הייתן מנסות לשכנע בפעם הראשונה?

בגיל 10
והייתי מעלה שוב את הנושא שנה אח"כ, אם היה אומר שלא.

באיזה גיל הייתן שואלות את הילד אם הוא מעוניין בגשר? מה הייתן עושות אם היה אומר שלא מעוניין? מנסה להבין עד הסוף. :-)

_אני מדברת על הצעת האפשרויות לילד. לא על כפייה, או על לנסות לחיות מחדש את חייך דרך הילד.
לי לא היתה אופציה בגיל ההתבגרות לעשות גשר. הורי לא היו במצב כלכלי שאיפשר זאת.
בגיל עשרים, הם מימנו לי את הטיפול האורתודנטי כי מצבם הכלכלי התייצב.
אף אחד לא אמר שמתוך אידאל שחרור השיניים או לא יודעת מה- הוא לא עושה לי גשר. העניין הוא, בראייה שלי, לתת לילד את האפשרות לבחור - לא לכפות עליו לעשות גשר, כמו שקרה לך._
מסכימה מאוד.
דרך אגב, אין שום בעיה עם מרפאה אוניברסיטאית. החששות אינם מבוססים. כל מי שאני מכירה שעשה שם טיפולים מורכבים (כולל אותי ואת בעלי) מרוצה מאוד. זה הפרויקט סיום שלהם (כמו תזה). הם עושים הכל לתפארת. עוד דבר, לא דוחפים טיפולים סתם (מקבלים חוות דעת אמיתית כי אין אינטרס כלכלי לדחוף טיפולים), הציוד עובר סטריליזציה חמה (באוטוקלאב) ולא קרה כמו אצל הרבה רופאי שיניים פרטיים שאין עליהם כל כך פיקוח. בקיצור, מומלץ לגמרי.
ודרך אגב, נדמה לי שאפשר לעשות שם גם טיפולים אורתודונטיים לילדים.

[u]אני זוכרת להם דווקא לרעה את הזמנים (הלא רבים) שבהם ניסו לתקן אותי ולעזור לי ולהגן עליי. יותר מכל דבר זה הציק. כמו למשל מקרה הגשר בשיניים שפירטתי למעלה. כמו שאמרתי, אני חושבת שכל הורה מנסה לחנך את ילדיו לפי איזשהו אידיאל שיש לו, שהרבה פעמים מסתמך גם על הטוב והרע שהוא עצמו חווה כילד. ועל מה שהוא היה מעדיף לחוות אם הוא עצמו היה הילד.[/u]
אני מדברת על הצעת האפשרויות לילד. לא על כפייה, או על לנסות לחיות מחדש את חייך דרך הילד.
לי לא היתה אופציה בגיל ההתבגרות לעשות גשר. הורי לא היו במצב כלכלי שאיפשר זאת.
בגיל עשרים, הם מימנו לי את הטיפול האורתודנטי כי מצבם הכלכלי התייצב.
אף אחד לא אמר שמתוך אידאל שחרור השיניים או לא יודעת מה- הוא לא עושה לי גשר. העניין הוא, בראייה שלי, לתת לילד את האפשרות לבחור - לא לכפות עליו לעשות גשר, כמו שקרה לך.
אבל כשאין אפשרות כלכלית, זו כפייה שההורים כופים על הילד- להישאר עם שיניים עקומות. בדיוק כמו הורים שמכריחים את הילד ליישר את השיניים.

(שוב, אני לא שופטת אותך, או את הורי על כך שלא התאפשר. אבל אם הורי היו מוציאים כסף על דברים אחרים, ועל טיפול אורתודנטי לא, מתוך איזשהו אידאל שלהם, הייתי כועסת מאוד).

לגבי טיפולי שיניים- חבר טוב מאוד שלנו עשה טיפול מטורף בהודו, טיפל כמעט בכל השיניים. בארץ הוא היה פושט רגל מטיפול כזה, שם עלה לו גרושים. אבל ת'אמת, אין סיכוי שהייתי עושה שם טיפול שיניים, וגם לא במרפאת מתמחים. אני אלך לרופא פרטי ומצוין ואשלם יופי של כסף, ואחסוך בדברים אחרים.

דרך אגב, כשהולכים לבית חולים חס וחלילה, מכל סיבה שהיא, רוב הטיפול הוא על ידי מתמחים. בעיקר אם מגיעים לשם בשעות לא קונבנציונליות שבהן הרופאים הבכירים כבר בבית.

[u]תמיד היה לי החשש שאזכה שם לטיפול לא מקצועי[/u]
אל דאגה. המתמחים (נניח שאתה צריך אורתודונטיה או משהו בסגנון) הם רופאי שיניים מתפקדים (עם רישיון שעובדים בדרך כלל בתור רופאי שיניים בקליניקות פרטיות או קופות חולים) והם עושים התמחות בנושא מסוים. עבודת המתמחה היא בפיקוח הפרופסור מנהל המחלקה שהוא המנחה של הסטודנט. זה מאוד מקצועי. אנחנו היינו מאוד מרוצים. בניתוחים למשל, הפרופסור ניתח והמתמחה הוא האסיסטנט.

[u]אורי, אני יכולה להמליץ לך על הפקולטות לרפואת שיניים. אני אישית טיפלתי בהדסה[/u]
תמיד היה לי החשש שאזכה שם לטיפול לא מקצועי, למרות שבאמת שמעתי על האופציה הזאת בעבר...

אורי, אני יכולה להמליץ לך על הפקולטות לרפואת שיניים. אני אישית טיפלתי בהדסה. הרבה יותר זול מכל מרפאה, לא דוחפים טיפולים סתם, מקצועיים מאוד. אנחנו היינו מאוד מרוצים.

המלצה לרופא שיניים באזור כרמיאל: ד"ר ויליאם קסיס בראמה
זול בהרבה מרופאי שיניים בישובים היהודים באזור. חוץ מזה ותיק ורב נסיון, נחמד, מכבד ושמרני יחסית בהתערבויות, מה שבעיני מאד מצא חן.
הנסיון שלי איתו קצר ומוצלח, וחברים שהמליצו לנו מטופלים אצלו שנים ומרוצים מאד.

_הקליניקות בכפרים ובערים הערבים/יות בדרך כלל זולים בהרבה(לפעמים חצי מחיר או רבע). יש שם רופאים מצויינים.
אני הולכת לאחד כזה בעכו העתיקה.אם יש לך חברים ערבים- תבקש גם מהם המלצות._

איך פספסתי את זה בין רצף הפוסטים של הימים האחרונים?
אשמח להמלצות בכל אופן

[u]בן הזוג שלי עורך דין. הסיבה העיקרית שהוא מסרב לעבור לצפון זה: א. לא בטוח שימצא עבודה, ואז יצטרך לבלות חצי יום בנסיעות למרכז. ב. אם כבר ימצא עבודה השכר יהיה נמוך בצורה מאוד מאוד משמעותית מאשר במרכז.[/u]

אני מבינה אותך מאד. המון שנים בעלי לא עבד מהבית, ולכן לא היה מה לדבר על מעבר ל"חור". עכשיו הוא עבר לעבוד מהבית, ולכן אני מדי פעם מעלה את הנושא. בינתיים זה לא רלוונטי כי בכל זאת חשוב לו לגור במרכז.

[u]איך את באותו משקל אם יש לך ילדים? לא עלית בהריון?[/u]

עד כמה שאני זוכרת, בערך 3-4 חודשים לאחר הלידות חזרתי למשקל המקורי. (אנחנו רזים במשפחה)

[u]אבל כגישה זה נראה לי מבאס- את יודעת מה זה להסתובב כל גיל ההתבגרות עם שיניים עקומות?[/u]

אני יכולה מאד להבין את הגישה הזאת, אבל הגישה שלי קצת שונה. אני אספר לך קצת על ההיסטוריה האישית שלי: כשהייתי בכיתה ה' עשו לי גשר (מהסוג הנשלף). מאד מאד מאד סבלתי מזה, וממש נגעלתי ממנו והתביישתי בו מאד. העדפתי שהשיניים שלי יהיו עקומות, והרגשתי שהרבה יותר יצחקו עליי בגלל הגשר ופחות על השיניים העקומות. לאחר כעשרה חודשים (השיניים התיישרו מעט אבל לא עד הסוף) התייאשתי וזרקתי אותו לפח באישור הוריי. זאת הייתה הקלה אדירה. באופן טבעי אני מאמינה שכל הורה מגדל את ילדיו על פי הגישה שנכונה לו, ולפעמים זה קולע בול גם לטעמם של הילדים, אבל לפעמים הילדים מתבאסים. זה יכול להיות נכון בכל גישה שבוחרים בה. כשהייתי בערך בת 20 הציעו לי שוב לעשות גשר (לא זוכרת מי הציע - לא ההורים), וזה היה נראה לי כזה דבר מבאס שהעדפתי להישאר עם השיניים הלא מושלמות שלי. יש גישה שמקפידה מאד על המראה החיצוני, גם על חשבון הנוחות (עקבים גבוהים נניח), ויש גישה ששמה את הנוחות מעל הכל (כמובן בגבולות הטעם הטוב של מראה אסתטי מינימלי). אני מאז ומתמיד הייתי מהסוג שאוהב נוחות, ובאופן טבעי ככה אני מגדלת את ילדיי. אני מקווה שהם יעריכו את זה, אבל בכל גישה שנוקטים תמיד יש את האפשרות שהם לא יהיו מרוצים.

[u]כי גבות הכי קל לסדר[/u]

ואללה. אהבתי את ההסבר. לא חשבתי על זה ככה.

_השארתי את ילדיי עם כל בעיות ההיגוי שלהם.
זה נקרא הזנחה. לא בטוח שילדייך בבגרותם יקחו את זה בקלות כלפייך._

אפרט קצת יותר מה התכוונתי: אחד הילדים שלי לא ידע להגיד צ' עד גיל 6 פלוס, ובמקום זה אמר ס'. לא עשיתי כמעט כלום בעניין, מלבד 3-4 פעמים שבהן הקדשתי 10 דקות להסבר קליל על ההבדל בין האותיות (בהפרש של נניח חצי שנה בין הסבר להסבר). בסוף זה עבר לבד. הילד השני מבטא את האותיות השורקות עד היום עם טיפ טיפונת צליל נוסף. לדעתי זה בגבול החמוד ולא מפריע. אני מכירה מספר אנשים מבוגרים שמדברים ככה סביבי, וזה ברמה סבירה שלא מפריעה, ואני לא חושבת שהם מבואסים מזה שהדבר לא תוקן. אם היו מבואסים, אני מניחה שהיו מנסים לעשות משהו בנדון, ועד כמה שידוע לי לא עשו. גם אצל המבוגרים האלה שאני מכירה זה בגבול החמוד ולא משהו קיצוני.

לגבי קניית מוצרים יקרים: פה אין לי פילוסופיה מעמיקה. בהחלט ייתכן (או יותר מייתכן) שהיקרים טובים יותר ומחזיקים מעמד יותר. אבל העניין הוא שלא בא לי להוציא יותר על דברים חומריים. זה נותן לי תחושה לא טובה ולא נכונה לעשות את זה. מין התמקדות במה שלא חשוב. נותן לי הרגשה טובה לדעת שקניתי בזול. ואני מנסה כמובן תמיד במסגרת התקציב להשיג את האיכות הטובה ביותר שניתן. סך הכל רוב הדברים שיש לנו בבית הייתי אומרת שבאיכות סבירה.

רציתי להוסיף עוד משהו: ההורים שלי בסך הכל לא התערבו לי הרבה בחיים כילדה. נתנו לי כמות גדולה של עצמאות. ואני מודה להם על זה. אני זוכרת להם מאד לטובה את הדברים שבהם לא התערבו לי. ואני זוכרת להם דווקא לרעה את הזמנים (הלא רבים) שבהם ניסו לתקן אותי ולעזור לי ולהגן עליי. יותר מכל דבר זה הציק. כמו למשל מקרה הגשר בשיניים שפירטתי למעלה. כמו שאמרתי, אני חושבת שכל הורה מנסה לחנך את ילדיו לפי איזשהו אידיאל שיש לו, שהרבה פעמים מסתמך גם על הטוב והרע שהוא עצמו חווה כילד. ועל מה שהוא היה מעדיף לחוות אם הוא עצמו היה הילד. אני חוויתי את חוסר ההתערבות של הוריי כדבר מאד חיובי שעשה לי מאד טוב. ואני רוצה לשחזר את זה עם ילדיי.

[u]לגבי קניית מוצרים זולים: מניסיון שלי מה שקונים בזול עולה ביוקר[/u]
בקניה טובה צריך להשקיע או זמן או כסף. בכסף - לקנות מוצר טוב במחיר שוק. בזמן - להסתכל במודעות יד שניה, אוזן קשבת להזדמנויות (קרובי משפחה שעוזבים את הארץ ומשאירים אחריהם דברים), ללכת לשווקי פשפשים, לעשות סקר איכות (לא סקר מחירים) בין המוצרים השונים... זה משהו שאנשים שעובדים 12 שעות ביום לא יכולים להרשות לעצמם.

[u]"צריך" זאת מילה קצת חזקה, לא?[/u]
אתה לא חייב כמובן אבל אם אתה רוצה לפתור את השחיקה ולהימנע מבעיות רציניות בעתיד שיהרסו לך את השיניים ואולי יפגעו גם במפרקי הלסת אז עדיף.
[u]לשמחתי מוכנה לא לקנות מותגים, אבל ההופעה החיצונית שלה מאוד מאוד חשובה לה.[/u]
גם אני חושבת שזה חשוב להיראות טוב.
[u]לגבי שיניים עקומות ולהשאיר ככה: האמת שזה לא נראה לי כזה נורא... גם אצלנו השיניים די עקומות, אבל אם נתקן, הרי ממילא יהיה פגמים אחרים במראה. אף אחד מאיתנו ממילא לא דוגמן. אף ארוך, שיער יבש, סתם מבנה פנים לא משהו...[/u]
לשיניים עקומות יש השלכות בריאותיות. קושי לנקות היטב במקומות מסוימים, מנשך לא תקין וכו'. מתכון לצרות. חוץ מזה, כשילדים מגיעים לגיל ההתבגרות המראה החיצוני מאוד חשוב להם. לא הייתי רוצה למנוע מילדי משהו (שהוא בסיסי בעיני וקשור גם לבריאותם) שיפגע בהערכה שלהם כלפי עצמם. מראה חיצוני זה דבר חשוב. למה בחורה צריכה להסתובב עם שיניים עקומות עד גיל שיש לה אפשרות להתקין לעצמה פלטה ואז להסתובב בבגרותה עם פלטה? זה נעים?
תיקון שיניים זה ממש לא מותרות! בעיני זו חובה של ההורה כלפי הילד בהנחה כמובן שיש אפשרות כלכלית. בואי נגיד שזה היה גבוה בסדרי העדיפויות שלי.
לגבי הזמן שאת משקיעה שאפו. אבל מעניין אם הילדים מעדיפים קצת פחות זמן אמא ושיניים ישרות. אולי, נקודה למחשבה.
[u]השארתי את ילדיי עם כל בעיות ההיגוי שלהם.[/u]
זה נקרא הזנחה. לא בטוח שילדייך בבגרותם יקחו את זה בקלות כלפייך.

[u]אם עובדים מהבית כמונו זה לא משפיע...[/u]
בן הזוג שלי עורך דין. הסיבה העיקרית שהוא מסרב לעבור לצפון זה: א. לא בטוח שימצא עבודה, ואז יצטרך לבלות חצי יום בנסיעות למרכז. ב. אם כבר ימצא עבודה השכר יהיה נמוך בצורה מאוד מאוד משמעותית מאשר במרכז.
[u]אני למשל באותו משקל מגיל 14[/u]
איך את באותו משקל אם יש לך ילדים? לא עלית בהריון? לא היה לך תהליך של ירידה במשקל אחריו? אני כבר בתחילת הריון צריכה לקנות אפילו תחתונים(!) במידה גדולה יותר, כי הרגילים לוחצים לי. שלא לדבר על מכנסיים, חולצות וכו'. רק גרביים נשארות לי באותה מידה (-:


[u]הגישה שלי (נשבעת) זה שאם יפריע להם, אז בגיל 20 ילכו ויתקנו על חשבונם[/u]
תראי, אם אין לך כסף אז זה משהו אחר. אבל כגישה זה נראה לי מבאס- את יודעת מה זה להסתובב כל גיל ההתבגרות עם שיניים עקומות? את יודעת שילדים מסתלבטים עליך? אתה מפחד לפתוח את הפה שלא יגידו לך איזה שיניים עקומות? אם זה משהו שהוא בר תיקון- אני חושבת שאם יש איזה אפשרות להורים להתאמץ ולתקן - לתקן. (שוב, אם יש אפשרות)

לגבי קניית מוצרים זולים: מניסיון שלי מה שקונים בזול עולה ביוקר. נניח, אם אני קונה תנור מאוד זול, אני מהמרת: אולי הוא לא יעבוד כמו שצריך, ואצטרך להחליף אותו? אולי הוא יעבוד בסדר, אבל יתקלקל אחרי שנתיים? אבל אם אני קונה תנור/ מזגן/ מקרר איכותי, הוא אמנם עולה יותר אבל יחזיק שנים רבות. כנ"ל לגבי ריהוט איכותי (לא הכי יקר, אבל איכותי, לא של איקאה שמתפרק אחרי חצי שנה)
(לאמא שלי יש מג'ימיקס, מגהץ, ושואב אבק הכי יקרים שהיו בזמנו, אבל הם קיימים ועובדים 28 שנה!! אם זה לא חסכוני, אז אני לא יודעת מה כן...)


[u]את רואה ברחוב נשים עם 40 קילו מיותרים, אף ארוך וענקי, חצ'קונים, שיער חסר צורה[/u]
כי גבות הכי קל לסדר (-: זה נורא קשה לרדת 40 קילו!! ולעשות ניתוח אף- המון כסף, כאבים, הרדמה כללית... חצ'קונים זה בכלל סיפור מההפטרה... ולסדר גבות? פינצטה טובה ועשר דקות של מריטה.

הם מקסימים כמו שהם :-) (לי הם נראים יפהפיים כמובן)

[u]אבל אם גם ככה אתה לא אחד שהיופי בראש סדר העדיפויות שלך, וגם ככה יש לך עוד פגמים[/u]
כלומר, זו הדעה שלך על ילדייך? :-0 :-D (ממילא לא נראים משהו, מה זה כבר משנה..).

ועוד ל"אחת":
[u]אבל יכול מאוד להיות שלילדים זה עלול כן להפריע[/u] (השיניים העקומות)
מאד יכול להיות. הגישה שלי (נשבעת) זה שאם יפריע להם, אז בגיל 20 ילכו ויתקנו על חשבונם. אני משקיעה בילדים שלי ת'נשמה. חינוך ביתי והכל. יחס (רגשי) של 5 כוכבים (בדיוק דיברתי על זה עם בעלי לפני כמה ימים שמבחינה רגשית הם נפלו על מלון 5 כוכבים... :-) ואני גאה בזה). אבל דברים כמו יישור שיניים הם יצטרכו לממן בעצמם אם יבחרו - כשיגדלו. במידה מסוימת ניתן לומר שבזכות זה שאין לי כסף לממן דברים כאלה, יש לי יותר זמן להיות איתם, ויותר זמן להשקיע בדברים אחרים שחשובים [b]לי[/b] (לאו דווקא הילדים אבל גם). זה חלק מסגנון חיים שלם: הספות שלי בסלון בנות 13 שנה. המקרר שלי עלה 1500 שקל (חדש לפני כמה חודשים כי הישן התקלקל). אם באמת מדובר במישהו נורא יפה (שהיופי גם נורא חשוב לו) ורק השיניים זה הדבר האחרון שנשאר - אז אני יכולה להבין. אבל אם גם ככה אתה לא אחד שהיופי בראש סדר העדיפויות שלך, וגם ככה יש לך עוד פגמים, אז לא נראה לי קריטי, ואם ירצו יוכלו אפילו בגיל 15 להתחיל לעבוד ולחסוך לזה. (סליחה אם אני אולי נשמעת בוטה - אני ממש רצינית וזאת הדיעה האמיתית שלי)

כהערת אגב קשורה ולא קשורה: הרבה פעמים מצחיק אותי איך שהנושא של סידור גבות הפך להיות כל כך מובן מאליו היום... את רואה ברחוב נשים עם 40 קילו מיותרים, אף ארוך וענקי, חצ'קונים, שיער חסר צורה. אבל מה? הגבות מסודרות טיפ טופ... :-)

מירי, אשמח. באיזה עניין? (אני מהמרכז)

ל"אחת":

[u]אחוז האבטלה גבוה יותר בצפון[/u]
אם עובדים מהבית כמונו זה לא משפיע...

[u]תסבירו לי אנשים יקרים, מה אתם לובשים[/u]
אני למשל באותו משקל מגיל 14. יש לי בערך 5 זוגות מכנסיים. 2 מהם בכל זאת קניתי השנה כי כבר לא היתה ברירה. השלישי עלה 20 שקל לפני 15 שנה. את הרביעי אמא שלי קנתה לי לפני כמה חודשים. את החמישי קבלתי יד שנייה מחברה לפני שנה וחצי.

לגבי הילדים: כל עונה (יעני פעמיים בשנה) קונים 3 חליפות לכל ילד. כל חליפה עולה 30 שקלים. את השאר (נניח עוד 3 חליפות לכל ילד) מקבלים יד שנייה מחברים. 6 חליפות זה מספיק לילד לעונה בעיניי.

[u]בממוצע אני מניחה שאני קונה ספרים בחמישים שקל בחודש[/u]
הלוואי שעל סעיפים של 50 ש"ח בחודש היה כל הדיון פה...

[u]אחת, קל נורא בלי מדיח (מידיעה אישית)[/u] לך (-: לי היה מאוד מאוד קשה בלי מדיח- אני מבשלת כל יום והיו לי כמויות כלים שפשוט גזלו כשעה וחצי ביום לפחות. זה גם בזבוז זמן וגם בזבוז כסף ומים.

[u]דבר אחר: מבדיקה שעשיתי, מגורים בצפון יכולים לחסוך כ-2000 עד 2200 ש"ח בחודש על שכר דירה (אותו גודל דירה) ועוד בערך 200 ש"ח לחודש על ארנונה. זה בהחלט משמעותי. במקרה שלנו זה היה מביא אותנו ל-10000 נטו או אפילו 9600, במקום 12000 נטו שאנו צריכים כיום.[/u] השאלה היא מה עם ההכנסה? אחוז האבטלה גבוה יותר בצפון, והמשכורות נמוכות יותר מבמרכז. אז ההכנסה גם כן יורדת.

[u]אנחנו לא קונים בגדים[/u]
תסבירו לי אנשים יקרים, מה אתם לובשים אם אתם לא קונים בגדים? הרי בגדים מתבלים, נקרעים, מוכתמים, אנשים עולים כמה קילו ויורדים כמה קילו- איך אפשר שלא לקנות בגדים??

[u]עד כמה שידוע לי, חיות בטבע לא סובלות מבעיות בשיניים, וקשה לי להאמין שגוף האדם נוצר עם מין פגם כזה באופן טבעי, שהשיניים מתקלקלות.[/u]
מצאו כבר שלדים עתיקים מאוד מאוד (אלפי שנים) עם חורים בשיניים- ואז לא היה מקדונלדס וסוכרים מעובדים וכו'.

[u]לגבי שיניים עקומות ולהשאיר ככה: האמת שזה לא נראה לי כזה נורא... גם אצלנו השיניים די עקומות, אבל אם נתקן, הרי ממילא יהיה פגמים אחרים במראה. אף אחד מאיתנו ממילא לא דוגמן. אף ארוך, שיער יבש, סתם מבנה פנים לא משהו...[/u]
אולי לך זה לא מפריע, אבל יכול מאוד להיות שלילדים זה עלול כן להפריע (לא בהכרח, אבל אולי). אני לא עשיתי ישור שיניים בגיל הקריטי (בגלל בעיות כלכליות של הורי באותה תקופה)ונאלצתי לעשות בגיל 20- לא היו לי שיניים עקומות בטירוף וראו רק כשצחקתי או חייכתי בפה פתוח- אז במשך שנים פשוט לא צחקתי בפה פתוח, רק חייכתי. וכשכבר עשיתי זה היה מאוד מבאס ומביך להסתובב עם גשר בגיל כזה. כשהורדתי את הגשר ויכולתי להרגיש בנוח לחייך ולצחוק כמה שרק בא לי זה היה אחד הרגעים המשחררים והטובים ביותר בחיי. וזו לא היתה רק שריטה בראש שלי, אנשים רבים העירו לי על השיניים העקומות. (את בחורה מאוד יפה, למה את לא מסדרת את השיניים.....)


ולגבי ספרים מספריה- בשביל מבוגרים זה אכן נכון, ויש לי מנוי משפחתי. אבל לילדים קטנים צריך שיהיו גם ספרים בבית- בגילאים הרכים יש לספר אפקט מעניין רק בקריאה חוזרת ונשנית וילדים נקשרים לסיפור ולספר. לא שאני מפוצצת כל חודש על ספרים, בממוצע אני מניחה שאני קונה ספרים בחמישים שקל בחודש. ובעיני להוציא על ספרים זה חשוב - תרבות! (לא מוציאה על כבלים, למשל)

האמת, כן.... :-) השארתי את ילדיי עם כל בעיות ההיגוי שלהם... כזאת אני, מין טיפוס שאוהב לקחת דברים בקלות...

אביבה - אני מתקשה להשאיר את ילדי עם שיניים עקומות כשאני יודעת שניתן לתקן. האם היית אומרת אותו הדבר לגבי ילד שסובל מבעיית היגוי בשפה? הרי גם זה חמוד כשהם קטנים ולא כל אחד צריך להיות נואם נאומים מקצועי - על משקל הדברים שכתבת. על פי תפיסתי זה עוול להשאיר ילד עם בעיה שניתן לתקנה. שוב, תלוי מי מידת העקימות של השיניים. הילדים שלי נראים כמו שפנים קטנים וזה נורא מפריע.

[u]אין הוצאות על דיור (קנינו בית בפריפריה בלי משכנתא)[/u]
ההורים עזרו.

הכנסה משותפת של 7000-8000 בחודש בערך, אבל מדי פעם יש חודש שמרוויחים יותר (יכול להגיע ל-12000 ביחד, משהו כזה. זה קורה פעם בכמה חודשים).
אף פעם אין לנו אוברדרפט, תמיד יש בחשבון "ריפוד" של כמה אלפי שקלים להוצאות בלתי צפויות ( + אנחנו מנסים לחסוך לשיפוץ הבית, אבל הבלת"צים האלה אף פעם לא נותנים לזה להצטבר למשהו משמעותי).
אין הוצאות על דיור (קנינו בית בפריפריה בלי משכנתא)
ילד אחד בגן מועצה עד 1 וחצי
צהרון פרטי פעם בשבוע
חוג אחד זול
2 מכוניות (בערך 1500 רק על דלק)
סלולרי אחד + טלפון קווי + תשתית אינטרנט - בערך 400-450 בחודש
שאר החשבונות בערך 600-800 בחודש (ארנונה, בריאות, מסים שאני משלמת כעצמאית, ספק אינטרנט, מים, חשמל)
בערך 2000 שקל בחודש על סופר
אין טלוויזיה רב ערוצית
לא מבלים, לא קונים ספרים
כמעט לא אוכלים אורגני
בגדים לילד משוק החלפות ומתנות שהדודה שולחת מאמריקה
בגדים לעצמנו בערך פעם בשנתיים

גם לי כיף להיות יחסית "עניה". הייתי יכולה להרוויח הרבה יותר, אבל לא בא לי. (בעקבות דברי נינה)
לגבי שיניים עקומות ולהשאיר ככה: האמת שזה לא נראה לי כזה נורא... :-) גם אצלנו השיניים די עקומות, אבל אם נתקן, הרי ממילא יהיה פגמים אחרים במראה. אף אחד מאיתנו ממילא לא דוגמן. אף ארוך, שיער יבש, סתם מבנה פנים לא משהו...